ספר מגלה עמקות על ואתחנן - אופן פז

רָצָה מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בְּסִיסְרָא. - וְסוֹד גָּדוֹל בְּגִלְגּוּל קַיִ"ן וְהֶבֶ"ל, שֶׁהֵם מֹשֶׁה וְיִתְרוֹ. - וְסוֹד וַיִּתֵּן אֶת צִפּוֹרָ"ה בִּתּוֹ לְמֹשֶׁ"ה. וְלָמָּה הִשְׁלִיכוּהָ לָמָיִם. - וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה. - וְסוֹד דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם. - וְסוֹד אֵשֶׁת חָבֵר כְּחָבֵר. בְּסוֹד אֶפֶס לֹא יִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ. - בְּסוֹד וַיָּסַר אוֹפַן מַרְכְּבוֹתָיו. יוֹעֵץ נַעֲשָׂה מֶלֶךְ, מֶלֶךְ נַעֲשָׂה שַׂר צָבָא, וּשְׁלִישִׁים עַל כֻּלּוֹ. - וְסוֹד הַגְּמָרָא שֶׁאָמְרוּ הַדָּגִים "וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם", וְסוֹד גָּדוֹל וְעָמֹק הוּא. - מֶרְכָּבָ"ה שְׁלֵמָ"ה, בְּגִימַטְרִיָּא תרמ"ב, נוֹטְרִיקוֹן 'תְּשַׁע 'מֵאוֹת 'רֶכֶב 'בַּרְזֶל:

אָמְרוּ רַזַ"ל בְּפֶרֶק עַרְבֵי פְּסָחִים (דף קי"ח [ע"ב]) וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם (תְּהִלִּים קיז ב), אָמְרוּ דָּגִים שֶּׁבַּיָּם כְּשֶׁפָּרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׂר שֶׁל יָם מַה שֶׁלָּקָה מִמֶּנּוּ בְּמֶרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ שֶׁהָיוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב, אַחַר כָּךְ נָתַן לוֹ לַשַּׂר שֶׁל יָם תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל בִּימֵי סִיסְרָא (שׁוֹפְטִים ד יג), וְהוֹסִיף לוֹ שְׁלִישׁ מִלְּבַר וְנָחַל קִישׁוֹן הָיָה עָרֶב, וּמְבֹאָר בַּפָּסוּק עִנְיַן זֶה מַה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּךְ וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ (שְׁמוֹת יָד [ז]), רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהַקָּבָּ"ה פָּרַע לַיָּם שְׁלִישׁ מִלְּבַר. וְטַעַם הָעִנְיָן שֶׁנִּפְרָע בְּאוֹתוֹ דּוֹר, רָזָא עִילָּאָה הוּא וְרָזָא דְגִלְגוּלָא שֶּׁנִּתְהַפֵּךְ הָאוֹפַן, בְּסוֹד וַיָּסַר אֶת אוֹפַן מַרְכְּבוֹתָיו (שָׁם שְׁמוֹת יד כה), יוֹעֵץ נַעֲשָׂה מֶלֶךְ וְהַמֶּלֶךְ שַׂר צְבָא, וְנִתְקַיְּמָה בְּאוֹתוֹ דּוֹר אֵשֶׁ"ת חָבֶר כְּחָבֵ"ר (שָׁבוּעוֹת ל' ע"ב), זֶה שֶׁכָּתוּב (שׁוֹפְטִים ד [כא]) וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר. וְסוֹד זֶה מְבֹאָר בְּמִלַּת וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה (שׁוֹפְטִים ד' [יח]), חָזַרְנוּ עַל כָּל הַתּוֹרָה וְלֹא מָּצִינוּ עוֹד מִלַּת שְׂמִיכָה (ילקו"ש שׁוֹפְטִים רמז מ"ד). אֲבָל רָזָא דְמִּלָה נֶאֱמָן רוּחַ מְכַסֶּה דָּבָר (מִשְׁלֵי יא יג), וּמִלַּת שְׂמִי"כָה הוּא בְּגִימַטְרִיָּא צִפֹּרָ"ה שֶּׁנָּתְנָה לְמֹשֶׁ"ה (שְׁמוֹת ב כא), וְהוּא סוֹד אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ שָׁעָ"ה (בְּרֵאשִׁית ד ה), אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ הָיָה שִׁלּוּחִים הַרְבֵּה, וְהוּא סוֹד אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל הַדֶּרֶךְ (שׁוֹפְטִים ד' [ט]), כִּי אֵשֶׁת חָבֶר כְּחָבֵר. וְהַמֵּבִין סוֹד זֶה, יָבִין לָמָּה יִתְרוֹ נִקְרָא חֶבֶר הַקֵּנִי נִפְרָד מִקַּיִן, וְלָכֵן אָמַר לָמָּה עֲזַבְתֶּן הָאִישׁ (שְׁמוֹת ב כ), הִצְדִּיק עַל עַצְמוֹ דִּין שָׁמַיִם שֶּׁחָטָא בָּזֶה בְּגִלְגּוּלָא קַדְמָאָה שֶׁהָרַג אֶת הֶבֶל עֲבוּר הַתְּאוֹמָה יְתֵרָה (ב"ר פכ"ב ז'), שֶׁהָיְתָה עַתָּה בִּתּוֹ וְעָבַר עַל דִּין אֵשֶׁת אִישׁ, מִזֶּה הַטַּעַם הִשְׁלִיכוּ הָרוֹעִים אֶת בִּתּוֹ לָמָיִם (שמו"ר פ"א ל"ב), כִּי הָרוֹעִים הָיוּ סְבוּרִים שֶׁצִּפּוֹרָה לֹא הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל הֶבֶל, רַק בְּחֶלְקוֹ שֶׁל קַיִן, וְלָכֵן הִשְׁלִיכוּהָ לַמַּיִם שֶׁנִּתְחַיְּבָה חֶנֶק כְּדִין אֵשֶׁת אִישׁ (קִדּוּשִׁין י"ד ע"א), אֲבָל הַמְּסַבֵּב הַסִּבּוֹת סִבֵּב בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק שֶׁבָּא בָּעַל אֲבֵדָה בְּעַצְמוֹ וְהִצִּיל אֲבֵדָתוֹ. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיָּקָם וַיּוֹשִׁיעָן, וּכְתִיב הָתָם בַּשָּׂדֶה מְצָאָהּ וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ (דְּבָרִים כ"ב [כב כז]), וּבְקַיִן אִתְּמַר (בְּרֵאשִׁית ד ח) וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן וַיַּהַרְגֵהוּ, לָכֵן אָמַר קְרֶאןָ לוֹ וַיֹּאכַל לֶחֶם, לְיִתֵּן לוֹ אֲבֵדָתוֹ מַה שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ תְּחִלָּה, וַיִּתֵּן לוֹ אֶת צִפּוֹ"רָה בִּתּוֹ לְמֹשֶׁ"ה, בִּתּוֹ דַּיְקָא שֶׁנִּתְהַפְּכָה עַתָּה לִהְיוֹת בִּתּוֹ, וְהַמֵּבִין דָּבָר זֶה יַצְדִּיק דִּין שָׁמַיִם וְיַסְכִּים עִם דָּגִים שֶּׁבַּיָּם שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל כִּמְצוּלָה שֶּׁאֵין בּוֹ דָּגִים (בְּרָכוֹת ט' ע"ב), וְשִׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים וַיִּרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם כִּי גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, בְּמִלַּת גָּבַר הֵן הֵן תְּלַת גִּלְגּוּלִין שֶׁבָּאִים מִג' אֲבוֹת הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעֵיל, וְאָז יֹאמְרוּ אֱמֶת ה' לְעוֹלָם. עַל זֶה אָמַר מֹשֶׁה וָאֶתְחַנַּן אֶל ה', שֶׁרָאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבִּימֵי סִיסְרָא יְשַׁלֵּם גְמוּל ה' לְאוֹיְבָיו, זֶה שֶׁכָּתוּב בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר, רֶמֶז עַל אוֹתוֹ פָּסוּק (שׁוֹפְטִים ד ד) וְהִיא שָׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא, וּכְתִיב הַהוּא, שֶׁהִיא הָיְתָה אַחַת מִשֶּׁבַע נְבִיאוֹת שֶׁעָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל (מְגִילָה י"ד ע"א) לִקֳבֵיל ז' דַרְגִין דִּקְדֻשָּׁה, וּדְבוֹרָה הִיא לִקֳבֵיל דַּרְגָּא דְּמֹשֶׁה שֶׁהוּא תִּפְאֶרֶת, לָכֵן אָמְרָה אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל הַדֶּרֶךְ (שׁוֹפְטִים שָׁם), לָכֵן כְּתִיב הַהוּא, שֶׁהִיא הָיְתָה לִקֳבֵיל דַּרְגָּא דְּמֹשֶׁה. וְעַל זֶה הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה לְמַהֵר וּלְהָחִישׁ וְלִרְאוֹת נְקָמָה בְּשׂוֹנְאָיו, זֶה שֶׁכָּתוּב מֵאַחַר שָׁאַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת בִּשְׁעַת קְרִיעַת יָם סוּף אֶת גָּדְלְךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יד לא) וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה, וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב (שְׁמוֹת ט"ו [טו ו]), אֲשֶׁר מִי אֶל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֶׂךָ, שֶּׁבַּפַּעַם אַחַת יָצְאוּ מִכֻּלָּם נִשְׁמוֹתֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם שְׁמוֹת טו י) נָשַׁפְתָּ בְּרוּחֲךָ, שֶּׁבְּכֹחַ אֶחָד שֶׁיָּצָא מִפִּיו, יָצָא מִכֻּלָּם נִשְׁמוֹתֵיהֶם, וְכֵן בְּסַנְחֵרִב, וְכֵן לֶעָתִיד בְּגוֹג וּמָגוֹג. וְזֶה נִרְמָז כְּמַעֲשֶׂךָ בִּימֵי סַנְחֵרִב, גְּבוּרָתְךָ בִּימֵי גּוֹג וּמָגוֹג, לָכֵן אָמַר יַעֲשֶׂה בִּלְשׁוֹן עָתִיד. וְעַל זֶה בִּקֵּשׁ מֵאַחַר שֶׁהַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת לִי נְקָמָה בְּפַרְעֹה וְחֵילוֹ וַעֲדַיִין לֹא שִׁלַּמְתָּ, אֶעְבְּרָה נָא, וּבְמִלַּת אֶעְבְּרָ"ה בְּהֵפֶךְ אַתְוָן נִרְמָז שָׁם עִנְיַן הָעֲרֵב"וּת, שֶׁנָּתַן הַקָּבָּ"ה נַחַל קְדוּמִים, שֶּׁנַּעֲשָׂה הַנַּחַל קִישׁוֹן עָרֶב בַּדָּבָר, וְרָצָה מֹשֶׁה לְאַמֵּת הָעֲרֵבוּת וְלִתֵּן לְשַׂר שֶׁל יָם מַה שֶׁנִּתְחַיֵּב לוֹ, הָפוֹךְ אֶעְבְּרָ"ה תִּמְצָא תַּמָּן עָרֶב, אֶעְבְּרָ"ה נָא רוֹצֶה אֲנִי לְשַׁלֵּם עַתָּה הָעֲרֵבוּת, וְעַל יָדִי יִתְקַיֵּם תַּשְׁלוּמִין שֶׁל עֲרֵבוּת מֵאַחַר שֶׁהַחַלּוֹת לְהַרְאוֹת לִי, וּמִלַּת לְהַרְאוֹ"ת בְּגִימַטְרִיָּא תרמ"ב, שֶׁהוּא סוֹד מֶרְכָּבָ"ה שְׁלֵמָ"ה, וּמֵאַחַר שֶׁהַחַלּוֹת לְהַרְאוֹת לִי מֶרְכָּבָה שְׁלֵמָה דְּאִיתְמָר תָּמָן וַיָּסַר אֶת אוֹפַן מַרְכְּבוֹתָיו, לֹא אָמַר אוֹפַנֵּי מַרְכְּבוֹתָיו, אֲבָל אָמַר אוֹפַן בִּלְשׁוֹן יָחִיד, שֶׁבְּאוֹתוֹ אוֹפַן תְּלוּיִין כָּל הַמַּרְכָּבוֹת, וְהוּא תרמ"ב חֶשְׁבּוֹן מֶרְכָּבָ"ה שְׁלֵמָ"ה שֶׁל סִטְרָא אַחֲרָא, בְּמִלַּת תרמ"ב נוֹטְרִיקוֹן תְּ"שַׁע מֵ"אוֹת רֶ"כֶב בָּ"חוּר שֶׁנִּפְרָע בִּימֵי סִיסְרָא. הֵשִׁיב הַקָּבָּ"ה רַב לָךְ, אוֹתוֹ נִיצוֹץ שֶׁל בָּרָק הוּא שֶׁלְּךָ, וְלָכֵן נִקְרָא בֶּן אֲבִינֹעַם שֶׁהוּא הָיָה עָנָיו מִן נְבִיאִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁתִּקֵּן לְיִשְׂרָאֵל וִיהִי נֹעַם (תְּהִלִּים צ יז, עיין ב"ב י"ד ע"ב), וְגָרַם לָנוּ לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה', לָכֵן אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר.