לפניכם תקציר הנושאים מתוך השיעור היומי כפי שמסר אותו מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א – לאחר תפילת מעריב יום חמישי ליל כ"ד אדר התשפ"ו פרשת "ויקהל־פקודי":

כל אחד ילמד את שמות האבנים עם השבטים. אֹדֶם – רְאוּבֵן, פִּטְדָה – שִׁמְעוֹן, בָּרֶקֶת – לֵוִי, נֹפֶךְ – יְהוּדָה, סַפִּיר – יִשָּׂשכָר, יָהֲלֹם – זְבוּלוּן, לֶשֶׁם – דָּן, שְׁבוֹ – נַפְתָּלִי, אַחְלָמָה – גָּד, תַּרְשִׁישׁ – אָשֵׁר, שֹׁהַם – יוֹסֵף, יָשְׁפֵה – בִּנְיָמִין.

האבנים היו זוהרות הנשאים שזה עננים כמש"כ "נשיאים ברוח וגשם אין" הביאו אותם מגן עדן .שֹׁהַם זה אבן שחורה - יוסף, אבל זה האבן הכי יפה והכי זוהרת.

בישפה זה בנימין הוא זכה שיהיה בו את כל הצבעים. בזכות הבזיונות והמכות שהוא קיבל, כי אם בנימין היה זוכה לקבל עוד מכה אחת באהבה, היה מקבל את כל ביהמ"ק.

כי כל יריקה זה ש"י עולמות - גמ' ירק. כמש"כ "ואביה ירֹק ירק בפניה". שזכתה לפעמיים - ש"י עולמות.

במשנה האחרונה של בבא מציעא מובא המחל' על גינת עליונה וגינה תחתונה. שרבי שמעון פוסק שככל שיכול לפשוט העליון את ידו ולקחת יכול לקחת. מחלו' זו היא משל לעניין צדיק עליון שיכול לפשוט את ידו, ולא צריך לעשות כל מעשה כי הוא מתוקן לגמרי. והגינה תחתונה זה צדיק תחתון שעדיין בזה העולם שצריך לשפוך עפר על התאוות.

כל אחד צריך להתפלל במקום של שובו בנים שיש ניגונים, צריך לנגן את כל התפילה. הצדיקים היו מתעלפים שהיו אומרים "הודו לה' כי טוב". רבי אברהם ב"ר נחמן היה מתעלף שהיה אומר 'שלום עליכם'

בשתיים עשרה וחצי שעות לימוד ותפילה במשך היום אדם בורא שישים ריבוא מלאכים, בשבוע זה שלושה מיליון ושש מאות אלף מלאכים. ואז ב'שלום עליכם' המלאכים מחכים שישירו להם אם לא הם בורחים.

"שמש בכנפיה מרפא" אדם רוצה רפואות זה רק ע"י הקימה והתפילה בנץ. המלאך רפאל הוא משפיע רק בנץ מי שפספס.

יואב שאל את אבנר מדוע הרגת את אחי? אמר לו אבנר לא התכוונתי להורגו, אמר לו יואב איך ידעת לדוקרו בדיוק בדופן החמישית שהיא פגיעה קטלנית. יואב גאל את דם אחיו עשהאל בדוקרו את אבנר. אבנר יכל להרוג את יואב בעודו גוסס בחזרה אך עם ישראל התחנן באומרו שלא יוותרו יותר רמטכלי"ם, אזי אבנר הניח ליואב.

הגמ' שואלת ביבמות כיצד פעם אחת אומר ויאהבוהו מאוד ואח"כ אומר "בן מי זה הנער"? לישי היה שישים אלף חיילים אז כיצד לא הכיר את אביו? אלא התשובה היא שרצה לדעת האם הוא מפרץ או מזרח פרץ הוא מלך אם הוא מזרח אז יהיה עשיר. אמר לו הוא בכלל לא יהודי.

"לא נפקד ממנו איש" אם הצבא היה כשר כמו בזמן דוד המלך אז לא היה נהרג שום חייל.

אבישי בן צרויה היה שקול כשבעים אלף. כל בן צרויה עפו באוויר כי אם האמא קדושה אז הילדים עפים באויר.

אבישי בן צרויה ראה את הדם בגיגית והבין שדוד בסכנה אמר את השם המפורש, בדרך לדוד הוא ראה את ערפה אמו של ישבי ששבה את דוד - אחותה של רות ששלחה לעברו את הפלך, אבישי אמר שוב את השם והפלך נכנסה בראש של עורפה.

ואז הוא רואה את דוד באוויר כי ישבי העיפו בכדי לדוקרו, ואז נעשה להם נס ונחתו על שני פרידות. או אז חלפו דוד ואבישי על פניו של ישבי. ואבישי אמר לו תגיד שלום לאמא שלך שמתה תחת הפלך.