דברי קודשו של מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א שמסר ביום ראשון, י"ב אדר א' תשפ"ב, אחרי תפילת ערבית

"אָז "וְאַתָּה תְּצַוֶּה" לֹא כָּתוּב שׁוּם דָּבָר, מִישֶׁהוּ הוֹצִיא אֶת זֶה מֵהַחֻמָּשׁ, כִּי הָרַמְבָּ"ם אוֹמֵר שֶׁמֹּשֶׁה נִשְׁאַר שֵׂכֶל לְבַד. כָּךְ כָּתוּב בְּרַמְבָּ"ם הִלְכוֹת.., שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ נִשְׁאַר שֵׂכֶל לְבַד הוּא הִפְשִׁיט אֶת הַגּוּף לְגַמְרֵי, בְּרֶגַע שֶׁהוּא נִכְנַס לַמְּעָרָה כְּבָר לֹא הָיָה גּוּף לְגַמְרֵי. אִי אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס לִמְעָרָה עִם הַגּוּף, כִּי זֶה סֶלַע הָיָה סָגוּר מִכָּל הַצְּדָדִים."

""נִקְרַת הֲצוּר", יֵשׁ אוֹמְרִים תִּקְרַת הַצּוּר וְיֵשׁ אוֹמְרִים לִקְרַאת הַצּוּר, יֵשׁ כַּמָּה נֻסְחָאוֹת.., צָרִיךְ לְהַגִּיד "נִקְרַת". הָיָה לִי וִכּוּחַ עִם כַּמָּה אֲנָשִׁים וּמִי שֶׁלֹּא בָּטוּחַ שֶׁיִּסְתַּכֵּל בַּפָּרָשָׁה.., כָּל אֶחָד יָכוֹל לִבְחֹר אֶת הַנֹּסַח שֶׁלּוֹ זֶה לְפִי הַבְּחִירָה אֵין כְּפִיָּה דָּתִית כָּל אֶחָד יִבְחַר."

"עַל כָּל פָּנִים זֹאת הַמְּעָרָה שֶׂה' בָּרָא עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. כָּתוּב בְּנ"ד בִּפְסָחִים וּבְפִרְקֵי אָבוֹת, פַּעֲמַיִם כָּתוּב שֶׁנִּקְרַת זֶה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס וּמִי שֶׁנִּכְנַס לְשָׁם הַגּוּף נִשְׂרַף לְגַמְרֵי. מִיָּד הוּא עָלָה בְּסוּסֵי אֵשׁ וְרֶכֶב אֵשׁ, הוּא זָכָה לַעֲלוֹת בְּרֶכֶב אֵשׁ כִּי "הָאִישׁ מָרְדְּכַי" זֶה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ."

"מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יוֹרֵד בְּעַצְמוֹ בְּכָל דּוֹר וְדוֹר, לָכֵן בַּפָּרָשָׁה הוּא כְּבָר לֹא נִזְכַּר, כִּי הוּא יוֹרֵד מֵחָדָשׁ בְּכָל דּוֹר וְדוֹר. לָכֵן כָּתוּב "וְהָאִישׁ מָרְדְּכַי", "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה", "מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים"."

"כִּי הַמֶּלֶךְ אָמַר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה - אַתְּ לֹא מְבִינָה אֶת שְׁמִירַת הָעֵינַיִם שֶׁלִּי, עַכְשָׁיו רָאִיתִי אוֹתָךְ אֵין כְּמוֹתֵךְ בְּכָל הָעוֹלָם. כָּל נְדָרִים אִשָּׁה נוֹדֶרֶת, הוּא אוֹמֵר לָהּ "אֵין כְּמוֹתֵךְ אֵיזֶה יֹופִי אַתְּ אִשָּׁה כָּזוֹ חֲשׁוּבָה!" הוּא צָרִיךְ לְהַגִּיד לָהּ אֵין כְּמוֹתֵךְ בָּעוֹלָם, אִם הוא אוֹמֵר לָהּ אֵין כְּמוֹתֵךְ בָּעוֹלָם אָז זֶה נִקְרָא שֶׁהוּא קִיֵּם אֶת הַנֵּדֶר."

"צָרִיךְ לְהַגִּיד - אִשְׁתִּי "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה", כָּל יוֹם לְהַגִּיד אֶת זֶה! מִי שֶׁלֹּא אוֹמֵר אֶת זֶה כָּל יוֹם שֶׁלֹּא יִתְחַתֵּן! מִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לְהַגִּיד אֶת זֶה אָז בַּסּוֹף נִהְיֶה גֵּרוּשִׁין בֵּין כֹּה וָכֹה."

"אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיד לְאִשְׁתּוֹ כָּל יוֹם, כָּכָה כָּתוּב בַּזֹּהַר בְּדַף מ"ט שֶׁמִּי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לְהַגִּיד אֶת זֶה כָּל יוֹם לְאִשְׁתּוֹ אוֹ לְרַמֵּז לָהּ - "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה", אַתְּ עוֹלֶה עַל כֻּלָּן. כִּי כָּל אִשָּׁה זֶה מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד דָּבָר חָדָשׁ בְּרִיאָה חֲדָשָׁה אֵין, לא הָיָה, וְלֹא יִהְיֶה כְּמוֹתָהּ! כָּל אִשָּׁה זֶה דָּבָר חָדָשׁ לְגַמְרֵי. מְחַנֶּכֶת אֶת הַיְּלָדִים וְהַכֹּל הַיְּלָדִים מְקַבְּלִים אֶת הַשֵּׂכֶל שֶׁל הָאִמָּא."

"לָכֵן "מה' אִשָּׁה מַשְׂכֶּלֶת" (שִׁין שְׂמָאלִית), שֶׁלֹּא יִהְיֶה אִשָּׁה מְשַׁכֶּלֶת (שִׁין יְמָנִית), אִם אָדָם מְתַחְתָּן בִּשְׁבִיל פְּגָמֵי בְּרִית וְתַאֲווֹת יִהְיֶה בְּסוֹף גֵּרוּשִׁין. כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ תַּאֲוָה יֵשׁ בְּסוֹף גֵּרוּשִׁין. זֶה פָּסוּק בְּמִשְׁלֵי אֲנִי לֹא כָּתַבְתִּי אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה, יח פָּסוּק א: "לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד", אִם אָדָם מְתַחְתָּן בִּשְׁבִיל תָּאוֹת אָז בַּסּוֹף נִגְמַר כָּל הַסִּפּוּר! הוּא צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁלֹּא מִתְחַתְּנִים בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת."

"אָז עַכְשָׁו אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַדַּאי שֶׁיָּדַע לְהַגִּיד אֶת הַמִּלִּים הַנְּכוֹנוֹת, "אֵשֶׁת חַיִל", "עָלִית עַל כֻּלָּנָה", אַתְּ הָעֵינַיִם שֶׁלִּי, אַתְּ הַלֵּב שֶׁלִּי, אַתְּ הַחַיִּים שֶׁלִּי, אֲבָל הוּא אוֹמֵר חֹק זֶה חֹק. עַכְשָׁו רוֹצִים לִכְבֹּשׁ 127 מְדִינוֹת, עַכְשָׁו פּוּטִין רוֹצֶה לִכְבֹּשׁ אֶת אוּקְרַאיְנָה, חֹק זֶה חֹק אִי אֶפְשָׁר לְבַטֵּל חֹק. כָּל אֶחָד יָבוֹא יַגִּיד אֲנִי רוֹצֶה לְבַטֵּל אֶת הַחֹק?! מָה זֶה פֹּה מִשְׂחַק יְלָדִים?!"

"אָסוּר חֹק זֶה חֹק מָה אוֹמֶרֶת לוֹ אֶסְתֵּר? אֶצְלִי אֵין דָּבָר כָּזֶה אֶצְלִי אַתָּה לֹא שָׁוֶה כְּלוּם וְהַחֹק לֹא שָׁוֶה כְּלוּם."

"וַתּ֣וֹסֶף אֶסְתֵּ֗ר וַתְּדַבֵּר֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַתִּפֹּ֖ל לִפְנֵ֣י רַגְלָ֑יו וַתֵּ֣בְךְּ וַתִּתְחַנֶּן ל֗וֹ." (הרב ואנ"ש שרים)