תְּפִלָּה שֶׁכָּל הַקָּהָל יֹאמַר לְהַצְלָחַת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה

תְּפִלָּה שֶׁכָּל הַקָּהָל יֹאמַר לְהַצְלָחַת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כֹּל יָכוֹל, זַכֵּה אוֹתָנוּ כּוּלָּנוּ, אֵלֶּה הַנּוֹכְחִים כָּאן בִּשְׁעַת הַחוּפָּה, לְהִתְפַּלֵּל בְּלֵב וּבְנֶפֶשׁ, בְּכָל רְמַ"ח אֵבָרֵינוּ וּשְׁסָ"ה גִּידֵינוּ, וּבְכָל נֶפֶשׁ, רוּחַ, נְשָׁמָה, חַיָּה, יְחִידָה שֶׁלָּנוּ, לְהַצְלָחַת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה, וּכְמוֹ שֶּׁאוֹמֵר מוֹהֲרַנַ"ת בְּשֵׁם רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת דַּף כו: שֶׁכָּל הַשִּׂמְחָה שֶׁל חֲתוּנָּה, וְשֶׁל חָתָן וְכַלָּה, זֶה אַךְ וְרַק שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים, שֶׁמִיִּיחוּד קָדוֹשׁ וְנוֹרָא זֶה, יָבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁיִּגְאַל אוֹתָנוּ בְּקָרוֹב, וְיִבְנֶה אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ כְּהֶרֶף עַיִן.

להצלחת החתן אלחנן דוד בן אסנת וכלתו יפה בת רבקה שיעלה זיווגם יפה ויראו סיעתא דשמיא בכל מעשי ידיהם

לִזְכּוֹת לְהִתְפַּלֵּל לְהַצְלָחַת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה שֶׁיִּזְכּוּ לְהָבִיא אֶת נִשְׁמַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד