מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א, הגיע לציונו הקדוש של יוסף הצדיק בשכם - א' אדר א תשפ"ב

האווירה בציון הקדוש עם הגעתו של מורינו הרב ברלנד שליט"א הייתה לוהטת. מורינו הרב שליט"א אמר עם הציבור את התיקון הכללי בהתלהבות ובניגון ואח"כ מסר דברי תורה לציבור.

שיעור שמסר מורינו הרב ברלנד שליט"א בקבר יוסף לאחר תיקון הכללי, ליל רביעי, ב' דראש חודש אדר א', פרשת תרומה תשפ"ב אלה דברי קודשו:

"עַכְשָׁו זֶה א' אֲדָר שֵׁנִי הַדָּגִים, הַדָּגִים זֶה הַלִּוְיָתָן עַמְרָם וְיוֹכֶבֶד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים, וּבִזְכוּת זֶה זָכוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת נִשְׁמַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (באחת התפילות של הרב מובא קצת עניין זה, זה לשון התפילה: רבונו של עולם חודש אדר שמזלו דגים, סוד הלויתן ובת זוגו שהרג ה' את הנקבה וסרס את הזכר, כי בחודש אדר מתבטלת תאוה זו לגמרי ואין לה שום מקום, כי כל האסונות שעוברין על האדם זה אך ורק בגלל תאוה זו שהיא בעוכריו והיא מעוררת עליו את כל הדינים)."

"לִוְיָתָן זֶה שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, מַזָּל דָּגִים זֶה שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, הָמָן הָיָה בְּשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַטֻּמְאָה וּמָרְדְּכַי הָיָה בְּשַׁעַר אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, הָמָן הָיָה שַׁעַר אֶחָד יוֹתֵר מִמָּרְדְּכַי וּבְזֶה הָיָה הַתָּכְנִית שֶׁלּוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל מָרְדְּכַי - אֲבָל רַבֵּנוּ אוֹמֵר בְּלִקּוּטֵי מוֹהַרַ"ן חֵלֶק א' תּוֹרָה ח' (לשון רבינו בתורה: זֶהוּ: רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב הִיא הַתּוֹרָה, הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב. וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'מַעְיָן', הוּא הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', הוּא הַתְּפִלָּה. וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ הֵם הַנְּשָׁמוֹת דְּאִתְרְבִיאוּ בַּגָּן, הַנֶּחֱלָקִים לְשֶׁבַע כִּתּוֹת שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת הֵם מ"ט אוֹרוֹת, שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז לֶעָתִיד (כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם), בְּחִינַת עֵדֶן עַיִן לֹא רָאֲתָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל. וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'שְׁנֵי אִילָנוֹת', הַיְנוּ אִילָנָא דְּחַיֵּי וְאִילָנָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ טוֹב וָרָע כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְֹּמֹאל כַּנַּ"ל. "וּמִשָּׁם יִפָּרֵד", שֶׁנִּפְרָד הָרָע מֵהַטּוֹב, זֶה לְיָמִין וְזֶה לִשְֹמֹאל) שֶׁשַּׁעַר הַתְּפִלָּה זֶה שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, וּבִזְכוּת שֶׁמָּרְדְּכַי הִתְפַּלֵּל הוּא עָלָה לַשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים וְעַל יְדֵי זֶה הִתְגַּבֵּר עַל הַמָּן, שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים זֶה גַּם כֵּן בַּתּוֹרָה, בְּיוֹרֶה דֵּעָה וּבְחֹשֶׁן מִשְׁפָּט."

"עַכְשָׁו זֶה הַיָּארְצַיְט שֶׁל הַשַׁ"ך, הַשַׁ"ך מֵאָה פַּעַם עָבַר עַל כָּל הַחֹשֶׁן מִשְׁפָּט לִפְנֵי שֶׁהוּא הִתְחִיל אֶת הַחִבּוּר שֶׁלּוֹ עַל הַחֹשֶׁן מִשְׁפָּט, בְּגִיל שְׁלוֹשִׁים וְאֶחָד הוּא כְּבָר גָּמַר אֶת הַחִבּוּר שֶׁלּוֹ, הוּא לֹא הוֹצִיא אֶת הָרֹאשׁ מֵהַסֵּפֶר מֵהַיּוֹם שֶׁהוּא נוֹלַד, מִגִּיל שָׁלוֹשׁ הוּא לֹא הוֹצִיא אֶת הָרֹאשׁ מֵהַסֵּפֶר, וְזֶה יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁהוּא לֹא הוֹצִיא אֶת הָרֹאשׁ מֵהַסֵּפֶר, הוּא לֹא פָּתַח אֶת הָעֵינַיִם, בַּחַיִּים הוּא לֹא רָאָה כְּלוּם, "בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו" (בְּרֵאשִׁית מ"ט, כ"ו) יוֹסֵף זֶה הָרֹאשׁ."

