מורינו הרב שליט"א מספיד בלוויית לאה יוכבד זינגר ע"ה
אשת ר' חיים בצלאל זינגר בת ר' חיים כהן שליט"א

אנחנו קוראים בפרשה "בקרובי אקדש", נקרא את זה בעוד יומיים, "בקרובי אקדש" — אומר רש"י "וידם אהרן", אומר רש"י שמשה אומר לאהרן אחיו: "אני רואה שנדב ואביהוא יותר גדולים ממני וממך", מסביר האר"י הקדוש בפרשת שמיני, איך אפשר להגיד שנדב ואביהוא יותר גדולים ממשה ואהרן? נדב ואביהוא הם נצח והוד, משה ואהרן ספירת היסוד, אז ספירת היסוד תמיד באתכסייא, נדב ואביהוא נצח והוד זה באתגלייא. וכל בית ישראל יבכו את השרפה — זו שרפה כזאת, מה שקרה כאן האסון הנורא הזה שכל בית ישראל בוכים את השרפה, כל עין כרם באבל, כולם בוכים. היא הייתה מנשקת כל אחות — לא משנה שמאלנית, אנטי, לא משנה, כל אחות הייתה מקבלת ממנה חיבוק נשיקה, כולם כבר עמדו לעשות תשובה. כזו מכונה של חסד עוד לא הייתה מבריאת העולם, ממש נאמר עליה "בקרובי אקדש".
כמו שכתוב "ומרדכי יצא בעטרת זהב גדולה" — אומר האר"י, עטרת זהב גדולה — כתר של אדם קדמון, היא זכתה לעטרה, היא זכתה לעטרה גדולה, היא הייתה כולה מוקפת בכתר כמו שכתוב אצל מרדכי "עטרת זהב גדולה". היא הייתה כולה אדם קדמון, היא הייתה יצוקה, היא הייתה מלאך ולא בן אדם.
כל החיים מהיום שהיא נולדה, כל מה שהיא קיבלה מאבא שלה, מאמא שלה, מהסבא שלה, מכל המשפחה שלה — היא נולדה קדושה, היא נולדה מלאך ה', היא הייתה מלאך ה' מהיום שהיא נולדה. היא הייתה רק חסד. בעלה לא היה בבית שבועות, היינו בדרכים לאומן שבועות בדרכים, היא הייתה לבדה רק "בלתי לה' לבדו", היא הייתה רק רואה את ה'.
כתוב בניהו בן יהוידע בשמואל ב' פרק כ"ג "איש מראה" — שהוא זכה למראה ולא בחידות. היא רק ראתה את ה' כל היום, היא כל הזמן הייתה מתבודדת, לא עבר עליה יום בלי שעה התבודדות, כל הזמן היא רק ראתה את ה' מול הפנים, מול העיניים, "בלתי לה' לבדו". כל מה שהיא עשתה זה רק היה בשביל ה', לא היה לה שום הנאה משום דבר, לא היה לה שום הנאה מהעולם הזה, לא היה לה שום חלק בעולם הזה. בחיים שהיא חיה היא לא נהנתה, כמו שאמר ר' יהודה הנשיא — הוא הרים את עשר אצבעותיו למעלה ואמר "לא נהניתי מהעולם הזה באצבע קטנה".
התקיים הפסוק "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם". עם הפטירה שלה נגמרה המלחמה הארורה הזאת, כבר יותר לא תהיה המלחמה הזאת לעולם, היא לא תחזור לעולם. הכל זה הזכות שלה, איך שהיא עלתה לשמים, איך שהיא הלכה. חיים אמר לה "קנינו כרטיס לאומן, בשבת כבר נהיה באומן" — היא ישר עלתה להיכל של רבנו, היא עלתה לכיסא הכבוד. הקב"ה קורא לצדיק הכי גדול בדור — היא הייתה הצדקת הכי גדולה בדור. "בקרובי אקדש" — ה' לוקח רק את הצדיק הכי גדול. אנחנו לא זוכים, לא זוכים לעלות לשמים, נשארים עוד כאן בעולם הזה, נשאר עוד לחיות כאן לתקן כאן. היא כבר הייתה מושלמת בכל הדברים, בכל החסדים, היא הייתה כולה חסד, כל אחד צריך ללמוד מהמידות שלה. ה' לקח אותה למעלה [ל]כיסא הכבוד יחד איתה, כמו מרים הנביאה, הוא לקח אותה כדי לגמור את המלחמה הארורה הזאת.
היא נפטרה בדיוק בנצח שבחסד, עכשיו זה מלכות שבחסד, כי היא כולה חסד, כולה חסד, לא היה לה שום דבר בשביל עצמה. חיים יכול להעיד עליה — רק בעל יכול להעיד על אשתו, ורק אשה על בעלה, הם חיים 24 שעות ביחד, רק הם מכירים אחד את השני באמת. וחיים יודע שהיא הייתה כולה חסד, הוא חי איתה 24 שעות את החיים הקצרים האלה. אבל ה' היה צריך אותה למעלה, ה' היה צריך, "בקרובי אקדש", הצדיק הכי גדול כמו נדב ואביהוא. "כל בית ישראל יבכו את השרפה" — כל בית ישראל, ליל הסדר אנשים עשו במקלטים, אנשים רצו חמש פעמים לממ"ד, עשו את כל ליל הסדר, ולכן ה' לקח אותה למעלה להפסיק את הטירוף הזה שכולם היו כל חמש דקות אזעקה, אנשים כבר איבדו את השכל. היה צריך לבטל את הגזירה הנוראה הזאת, ורק היא הייתה יכולה לבטל את הגזירה הזאת, רק היא. שום צדיק לא היה יכול לבטל את הגזירה, רק היא, שהיא הייתה כולה חסדים.
שום דבר לא היה בשביל עצמה, היא אפילו לא נשמה בשביל עצמה, היא רק נשמה בשביל הילדים, בשביל החולים. כל מה שיצאתי מהכלא זה בזכותה, ועברתי 20 הקרנות כי גילו אצלי גידול ממאיר, 20 יום נסענו, שש וחצי יצאנו, 8 וחצי חזרנו, אז הכל היא סידרה, את הכל היא סידרה — איך שהגענו, תוך דקה קיבלנו את הטיפול, חזרנו.
כל הרופאים והפרופסורים כרעו ברך לפניה, כל מילה שהיא הייתה אומרת הייתה קודש קודשים, כל הבית חולים היה תחתיה, היא הייתה המנהלת האמיתית של כל בית החולים, וכל מילה שלה הייתה קודש קודשים. בחיים היא לא הוציאה מילה בטלה מהפה, כל מילה שלה זה רק היה חסד ועזרה לזולת, והיא נתנה את כולה, לא נשאר לעצמה שום דבר, לעצמה היא לא השאירה שום נקודה. כמו ר' יהודה הנשיא שהרים את עשר אצבעותיו למעלה ואמר שלא נהנה מהעולם הזה אפילו באצבע קטנה אחת — זה נאמר עליה. כל השבחים שנאמרו על התנאים, על האמוראים, על משה רבנו, על מרדכי הצדיק — הכל זה נאמר עליה. היא הייתה אסתר המלכה של הדור, כמו שאסתר המלכה ביטלה את הגזירה הנוראה, ככה היא זכתה, ה' בחר רק בה, ה' לא בחר בנו, אנחנו לא זכינו, הוא רק בחר בה להביא אותה לכיסא הכבוד לבטל את הגזירה הנוראה שהייתה על כל עם ישראל, שלא ידעו מתי יהיה הסוף שלה, ובזכות שהיא עלתה לשמים נהיה סוף לכל צרות ישראל.
[וכעת] כל אחד יקח את המידות שלה לא לדבר לשון הרע על אף אחד, כי החלק שלנו — כי לכל אחד יש חלק באסון הנורא הזה — זה לשון הרע שמדברים יום ולילה, כי אדם חושב שלשון הרע זה לשון אמת. כל העניין שלשון הרע, זה הדבר היחידי שלא עושים תשובה עליו, כי כשאדם מדבר לשון הרע הוא בטוח ש"ובערת הרע מקרבך", הוא בטוח שהוא מדבר לשון אמת, אז לעולם לא עושים תשובה, וזה החלק שלנו באסון הנורא. כל אחד צריך לבדוק את עצמו טוב טוב מה החלק שלו בגזרה הנוראה הזאת שלקחו אותה למעלה להמתיק את כל הגזירות שיש על עם ישראל. בזכותה כעת ייבנה בית המקדש השלישי ויבוא משיח בן דוד במהרה בימינו אמן.
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם