החבורה של הרב יעקב שלמה שליט"א

בכל יום חמישי מתארגנת חבורת אברכים ובחורים מקהלת קודש שובו בנים בראשותו של הרב יעקב שלמה שליט"א, לשמיעת ספורי פלא עליון ונפלאות על הצדיק רבי אליעזר ברלנד שליט"א. החבורה מתקימת בישיבת נחלי נצח של הגה"צ ר' שמואל שטרן שליט"א, מגדולי תלמידי מורנו הרב שליט"א. בחבורה זו מתאספים כאמור רבים מחסידי ברסלב בני הקהלה הקדושה, כדי להתחזק יחד באמונת חכמים ובכחם של צדיקים, על ידי שמיעת ספורים מנפלאות הצדיק.

בין הרבנים שדברו בחבורה וספרו את ספורם האישי וספורים נוספים על הצדיק, נתן למנות את הרב יהושע דב רובינשטיין שליט"א, הרב אליהו מרב שליט"א, הגבאי של מורנו הרב, הרב ברק נתן ברבר שליט"א ועוד. בספור זה נספר את אשר שתף עם בני החבורה, הרב יהושע דב רובינשטיין שליט"א, מחתנו של מורנו הרב.

"היה זה בתקופה מיחדת במינה, בה נסענו בכל מוצאי שבת למערת המכפלה אשר בחברון", פותח הרב רובינשטיין את ספורו. "היה זה בתחלת האינתיפאדה, כאשר המצב הכללי בין יהודים לערבים היה מתוח ביותר. לילה אחד מורנו הרב בקש שנכנס לחלחול.

חלחול זהו כפר ערבי עוין במיוחד השוכן בסביבות הר חברון, והוא ידוע ככפר מסכן אשר רק יחידות מבחרות בצבא נכנסות לשם ורק לאחר מבצע מודיעיני רחב. אך דבר לא הרתיע כמובן את הצדיק ואת אנשיו, והם נכנסו - כל החבורה הקדושה לכוון המסגד, שם על פי המסרת נמצאים קבריהם של נתן הנביא וגד החוזה.

באותה תקופה קדומה לא היו פקודות ברורות בקשר לכניסת ישראלים לשטחי האויב, גם משום שרק התחילה האינתיפאדה, ובעקר משום שלא חשבו בדרג הבטחוני שמישהו יעז להכנס לשטחי האויב ללא לווי צבאי משרין. אבל היו מי שהעזו, ולא רק פעם אחת. במשך תקופה ארוכה נכנסו תלמידי שובו בנים ביחד עם מורנו הרב לחלחול, כאשר החילים שבכניסה, אשר אמורים לשמור שלא יצאו ישמעאלים החוצה, לא יודעים מה לעשות עם קבוצת החסידים שנכנסת ללא קסדות ואפודי מגן ויוצאת בשלום, שבוע אחרי שבוע. הם כמובן הזהירו אותנו שהם לא יסתכנו כדי להוציא אותנו וכי הכניסה היא באחריותנו, אבל אנחנו ידענו שאם כבר מישהו כאן יכול לעזור למישהו, זה הצדיק שיכול לעזור להם, ולא להפך.

הרגשנו כה בטוחים במחצתו של הרב, עד שאפילו לא ענין אותנו אם כן יחלצו אותנו או לא יחלצו אותנו, העקר שאנו צמודים לצדיק ומבטח לנו שנכנס ונצא לחיים טובים ולשלום.

מורנו הרב התבודד איכשהו עם השיח של המסגד, ובכל פעם הוא היה יורד כמה דקות לאחר בואנו ופותח לנו את הדלתות. כשהיו מגיעים תלמידים מהישיבה בלי מורנו הרב הוא לא הסכים לפתוח ולא דבר איתם מילה, רק את מורנו הרב הוא כבד והעריך, וספורים רבים ומענינים כרוכים סביב הידידות הפלאית הזו, בין השיח של חלחול לבין מורנו הרב, ועוד חזון למועד...

לילה אחד, השיח לא הגיע לפתוח את הדלתות גם כעבור רבע שעה. מורנו הרב היה אתנו, והיו גם כמה חסידי גור שהתקרבו אז למורנו הרב. לפתע שמנו לב לכך שהרב הולך לכיון מסוים, לוקח חבית ריקה שעמדה בפנה כלשהי ומתחיל לגלגל אותה במהירות לכיון המסגד.

בטרם הספקנו להבין מה קורה, וכבר הרב העמיד את החבית תחת חלון קטן שפנה לתוככי המסגד והחל לטפס פנימה. אחריו נכנסנו כל החבורה דרך החלון הקטן, והבנו שאנו בתוך המסגד אלא שהוא חשוך ואפל ללא שום נקודת אור. לאחר כמה רגעים הרב הדליק איזשהו מתג שהיה בקיר, ונדלק אור קטן שהאיר את המסגד האפל.

לתדהמתנו לא היה שעור. מאות ערבים שכבו שם כשהם נמים את שנתם. לאחר מכן הבנו שזהו יום חג עבורם אשר רבים מבני הכפר ישנים במסגד, ככל הנראה כדי לעמוד בהספק התפלות הארכות.

[...]ם את הר[...] אנו[...] וכלם יש[...] מתעורר. יצאנו חזרה דרך הח[...] הצדיק, ומאמינים ב[...] עמוק נוסף בכלל ובעיק[...] מברסלב "והעקר שלא י[...]"

מתוך הספר "פלא עליון חלק ג"