תפילה לעני - ל"ג בעומר מאת הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

רבונו של עולם, מלא רחמים, פתח לנו את אוצרך והשפע עלינו אור חדש ביום קדוש ונורא זה, שבו מאירה נשמת רשב"י באור חדש, פותחת לנו את כל הרקיעים וממשיכה לנו השגות אלקות לכל השנה כולה, יום שבו מתגלית הנשמה שזכתה לתקן את חטא אדם הראשון בשלמות, עד שנאמר עליה: "נעשה אדם - נאמר בעבורך". זכה רשב"י להחזיר את כל האורות לשרשן, אור גניז וטמיר וקדמון צח ומצוחצח, שהם חמשת הפרצופים של אדם קדמאה, שתיקנם בשלמות, עד שאפילו משה רבנו נזקק לו, כי כשעלה למרום לחדר שנקרא "מרום", בו היו גנוזים הלוחות הקדושים, נתעברה בו נשמת רשב"י במלחמתו עם מלאכי רום, בבחינת "עלית למרום שבית ש'ב'י'" (ש'מעון ב'ר י'וחאי).

רבונו של עולם, גדול העצה ורב העליליה, פינו מלא שירת הודיה על היום הנפלא שהורדת לעולמך, שהוא יום ההלולא של רשב"י, שבו חדוה וששון בכל ההיכלות, חיות לכל העולמות, יום שבו כל מלאכי מעלה ששים ושמחים בהתגלות האורות החדשים והנפלאים. יום שכל שרפי מעלה אראלים ותרשישים מצפים לו בכליון עינים, מצפים להתגלות האורות החדשים והמחודשים, שנסתמו ונעלמו מאז חטא אדם הראשון. כי היה על אדם הראשון להוסיף שפלות וענוה, הכנעה ובושה, אימה ויראה, יותר ויותר מרגע לרגע, ולשיר להודות ולזמר משעת הבראו ועד כניסת השבת כמו שנאמר: "טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון", כדי לזכות עם כניסת השבת לפתיחת כל מקורות האור, עד "והיה אור הלבנה כאור החמה", לתקן על ידי כן שבירת הכלים, ולהמשיך את האור לכל התהומות והמחשכים. אך הוא לא עשה כן, אלא ניסה להרקיע שחקים ולהמשיך את האור בלא תפילה ותחנונים, בלא זמר ושבחים. בבחינת עץ הדעת, בבחינת "ולא התבוששו". הפסיק על ידי כן בין חכמה דאדם קדמאה לחכמה סתימא דעתיקא קדישא. מאז שבירת הלוחות, לא היה מי שיתקן זאת, עד שנאצלה נשמת רשב"י הקדושה והנוראה, שגילתה שבעים תיקונים, הנמשכים משבעים פנים, שבהם כלולים כל האורות הגנוזים מכתר דאדם קדמאה, ובהם הביטול  השלם לאור אין סוף, באופן שלא ידע האדם מעצמו כלל.

רבונו של עולם, חוס ורחם עלינו והאר לנו את האור הנורא של סתרי אוריתא ביום קדוש ונורא זה, יום ל"ג בעומר, אשר בו מתגלית מחדש נשמת רשב"י ביתר שאת וביתר עוז. כי כפי ירידת הדורות, כן הולכת ועולה נשמת רשב"י עד אין סוף ועד אין חקר, כדי למשות מן המים הזידונים את המטים לשקוע ביון מצולה.

אנא אבי, חוס וחנני בכח רשב"י, יחיד מיחידי הדורות, שזכה להשלים דמות צלם תבניתו בתכלית השלמות. עזרני לנתק ולשבר, לעקור ולמגר את כל שלשלאות הברזל שנקשרתי בהם, זכני להשתחרר מכל הכבלים שנסתבכתי ונלכדתי בהם, ההולכים ומשתרגים ועולים על צוארי מיום אל יום ומרגע לרגע יותר ויותר, כי בכל שעה ושעה הולכים וגוברים ההרהורים הרעים השוטפים את לבי ומוחי, ומי המבול המציפים את כל כולי. אנא הצילני מידם, פן יכוסו כל ההרים הגבוהים, פן לא תישאר בי אף נקודה אחת שלא נשטפה עדין במי המבול הזידונים והנוראים. "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד, באתי במעמקי מים ושיבולת שטפתני". אנא אבי שבשמים הצילני מן ההרהורים הרעים הסובבים אותי מכל הכוונים, תן לי עצה כיצד להימלט מהם. כי כל העצות שמצאתי עד כה, עזרו לי רק לזמן מועט, ואחר כך שוב עטו עלי הרהורי ביותר, עד לא נתנוני השב את רוחי, "באו מים עד נפש, אמרתי נגזרתי, שתני בבור תחתיות ומתחתיו", נפלתי לעמקי עמקים שלא נפל שם אדם מעולם. "כמו פולח ובוקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול", בקעתי את כל הארץ בנפילותי, ואת התהום מרוב חטאי, שקעתי יותר מקורח ועדתו, והגיהנם הפעורה מתחתי מלפפת אותי מכל עברים. אני כאוד הנתון עדין בתוך האש, והלהבות מקיפות אותו מכל צד ועבר.

נא אל רחום וחנון, הן ידעת שאני נעור וריק מכל וכל, וכל סמיכתי ומבטחי בכח הצדיקים האמיתיים ובזכותם העצומה. ביום זה נסמך אני ונשען בכח רשב"י הקדוש, שזכה לראות מסוף העולם ועד קצהו, מתחילת הבריאה ועד סופה, יוצא ובא בהיכלות של מעלה, מכיר כל סודותיהם, ויודע תושיה להמתיק את כל הדינים, עד אשר אמר: אילו היו אלעזר בני ויותם מלך יהודה עמי, יכול הייתי לתקן את כל הבריאה מתחילתה ועד סופה. נאמנים דבריו ואמיתיים, חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים. ובודאי הצדיקים האמיתיים בעזרו, ניצבים לימינו לתקן את העולם כולו, מראשיתו ועד סופו, ועל כך כל שברי ותקותי. מצפה ומייחל אני, שגם לשפל ולבזוי כמוני יהיה תיקון, גם לפגום בברית כמוני תהיה פדות והצלה, גם לחוטא כמוני בחטאים שבין אדם למקום ושבין אדם לחברו - תמצא דרך לכפרה ולמחילה. כי אף על פי שאיני ראוי למחילה, באשר ממשיך אני להזיק ולהשמיץ, לחרף ולגדף, לגנות ולבזות צדיקים ויראים ואנשים כשרים בסתר ובגלוי, הטובים ממני רבבות פעמים, ולשפוך את דמם כמים מידי יום ביומו ובכל רגע ורגע, אשר על זה נאמר: כל המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא - אף על פי כן אני מלא תקוה כי צדיקיך האמיתיים כרשב"י ימשיכו עלי מחינם ומחסדם, עד שיתהפך לבבי לאהוב את כל בריותיך, בפרט את יראיך ועושי רצונך, ועל ידי כן אזכה לתשובה שלמה ולמחילה גמורה.

אנא, אבי שבשמים, תן בי לב לחבב ולאהוב את כל עמך ישראל הכשרים, תן בי לב טהור להתחבר ולהתקרב אל התמימים והיראים, תן בי לב נקי וזך לאהוב אותם אהבה עזה, בפרט את צדיקיך המקדשים את שמך בעולם. זכני ביום ההלולא של רשב"י להיתקן ולהיטהר מפגם תלמידי רבי עקיבא, שלא נהגו כבוד זה בזה. כי גדול ונורא העוון הזה ושנוי עד מאד לפני המקום, שהרי בעטיו נענשו קדושי עליון בחומרה יתרה, בעבורו נספו עשרים וארבעה אלף תלמידים על פגם דק מן הדק, שאין לנו בו שום תפיסה והשגה.

אנא אבי שבשמים, תן לי מחינם ומחסדם של צדיקי האמת, זכני לאהבה ולחביבות של רשב"י שאמר: אנן בחביבותא תליא מלתא - עד אשר אתכלל בכבוד האלוקי של התנא האלוקי, שתיקן פגמם של אלו, שלא נהגו כבוד זה בזה. זכני לדבוק באורו הגדול של רשב"י, המתגלה ביום המיוחד הזה, זכני לאור הגואל את העולם מאופל שנאת חינם ובזוי חברים, אשר בכוחו פתח רשב"י את כל הרקיעים וגילה סודות שלא התגלו מעולם, עד שכל הפמליא של מעלה ורעיא מהימנא ואליהו הנביא ושאר כל צדיקי הדורות ירדו לשמוע את גילוייו הנפלאים, וכל  התיקונים אידרא רבה ואידרא זוטא.

זכני, אל חנון ורחום להתקשר אל הצדיק ולאחוז בו, שהרי את כל האורות האלו הוריד רשב"י לעולם כדי לתקן את כל הנפשות שיאחזו בו, כי כל אשר יזכיר את זכותו, ימליץ עבורו התנא הקדוש לפני כסא הכבוד להוציאו משאול תחתיות ומתחתיו, להרימו ולנשאו מכל מקום שנפל אליו. אבי, צורי וגואלי, הן כל יכול אתה, ולא תבצר ממך תושיה להושיעני, כי אין רשע בעולם שלא תוכל לתקנו בכח הצדיקים האמיתיים, אפילו רשע כמוני, שהרשיע יותר מכל בני תמותה, וחתר חתירות נוראות מתחת שאול תחתיות ומתחתיו, והתחייב בפגמיו וחטאיו הקשים בנידוי ובחרם רבבות פעמים. כי לא תבצר ממך דרך עד ההשתלשלות הנמוכה של פוגם בבירת, בדיבור ובמחשבה כמוני, כי על כל הפגמים האלה אתה מוכן לכפר ולמחול, אם אך אעשה תשובה אמיתית מעומקא דליבא, אם אך אתחרט חרטה של ממש, אם אך אהיה טובל בלא שרץ בידו. תוציאני אז משאול תחתיות ותציבני לפני כסא הכבוד. כי בכל רגע ורגע אפשר לזכות לתשובה אמיתית שמגעת עד כסא הכבוד, ובפרט כשאתה בעצמך מוכן לסייע ביד החוטאים להגיע לתשובה זו בזכות צדיקים אמיתיים כרשב"י והאבות הקדושים. אור התשובה הזה יורד במיוחד ביום ההלולא הקדוש והנורא של רשב"י, ביום שכל בית ישראל מצפים לו כל השנה כולה, ומדליקים בו מדורות ואבוקות לכבוד הצדיק פאר הדורות, יום שבו יהודים מכל רחבי תבל משתוקקים לבוא ולהשתטח על ציונו הקדוש, ולבקש על נפשם ונפשות בני ביתם ועל נפשות כל עמך בית ישראל ברוחניות ובגשמיות. כי יכול רשב"י להמליץ טוב בעד כל יהודי ויהודי ולעזור לו, באשר הוא שם. כי כלול רשב"י מכל ששים רבוא נשמות ישראל, שבכל הדורות, קבוע בלבו של כל יהודי ויהודי, וחקוק בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו כ"מחוקק" רעיא מהימנא. כל העולם לא נברא אלא בשביל זה, בשביל האדם השלם, בשביל הצדיק - "כי זה כל האדם" - "וכל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה". כי האדם לא נברא אלא לפאר ולרומם גדולת הבורא יתברך, המתגלה בעולם בכל תפארתה והדרה על ידי הצדיק יסוד עולם בתורותיו הנגלות והנסתרות. עלינו, איפוא, לספר כבודו וגדולתו של הצדיק, ללמוד בספריו הקדושים ולפרסמם בעולם כולו. עלינו להגדיל תורה ולהאדיר, להאיר לזרוח ולהזהיר, באור הזוהר ושבעים התיקונים והאידרות הנוראות, אשר סובבים עליהם כל ספרי העץ חיים ופרי עץ חיים, ומתוכם הם מפיצים דעת פנימיות התורה לכל העולם. כל ספרי הקבלה שבעולם דולים מהנחל הנובע של תורותיו הנוראות, מהנהר הנמשך מעדן, דלא פסק לעולם, לחדש חידושין נוראים בכל עת ורגע. ואין לך אדם שלא יתעורר בתשובה, כאשר יקרא את דברי הזוהר הקדוש ושבעים התיקונים, שכן זכה רשב"י שחץ דבריו יפלח כבדו של הס"מ. וזהו סוד דריכת הקשת והחץ, הנהוג בכל בית ישראל בל"ג בעומר. מנהג זה בא לומר, כי זכה רשב"י לירות חיצים בליבה של הסטרא אחרא, להמיתה ולירש את ברתא דמלכא.

רבונו של עולם, תן בנו הכח לירות חצים בסטרא אחרא, עד יפלח החץ כבדו של הס"מ הנורא האופף אותנו מכל צד. כי בכל צד שאנו פונים, אנו רואים אותו ניצב לנגדנו, ומאיים להמיתנו בכל מיני מיתות קשות ומשונות, עד היינו ככדור המתהפך וכגלגל הסובב תמיד על צירו, כאופן המתהפך סביב עצמו, הנשאר תמיד במקומו, ואף כי ירבה להסתובב, לא יזוז ממקומו כמלוא הנימה, כן היינו גם אנו מסתובבים על צירנו ולא נעתקנו ממעשינו הרעים אפילו כחוט השערה. וכל הדרכים והעצות שפעלנו בהם לא עזרונו למחוק את היצר הבוער בקרבנו יומם ולילה, לא יתננו השקט ומנוח לא בשבתנו ולא בקומנו. ובכל זה הרי אנו האשמים, ובפרט אני הגרוע מכל, שהמשכתי עלי את יצרי הרע מנעורי, כי מיום עומדי על דעתי עד היום הזה עדין לא עשיתי שום עבודה מעומקא דליבא, ולא קיימתי שום עצה בלב שלם, ואף על שגיאותי לא התחרטתי מעולם חרטה אמיתית. נהגתי בכל כמצות אנשים מלומדה, והייתי כדואג ואחיתפל שתורתם ועבודתם היתה מן השפה ולחוץ, כי דואג, שהיה אביר הרועים, ואחיתפל, שעצתו כאשר ישאל איש בדבר האלקים - לא נלחמו ביצרם הרע, עד שנפלו חלל ברשתו, בנכליו ובתככיו. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר!

אבל אף על פי כן איני מייאש עצמי כלל, כי אני מאזובי הקיר, הנסמכים ונשענים בארזי העולם, שאין אש שולטת בהם לעולם (ואילו דואג ואחיתפל חלקו על שמואל ודוד. ואלמלא זה היו יכולים כשאול לזכות לכפרה, ולהיות כמוהו במחיצת שמואל). אנו מאמינים באמונה שלימה בצדיקי הדור, ובפרט בפאר הדורות, שעליו נאמר: "אנת הוא שבת דכולי יומא" (שב"ת עם הכולל גימטריא שמעון בר יוחאי). וגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם, מאיר הצדיק השוכן כאן כשמש שלעולם אינה שוקעת, ואף כשמסתלקת ממשיכה להאיר בסיהרא ובכל כוכביא. כן, אל חנון ורחום, תמשיך גם עלינו מאורו, ותזכנו לתשובה שלימה מאהבה ביום ההלולא הקדוש.

אנא, אב רחום וחנון, הורה לי פתח הצלה, גלה לי את אורו של הצדיק אשר יוכל להצילני ולהראות לי דרך תשובה, גלה לי את אורו של רשב"י, היודע את רוע מצבי ואת כל אשר עבר עלי, מיום שנאצלה נשמתי דרך כל העולמות וכל הדורות עד שנוצרתי על ידי ההשגחה העליונה דוקא בגוף שכזה, עם חלקי נפש רוח ונשמה שכאלו, עם חלקי המח אשר יש לי היום, שלא זכיתי להוציאם מן ההעלם אל הגילוי. אנא גלה לי את אורו של הצדיק שיסייע בידי לקיים את עצות הצדיקים, שעל ידם אפשר לגלות את המוחין מתעלומתן ולדחות את כל המחשבות הרעות ממוחי, שהרי אין שתי מחשבות שוכנות במח בעת ובעונה אחת. ברגע שמתגלים המוחין מתעלומתן, נדחית כל מחשבה זרה, בפרט על ידי לימוד ש"ס בעיון ובהבנה, שעל ידו עיקר התגלות המוחין החוצצים והדוחים מן המח כל מחשבה רעה. אויה לי, כי זנחתי את עצת הצדיקים, וטמאתי את רמ"ח אברי ושס"ה גידי בכל טומאה שבעולם, עד שאפילו אפר פרה לא יוכל לטהרני ממחשבותי הנוראות השוטפות את מוחי, כי לא יצאתי מחול אל הקודש אפילו כפחות מחוט השערה, ואינני יודע שום עצה כיצד להגיע לחרטה אמיתית מעומקא דלבא, ולתשובה אמיתית, ולטובל בלא שרץ בידו. לכן טרחתי את כל הטירחה הזאת, וטלטלתי את עצמי בכל מיני טלטולים, והנני מנדד שינה מעיני ותנומה מעפעפי, כדי להגיע לציונו הקדוש של רשב"י, אשר בזכותו, אתה יכול לפדותני, להוציאני משאול תחתיות ומתחתיו, ובפרט ביום ההילולא הנורא הזה, ביום שרשב"י עולה עליות חדשות שלא היו עדין מעולם. כי בכח עליותיו הנוראות והעצומות אתה יכול לעזור גם לחלוש כח וחסר דעה שכמוני, גם לגרוע כזה שלא היה עדין מעולם. אמר להרים כסוני ולגבעות נפלו עלי, מרוב בושה וחרטה, עד שכמעט אחזני היאוש, כי הרי אני כבר צועק ימים ושנים ועדין לא נושעתי. אך מאחר ויודע אני כי מעולם לא צעקתי צעקה אמיתית אחת, מתנוצץ בי אור של תקוה, שהרי אם הייתי עושה כן, בודאי הייתי נושע מיד, מתרומם מעל המים הזידונים, ומתחיל להיטהר ממחשבותי הקשות.

רבונו של עולם, מה אעשה, ואיני יודע כיצד להגיע אפילו לצעקה ראשונה, לצעקה שהיא התחלת כל הצעקות, ואיני יודע כיצד לצעוק צעקה ראויה שתהיה מעומקא דליבא באמת, שאחריה אין אדם יכול להרים גופו, כמו שאמרו רבותינו זכרוני לברכה: אנחה שוברת חצי גופו של אדם. כי בצעקה אחת אמיתית זוכה אדם לשבור את מחצית תאוותיו, ובצעקה אמיתית שניה שובר מחצית מן הנותרת. מי יתן ואזכה לאותן אנחות וצעקות אמיתיות ואמחה כל שמץ תאוה ומחשבה רעה מאיתי. הן אתה יודע, אבי, אב הרחמן, שניסיתי והתיגעתי להגיע לצעקה האמיתית הזו, ועדין לא עלתה בידי. אבל אני מאמין באמונה שלימה, שדוקא היום אפשר להגיע לצעקה מעומקא דליבא ולאנחה השוברת גופו של אדם, ולזכות על ידי זה לצאת מכל תאוותי הרעות  וממידותי הפחותות. כי ביום זה מקבל רשב"י כוחות חדשים להשפיע ולעזור לחסרי כח ולנעדרי דעת, הריקים מכל וכל, להכניס בהם שכל ומוחין ולהמשיך להם שפע הדעת מהנהר היוצא מעדן, מעדן עילאה מנועם עליון, באופן שתתבטל הסטרא אחרא לגמרי, וכל הרצונות הזרים יתהפכו לרצון ה', עד אשר נזכה כולנו לנועם שזכו אליו הצדיקים הנפלאים, יחידי הדורות, שמקום גניזתם מאיר באותו נועם נפלא שהיה קודם החטא.

רבונו של עולם, אנא זכני לנועם הנפלא הזה בזכות רשב"י, שזכה להגיע לדרגת אדם הראשון שקודם החטא, אשר עליו נאמר "נעשה אדם". אנא אל רחום וחנון, המשך עלי בזכות הצדיק הזה מאותו נועם נפלא, הדוחה כל דמיון של נועם דסטרא אחרא, שאחריתו מרה כלענה. אוי, אבי, אל רחום וחנון, פדה נפשי ממלכודת הסטרא אחרא, המצליחה לפתותנו בנועם המדומה שלה, אשר כבר בראשיתו חשים במרירות הצפונה בו, עד שאפילו השוטה הגדול שבעולם, כשמתבונן לרגע קט בישוב דעת, נוכח מיד בחרפת השקר, בטומאת הזיוף ובמרירות האכזבה שטומנת בחובה מזימת הדמיון של הסטרא אחרא. אך אני הגרוע מכל, חרף יודעי כל זאת, הלכתי שולל אחרי יצרי והתפתיתי אחר כל דבר חרפה ומאוס, והמטתי על עצמי חרפות נוראות, חרפה שברה לבי, ולא אוכל השב את רוחי, ואין לי שום פנים לבוא ולבקש מחדש פדות בכל שנה ושנה, אין לי פנים להיות ככלב  השב על קיאו, וככסיל השונה באולתו.

אבי שבשמים, תן בי אמונה שלמה בכוחך הגדול להושיעני מרשת הסטרא אחרא על ידי צדיקיך המלמדים זכות על כל הרחוקים והנידחים, תן בי אמונה שלימה בכח תורתם של צדיקים אמיתיים לטהר את המוחין ולזכך את הדמים, אנא המשך עלי הארה ביום זה מאורו של רשב"י, אורות של מוחין זכים וטהורים, שיתפשטו בכל רמ"ח אברי ושס"ה גידי, ידחו את החיצים הנעוצים בי, את המחשבות הרעות השוטפות את מוחי ויטהרו ויזככו את כל דמי העכורים, עד אשר יזדכך הכבד ויתחיל ליצר דמים חדשים, הבאים ממח זך וטהור, המתפשט בכל העורקים והגידים, הנמשך מנועם קדוש עליון, בבחינת "על מי מנוחות ינהלני". אנא, אל רחום, זכך כל הדמים העכורים והפכם למי מנוחות, וכל רוחות הסערה הנושבות בקרבי, לרוח חכמה ובינה, לרוח עצה וגבורה, לרוח דעת ויראת ה'.

בעל הרחמים, חוס על דל ואביון כמוני, המשך עלי את כל הרוחות, ממקום שנמשך רוח חיים למשיחא, (מנוקבא דפרדשקא), שנאמר עליו: פלא יועץ שר שלום, זכני לרוח החיים שתטהר ותזכך את כל דמי, עד אשר אפסיק לשנוא אנשים צדיקים כשרים ותמימים, ההולכים לפי תומם, ואזכה לאהבת חברים אמיתית, כי כל עוד זורמים בי עדין הדמים העכורים, אני נכשל בכל פעם מחדש בשנאת חינם, וצדיקים אמיתיים לצנינים בעיני, "כי אנשי דמים ישנאו תם", וכל עוד אני מעליל עלילות ושקרים על אנשים כשרים וישרים ממני, מוסיף דמי להיות עכור ואיני יכול לטהרו, כי "אי אפשר לאדם לדבר שקר, עד שיעכיר את דמיו". ועתה, אבי, מה אעשה, והרביתי כל כך לחטוא ולפשוע בענין זה, וכזבים עד אין סוף טפלתי על בריותיך, מיום עמדי על דעתי עד עתה, וכל ישותי, מעשי, דבורי ורעיוני הם אך שקר כל היום, חנופה, רושם ופרסום. ובכבודי מהרהר אני בכל עת, מעמיד פנים בכל רגע ורגע וגונב דעת הבריות. איך אשא פני אליך, ואיך יזכה לחנינה נער חסר דעה כמוני, השקוע בכל הבלי העולם. שהרי כבר אבדתי צלם אלקים, וירדתי לדיוטה התחתונה, הנמוכה משל נחש המזיק. אוי לי, כי בזיתי וחרפתי אנשים צדיקים וישרים, קדושים וטהורים, ההולכים לתומם, שמעולם לא עשו לי מאומה, ואף כפוי טובה הייתי, כאשר פגעתי גם בכבודם של גומלי טוב וחסד עמדי.

רבונו של עולם, עדין אני מחזיק בך, ואיני נופל בדעתי כלל ואיני מיאש עצמי חס ושלום, כי אתה גלית לנו, שדוקא בימי הספירה האלו אפשר לתקן פגם אהבת חברים.  לפיכך אבוא עתה לפני רום מעלת הצדיק הנורא השוכן פה, ואבקש חנינה על כל מה שעשיתי ונכשלתי בדמי העכורים, אבקש מחילה על שבזיתי אנשים ולעגתי לחברים, ובפרט לכל הישרים והתמימים המקימים את עצת הצדיקים בתמימות ופשיטות. כי אכן ידוע ידעתי שרחמי הצדיקים האמיתיים הם לבלי סוף, וחפצם אך להמליץ טוב בעדנו לפני כסא הכבוד, ולבקש עלינו רחמים מאל עליון, ידעתי כי לא יחשכו כח ומאמץ, וישתדלו מאד להציל אפילו נחות כמוני, הנותן עצמו למרמס התאוות והמידות רעות. לכן סומך אני יתדותי על גודל רחמי הצדיק, ובא לבקש ממנו באמת ובתמים להפכני מרע לטוב גמור, ולזככני בכל פנימיות לבי, אברי חושי וגידי, לא מהשפה ולחוץ, כפי שהייתי עד עכשיו, אלא לעוררני באמת מעומקא דלבא בחרטה עמוקה אמיתית על העבר, ובקבלה להגמל מכל הרע לעתיד, להרחיק השאור מגבולי לגמרי, בבל יראה ובבל ימצא, לא במחשבה ולא במעשה.

רבונו של עולם, מלא רחמים רבים וחסדים גדולים ונוראים, אתה גלית לנו על ידי הזוהר ותקוניו וספרי האר"י ותלמידיו את גדולתו הנוראה של רשב"י, שכדאי הוא לסמוך עליו בעת צרה ודוחק, בכל מיני נפילות וירידות. כי הוא יכול להמליץ עבורנו, ולעוררנו לעלות מכל הירידות, עד אשר נזכה לתשובה שלמה בתכלית השלמות שאין שלמות אחריו, כי זכותו מספקת לכל הדורות, לכל הנפילות ולכל הירידות. ויתקיים בנו מה שהבטיחנו, שיכול הוא לפטור את כל העולם כולו מן הדין מאדם הראשון ועד סוף הדורות, את כל מי שיבוא על ציונו הקדוש ויזכיר את שמו וזכויותיו.

