הנסיעה לרבינו: סוד ההשתוקקות, שבירת המניעות והתיקון השלם
מדוע עדיף לגור רחוק מהצדיק, ומהו האור העצום שנברא מכל פסיעה בדרך לאומן?
שיעור מס' 2060 | * יא"צ רבינו בשובו בנים תשנ"א - (ברור) "בענין ההתקרבות לצדיק" רש"ה (מאופיר) - עד חצי צד ב'
רבי נחמן מברסלב גילה כי הנסיעה אליו לראש השנה היא תיקון שאין דוגמתו, וכל פסיעה ומאמץ בדרך בוראים רבבות מלאכים. המאמר מבאר את החשיבות העצומה של שבירת המניעות, עד כדי מסירות נפש, כדי לזכות להיות אצל הצדיק בראש השנה ולקבל את התיקון השלם.
רבי יודל ורבי שמואל אייזיק, מתלמידיו הגדולים של רבנו, רצו לעבור לגור בסמוך אליו. אך הרבי אמר להם שזה לא כדאי. מדוע? משום שככל שאדם גר רחוק יותר מהצדיק, כך טוב יותר. כאשר אדם גר קרוב, ההגעה אל הצדיק הופכת עבורו להרגל. לעומת זאת, כאשר הוא מתגורר הרחק, הוא נמצא בהשתוקקות מתמדת, בכיסופים שאין להם סוף, עד שהוא סוף סוף נוסע.
רבבות מלאכים מכל פסיעה
רבנו אמר שכל פסיעה ופסיעה שאדם עושה כדי לנסוע אליו, בוראת מלאך. כאשר נוסעים אלפי קילומטרים, נבראים רבבות מלאכים מכל סנטימטר של נסיעה. שאלו אותו התלמידים: "מה עם הפסיעות שאנו הולכים כדי לשכור עגלות? הרי יש לנו יגיעות רבות עד שאנו מוצאים עגלון שמסכים, ופסיעות רבות שאנו עושים לפני הנסיעה עצמה".
ענה להם הרבי שבוודאי גם מזה נברא מלאך. אדם שהולך, עושה טלפונים, מחפש כסף, לוקח הלוואות מגמ"חים – מכל פסיעה כזו נברא מלאך. "כל פסיעה שעושים בשביל הצדיק, כל הלוואה שלוקחים, כל חיפוש אחר עגלה – מכל פסיעה נברא מלאך".
בערב ראש השנה האחרון לחייו באומן, דיבר רבנו על גודל מעלת הנסיעה אליו. הוא אמר ביידיש: "איך ווינטש מיר..." – הלוואי והייתי זוכה לראות את האור של הדרכים שאתם נוסעים עליהן אליי. "כל נסיעה שנוסעים לרבי זה כזה אור שאני לא יכול להשיג את האור הזה בעולם הזה", אמר רבנו, והוסיף שהוא מתפלל שבעולם הבא הוא יזכה לראות את האור של אותן נסיעות.
מסירות נפש ושבירת מניעות
כדי לזכות לאור הזה, נדרשת מסירות נפש ושבירת מניעות. רבי אהרן, שהיה רב בעיר ברסלב, נעדר מעירו חצי שנה. לקראת ראש השנה הוא קיבל מכתב מבני עירו שביקשו שיחזור, שכן כיצד ייתכן שראש השנה יעבור ללא רב הקהילה? רבי אהרן שאל את רבנו, והרבי ענה לו ברמז: "אם תיסע, לא יהיה לי צער גדול? עדיף שתהיה כאן לידי". אך מיד הוסיף: "אבל גם לעיר יש צער, אז טוב, תיסע לעיר".
רבי אהרן לא עמד בניסיון ונסע לעירו. בדרך פגש אותו רבי נתן ושאל אותו לאן הוא נוסע. רבי אהרן השיב שהרבי אמר לו לנסוע. אמר לו רבי נתן: "אפילו אם הרבי היה מכה אותי מכות רצח ומגרש אותי עם מקלות, לא הייתי נוסע!" רבי נתן הבין את הרמזים של הרבי. הוא ידע שהרבי לא תמיד אומר במפורש לבוא לראש השנה, אלא מדבר ברמזים, ומי שמבין – בא.
הראש השנה שלי עולה על הכל
רבנו אמר: "הראש השנה שלי עולה על הכל". הוא התפלא מדוע מקורביו, שמאמינים בו, אינם עושים כרוז ותעמולה ורעש בכל העולם שכולם יסעו אליו לראש השנה, שאיש לא ייעדר.
פעם אחת בא אדם לפני רבנו ואמר שקשה לו לבוא לראש השנה בגלל הרעש והדוחק שמפריעים לו להתפלל בכוונה, ולכן הוא מעדיף לבוא בשבת תשובה, כשהמקום שקט. השיב לו רבנו ז"ל:
"אם לאכול אם שלא לאכול, אם לישון אם שלא לישון, אם להתפלל אם לא להתפלל בכוונה כראוי – אך ורק שתהיו אצלי על ראש השנה, יהיה איך שיהיה!"
ובאמת, אלו רק דמיונות ופיתויים של היצר הרע, שכן בחוש רואים שעל פי רוב מתפללים בכוונה רבה יותר בקיבוץ הקדוש בראש השנה מאשר בבית.
התיקון השלם שאין דוגמתו
רבנו הכריז בקול חזק ומעומק הלב: "הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה ירושה מאבותי, רק נתן לי זאת במתנה שאני יודע מהו ראש השנה. כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי!"
מכאן למדנו עד כמה צריכים לשבר כל המניעות כדי להיות אצלו באומן בראש השנה, תמיד, עד שיבוא משיח. אפילו אם נראה שהרבי עצמו אומר לך לא לנסוע, זהו רק ניסיון, בבחינת "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו". האמת לאמיתה היא שצריך למסור את הנפש ולא לשאול שאלות.
מי שבא לרבנו בראש השנה, מקבל תיקונים שבכל השנה כולה אי אפשר לקבל. רבנו אמר שהוא עושה בראש השנה עניינים ותיקונים שאפילו הוא בעצמו לא יכול לעשות בשאר ימות השנה. הוא מתקן כל אחד בשלמות, עד כדי כך שאדם לא צריך לדאוג כלל, כפי שנאמר:
"אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים... כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם" (נחמיה ח', י')
"אין לכם מה לדאוג, אני הכל תיקנתי לכם בראש השנה", הבטיח רבנו.
חלק 1 מתוך 4 — שיעור מס' 2060
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם