סוד חצות הלילה והריקוד עם השכינה

שיעור מס' 24 | שיעור 1: בוקר יום שני פר' פנחס י"ב תמוז תשנ"ה בישיבה

דרשה עמוקה על סוד קימת חצות, הטעות ההיסטורית של שלמה המלך שהובילה לירידת הדורות, ותורתו המרטיטה של האדמו

המדרש מספר על אבא שמת ומוטל בחמה, והכלבים צועקים. שואל ה"מגלה עמוקות": מה הקשר בין אבא שמת ומוטל בחמה לבין הכלבים? הוא מסביר שזו אותה שאלה שקשורה למשמרת הכלבים של חצות הלילה. דוד המלך היה מכניע אותם. כל זמן שדוד המלך, בחינת "אבא", היה חי, הוא היה קם, מנגן בכינור ושר שירים מחצות עד הבוקר, ובכך הכניע את הכלבים. עכשיו שאבא נפטר, נשאלה השאלה: מי ייקח את המקום שלו? מי יעשה משמרות של חצות ושל התבודדויות?

הטעות של שלמה המלך וירידת הדורות

לשלמה המלך לא היה כוח לקום תמיד בחצות. אומר המדרש שזו הייתה הטעות שלו. אם שלמה היה קם בחצות כל לילה כמו דוד אביו, הוא היה נהיה משיח בן דוד, ובית המקדש היה נשאר קיים לעולם ולעולמי עולמים. הזוהר הקדוש מסביר ששלמה לא העריך את מעלת חצות כמו אביו. הוא חשב לעצמו: "לאבא שלי יש בחינה כזו, אבל אני בניתי את בית המקדש. לבנות בית מקדש זה כמו ננס על גבי ענק, הכינו לי הכול ברוחניות ובגשמיות, ורק הייתי צריך להביא את המכה האחרונה".

הזוהר בפרשת ויחי מסביר שברגע ששלמה לא ידע את הסוד של חצות - שבלי חצות אין כלום - התחילה הירידה מטה מטה. מאברהם אבינו ועד שלמה המלך היו חמישה עשר דורות של עלייה, כמו הירח שמתמלא. אבל מכיוון ששלמה לא קם בחצות, התחיל תהליך של "הלוך וחסור", חמישה עשר דורות של ירידה משלמה ועד צדקיהו המלך.

תורת האדמו"ר מקלויזנבורג בגיא הצלמוות

כשמגיע חצי הלילה, וקמים לעבודת הבורא, הקדוש ברוך הוא יוצא לטייל עם הצדיקים בגן עדן. דבר זה מובא בזוהר ובתיקוני זוהר. בהקשר לכך, נזכיר את האדמו"ר מקלויזנבורג זצוק"ל, שעבר את תופת השואה. הוא עבר ייסורים נוראים, צעדות מוות של מאות קילומטרים ומכות רצח, כשכל פעם הורגים לנגד עיניו עוד יהודי ועוד יהודי.

בשבת חזון תש"ד, כשהם היו בדרך למחנות, פצועים קשה מרוב המכות שקיבלו, הוא אמר דרשה עצומה וקישר אותה לדברי הזוהר הקדוש:

"תנא, אין לך בכל שבת ושבת שהקב"ה הולך לחול עם הצדיקים בגן עדן"

כל שבת ושבת, הקדוש ברוך הוא כביכול בכבודו ובעצמו הולך לרקוד ולחול עם הצדיקים בגן עדן, וכולם ניזונים מזיו האספקלריה המאירה. אמר האדמו"ר מקלויזנבורג לאותה קבוצת יהודים שבורים ורצוצים: שבת חזון היא השבת הכי גדולה בשנה! בכל השנה השכינה בגלות, ויש צער השכינה. אבל כשמגיע שבת, השכינה יוצאת בריקודים ובמחולות. היא פושטת את בגדי האלמנות שלה ויוצאת כל השבת לרקוד.

להתעלם מהגלות הפרטית ולצאת במחול

אנחנו אומנם נמצאים בגלות, אבל זה השלב שבו אנו נדרשים להתגבר על הגלות שלנו. עלינו להתגבר על כל המוחין דקטנות שלנו ולצאת בריקודים ובמחולות יחד עם השכינה. השכינה כל הזמן שרה, רוקדת ומחוללת. ואנחנו צריכים להרוג את הגבורות והדינים שלנו, את כל העייפויות והתירוצים הפרטיים - "יש לי משכנתא", "אין לי כסף" - כל אחד עם הקטנות מהגלות שלו.

כל אחד חייב להתעלם מהגלות הפרטית שלו, להיכנס בשכינה הקדושה ולצאת בריקודים ובמחולות יחד איתה. בזכות הריקודים והמחולות הללו, נמלא את דבר ה' ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.

חלק 3 מתוך 4 — שיעור מס' 24

→ חלק קודם | חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 | חלק 3 (נוכחי) | חלק 4