"לקורח יועד מהשמיים תפקיד עצום. ה' נתן לו כושר נאום, להיות נואם בחסד עליון כדי שיאחד ויחזק את העם, שיחזרו להאמין במשה רבנו. כי הוא ידע היטב מי זה משה רבנו, הוא רק לא יכל להתגבר על הקנאה והשנאה שלו. והיה צריך לאחד אותם במטרה להאמין במשה רבנו, ולהיכלל כל אחד בתוך כלל נשמות ישראל."

"להיכלל בתוך כלל ישראל פירושו: לדעת שאני הכי נמוך מכולם. מתי אדם יכול להיכלל בכלל ישראל? כשאני יודע שאני הכי נמוך, ואני הכי פחות, אין יותר פחות ממני, שלזה זכה משה רבנו, שנאמר עליו: "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר פני האדמה". ואז אם היה מצליח לכלול את כל עם ישראל, ולהביא את כל עם ישראל למשה רבנו, אז היה יכול לעלות למעלה מהמקום, ולהביא את כל עם ישראל למדרגת "למעלה מהמקום".

משה רבינו עלה לדרגות גבוהות וקרח היה צריך להמשיך את אמונת העם בו

"כי לעם כבר לא היה קשר אל משה רבנו שהלך עם מסווה על פניו, והסתיר את עצמו. והעם לאט לאט התחיל לשכוח, רחוק מהעיניים רחוק מהלב, דבר שלא רואים שוכחים אותו. כשאדם בתוך חומר בתוך גוף, הוא לא רואה דברים. והתפקיד של קורח היה- אומר ר' נתן, להחזיר לעם את האמונה במשה רבנו להוציא אותם מהשכחה. אבל קורח הפסיד מחמת גאוותו והתנשאותו, מחמת תאוות המנהיגות שלו. אף על פי שמתחילה היה ראוי קורח להיות המנהיג של כל עם ישראל (כך מסביר ה"עשרה מאמרות")."

וכולם ראו שקורח עף באוויר, קורח עם המשפחה שלו עם האחים שלו עפו באוויר, כי היו מנושאי הארון, ו"הארון נושא את נושאיו". אם קורח באוויר אז האם משה לא יכול להיות באוויר? אבל משה הסתיר את מדרגתו, משה הלך על הארץ. לא ראו שמשה עף באוויר, אז ראו כל עם ישראל שקורח ובניו עפים באוויר, ומשה "יוצא דופן" הולך ברגל לאט עם מקל, ולכן כולם רצו אחרי קורח. רצים אחריך? נהדר, מצוין! תשתמש בזה לטוב, ותספר לכולם את גדולת משה רבנו - זה משה רבנו שהולך על הארץ, הוא באמת משהו אחר לגמרי, משה רבנו מסתיר את עצמו! אם משה יכול לעשות שקורח יעוף, אז משה בוודאי יכול לעוף, משה רבנו מטרתו להעיף את כל עם ישראל באוויר, לעשות שכל עם ישראל ילכו על כנפי נשרים."

משה רבינו זה לא עניין של כישרון - משה הוא שורש נשמות ישראל

"קורח נפל לטעות: שחשב שמשה זה עניין של כישרונות, רואים את משה שהוא מחונן בכישרונות, אז קרח ילמד את הכישרונות האלה לאט לאט, והוא ג"כ ירכוש את הכישרונות האלה."

"מלבד הטעות הזו שחשב שזה עניין של כישרונות, הוא נפל בעוד טעות: הוא חשב שמשה מקבל את הכוח מעם ישראל, הוא לא הבין שמשה משפיע מכוחו על עם ישראל, שמשה שקול כנגד כל עם ישראל, והוא השורש של כל נשמות ישראל, הוא חשב שהמנהיג מקבל את הכוח מן העם, וככל שיש לו יותר חסידים יותר קהל יותר מעריצים, אז הוא מקבל יותר כוח מהם, כי על פי האנשים שיש לו, יש לו יותר אנרגיה, וכוח להשפיע ולדבר."

"אז הוא חשב שמשה מקבל את הכוח מן העם, ולא שמשה הוא שורש כל הנשמות וכל נשמה היא ניצוץ ממשה רבנו. קרח אמר אני אקח את כל העדה לצד שלי. אם הכוח של משה הוא מן העם, אז אני יאסוף את כל העם אלי, אני יקהיל את כל העם אלי, ובכוח הזה אני יוכל להנהיג את העם, ולעשות ניסים ונפלאות ולעלות לשמים."

משה רבינו היה כולו ענווה

"אומר ר' נתן שמשה לא היה עניין של כישרונות לא עניין של סגולות, אדרבה, הוא היה כבד פה וכבד לשון, לא ידע לנאום ולא  ידע לשכנע. אלא משה היה כולו אין, מה הייתה הסגולה של משה? שהיה כולו אין, כי משה היה נכלל באור אין סוף, הוא נכלל בה' לגמרי, הוא התבטל ממציאות, לא היה לו שום מציאות, לא היה לו שום הסתרה, לא הייתה לו שום נגיעה, הוא עשה הכול לשם שמים רק לה' יתברך, לכן ה' יכל לבחור בו שהוא ינהיג את עם ישראל, שהוא יוציא את עם ישראל ממצרים, שהוא יביא את עשרת המכות על פרעה במצרים, והוא יביא ענני כבוד, והוא יוריד תורה מהשמיים, כי היה אין גמור ולא היה לו שום כשרון ושום סגולות."

"משה לא קיבל את הכוח מעם ישראל, אלא הכוח של משה היה רק מה' יתברך בכבודו ובעצמו, כי הוא היה אין."

אין אי אפשר לחקות, אפשר לחקות להיות נואם, אפשר לחקות להיות דרשן, אפשר לחקות להיות איזה מנהיג, ואומר ר' נתן: ולקבל את האין זה רק ע"י ביטול למשה, להאמין שמשה הוא עניין אחר שאין לנו בו שום השגה, נבצר מבינתנו נבצר מהשגתנו. זה לא כישרונות ולא נאומים ולא שום דבר, משה הוא לא מוריד ענני כבוד עם נאומים. ולא מוציא את עם ישראל ממצרים ע"י נאומים. הוא לא איזה מנהיג מוכשר, מנהיג בחסד עליון. הוא מנהיג כי הוא אין, הוא אין גמור, ממש לא קיים. וזה אומר ר' נתן, פה היתה הטעות של קורח, שמרוב הקנאה והכבוד ה' סימא את עיניו לא לראות מי זה משה, כי משה היה רק אין, ואף אחד לא יכול להיות אין חוץ ממשה. כל הדורות אף אחד לא יכול להיות אין, רק ע"י הביטול למשה. כדי להיות אין, צריך לקבל את זה ממשה בעצמו.