סיפור מדהים: שעות על השלג בקבר שמואל הנביא בלי נעליים ועוד 4 סיפורים

אחד מתלמידי הרב ברלנד שליט"א מספר על הלילה הקפוא בו עמד הרב יחף על השלג במשך שעות, וזעק מעומק ליבו על גלות השכינה והשליטה של תאוות העולם.

סיפור מדהים: שעות על השלג בקבר שמואל הנביא בלי נעליים

אחד מתלמידי מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א מספר על תקופה מיוחדת ופלאית. באותם ימים, היה נוהג הרב שליט"א ללכת באישון לילה לקברו של שמואל הנביא עליו השלום, כדי לערוך שם את עבודת תיקון חצות.

חצות לילה בשלג הקפוא

באחד הלילות החורפיים והקרים ביותר, הגיע הרב שליט"א אל הציון הקדוש, אך להפתעתו המקום היה סגור. בחוץ שרר קור עז, ושלג כבד כיסה את האדמה. למרות התנאים הקשים, הרב לא ויתר על עבודת הקודש שלו.

הוא נעמד בחוץ, מול הציון הסגור, ופשט את נעליו כפי שנוהגים לעשות בעת אמירת תיקון חצות. כך, כשהוא יחף לחלוטין, עמד הרב שליט"א על השלג הקפוא במשך שעות ארוכות. הוא לא הרגיש כלל את הקור הפיזי, אלא שקע כולו בבכי וזעק על צער גלות השכינה.

זעקה על גלות השכינה

התלמיד, שהיה עד למחזה המרטיט, מתאר כיצד הרב זעק מקירות ליבו. במהלך התיקון, הגיע הרב למילים מתוך מגילת איכה: "עבדים משלו בנו פורק אין מידם". על המילים הללו חזר הרב שליט"א שוב ושוב במשך שעתיים תמימות, בבכיות נוראות ובתחנונים.

כידוע, הרב שליט"א מפרש את הפסוק הזה בדרך עמוקה של עבודת הנפש. הוא מסביר שה"עבדים" המוזכרים בפסוק הם בעצם התאוות של העולם הזה. התאוות הללו משתלטות על האדם ומושלות בו, ועל כך בדיוק צריך לצעוק ולהתחנן אל השם יתברך, שישחרר אותנו מהשליטה שלהן.

המחזה של צדיק העומד יחף על השלג ובוכה על רוחניותם של ישראל, נחרט עמוק בליבו של התלמיד. זוהי עדות חיה למסירות הנפש העצומה של הרב שליט"א, ולכאב האמיתי שהוא חש על כל יהודי ששבוי בידי יצרו.

סיפור: זעקות עד עלות השחר בשדה

אחד ממשפיעי חסידות ברסלב החשובים שיתף זיכרון פלאי ומרגש מימים עברו. הוא סיפר על אותם לילות מיוחדים בהם זכה להתלוות אל מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א, עת היו יוצאים יחד אל השדה הפתוח בשעת חצות הלילה.

התבודדות תחת כיפת השמיים

כאשר היו מגיעים אל השדה, היה מורינו הרב שליט"א מתחיל לומר את סדר תיקון חצות. אולם, לא הייתה זו אמירה רגילה. הרב היה פותח בזעקות שבר ובבכיות נוראות, מתוך השתפכות הנפש שפשוט אין לשער או לתאר במילים.

כל מילה ומילה שיצאה מפי קודשו נאמרה בדמעות רותחות. הרב היה חוזר על המילים שוב ושוב, המון פעמים, מתוך כאב עצום וגעגועים עזים.

נפש מיוסרת מצער השכינה

אותו משפיע תיאר כיצד הרב שליט"א פשוט לא היה מסוגל להשקיט את נפשו הכואבת. הוא היה מיוסר לחלוטין מצער השכינה הקדושה השרויה בגלות, והדבר ניכר בכל תנועה ובכל אנחה שיצאה מליבו.

עוצמת הבכיות וההתעכבות על כל מילה היו כה גדולות, עד כדי כך שמעת חצות הלילה ועד שעלה עמוד השחר, הספיק הרב שליט"א להגיע רק עד הפרק השני של תיקון חצות!

סיפור זה מעניק לנו הצצה נדירה אל עבודת השם הפנימית והיוקדת של מורינו הרב שליט"א, ואל גודל השתתפותו האמיתית בצער גלות השכינה, לילה אחר לילה.

סיפור מצמרר: מדוע נכנס מורנו הרב ברלנד יחף ליער מלא קוצים?

מי ישער ומי יתאר עד היכן מגיע כאב לבו של הצדיק? עד כמה נפשו הטהורה מתייסרת לאין ערוך מצער השכינה הקדושה? מעט מן התחושה הזו אפשר להבין מתוך הסיפור המטלטל הבא, שסופר על ידי נהג מונית שזכה ללוות את מורנו הרב אליעזר ברלנד שליט"א.

צעדים יחפים על הקוצים

באחד הימים, נסע נהג המונית עם הרב שליט"א אל עבר יער מבודד, כדי שהרב יוכל לערוך שם התבודדות. כשהגיעו אל היעד, הנהג הבחין במחזה שעורר בו פליאה עצומה.

לפני שהרב שליט"א נכנס אל תוך סבך היער, הוא פשט את נעליו. ללא כל הגנה, הוא החל לצעוד יחף לחלוטין על גבי הקוצים, הברקנים והאבנים החדות שהיו פזורות בשטח. הנהג נותר ברכבו, ממתין ותוהה לפשר המעשה הבלתי נתפס.

להרגיש את צער השכינה

הרב שהה ביער במשך שעות ארוכות. מתוך העצים נשמעו קולות של צעקות ושוועות קורעות לב על גלות השכינה. לאחר זמן רב, חזר הרב אל הרכב. הנהג נחרד לראות כי רגליו של הרב היו כולן זבות דם כתוצאה מהפציעות הרבות של הקוצים והאבנים.

מבוהל ודואג, פנה הנהג אל הרב ושאל אותו: "מדוע הרב עושה זאת לעצמו? למה ללכת יחף במקום כזה?".

תשובתו של הרב שליט"א הייתה קצרה, אך כזו שמהדהדת למרחקים וחושפת את גודל אהבתו להשם יתברך: "אני רוצה להרגיש קצת את צער השכינה".

סיפור זה ממחיש עד כמה הצדיק חי ונושם את כאב הגלות, ומוכן למסור את גופו ונפשו כדי להשתתף בצערו של בורא עולם.

סיפור מצמרר: הצעקות והשוועות של הרב ברלנד בקבר יוסף הצדיק

אחד מתלמידיו הקרובים של מורנו הרב אליעזר ברלנד שליט"א מספר על תקופה מיוחדת ומרגשת. באותם ימים, הוא זכה להסיע את הרב שליט"א ברכבו הפרטי אל קבר יוסף הצדיק בעיר שכם, מדי לילה בלילה. לדבריו, המראות והקולות להם היה עד באותם לילות הם למעלה מהשגת אנוש, ואי אפשר כלל לשער ולתאר את מה שהיה קורה שם.

לילות של זעקות קורעות לב

כאשר הרב שליט"א היה נכנס אל מתחם הציון הקדוש, הוא היה מיד משתטח על הארץ. שם, על רצפת הציון, היה פורץ בבכיות נוראות ובזעקות קורעות לב שהיו מרעידות את הנפש. הוא היה מתחנן ומתחטא לפני השם יתברך על כל צרותיהם של עם ישראל. השעות היו חולפות, והרב לא פסק מלבקש רחמים על כל יהודי ויהודי.

טענות למען יהודים מיוסרים

התלמיד מתאר כי לעיתים קרובות היה שומע ממש כיצד הרב שליט"א "טוען" עם השם יתברך למען עמו. הוא היה זועק מקירות ליבו: "ריבונו של עולם! רחם על פלוני שעובר עליו ייסורים קשים! הרי הוא עבר את השואה האיומה, וכבר כל כך מחכה לגאולה - עד מתי?!"

כך היה הרב מזכיר בשמותיהם אנשים חולים ויהודים מיוסרים, ומעלה כל מיני בקשות ותחנונים עבורם. שעות על גבי שעות היה הרב שליט"א שוכב על הארץ, מוסר את נפשו וזועק למען כנסת ישראל, מתוך אהבת ישראל יוקדת שאין לה גבול.

סיפור על בכי שהפך לריקוד של שמחה

אברך אחד שזכה להיות בקרבתו של מורנו הרב אליעזר ברלנד שליט"א, מספר על רגע פלאי ומיוחד במינו. הוא מתאר מעבר חד ומרגש שמעיד על עבודת השם העצומה של הרב, ועל החיבור העמוק שלו לכל מצב בעבודת הבורא.

מזעקות ובכיות לשמחה עצומה

אותו אברך מתאר כיצד הרב שליט"א היה שקוע באבלות, מלווה בזעקות שבר ובכיות קורעות לב כשהוא יושב על הארץ. אך הפלא הגדול התרחש מיד לאחר מכן. "אחרי שהרב שליט"א סיים את הזעקות והבכיות, הוא עמד מהארץ והתחיל לשיר ולרקוד מתוך שמחה עצומה להשם יתברך", מספר האברך בהתפעלות.

המעבר המהיר הזה, מעומק של צער, בכי וישיבה על הארץ, לשיא של שמחה וריקודים, הותיר רושם עז על כל מי שנכח במקום. השמחה העצומה שבקעה מהרב הייתה עדות לדבקות טהורה בבורא עולם, ללא שום מחיצות.

סודו של הצדיק

למעשה, מי שמכיר את הנהגותיו של הרב, יודע שזוהי דרכו הקדושה והייחודית. הצדיק יודע לחבר בין הקצוות של עבודת השם, לבכות על חורבן השכינה ומיד לאחר מכן לשמוח בה' יתברך בשמחה שאין לה קץ.

דבר זה ידוע לכל אחד, וכפי שכתוב בפסוק: "שישו איתה משוש כל המת אבלים עליה". רק מי שיודע להת אבל באמת מעומק הלב, זוכה לאחר מכן להגיע לשמחה האמיתית והשלמה ביותר, ולרקוד מתוך אהבת השם יוקדת.

מתוך גליון פ — פרשת דברים

מתוך סדרת "צדיק מושל יראת אלקים" — גיליונות "שפיר אמר נחמני"