תמלול מקורי — שיעור 106

שיעור מס' 2 - הלכות גזלה הלכה ה' סעיף ד' והעיקר זה למוד התורה זה עיקר התשובה זה עיקר מה ש --- ושב ה' את שבותך הרב'ה אומר זה זה לימוד התורה אותיות התורה אותיות הגמרא זה עיקר התשובה כל מה שלומדים זה רק שיוכלו ללמוד גמרא ב9 וחצי רוצים שכבר כולם יהיו בסדר כאן בישיבה ובכולל אז משה רבנו שטעה בסוד הכאת הצור צור כל הטעויות שלנו מסביר ר' נתן שאנחנו כל הזמן נמשכים ממשיכים את הכאת הצור לוקחים דברים בכוח רוצים מיד לפעול אנחנו מחליטים דבר אנחנו מחליטים אנחנו הקובעים הכול זה כוחי ועוצם ידי אדם חושב שהוא הקובע הוא המחליט אז כל זה זה המשך הכאת הצור הפגם של הכאת הצור שאנחנו צריכים לתקן את זה עד עד שיבוא משיח אם היינו מתקנים את הכאת הצור אז כבר היום היה בא משיח אנחנו כל הזמן מכים בצור שמשה נסתלק - על ידי תפילה כל מה שפעל זה רק על ידי תפילה רק על ידי תפילה תחנונים בכיות התבודדויות רק כך הוא יכול לפעול דברים ומה שהוא פועל בינתיים ה' נותן לכל אחד קצת שכל קצת מוח שהוא יפעל בינתיים עד עד שהוא לא שהוא לא ימות מרעב שיהיה לו כדי חיותו כל השכל של האדם זה כדי חיותו שיהיה לו טיפה חיות טיפה טיפה שהוא יוכל להתקיים בעולם נותנים לו טיפת שכל ידע איך להסתדר בחיים - לא יכול להסתדר בחיים השכל לא יעזור לו שום דבר מה שרק יעזור לו זה התפילה והבקשה שהוא מבקש מה' שירחם עליו --- אדם צריך כל הזמן ללכת עם תפילה - כל - לבקש מה' אומר ר' נתן לפני שתוקעים מסמר בקיר צריך לבקש מה' שיתקע במקום הנכון שלא יכנס בחוט חשמל שלא יפצע שלא שהפטיש לא יחבוט לי את האצבע או את היד אנשים תוקעים מסמר הולכים לבית חולים כמה ימים הרעלה וחלודה כל מיני סיפורים אז כל דבר כל תנועה צריך להיות רק עם תפילה עד שאנחנו לא עושים כל תנועה עם תפילה אז משיח לא יכול לבוא אז אחרי זה משה שב בתשובה שלמה על זה -- הוא התחרט על זה למה הוא הכה בצור - ברחמים ותחנונים ואתחנן אל ה' בעת ההיא 515 תפלות תפלות הוא הוא התפלל קודם הוא שר אומר הבעל הטורים אמרנו זה הרבי מ--- שבלי שירה התפילה לא מתקבלת בכלל צריכים לשיר וכמו שר' נתן מביא כאן שבחצות לילה אני אקום ואני אשפוך את ליבי כמים --- תחינתי ובקשתי שיחתי לפניך בכל לב ונפש ותפילה זה היה מתוך שמחה קודם צריך להגיד שיר ניגון שמחה אחרי זה אפשר אפשר לפתוח את הלב בבכייה בבכי יבואו ובתחנונים אובילם הגאולה רק תהייה על ידי בכי ותחנונים רק על ידי זה תהייה הגאולה לא על ידי זה שאדם יש לו שכל והוא יודע לפעול דברים לבצע דברים שכל נותנים לו רק בינתיים עד שהוא מתפלל כיוון שתפילה זה דבר הכי קשה הכי רחוק מהבן אדם אז נותנים לו בינתיים עד שידע אייך להתפלל והוא ידע מה זה תפילה ויגיד, אז נותנים לו קצת שכל להתקיים בעולם אבל לא שעם השכל הוא יכול להצליח עם השכל לא יכול להצליח שום הצלחה --- השכל לא עוזר שום דבר לבן אדם זה רק נותן לו טיפה שכל עד שהוא יגלה את סוד התפילה ברגע שהוא יגלה את סוד התפילה הוא צריך להרבות בתפילה כמה שיותר אומר משה רבנו התפלל 515 תפילות לבטל את פגם הכאת הצור אל ה' בעת ההיא רחמים תחנונים מתנת חינם רק לבקש מתנת חינם כל צעד זה מתנת חינם ויתפלל - רחמים ותחנונים ואתחנן ואפילו שה' עוד לא מילא את תחינתו להיכנס לארץ כי עם ישראל עוד לא עוד לא היה ראוי ויתעבר ה' בי למענכם אבל אמר רב לך אבל וודאי שהתפילות שלו הועילו הרבה מאוד הוא וודאי כבר תיקן את הפגם שהוא פגם בהכאת הצור בפרט בהסתלקותו שיורד הרוח דלעילא רוח דלעילא זה הנשמה שכולה תפילה זה רוח דלעילא שמה שנעשה על ידה וניתקן על ידם עכשיו כל הצדיקים מקבלים את הכוח מואתחנן אותו ואתחנן של משה רבנו שזה הוא אמר בשבעה ימים האחרונים הוא התפלל 7 ימים אחרונים מא' אדר עד ז' אדר זה היה 7 ימים של תחינה ותחנונים שאז הוא התפלל 515 תפילות שכל תפילה היא היא ארוכה ורחבה ועמוקה מיני ים כל תפילה ארוכה מארץ מידה אז עכשיו אנחנו יש לנו את הכוח להתפלל גם כן לה' מכוח ואתחנן של משה אז מזה נהייה כל התפילות שלנו והריקודים והשירים וההתבודדויות מכוח השירה של משה והתחנונים של משה עד שנזכה לקבל את ארץ ישראל בחזרה כי כל הגויים רוצים חזרה את ארץ ישראל מתחרטים שנתנו לנו את ארץ ישראל לפני 50 שנה אחרי כזו שואה כל הגויים פה אחד אמרו ארץ ישראל שייך ליהודים בינתיים אנחנו עושים פה הרבה עברות לא מתפללים לא מתחננים אז באים אומות העולם ורוצים את זה בחזרה אז אי אפשר זה רק רק על ידי תפילה עכשיו רואים כולם לא עוזר ציונות לא עוזר שום דבר לא עוזר הערבים אומרים תחזירו את הארץ תקפצו לים כל אומות העולם מתחרטים בשביל מה הם נתנו את ארץ ישראל ליהודים ועכשיו כבר לא יעזור שום צבא כי העולם יחליט להילחם איתנו מה מה יעזור הצבא אז לא נשאר אז מה רק יכול לעזור רק רק תפילה והתבודדות - איזה שגיאה דקה היא לטובתנו שישוב על ידי זה בתשובה שלמה כדרכם הקדוש שהשגיאה הפחותה מחוט השערה וכל השגיאה שלנו שאנחנו לא מתפללים עושים דבר בלי תפילה חושבים שעם השכל אפשר להשיג משהו עם השכל אי אפשר להשיג שום דבר צריכים שכל כדי להתפלל אם אדם לא ילמד תורה אז אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד לא יכול להיות שבור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד הרב'ה אומר אדם צריך להיות למדן הרב'ה אומר אומר בתורה לא' הרב'ה אומר אדם צריך להיות למדן צריך להיות למדן ולדעת גמרא אם לא אי אפשר להתפלל בלי גמרא מה אז או שילך לעבוד 8 שעות ואחרי זה יהיה לו לב נשבר מהעבודה שהוא עבד פה הוא נפצע פה פה מישהו העליב אותו בעבודה אז יהיה לו לב נשבר בסוף העבודה אבל לא לעבוד 8 שעות ולא ללמוד 8 שעות אז אז זה סתם סתם ה' ירחם אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד הוא לא יהיה לא חסיד ולא ירא חטא אדם בטל אז הוא מלא מלא שטויות בראש אין סוף שטויות רק מלא מחשבות זרות וראיות אסורות הרב'ה אומר שאדם צריך להיות להיות למדן כל צדיק שיהיה למדן בתורה וחסיד מעשים טובים כי אם אינו למדן אמרו חז"ל ולא עם הארץ חסיד רק אני רוצה להיות למדן עם תפילות עם התבודדויות שמקודם לומדים עכשיו 8 שעות ללמוד 9 וחצי מתחילים כבר הסדרים ואחרי זה אחרי זה יהיה מנחה לומד 4 שעות בערך ועוד 4 שעות אחרי הצהריים זה 8 שעות והשאר יהיה לאדם עוד 16 שעות הוא יחלק איך שהוא רוצה הוא רוצה ישן 8 שעות 10 שעות אז גם כן ישאר לו ישאר לו גם כן אפילו ישן 10 שעות ישאר לו 6 שעות ילמד רבנו ספרי רבנו לתפילות להתבודדויות לחצותים אבל למדן בלי למדן אין אין שום דבר אין שום דבר אין אין שכל אין מוח להתפלל כלום אין לא עם הארץ אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד שום דבר לא יכול להיות אז הצדיקים עשו תשובה על כל דבר כי עכשיו ואחרי שאדם יש לאדם שכל הוא בנה את המוח הרב'ה אומר שעל ידי השכל עולה שלהבת הלב מאליה תורה כא' אדם צריך שיהיה לו שכל ואז הוא יכול הלב מתחמם אם אין שכל הלב לא מתחמם הלב לא יכול להתחמם בלי שכל ממה הלב יתחמם מהתאוות הוא לא יכול להתחמם אחור וקדם צרתני צריכים שכל של של יש שכל של אחור יש שכל שהוא קדם ומי שיזכה לשכל הזה של קדם קדם מהיר שכל הוא צריך להיות שכל מהיר אז לפי מהירת תנועת השכל כך יוולד לו חום בלב נשפע שפע אלוקי נשפע על האדם מהירות עד שיהיה לו שכל מהיר שכל חריף ואז הלב יתחמם והוא יוכל להתפלל בהתלהבות עד שבכלל לא יצטרך שום הקדמה כלל ואז גם מהירות הלב עולה מאליה אז כל אז זה הסברנו שכדי כדי להתפלל צריכים הרבה 8 , 8 שעות גמרא ללמוד לכל הפחות כל יום ישאר לאדם 16 שעות ואת זה הוא יחלק לפי הבנתו אחד צריך לשון 8 שעות אחד צריך לשון 10 שעות זה לא לא נתערב אדם צריך אפילו לישון 12 שעות אז גם ישאר לו עוד 4 שעות אפילו ישן 12 ישאר לו 4 שעות אחרי שהוא למד 8 שעות גמרא נשאר 16 שעות אז אחד אפילו ישן 12 שעות אם הוא רוצה וישאר לו עוד 4 שעות יחלק אותם להתבודדות לחצות לתפילות יראה גם כן לאכול בינתיים קצת או באמצע שנה יקום