נס בשמחת תורה: כך הוא ניצל מהטבח בזכות הרב ברלנד - החיזוק היומי

מבין ערפילי 'ההסתרה שבתוך ההסתרה' של בוקר שמחת תורה, מבצבץ מבט ההשגחה של הנהגת ה'אריך' – אמונת הייחוד המוחלטת. במאמר שלפנינו נצלול אל צופן ההצלה הפלאי של היישובים שסגרו שער לכבוד היום הקדוש, נתהה על סוד הנשק שלא הופקד ועל הנס הגלוי שהתרחש בתוך הערפל. מבעד לתובנות המטלטלות של מורינו הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א, נגלה כיצד גם בלב השלטון וגם מול 'תחביב' הרדיפה של הפרקליטות, מהדהדת הכרה אחת מרעישה שמשנה את כללי המשחק: 'ראיתי את ה''. זהו סיפור על אמונה פשוטה שחוצה גדרות, ועל המבט שמאפשר לנו לראות, סוף סוף, עין בעין.

החיזוק היומי ממורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א - יום א' כ"ח בשבט תשפ"ו.

אלה דברי קודשו:

"כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה’ צִיּוֹן" (ישעיהו נב ח), כל העניין הוא לקבל את העין של אריך. הזוהר אומר בנשוא, מה זה עין בעין? זה העין של אריך!

כשרואים את העין של אריך רואים השגחה גלויה - עכשיו אנחנו בהסתרה שבתוך ההסתרה, מה שקרה בשמחת תורה זה ההסתרה שבתוך ההסתרה, אבל לקיבוצים הדתיים לא נכנסו, לא העזו.

היו שם שערים (סגורים מִפְּאַת קדושת החג), אפילו יָכִינִי שהוא קיבוץ חילוני, (למרות היותם חילונים) סגרו את השער לכבוד הדתיים, אז המחבלים לא נכנסו.

רצחו שם ליד השער מישהו, והוא (אחד שהתקרב למורינו הרב ברלנד שליט"א) היה הכי קרוב לשער, אני מדבר על זה שנמצא כאן. אמרתי לו - שמחת תורה אתה עושה בירושלים בשובו בנים, אז הוא ניצל אפילו שהוא היה הכי קרוב לשער.

זה היה בקיבוץ יכיני, זה קיבוץ חצי חילוני ולמרות זה כולם הסכימו לסגור את השער - השער היה סגור והמחבלים לא יכלו להיכנס, נכנסו קצת ברגל הרגו כמה ומיד ברחו.

בכיסופים נשארו רק לרכז 15 כדורים, לקחו להם (מהמדינה) את כל הכדורים. הרכז אמר את
זה אני לא נותן, אז הוא הרג למחבלים 15 מתוך 500 מחבלים שהגיעו, אבל הם לא ידעו שיש רק 15 כדורים. הם ראו ש- 15 נופלים - כולם ברחו, כך ניצל כיסופים.

בכרם שלום הגיעו (להתארח) מאלון מורה לרקוד איתם בשמחת תורה, והם לא נתנו את הנשקים, לקחו לכולם (לתושבי המקום) את הנשקים ולא נשאר להם - הם (המוסמכים לכך) ידעו שמגיעים הנוח'בה, הם ידעו הכל, אבל לקחו להם את הנשקים בכדי שיוכלו לחסל אותם שע”י זה יפילו את ביבי.

לקחו להם את הנשקים, אבל אנשי אלון מורה לא נתנו ו נשארו עם הרובים, כך כרם שלום ניצל, כך הם הדפו את המחבלים. אבל במפלסים שחטו את כולם, ובבארי שחטו את כולם, וכןבכפר עזה, בנחל עוז, בניר עוז. הכל נשחטו בכל מקום, עוד 100 ועוד 100 והגיעו ל- 1500 הרוגים ביום אחד, תוך שעה אחת חיסלו אלף הרוגים.

רק החילונים נהרגו, כי מי שלא מאמין בה' אז ה’ לא איתו - מי שמאמין בה', ה’ הולך איתו לכל מקום. העיקר זה להאמין בה', לראות את ה’ עין בעין.

כמו שעכשיו היה עם ביבי, אני הייתי בבית חולים במשך שבוע, רצו לחתוך לי את הרגל כבר. אמרו נחתוך לך את הרגל וניתן לך רגל חדשה, בסוף נסענו לקריית אונו ושם הוא אמר, לא צריך להחליף זה יסתדר לבד.

בדרך לקריית אונו שמעתי קצת את ביבי, כל הזמן הוא אומר בעז”ה, בעז”ה. אנשים שאלו אותו, השתגעת? מה קרה לך? פעם הוא היה אומר פעם בחודש בעז”ה, היום הוא אומר
כל שעה בעז”ה. שאלו אותו, נהיית מאמין?

(ענה להם ביבי): אני מאמין? מה פתאום אני מאמין, אני ראיתי! הוא אומר, ראיתי את ה'!

מנשה שאל את הסבא שלו, משה אומר, "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג כ), ואתה אומר
וארא את ה', בא נשחט אותך.

יש אנשים שאוהבים לשחוט אנשים, זה הובי כזה, זה בשביל שעשוע הם לא עושים את זה בכוונה. כמו זאתי שעכשיו עשתה סרט מבויים, זה רפלקס כזה היא לא עשתה את זה בכוונה, אין לה שליטה על זה, לכן רוצים לשחרר אותה עכשיו. היא לא ידעה, היה לה אירוע מוחי אולי, אולי היו צריכים לאשפז אותה באותו יום, לא היה מקום.

עכשיו מנסים לראות איך לחלץ אותה, הפרקליטות עושה את כל המאמצים, את כל הטריקים. היא לא אשמה, היא לא ידעה, היא לא כיוונה, היא לא עשתה עם כל הכוונות,
עם כל הייחוד. היא לא עשתה לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, יש להם אלף תירוצים.