"בְּשָׂמִים רֹאשׁ, מָרְדְּכַי זֶה בְּשָׂמִים רֹאשׁ, הוּא הָרֹאשׁ שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים, כָּל הַבְּשָׂמִים, מָרָא דַכְיָא זֶה מָרְדְּכַי, הַתַּרְגּוּם אוֹמֵר מָרָא דַכְיָא הוּא הָרֹאשׁ מֹר, הוּא הָרֹאשׁ שֶׁל הַבְּשָׂמִים וְאֶסְתֵּר הִיא הָרֹאשׁ."

"אֶסְתֵּר זֶה הֲדַסָּה, רָאִיתִי חִדּוּשׁ אֶתְמוֹל "תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ וְתַחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס" (יְשַׁעְיָה נ"ה, י"ג) אֵיךְ הוֹפְכִים אֶת הַסִּרְפָּד לַהֲדַס? מוֹצְאִים אֶת הַפַּ"ר דִּינִים, וַשְׁתִּי זֶה הַפַּ"ר דִּינִים, יֵשׁ פַּר דִּינִים, מַנְּצַפָּךָ זֶה 280 זֶה גִּימַטְרִיָא פַּר, אָז מוֹצִיאִים אֶת הַדִּינִים מִוַּשְׁתִּי."

"וַשְׁתִּי זֶה הַשָּׂטָן בְּעַצְמוֹ, זֶה כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁלָּנוּ וְכָל הַדִּינִים אֲנַחְנוּ מְקַבְּלִים מִוַּשְׁתִּי, מוֹצִיאִים מִוַּשְׁתִּי אֶת הֲפַר דִּינִים אָז נִהְיֶה הֲדַס, הַסִּרְפָּד זֶה אוֹתִיּוֹת ה' ד' ס' וּצְרִיכִים רַק לְהוֹצִיא אֶת הֲפַר. עַל יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי וְעַל יְדֵי שֶׁבָּאִים לְיוֹסֵף הַצַּדִּיק אָז אֲנַחְנוּ מוֹצִיאִים אֶת הֲפַר דִּינִים מִוַּשְׁתִּי וּמֵאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, כִּי וַשְׁתִּי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְהָמָן זֶה דָּבָר אֶחָד, זֶה גּוּף אֶחָד, זֶה מְצִיאוּת אַחַת."

"אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ זֶה גִּימַטְרִיָא רַבֵּנוּ נַחְמָן בֶּן שִׂמְחָה בְּדִיּוּק בְּלִי הַכּוֹלֵל, אָז רַבֵּנוּ נַחְמָן בֶּן שִׂמְחָה 821 זֶה בְּדִיּוּק אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עִם שְׁנֵי וָוִים כְּלוֹמַר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמְּגִלָּה וְלֹא כְּמוֹ שֶׁאֲנָשִׁים רְגִילִים לִכְתֹּב כָּךְ 'אחשוורוש' עִם שְׁלוֹשָׁה וָוִים. רַק רַבֵּנוּ יָכוֹל לְהַכְנִיעַ אֶת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, רַק רַבֵּנוּ, זֶה כָּזֶה קְלִפָּה שֶׁלֹּא הָיְתָה מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם וְלֹא תִּהְיֶה כָּזֶה קְלִפָּה אָז רַק רַבֵּנוּ. וְזֶה מַתְחִיל כְּבָר הַיּוֹם בְּא' אֲדָר א' מַתְחִילִים לְהַכְנִיעַ אֶת כָּל הָאַחֲשְׁוְרוֹשִׁים, אֶת כָּל הַכְּנֶסֶת וְאֶת כָּל הַחַבְרֵי כְּנֶסֶת, כֻּלָּם לֹא יִשָּׁאֵר מֵהֶם שׁוּם זֵכֶר וְכֻלָּם יִהְיוּ כְּאָבָק וּכְקַשׁ."

"יוֹסֵף לֹא הוֹצִיא אֶת הָרֹאשׁ מֵהַסֵּפֶר, מֵהַיּוֹם לֹא מוֹצִיאִים אֶת הָרֹאשׁ מֵהַסֵּפֶר, "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בְּרֵאשִׁית מ"ט, כ"ב) לָמָּה פֹּרָת? כִּי הוּא הָיָה תֹּפֵר נַעֲלַיִם וְהָיָה לוֹ סַנְדְּלָרִיָה, יוֹסֵף הוּא גִּלְגּוּל שֶׁל חֲנוֹךְ תֹּפֵר מִנְעָלִים, עַל יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי תּוֹפְרִים נַעֲלַיִם לַשְּׁכִינָה, הַצִּילֵנִי מִקְּלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק הַצִּילֵנִי מִקְּלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק."