משנכנס אדר מרבים בשמחה - הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א לחודש אדר

חודש אדר נכנס, ימי הפורים הגבוהים במעלה ממשמשים ובאים, ולכבוד החודש בו מרבין משמחה אנו מגישים לפניכם לקט אמרות קודש ממורינו, כבוד קדושת הגאון הצדיק הרב אליעזר ברלנד שליט"א על גודל מעלת השמחה.

מה עיקר המלחמה בעולם?

מה אפשר לזכות על ידי השמחה?

טובות הנגרמות על ידי השמחה

רבי נתן מברסלב אומר שעיקר העבודה של האדם היא המלחמה עם העצבות, ולזה צריך מסירות נפש לא לתת לעצבות אף פעם להשתלט.

אדם אומר: לי קשה לשמוח. מה, רק לך קשה לשמוח? לכולם קשה לשמוח! שמחה זה רק עם מסירות נפש, אדם מגיע לשמחה רק על ידי מסירות נפש.

זה מעשה שטן שלא תהיה בשמחה, שלא תרקוד ושלא תשמח. כי יש בלי סוף סיבות להיות בעצבות, אבל צריך לדעת, שיש על האדם כל מיני קליפות, ורק שמחה זה מה שישבור את הקליפות. זה מטהר מטומאת מת.

כל אחד עובר עליו עלבונות ובזיונות. עוצם ההרפתקאות העוברים על כל אחד בגוף ונפש, בהתגברות גדול ועצום כל כך, עד שזה הטבע של האדם להיות בעצבות, זהו הטבע, שלא להיות בשמחה.

העצבות מתגברת, עד שצריכים כנגדה מסירות נפש ממש, כמו אדם שהולך על קידוש ה'.

רבי נחמן מברסלב אומר בספרו 'ספר המידות' (שמחה ח"ב א): "מי שהוא שמח תמיד, על-ידי-זה הוא מצליח". זה העניין של יוסף הצדיק, שאמרו במדרש שהיה גבר קפוז, ומפרש המתנות כהונה: 'איש מקפיץ צוהל ושמח וטוב לב. מדלג על ההרים'. הוא רוקד בתוך בית הסוהר. שלוש עשרה שנה הוא לא מפסיק מלרקוד. ה' אתו. הוא רק רואה את ה'.

"אנוכי ארד עמך מצרימה ואנוכי אעלך גם עלה". הוא רק רואה את ה'אנוכי ה'', הוא לא רואה את מצרים, הוא לא רואה את פרעה הוא לא רואה שום דבר, הוא רק רואה את ה'. אפילו שהוא לבדו, וכבר גרשו אותו מהבית, מכרו אותו לערבים, ועכשיו הוא בבית סוהר בעלילת דם, ואחרי כל זה הוא מקפיץ וצוהל ושמח. כי הוא עם ה'. ואז הוא יוסף הצדיק זוכה להיות משבעת הרועים. דווקא אחרי כל מה שעשו לו, "ויהי יוסף איש מצליח".

על ידי השמחה התמידית זוכה ונכלל בהקדוש ברוך הוא, ועושה את רצונותיו. (תפילה לעני. תפילות שנרשמו על ידי מורינו הרב רבי אליעזר ברלנד שליט"א)

אם היה יודע האדם את גודל שורש נשמתו - היה פורח באוויר מרוב שמחה. (תפילה לעני)

מי שאינו נופל מהגילה והשמחה בה' בכל ירידותיו, זוכה לעליות עצומות ולהשגות אלוקות כאחד מבני העליה הגדולים. (תפילה לעני)

"העיקר היא השמחה, וכל ההתעוררויות זה רק [בשביל] לעבוד את ה' ביתר שאת וביתר עוז, וחס ושלום לא ליפול משום דבר, ורק לעלות ולהתעלות יותר ויותר בשמחה עצומה, בקדושה עצומה, עד אין סוף ואין חקר". (עלי שיח. ספר המכיל מכתבי התחזקות שנכתבו על ידי מורינו הרב רבי אליעזר ברלנד שליט"א במשך עשרות שנים)

"...והעיקר לדעת, שאת הכל צריכין לעשות בשמחה עצומה, עד אין סוף ועד אין חקר, ואז תראה ישועות וניסים ונפלאות, עד אין סוף ועד אין חקר. כמו שכתוב "לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו". (עלי שיח)

"כעת רק צריכים להתחזק בכל הכוח ברבנו רבי נחמן מברסלב ולשמוח אתו, כי העיקר זה רק השמחה ברבי, ומלבד זה הכל דמיונות, כל הדאגות זה דמיונות, מכל הבעיות רק יהיה ששון ושמחה, ובכל אדם הולך ומתקיים שכל ימי האבל שלו מתהפכות לששון ושמחה. חובת האדם היא רק לשמוח ולשמוח ולשמוח... עד בלי די, כמו שרבי נתן מברסלב כותב לבן שלו, ש'אתה תצטער על כל פעם שלא היית בשמחה'.

"כי החיים עוברים והאדם שואל את עצמו: מדוע לא הייתי בשמחה מקודם, כי הכל עובר, והכל זה רק דמיונות, והחיוב העיקרי לדעת זאת מראש ורק לרקוד ולרקוד, כמו שרבינו רבי נחמן מברסלב כותב שמי ששמח תמיד מנצח". (עלי שיח)

"העיקר להיות כמו התם (המסופר על ידי רבי נחמן מברסלב בספרו 'ספורי מעשיות'), לשמוח בחלקו אפילו היא נעל של שלוש קצוות, ולשמוח בה' בהתלהבות, כי ה' לא יעזוב אותך, ותעלה מעלה במעלות התורה. אתה תראה הצלחה עצומה בכל מעשה ידיך, ואין לך מה לדאוג. (עלי שיח)

"העיקר לשמור על שמחה מתמדת, גם ההתבודדות צריכה להיות בצורה כזו שתביא לשמחה עצומה, כיוון שכל יסוד רבינו זו השמחה, ויש חיוב עצום לשמוח בכל מצוה ומצוה, ובכל נקודה טובה. וכמה שנזכה יותר ויותר לשמוח ככה נזכה יותר ויותר לזכות לכל טוב ולעלות מעלה מעלה בתורה ויראה. כי הביטחון המלא - ההרגשה שה' נמצא איתנו ללא הרף, ושאין לנו לתת לשום מחשבה של עצבות להיכנס בנו, לא להיות עניים בדעת, רק שמחים בשמחה עצומה אין סופית". (עלי שיח)

"והעיקר לא לשכוח אף פעם להתחזק בכל פעם בשמחה יתירה, ולהאמין באמונה שלימה שכל מה שעובר עלי הכל לטובתי, ולא להצטער יותר מדי על שום דבר, רק להתחזק בשמחת ה' כל היום, ואז נראה ישועות ה' בכל אשר נפנה". (עלי שיח)

"צריכים כל כך להיזהר מעצבות, כמו שנזהרים מהשונא הכי גדול, ולא לתת לעצבות להתקרב אלי בשום אופן". (עלי שיח)

"והעיקר לדעת, שבכל פעם שאדם צריך לישועה מנסים אותו מלמעלה. ועיקר הניסיון, שמביאים לו איזה מצב, ורוצים לראות אם אכן הוא יתחזק בשמחה אמיתית; וכשהוא באמת מתחזק, אז זה סימן שבאמת הוא רצה לעשות את רצון ה' ברוך הוא. כיון שכשאדם מתחזק בשמחה זה סימן – כך שמעתי מהר' בצלאל פרידמן – שאכן הוא באמת מחפש בכל רגע ורגע לעשות את רצון ה' ברוך הוא, ולכן מה איכפת לו היכן הוא נמצא, ומה נעשה איתו, הרי בכל רגע ורגע עלי לעשות נחת רוח לבוראי וקוני, ואם כן ברגע זה עלי לעשות לו נחת רוח על ידי שהנני מתחזק בשמחה יתירה ואין סופית, ומרגיש ממש את חסד ה' שעשה עמדי, ושעושה עימי בכל רגע ורגע". (עלי שיח)