אנא רחום וחנון, פדני והושיעני מכף מעול וחומץ, כי מלא רחמים וחסדים עד אין קץ ותכלית אתה, המגיעים אף לחוטא ופושע כמוני, המתגולל במסילה מגואלה בכל מיני חטא ועון, לוקה בכל מיני יאוש עצבות ושברון. עד שנדמה לו שאפסה כל תקוה והוא נתון בידי לא יוכל קום. במרי שיחי אמרתי אין מי שיקימני מירידתי, אין מי שיקיצני מתנומתי, שהרי עברו עלי כל ימי ושנותי באפס וריק, במחשבות פגומות ובראיות אסורות, אשר פגמו בנפש וברוח, והרחיקו ממני נשמה חיה ויחידה. "הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי, סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני, פצו עלי פיהם אריה טורף ושואג, כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי, היה לבי כדונג, נמס בתוך מעי".

אלוקי ואלוקי אבותי, אנא אל תטשני חושה לעזרתי, כי בזאת התחזקתי - "אמר ה' מבשן א'ש'י'ב'  א'ש'י'ב' ממצולות ים" כי על ידי א'מרי ש'מעון ב'ר י'וחאי, על ידי זכויותיו ומאמריו אפשר להנצל ממצולות ים, ואף מקליפה קשה כמלך הבשן, ומכל הירידות והנפילות שבעולם. ואף כי יבש כבר כחרש כחי, ולשוני מודבק מלקוחי, ולעפר מות תשפתני - איני נופל ביאוש, כי בידך להושיעני על ידי בחינת עפר ואפר של הצדיקים, על ידי בחינת עפר של רשב"י, שנטמן שלש עשרה שנה בעפר, עד שהעלה גופו חלודה ועורו נקלף מעליו, וזכה על ידי כן לצאת מעור הנחש בתכלית השלמות, עד שנגלה לו רעיא מהימנא ואליהו הנביא עם פמליא של מעלה, וגילו לו כל רזי תורה, סודות העליונים והתחתונים, המלאכים והשרפים, האראלים והחשמלים, עד אשר כל רז לא אניס ליה, כל סודות הנשמות היו נהירים  בפניו, שרשיהם וגלגוליהם מבריאת העולם עד סוף כל הדורות. כל מה שיעבור על כל אחד וכיצד יהיה תקונו, ואיך ינצל מכל הבא עליו ברוחניות ובגשמיות.

רבונו של עולם, עתה באתי לציונו הקדוש לשפוך תחינתי בפניך, ושאגותי כמים נגדך, להצילני בזכות הצדיק מכל מה שעובר עלי ברוחניות ובגשמיות. תמכתי יתדותי בציונו הקדוש, ואני מאמין שזכותו תקיצני מתנומתי, תעוררני משנתי, תעלני מירידתי, תקימני מנפילתי.

רבונו של עולם, אנא זכני בימי הספירה האלו המקדשים והמטהרים, בימי התשובה המכינים כל נפש ישראל לקבלת התורה, לעשות תשובה כרבי עקיבא, שאף על פי שבתחילתו אמר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור - זכה לעשות תשובה עילאה, להיכנס בשלום ולצאת בשלום, ולגלות על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות. והרי זהו סוד ימי הספירה הקדושים, סוד ספירת העומר, עומר לגולגולת, לגולגלתא דעתיק, שעל זה נאמר: "ושער רישיה כעמר נקא", שכל מי שמהרהר בתשובה אמיתית בימים אלו, ובפרט ביום קדוש ונורא זה, מובטח לו שכל שערותיו יזהירו באורות יקרות, בבחינת ושער רישיה כעמר נקא, ובמוחין עצומים, ויזכה להתעטר במוחין, שיורדים בליל הסדר, מתגלים במ"ט ימי הספירה, ונשלמים בספירה הקדושה של הוד שבהוד, ספירת ההלולא הנוראה של רשב"י, עד שיזכה לשער החמישים ביום מתן תורה, כשיחזור זיהרא עילאה שנעלם מאדם הראשון, החוזר בימי הספירה ושורה על שערות הראש, בבחינת כי נזר אלוקיו על ראשו, עד שיזכה שכל הזיהרא עילאה, בבחינת עומר לגולגולת תחדור לגולגלתא דרישא. (שעל כן יש להיזהר מלקצצם עד ערב שבועות, כי הם סוד התיקון שהתגלה לרבי עקיבא ככל הסודות שנתגלו ויתגלו עד סוף הדורות, שעליהם נאמר הלכה למשה מסיני - המתגלים בשלמותם ביום החמישים ביום מתן תורה, והמה יורדים במשך ימי הספירה הקדושה, המה השגות של תילי תילים, הארות המתגלות על ידי שממתיקים את עשר אלקי"ם (תלת"ל), שהם כלל כל הגבורות, שהיו צריכים תלמידי רבי עקיבא להמתיק על ידי אהבת חברים ולזכות שתתגלה להם תורה דעתיקא סתימאה בשלמותה כדי להביא את הגאולה השלמה).

רבונו של עולם, זכני להכלל בתיקון הנפלא של תלמידי רשב"י שבמסירות נפשם העילאית, שקיבלו מרבם, באהבת החברים הנפלאה שלהם, ובבטולם זה לזה בלב שלם - זכו להפוך את אש גבורתם לעמודא דנורא, עד אשר עמוד אש הקיפם בכל עת שעסקו בתורה, ותקנו בזה בשלמות את פגם תלמידי רבי עקיבא.

אנא זכני להכלל במעלתם הנפלאה של בטול הגוף לגמרי, שהרי גם הם כרבם, שזכה לרוח נשמה חיה יחידה, על ידי שנאכל גופו במערה שלוש עשרה שנה - זכו שנתבטל גופם, עלו לדרגת נשמה ונעשו כמלאכים, נשאו את נשמתם לפני כסא הכבוד של מעלה וזכו לבחינת מיתת נשיקה.

רבונו של עולם, הצילני נא מן העוון הנורא של שנאת חינם ובזוי אנשים, טהר לבי לאהבה אותך ואת כל בריותיך, ובעיקר בימים אלו ימי הספירה, בהם נספו תלמידי רבי עקיבא שפגמו בזה, והקפדת עליהם והחמרת ענשם, אף על פי שפגמם היה דק מן הדק. כי בהיותם בבחינת אי"ה, לא נכללו גבורותיהם זה בזה, ולא זכו לכלול את אור השגת התגים באותיות שהם בחינת גופים. לא זכו להמתיק הגבורות על ידי השגת ת'ל'י ת'ל'ים (אלקי"ם), ולהמשיך את אור החשמל, שנמשך מאורו של רבי עקיבא, (חשמל בא"ל-ב"ם). אנא זכנו להגיע למעלת רבי עקיבא שנכנס בשלום ויצא בשלום, על ידי שהעביר על מדותיו, ועל ידי זה נענה מיד, כשאמר: "אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה; אבינו מלכנו למענך רחם עלינו". כי היה מעל כל גוף, עד שנסרק בשרו במסרקות של ברזל, ועלתה נשמתו לגנזי מרומים, ובגופו הכרית את כל החוחים, ועשה נקמה בגויים. אנא ה' זכה את בניך רחומיך להושע בזכותו ובזכות העשרה הרוגי מלכות, וכל הקדושים הנעקדים ונשרפים בכל הדורות, שאם לאורך נלך נזכה מיד לבית מקדש של אש, וכל המדורות שקפצו לתוכם במחול - יהפכו לענני אש וכבוד.

אנא אב רחום וחנון, הבוחר בעמו ישראל באהבת עולמים. אב אוהב וחומל, המחבב כל נפש ונפש יהודית מכל יקר, המתפאר בכל אשר בשם ישראל יכונה, אפילו אם הוא מפושעי ישראל, כי מכסא הכבוד השתלשל, מה גדולה חמלתך על עמך ישראל המנסים ללכת בדרכיך, המאמינים בצדיקיך. בחמלתך גילית לצדיקים אמיתיים תקונים נפלאים, לברוא לבבות לבנים תועים, לברוא מח ולב על ידי תפילה בכוונת הלב, ועל ידי למוד תורה באהבה ובמורא. נתת בהם כח להעלות כל נשמה לשרשה, ולהמשיך לה משם הארה, עד שתחזור בתשובה שלמה. ואכן אם נסכית לעצת צדיקיך יתגלו לנו פלאותיך, יתגלו גדולות ונצורות, מול עינים טהורות, ישמע, הנשמר משמוע רע ודבור בטל, שירת המלאכים בזמר והלל, כרוזים וקולות עליונים, בנות קול מן המעונים, ואת עשרת הדברים מפי אלקים אדירים, ועל ידי שמירת הדבור, ופה נצור, נוכל לשורר לפניך, כאראליך ושרפיך. וכשאיש לא ירים ידו ורגלו מבלעדיך, כל היקום יפזז וירקד לפניך.

כי אתה גילית לנו על ידי צדיקים הנוראים רשב"י האר"י, הבעל שם טוב, ותלמידיהם, כי אך בנו תלוי תיקון כל העולם, ובאהבת חברים עילאית, נתעלה מעל כל גוף, כי אך ה"גופים מחולקים", ואילו הנשמות הם "אחד". יוצאות הן כולם משמך המיוחד, קשורות הן כולם בקוצו של ד' ד'-"אחד". וקוצו של ד' הוא נשמת רשב"י, ובה כלולות כל נשמות הצדיקים, כל הנשמות מאדם הראשון ועד סוף כל הדורות. ואם אך נכוון ב-ד ד'-אחד במסירות נפש בבטול הישות, ואף נקבל עלינו ארבע מיתות בית דין - אזי כל הבריאה תשוב מיד בתשובה ותעלה לשרשה, וכל הישות תתבטל, ועולם חדש של רוחניות יתגלה, ונשמות עשוקות יעלו מתוך הקליפה, ורשעים ומתיונים יעשו תשובה, והשוכחים צור מחצבתם יחזרו לחיק אמונת אבותם, לאבות רחומים, ושבעת הרועים, וכל הגבורות והמחלוקות יתבטלו על ידי יצחק-ישחק, שבו צפון סוד הגאולה, ההופך הגבורות לששון ולשמחה, המחוי באצבע ומראה הקב"ה בעינייהו, ואומר: "אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך".

כי אין זולתך, ואין בלתך, ואין שום תנועה מבלעדי צדיקיך, כי אנו כולנו כעט ביד הסופר. ואם אך נמסור את ידינו לצדיק הגואל, יעשה בידינו ובמֹחנו כל אשר יחפוץ, ולב חדש יברא לנו תחת לבנו האכזר, שהוא כעמלק עמון ומואב, שהרי אף אנו בלחם ומים איננו מקדמים, לבדנו פתנו אוכלים, בביתנו ספונים, ומכל עין מסתתרים, עד שחס ושלום עשינו עין מעלה כאינה רואה, והלא "שבעה אלה עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ" - עינים דדכורא, "וה' עיניו משוטטות בכל הארץ" - עינים דנוקבא.

אנא אל רחום וחנון, על ידי קדושת העינים של הצדיקים, ובפרט של הצדיק הקדוש והנורא רבי שמעון בר יוחאי, זכנו ל"על אבן אחת שבעה עינים", עזרנו להחזיר לשרשן את עיני ה' המשוטטות להעניש ולחבל, וישובו על ידי שמירת העינים לשבעת העינים שבאבן השתיה בבית המקדש שבירושלים, שעליה נאמר: "על אבן אחת שבעה עינים הנני מפתח פתוחה נאום ה' צבאות, ומשתי עוון הארץ ההיא ביום אחד, ביום ההוא, נאום ה' צבאות, תקראו איש לרעהו אל תחת גפן ואל תחת תאנה". בזכות אהבת חברים בבחינת אנן בחביבותא תליא מלתא - נזכה לשבת תחת תאנה לתקן את חטא התאנה, חטא שבירת הכלים, קטרוג הלבנה, שאי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד. כי הלא זאת מתקנים בספירת הוד שבהוד, כי אז נכללים כל הספירות זו בזו, וכל אחד זוכה לראות כל הוד והוד אשר בכל אדם ואדם, ובפרט בחבריו ובמקורביו, שבהם עיקר נסיון רוח הסערה, עד אשר נזכה ויתהפכו כל הגבורות לרחמים על ידי שירת הלויים בבית המקדש השלישי. ואז אף כהנים יהפכו ללויים, ויעסקו בעיקר בזמר ושירים, כי זו תהיה עיקר העבודה לימות המשיח - להפוך את כל הגבורות של אש וסערה ,לרוח ניחא של ששון ושמחה, ושל למוד התורה הנמשך משמן המנורה, מנורת הזהב, שבאה למתק כעס וגבורה, כי אז נזכה ל"גולה" על ראשה, ושבעה נרותיה עליה שבעה ושבעה, ואור הלבנה יהיה כאור החמה, ואור החמה שבעתים מאור השבעה, וחמה מנרתיקה תצא, לצדיקים רפואה, ואש לרשעים, ושמש הדין תכלל ברחמים, וצדיקים יזכו לח'מ'ה' שהיא ג'ן' שושנים, סודות של ג"ן פרשיות יתגלו לכל הנבראים, ומתורה דעתיקא סתימאה תבורך כל התורה ויתגלו הסודות בכל אות  ותג

לכן, גואלנו, חי וקיים, האר לנו את סודות התורה ביום זה הקדוש והנורא, גלה לנו תורה דעתיקא סתימאה, ואז נזכה לגאולת עולמים, לבית מקדש של אש ממרומים.

רבונו של עולם, הן ממך לא יפלא דבר, כל יכול אתה, ולא תבצר ממך מזימה, אנא זכנו ביום זה לתורה דעתיקא סתימאה, בסוד ג"ל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. כי ביום זה, שהוא "הוד שבהוד", עת מטו רגלין ברגלין, שהוא סוד הגאולה - יכולים לזכות ולתקן את כל בחינות הרגלין, עד שכל הירידות יהפכו לעליות, וכל הכשלונות להצלחות, וכל העוונות לזכויות. כי רבי שמעון תקן את חטא שמעון, שהשליך את יוסף לבור, בשלש עשרה שנה שהיה בתוך עפר בבור, ותיקן את חטא אחיה השילוני שנכשל בתלמיד שאינו הגון בירבעם בן נבט, על ידי שהפך גופו ללפיד אש במערה, וממנו נעשה עמודא דנורא שהיה מקיף את תלמידיו יומם וליל, ומגן עליהם מפני תלמיד שאינו הגון.

אנא זכני להיות מהתלמידים ההגונים, המשתטחים על קברי צדיקים וציונים, עוסקים בתורותיהם ובמאמריהם הקדושים, הוגים בהם לילות וימים. אנא רבון העולמים, אבינו אב הרחמים, עזרני לעסוק בתורות ובמאמרים של השוכן פה התנא האדיר שבאדירים, לעסוק בכל הגילויים הנפלאים, סודות התורה של האר"י הבעל שם טוב ושאר הצדיקים. לא ימושו דבריהם מפי לעולמים, בפי יהיו שגורים ובלבי חרותים. ותן בלב רשב"י עלי רחמים, שלא ירפה ממני לא יטשני לעולמים, ויקרבני לדרכיו, ויפתח לבי בתורותיו, ויגלה לי כל רזיו וסודותיו, שזכה וזיכה את תלמידיו.

אנא אל רחום, זכני להיות מתלמידיו ההגונים אשר בדור הזה, וזכה את צאצאי ואת צאצאי כל עמך בית ישראל ללכת בדרכיו ולהימנות על תלמידיו ההגונים, זכני להכלל בנשמתו  ובנשמת האבות, ובנשמת כל שבעת הרועים וכל הצדיקים שהיו בכל הדורות, ואזכה להמתיק את כל הגבורות וכל הדמים הסוערים בקרבי והרותחים בכל רמ"ח אברי ושס"ה גידי, דמים של כעס קנאה ושנאת חינם, תאוות ומידות רעות. אנא זכני שכל הדמים הרעים האלו יזדככו בימי הספירה בתכלית הזכוך והקדושה, ויבלעו בי ויהפכו לדמים של ניחא ומרגוע, של נועם וקדושה, עד שאזכה לתקן את כל שפיכות הדמים שגרמתי בעולם על ידי הדמים הסוערים שבתוכי, אזכה לתקן את הדמים ששפכתי לאנשים צדיקים ותמימים וישרים מיום הולדי ועד היום, ולתקן את כל מה שהזקתי בכל הגלגולים. כי במעשי הרעים גרמתי לשפיכות דמים בכל העולם כולו, ובפרט בירושלים עיר הקודש בבחינת "שפכו דמם כמים סביבות ירושלים ואין קובר", כי בכל זה הייתי אני האשם, ו"בשלי כל הסער הזה", כי בכל יום ויום דם ישראל ניגר כמים בחוצות ובשוקים, ואין פוצה פה ומצפצף, "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד", אוי לי על חלקי המר שבכל זה. יודע אני, צורי וקוני, שאך בי האשם. כי נכשלתי במחשבות פגומות ובראיות אסורות, שהמה שורש הרע ומקור הדמים הנשפכים בכל יום ויום, אוי לי, כי אין אני עדין חש כראוי שבי האשם. כי אם נמנע אליהו הנביא שלושה ימים לבקר כדרכו את יהושע בן לוי, שזכה לאבני כדכד ולסוד הלויתן, לסוד האור שיתגלה לעתיד לבוא, בשביל אדם אחד שנטרף בתחומו במרחק שלש פרסאות - מה נענה אנן בתריהו. עתה מה אומר אני הדל, העני והאביון, המושחת מכל וכל, בעת שדם ישראל ניגר סביבותי יום יום. לפיכך בא אני לפניך בעל הרחמים וצועק, מתחנן ומבקש כפרה סליחה ומחילה על חלקי בכל זה. אנא הצל את עמך ישראל ואמור למשחית הרף, חוס ורחם, כפר ומחל לכל חטאי ועוונותי ופשעי המרובים שעברו ראשי. "כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי, היה לבי כדונג, נמס בתוך מעי, צפו מים על ראשי, אמרתי נגזרתי שתני בבור תחתיות, שמני כלוא ולא אצא, נשקד עול פשעי בידו, ישתרגו עלו על צוארי, הכשילו כחי, נתנני ה' בידי לא אוכל קום. על אלה אני בוכיה, עיני עיני יורדה מים, כי רחק ממני מנחם, משיב נפשי, היו בני שוממים, כי גבר אויב. קראתי למאהבי המה רמוני, כהני וזקני בעיר גועו", ויד המתיונים גברה עלינו, ברוב עוונותינו, על עולל ויונק לא יחוסו, וכל מחמדי עין תחת רגליהם ירמוסו, ונשים וטף עוללים וזקנים, דמם נשפך כמים בחוצות ובשווקים, עד ש"כלו בדמעות עיני, חמרמרו מעי, נשפך לארץ כבֵדי על שבר בת עמי, בעטף עולל ויונק ברחובות קריה".

אין מי שיבקש מידך בעדנו, אין מי שמן הצרה יחלצנו, אלא הצדיק הגנוז כאן, רעיא מהימנא ושבעת הרועים, אך הם יוכלו להצילנו מהקללה של "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו", כי אין מנחם לנו, כל אויבינו שמעו ששו שמחו, כי מקרבנו קמו מהרסנו ומחריבנו, וימכרו את עמנו בלא הון, בחנופה ובתרמית בעבור כבוד התדמית. אויה לי, כי אני בעצמי האשם בכל אלה, כי כל תורתי ותפילתי ומעשי הטובים - פגומים המה בנגיעות ובפניות של חנופה ופרסום. ואתה גילית לנו על ידי צדיקיך האמיתיים, שהכל תלוי במעשינו אם טובים הם או רעים, והכרעת העולם בנו תלויה לכף זכות או לכף חובה.

רבונו של עולם, אנא חוס ורחם עלי לתקן את כל אשר עויתי, את כל אשר פגמתי וקלקלתי, זכני לעשות תשובה שלמה, לשמור את מוחי ועיני, להגות בתורה ימי ולילותי, ולהוסיף כל יום דעת וקדושה, בבחינת "ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה", שהרי זהו סוד ימי הספירה, המסוגלים להוריד מוחין לכל השנה, יום ליום אומר יביע, כל יום עם חכמה חדשה יופיע, בחידות ושירים, בתוספת קדושה ונגונים, כל יום עם הארה חדשה בא  לחרטה אמיתית מעומקא דליבא, עם זמר חדש של דבקות בבורא עולם, שלא היה עוד מעולם, שורש כל החכמות, שורש הדעת והתבונות, כל יום מתחדש בניגון מאור אין סוף בכח חדש ליחל ולכסוף, המבטל את כל המוחין דקטנות וכוללם יחד במוחין דגדלות.

אנא אב רחום, זכנו על ידי האור הגדול הזה, המתחדש בכל יום ויום מימי הספירה, לישוב דעת נפלא בהדרגה ובמידה, עד שנזכה לדבקות נפלאה, ולא נהיה בבחינת "יעלו שמים ירדו תהומות", ונצא מרוח הסערה הבאה על ידי דבורים פגומים, לשון הרע ושנאת חינם, המעלה אותנו לשמים ומורידה אותנו לתהומות, לעליות חדות שלא כסדר, ואחר כך לירידות תלולות, שהרי אפילו בעת לימודי ותפילתי אני יורד מטה מטה, כי ממלאות את מוחי ולבי מחשבות של אני ואפסי עוד. אנא אל רחום וחנון, הן אתה גילית לנו שאי אפשר לשבר את הגאווה, שהיא בבחינת "אבימלך", המרחקת מצדיק האמת, אלא אך על ידי התקרבות לצדיקים אמיתיים, שהם בבחינת "רישא דרומחא", על ידי בחינת עומר שעורים, בבחינת "ושקיל גבבא דעמרא ומשיה במיא", סוד הרגלין, סוד אפיקי מים, סוד ערבי נחל, רגלוהי דבר נש אנון ערבין ליה, סוד מרדכי ואסתר, בבחינת ידין ורגלין, המחאת כף וריקודין, כי אי אפשר לשבר את הגאווה, כי אם על ידי הרוח שבלב שבאה מהצדיק האמת, שהיא בבחינת רוח השמחה והריקודין, כי רק על ידי זה מתבטלת הגאווה, שהיא העבודה זרה, ומתבטלין עמה כל הדינין והחרון אף.

אנא, אבי שבשמים, הסר ממני כל הרהורי גאווה, זכני לתפילה זכה ולתורה לשם שמים, ועל ידי המחאת כף וריקודים - רגל גאווה אל תבואני, עד אשר אזכה לבחינת "רחצו רגליכם", ל"רגלי עמדה במישור" ולבחינת "חסדי דוד הנאמנים".

רבונו של עולם, בימי הספירה הקדושים הללו, כשעולים לבחינת עומר לגולגולת, גולגלתא דעתיק, לבחינת עמר נקא, סוד הדבקות עילאה דעילאה, עד שעולים לבחינת איה מקום כבודו, למדרגה של בקשה וחיפוש - אנא זכנו לדרוש אותך, לבקש אותך, לחפש אותך מאד מאד בכל עת ובכל מקום, זכני לשאול ולבקש את כבודך יתברך. יודע אני, כי אפילו אם אני כמו שאני, גרוע מכל, אם אך אזכה לבקש ולחפש אותך בכל עוז - תשלח ידך אלי מן החור, בפרט בימי העומר על ידי הצדיק האמת, הלובש בגדי תכלת וחור, שעליו נאמר: אתא קומץ דידכו ודחי לעשרת אלפים ככר כסף, כי על ידי עומר שעורים שמקשרים אותו לצדיק האמת אפשר לדחות את כל הגזירות בעולם, אפשר לדחות אפילו את אלה שהם בבחינת "עשרת אלפים", שהפגם שלהם הגיע עד אריך אנפין, שהוא בבחינת רבבות. כי כל זמן שהחותמת היא של טיט, כל זמן שהפגם הוא רק במלאכים בבחינת מט"ט, כל עוד לא פגמנו עדין בשם אקיא שהוא בבחינת דום לה', כל עוד לא נסתלקה הבושה מאתנו, ואנו מוכנים עדין להשפיל עצמנו לצדיקים שזכו לבחינה זו - אפשר עדין להמתיק את כל הגזרות שבעולם, ולבטל שפיכות דמים מישראל, ובפרט כאן על הציון הקדוש של רשב"י, שעל פתחו עומד אליהו הנביא, שזכה לרוחו של נדב ועלה ליסוד, זכה להיות מלאך הברית - מלאך סנד"ל, ולתקן את כל הגבורות של קין שהם משרשו, עד שהפכם לרכב אש וסוסי אש.

אבי שבשמים, רבון כל העולמים, האר פניך אלי וחנני, אנא זכני גם אני אבי, בימים אלה לתקן את שורש קין, שורש הגבורות הסוערים ורותחים בי ואינם נותנים לי השב את רוחי, עד שיתהפך הפשתן שורש הגבורות (עשר פעמים אלקי"ם=לפשת"ן) - ל"פארי פשתים יהיו על ראשם, ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם", וכל הגבורות יהפכו לעטרות על ראשנו וללבושי רחמים, שיקיפו את גופותינו בבית מקדש של אש משמים, ואש תכלל במים, והמים יזהירו באור יקרות, כאבני כדכד ואבנים יקרות, וכל ערי יהודה יאירו כמרגליות ופנינים, וירושלים תהיה מעולפת ספירים.

רבונו של עולם, רבונא דעלמא כולא, מי כמוך אב הרחמים, מי כמוך מרבה להיטיב, מי כמוך רב להושיע, רב סליחות ובעל הרחמים. בימים קדושים אלו, שהם ימי הספירה ובפרט ביום זה של ההלולא הקדוש, אנא עשה למענך וסלח לנו, מחל לנו, כפר לנו. רבונו של עולם, רחם עלי ועל כל עם ישראל בימים אלו, שנסתלקו בהם עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא, הסר מאתנו את הדינים הקשים השורים עלינו בימי דין אלו, שהרי גם עכשיו בימינו נשחטים ונטבחים מידי יום ביומו יהודים כשרים ותמימים ההולכים לפי תומם, אנא טהר ומרק את עוונותי הגורמים לכל ההרג והאובדן הזה. שהרי אף אני שופך את דמם של אנשים כשרים וצדיקים ממני, "ובאו בנים עד משבר וכח אין ללידה". אנא רחם עלי, מלא רחמים, ברחמים גדולים ונפלאים, הידועים רק לך, בזכות הצדיק הנורא השוכן פה, בזכותו ובצדקתו הוציאני מכל המקומות שירדתי אליהם והשיבני אליך בלב שלם באמת ובתמים, ואזכה מחדש ליחד ולחבר את כל מ"ט הספירות הקדושות, שהם שורש כל המוחין לכל השנה ולכל החיים, אנא חמול עלי בחסדיך והורני את דרכיך, וזכני לאחוז במידותיך הקדושות ובדרכי טובך ורחמיך, הנמשכים משלש עשרה מידות של רחמים. שאתה מתנהג בהם עם כל בריותיך, עד שאזכה גם אנכי ללכת בדרכיך ולרחם על בריותיך ברחמנות אמיתית, בכל מיני רחמנות הכלולים בשלש עשרה מידות של רחמים, ואזכה להיות טוב לכל, אזכה להשפיע צדקה וטוב וחסד לכל ההולכים בדרכיך, לעניים הגונים באמת, באופן שאזכה בימים אלו לעורר את כל רחמיך הנמשכים ממ"ט ימי הספירה, שהם כנגד מ"ט פנים שהתורה נדרשת בהם, הנמשכים משלש עשרה מידותיך הטובות, הקדושות והטהורות. אזכה לעורר רחמיך עלי ועל כל ישראל לסלוח לנו ביום הקדוש הזה, שהרי נאמר: מיתתם של צדיקים מכפרת כביום הכיפורים. אנא מחול לי ביום זה על כל עוונותי וכל עוונות עמך בית ישראל, הוציאנו מהגלות המרה הזו ופדנו מיד המתיוונים, שהפקירו את רוחנו נפשנו וגופנו לעוף השמים ולחיתו ארץ. הסר מאתנו את הרעה הקשה הזאת בזכות התשובה שאעשה, כי הרי מחמת עוונותי הרבים שעלו והשתרגו על צוארנו - פקדתנו הצרה הגדולה הזאת.

אנא שמרני והצילני מעתה מכל מיני חטאים עוונות ופשעים בשוגג במזיד באונס וברצון, והשיבני אליך בתשובה שלמה, עד אשר אזכה להיות כרצונך הטוב באמת ובתמים, אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם, ותהיה בעזרי ותושיעני שאזכה לזכות גם אחרים, שילכו בדרכיך הקדושים ויאחזו בדרכי טובך ורחמיך לרחם על הבריות בכל מיני רחמנות וחסד, הכלולים בשלוש עשרה מידות של רחמים, ויקוים בי מקרא שכתוב: "אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו".

מלא רחמים, אתה יודע כמה רחוק אני מרחמנות אמיתית, כמה רחוק אני מלרחם על הבריות כראוי, כי עני ואביון אנכי, דל ונשחת, ולא זכיתי לרחם על הבריות ולגמול עימהם חסד אפילו חלק מאלף ומרבבה מהראוי לרחם עליהם, ולא עוד אלא התאכזרתי עליהם בכל מיני אכזריות והתעלמתי מהם ומצרכיהם בתכלית ההעלם ועברתי על "לא תוכל להתעלם", וכבר נשחתה אצלי אפילו הרחמנות הטבעית, שנטעת בי מיום היוולדי, מרוב עכירות דעתי ומעשי המקולקלים, ועתה מאין יבוא עזרי. לכן תמכתי יתדותי בזכות הצדיק הנורא השוכן פה, שלא תשיבני ריקם מלפניך, תחזיר לי את מידת הרחמנות ותעזור לי לתקן את כל אשר שגיתי קלקלתי והשחתתי.

רבונו של עולם, חוס ורחם עלינו, למענך עשה ולא לנו, ראה עמדינו דלים וריקים, עושה צדקות עם כל בשר ורוח, לא כרעותינו תגמול לנו, מהר יקדמונו רחמיך, כי דלונו מאד, ואין לנו כח לעורר רחמנותך עלינו לא על ידי תפילתנו ולא על ידי רחמנותנו על אחרים, אנא רחם עלינו, מלא רחמים, והעבר פשעינו וחטאינו מנגד עיניך, ומחל וסלח וכפר לנו על כל קלקולינו הרבים, ולא יהיה נשאר מהם שום רושם כלל, רק הפוך אותם לטובה, באופן שיהפכו כל כשלונותינו לכלים של לב נשבר ונדכה, למען נוכל לקבל את אורך רוחך האין סופי, וכל עוונותינו יהפכו לזכויות, כנאמר: "ביום ההוא יבוקש את עוון ישראל ואיננו", כאילו עשינו תשובה שלמה ממש, כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך, כי על רחמיך הרבים, שנתגלו בעולם בכח וזכות הצדיקים האמתיים, אשר המשיכו דרכי טובך ורחמיך בעולם, וגילו לנו שאין סוף לחסדיך, אין קץ לרחמיך, ובכל מצב ומצב אתה מוכן לרחם עלינו מחדש, כאילו נולדנו עכשיו. כי בכחם הגדול והנורא בטחנו, לבוא אליך, ולהשתטח מול הדרת קדשך, ולהתחנן לאין סוף רחמיך, ואתה הטוב בעיניך עשה, "כי אנחנו החומר, ואתה יוצרנו, ומעשה ידך כולנו. זכור רחמיך ה' וחסדיך, כי מעולם המה, אל תזכור לנו עוונות ראשונים, מהר יקדמונו רחמיך, כי דלונו מאד, אתה ה' לא תכלא רחמיך ממני, חסדך ואמיתך תמיד יצרוני, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי".

רבונו של עולם, זכני לדיבור דקדושה, למדרגת אדם דקדושה באמת, זכני לעלות בכל פעם ופעם מדרגה לדרגה, עד שאזכה לעלות ולהיכלל בבחינת אדם העליון, ששכינה מדברת מתוך גרונו. זכני לכל זה בזכות הצדיק הקדוש והנורא, בזכות רשב"י השוכן פה, שזכה למדרגת אדם דקדושה באמת, ועליו נאמר: "נעשה אדם". אמנם הקשיתי לשאול, אבל לפי גודל רחמיך וחנינותיך, אין שום דבר רחוק וקשה לפניך, כי באמת ידעתי אשר לפי שפלות פחיתות מדרגתי אין לי פה לדבר ולבקש אפילו על דבר קטן שבקטנים, ואין שום דבר קדושה שבעולם, אשר לא יהיה עצום ונשגב מרומם ומרוחק ממני בתכלית הריחוק, אשר אי אפשר לבאר. אבל כבר שמענו מרחוק גדולתך ורוממותך, רחמיך וחסדיך הרבים בלי ערך ושיעור, ומעט מהרבה ראיתי בעיני, על כן אני מלא תקוה ויש לי פתחון פה לשאול ולבקש אפילו על המדרגה הגדולה שבגדולות. כי אין דבר נמנע ממך, ולא ייפלא ממך דבר, הן כל תוכל, ולא תבצר ממך מזימה, ובשביל זה בלבד בראת עולמך - להראות טובך ורחמיך וחסדיך לכל החפצים ומשתוקקים לקבלם.

רבונו של עולם, חוס ורחם על דל ואביון, נחות ובזוי כמוני, כי כל מה שאני רחוק וחייב ביותר - יתגלה ביותר, על ידי זה דייקא, רוב טובך חסדיך וחנינותיך, כי זוהי עיקר גדולתך, כי לא יתגלו נוראות נפלאות טובך וגודל חסדיך, על ידי שאתה גומל חסד וטוב לראויים לכך, לצדיקים אמיתיים העובדים אותך באמת כל ימי חייהם במסירות נפש באמת, כי הם זוכים למה שזוכים על ידי מעשיהם הטובים. אבל באיש כמוני יתגלו דרכי טובך וחסדיך באור גדול ונורא. ורחמנותיך וחנינותיך הנוראים והנפלאים, הנשגבים מכל השכליות בלי שעור וערך ומספר, יתגלו דייקא כשתקרב אליך מרוחק פגום וחייב כמוני. "בי יכתירו צדיקים כי תגמול עלי, שמח נפש עבדך, כי אליך ה' נפשי אשא, אגילה ואשמחה בחסדך, אשר ראית את עניי, ידעת בצרות נפשי, תשמיעני ששון ושמחה, תגלנה עצמות דיכית. השיבה לי ששון ישעך, ורוח נדיבה תסמכני, וישמחו כל חוסי בך, לעולם ירננו, ותסך עלימו, ויעלצו בך אוהבי שמך, אשמחה ואעלצה בך, אזמרה שמך עליון, תודיעני אורח חיים, שובע שמחות את פניך, נעימות בימינך נצח, בה' תתהלל נפשי, ישמעו ענווים וישמחו, ירונו וישמחו חפצי צדקי, ויאמרו תמיד יגדל ה', החפץ שלום עבדו, ישישו וישמחו בך כל מבקשיך, יאמרו תמיד יגדל ה' אוהבי תשועתך, וצדיקים ישמחו ויעלצו לפני אלקים וישישו בשמחה, הלא אתה תשוב תחיינו ועמך ישמחו בך, שבענו בבקר חסדך, ונרננה ונשמחה בכל ימינו, שמחנו כימות עיניתנו, שנות ראינו רעה, ישמחו השמים ותגל הארץ, ויאמרו בגויים ה' מלך, עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה, יערב עליו שיחי, אנכי אשמח בה', התהללו בשם קדשו, ישמח לב מבקשי ה', זכני ה', ברצון עמך, פקדני בישועתך לראות בטובת בחיריך, לשמוח בשמחת גוייך להתהלל עם נחלתך, יראו ישרים וישמחו, וכל עולה קפצה פיה, יקללו המה ואתה תברך, קמו ויבושו, ועבדך ישמח, יראיך יראוני וישמחו כי לדברך ייחלתי. ישמח ישראל בעושיו, בני ציון יגילו במלכם."

רבונו של עולם, מלא רחמים, אדון השמחה והחדוה אשר השמחה במעונך, ואין לפניך שום עצבות כלל, ככתוב: "הוד והדר לפניו עז וחדוה במקומו", זכני ברחמיך הרבים ובחסדיך העצומים להיות בשמחה תמיד, כאשר גילית לנו על ידי צדיקיך האמיתיים, ששמחה היא סטרא דקדושה, ועצבות ומרה שחורה היא סטרא אחרא, והקדוש ברוך הוא שונא אותה ביותר, וכל קדושת איש הישראלי היא על ידי שמחה דייקא, וכל ההתרחקות שלנו ממך וכל התגברות התאוות הכל על ידי עצבות ומרה שחורה. אבל הן אתה ידעת כמה פגמתי בשמחה וכמה אני רחוק ממנה, כי פגמתי וקלקלתי הרבה מאד. על כן באתי לפניך, מלא רחמים, ביום קדוש ונורא זה בזכות התנא האלקי, רבי שמעון בר יוחאי, שהוא שמחתם של כל ישראל, הממשיך שמחה על כולנו, שתהיה בעזרי ותשמחני בישועתך ותאיר בי ותגלה לי דרכי עצותיך האמיתיות ותורני ותלמדני להיות בשמחה תמיד בזכות הצדיק הקדוש והנורא השוכן פה, אשר הורה לנו, שרק על ידי שמחה אפשר להמתיק את הדין ולבטל כל גזרה רעה, עד שאזכה להפוך כל מיני יגון ואנחה לששון ולשמחה, ולא יהיה שום כח לסטרא אחרא להכניס בי איזה יגון ואנחה חס ושלום  אפילו כל שהוא, אלא אדרבא, אזכה בכל עת להתחזק ולהתגבר בשמחה גדולה כל כך, ולא אניח לעצבות וליגון ולאנחה לאחוז בי כל, רק את כל העצבות היגון והאנחה חס ושלום שרוצים להכניס בי בגלל ריבוי החטאים והפשעים והעוונות העצומים שעשיתי ופגמתי הרבה מאד בלי שיעור - אזכה להפוך לשמחה, כי אף על פי כן, חמל עלי השם יתברך ושם נפשי בחיים ולא נתן למוט רגלי וזכני להיות בכלל ישראל, ולא עשני גוי וזיכני לקיים כל יום ויום מצוות גדולות ועצומות, להתעטף בציצית ולהניח תפילין, לקרוא קריאת שמע ולקבל שבת ויום טוב, לשמוע קול שופר בראש השנה ולצום ביום הכיפורים, לישב בסוכה וליטול ארבעה מינים, לאכול מצה בפסח ולספור ספירת העומר. בפרט המצוה הקדושה והנוראה הזו, שאין לנו שום מח ושכל לשער את ערכה וגדולתה, לבוא על הציון הקדוש ולהתפלל במקום נורא וקדוש זה ולבקש בזכות הצדיק רחמים לפני קוני יוצרי ובוראי, אשר אפילו הפחות שבפחותים והקל שבקלים, הזוכה לבוא לציון הקדוש הזה ולבקש רחמים בזכות הצדיק השוכן כאן, מעומקא דלבא באמת, ולהתחנן על נפשו באמת, שיזכה לשוב בתשובה שלמה באמת - תקבל בודאי את תפילתו ותשובתו. מה רב טובך אשר עשית עמנו, "מה יקר חסדך אלקים, רבות עשית אתה ה' אלקי, נפלאותיך ומחשבותיך אלינו, אין ערוך אליך, אגידה ואדברה עצמו מספר, כי לא בקשתי אבטח, וחרבי לא תושיעני, כי הושעתנו מצרינו, ומשנאינו הבישות", מה גדלו ומה רבו, מה עצמו רחמיך וחסדיך עלינו, שהרי הכתרת אותנו בכתרים קדושים כאלו, במצוות נפלאות כאלה, ועל אף תוקף גלותנו ועוצם התרחקותנו ממך על ידי ריבוי פשעינו נגדך - עדין אהבתך קשורה בנו, ואתה מזכה גם אותי לעשות כמה מצוות בכל יום ויום, ובודאי ראוי לי להגדיל השמחה בכל עת, ולהפוך כל היגון והאנחה לשמחה, כי אדרבא זוהי שמחתי, שמרוחק ופגום וחוטא כמוני, יזכה לגעת בדברים קדושים ונוראים כאלה, אשר עליהם עלינו לשיר בשירה וריקודים יומם ולילה.

