כמידי שנה בשנה לאחר תפילת שחרית וקריאת המגילה של יום הפורים מורינו הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א נוהג לערוך קידוש לפורים המתובל במילתא דבדיחותא.

לפניכם הקידוש המלא עם השיעור שאחריו. כפי שנמסר ממורינו ורבינו שליט"א ביום שושן פורים התשפ"ו:

ויכלו השמיים והארץ וכל צוררי ישראל וכל צבאם וכל חילהם, הנייה וחסן נסראללה ומוחמד דף ויחיא סינוואר, יחד עם חמינאי, שעכשיו הוא נמצא במוצב האלים ועלה למקום גיהינום, שלא יצא ממנו לדורי דורות, וכל צבאם עם מקרון עם כל חבר מרעיהם. ויכל אלוקים ביום הפורים מלאכתו אשר עשה וישבות. שזה יותר לא יהיו מלחמות, ולא אזעקות ולא טילים, וישבות הזה מכל הטילים אשר עשה, ויברך אלוקים את יום הפורים ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשוץ. סברי;

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי הגפן.

עכשיו פורים תשפ"ו עטרת בעלה עטרת צביה.

קודם כל בזכות אסתר המלכה שלא נכנעה ונכנסה, כאשר אבדתי אבדתי. ואחשוורוש היה ליטאי הוא היה מהחולקים על שובו בנים. הוא אמר אני לא מתפעל מהשרביט, לא ממאתיים אמה ולא מאלף אמה, תפסיקו לעשות עבודות עליי. אצלו דין זה דין, יקוב הדין את ההר.

עכשיו תולים את אסתר המלכה, ויכינו את העץ, עץ גבוה חמישים - מאה אמה. ואז הגיע המלאך, ולא רוצה לספר מה עשה לו. פשוט הוא למד שוב בנים ולא תלמדו מזה, נתן לו סטירה כזאת, כזה פאטש, כמו שנתנו לנבוכדנצר גם כזה פאטש. כתוב בצ"ב עמוד ב', שגם הוא קיבל פאטש.

ופרעה גם הוא קיבל פאטש. אתם לא כדאי לכם לקרוא את זה, זה לא בשבילכם. אל תלמדו מזה. "ובחורי אף" כתוב, זבחים ק"ז דף היומי, כבר עברנו חמישים דפים קדימה.

שמשה רבנו היה רגיל לתת את אותם פאטשים. הוא נתן הרבה פעמים פאטש. וכל אחד צריך ללמוד את כל הגמרות, עכשיו זה פורים, עכשיו שבע, בעשר יהיה מעריב, אז מעכשיו גומרים את כל פרק חלק. איך נבוכדנצר קיבל פאטש, ואת ילקוט שמעוני פרק א' ב'.

איך אחשוורוש קיבל פאטש כי הוא לא רצה לרחם על אסתר, עכשיו תרחם עליה. והפאטש שנתן משה, על זה תדלגו, זה לא בשבילכם. אז זה בזבחים ק"ז, עכשיו ללמוד מק"ז עד הסוף. ארץ גושמה בזעם פה, אין פה טילים ופה אין מבול. ופה אין שום טיל בירושלים!