לאכול נראה אם הוא ישן 12 שעות אז צריך לקום אולי באמצע שנה לאכול קצת אז על כל פנים אדם צריך 8 שעות ללמוד גמרא בלי זה לא מתחיל שום דבר ואחרי זה הוא צריך לדעת שהכול על ידי תפילה ומשה רבנו ועכשיו כל הצדיקי אמת ממשיכים את התורה ברחמים ובתחנונים ועכשיו רק רק רק מה שאנחנו רוצים זה הכל רחמים ותחנונים ולא קבע וגזלה ועל ידי זה כולם יעשו תשובה אם אנחנו נלך ברחמים ותחנונים ושעה התבודדות שעה התבודדות זה רק לדעת שאני לא שווה שום דבר זה שעה התבודדות מה שהרב'ה אומר תורה נב' לבטל את הגאווה שאתה רוצה להיות צדיק זה זה בקשה זה לא, התבודדות זה רק הרב'ה אומר לבטל את הגאווה לדעת שהוא אין וצריך להרבות התבודדות עד שלא ישאר ממנו כלום אברהם הוא עפר ואפר הדגל מחנה אפרים אומר על פי אור החיים הקדוש לגבי שרה למען יטב לי בעבורך למען יטב לי בעבורך וחייתה נפשי בגללך אז הוא מביא הדגל מחנה אפרים פרשת לך לך שהאור החיים הקדוש אומר שעל פי הגמרא שאחרי שהיא נסתרה אצל אבימלך ואצל פרעה אז היא הייתה ראויה לבן זכר קודם ה' העמיד אותה בניסיון של סתירה ואחרי שהיא אז אומר המדרש את נסתרת עמדת בניסיון אז מגיע לה עכשיו בן זכר כמו שכל סוטה שנסתרת ועומדת בניסיון נותנים לה בן זכר אז שואל שואל שואל הדגל מחנה אפרים ומה עם אפר עפר המשכן צריך להיות וצריך להיות שם ה' אז בסדר אז אז אז היא נסתרה עכשיו צריך להביא עפר מהמשכן אז אומר הדגל מחנה אפרים אומר אברהם אבינו עפר ואפר עפר והוא עפר המשכן מי שעפר ואפר אז הוא יכול לפקוד את כולם בנים זכרים אומר אדם אדם עושים אותו עפר ואפר - עפר ואפר אומר אז אז שרה נסתרה גם אצל אבימלך וגם אצל פרעה ועמדה בניסיון אז מגיע לה אפילו ומגיע לה עכשיו בן זכר אבל איפה עפר ואיפה שם הויה אומר אם אדם הוא עפר ועפר אומר הדגל אז כבר שם הויה שורה עליו אברהם אבינו הוא היה הוא היה עפר ואפר הוא עפר המשכן הוא הוא עפר ואפר ואנכי עפר ואפר אז ממילא כבר שם הויה שורה עליו אם אדם עפר ואפר אז שם הויה שורה עליו אז כל ההתבודדות לדעת שאני עפר ואפר אז אדם יכול לפקוד לפקוד את כל העקרות בעולם כי הוא עפר ואפר אז מי שעפר ואפר יכול אז הרב'ה אומר שהתבודדות זה רק לדעת שאני עפר ואפר ורק ההתבודדות הזאת ממתיקה דינים אם רואים שיש איזה פגוע רציחה עוד פעם רוצחים יהודים זה הכל כי אנחנו לא עושים את ההתבודדות שאנחנו עפר ואפר עושים התבודדות סתם מטיילים על שם מסתכלים על הפנורמה מסתכלים עושים קצת תחת השמיכה או יושבים על כיסא קצת נחים בינתיים זה לא התבודדות התבודדות זה זה רק לדעת שאני עפר ואפר ואני הכי גרוע מכולם כל אחד יותר צדיק ממני זה נקרא התבודדות עד שיהיה מה באמת וזה וזה אומר וזה אומר המגלה עמוקות שמשה רבנו היה 10 אמות אומר אמה א' מה משה היה 10 פעמים מה היה לו 10 דרגות מה כל הביזיונות שעשו לו הוא יכול לעלות עם הביזיונות ואותו דבר אומר אומר האר"י הקדוש מה תתן לי תן זה 10 פעמים מה אם יש לך 10 פעמים מה אז אתה יכול להביא את מלך המשיח מי שיהיה לו 10 פעמים מה יכול להביא את מלך המשיח ביטול באמת כי אדם חושב מזה שהוא לא לומד זה לא יביא לו שום ענווה הוא רק יריב עם אשתו יקפיד על אשתו כל אלה שלא מצליחים ללמוד אין מה לעשות מה אנחנו לא יכולים אין מה לעשות מי שלא יכול ללמוד לא יכול ללמוד אנחנו אז הוא יריב עם אשתו יתקוטט איתה אי אפשר לקבל 10 פעמים מה מהבטלה אז 10 פעמים מה צריך 8 שעות ללמוד גמרא ואחרי זה שעה להתבודד וכשאדם לומד גמרא אז הוא רואה שהוא לא יודע כלום שאדם לא לומד אז תמיד הוא חושב שהוא הכי חכם מכולם שאדם למד 8 שעות הוא ראה שהוא לא הבין כלום הוא כבר ככה שבור הוא לא, לא 10 פעמים מה יש לו 1000 פעמים מה יש לו כבר 1000 פעמים מה אבל שזה יחזיק מעמד הוא צריך מחר עוד פעם ללמוד 8 שעות לקבל 1000 פעמים מה אם לומד גמרא רק רק למוד הגמרא יכול להראות לאדם שהוא שהוא שהוא אלף פעמים מה לומדים ליקוטי מהר"ן ליקוטי הלכות מבינים אז מקבלים רק גאווה אבל לומדים גמרא ואז אדם רואה שהוא מליון פעם מה לא רק אלף פעם מה וכשיזכה להיות מה באמת ביטול באמת ואז ואז לחשוב שהוא נכלל בשורשו ואז כל העולם נהייה מחויב המציאות הרב'ה אומר העולם הוא לא מחויב המציאות העולם כל יום מתפורר כל יום פצצות כל יום הריגות העולם מתפורר פשוט אדם הוא לא מרגיש שהכל מתפורר סביבו עוד מעט זה גם כן יגיע אלינו יהודי הונגריה אמרו השואה לא תגיע אלינו אנחנו כולנו צדיקים אמרו יהודי הונגריה ואחרי זה כשהשואה הגיע אליהם אז אמרו בשנה האחרונה אמרו אנחנו אמרנו שלנו זה לא יגיע אנחנו צדיקים קודם הורגים שם בקינג ג'ורג' הורגים שם בן יהודה בהסתדרות אבל גם הם כולם היו צדיקים באמת היו כולם חוזרים בתשובה גם הם נשמות קדושות וטהורות אבל מקודם ה' שולח את הפורענות בגרמניה התחילה הפורענות איפה שהיה 80 אחוז התבוללות היה בגרמניה 80 אחוז אמרו אם יתבוללו יהיה טוב 80 אחוז התבוללו ושם זה התחיל הכל דווקא כי התבוללו זה כבר היו לצנינים בעיני הגויים היו כולם מנהלי בנקים מנהלי מפעלים לא יכלו לסבול את זה אז מקודם ה' עושה שם בבן יהודה עושה שם בהסתדרות רחוב הלל שם איפה שכול הדיסקוטקים שיא הטומאה אבל זה יכול להגיע למאה שערים בתוך שנייה יכול להגיע לישיבה שלנו תוך שנייה קודם אם אנחנו לא נעשה תשובה לא נדע איך להתבודד אז זה כפסע בנינו לבן המוות דווקא לקחו אותם שהם הכי צדיקים הם תינוקות שנשבו הם לא יודעים כלום אנחנו בעלי עברה לא הם, הם בכלל לא עושים עברות הם לא יודעים כלום הם תינוקות שנישבו כתוב מי מי שלא ידע עיקר שבת אז מביא חטאת אחת מי מי שיודע מה זה שבת צריך להביא על כל הדלקת חשמל צריך להביא חטאת בדיוק הפוך הם הצדיקים אנחנו הרשעים בגלל שהם כאלה טהורים וזכים לכן לוקחים אותם ראשונים עד שהוא מחויב המציאות --- העולם הוא לא מחויב המציאות העולם כל יום מתפורר פה פצצה פצצה והם הודיעו כבר שהם יעשו עוד פצצות אז רואים רואים שהכול התפורר הכל התפורר עכשיו מחויב המציאות שער שכם זה כבר סכנת נפשות ללכת ומי שהולך צריך הגומל אפילו לא לא קרה לו שום דבר צריך להגיד הגומל מחויב המציאות רואים שהכל מתפורר כי כי לא עושים התבודדות שאני מה עושים התבודדות שאני הכי צדיק אני הכי צדיק אז מראים לי איזה צדיק אני אז אז הרב'ה אומר אתה רוצה שהעולם יכלל בשורשו מספיק אם יהודי אחד יעשה התבודדות נכון אז כל העולם נכלל בשורשו יהודי אחד יעשה התבודדות נכון יהפך ל10 פעמים מה כל העולם נהייה מחויב המציאות ויותר לא יהיה הריגות לא יהיה אסונות ואז אפשר להתפלל בתחנונים רק זה נקרא התבודדות כמו שכתוב בתורה נב' מי שיודע התבודדות אחרת אז הוא מחבר לבד ליקוטי מהר"ן התבודדות זה רק שהוא יודע שהוא 10 פעמים מה משה 10 אמות אומר המגלה עמוקות א' מה וא' זה בא מאקיה 10 אקיה 10 מה ואז העולם נהייה מחויב המציאות ואז העולם נכלל בשורשו וכל העולם נהייה מחויב המציאות לא יהיה יותר הריגות ולא אסונות והכל תלוי בו והכל תלוי בו הכל תלוי באותו אחד שיודע להתבודד נכון הוא הופך את העולם מחויב המציאות ברגע שהוא נהייה מה שיש רק ה' בעולם אני לא אני לא קיים והראיה שאפשר להעליב אותי אלף אלף פעמים לא אכפת לי העיקר זה אשתו מעליבה אדם זר מעליב אותי מה אכפת לי העיקר זה אשתו כל רגע מעליבה את הבן אדם אדם בא הביתה אשתו אומרת לו מה מה אתה מי אתה מה עשית מה ככה מה ככה ואז אם הוא יכול להחזיק הוא צריך להיות אלף מה מליון מה הוא צריך להיות בשביל להיות בבית מליון מה אבל אם לומד גמרא אז הוא מרגיש את המליון מה ואז כל העולם נהייה מחויב המציאות והכל תלוי בו הכל תלוי בזה שמתבודד נכון ואזי נעשה כל העולם מחויב המציאות ויותר לא יהיה הריגות ולא ולא אסונות ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימנו אמן. נגיד קדיש שיעור מספר 3 --- כמו שכתוב לא היה לא היה ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום בכיפורים שבהם בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים יוצא שתשעה באב ויום הכיפורים חמשה עשר באב ויום כיפור זה אותה בחינה חמשה עשר באב זה יכול לכפר את כל העוונות וזה שאומר הבני יששכר ש40 יום קודם יצירת הוולד יוצא בת קול לפלוני - נבראה 40 יום לפני בריאת האדם אז - 40 יום לפני שנברא העולם הזמן שאז בת קול יוצאת בת פלוני לפלוני אז אז הזמן שה' שידך את העולם על כלל ישראל זה השידוכים כי העולם נברא בכה' אלול 40 יום קודם זה חמשה עשר באב זה לפי ר' אליעזר לפי ר' יהושוע העולם נברא בכה' אדר 40 יום קודם זה טו' בשבט חמשה עשר בשבט שכל ההבדל בין חמשה עשר בשבט לחמשה עשר באב הם מקבילים אחד לשני יש בשניהם מחילת העוונות בשניהם מתגלים ניגונים חדשים לגמרי שלא היו מעולם מסביר ר' נתן - של תשעה באב הייתה שעד תשעה באב היו מתים בלי הפסק בכל שנה במדבר היו הורגים מתים עוד עוד עוד עד שכלו נכלה כל ה60 רבוא הם היו מתים בכל שנה במדבר - אומר שזה היה המוות בחמשה עשר באב היה מפסיק אפילו שנגזר על תשעה באב זה היה לוקח חודש חודשיים עד שהיו מתים כל המכסה אבל פה היה נס בזמן בית המקדש שאז הגזרה של מתי מדבר שהייתה גזרה של מתי מדבר שהיו 40 שנה במדבר חמשה עשר באב פסקו - פסקו למות ועל כן יוצא שהיום הזה כמו יום הכיפורים כמו יום הכיפורים ממש זה תלוי הכל בקינות שאמרו תשעה באה אם אדם בתשעה באב בכה בקינות ואמר אותם בלב שלם אז הוא זוכה שבחמישה עשר באב זה יום כפרה ממש --- אומר שבית המקדש יבנה בחמישה עשר באב ויגמר חנוכת הבית בתשעה באב יבנה הבית חמישה עשר באב יגמר חנוכת הבית חנוכת בית המקדש אז כל אחד שמאמין שכל הירידות שלו כל מה שהוא נפל זה לא כדי להפיל אותו זה כדי שיהיה לו לב נשבר אז ממילא נמתק הכל כנ"ל בחמשה עשר באב מקבלים את הלב נשבר שזה עיקר הבריאה שזה זה מה שמטהר את כל העוונות אז אם אדם מאמין ויודע שגם שם נמצא ה' יתברך אז הוא זוכה שהיום הזה נהפך כמו יום הכיפורים שעיצומו של יום מכפר שצריכים צריכים לברך על עיצמו של יום אז עכשיו היום הזה זה כמו יום הכיפורים שאפשר לברך על חמישה עשר באב ולכאורה ועל כן חמישה עשר באב זה המתקה ותיקון על תשעה באב כי תשעה באב עוד לא עוד לא נמחלו עוונות היינו בעצבות בעצבות העוונות לא יכולים - עכשיו זה שלמות השמחה יומיים אכלנו אז התמלא החסר אז עכשיו אפשר לקבל את חמישה עשר בשיא השמחה את יום כיפור בשמחה בחמישה עשר באב כולם עולים לבחינת יום הכיפורים לאימא עילאה שהכול מתכפר ונמצא שעל כל פנים תשעה באב חמישה עשר באב זה המתקה ותיקון גדול מאוד זה התיקון של תשעת הימים של תשעה באב --- בנות ישראל יוצאות בהם בבגדי לבן שאולים --- בואו אלינו בואו אלינו אנחנו אומרים צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אימו ביום חתונתו וביום שמחת ליבו שאז דיקא בחמשה עשר באב וביום הכיפורים התיקון דקדושה של החתונה --- והנשואים דקדושה אז זה מראה שזה עת רצון זה עת רצון כי כי אז זה היחוד בין קודשא בריך הוא ושכינתיה בין כלל ישראל והקב"ה אז אז והיחוד הזה עובר לכל אלה שמתחתנים בסמוך לחמישה עשר באב --- במיוחד מי שמתחתן ממש בחמישה עשר באב שאין ערוך לו אז זה החיתון דקדושה חיתון דקדושה כי על החתונה נאמר שמה כי חתונה ונישואים דקדושה נמשך מבחינת קודש קודשים שבאים לאבן שתיה באים לכותל זה כמו שנגשנו לקודש הקודשים בחינת שכל הכולל עולים לשכל הכולל יש שכל פרטי שאדם הוא רק הוא רק מבין מה שהוא רואה בעיניים שכל הכולל אז הוא מקבל כזו הארה הוא לא --- הוא לא עושה צרות לאף אחד הוא מאמין שיגיע זה בא מקודש קודשים הקדושה של חמישה עשר באב זה כזה יום קדוש שקדושתו נמשכת מקדושת קודש קודשים זהו אז אז לכן זמן החיתונים והחתונות והנישואים והארוסים הכל מסוגל ביותר בחמישה עשר באב מי שזוכה אז הוא מתחתן בחמישה עשר באב אז זה בניין עדי עד בניין עדי עד וזה בחינת כתר --- שעיטרה לו אימו כי עכשיו זה שלושה ראשונות וכתר זה כולל שלושה ראשונות כתר זה יותר גבוה מהשלוש ראשונות וזה ביום חתונתו וביום שמחת ליבו שכשה' שמח עם יציר כפיו של אדם הראשון נתן לו רק מוחין של אקיה נתן לו רק רק מוחין של של שפלות וזה מה שמשה רבנו מבקש את המוחין האלה בחזרה זה הואתחנן הוא רוצה את המוחין בחזרה כי עיקר ההתגברות של הצדיקים עיקר מה שהצדיקים מתגברים עלינו זה הכל להגיע לבית המקדש ולכותל וכל זה זוכין בחמשה עשר באב יחד יחד עם יום הכיפורים זה עדיין השראה של יום הכיפורים זה כל יום תשלומין לשבעה וזה הששה ימים עם יום הכיפורים חמישה עשר ימים עם יום הכיפורים והעיקר הוא אומר שזוכים לעלות לשכל הכולל העיקר אומר ר' נתן כל מה שאנחנו מדברים פה שזה יותר גדול שזה יותר גדול אפילו מיום הכיפורים מיום הכיפורים אפילו יותר גדול זה כל זה רק אם אנחנו באמת מתקשרים לשכל הכולל לצדיק האמת שבידו להמתיק את הכול והוא יכול והוא יכול להפוך את הכול להמתקות וזה מה שמסביר פה מנחם מנדל משקאלוב תלמיד הגאון מווילנא מסביר שלמדנו מארבע רוחות בואי הרוח אז יש ד' רוחות הצדיק הוא מנשב אלינו אומר ר' מנחם משקאלוב בארבע סוגי רוחות כתוב מארבע רוחות בואי הרוח והוא נקרא גננא דגינתא הצדיק נקרא גננא דגינתא כמו שכתוב בסיפורי מעשיות ספור א' אומר מנחם משקאלוב שהצדיק נקרא גנן הגנן של גן עדן והוא כל הזמן עודר מנקש שותל בתוך הגן הזה עכשיו מגלה שהצדיק הוא הגנן של כל הגן עדן שהוא סוד הנהר יוצא מעדן להשקות את הגן הצדיק זה הנהר והוא יוצא מעדן והוא משקה את הגן עכשיו ארבע פעמים עדן זה ליוויתן עדן ע' נ' זה 120 עוד ד' זה 124 ליוויתן זה 496 אז אם לוקחים את העדן מכפילים אותו בארבע 124 כפול כפול 4 זה 100 זה 400 20 זה 80 וארבע כפול ארבע זה 16 אז ביחד זה 496 אז הצפרדע הזאת שהיא הציפור דעה כתוב בתורה ג' כי הייתה ציפור עם דעת למה הנוצרים השתלטו כי לא זכינו שהדעת שלנו תנהל את העולם יש לנו את קדושת משה רבנו אבל הצדיק הזה שהוא זוכה לארבע עדן זה 496 גימטריא מלכות מה זה 4 עדן שזוכה לשלום מכל מכל מכל כנפות הארץ אם היה זוכה היה שומע שלום בכל רגע בכל רבע שעה כי 4 רוחות זה מרמז לשעה שכתוב בתורה ח' שמתחלקת לרבעי שעות אז משה רבנו שהוא גננא דגינתא שהוא הסתלק ברעווא דרעווין משה רבנו זה הצדיק האמת אומר מנחם משקאלוב שהוא נגנז ברעווא דרעווין הוא כולו רצון לה' יתברך כלו אהבה לה' יתברך הוא לא רואה שום דבר חוץ מה' יתברך אז אז זה זכה להחדיר בנו מנחם משקאלוב בספרים שלו אז אומר מנחם משקאלוב שתכלית תכלית הצדיק הוא אומר בעבודתו לד' רוחות הצדיק עם העבודה שלו לכן הצדיק יש לו 4 בן' וארבע בן' זה גימטריא יצחק יש לו 4 עדן גימטריא ליוויתן אז משפיע לכל 4 רוחות העולם את הקדושה שלו את הטהרה שלו את השכל את הדעת שלו וכשאדם מתחיל להתקרב לצדיק אומר מנחם משקאלוב מתחיל משהו להבהיק בצדיק הצדיק הצדיק כל הזמן דחה אותם יש ספור מר' אשר מסטולין ומנחם מלחוביץ שהתווכחו על חסיד אחד והם הגיעו לחצר של שלמה מקרלין ור' אשר מסטולין שהוא היה הבן הבן של ר' אהרן הגדול אז הוא לקח חצי מהחסידים ור' מנחם מלחוביץ לקח חצי מהחסידים אז היה חסיד אחד שהיה שנוי במחלוקת למי הוא יהיה שיך חסיד אחד עובד ה' מאוד מאוד אז הם החליטו שכל אחד ירחיק אותו ומי שאחרי כל ההרחקות הוא יסכים להתקרב אז סימן שהוא באמת שייך אליו אז הצדיק שהוא גננא דגינתא בכלל לא מחפש חסידים הוא בדיוק בדיוק הפוך הוא רק צריך להרחיק אנשים וזה מסביר מנחם משקאלוב שמשה רבנו אמר אתה החילות להראות את עבדך את גודלך ואת ידך החזקה אשר מי א-ל בשמים ובארץ אז אז מה הוא התכוון משה רבנו אתה החילות מה הפרוש אתה החילות הוא כבר ראה 10 מכות הוא כבר היה היה בשמים קיבל תורה עשה קריעת ים סוף מה מה זה אתה החילות אלא מסביר מנחם משקאלוב שמה זה אתה החילות אומר אומר כל ספירת מלכות תמיד מראים לאדם רק בספירת המלכות של הדרגה ששייכת אליו או מלכות דעשייה או מלכות דבריאה או מלכות מלכות דיצירה דבריאה מלכות דאצילות זה לא מראים לאף אחד כי אף אחד לא מגיע לשם משה רבנו הוא עם העבודה שלו לכן הוא אומר אתה החילות להראות את עבדך הוא עשה כזו עבודה אומר מנחם משקאלוב שהוא זכה עם כזו עבודה להיכלל בכל ה10 ספירות של אימא זה נקרא ועכשיו כל ספירת האצילות כל ה10 ספירות של אצילות כולם כלולים במלכות אומר דעקודים יש מלכות דעקודים ותמיד אתה החילות זה פרושו הוא רק ראה רק ראה ספירת המלכות הוא רוצה לראות עוד 9 ספירות הוא לא רואה אותם אני לא רואה כלום אני אתה החילות אבל זה כבר היה היום שהגיע יהושע הוא לא ידע הוא לא ידע את זה אז אתה החילות אומר מנחם משקאלוב הוא כבר הגיע למלכות דעקידות דעקודים כי אם הוא כבר כולל את כל המעשה הבריאה האצילות כל עולם האצילות נכלל בעולם במלכות דעקודים אז ברגע שהוא היה לו הרגיש צמאון --- אז הצמאון של הצדיק הצמאון של הצדיק לה' שברעווא הסתלק משה רעווא דרעווין זה הוא כולו רק רצון לה' מה ה' אלוקיך שואל מעימך כי אם ליראה אז מסביר --- מה זה כי אם ליראה מסביר --- אומר כי אם ליראה אומר מה אתה תראה לו את המה תאיר בו את המה תראה לו שהוא מה ולכן הצדיק הזה לכן הצדיק הזה אומר גננא דגינתא שאצלו כל הארבע רוחות והוא מנשב עם הרוח שלו את כל הארבע רוחות בכל קצוות העולם לכל פינה כי בלי רוח גם העולם לא יכול להתקיים כמעט אז הוא יהיה האיש אשר רוח בו ויכול לנשב את רוח החיים לכל בני תמותה אפילו לגויים הוא יכול לנשב רוח חיים אבל איך איך התחילה הבראשית שלו עכשיו הצדיק יכול מה שהוא מי שהוא מברך מבורך מי שהוא מקלל מקולל אבל איך זה התחיל ההתחלה שלו הבראשית שלו הוא אומר גם הבראשית של הצדיק זה רק היה אמונה פה פה הוא מגלה לנו מנחם משקאלוב שהצדיק האמת אפילו אם הוא מכוסה באלף סמרטוטים אבל למעשה הוא יגיע לנקודה האמיתית של היהלום וזה שזוחלים על העשב אוכלים רק את השורשים של העשבים אז הצדיק הזה שהוא הגנן והוא עכשיו כולם רק אוכלים מהספיחים כתוב --- שעכשיו רק אוכלים מהספיחים של הגן וזה העניין של השואה שעשרה הרוגי מלכות שאכלו מהשורשים של העשבים אכלו מהספיחים אכלו בהתחלה אכלו את העשבים אחרי זה את השורשים של העשבים הנאצים בכלל לא נתנו להם אפילו לאכול כי כל הקיום זה רק על ידי עשרה הרוגי מלכות כל הקיום כי הצדיק העבודה שלו זה רק מסירות נפש שהוא גננא דגינתא אז כל העבודה שלו זה רק זה רק מסירות נפש לכן הוא נקרא ליוויתן מה מה זה ליוויתן שהוא דבוק בה' הוא רק עובד במסירות נפש אין אצלו שנייה אחת, שהוא יכול לנשוך עץ מרוב מרוב ייסורים מרוב ייסורים אז הצדיק הוא הבראשית כי אלה שנהרגים על קידוש ה' הם הבראשית אז הצדיק הזה שהוא מאיר לנו את האמונה את הבראשית אז אומר מנחם משקאלוב שהוא כבר השיג מלכות דעקודים לכן הוא אמר אתה החילות אז אומר אז העבודה של הצדיק שעם כל שכל שהוא מקבל הוא מתחזק באמונה חדשה זה חדשים לבקרים רבה אמונתך הוא אומר כל שכל שאדם מקבל צריך לראות מיד עם השכל הזה להתחזק באמונה בבטחון להאמין שהוא יעשה את הכול רק על ידי התורה הוא אומר ועל ידי השכל שמתווסף לבן אדם הוא צריך להתחזק באמונה שלו זה חדשים לבקרים רבה אמונתך בכל יום ויום אומר מנחם משקאלוב זה ממש אפשר להגיד שכתב את זה רב'ה גדול והוא תלמיד הגאון אומר בכל יום ויום כשמתווסף לאדם שכל אז מיד עם השכל שמתווסף לו שיגדיל את האמונה שיגדיל את האמונה התווסף לך שכל אז מיד תגדיל את האמונה הוספת קמח הוסף מים אסור שיהיה רגע אחד שכל בלי אמונה זה חוכמתו מרובה ממעשיו כי השכל זה היפך מהאמונה אבל ואמונה שהיא עם שכל אז אין למעלה ממנה שכל לבד זה שום דבר לא אמונה לבד אז לאט לאט היא מתנדפת נמוגה אבל אמונה עם שכל הוא אומר אז אין למעלה ממנה וזה שזוכה לאמונה עם השכל וזה זוכים בחמישה עשר באב הוא הסובב את כל את כל ארץ הכוש זה זה ויסגור בשר תחתינה אז המדרש אומר כתוב כתוב סובב את ארץ כוש אז אומר המדרש לא, צריך להתחיל מסמך של בני אדם לא סמך של נהרות כי חמישה עשר באב זה אות זה הסמך זה האות ה-15 בא' ב' אז עכשיו הוא זוכה זה שזוכה לסמך הזאת שזה אות ה-15 בא' ב' שזה שזה סוד הגן עדן לכן היא סתומה מכל הצדדים כי זה הגן עדן אז הוא זוכה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו הוא זוכה להיות נחל נובע מקור חוכמה הוא זוכה לנבוע חוכמה 24 שעות וכל זה זוכים בחמישה עשר באב על ידי האמונה עם השכל הוא אומר שהשכל מחזק את האמונה ואז עולים לעדן לאבא עילאה זה אבא הוא אומר זה הלוויתן עולים לאבא עילאה שמשם נשפעות כל החוכמות כל ההשגות לכל השנה חמישה עשר באב זה 40 יום לפני כה' אלול אז אז יכריזו בת פלוני לפלוני ואז יתנו לאדם את כל החוכמות ואת כל השכלים ואת כל --- לכל השנה וכל השנה הוא רק מפתח את מה שהוא קיבל בחמישה עשר באב בזכות זה נזכה לגאולה שלמה במהרה בימנו אמן שיעור מספר 4 במשך השנה מחמת ריבוי אור --- זה ריבוי אור --- הוא קרע את הלבושים הוא קרע את הצמצומים לכן אנחנו גם כן יצאנו מהצמצומים שלנו הוא מחמת ריבו אור --- שבירת כלים ומה זה הריבוי אור שכול אחד יש לו כל מיני דעות זרות ועצות איך להתקרב לה' יתברך כי כל אחד הולך עם העצות שלו עם המחשבות שלו עם הדעות שלו איך איך איך לראות את ה' איך להתקרב לה' ועל ידי זה אז הפכנו הפכנו מה שראוי לרחק קרבנו מה שראוי לרחק קרבנו ולאסור את ההיתר להתיר את האסור וכמה בני אדם שטעו מדרך האמת שעל ידי זה --- אדם נכנס לכל מיני חומרות במקום לדעת שעיקר החומרה זה התפילה עיקר הוחמרה זה תפילה בכוונה מילה במילה בהתלהבות בשמחה בנגינה בזכות בבהירות כמו שהרב'ה אומר אומר תורה מב' וירא בצר להם בשומעו את רינתם אומר בזכות בבהירות בנגינה ועל ידי זה וחמת מלך שכחה כי האותיות עצמם הם עדיין הם השכינה היא לא רואה אותם מתי מתי השכינה רואה את האותיות רק שהם בנגינה בזכות בבהירות אז וראיתיה לזכור ברית עולם שהמלך רואה את המלכה בלבושין דנהירין אז וחמת המלך שכחה אז הוא מרחם על הבן שלו אז כל אז כל החורבן וכל הצרות כי אין לנו את חמת המלך שכחה המלך הוא לא הוא לא הוא אנחנו לא יכולים לעורר את הרחמים של הקב"ה --- זה רק על ידי תפילה בזכות בבהירות בנגינה ונעימה ואדם זה שהוא לא שהוא לא מתפלל בכוונה לא מתפלל בנגינה ולא מתפלל בזכות בבהירות לא מתפלל בהתלהבות מדוע כי הוא חושב שהתפילה הזאתי מי אומר שדווקא זה הדרך מי מי אומר מי אומר מה זה זה ראית את אליהו הנביא מי אמר שזה הדרך אי כתוב תורה מב' ליקוטי מהר"ן זה כתוב שם באיזה תורה באיזה דף לא מגיעים לזה או שכבר מחזיקים בסוף או בהתחלה מגיעים לזה אולי פעם בכמה שנים לתורה הזאת אז אז שאדם תתגלה לו העצה הזה של תפילה הוא צריך הוא צריך אור אור מיוחד צריך סיעתא דשמיא מיוחדת כי לרב'ה יש המון תורות והמון דברים המון עצות ועיקר העצה שזה התפילה זה יכול להמתיק את כל הדינים יכול להמתיק את כל הצמצומים כי ועיקר הדבר הזה אז אדם רחוק מזה תכלית הרחוק הוא לא אפילו שהוא יכול להיות ברסלבר הוא לא מגיע לזה כי כי גם ברסלב יש לנו אין סוף עצות של רבנו הקדוש וככה ועיקר העצה זה התפילה אז זה עד שלומדים להתפלל כראוי שמרוב מרוב בלבולים מרוב מרה שחורה אדם לא יכול להגיע לתפילה בכלל הוא מגיע לתפילה הוא מלא בלבולים מלא מרה שחורה מלא דאגות והוא לא מסוגל בשום אופן לרכז עצמו בתפילה ובפרט להגיד את זה לאט לאט מילה מילה בזכות בהירות בנגינה שרק זה הרב'ה אומר זה רק זה הראיתיה לזכור ברית עולם שהאבות הם הקשת והנגינה זה זה זה הגוונין של הקשת ודבר שזה בלי גוונין בלי צבעים זה לא מאיר זה זה לא נושא חן הנגינה זה החן של התפילה זה זה הגוונין של התפילה ואדם בגלל בגלל כל מיני מרות שחורות בלבולים כל מיני עצות שהוא בעצמו לקח את העצות הוא חושב הוא עושה טפל לעיקר עיקר טפל אז הוא עוזב את העצה העיקרית של התפילה עד שאין יכולים להתפלל כראוי ואדם לא זוכה להתפלל כמו שצריך ולא שום מצווה כראוי ואפילו מצווה שיהיה מצווה בשמחה שהרב'ה אומר בתורה כד' שהעיקר זה לעשות את המצווה בשמחה שזה מעלה מעלה את המלכות ואי אפשר להעלות להרים את המלכות רק שעושים מצווה בשמחה ועיקר השמחה אומר הרב'ה זה שזכיתי להתקרב לצדיק כי אדם הוא לא יודע במה לשמוח אבל ברוך ה' אני מאמין בצדיק אז זה כבר לבד שמחה עצומה שצריך לשמוח בזה ועל ידי זה אפשר להתחיל להרים את המלכות ואז מלכות מלביש את נהי ונהי זה לשון נהייה לשון נהי כתוב וינהו בני ישראל אחרי אחרי ה' - שמואל הנביא שנהי זה עניין שהצדיק מאיר לנו את העניין של נהי לעשות להרים קול נהי לבכות על חסרון השמחה כי עיקר הבכייה אומר ר' נתן הלכות הודאה הלכה ו' אנחנו בוכים שאנחנו רחוקים משמחה --- שמחים רחוקים משמחה מאוד מאוד וזה עיקר החורבן כי אדם מלא מרה שחורה ומלא עצבות מלא דאגות מלא בלבולים --- יותר מידי אומר ויש מדקדקים מחומרות במרה שחורות ואחר כך עושים עברות גמורות לפעמים אדם מגיע לכל מיני מהמרה שחורה לכל מיני דברים והוא יכול חס ושלום להיכשל בעברות גמורות מרוב העצבות כי כשאדם הוא נמצא בעצבות הוא נכשל בכעס הוא נכשל בעצבנות הוא מתחתן יש לו אישה ואז פתאום הוא נהייה עצבני פתאום קורה לו משהו לא בסדר פתאום הוא מדקדק --- בשביל דבר קטן יכול להיות פתאום איזה מחלוקת ואדם לא יודע מה זה דבר קטן מה זה דבר גדול רק על ידי הצדיק הוא מאיר לו מה זה דבר קטן מה זה דבר גדול ואדם מרוב המרות שחורות אז הוא יכול להיכנס --- גדולים ביותר בכל מיני כעס בכל מיני חמות ויש עושים עברות גמורות בידיים הולכים בטל מתורה ותפילה בכוונה יש כאלה שמרוב מרוב זה זה שהם שהם רוצים את ה' --- הוא לא עושה שום עבודה רק חושב על ה' 24 שעות או הוזה איזה הזיות או מדמיין איזה דמיונות או חושב שהוא חושב על ה' ומרוב המרה שחורה שלהם והדקדוקים שלהם הם ממש בטלים מתורה ותפילה כי זה עיקר העבודה של האדם זה התפילה בכוונה והתפילה בהתלהבות והתפילה בשמחה אלא שוקדים על דלתי עבודה באמת והם נכנסו לכל מיני עבודות חדשות לגמרי הכל --- ועבודתם שמרבים בחומרות יתרות משונות וכבר הרגילו כל מיני חומרות יתרות משונות --- כיוצא בזה הרבה כיוון שעצותם והנהגותם מהופך מן האמת כי הם אין להם את האור של האבן שתייה אין להם את האור של הר הבית של בית המקדש --- את החטאים והעוונות כי ברגע שאדם עשה איזה איזה שהוא חטא אז הוא כבר פגם בכל התורה כולה כי על ידי שעוברים על איזה מצווה --- כי המצווה שפגם בה ואז אינו יכול לקבל משכל הכולל כי שכל הכולל זה השכל של האבן שתייה שכל הצדיק שזה החורבן שאין לנו שום קשר עם אבן שתייה אנחנו כל אחד הולך עם העצה שלו עם הרעיון שלו עם ההבנה שלו עם המחשבה שלו וממש - הכלים - צינורות --- על ידם - כל הנתיבות כל הצינורות והכל כבר אצלו הפוך כל הצינורות הפוכים לפעמים אדם נדמה לו שזה חשוב וזה חשוב וזה חשוב בינתיים הוא כבר לא מתפלל בכוונה לא מתפלל בהתלהבות לא מתפלל בחמימות ולאט לאט התפילה שלו נהיית יותר קרה יותר קרה יותר קרה והוא לא מרגיש בכלל כי הוא כבר הכניס את כל --- לגמרי אבל ה' יתברך חפץ חסד הוא ורוצה ---אבל ה' רואה את מה שקורה לנו ולכן נתן לנו את בין המצרים שיש לנו 3 שבועות השנה שאדם יחשוב שלושה שבועות עכשיו מה מה קורה איתי באמת על כן באהבתו ובחמלתו הקדים רפואה למכה תשובה לעולם ואז נתן לנו את יום הכיפורים זה תקון אחד עכשיו אנחנו עכשיו הוא אומר אז התיקון השני זה - תשעה באב אז יש גם יום הכיפורים וגם תשעה באב זה בין המצרים זה כמעט אותו תיקון כי בשניהם חולצים את הנעליים לחלוץ את הנעליים זה מראה שאיבדנו את כל העצות איבדנו את כל הצמצומים אין לנו היום צמומים נעליים זה צמצומים אין לנו שום צמצומים אנחנו בראנו צמצומים חדשים גילינו צמצומים חדשים דרכים חדשים - של הצדיק ולכן חולצים נעליים בתשעה באב נקרא מנודה כי מה עשה מנודה מנודה הוא ביזה את התלמיד חכם הוא ביזה את הצדיק הוא צריך לחלוץ את הנעלים שלו ברגע שאדם מבזה את הצדיק אז הוא הולך עם השכל שלו עם הדעת שלו אז מיד צריך לחלוץ את הנעליים שידע שאין לו נעליים אין לו צמצומים הוא הוא יש לו כבר צמומים חדשים הצמצומים של עצמו אז בלי נעליים וגם האבל גם כן הוא חולץ את הנעליים כי אבל גם כן מדוע מסתלקת איזה נפש איזה נפש במשפחה כי כל המשפחה איבדה את הצמצומים שלה כל המשפחה מאבדת את הצמצומים עד שמסתלקת איזה נפש לכן כולם מורידים את הנעליים להראות שאיבדנו את הצמצומים איבדנו את את איבדנו את העצות הנכונות כי המנעלים זה נקרא עצות זה זה העצה איך ללכת איך ללכת בסדר על ידי הנעליים אדם הולך טוב הולך מהר הולך בין אבנים בזכוכיות אין לו שום פחד יוצא שהנעליים זה זה העצות ולכן אז כמו שביום כיפור אנחנו חולצים את הנעליים ואז אנחנו עולים לקודש קודשים ועל ידי זה זוכים לעצות חדשות לגמרי לשכל הכולל כי אי אפשר להיות שם במנעלים שמה הצמצומים - ביותר כי שם בחינת אור בא' כי אצל ר' מאיר כתוב כותנות אור בא' אז הכותנות אור זה צריכים להביא לנו את האור בא' לכן ר' מאיר אז הוא אז הוא זכה שאצלו היה כתוב בספר תורה שלו אור בא' בגלל שאצל ר' מאיר אז הכותנות אור הנעליים היו יודעים להמשיך לו את האור עם א' כי העיקר זה לראות את האור עם א' לראות את האור של ה' לראות את השמחה בה' לשמוח עם ה' ולא כותנות עור לא היה כתוב כותנות עור עם ע' שהם המנעלים כותנות עור זה המנעלים כתוב שאדם הראשון ואשתו חטאו רצו עשו עלה תאנה וה' עשה להם כותנות עור כי כותנות עור זה הנעליים וזה לכן בתורתו של ר' מאיר היה כתוב כותנות אור בא' למה כי היה לו את העצות הנכונות כי עד שאין לנו את העצות הנכונות זה עדיין כותנות עור עם ע' מרמז שפגמנו בעיניים תאווה הוא לעניים כיוון שאדם הוא יש הוא יש תמיד הוא פותח את העיניים שלו אז הוא הופך את האור עם א' לעור עם ע' על ידי פגם העיניים אבל אצל ר' מאיר שהיה מאיר עיני חכמים בהלכה היה לו את אור ה' אז אז הוא זכה לאור עם א' ור' מאיר שהיה זוכה לאור התורה בשורשה עד שתלמידיו לא היו יכולים לעמוד על סוף דעתו עד שתלמידיו לא יכלו בכלל לעמוד על סוף דעתו לא יכלו להבין מה שר' מאיר אומר כי כל העניין של ר' מאיר זה היה העניין להאיר את אור התורה וכיוון שהעבודה שלו הייתה להאיר את אור התורה אז ממילא התלמידים שלו לא יכלו להבין לא התלמידים לא החברים מה ר' מאיר מתכוון למה הוא מקל פה למה הוא עושה ככה למה הוא עושה ככה למה הוא לא עשה על פי ההלכה כמו שהסברנו על על יואב על ועל אדוניהו שיואב אמר הנה עכשיו דוד המלך כבר עבר הלכה ממש לא תוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור כי הוא שונא את חגית אז הוא צריך בשביל זה להמליך את שלמה מה מה הולך כאן אז תפסתי תפסתי אותו ממש בעבירה בת שבע זה הייתה האישה האחרונה שלו איך איך הוא יכול איך הוא יכול לוקח את אדוניהו אז יואב תפס את דוד שהוא עבר הלכה ממש אז אומר אומרים חז"ל - את יואב אחר אודניהו ואחר אבשלום לא נטה שבעצם הוא היה רצה גם כן אחר אבשלום ללכת זה לא כי לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור זה התרוץ שלו זה התרוץ יצר הרע שלו האמת שהוא רצה למרוד בדוד ותמיד לא סבל את דוד ותמיד רצה את אבשלום רק מה הוא פחד עדיין המלכות של בית דוד קיימת באבשלום עוד דוד היה צעיר אז הוא פחד ממנו עכשיו דוד כבר זקן אז לא פוחד ממנו אז זה שאדם חושב שהוא יותר מבין בהלכות מהצדיק שלא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור שאדוניה היה יותר גדול משלמה זה רק זה רק תרוץ לבעוט בצדיק כי האמת שגם כן באבשלום רצה לעשות אותו מרד באבשלום מה מה שייך פה אבשלום במרד מילא אדוניהו ושלמה עוד אפשר לטעות אבל איך אפשר יכול לטעות בין אבלום לדוד איך עשית את הטעות הזאת והוא רצה להמליך את אבשלום לכן איש איש --- אנשי תועבה כי דואג דואג אחיתופל נתן את העצה להמליך את אבשלום וכל זה היה עצה כדי שהוא ימלוך כדי שאחרי זה יהרגו את אבשלום והוא ימלוך אז אנשי דמים ומרמה יתעב ה' ואני ברוב חסדיך דוד אומר ואני בדיוק כמוהם אני כמו דואג ואחיתופל אני כמו כל האנשים האלה שרק הולכים עם תככים ומזימות איך להפיל את זה איך להפיל את זה וכל מיני תככים ומזימות כאלה ואני יותר גרוע מכולם אני בדיוק כמוהם ואף על פי כן ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחווה אל היכל קודשך ביראתך אבל את התפילה אני לא עוזב אפילו שאני יותר גרוע מכולם ואני יותר פושע מכולם יותר חוטא מכולם אבל את זה אני יודע ברוב חסדך אבוא ביתך לבוא עוד להתפלל בהתלהבות בשמחה נעים זמירות ישראל את זה אני לא יעזוב בשום אופן בעולם אפילו שאני יהיה תועבה שאני יהיה מה שאני יהיה שאני יהיה הכי גרוע בעולם אני יודע שהתפילה זה המפתח להכול רק התפילה תעזור לי מה מה אז מה יעזור לי להיפך אני יודע שאני תועבה יודע שאני הכל אבל אני ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחווה אל היכל קדשך ביראתך ואיזה יראה כזו יראה הרב'ה אומר שאי אפשר בכלל ללמוד את היראה מדוד הוא היה כזה יראה נוראה --- היה צריך ללמוד את זה ממקומות אחרים ולכן ר' מאיר לא יכלו לעמוד על סוף דעתו כי ר' מאיר זכה לאור התורה בשורשה שתלמידיו לא היו יכולים לעמוד על סוף דעתו עד שזכה לבחינת שכל הכולל ר' מאיר זכה באמת לשכל הכולל לאבן שתייה הוא היה הוא היה מתלמידי ר' עקיבא והוא זכה לאור של ר' עקיבא באמת ועל ידי שהוא זכה לאור של ר' עקיבא על ידי זה הוא זכה לשכל הכולל שקשה לנו להבינו ושם בחינת התשובה בחינת יום הכיפורים יוצא שכשאנחנו זוכים בתשעה באב תשעה באב כבר זוכים ישר לאור של יום הכיפורים בשלושת השבועות צריך להמשיך את האור של ראש השנה זה השלושת השבועות שזה שזה 3 דפורענותא 7 דנחמתא זה עשרה שבתות ועל ידי זה זה 10 שבתות שזוכים להעלות את כל ה10 ספירות שצריכים כי צריכים לעלות ממלכות ועד בינה ר' נתן הסביר מקודם שביום הכיפורים אנחנו הולכים ממלכות ועד בינה עכשיו אז עכשיו מתחילים לעלות ממלכות מספירת המלכות עד שמגיעים לבינה לחוכמה לכתר שנוכל להיכנס בראש השנה כבר לספירת הכתר וכל השכל הכולל שזה הפוך מהשכל שלנו כי הדעת שלנו וההלכות שלנו והכל שלנו זה הכל הפוך מן האמת זה הכל עם נגיעות זה הכל עם זה הכל עם כל מיני דברים שאנחנו מסובבים בהם וזה ורק השכל הכולל זה יכול להאיר בנו באמת את האמת האמיתית שכל הצדיק שאפשר לו להבין, זה התשובה של יום הכיפורים ושלושת שלושת השבועות ששמים אותם בחליצת הנעליים אז כבר זוכים לאור של יום הכיפורים כבר מכינים את האור של יום הכיפורים שהעוונות נהפכים לזכויות ומה זה יום הכיפורים שהעוונות מתהפכים לזכויות אז אם אדם בשלושת השבועות מרגיש את הצער והצער צריך להרגיש שאסרתי את האסור למותר את המותר לאסור טמא לטהור טהור לטמא הכל הפכתי את כל מה שהתרתי מה שאסרת מה שהתרת אסרתי מה שאסרתי התרת הכל הפכתי וברגע שאדם - מכיר בזה ובוכה על זה ועל זה הוא בוכה אז מיד הוא זוכה שכל הזדונות נהפכים לזכויות ועל כן היה ר' מאיר אומר 150 פנים טהור 150 פנים טמא כי לא כי היה לו כוח להעלות מטומא לטהרה אז באמת הוא הצליח הוא הצליח לטהר את השרץ זה החידוש ר' נתן מסביר החידוש שהוא טיהר את השרץ בקן' טעמים אז הוא הוציא ממנו את רוח הטומאה הוא הוציא רוח הטומאה עוד אי אפשר לאכול את השרץ אבל הוא כבר טיהר אותו הוא לא אמר שמותר לאכול הוא אמר הייתי יכול לטהר אותו כתוב שלעתיד לבוא אז אעביר את את רוח הטומאה מן הארץ אז מה יהיה אסור יהיה אסור יהיה בגלל ריבוי אור להיפך עכשיו רוח למה רוח הטומאה שורה שורה מחמת ריבוי הניצוצות שיש בהם ואז יהיה אסור לאכול מחמת ריבוי אור אז האיסור ישאר איסור אבל עכשיו זה אסור בגלל רוח הטומאה ואז יהיה אסור גם מחמת ריבוי אור ר' מאיר היה יכול באמת להעלות מטומאה לטהרה ולהפוך עוונות לזכויות וזה היה הכוח של ר' מאיר שידע להפוך את כל העוונות לזכויות - שורשי התשובה ושכל הכולל יום הכיפורים ולכן ור' מאיר יכל להוריד את שכל הכולל בכל השנה כולה ר' מאיר יכל להוריד כי העבודה שלנו יום אחד יום אחד יום אחד בשנה זה יום יום הכיפורים להוריד את השכל של יום הכיפורים ושמתבטלים כותנות עור שהם בחינת מנעלים כנ"ל ועכשיו הכותנות עור מתבטלים לגמרי שהם המנעלים כנ"ל --- תשעה באב ולכן תשעה באב שהיה חורבן בית המקדש שזה חורבן כל העצות כל אחד הלך עם העצה שלו ועם הראש שלו ה' אמר אם אתם הולכים עם הראש שלכם מה צריכים את בית בית המקדש בית המקדש זה כדי שנלך עם עם הראש של הצדיק עם הראש של האבן שתייה אם כל אחד יש ברוך ה' עצות נפלאות אז שילך ילך עם העצות שלו אז חבל להחזיק את הבית שכלליות כל הקדושות --- דנתחרבו נחרבו נתקלקלו על ידי עוונות דישראל כי מה מה זה עוונות כי אדם יכול לעשות את החטא הכי גדול (אידיש) אני יודע שעשיתי עברה אני יודע שעשיתי חטא אני יודע שעשיתי פשע אין לי שום שיטה משלי ושום דעה משלי אבל אם לי יש לי כבר דעה משלי והבנה משלי אז גמרנו אז זה כבר דעה שלי והבנה שלי אז כבר אי אפשר אז כבר כבר נעלם נעלם אור הצדיק נעלם אור של בית המקדש --- שכל הכולל - מגיע והאבן שתייה נשארת תמיד אבל אבל הבית המקדש שזה הצינורות זה זה זה הולך הולך קודש קודשים ואחרי זה היכל אחרי זה עזרה אחרי זה עוד עזרה ועוד עזרה והכל זה שכלים איך איך להמשיך את השכלים מהשכל הכולל אז האבן השתייה תמיד תמיד תשאר זה זה אי אפשר להחריב כי השכל כולל נשאר תמיד איך מגיעים לשכל הכולל אבל אם החרבנו את הצינורות מכניסים צינורות משלנו דרכים משלנו אז אז אני אחריב לכם את כל את כל ה10 קדושות אז כל ה10 קדושות נחרבו אפילו ארץ ישראל נחרבה הכל נחרב ואז נשאר אבן שתייה בעצמו כי שמה אין שום פגם מגיע כי - לא מגיע שום פגם ואדם יכול כל יום מחדש לחדש את הקשר עם האבן שתייה כל רגע לחדש את - אבל - מחמת ריבוי אור אבל בלי הצמצומים של ההיכל והעזרות וכל אלה אז אי אפשר אז אי אפשר לקבל מזה ועל כן באמת אז הוא בחינת שבירת כלים לכן זה ביזע פורפירה דיליה שעכשיו האור בלי צמצומים עכשיו האור של אבן שתייה הרב'ה אומר זה בלי צמצומים שהוא בעצמו בחינת חורבן בית המקדש וכליו וכל הכלים שכל המקדש וכליו היו כלים וצינורות להמשיך חיות והמתקות משכל הכולל הכל היה כל הכלים שהיה בבית המקדש המנורה והשולחן והמזבח הזהב אחרי זה מזבח העולה הכל היה כלים נפלאים להמשיך אור משכל הכולל מקודש קודשים ועכשיו נשבר ונחרב הכל עכשיו נחרבו כל הצינורות כי לכל אחד יש צינור משלו ברוך ה' דרך משלו הבנה משלו אז אז נחרבו כל הצינורות אז אין מזבח העולה אש תמיד תוקד על המזבח לא תיכבה העולה על מוקדה כל הלילה כי על ידי מזבח העולה זה היה מאיר האור כל הלילה היה מאיר האור של החצות היה מאיר האור של ההתבודדות היה הכל מאיר והיו זורקים את הבהמות שורפים את הבהמות זה אדם צריך לשרוף את הבהמיות שלו אם אדם יש לו עצה איך להסתדר עם הבהמיות בלי לשרוף את הבהמיות אז אז לקחו את המזבח כי המזבח שורף את הבהמיות לגמרי כי אסור לאדם להישאר עם שום בהמיות לכן זה מן הבקר מן החמורים ומן הצאן חמורים לקחו היה צריך בנפרד כי זה יש עניין שלבטל קליפת חמור מן העולם שזה עניין של אתונות עשרים ועיירים עשרה שהראה הראה הראה יעקב לעשו שהוא שולט על כל העשרה כיתרין דמסאבותא על כל על הכל העיירים עשרה אז הוא שולט על כל העשרה כיתרין דמסאבותא זה רק יעקב יכול לשלוט עליהם הוא שולט על הכל לכן איך שחלקו על שמואל הנביא אז איך שחלקו על שמואל הנביא אז מיד נאבדו אומר ר' נתן --- נאבדו האתונות אצל קיש כי שחולקים על הצדיק אז חולקים על כל צדיקי הדור - צדיקי הדור אז כבר נאבדו האתונות אז כבר כבר עברו האתונות מהקדושה לסטרא אחרא כי גנבה ואבידה זה סיטרא אחרא אז כבר נאבדו האתונות כבר כבר האתונות חזרו לסיטרא אחרא ככה הצדיק שלט על האתונות שאול שלט על האתונות ופתאום האתונות נאבדו האתונות עברו לסיטרא אחרא לכן זה ויהי מקץ 40 שנה ויאמר אבשלום למלך אלך ואשלם את נידרי אשר בחברון אז אומרת הגמרא בדף בנזיר דף ה' עמוד א' מה זה ויהי מקץ 40 שנה מקץ 40 שנה שביקשו להם מלך שזה היה זה מספר התנ"ך שאחרי קודם מרדו בשמואל ואחרי זה אחרי זה רדפו את דוד ואחרי זה --- אחרי זה כבר המליכו אותו מה מה --- אז אחרי זה מרדו בדוד ועל זה שמורדים בצדיק זה לא פרושו היום מורדים בצדיק אז גמרנו עשינו לנו מלך ויהיה לנו סדר בלי הצדיק אז זה לא ככה אז אם אין את הצדיק אז כל אחד מורד בשני אז בן מורד באביו כל אחד מורד בשני זה לא ככה אז ויהי מקץ 40 שנה זה היה התוצאות של המלך הם אמרו אנחנו רוצים מלכות רוצים רוצים מדינה רוצים צבא שמואל הולך ככה מעיר לעיר שלפצלך כמו שאומרים רוצים מדינה מסודרת מדינה שנוכל לראות משהו שלא שלא נראה תמיד ניסים ניסים ניסים ואם פעם לא יהיה איזה נס אנחנו רוצים מלכות מסודרת כל יום אנחנו מפחדים באים הפלישתים באים אלה באים אלה ראו ששמואל היה הוא היה צועק בוכה בסדר אבל מי יהיה מחר פתאום הוא ימות חס ושלום הוא מחר הוא לא הוא לא יצעק טוב מחר הוא ילך פתאום לישון הוא יהיה שם באיזה שדה והוא לא והוא לא יגיע בדיוק ברגע שצריכים לצאת לקרב אז מה יהיה רוצים שיהיה מלך עם צבא ויש קרב אז מביאים את הצבא וגמרנו אז אז אז ה' אמר לשמואל לא לא אותך לא אותך מאסו כי אותי מאסו זה הכל תירוצים הם רוצים פשוט למרוד רוצים פשוט יהיה להם דוד אז יקחו את אבשלום יהיה להם זה אל יהיה להם זה יהיה להם זה העיקר העיקר מה שבוער באדם זה המרידות ואיך להפיל את זה ואיך ואיך ואיך ואיך לצעוק שהוא זה ולדבר לשון הרע על זה זה מה שבוער בבן אדם זה לא שרוצים מלך ורוצים מדינה רוצים הפקרות זה מה שרוצים אז לכן ויהי מקץ 40 שנה אז אז אבשלום אמר למלך אני הולך לחברון אז אז אומרת הגמרא שזה היה התוצאות שבסוף הבן מרד באביו כי כי אם אין את הצדיק האמת אז יכול להיות הבן הכי טוב יכול חס ושלום למרוד באביו כי מה מה שבוער בבן אדם זה זה זה לא זה זה זה ברגע שאדם אין לו מרות הצדיק אז אין לו שום מרות בעולם אז זה רק הפקרות זה רק דמיונות היום ראש ממשלה כזה מחר ראש ממשלה כזה מחר יהיה בחירות כאלה מחר יהיה בחירות כאלה זה הכל ליצנות ואחיזת עיניים ורק ורק חוץ מהצדיק אין שום דבר בעולם אין שום מציאות בעולם הכל זה רק זה רק תירוצים ליצר הרע - ולכן ברגע שמאסו מאסו בשמואל אז נהייה חורבן העולם נאבדו האתונות אומר זה כבר הראו להם הנה נאבדו האתונות האתונות של קיש נאבדו --- עכשיו הסיטרא אחרא שולטת בעולם הסיטרא אחרא שולטת בעולם אז אז אז הכל מתבלבל הכל נחרב כל רגע נידמה שצריכים מלך חדש צריכים למנות מישהו חדש צריכים מנהיג חדש זה זה שמואל הוא לא טוב אז גם דוד לא טוב זה אף אחד זה לא טוב אז כל כל מלך יחליפו מישהו אחר כי אדם בכלל שוכח את התכלית שהתכלית זה לעבוד את ה' אם התכלית זה לעבוד את ה' אז מה איכפת לי אם זה מנהיג או זה מנהיג מה זה, אני צריך לשבת לי באיזה מערה באיזה פינה ומגיע ראש השנה לשבת באיזה פינה ולבכות לה' אדם מגיע ראש השנה עושה חשבונות כמה יש בקבוץ פה כמה יש בקבוץ שם מי מי הגיע לפה מי הולך לשם אני לא יודע שום דבר אני מגיע ראש השנה הוא אומר אומר ר' אברהם בר' נחמן באתי לחפש אנשי המלך באתי לראות מי מתפלל בהתלהבות ומי מי מי צועק ומי בוכה מתפלל, אני אני לא צועק ולא בוכה ולא מתפלל לכל הפחות שאני יתעורר מהשני מאנשי המלך זה אני בא באים לבכות לה' ברסלב זה משהו אחר לגמרי ופתאום אנחנו רואים ברסלב בתוך ברסלב שוכחים לגמרי מהתכלית מדברים על זה נכבוש מדינה זו מדינה זו - אני לא בא לכבוש מדינות אני בא לבכות לה' אני מחפש דברים אחרים לגמרי אז אדם צריך לזכור שבאנו כאן באנו כאן בשביל התכלית בשביל לעבוד את ה' לבכות לה' יש לי מלא עברות פאקעאל גדול מכל הגלגולים אני צריך לבוא לתקן את כל הגלגולים מה שאדם רואה בגלגול הזה זה זה לא אחד חלקי טריליון מכל הגלגולים מה שהוא עשה רק מראים לו ככה כמחווה במחוג טיפה תראה תראה מה שאתה אז תבין מה שהיית בגלגולים קודמים היית --- בדור המבול בדור ההפלגה מאנשי סדום כל הגלגולים אדם יכול שאדם שאדם כבר עבר ופה רק הראו לו על קצה המזלג טיפה שטיפה יזדעזע מעצמו אבל אתה אדם צריך לדעת שיש לו חבילות בלי סוף ועיקר שאין לי שום קשר עם הצדיק שאני לא בכלל לא יודע מה זה תפילה שהתפילה בכלל לא מעניינת אותי אני מתפלל ככה בא בא ראשון בא אחרון יוצא ראשון ברוך ה' התפילה אפשר ללכת הלאה במקום במקום לבוא ראשון לצאת אחרון אז נהייה בדיוק בדיוק ההיפך ברסלב צריך לבוא לבוא ראשון לצאת אחרון זה נקרא ברסלב --- עם התפילה שלו החזיר את כל טעפליק בתשובה עם התפילה השלו לבד הוא היה מתפלל כבר כל טעפליק הייתה שומעת את זה כולם היו מתעוררים מזה אז זה היה ברסלב פעם אמרו אם לא היית ברסלב היינו עושים אותך לרב'ה גדול ברסלב צריך להתפלל לאט לאט בסבלנות אדם מה מה באתי לעולם באתי לעולם כדי כדי לעוד תפילה עוד עוד שחרית עוד מנחה עוד מעריב עוד חצות עוד עוד שעה התבודדות ולבקש את זה מהקב"ה מגיע בין המצרים איך אני אכנס לעבודת התפילה איך אני לא לא אברח באמצע התפילה ברוחים לכותל בורחים לשטיבלאעך בורחים פה בורחים שם יש ברוך ה' מניין במאה שערים יש יש מניינים של ברסלב מניינים שמתפללים לאט לאט מילה מילה וכל אחד שמח שיש לו איזה תרוץ לברוח מהמניין העיקר להתפלל בקצרה במהירות ברוך ה' היום היום אשתו קראה לו אז הוא יכל היה לו תרוץ להתפלל בשטיבלאעך הוא מתפלל שם הוא מתפלל שם אדם צריך לבכות על זה הוא הולך הביתה שיעשה בבית תפילה של שעתיים שיהיה כבר --- אז כל העניין שעכשיו נשבר ונחרב הכל והכל נשבר כל הצינורות כל הנתיבות וכן נשברו צינורות התפילה אדם בכלל לא יודע איך מתפללים --- כי אם - השכל הכולל בעצמו שאי אפשר לינק ממנו מחמת ריבו אור - שבירת כלים עכשיו אנחנו אין לנו שום קשר עם אבן שתייה כל הכלים והצמצומים נחרבו אבל בכל זאת אין אין שום מקום אחר רק האבן שתייה - הקליפות - אין יונקים ממנו כי אם מעד דמעט - מההסתרה אבל אף על פי כן אבן שתייה מאירה לנו כי אם זה נהייה התקרבנו לצדיק ומזה אנחנו מתקרבים לתפילה כי אבן שתייה זה רק תפילה התורה הייתה עולה על אבן שתייה אבן שתייה זה התפילה והתורה הייתה עומדת על האבן שתייה כלומר שיש אבן שתייה יש תפילה אז יש תורה שם את התורה על האבן שתייה עכשיו עכשיו התורה כבר כבר מתחת לאבן שתייה כבר הלוחות כבר כבר כבר שמו אותם למטה מתחת לאבן שתייה כלומר שעכשיו - האבן שתייה זה זה התפילה אבל אבל התפילה עצמה מאירה לנו מעט מעט זה שאדם לא יכול להתפלל בהתלהבות בכוונה באריכות כי התפילה לא מאירה לו ועל זה הוא צריך לבכות זה זה בין המצרים זה התשעה באב מתי התפילה תאיר לי אבל על כל פנים מה התכלית שיש לעולם כבר נחרב לגמרי ותשעה באב אז חורבן בית המקדש אז ממה חיים בכלל ממה אדם חי אם אדם ממה אדם חי מהחידושים שלו? מהרעיונות שלו? מהבלבולים שלו? הוא רק חי מזה שאבן השתייה מאירה בהעלם וזה התשעה באב - העליונה נעלמת זה השכל הכולל קודש קודשים --- הסיטרא אחרא תוקף הגלות תוקף הירידות שירדו שמה ישראל שנופל מאוד לעשרה כיתרין דמסאבותא חס ושלום אז כאן דייקא - משום קדושה עכשיו זה בדיוק ההיפך עכשיו רק האבן שתייה יכולה להחיות אותנו כל כך כבר נפלנו שאין לנו אפשרות לקבל משום מתוך שום כלי מתוך שום צמצום הוא אומר להיפך עכשיו אם היה בית מקדש ברגע הזה ואם כזה ריבוי אור כל מה זה הריבוי אור שכל אחד יש לו רעיונות משלו ודרכים משלו ועצות משלו ועד שיש לאדם שכל עצמי אז הוא לא מקורב כלל אין לו שום התקשרות עם הצדיק צריכים לבטל את השכל עצמי לגמרי ושכל עצמי זה זה העצות שלי והרעיונות שלי והדעות שלי והמחשבות שלי זה שכל עצמי אז כיוון שאני הולך עם שכל עצמי אז להיפך אז אי אפשר עכשיו לבנות את בית המקדש עדיין זה גופא אומר ר' נתן זה תלוי אחד בשני כיוון שעוד יש לי שכל עצמי אז מה יבנו את בית המקדש אז אני אחריב אותו עוד פעם עכשיו צריכים לקבל את האור דייקא מאבן שתייה אומר וצריכים צריכים לחכות שיהיה לי יהיה לי את הצמצומים כל מה שה' מחכה עם עם הבניין בית המקדש הוא מחכה שיהיה לנו את הצמצומים כי אנחנו הולכים כל אחד אנחנו הולכים עם שכל עצמי עד שאדם עוד לא זרק את שכל עצמי אז אי אפשר בשום אופן לבנות את הבית אז מה יעזור הבית כל כל הבית זה ביטול השכל עצמי להמשיך שכלים ודרכים וצמצומים מהבית המקדש ממזבח העולה מזבח הזהב שלחן מנורה משם משם נמשיך מניין שלא שינה כתוב כל פעם ויעש ארון-שלא שינה לא שינה לא שינה הוא לא שינה שום דבר הוא לא לא עשה שום שינוי בהעלותו את הנרות ואחרי זה אז היה הוא היה יכול לעשות איזה פתילה כזאת איזה משהו כזה איזה איזה משהו שום דבר שום תנועה הוא לא שינה כמו שמשה לימד אותו כמו שמשה אמר לו הוא לא שינה שום תנועה שום דבר מהדיבור של משה אז היה יכול להיות משכן יכול להיות מנורה יכול להיות מזבח היה יכול להיות הכל אבל עד שיש לו שכל עצמי אז גם אי אפשר שיהיה בית מקדש עדיין כי עכשיו צריכים דווקא מאבן שתייה לשרוף את הדעות שלי כי האבן שתייה יכול להאיר לי כזה אור שזה כבר ישרוף לי את השכל עצמי זה ישרוף לי את הדעות שלי את הרעיונות שלי את ההבנה שלי ולכן דייקא עכשיו שכבר נפלנו לכאלה מקומות אז אי אפשר לקבל חיות משום קדושה פרטית משום משום היכל משום עזרה משום מזבח משום מנורה משום שולחן רק דייקא דרך האבן שתייה רק צריכים קדושה עליונה מאוד מאוד שיכולה --- במקומות הטמאים גם שהיא יכולה להאיר בי גם כן כי עכשיו אני לא יכול לקבל את הקדושה לא מהמנורה ולא מהמזבח ולא מהארון ולא ממזבח העולה ולא מההיכל ולא מהעזרות זה אני לא יכול לקבל מזה כי כי יש לי שכל עצמי עכשיו אני יכול לקבל את הקדושה רק מאבן שתייה והאבן שתייה זה זה קדושה נוראה שיכולה לשרוף אותי וזה ריבוי אור יכול להיות וזה יכול להיות כל כל מיני דברים ולכן צריך להוריד את הנעליים להוריד את הנעליים זה מראה שעכשיו אנחנו לא יכולים לצמצם את האור דרך המזבח ודרך המנורה ודרך השולחן דרך כל העזרות וההיכלות שהיה בבית המקדש אלא דייקא על ידי חליצת המנעלים כי אנחנו מתקשרים עכשיו עם אבן שתייה ואנחנו מפחדים שלהיפך שלא נישרף מריבוי ריבוי האור של האבן שתייה דייקא קדושה עליונה מאוד מאוד --- הטמאים לגמרי עד אפילו להאיר אפילו באדם טמא כמוני שלא יודע מה זה תפילה לא יודע מה זה חצות לא יודע מה זה התבודדות אני רק הולך עם הראש שלי עם השכל שלי עם הדעת שלי ולהאיר בי ולהפוך לי את השכל את המוח שלי שאני אתחיל להיכנס לעבודת הפילה ולעבודת החצות ולעבודת ההתבודדות ושעה התבודדות לא פחות ולא יותר ואם לא הצלחתי אז עוד פעם להתגעגע לא להגיד ש5 דקות זה גם טוב זה לא טוב צריכים שעה הרב'ה אמר שעה הרב'ה שעה זה זה צריכים שעתיים הרב'ה אמר רק שעה אומרים ככה כי אי אפשר להגיד שעתיים אבל להוריד מהשעה גם כן אז אפשר בכלל ללכת לישון וגמרנו אלא כל העניין של הרב'ה זה אפילו אם לא עשה את השעה אז הוא כוסף אז הוא מתגעגע אז לא זכיתי לשעה אז יש לי עוד חטא יש לי כל כך מליון אז יש לי מליון עברות יש לי עוד חטא אבל אני בוכה בוכה גם על זה אני בוכה אני בוכה גם על זה - ואני יודע שאם לא זכיתי לשעה אז הכל הולך אצלי הפוך --- ואז רק השכל שלי מאיר בעולם כי השעה התבודדות הופכת לאדם את השכל שלו הוא עומד שעה לפני ה' כמו כמו אצל --- לרופא לבית חולים אז אתה עומד שעה שעתיים בתור חדר מיון וחדר זה וחדר זה ופה מגיע להתבודדות --- חדר מיון כבר שולחים אותו למקומות אחרים שם הוא כבר מחכה שעה שעתיים שלוש הוא כבר משלם את כל השעות כמו כמו שהשמיטה לא שמרתם שמיטה אז תשבו שם 70, 70 שמיטות תשבו שם איפה שישבו שעה זה כמו שמיטה אחד אדם הוא לא עשה את השמיטה למה מה פתאום שמיטה מה פתאום שעה אז הוא יעשה את השעות האלו במקומות אחרים זה הוא לא הרוויח שום דבר את השעות האלו הוא הרוויח עוד דף גמרא עוד איזה חצי שעה שהוא למד באותה שעה הכל הוא ישלם במקומות אחרים את השעה הזאת הוא לא מרוויח שום דבר יתקע לו האוטו באיזה מקום סתם סתם לחכות למישהו איזה שעה פתאום באיזה מקום הכל הוא יצטרך להחזיר את כל השעות האלה שהוא לא שהוא לא התבודד הכל הוא יחזיר לא יעזור שום דבר ולכן צריך את השעה הזאת לברוח במסירות נפש ולהתחבא באיזה פינה באיזה מקום עומד עומד שעה לפני ה' ומה אני מבקש בשעה אומר צריך לבקש מוח חדש ושכל חדש כיוון שהמוח והשכל שלי זה מוח ושכל שהם עקומים לגמרי הם ועיקר ועיקר העקמומיות שאני לא מתפלל כמו שצריך זה עיקר העקמומיות אני לא עושה את החצות כמו שצריך --- אני מרגיש בחצות גאווה על מישהו שאני קם חצות אז זה לא חצות כמו שבשעה התבודדות יש גאווה על מישהו שלא עשה שעה התבודדות אז זה לא שעה התבודדות שעה התבודדות זה להגיע ללב נשבר כזה לב נשבר כזה בענווה כזאת שפלות כזאת שאני הכי גרוע מכולם זה נקרא חצות זה נקרא התבודדות אם אני לא מרגיש שאני הכי גרוע מכולם אז זה לא היה חצות לא היה התבודדות אז זה טוב בתור תרגילי סדר אבל זה זה לא חצות ולא התבודדות חצות צריך צריך להרגיש כזה --- לכן כתוב שהאר"י היה אומר להרבה שלא יקומו חצות כתוב בכתבי האר"י שלא כל אחד ראוי לקום חצות אם אדם יכול לקבל פתאום גאווה בחצות אז מה הוא הרוויח רק הרב'ה הרב'ה יודע שעכשיו ניפול בגאווה עוד יותר אם לא נקום חצות נהייה פי כמה בגאווה לכל הפחות שברנו קצת את השנה שברנו קצת את הגוף זה גם כן קצת מחליש את הגאווה את הגאווה של הבן אדם אז אז דייקא על ידי חצות - שעה התבודדות אבל לא חס ושלום לחשוב שאני כבר יותר יותר ממישהו שהוא לא קם חצות או לא עשה שעה התבודדות אז אז הוא יקום מחר הוא יקום בעוד חודש גם הוא יתעורר כולם רוצים את האמת ולכן עכשיו אנחנו מקבלים רק ישר מאבן שתייה ולא יכולים לקבל דרך הצמצומים של מנורה של ושולחן ומזבח והיכלות ועזרות, ולהחיות כל הנופלים --- ולכן לכן לכן אבן שתייה זה בחינת ועברתי בארץ מצריים אני ולא מלאך אני ולא שרף אני ולא אחר כי ההיכלות והמזבח והמנורה והמזבח וכל שאר הכלים זה הכל בחינת צמצום בחינת מלאכים ועכשיו מאיר האבן שתייה בכבודו ובעצמו ולכן בבין המצרים אנחנו מקשרים לאבן שתייה בכבודו ובעצמו וזה אני ולא מלאך אני ולא שרף אני ולא אחר זה אי אפשר אין אין את הצמצומים כי השכל הוא כל כך עקום הדעת כל כך עקומה הם פתאום עשו עגל זה מראה איזה שכל עקום היה היה להם ה' אמר אני לא יכול לשלוח שום מלאך אם יבוא מלאך יהפכו את המלאך אליהם --- המלאכים ישארו יחד איתם במצריים אני צריך להוציא אותם כי השכלים שלהם כל כך כל כך עקומים שאני צריך בעצמי להתגלות אליהם אני ולא מלאך אני ולא שרף אני ולא אחר אבל זה אבל שכל כזה אי אפשר לקבל בכל השנה זה רק זה רק שכל שמתגלה בתיקון חצות או בין המצרים בתשעה באב יום כיפור אז אלה מתגלים זה שכל אומר ר' נתן שבין המצרים זה שכל שאני ולא מלאך אני ולא שרף אני ולא אחר מתגלה שכל חדש לגמרי אני ולא אחר שאדם יכול לראות ממש את הקב"ה בכבודו ובעצמו אני ולא אחר כי אין לנו עכשיו שום שום שום שום כלים שאפשר שאפשר לעבור לעבור דרך צמצומים אז צריך התגלות גמורה וזה זה דבר מאוד מסוכן כי יכולים להישרף מההתגלות הזאת ולכן צריכים צריכים מיד להוריד את הנעליים וזה שלושת השבועות ואחרי זה מיד נחמו נחמו עמי שהיית --- ומשוקעים שם במט' שערי טומאה ואז דייקא חיות כי - ואז שום שום מלאכים שום שרפים שום צמצומים רק מה' בכבודו ובעצמו בין המצרים אדם צריך לראות לראות את ה' ממש ואראה את ה' לראות את ה' ממש -- זה עדיין בלי צמצומים ואראה את ה' זה לא פרושו שאני ואראה את ה' זה ה' מתגלה אלי אף על פי שאני במט' שערי טומאה ב50 שערי טומאה ה' מתגלה אלי אם אני אתן צעקה לה' אני רבונו של עולם תרחם עלי אני אני עומד ב50 שערי ה' מתגלה אז אדם חושב שנייה אחת הוא רואה את ה' הוא חושב שהוא הצדיק אז אחרי זה הוא מקבל כזה ירידה שה' ישמור כי הוא חשב שאני ראיתי את ה' הוא לא יודע שה' התגלה אלי מרוב הרחמנות בתוך ה50 שערי טומאה בתוך הטומאה שלי אני מקבל הרהור שאני שאני רואה את ה' אני כבר יכול לראות את ה' ראיתי דברים נפלאים ראיתי איזה השגות אלוקות ראיתי איזה משהו נפלא זה הכל שה' מרחם עלי והוא בא להוציא אותי מה50 שערי טומאה ממצריים ואז קדושה עליונה מאוד וזה השכל הכולל וזה ואיה השה לעולה וזה ירידה תכלית העלייה כל הירידות של כל השנה.