סוד הקדושה והשפע: כיצד העמידה בניסיונות פותחת את שערי השמיים

שיעור מס' 219 | ארכיון קלטת מס' 219 מוצש"ק פר' לך לך, אור לכ"ד חשון תש"ס - 2 שיעורים - מלוה מלכה בבית הרב

מאמר עמוק המבאר כיצד שמירת הקדושה והעמידה בניסיונות הם המפתח לשפע גשמי ורוחני. דרך סיפורי יוסף הצדיק, אברהם אבינו ומשל הסלמנדרה, מתגלה שהתאוות והיצרים אינם אלא דמיון, ומי שמתגבר עליהם זוכה להכניע את העולם כולו וללקט ניצוצות של כסף וזהב.

"בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" (משלי יט, יד).

אם אדם זוכה, הוא מקבל אישה משכלת. הגמרא אומרת שבכל יום יוצאת בת קול ומכרזת: "בת פלוני לפלוני, בית פלוני ושדה פלוני לפלוני". ההכרזה הזו מתקיימת ארבעים יום קודם יצירת הוולד, עוד לפני תחילת ההיריון. הבת קול קובעת איזה בית יהיה לו ואיזו שדה תהיה לו, והשדה – סודה הוא הפרנסה.

אך נשאלת השאלה: מדוע אדם לא תמיד רואה את השפע הזה בחייו? רבי אליהו לאפיאן זצ"ל מכפר חסידים היה מסביר זאת על פי הפסוק "פותח את ידך", ואומר: "כי אם לידך המלאה, הפתוחה, הקדושה והרחבה". הקדושה היא זו שבונה את הכלי. אם לאדם אין קדושה, יש חור בכלי שלו, וכל השפע שזורם אליו פשוט נשפך החוצה.

הקדוש ברוך הוא רוצה להשפיע כל שפע שבעולם, הוא רוצה לעשות אותנו עשירים גדולים, אך לשם כך נדרשת קדושה. "ברגע שיש טיפת קדושה ואדם עומד בניסיונות, אז הוא נהיה העשיר הכי גדול בעולם". הגמרא במסכת סוטה (ב ע"א) ובמועד קטן (יח ע"ב) אומרת שכל יום יוצאת בת קול שמכריזה איפה יהיה הבית והשדה שלך. כדי לזכות לכך, אדם צריך להתנהג בקדושה ולעמוד בניסיונות.

שבירת הקליפות במצרים

כאשר אדם עומד בניסיונות, הוא זוכה לשפע, ממש כפי שיוסף הצדיק הפך להיות "המשביר לכל עם הארץ". יוסף שמר על קדושתו ועמד בניסיונות קשים. הוא היה צריך לרדת דווקא למצרים, מקום הטומאה, בדיוק כפי שאברהם אבינו ירד למצרים לפניו.

על אברהם נאמר:

"וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב" (בראשית יג, ב).

מדוע הוא זכה לכך? משום שהוא שבר את הקליפות במצרים. אברהם שהה שם רק שלושה חודשים, אך הוא לא נכנע לטומאה, לא הסתכל, לא ראה ולא הרגיש כלום מהטומאות שלהם. הוא היה בשיא הטומאה וביטל אותה לגמרי, כאילו אינה קיימת. בזכות כך הוא יצא משם כבד מאוד ברכוש.

יוסף, לעומתו, ירד למצרים ושהה שם עשרים ושתיים שנה לבדו – בלי אבא, בלי אימא, בלי אחים ואחיות, ועמד בניסיונות אדירים. מובא במדרש שמטרוניתא אחת אמרה לרבי יוסי שהיא אינה מאמינה שיוסף אכן עמד בניסיון. ענה לה רבי יוסי שהתורה אינה מסתירה דבר, עובדה שהיא מספרת על חטאיהם של ראובן ודוד, ואם יוסף היה חוטא – התורה הייתה כותבת זאת.

כוחו של דמיון: הרומאים והזבובים

כדי להבין כיצד מתגברים על כוחות הטומאה, יש להבין את מהותם. פעם אחת, רבי שמעון, בנו של רבי יהודה הנשיא, ראה גדוד עצום של מאה אלף חיילים רומאים מגיע מאנטיפטרוס. הוא נבהל מאוד ואמר לרבי חייא: "תראה איזה גדוד! תראה את הרומאים האלה!".

אמר לו רבי חייא: "מה אתה מתייחס אליהם?". הוא לקח אותו לשוק, למקום שבו מוכרים ענבים ותאנים, הראה לו נחיל זבובים ואמר לו: "אתה רואה את הזבובים האלה? כל הגדוד של הרומאים והזבובים – זה אותו דבר". כשחזר רבי שמעון וסיפר זאת לאביו, רבי יהודה הנשיא, אמר לו אביו: "הם אפילו לא זבובים! הם לא קיימים בכלל, זה רק ערפל ודמיון".

"כל הסטרא אחרא וכל החיילים זה הכל דמיון שבא בגלל פגמי הברית". אם אנו נותנים לדמיון של פגמי הברית להשתלט עלינו, אז מופיע הדמיון של צבאות, מחבלים ואויבים. כששוברים את הדמיון הזה וזוכים לקדושה, רואים שאין חיילים ואין אויבים.

כשהעולם נכנע בפני הקדושה

כאשר אדם שומר על קדושתו, כל העולם נכנע לפניו. כך היה עם רבי יהודה הנשיא, שמעולם לא הוריד את ידיו מתחת לטבורו ושמר על קדושה עליונה. בזכות כך, אנטונינוס, קיסר רומי ששלט בכל העולם, היה בא ומשתחווה לפניו, ואף ביקש מרבי שידרוך עליו.

אנטונינוס אמר לרבי: "מי ייתנני שאזכה להיות מצע תחתיך לעולם הבא! תדרוך עלי, ואולי בזכות זה אזכה להיות מצע בעולם הבא". "ברגע שאדם הוא טיפה קדוש, אז הכל מתבטל לפניו, כל העולם מתבטלים לפניו". כל העבודה שלנו היא לזכות לקדושה, ואז האור האלוקי מאיר ושורף את כל הגשמיות, שמתגלה כדמיון בלבד.

כך גם יוסף זכה להיות המשפיע לכל עם הארץ. פרקי דרבי אליעזר (פרק יא) כותב שיוסף היה מלך במצרים במשך שמונים שנה, מגיל שלושים עד גיל מאה ועשר. בארבעים השנים הראשונות הוא היה משנה למלך, ובארבעים השנים השניות, לאחר שפרעה מת, הוא היה מלך ממש על כל מצרים. כל הארץ באו לשבור בר אל יוסף, כי בזכות קדושתו כל העם התבטל אליו.

לגבי פרעה, מובא שזהו אותו פרעה מימי אברהם אבינו. אברהם ירד למצרים בגיל שבעים. יצחק נולד כשאברהם היה בן מאה, ויעקב נולד כשליצחק מלאו שישים שנה. יעקב ירד למצרים בגיל מאה ושלושים, ויוסף כבר מלך שם תשע שנים קודם לכן. החשבון מראה שפרעה מלך לכל הפחות מאתיים ואחת עשרה שנה, ויחד עם עוד ארבעים שנה שמזכיר המדרש, הרי שחי מאתיים חמישים ואחת שנה – בגימטריה 'נר'. לאחר מכן, יוסף מלך תחתיו.

סוד המסחר: להוציא כסף וזהב מהיריד

מסופר על סוחר גדול שהגיע מדנציג אל צדיק (האוהב ישראל מאפטא או רבנו), ולא הביא עמו שום רווח מהמסחר. שאל אותו הצדיק: "מה זאת אומרת לא הצלחת? לא עשית שום בירורים! סימן שאתה לא בסדר. אם היית עומד בניסיונות ולא מסתכל ברחובות, היית צריך לחזור כמו אברהם אבינו – כבד מאוד בכסף ובזהב".

הצדיק הסביר לו: "איך אתה הולך ליריד, מקום של פריצויות ושחיתויות, ואתה לא מביא כסף וזהב? אם אתה לא מסתכל ולא מתייחס לטומאה, אתה מעלה את הניצוצות. כשאתה עובד במשרד, בבנק, בשוק או בסופרמרקט, ואתה לא רואה שום דבר אסור – אתה מוציא משם כסף וזהב. ברגע שאתה לא מסתכל, הקליפה נושרת ויוצאים משם נשמות, כסף וזהב".

"יהודי בכל מקום עושה בירורים, ובירור הבירורים זה כסף וזהב". אם אדם הולך למקומות המסחר ולא חוזר עם שפע, סימן שהוא נכשל ופגם. יהודי צריך לצאת ממצרים של ימינו כשהוא "כבד מאוד", מלא בניצוצות של קדושה.

לחיות בתוך כבשן האש

מדרש תנחומא מביא את עניין הסלמנדרה בהקשר לירידתו של יוסף למצרים. הגמרא מספרת שיש בריות שגדלות בים ואם יעלו ליבשה ימותו, ויש שגדלות ביבשה ואם ירדו לים ימותו. ויש בריה שנקראת סלמנדרה, שנוצרת וגדלה בתוך כבשן האש. אם היא תצא מהאש – היא תמות.

מה הקשר בין הסלמנדרה ליוסף שיורד מצרימה? התשובה היא שזהו רמז ליוסף שחי בתוך האש. ריבונו של עולם, איך אפשר שאדם יהיה לבד במצרים, בלי חברים וידידים, ויחזיק מעמד מול כל הפיתויים? לחיות בתוך מצרים לבד זה כמו לחיות בתוך כבשן אש של ניסיונות.

רק סלמנדרה יכולה לצאת חיה מכבשן כזה. "החיים של האדם זה לחיות בתוך כבשן אש של התאוות והיצרים. כמה שהוא יותר מכניע את זה, כך הוא מוציא את הניצוצות". כשאדם מתגבר על אש התאוות, הוא יוצא חי, מכניע את האש, וזוכה לצאת כבד בכסף, בזהב, בנפשות ובילדים צדיקים וקדושים – הכול כפי מידת התגברותו והכנעתו את היצר. השם יעזור שנזכה לכך.

שיעור מס' 219