סוד הדעת האמיתית: ההצלה מהטעיותיו של ירבעם בן נבט

שיעור מס' 63 | יום ג' פר' עקב, אור לט"ו באב תשנ"ו - לבחורי הקלויז בבית ישראל
מאמר מעמיק המבאר את הסכנה באמונה ללא דעת, דרך סיפור ההטעיה ההיסטורית של ירבעם בן נבט. הרב מסביר כיצד רק על ידי קיום מעשי של עצות הצדיקים – כמו קימת חצות, התבודדות ושמירת העיניים – יכול האדם להינצל מהקליפות ולזכות לתיקון נשמתו.
בזמנים עברו, המציאות הרוחנית וההנהגה משמיים היו שונות לחלוטין. אם היו תופסים מישהו בעבירה חמורה, היו מכחידים את כל השבט. כך קרה במעשה פילגש בגבעה, שבו כמעט והוכחד שבט בנימין כולו.
רחל אמנו, ברוח הקודש של האמהות שצפתה עד סוף כל הדורות, ראתה את החורבן הזה כבר בשעת הלידה. לכן היא קראה לו "בן אוני". היא ראתה כיצד עתידים להכחיד את השבט הזה. אך יעקב אבינו מיד תיקן וקרא לו "בנימין", כדי להבטיח שהשבט הזה יקום לתחייה מתוך השרידים שיישארו, וכי בית המקדש ייבנה בחלקם.
ואכן, מהקומץ ששרד נבנה שבט חדש. אותם שרידים היו צדיקים אמיתיים – שאול המלך, משפחת קיש ואבנר בן נר. בזכותם זכה השבט שבית המקדש ייבנה בחלקו.
ההטעיה הגדולה של ירבעם בן נבט
ההיסטוריה מלמדת אותנו עד כמה קל להפוך את דעתו של אדם, ואפילו של אומה שלמה. ירבעם בן נבט הצליח להפוך את המוח לעשרה שבטים שלמים ביום אחד! במקום לעלות לבית המקדש, הם הלכו ללוות את עגלי הזהב.
איך ייתכן שביום אחד כל העם יתהפך ויעבוד עגלים? ירבעם לא סתם אמר להם לעבוד עבודה זרה. הוא נתן להם דרשות טובות, הסברים ושכנועים על פי פשט, רמז, דרש וסוד. הוא טען שזהו "שורש שבמרכבה".
הוא הסביר להם שיש כרובים בבית המקדש, פני שור ופני נשר, ואמר: "אנחנו שור במרכבה". הוא טען שבבית המקדש עובדים עבודה זרה כי הכרובים, זכר ונקבה, נמצאים יחד, והוא בא לעשות "הפרדה" מטעמי צניעות ואיסור ייחוד – את הזכר נשים בבית אל ואת הנקבה בדן. הוא השתמש בחכמות גדולות מאוד כדי לבלבל את המוח של עם שלם תוך אלפית שנייה.
הנס של שריפת ספרי המינות
רבי נחמן מברסלב מגלה לנו סוד עצום על כוחה של אותה הטעיה: "אם היה נשאר דף אחד מהספרים של ירבעם בן נבט, לא היינו מחזיקים מעמד שנייה אחת".
הנס הגדול הוא שהצדיקים שרפו את ספרי המינים, ועל ידי זה נשרפו גם ספריו של ירבעם בן נבט. עברו כבר כ-2,800 שנה מאז, אך רבי נחמן אומר שאם היה נשאר היום אפילו דף אחד מאותן חכמות, אדם היה קורא בו, מיד משתכנע, הולך לעשות לו עגל באיזו פינה ומשתחווה לו.
"וזה הוא טובה מה שנתעלמין ונשרפין כל הספרים האלה... כי לא היה אפשר כלל להתקרב לה' יתברך" (על פי ליקוטי מוהר"ן).
אמונה בצדיק דורשת דעת
מכאן אנו למדים יסוד עצום בעבודת השם. רבי נחמן מסביר (בתורה רנ"ה) שאם אדם מאמין בצדיק בלי שום דעת, זה לא נחשב לכלום.
אדם לא יכול לבוא לצדיק בלי להתעמק: בשביל מה אני בא לכאן? מה מראים לי כאן? למה צריך לקום חצות? אם אין לו דעת, הוא עושה מזה משחק. יום אחד הוא מחליט שפלוני צדיק, ומחר יחליט שהשני צדיק, והוא בכלל לא מבין את המטרה.
הדעת האמיתית היא לקחת את המוסר של ליקוטי מוהר"ן וליישם אותו הלכה למעשה: כתוב חצות – אז שיהיה חצות. כתוב ותיקין – שיהיה ותיקין. כתוב שעת התבודדות – שתהיה שעת התבודדות.
הדעת היא לקיים את העצות: לשמור על העיניים, לשמור על קדושת הברית, להיות איש אמת, לאהוב את כולם, ולדעת שאני הכי גרוע מכולם. כמו שכתוב בביאור הליקוטים: "ישמע בזיונו ידום וישתוק" – שתאמין באמת שמבזים אותך וזה נכון.
גלגולי נשמות ובירור הקליפות
אדם חייב לשמור על עצמו, כי הוא אינו יודע אילו קליפות מסובבות אותו מגלגולים קודמים. רבי נחמן מביא (בתורה קנ"ב) שכל נשמה, אפילו הקדושה ביותר, יש לה עבירות. אדם לא יודע מה הוא היה בעבר – אולי היה משבט בנימין, אולי מהמרגלים, ואולי מעדת קורח.
אם אדם לא שומר את העיניים והמחשבה, הקליפות סובבות אותו עוד ועוד. הוא לא מרגיש בכך, עד שיום אחד מעיפים אותו והוא אפילו לא מבין מאיפה זה קרה ואיך זה התחיל פתאום בבוקר אחד. ראינו כיצד קורח, בשנייה אחת, סובב את כל עם ישראל בלילה אחד, עד שמשה רבנו נשאר כמעט לבדו עם מניין מצומצם.
לעומת זאת, נשמות יכולות לעבור תיקון מופלא. אותן נשמות של שבט בנימין שנהרגו, התגלגלו במשך כ-1,600 שנה מדור לדור, עברו ייסורים ובירורים, עד שהחלק המובחר שבהן זכה להגיע לתיקונו ולהיות התלמידים בישיבה של אביי – אותם אמוראים קדושים שהמשיכו לנו את הש"ס ואת הגמרא.
חלק 2 מתוך 2 — שיעור מס' 63
כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 (נוכחי)
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם