סיפור של שמחה מעל לטבע: הקפות שניות אצל הרב אליעזר ברלנד שליט"א

תיאור מרומם מההקפות השניות אצל מורנו הרב אליעזר ברלנד שליט"א, בהן השמחה פורצת גבולות והציבור רוקד שעות ארוכות במסירות נפש עד עלות השחר.

אחד מתלמידי הרב משתף בחוויותיו המרוממות מימי החג: אנו אומרים "אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". השם יתברך, התורה וישראל – חד הם. הדבר מתגלה ביותר בירח האיתנים הקדוש, אז מתגלה הקשר העצום והדבקות של עם ישראל בתורה הקדושה ובהשם יתברך.

שמחה זו אינה שייכת אלא לעם קדוש. אצל אומות העולם אין מושג כזה של שמחה טהורה, אלא רק הוללות ופריקת עול. אבל עם ישראל הקדוש דבוק בהשם יתברך, וכמו שכתוב: "אין כאל ישורון רוכב שמים בעזרך ובגאוותו שחקים". פירש רש"י: "דע לך ישורון, שאין כא-ל בכל אלהי העובדי כוכבים ולא כצורינו צורם".

בכל תפוצות ישראל רואים את השמחה העצומה שמתגלה בשמחת תורה. ישראל, עם קדוש, שמחים, מפזזים ורוקדים בכל עוז רק עם השם יתברך ותורתו הקדושה. ובפרט בהקפות שניות, אז פורצת השמחה את כל הגבולות.

ריקודים עד מיצוי הכוחות

אצל צדיק הדור, מורנו הרב אליעזר ברלנד שליט"א, כל דבר שבקדושה נעשה בלי שום פשרות. הצדיק אינו מוותר על ריקודים עד מיצוי הכוחות, אפילו שזה נראה למעלה מדרך הטבע. אחרי הקפות של כל שמחת תורה שנמשכות שעות ארוכות, כשמגיעות ההקפות השניות הכל מתחיל בהתחדשות עצומה.

בשעה אחת עשרה בלילה התחילו כלי הזמר לנגן בשמחה עצומה. הריקודים החלו, ומדי שעה השמחה הלכה וגברה. לא מרגישים כלל איך שהשעות חולפות – שעה אחת, ועוד שעתיים, שלוש וארבע. עוד הקפה ועוד הקפה.

כשמגיע הזמן סמוך לעלות השחר, הגוף כבר פרח לגמרי ולא נשארו אלא הנשמות. למרות כל הצפיפות, הציבור הקדוש מסתובב בריקודים בשורות סביב ספרי התורה. יחד איתם רוקדים ותיקי תלמידי הרב שליט"א, שרק מלהסתכל על פניהם הקדושות נכנסים הרהורי תשובה.

פרידה מהתורה וכוחות לשנה החדשה

סמוך לעלות השחר, בהקפה השביעית, מגיע הרגע שבו צריך להיפרד מהתורה הקדושה ולהכניסה להיכל. הציבור הקדוש כבר כולו רטוב מזיעה קדושה ושופך דמעות רבות של אהבה. קשה מאוד להיפרד מהשמחה העצומה, והקהל זועק: "תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך", "אבינו מלכנו פתח שערי שמים לתפילתנו".

הגבאים מוכרחים ממש בחוזקה לקחת את ספרי התורה ולהכניסם להיכל הקדוש. אך מיד לאחר מכן מתחילים לשיר "אודה לא-ל לבב חוקר". כל הציבור יחד, זקנים עם נערים וכמה מאות ילדים קטנים, מתחילים בחיות עצומה את כל סדר התפילה ללא שום עייפות.

אשרי העם שככה לו. השם יתברך יזכנו להמשיך את השמחה הזו הלאה. וכמו שאומרים הצדיקים: החג לא עובר, אלא הוא נכנס פנימה. מכאן קיבלנו כוחות מחודשים לעבודת השם יתברך לכל השנה כולה, מתוך שמחה, אהבה, אחווה, שלום ורעות. אמן.

---
מתוך גליון פא — פרשת בראשית
מתוך סדרת "צדיק מושל יראת אלקים" — גיליונות "שפיר אמר נחמני"