ויש אומרים שמירון היא קָדש, עיר מקלט עיר של הלויים, אשר בשירתם וזמרתם היו מחזירים את כולם בתשובה. זכו להחיות מחדש אף רוצח בשוגג, אשר אבדה חיותו ונכרת משרשו, על ידי שירים ומחולות, אשר מהם כל מחילת העוונות. על ידי שירת אמונה חדשים לבקרים, המשיכו נשמות חדשות לנידחים ושבורים, ובאהבתם ודבקותם בבורא, קרבו אליו כל שוגה וחוטא, לכך נבחרו עריהם להשיב נפשות נידחות. אנא, זכנו בזכות מי-רון והשוכן בה, לגיל ולרון, ולבטל כל חרון, מתוך רֵעות ואחוה, ותשובה מאהבה.

על כן, רשב"י, באתי לציונך הקדוש והנורא כדי שתשיב נפשי בנשמה חדשה, ואת כל הבאים על ציונך והמטלטלים עצמם לחסות בצלך, אנא הושע את כולם בזכויותיך והפח בהם נשמה חדשה, הן אתה תוכל להפוך לגן רווה את כל מאמיניך, עצמותם החלץ, וכדשא תפרחנה, וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו, כן תשפיע מרוחך עלינו, ואז יבקע כשחר אורנו, וארוכתנו מהרה תצמח, והלך לפנינו צדקך, כבוד ה' יאספנו, אז נקרא וה' יענה, נשווע ויאמר הנני, וזרח בחשך אורנו, ותרון נפשנו, ויגל לבנו, כי אפלתנו תאיר כצהרים בנשמות חדשות ומחודשות בכפלים. על כן אתאמץ מעתה מאד ואתחזק בשמחה, ולא אתן מעתה לשום עצבות ויאוש לגעת בי, ואומר ללבי - אדרבא, זוהי שמחתי חדוותי מעוזי, כי בטחתי בצור ישעי, שלא יעזבני לעולם ועד, בזכות צדיקי אמת, אשר גילו שבעים תיקונים, יקרים מפז ומפנינים, שיש בהם להושיע הנשמות הנידחות, ואף אותי המרוחק מכל, שהרי זוכה גם אני לבוא על  ציון רשב"י ולגעת בקדושה נוראה שכזו. מי יתן ויגיעו מעשי למעשה אבותי, ואזכה לגעת בזכויותיהם אף נגיעה קלה שבקלות, הקיצותי ועודי עמך, ועדין אני מאמין שיש תקוה גם לחוטא ופושע כמוני  הנס לעיר מקלט, לציון הרשב"י. ובכל עת שאני לדודי - דודי לי, כי אחזתיו ולא ארפנו, אבקשנו גם אמצאנו, לא ארפה ממך רשב"י לעולם ועד, וכל עוד נשמתי בקרבי, תורתך לא תמוש מפי, עד שאזכה לשמחה עליונה שבעליונות כאחד מבני עליה, ותעלה ותשגה שמחתי עוד ועוד כאחד מן האבות, עד אשר יסור ממני כל שמץ של יגון ואנחה, ותתבטל ממני העצבות בביטול עולם על ידי שמחה וחדוה נוראה, עד שאזכה לעשות את כל המצוות בשמחה רבה וחדוה גדולה עצומה.

אבי שבשמים, בזכות השמחה הזאת שובה אלי בהמון רחמיך, ותבנה את חרבותי, שובה אלי ובנה היכלי, ויעמוד ארמוני על כנו, ושכלי על מכונו, ודעתי על משפטו ישב, ישובו אלי כל חלקי נשמתי בקדושה אמיתית ובטהרה גדולה באמת ובאמונה שלמה, בששון ובשמחה שאינם פוסקים לנצח. בזכות רשב"י אזכה לעלות חיש קל מהרה ממעלה למעלה ומדרגה לדרגה, עד שאזכה ברחמיך לכל התשעה היכלין עילאין שגילה רשב"י, דלאו אנון נהורין ולא רוחין ולא נשמתין, ולית מאן דקימא בהו, ולא מתדבקין ולא מתידעין - כי כל השתוקקות רוחי ונשמתי יומם ולילה היא לאלו ההיכלין, שהרי לכן נוצרתי, לזכות להיכלין שהם למעלה מכל שורש ורעיון, אשר לא יכילן שום שכל והיגיון. "צמאה נפשי לאלקים לקל חי, מתי אבוא ואראה פני אלקים, מה ידידות משכנותיך, ה' צבאות, נכספה גם כלתה נפשי לחצרות ה', לבי ובשרי ירננו אל קל חי", עד שאזכה גם בעולם הזה בעודי בחיי לדעת ולהכיר אותך באמת, ואזכה לעלות לכל המדרגות העליונות של הקדושה עד תכלית מדרגה העליונה, לכל מה שאפשר לאיש הישראלי לעלות ולהשיג בעולם הזה עד תכלית השלמות שאין שלמות אחריו, כי לכך ירדה הנשמה בזה העולם מרום המעלות, לעלות לצור מחצבתה, ואף למעלה משורש בריאתה, למעלה למעלה, ביתר שאת וביתר עוז.

רבונו של עולם, זכנו להתרומם ולהתעלות בימי הספירה, שהם הכנה לשבועות ל"ויחן ישראל" כאיש אחד בלב אחד, כבעת אשר זכו ל"מראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר". נזכה למדרגתם הנפלאה של נשיאת חן וההתבטלות איש בפני רעהו בלב שלם, שהפכה את כל גבורותיהם לאש להבה, לקולות וברקים ולקול שופר, כי ככל שביטולם הלך וגדל - כן שמעו את קול השופר ההולך וחזק, עד שנשמעו עשרת הדברות מסוף העולם ועד סופו, "וכל העם רואים את הקולות", כי הם קולות הנשמות הנכללות זו בזו. ובכל דיבור פרחו כל הנשמות, בבחינת האחים שפרחה נשמתם מרוב ערגה וביטול, בעת שראו את יוסף, כי התגלה להם אור אין סוף, אור יוסף נועם עליון. כן תזכנו גם אנו, אבינו, גם עתה בבואנו אל הציון הקדוש, כי היה ראוי שתפרחנה נשמותינו כבעשרת הדברות, כי על ידי הציון הקדוש נשמעים הדברות, וקולם הולך מסוף העולם ועד סופו. כי היה ראוי להיות כל היום בערגה לאין סוף, לאור הצדיק המאיר מסוף העולם ועד סופו, היה ראוי לכסוף ולערוג עד כלות הנפש והגוף, עד שלא נדע מעצמנו, לא נדע מרוחנו ונשמתנו, ונעלה למעלה מכל נשמתין לעולמות נכספים נערגים ונעלמים, המתגלים בימי הספירה הקדושים, שהם בבחינת חול המועד, אשר פסח לפניהם ושבועות מאחריהם, ובפרט ביום הזה, שהוא ספירת הוד שבהוד, יום ההילולא של רשב"י, אשר זכה ל"יחידה" בתכלית מעלה העליונה.

אבינו, אל קדוש ונורא, נשגב טמיר נעלה, אנא זכנו גם אנו, להגיע לדרגה קדושה זו של יחידה, לדרגת הצדיקים שזכו ליחידה בתכלית מעלה העליונה, למען נדע שאין בלתך, אפס זולתך, ואתה יחיד בעולם כולו, ומבלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו, לעשות מטוב ועד רע. זכנו לעבוד אותך במסירות נפש עילאית כרשב"י הקדוש, עד שנגיע לביטול כל ההרגשות והישות, ונכלל באור האין סוף בתכלית השלמות, ויוכללו עשרה אקי"א בעשרה מ"ה, שהם סוד שפלות דשפלות ביטול של ביטול.  נזכה להכלל איש בחברו בתכלית הבטול והשפלות, עד שנזכה למקבלין דין מן דין, ויאירו לנו כל המוחין אשר בחברינו, נזכה להיכלל ברשב"י ובצדיקים הכלולים מששים ריבוא נשמות, שזכו לכל הששים ריבוא מוחין, וקיבלו על ידי זה תורה מפי הגבורה, ושמעו בכל יום ויום את עשרת הדברות ואת קול השופר ההולך וחזק מאד, היוצא מגופא שפירא, כי בטלו כל האהבות הרעות, וזכו לשלהובין דרחימותא. ביטלו את השאור שבלב, החוקר אחרי תלמידי חכמים וצדיקי הדור, בבחינת חלק לבם לומר זה נאה וזה לא נאה.

אנא אל רחום וחנון, גלה לנו את אור העינים, של דוד יפה עינים, המתגלה באור לארבעה עשר (גימטריא דוד), והולך ואור בכל ימי הספירה עד נכון היום, עד שמגיעים לל"ג בעומר, שהוא בחינת "ג"ל עיני ואביטה נפלאות מתורתך", ואז מתלהב הלב בשלהובין דרחימותא, עד שהופך ללב בשר, השומע את "קול השופר הולך וחזק מאד", בבחינת מתן תורה בחג השבועות, שזוכין לה לאחר ל"ג בעומר, אשר בו התגלות סתרי תורה על ידי הצדיק האמת. אנא זכנו בזכות תורת רשב"י לצאת מן הגלות המרה - "בהאי חיבורא דאיהו ספר הזהר יפקון מן גלותא". ובזכות התנא רבי שמעון, הרמוז בפסוק: "ע'יר ו'קדיש מ'ן ש'מיא נ'חית", נזכה להתגלות תורה דעתיקא סתימאה, ויתגלה משיח בן דוד, "חכלילי עינים מיין, ולבן שינים מחלב, יפה עינים וטוב רואי", הרואה בשפלותו, רק את הנקודות הטובות שבכל אחד ואחד, ומביא בעינו היפה את הגאולה השלמה.

רבונו של עולם, מלא רחמים, עומד אני לפניך באימה וביראה, ביום בו נשמת רשב"י מתנשאת להיכלות עליונים ולעולמות חדשים, ומבקש ומתחנן לפניך, החונן והנותן לאנוש בינה, אנא האר לנו את תורתו הקדושה של רבי שמעון בר יוחאי, פתח מוחנו ולבנו לסתרי תורתו, אשר בכוחם ירה חצים בנחש תתאה ובנחש עילאה, בנחש תתאה, הנאחז במלכות דמלכות, המורידנו לשאול תחתיות ומתחתיו, ובנחש עילאה, הנאחז בבינה דמלכות, בבחינת "ואת מקדש ה' טמא", אשר על ידו נחרב הבית.

אבינו אב הרחמן, כשם שהורדת את נשמת רשב"י אחר החורבן כדי שתמשיך לנו את תיקוני הגאולה, כן תאיר עלינו בחסדיך גם עתה בגלותנו המרה את התיקונים האלה הנמשכים בימי הספירה. כי בימים אלו יורה רשב"י בסטרא אחרא, בקשת בגירא, בקירטא ברומחא, עד שנשלמים ימי הספירה, ואז "סוס ורוכבו רמה בי"ם". וכשנשלמים חמישים ימי הספירה, מתבטלת הסטרא אחרא, וזוכין לראות את המרכבה העליונה ולשמוע את עשרת הדברות.

אנת הא מארי דקירטא (בעל המקלעת), דרעיא דאזיל בעאנא בגין דובין זאבין וחיון בישין, דקא אתין למיכל עאנא. קום נטיל קירטא בידך, אנת הוא קירטא קדישא דקודשא בריך הוא, דבה אזריקו תלת אבנין קדישין אבנין יקירין, דאנון תלת אבהן, אנת הוא דאתמר עלך: "אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה", ואנת הוא דאתמר עלך: "האבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים", הרי הוא הזוהר הקדוש, שהוא אבן פינה לכל ספר שבעולם. ועלך אתמר: אבנא די מחת לצלמא, והות לטור רב ומלאת כל ארעא, עלך אתאמר: "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים", המשכילים - אלו שיודעים לזרקא לה להאי אבנא, עד יפלח חץ כבדו של אותו חויא עלאה ותתאה, ומאן דקטין לחויא יהבין ליה ברתא דמלכא, דאיהי בת יחידה. וההוא אבנא מטא לאתר, דלית מאן דידע אתרהא, ומלאכין קדישין שאלין בגינה: איה מקום כבודו להעריצו, דלית מאן דידע מקומה, ואף על גב דאיהי זעירא לתתא - לעלא לית לה סוף, מאן יכיל לאגחא קרבא באתר דאנת תמן, באבנא זעירא דזריקת אזדעזעו רקיעין עד אין סוף, ומלאכין עד אין תכלית, וכל מארי מתיבתא כולהו אזדעזעו, וכי באבנא זעירא כוליה האי, כל שכן כד נחית רבי שמעון בסיפא ורומחא - וחרב הוצאת מתערה שלפת נגד צורריך, שנאמר עליהן: "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם", דאיהי קריאת שמע וברך שם. דאיתנהו בהון מ"ט אתוון לקבל מ"ט ימי ספירת העומר, ותרי שמע ישראל דאית בהון חמשין אתון - כנגד חגא דשבועיא.

קום רבי שמעון, זריז גרמך במאני קרבא דילך, בגירא ובקשתא, בקירטא, ברומחא ובסיפא, דהא כל עלמין עילאין ותתאין, מלאכי עילאין ועילאין דעילאין וכל מארי מתיבתא בסעדך, כי עליך נאמר: "ויקח דוד חמישה חלוקי נחל אבנין מן הנחל", דאנון: הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד. בהוד שבהוד, דאיהו יומא דהלולא דילך - וביה אנת משבח לקודשא בריך הוא, ואמרת "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד", ואת נטיל לון מן נחלא, דאיהו יסוד חי עלמין, וכדאנת תשוי לון בקירטא, דאיהי מלכותא קדישא - אתעבידו חד, וטבע במצחא דפלשתאה וקטיל לה. אנון חמש אבנין - דאתוון "שמע ישראל ה' אלקינו ה'", וכד שוי לן בקירטא, דאיהו שפה דילך, צריך למעבד לון כולהו "אחד". בהון קוב"ה נצח כל אומין דעלמא, ואז יקוים הפסוק: "כי אז אהפוך אל כל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד", ואז עתידין כל אומין דעלמא להשתעבדא תחות ידיהו דמלכא משיחא ולאמלכא ליה לקודשא בריך הוא עליהון, כמו שנאמר: "ומלכותו בכל משלה".

רבונו של עולם, מלא רחמים, זכנו לגלות את סתרי התורה הנמצאים בנשמתו של כל יהודי ויהודי, ועל ידי זה יתגלו כל סתרי אוריתא, עד אשר נהיה בבחינת "ונחנו מה", בבחינת "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה", עד שנזכה כמשה רעיא מהימנא לשמוע ולהשמיע את עשרת הדברות. בזכות שלמות היראה והבושה, בבחינת "בראשית" יר"א בש"ת, למעלת החיפוש והביקוש של משה, בבחינת "איה מקום כבודו", כאשר חיפש תמיד אחר כבודך, הנעלם בכל העולמות, והטמון והצפון בלבו של כל יהודי ויהודי, עד שזכה לשמוע ולראות, להשמיע ולהראות את הקולות והברקים, האש והלפידים, הבוקעים מכל נשמה ונשמה.

רבונו של עולם, הגומל לחייבים טובות, זכני להידבק במעלת רבי שמעון ותלמידיו, שאש הקיפתן מעצמת האהבה והאחוה שביניהם, מאור החדוה והשמחה באהבתם איש את רעהו, על ידי שעמלו והתיגעו למצוא את סתרי התורה שבכל אחד ואחד, עד שנתגלתה להם נשמת רב המנונא סבא. והעיד עליהם רשב"י, שהתגלו להם סודות שלא נתגלו מזמן מעמד הר סיני, והיה לפלא בעיניו כיצד לא נשרפו. זקיף ידו על רישיה ואמר: ומה רב המנונא סבא, נהירו דאוריתא, זכיתון אתון למחמי אפין באפין, ולא זכינא ביה, עד שקרא להם פניאל, כמו שכתוב: "כי ראיתי אלקים פנים אל פנים". והודיע להם רב המנונא סבא את סוד תחיית המתים, מלכות דאדם קדמון, כד מטו רגלין ברגלין, סוד מלכות במלכות, דלית בה חיין כלל. כי לפני גמר התיקון אי אפשר להמשיך שום הארה לשם, רק כשתתגלה יחידה דיחידה, ואף על פי כן זכו רבי אלעזר ורבי אבא להתגלות שכזאת, כי זכו להמשיך הארה מיחידה דיחידה עד מלכות דמלכות.

אנא רחום וחנון, זכנו ביום זה, שהוא שלושים ושלושה יום מיום תלייתו של המן - לקבל מוחין דדכורא של זעיר אנפין, וכעבור עוד שלושים ושלושה יום בכ"ג סיון לקבל גם מוחין דנוקבא של ספירת המלכות, כי ביום זה ביטלה אסתר המלכה את רעת המן האגגי וביום זה שומעת כנסת ישראל בת קול: "ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך". כי אז נשלמים המוחין דכורא ודנוקבא, ואין כבר לסטרא אחרא שום שליטה, "כי נפל פחד היהודים עליהם", נשלמו כל המוחין על ידי הצדיק, ה"דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו".

אנא זכנו במוחין האלו לזכות להארת הצדיק השוכן פה, המקשר ומחבר בכל עת את "איה מקום כבודו" עם "מלוא כל הארץ כבודו", ומתקן בכך את פגם תלמידי רבי עקיבא, שבחינת איה העלימה מהם סתרי תורה, שהם גדולתו הפנימית של כל אחד ואחד. אנא זכנו גם אנו לתקן פגם זה בשלמות, ולגלות את סתרי התורה שבכל יהודי ויהודי, עד שנהיה ראויים להתגלות כל סודות הבריאה, מיתוש קטן ועד ליש גיבור בבהמה, ויהיו נהירים בפנינו סודות הזוהר והעץ חיים ושאר סודות טמירים ונעלמים, שעדין לא נתגלו לשום אדם בעולם, שכולם הם בבחינת כל מה שעתיד תלמיד ותיק לחדש ניתן למשה בסיני, סודות המתגלים רק על ידי גילוי פנימיות סתרי התורה הנמצאים בכל יהודי ויהודי.

רבונו של עולם, זכני לדבוק בצדיקים אמיתיים כרשב"י, אשר בכוחו לא תשכח תורה מפינו לעולם (כי' לא' תשכח' מפי' זרעו'). כי גילוייו העצומים וסודותיו הטמירים חודרים לעומק נשמתו של כל יהודי באשר הוא שם, מחממים את לבו, מרוממים את נשמתו, ונוצרים אותו ביהדותו ובקדושתו.

זכני להתחמם באורם של קדושי עליון כרשב"י, שנשמתו אש להבה, חצובה מספירת הבינה, בסוד משה רעיא מהימנא (אשר זכה להתגלמות משה באופן שלא זכה תנא כדוגמתו). זכה רשב"י, שקול תורתו היה הולך ובוקע את כל הרקיעים ומשבר את כל המסכים, מכרית את כל הקוצים ומבטל את כל הדינים. ריחות גן עדן של נועם אמרים התפשטו על פני שחקים, עד שהגיעו לעתיק יומין. מלאכי מעלה מפניו נשתתקו, ומלומר שירה פסקו, בעת השמיע תורותיו, בעת בקעו למעלה סודותיו, כל הבריאה זהרה בזהרו, ונתעוררה מעצמת קדושתו, אפילו עופות השמים נעורו כמתרדמה, והיו דובבות חכמה. פניו היו מאירות כשמש בזהרה, ומקיפו היה תדיר עמודא דנורא. רשב"י הוא ארי שבאריות ולא כשאר אריות. "אריה שאג מי לא יירא". בשאגת תפילותיו בטל כל גזרה, ללא צום ותענית, מתוך שמחה ודבקות עילאית.

רבונו של עולם, מלא רחמים, סייע לצדיקי האמת במלחמתם ובמאבקם עם המקטרגים. הן אתה יודע את עוצם המלחמה הנטושה מימי הפסח ועד חג השבועות, בין צדיקי אמת לבין מחנות הס"מ וכל חילותיהם, הרוצים להעלים את תפילות ישראל שנפגמו בחטאים ובהרהורים זרים, ואילו הצדיקים עמלים להפכם לכלים נפלאים, שעל ידיהם תוכל להיות נתינת התורה מחדש, וכל אחד ואחד יוכל לשמוע שוב את עשרת הדברות. אנא אל רחום וחנון, סייע להם ללקט את הנקודות הזכות והטהורות המפוזרות בין כל תפילות ישראל לקומה שלמה, ויבנו מהם את בית המקדש, כאשר הקים ובנה משה את המשכן. אנא זכה אותנו לסוד הסולם שנתבשר בו יעקב בחלומו, כאשר ראה מלאכי זכות נלחמים כנגד מלאכי חובה להעלות את תפילות הדור, ותפילות עולות ומתקבלות ותפילות נידחות ונופלות, עד אשר ה' ניצב עליו, ובישרו שהוא עצמו עתיד בעוד עשרים שנה לזכות לכ"ף, לכתר ההויה, לנשמה מכתר בזעיר אנפין, והוא עצמו יזכה להאבק ולהלחם עם הס"מ ולהעלות את תפילות דורו וכל הדורות, שעדין לא זכו לעלות לשרשן ולפעול את פעולתן.

רבונו של עולם, עושה גדולות עד אין חקר, נסים ונפלאות עד אין מספר, אתה עשית עמנו חסד נפלא, וצוית על רשב"י להתגלות ולחבר את ספר הזוהר הקדוש, כדי שנהגה בו יומם ולילה, ונדע שהוא צדיק הדור המעלה את תפילות החוסים בו ותורתיהם לשרשן, מטהרן ומזככן מכל סיג ופגם. ועתה, קל מלא רחמים, רחום וחנון, נתת לנו שלושים ושלושה יום מפסח ועד יום ההלולא הקדוש של רשב"י, שהם שלושים ושלושה ימי טהרת היולדת, אחרי שזכינו להולדת המוחין בליל הסדר לכל השנה כולה, וצוית לנו "שלושים יום ושלושת ימים תשב בדמי טהרה", לטהרנו ולזככנו מכל סיג ופגם ולהוציאנו מכל הזוהמות והטומאות, כדי שהמוחין שקיבלנו בליל הסדר יוכלו להתישב בדעתנו ולהתפשט בכל רמ"ח אברינו ושס"ה גידנו. כי אין הם מתישבים במח ומתפשטים בכל אברי הגוף, אלא כשהמח נקי מכל סיג ופגם, ורמ"ח אברי הגוף טהורים וזכים מכל טומאה, ועד אז "בכל קודש לא תיגע ואל המקדש לא תבוא". כי אין לנו שום נגיעה במוחין הקדושים ובהיכלות ובמקיפים עד מלאת ימי טהרה, עד שנזכה להיטהר ולהתקדש בתכלית הזכוך והקדושה.

ועתה ה' אלוקי מלא רחמים מאין יבוא עזרנו, כי כדי להיטהר ולהזדכך, זקוקים אנו לנקודת ההתחלה, ועדין לא יצאנו מחול אל הקודש אפילו כחוט השערה, ובלועים אנו בתוך הנחש, הוא הס"מ. "צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי, שתני בבור תחתיות, כלוא ולא אצא", ואין לי שום סמיכה ותקוה, כי אם על זכות התנא האלוקי השוכן כאן, היורה חצים ורמחים בלב לבה של הסטרא אחרא, בעל הרחמנות האמיתית, המחפש בכל מיני חיפוש נקודות טובות בישראל, חיפוש הנמשך מאור לארבעה עשר, שעליו נאמר: "ביום ההוא אחפש את ירושלים בנרות, נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן". רשב"י הוא נר ה' המחפש בכל מצוה ומצוה ובכל תורה ותורה ובכל תפילה ותפילה איזו שהיא נקודה טובה, בבחינת "אם יש עליו מלאך אחד מליץ מיני אלף". כי הוא יכול להעלות את תפילתנו לפני כסא הכבוד, להמליץ טוב בעדנו, ולהמתיק את כל הגזרות הקשות והנוראות שנגזרות עלינו בכל יום ויום. בעיקר להמתיק את הקטרוגים הנוראים בימים אלו שהם לפני מתן תורה, שאז מתגברים הם ביותר לזנב את הנחשלים, בבחינת מלחמת עמלק שהיתה לפני מתן תורה, כדי שלא תתקבל תפילתם ולא יזכו לעשרת הדברות. לפיכך באנו עתה לפניך, אבינו שבשמים, שתסיר מאתנו את הקטרוגים המונעים את מתן תורה בזכות נשמת רשב"י, שאפילו משה רבנו עליו השלום נעזר בה, בבחינת "עלית למרום שבית ש'ב'י'".

לכן באתי לפניך, מלא רחמים רבים, ראה נא בעניי, וזכור שפלותי, וקבל את דברי המליץ בעדי ובעד כלל ישראל. רפא אותי מכל מומי, כשם שרפאת את עם ישראל במתן תורה, וכשם שנפקחו עיני סומים לראות ואזני חרשים לשמוע, כן פקח את עיני ואזני לראות ולשמוע, להבין ולהשכיל בדברי תורתך הקדושה. ובזכות חמישים יום של ספירת העומר תכרית כהרף עין את כל שונאינו, ותשליכם מ'אגרא ר'מא ל'בירא ע'מיקתא (ל'ע'מ'ר'). כאשר נענית בימים אלו לתפילות מרדכי ואסתר וביטלת את הגזרה, ותלית על עץ חמישים בזכות חמישים. כאור בוקר יזרח שמש - שמשו של רשב"י, הממתיק את כל הדינים, החל משלושים ושלושה יום הקודמים לל"ג בעומר ועד שלושים ושלושה יום שאחריו, שהם פעמיים שלושים ושלושה יום של טהרה לבן ולבת, עד שקודשא בריך הוא בכבודו ובעצמו מושיט את שרביט הזהב, שהוא הארת ספירת החכמה דרך ספירת הבינה, ואומר: "ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם". מטהרים כל הדמים ונמתקים כל הדינים על ידי הארת החכמה - "ורבים מעמי הארץ מתייהדים".

"זכרתי ימים מקדם, הגיתי בכל פעלך, במעשך ידיך אשוחח, פרשתי ידי אליך, נפשי כארץ עייפה לך סלה, אזכור מעללי י-ה, כי אזכרה מקדם פלאך".

רבונו של עולם, לבנו נפעם מול נפלאותיך, הומה בשירת דומיה אליך על הפלא הגדול ביותר שבכל הבריאה, על נשמות הצדיקים שהאצלת שקדמו לבריאה, נשמות אדירות, שעִמם נועצת בבריאת העולמות. כרשב"י האבות הקדושים ורעיא מהימנא, שנמשכו מזיהרא עילאה דאדם קדמאה, ובהם כללת כל נשמה, וגילית להם כל סודותיך, כיצד להמתיק חומרת דיניך, זכו בחייהם לעלות להיכלות טמירים, ולשמוע מפיך דברי אלקים חיים, עד שבכל דיבור ודיבור, שיצא מפיהם הקדוש, אפילו במילי דעלמא, היתה בחינת שכינה מדברת מתוך גרונם, ופיהם היה כפיך, בבחינת "פה אל פה אדבר בו", בכל מלה ומלה שיצאה מפיהם זכו לפדיון הכולל, המתיקו כל כ"ד בתי דינים, ושמחה חדוה רחמים וחסדים המשיכו על ישראל ועל כל הברואים, ביטלו את כל ההסתרות ואת ההסתרות שבתוך ההסתרות, כדי שנזכה לראותך עין בעין, בשוב ה' ציון, ירושלים.

רבונו של עולם, "ע'יר ו'קדיש מ'ן ש'מיא נ'חית" להאיר את סוד פנימיות התורה, לעלות מתגין לסוד הנקודות, מאיה מקום כבודו להתגלות מקום כבודו, לראותך ולהראותך לעין כל, לקשט את כנסת ישראל בדיבורי תורתך ואמונתך ככלה לקראת חתן, עד שתצא ותתגלה אלינו בבחינת פנים אל פנים, ותשמח את נפשנו הד'ו'ה' והדוויה בספירת ה'ו'ד' שבהוד על ידי תודות וה'ו'ד'אות שירים ריקודים ומחולות, המסוגלים למחילת עוונות. אנא זכנו לכל סודות הזוהר הקדוש והנורא, זכנו ללכת לאורו הגדול, לאור פנימיות התורה שהוא סוד הנקודות, "נקודות הכסף" לארבע מאות עלמין דכסופין.

 אשמח אז עד אין סוף, אשיש ואגיל עד אין קץ, אפזז וארקד מערב עד בקר, עד שבזכות הזמר והמחול אזכה לדרוך את הקשת, קשת הברית, ולירות חצים בתוך לבה של הסטרא אחרא, אזכה לדיבורי תפילה שמחה ואמונה, שיפרחו כחץ מקשת, עד יפלח חץ כבדו של הס"מ, עד שיתגלה כל הטוב הכבוש המסתתר בלבו של כל אחד ואחד, אפילו בלב אומות העולם, ויתווספו גרים רבים לעם ישראל כרות אם המלכות. אשר באור ז'ה'ר'ה' אנו פותחים את ימי הספירה, ומתיקים את המרור בחס-רות, ברות הממתיקה כל מרירות, מרירות עם ישראל, במתק נועם נעים זמירות ישראל, ובשלמות המוחין של רות, ומסיימים בקריאת מגילת רות.

כי אי אפשר לקבל תורה כי אם על ידי חמישה ספרי המזמורים כנגד חמישה חומשים, כי עשרה מיני הניגונים הם כנגד עשרת הדברים, ורק על ידם סרות המחיצות ונמתקים הדינים, ומתגלים פני המלך הנסתרים, אוצרותיו החבויים, וסודותיו הכמוסים, שיזכונו עוד לשמוע קול האלקים, בהשגה של פנים בפנים.

מלא רחמים, אשר אין זולתך לגאול, מחל לשוכן שאול, כי ירבה לבקש ולשאול, ואל יקשה בעיניך כי הקשיתי לשאול, כי הרי אנכי תולעת ולא איש, חרפת אדם ובזוי עם, אך אתה גילית לנו שהתנא הקדוש השוכן כאן הוא צדיק הדורות הנרמז ב"ויג"ל את האבן, מעל פי הבאר", הוא אשר יכול לגול את האבן, מעל לב האבן להמיס את לבנו, ולהפכו לבאר מים חיים, בבחינת "מעין גנים, באר מים חיים ונוזלים מן לבנון", מן לבונא דמוחא, ולדלות לנו מים חיים מן הבאר העליון, בבחינת "ג'ל'ת עלית וג'ל'ת תחתית, פל'ג' אלקים מלא מים. תכין דגנם ברביבים תמוגגנה, ירעפו נאות מדבר, וגיל גבעות תחגורנה, לבשו כרים הצאן, ועמקים יעטפו בר, יתרועעו אף ישירו".

רבונו של עולם, מרא דעלמא כולא, יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, שתזכני להידבק בדברי תורתך, ובפרט בדברי תורתו של רשב"י, באמרי הזוהר הקדוש, ותפתח את לבי ודעתי, עד שאזכה לשמוע ולהבין היטב בלבבי את כל דברי תורתך הקדושה והטהורה, תורתך התמימה משיבת הנפש מחכימת הפתי מאירת העינים העומדת לעד. ואזכה להרגיש היטב נפלאות נעימת אמרי תורתך, עריבת מתיקות חידושי תורתך, הקדושים והנוראים מאד, שגילו כל הצדיקים האמיתיים המחיין כל העולמות, ואזכה להתענג מאור סודותיך וליהנות מזיו פניך, עד אשר אקוץ ואמאס בחיי העולם הזה ובתאוותיו ובהבליו, ויתבטלו כל חיי העולם הזה אצלי לגמרי על ידי עוצם ההנאה והתענוג והשעשוע בדברי תורתך הקדושה והנוראה, ובפרט בדברי הזוהר הקדוש. כי כל דבריהם חיים וקיימים, נאמנים ונחמדים לעד, "הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים", באשר כל דיבור ודיבור עולה עד אין סוף ויורד עד אין תכלית, מקשר ומחבר וכולל את כל העולמות יחד, ונותן עצות נפלאות לכל דרי מעלה ודרי מטה, כיצד להכיר אותך תתברך ולהתדבק בך באמת, "מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך". ואם היינו זוכים להטות אזנינו ולבנו היטב ולשמוע היטב אפילו דיבור אחד מתורתך הקדושה, אשר גילית לנו על ידי משה עבדך, ועל ידי כל הצדיקים האמיתיים, שהיו בכל דור ודור עד היום הזה - היינו בטלים במציאות.

מי יתן ונשמע ונסכית, נטה אוזן ונקשיב לקול הנהר המשקה את הגן, הוא קול תורתך הקדושה מי יתן ונאזין לקול דברי הזוהר הקדוש, אשר כנעימותו לא היתה מזמן לוחות שניות. מי יתן ונדבק באור הצדיק, אשר במתק נעימות זו האיר את כל המחשכים והסיר את כל ההסתרות, בקע לנו את כל הרקיעים והחזיר לנו את כל חלקי הנשמה שאבדו לנו בגלגול זה ובגלגולים אחרים מחטא עץ הדעת ועד היום הזה, מי יתן ונדבק בצדיק אשר בכח התנוצצויותיו האדירות משער החמישים משפיע חסד ורחמים לעם ישראל ולעולם כולו, מי יתן ונתקשר אל הצדיק המלקט את כל חלקי רוח ונשמה מכל העולמות ומכל הדורות, להראותנו עין בעין את ההשגחה האלקית המצויה בכל רגע ורגע.

"אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי, עזרי מעם ה'", המקרבני אל הצדיקים שזכו לבחינת אין, כאבות הקדושים שזכו לבחינות עפר ואפר, כרעיא מהימנא שאמר ונחנו מה, המקרבני אל רשב"י שנתכסה בעפר שלוש עשרה שנה במערה, וזכה על ידי זה לגלות את שלוש עשרה מידות רחמיך, הנמשכים משלושה עשר תיקוני דיקנא. עזרי מעם ה', המקרבני אל הצדיק שזכה להיות קוצא דאות "ד" ד"אחד", לצדיק שזכה לגלות ולהאיר לכל באי עולם שבכל הדורות שה' הוא האלקים, (ואתה שמעון בר יוחאי =1115+3 מילים:שמעון בר יוחאי =1118  בגמטריא: שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד). והמתיק על ידי זה את כל הכ"ד בתי דינים, שדנו למיתה את כ"ד אלף התלמידים, שפגמו ביחוד התחתון של כ"ד אותיות ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, המרומזים בפסוק: "אל ישוב ד"ך נכלם".

אנא אב הרחמים, רחם על כואב ודואב, על נכאב לבב כמוני, העומד לפניך ביום זה כעני בפתח, כעין שפחה אל גבירתה, כעין העבד אל אדוניו, וכעין השבוי והחייב השואל ומבקש על נפשו. רחם על העומד עתה לפניך בלב נשבר ונדכה, מתחנן ביום ההילולא של התנא הקדוש השוכן פה, אנא חוס ורחם עלי, ועשה מחיצה גמורה ביני ובין הסטרא אחרא, שלא תיגש ולא תקרב עוד אלי כלל, אנא הסר ממני את העצבות, וגרשה מתוך גבולי בתכלית הגירוש וההרחקה, ויתקיים בה הפסוק "מפני שרה גברתי אנכי בורחת", תברח השפחה מפני שירתה של שרה, שירת הגוף והנשמה, מפני השיר והמחול הזמר והריקודים. אשמח ואגיל בכל לב, אפזז ואכרכר בכל עוז, עד שתקים ג'ל' ביני ובין העצבות בבחינת "עד הג'ל' הזה", ואתה בעצמך תזהיר את היצר הרע ותתרה בסטרא אחרא, שלא ידברו אתי עוד מטוב ועד רע, עד שאזכה להינצל מידם בשלמות, ואוכל להתוודות לפניך ביום הבכורים בבית מקדש של אש, ולהודות לך על כי פדיתני, מארמי אובד אבי, הרודף אחרי בכל עת.

רבונו של עולם, מלא רחמים, זכני לאורו של צדיק הדור ולתיקוניו הנפלאים, זכני להידבק בצדיק, בחינת בועז, שהיה זורה בימי העומר את גר"ן (גימ' גרי"ם) השעורים, מברר נשמות ממוץ ותבן, הופך סבולת לשבולת, ומעלה משעורים לחטים, מחזיר נשמות ישראל בתשובה, ומגייר גרים מאומות העולם. בכח תפילותיו, שהיו בבחינת "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים", הוא בית המקדש שעליו נאמר: "עמים הר יקראו ושם יזבחו זבחי צדק". ואילו זכינו לתפילה שכזו - היו הניצוצות הקדושים, שהתפזרו בעולם מחטא עץ הדעת, באים מאליהם ללקט בשדותינו, כרות המואביה שבנתה את מלכות בית דוד.

אך בעוונותינו הרבים שבולת הפכה לסבולת, כי "לא אותי קראת יעקב, כי יגעת בי ישראל". אויה לנו כי נתנו כתף סוררת, עד אשר שבילים ברורים ונפלאים המוליכים לשבלים של ח'ט'ים, המתקנים ח'ט'א עץ הדעת וממתיקים מנצפ"ך כפולים (גמטריא שער"ה ,מנצפ"ךx 2 +10 אותיות +5 אותיות אלקים {שרש הגבורות}=575 -שערה =575), שבילים ונתיבים המגלים מידות ושיעורים חדשים, הממשיכים את כל המוחין הקדושים - הפכו לארחות עקלקלות של משא וסבל, השבולת הפכה לסבולת.

אנא, אב חנון ורחום, זכני ביום ל'ג' בעומר, שעליו נאמר: "ותג'ל' מרג'ל'ותיו", לקבל את שש השעורים, שהם כל המידות הנפלאות של דוד משיח: "יודע נגן; גבור חיל; איש מלחמה; נבון דבר; איש תואר; ה' עמו"; (שהלכה כמותו בכל מקום).

רבונו של עולם, זכנו ביום ההילולא הקדוש לפזז ולכרכר בכל עוז, וארים את רג'ל'י וידי בזמר ומחול, עד שיגיעו רג'ל'ין ברגלין ויאמרו כל לאומים שירה, והר הזיתים יבקע, קול מבשר ואומר ישמע, ובשופר גדול יתקע, ובית המקדש יאמר שירה, ותבור וכרמל חרמון וסיני יפצחו בזמרה, וכל העמים ירננו בחדוה, "והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך". תתגלה אז קשת הברית בכל הדרה, והסטרא אחרא כעשן תכלה באש להבה, באש היוקדת בלבות צדיקים, וכק'ש' יהיו כל המורדים על ידי ארבע מאות עולמות של כסופין.

"ובנו בני נכר את חומות ירושלים, ומלכיהם יציבו את שעריך באבני כדכד, לקדוש ישראל כי פארך, יומם ולילה לא יסגרו, עד שתראי שכולם נקבצו לך, חיל גויים והמון ים יבואו לך, אניות תרשיש ועיפה, זהב ולבונה משבא, בתהילות ה' יבשרו, בניך בחוצן ובנותיך על כתף, מלכים ושרים אפיים ארץ יפלו, ועל כפות רגליך ישתחוו, וכל מנאציך יפצחו בתהילות ה', ואז ראית ונהרת ופחד לבבך, לא ישמע עוד חמס בארצך ושוד ושבר בגבוליך, וקראת ישועה חומותיך, ושעריך תהילה, לא יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף, והיה לך ה' לאור עולם, ושלמו ימי אבלך, והר ה' יהיה נכון בראש ההרים, ונהרו אליו כל גויים, והיו מלכים אמניך, ושרותיהם מניקותיך, אפים ארץ ישתחוו לך, וילחכו עפר רגליך, והביאו את כל אחיכם בסוסים וברכב, ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי, בירושלים המעולפת ספירים. מי שמע כזאת, מי ראה כאלה, שאסיך למשיסה, כי תהיו אתם ארץ חפץ, לא יאמר לארצך עוד שממה, ולירושלים מדבר, כי לך יקרא חפצי בה ולירושלים תהילה", ובשם ה' תקראי אז, ובאור הצדיק הנקרא לויתן יבהיק אורך מסוף העולם ועד סופו, תזהיר בך כל חומה,

ובאש הצדיק יוקד כל לב.