סוד שבעת ימי המשתה: החתן, יום הכיפורים ואור האין סוף
שיעור מס' 261 | קלטת 261 (טעון הגהה נוספת) * בוקר יום א' פר' שופטים, כ"ו מנחם אב תש"ס - בישיבה * ליל ב' פר' שופטים, אור לכ"ז מנחם אב תש"ס - שבע ברכות בבית הרב
בימי שבע ברכות החתן והכלה נמצאים בעלייה רוחנית עצומה, בבחינת יום הכיפורים וקודש הקודשים. כל מי שמשתתף בשמחתם ומתבטל לאור האין סוף המאיר בהם, זוכה שגם נשמתו תושלם ועוונותיו יימחלו.
אפילו אם אנשים לא תמיד יודעים לשמחה מה זו עושה, צריך לדעת שעכשיו, בזמן החופה ושבעת ימי המשתה, זה ממש כמו מתן תורה וערב יום הכיפורים. החתן והכלה נמצאים בעלייה רוחנית בלתי פוסקת. הם עולים מספירת הבינה אל הכתר, לכתר דעתיק ולכתר דאדם קדמון. במשך שבעת הימים הם בעלייה מתמדת, עד שהם מגיעים לבחינת "הקבצן השביעי" (מהמעשה של רבי נחמן מברסלב), שהוא בלי רגליים לגמרי. המשמעות היא שכבר אין להם רגליים שנוגעות באדמה; הם לא נוגעים פה בעולם הזה בכלל. אין עולם, אין גשמיות, אין שום דבר מלבד רוחניות עצומה.
כוחו של החתן לרומם את הקהל
בספר "דגל מחנה אפרים" מובא על הברכה "שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם", שהחתן מרים את כולם איתו יחד, וזו הסיבה שלא אומרים תחנון.
לפעמים אדם יכול לחשוב: "מה לי ולחתן הזה? רציתי עכשיו לשבת וללמוד, או ללכת לישון. פתאום באים, עושים סעודה, פולשים לי לפרטיות ולקחו לי את הסלון. מה לי ולצרה הזו?". על פי שכל, כשהחתן עוד עומד בחוץ, אולי היינו צריכים להגיד תחנון. אבל האמת היא שהחתן הזה הוא בחינת בית המקדש, הוא בחינת יום הכיפורים – ועכשיו נמחלים העוונות של כולם.
כשעולים לבחינת "עתיק", כבר אין חדר, אין בית ואין כלום – רואים את הכל מואר. במצב כזה, מתבטל כל רצון גשמי. אין רצון לישון, אין אכילה, אי אפשר לעשות שום דבר גשמי, כי עולים לאור מאד גדול, לאור של אין סוף. חתן זה אור אין סוף ממש. מה שאדם חושב בשבעת הימים הללו, על פי זה ידונו אותו לכל החיים. כל יום וכל לילה מכוונים כנגד שבעים שנה. בדורות הקודמים, לפני שלוש מאות שנה, בכלל לא היו ישנים בלילות של שבעת ימי המשתה. היו חוגגים ממש כמו בשמחת בית השואבה, מתוך הבנה שהשמחה הזו היא שתביא את בניין בית המקדש.
שמחה שדוחה את יום הכיפורים
מצינו ששלמה המלך דחה את צום יום הכיפורים בחנוכת בית המקדש, כי כשהגיעה השמחה, היא הייתה גדולה יותר מיום הכיפורים. החתן הוא בעצמו בחינת בית המקדש, בחינת שני הכרובים. אין בו שום גשמיות ושום חומר. החתן והכלה נמצאים עכשיו בעולמות עליונים, באין סוף, בגן עדן שלפני חטא אדם הראשון. ה"אמרי אמת" מגור מביא שבימים אלו מאיר האור הגנוז של שבעת ימי בראשית. לכן, מה שייך בכלל לישון כשהאור הזה מאיר?
השלמת הנשמה לכל המשתתפים
חתן מעלה את כולם. כשאנחנו מגיעים לשמח חתן, פירושו של דבר שאנחנו מגלים את תיקון העולם. למה לחתן אין עוונות? כי ברגע שהוא מתחתן, נשלם לו הגוף ונשלמת לו הנשמה. וכאשר הנשמה של החתן נשלמת, וכשאנחנו משתתפים באמת בשמחתו – אז נשלמת הנשמה גם לכולנו. הכל נשלם עכשיו: הגוף נשלם והנשמה נשלמת. לכן לא צריך להגיד תחנון ולא צריך שום דבר, אלא רק להיכלל בשמחה העצומה הזו שמתקנת את הכל.
חלק 3 מתוך 4 — שיעור מס' 261
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם