בס"ד

בי"ב אדר ימלאו ארבע שנים לפטירתו של הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך זצ"ל. נציין מעט מקשריו עם חסידות ברסלב ועם מורינו הגאון הצדיק הרב אליעזר ברלנד שליט"א.

עומק עיונו בסוגיות התורה של אוירבך היה עצום. כל דבר למד בעיון ובהעמקה ולא הניח פינה או זווית בתורה שלא עסק בה. הן בנגלה והן בנסתר, כאשר הוא בקיא עצום בתורת הקבלה. את ספרי תורת החסידות ידע בעל-פה, וכשהיו נכנסים אליו חסידים מחסידויות שונות, ראו שהוא מכיר את ספרי החסידות שלהם אף יותר טוב מהם.

הרב אויערבאך היה מסתובב אצל כל גדולי ישראל, ספרדים חסידים וליטאים. אם זה אצל הרה"ק ר' אהרן מבעלז, אם אצל הגה"ק רבי מרדכי שרעבי, וכן אצל שאר גדולי הקבלה. מסופר שפעם הגיע רבי שמואל אויערבאך אל איש האלוקים הבבא סאלי, והבבא סאלי שהכיר במעלתו הביע את התפעלותו מקדושתו הגדולה, כפי שמספר אחד מתלמידיו בראיון לקו המידע. כך גם נהג בהרבה הנהגות שלא כ"כ מקובלות אצל כולם, ששורשם הוא בספרי הקבלה.

לציונו הקדוש של רשב"י במירון היה לו קשר מיוחד, והיה מגיע לציונו בל"ג בעומר ועוד. גם בישיבה שלו אפשרו לבחורים לנסוע למירון לל"ג בעומר.

אורו של רבינו

נציין מעט עובדות על הקשר שלו לתורת רבינו הקדוש, ולמורינו הרב ברלנד שליט"א.

בהיותו 'מבקש' עצום, התקרב בבחרותו לאורו של רבינו הקדוש. בשכונת שערי חסד בה התגורר יש בית הכנסת ברסלב שהוקם לפני שנים רבות ע"י הרה"ח ר' יום טוב זלוטניק ועוד מאנשי שלומינו. רבי שמואל הרגיש שם אמת עצומה והתחיל להתקרב לרבינו, כשהוא אף מגדל את פאותיו. הוא הסתופף הרבה בצילו של הרה"צ ר' שמואל שפירא, והיו שסיפרו, שהיה משתתף בקביעות בשיעורו של הרה"ח רבי אליהו חיים רוזין זצ"ל, יחד עם הגאון ר' אריה פינקל ז"ל, לימים ראש ישיבת מיר ברכפלד, כפי שסיפר הרב פינקל עצמו.

כמובן שהדבר לא נשאר ללא תגובה. הללו ידעו שהוא יצמח לגדול, ופשוט נלחמו על כך בכל כוחם. ומסופר שהפאות שלו נגזזו כשישן בלילה ע"י מאן-דהוא... רבי שמואל נשאר אמנם לבסוף ליטאי, אבל הקשר שלו לרבינו ולתורתו נשאר כל ימיו.

את כל ספרי רבינו ידע בעל פה, כאשר אף את כל השיחות והסיפורים השונים הוא מכיר לפרטיהם, כפעי שהעידו מקורביו. ואכן מורינו הרב ברלנד שליט"א שיבח אותו שהוא בקיא בספריו של רבינו בעל-פה. בשיחותיו היה ניתן לשמוע הרבה יסודות הלקוחים מתורת רבינו הקדוש, אך לא תמיד יכול היה לציין זאת...

כאשר שאל אותו אחד שהגיע מהעולם הליטאי והתחיל להתקרב לרבינו, האם ללמוד ספרי רבינו? השיב לו רבי שמואל שכן ילמד, והוסיף: עם שאר ספרים... דבריו אלו היו לבחור לעזר רב מול הנהלת הישיבה שהערימה עליו קשיים.

מהיכרותו עם זקני אנ"ש בצעירותו שח פעם לחברותא שלו (שסיפר להג"ר יוסף חיים אסולין), שכיום אין כבר את חסידי ברסלב שהכיר. והוסיף: החסיד ברסלב היחיד שיש כיום, הוא רבי אליעזר ברלנד...

על משמר הקודש

אולי אפשר לומר, שמשמים כיוונו את צעדיו לברסלב, בכדי שהדברים ישפיעו על הנהגתו הציבורית בבוא העת. לכל נושא שקשור לצניעות היה רבי שמואל אויערבאך ראשון החותמים. מפורסמת היא מלחמתו נגד הפאות נכריות, ושאר עניינים. כמו-כן חתם לאסור כל מכשיר פלאפון חכם שאינו מאושר מטעם ועד הרבנים לתקשורת, גם לא לצרכי פרנסה, כפי שאף חתם יבלחט"א מורינו הרבֱרלנד שליט"א.

במלחמתו נגד כל ההנהגות הפסולות הפושות בציבור והמגיעות מהציבור שאינו שומר לע"ע תורה ומצוות, לא נתן שיפרסמו בשום אופן בביטאון שלו, הפלס, לא בתי מלונות ולא לימודים חיצוניים מהם הזהירנו רבינו הקדוש זיע"א.

כאשר בשנים האחרונות החלו הציונים הרשעים במלחמתם נגד כל הקדוש והיקר, בנסותם לחלן את הציבור החרדי באופנים שונים, היה הגר"ש ראש החץ במלחמה לה' בעמלק. לא לחינם הסתלק הוא בשבת בה מוחים את זרעו של עמלק, שכן עסק בזה הרבה. אפשר לומר שרבים בציבור, גם מי שלא נמנה על מקורביו, סמכו עליו ש'יעשה את העבודה' מול השלטונות.

כידוע אצל מורינו הרב ברלנד שליט"א הצבא על כל גרורותיו הוא איסור גמור. למי שלא יודע, אצל מורינו הרב שליט"א זה המקום אולי היחיד, בו אנשים שחזרו בתשובה באמצע השירות הצבאי עשו פטור באמצע שירות, שזה דבר שכמעט לא קורא. במכתב שפרסם לפני מספר חודשים מורינו הרב שליט"א כתב בלשון קדשו: "איסור גמור להצטרף לצבא הכופרים ימח שמם, וכפי שהורה הגאון והצדיק הרב שטיינמן זצ"ל שצריך למסור את הנפש כפשוטו על כך".

כך גם בנושא החינוך, עליו מרבה מוהרנ"ת להתפלל בליקוטי תפילות, וכידוע גם דברי רבינו הקדוש בעניין בתורה רפ"ב, לא שקט הגר"ש על כל ניסיון פִרצה, והודות לפעילותו ועוררו על הנושא השפיע על כלל מוסדות החינוך.

עם מורינו הרב ברלנד שליט"א 

חיבה מיוחדת היתה שמורה מאת הגר"ש לחסידי ברסלב, וניאות הרבה פעמים להגיע ולחזק את מוסדות החסידות.

אולם, אם היכרותו עם מוסדות של ברסלב היתה בעיקר בשנים האחרונות, הרי שאת מוסדותיו הקדושים של מורינו הרב ברלנד שליט"א העריך זה רבות בשנים, והשתתף במעמדי חלוקות התעודות בישיבות ובכוללים כמה פעמים. לא אחת הביע הוא את הערכתו הגדולה הרבה למורינו הרב שליט"א שניצב כארי על משמרתו. הגר"ש היה מגיע למעמדים, נושא דברים ומאזין בקשב רב לדברי מורינו הרב ברלנד שליט"א היוצאים מפיו בקדושה ובטהרה באש קודש.

סיפר הרב גוטדינר מגבאי ביהכנ"ס ברסלב בשערי חסד, שאחד שהתחיל להתקרב לברסלב שאל את רבי שמואל על כך, ענה לו הגר"ש על כך בחיוב, בהוסיפו: "בברסלב יש צדיק גדול שמו רבי אליעזר ברלנד", כאומר שלכן כדאי להתקרב לברסלב, ולדעת למי להתקרב..."

אחד מתלמידיו בישיבת מעלות התורה סיפר בראיון לקו המידע לאחר פטירתו, שהג"ר שמואל אויערבאך הגדיר את מורינו הרב ברלנד שליט"א המתמיד הכי גדול שיש. והוסיף שהוא הכיר הרבה גדולים, אבל ההתמדה של הרב היא משהו מיוחד.

לפני שבעה חדשים כשנפטרה ל"ע אחותו שלח לו הרב מכתב תנחומים. הרב אוירבאך קרא את המכתב בדקדוק ובתשומת לב וניחם מאבלו.

כאשר השועלים המחבלים בכרם ה' צב-אות, הני עכברי רשיעי, הידועים בשנאתם למורינו הרב ברלנד שליט"א מזה עשרות בשנים החליטו לצאת למסע הרשע שלהם, פנו אותם בני עוולה אף אל הגר"ש, כשהם לא בוחלים בדברי מרמה לרוב, על מלאך האלוקים. 

כשהתברר לגר"ש ע"י מקורבי מורינו הרב שליט"א את גודל עלילותיהם, סירב לדבריהם ולמסע הפשע שלהם, והתבטא, שעל הרב ברלנד נאמר: שרים רדפוני חינם. בראיון לקו המידע ממוצאי שב"ק וישלח, מספר אחד מאנ"ש שהזכיר את שמו של הרב אצלו, התעניין אצלו הגר"ש מה מצבו של הרב, ואמר שזה ממש צרה גדולה מה שעושים לרב ברלנד, ואמר עליו את הפסוק "שרים רדפוני חינם" זה ממש חינם מה שרודפים אותו, ואמר שדוד כשאמר את הפסוק הזה הוסיף ומדבריך פחד ליבי, דהיינו שהוא לא פחד מהחולקים אלא רק מה'. וסיפר לו הגר"ש שהוא זוכר את הרב ברלנד שליט"א בצעירותו כאשר היה לומד בשערי חסד והיה שקוע כל היום ממש בתורה. וכן סיפר לו שהוא גם זוכר את הרב גם מבני ברק וגם שם הי כולו שקוע בתורה הקדושה. והוסיף הגר"ש: זה ממש צרה גדולה, מה שהם שעושים לו צריכים להתפלל. צרה גדולה צרה גדולה... 

אחד מתלמידיו הביא לפניו את העלון שהוציאו נגד הרב. מיד אמר לו הגר"ש: תקיים "ובערת הרע מקרבך", תקרע את העלון הזה...

סילוקו של צדיק

במוצאי שבת קודש פרשת תצוה היה אמור להתקיים בעיר ברכפלד כנס הכנה לפורים עם מורינו הרב ברלנד שליט"א. אלא שהבשורה הקשה על פטירתו הביאה את רבה של העיר הג"ר מאיר קסלר להתקשר אל מורינו הרב שליט"א ולשוחח בעניין. מורינו הרב שליט"א והרב קסלר שוחחו על האבדה הקשה והוחלט לדחות את הכנס בעיר עד להודעה חדשה.

לאחר שהגיע הבשורה על פטירתו ספד לו מורינו הרב שליט"א, בציינו ששמע שכשהיה מתפלל את הברכה הראשונה של השמונה עשרה היא היתה אורכת לו ארבע עשרה דקות. ואמר הרב שליט"א: הוא היה כולו יראה ופחד מה', הוא הרגיש את ה'. לא פסק פיו מלימוד תורה כל היום. הרב גם שיבח אותו שידע את כל ספרו הגדול של רבינו ליקוטי מוהר"ן בעל פה, כידוע מה שאמרו אנ"ש על מעלת מי שזוכה לכך, לאחר אריכות ימיו.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים