תמלול מקורי — שיעור 14

שיעור שני אמרו חכמינו זכרונם לברכה, אוהב ה' שערי ציון, מכל משכנות יעקב, אוהבים ה' שערים המצוינים בהלכה יותר מכל וכל יותר מכל, בתי הכנסיות ובתי המדרשות, שביעקוב, יורה דעה סימן רנ"ו בש"ח, מביא שם הפרישה, צריך כל אדם ללמוד הלכות בכל יום, כל אחד צריך ללמוד הלכות בכל יום, שיביאו לידי מעשה, אומר ע"י לימוד הלכות, נפתח לאדם דרך לעולם הבא, צריך ללמוד בכל יום, אומר התנא דבי אליהו, שונה הלכות בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא, דאיתא במדרש שוחר טוב, בר קפרא אומר, למד אדם שתי הלכות בצפרא, תרי ורמשא, וזה תורתו יהגה יומם ולילה, הכי חשוב זה לדעת את ארבעת חלקי שולחן ערוך, אומר החלק הראשון זה הכי חשוב מהכל, אורח חיים, זה הלכות היומיות, הלכות שבת, הלכות חגים, זה ככה חושן משפט, אדם צריך ללמוד על פי סוד סגולה לנשמה, הולך להיות דיין, גם זה טוב, יש הרבה הלכות שמזדמנות מפעם לפעם, אבל הלכות שיש בכל רגע זה באור החיים, לכן כל אחד צריך ללמוד לו באור החיים, לעשות לו שיעור קבוע, מחצית שעה, עד שעה, כל יום, יותר מוקדם ללימוד הכל, שולחן ערוך מצמצום למעשה, זה החלק הזה מוקדם לכל זה לפני כל הארבעת חלקי שולחן ערוך, אם מישהו היה הולך להיות דיין, או איזה רב ראשי או איזה רב באיזה עיירה, שאומר רבי לוי יצחק שהוא הגיע לארץ ישראל, אמר שאוירא דארץ ישראל מחכים, קודם היה רב הכי גדול בגרמניה, הוא הציל שם המון המון זוגות, והמון נשים מסכנות ואומללות, שהוא יתן לה כבר את סוף החיים, אז בזכות רבי לוי יצחק, הם לא היו עגונות, הם זכו, הם זכו לתורה ו', לתורה של המתן, ר' נתן אומר שעיקר אצל האדם, זה ההמתנה, הוא מביא כאן, שעקר כל העבודה של האדם, זה ההמתנה, זה עקר העבודה שלו, אדם רוצה להתחתן רוצה שידוך, הוא צריך להמתין, אחרי שהוא אכל מעץ הדעת, אז נותנים לו פה להמתין מאה ועשרים שנה, מאה עשרים שנה הוא צריך להמתין לשידוך שלו, הוא צריך להמתין לחתונה, פתאום אשה נאבד לה בעלה, שואה, צריך גם כן להמתין, אנחנו צריכים ללמוד הלכה באהבה על הרמב"ם, כל החיים של האדם זה רק המתנה ארוכה, רק המתנה, הוא כבר רוצה להיות תלמיד חכם, הוא רוצה להיות גאון, הוא רואה כבר כל החברים שלו, כבר יש להם שידוכים, מה יהיה איתו יכול להיות בגלגול שעבר זה היה בדיוק הפוך, שהוא הוא היה הראשון, הוא כבר בגיל שש עשרה התארס, כבר מתארסים בגיל חמש עשרה, לפני מאה שנה, מתארסים בגיל חמש עשרה מתארסים חברים, ו לכולם, כמו שהרבי אומר, אחד שיש לו צער יש לו צער גדול, הוא רואה שכולם כבר מתחתנים, כולם כבר זכו, והוא עוד לא זכה, אז כל ה, אז עכשיו הוא ממתין כבר לחכות, אתה בן עשרים כבר עברת את העשרים, הוא לא מבין מדוע, מה חטאי מה פשעי, כל זה מידה כנגד מידה, כל זה חשבונות מגלגולים קודמים, גלגולים קודמים, אז אדם הוא עושה כל מיני דברים, בשידוך שלו, משמים עושים לו חסד, גיל חמש עשרה כבר אירס אותו, בגיל ארבע עשרה כבר היו מתארסים לפני שבעים שנה כבא, צריכים כבר בגיל ארבע עשרה, בגיל חמש עשרה, אמרו הולכים להרבה אנשים, אחרי זה ר' נתן מסביר שכל העבודה שלנו, זה זה רק ההמתנה, אומר אפילו הצדיקים הגדולים, שאינם נזהרים להמתין עד ש כראוי ומוכן ביותר, כל אחד רוצה כבר להשיג את כל ההשגות, כבר להיות חתן, אשה נאבד לה בעלה אז היא כבר רוצה להתחתן, חס ושלום, לכן דווקא סומכים על האשה, שאשה בדקה ומנסבא, סומכים על האשה על החוש שלה, ומנסבא, לאשה יש חוש, אם בעלה חי או לא חי, כמו שהיה עם החכם צבי, חכם צבי, אז אבא שלו קראו לו רבי יענקב, אז היו שני עדים שרואים שהורגים אותו בשואה, תח' תט', אצלנו זה כ' סיון, גזרות תח' ותט', רואים איך שחתכו לו את הראש, ראו אז חתכו לו את הראש ככה יפה, שני העדים עמדו מרחוק ראו שהרגו מאה איש, חתכו את הראש, והוא היה האחרון, ראו שהוא נופל, הקוזאק שם עליו את החרב, על הראש, חרב על ראשו, אז הגיעו אחרי זה עד הונגריה, אז כל זה אובן, אובן נהיה בודה, בודה נהיה בודאפסט, זה סיפור לפני תח' ותט' כן זה כבר, עוד מעט תשנ"ח, ארבע מאות וחמישים שנה, עוד מעט, הלכו והעידו, והלכו לר' האשל מקרקו, אז אומר פה, זה הרב הכי הגדול, ר' האשל, היה מפורסם, אמרו חידושים בשמו כמו שאומר משה מדבר, משה אמר שמעו נא המורים, מה זה משה מדבר, זה השכינה מדברת השאלה מאיזה ספירה משה מדבר, אם הוא מדבר מאמה זה אלוקים, אם הוא מדבר מאבא זה קויק, מדבר מעתיק, מדבר מעתיק אז כבר, עתיק זה כבר, ויקרא אל משה זה עתיק, שהטענה היתה למה לא עלית עד עתיקא, ויקרא עלית עד עתיקא, דבר אל בני ישראל ויסעו, וידבר מה תצעק אלי, עתיקא תליא מילתא, צריכים לעלות לעתיקא, צריכים לעלות לעתיקא צריכים לעלות, אז משה רבינו, זה האשל מקרקא, והיא היתה בת אחותו אני חושב, ר' האשל מקרקא, אחותו של ר' האשל מקראקא, היא היתה בת אחותו, אמא שלה היתה אחותו, של ר' האשל מקרקא, הוא ראה גלמודה מסכנה, באים שתי עדים וראו שחתכו לו את הראש, ראו, והיא מתעקשת, מה הריבוי אור הזה, להיפך יש דברים שצריך צריכים למעשה, לא עכשיו צריך להמתין להמתין, מה את ממתינה שתראי את הקבר שלו, שיצא מהקבר ממילא זה דברים שצריך להחליט, זה צריך גם למעשה אי אפשר לתת לאשה סתם, מסכנה אומללה, כל מיני הרגשות ודמיונות שלה לתת לה, לתת לה אז טוב, אז ר' האשל אמר לה את חייבת להתחתן, אני דוד שלך, אני מצווה עליך, אני הרב של כל, של כל, ראש בני הגולה, ר' האשל מקרקא, ר' שמשון מאוסטרופולי זה היה כן, כן זה היה ר' שמשון מאוסטרופולי זה היה, שהוא הראו לו בחלום שהוא מקומו יהיה ליד ר' האשל מקרקא, אמרו לו, הוא אז היה בלובלין, לפני תח' תט' הוא היה בלובלין אחרי תח' תט' הוא עבר לקרקא, אז הוא, אז הוא, אז אמרו לו ראש ישיבה גדול, הדיין הראשי בקרקא, אתה תהיה לידו בגן עדן, הוא אומר זה לא, הוא ראה בזה עונש מאוד גדול, אני יהיה ליד איזה רב? מה קורה איתי? מה קורה איתי? אז הוא החליט שהוא יסע אליו לבדוק אותו, לדעת, הוא צריך לעשת תשובה, אולי איזה יהודי, רב גדול, אני יודע, אם זה עם הרבה כסף, עשיר, יש לו בית יפה, אז זה עונש, אולי צריך תפילות לבטל את הגזרה הזאת, מתחפש לעני מסכן מרוד, הוא בא דופק בדלת, אפשר להיות פה כמה ימים? בבקשה, כן, חדר, אוכל, טוב, הוא בא, מה הוא עשה שם? מה הוא רצה לדעת, הוא רצה לדעת איך הוא עושה חצות, כל יום הוא חיפש אותו, הוא היה בבית עם הרבה חדרים, הוא לא יכל לדעת באיזה חדר הוא אומר תיקון חצות, עד שיום אחד הוא תפס הוא שמע בכיה מאיזה חדר, הוא היה בחצות לילה, כל המסדרונים לתפוש אותו, מה עושה בחצות לדעת, הוא הגיע הוא שומע בכיות נוראות, מאיזה חדר שם, פותח את הדלת, פותח את הדלת בלי רשותו, הוא תפש אותו עם נהר של דמעות, יושב על הארץ ובוכה, על החורבן, מה אתה פתחת, מה אפשר פה להכנס? תדע שאני שמשון מאוסטרופולי, הגעתי, הראו לי בחלום, שאני יהיה לידך בגן עדן, רציתי לדעת אם זה עונש או זכות, אמרו לי רב רב גדול, מלובלין זה לא פחדתי, אולי זה עונש, אז באתי בתור עני וכאן אני בולש עליך, מחפש איך אתה אומר חצות, בשעה שראיתי אותך ככה בוכה בחצות, כבר, אז התחלשה דעתי, ברוך ה', אני כבר יודע שאני אנוח בשלום על משכבי, הוא אמר לה את צריכה להתחתן, אין ברירה, אמרה לו אני לר, אני לא מתחתנת ר' האשל זה היה חכם צבי אחר כך, אני בשום אפן לא מתחתנת, שיבוא ר' העשל מקרקא, יבוא משיח, יבוא אלוקים, יבוא, תבוא בת קול משמים, אני לא אשמע לבת קול, ההרגשה שלי אומרת שהוא חי, אמרו ששני עדים ראו, שחתכו אותו יפה ככה, סימטרי בעדינות, אמרו ככה בעדינות ככה יפה, לא מענין אותי, אחרי חצי שנה, הוא הוא מסכן, הוא היה חי, הוא היה כנראה חי, הוא נדד, אז זה נסע לברלין, זה נסע לאמסטרדם, אחרי זה נסע לבודפסאט, את מי לשאול אנשים התפזרו, שליש האומה נהרגה וכולם התפזרו לכל אירופה, אז הוא, אז הוא מגיע, מגיע באמת ברגליו שואלים, איך אתה חי, היו עדים שחתכו אותך יפה, בעדינות ככה, כמו חמאה ככה כמו מרגרינה, הוא אומר הם נורא עדינים, הם עושים הכל בעדינות, מי שאכזרי הם לא, אז הוא אמר, כן אספר את הסיפור שאני חי, אומר אחרי שאני הייתי בתוך קבוצה של מאה אנשים, אחרי שהגוי הזה כבר הרג מאה אנשים, ימח שמו וזכרו, אמר שאחרי זה גם כן התעורר איזה ניצוץ אלוקי, שהוא הגיע אלי, התחלתי לבכות, ראה שאני בוכה אמר, אתה יודע, אותך אני לא אהרוג, אתה כבר אחרון אותך אני לא אהרוג, אתה רק תשכב תיפול, אני אעשה עם החרב על הראש שלך, על העורף, יעביר את החרב, יחשבו שאני הרגתי אותך, ככה שכבתי שם כמה ימים, עד שכל הקוזאקים עזבו את כל האזור הזה, בין המתים שכבתי, ואחרי זה התחלתי לנדוד, התחלתי לברוח מהאזור הזה, ואז נגמר המלחמה, והלכתי לחפש אתכם, עד שהגעתי, ראה את זה ר' האשל מקרקא, אמר יותר אני לא מתיר עגונות, יש כזה סיפור, בזמן מלחמה, אי אפשר לדעת שום דבר, חותכים בן אדם, הבן אדם הזה יכל תחיית המתים, אי אפשר לדעת שום דבר, ראו חתכו בן אדם חתכו אותו לחתיכות, טחנו אותו, שרפו אותו היו שורפים אותו, האדם הזה חי, חי אצלי הוא חי, אצלי הוא חי, יעקב לץ אז אבא שלו, איזה אשה אחת הגיע, אמרה אתה האחרון שראית את בעלי, והסיפור שאתה נשאת אותו על עגלה של מתים, זה היה כבר לפני המלחמה, סוף המלחמה, אנשים מתו סתם ככה, מתו מרעב מחולשה, כל בוקר היו צריכים לעבור במחנה, לאסוף את כל המתים לשים על העגלות של המתים, אומר כשהוא היה אצלי ביד הוא עוד היה חי נכון שהוא היה גוסס אבל הוא היה חי, שמתי אותו על העגלה של המתים, שמתי עליו עוד מתים, זה היה לא היה לי ברירה, אמר אבל כשאני החזקתי אותו, הוא עוד היה חי, אני לא יכול להגיד לך שום דבר, באמת, לאחר חצי שנה הוא מופיע, רבי לוי יצחק היה איזה יחידי בכל גרמניה, הגיע לארץ, אמר פה אני כבר לא רב, גמרנו, "אוירא דישראל מחכים", אז פה, אנחנו מדברים על "ההמתן" כל היום זה רק המתן, להמתין, המתנה, כל העולם זה רק המתנה, המתנה, המתנה, הצדיקים, וזה צריכים כל הזמן לתקן את חטא אדם הראשון שהציץ ומת, גם החטא של הבל הציץ ומת, זה כל יום, למה הוא אכל מעץ הדעת, כי היה של הציץ ומת, זה כל יום, למה הוא אכל מעץ הדעת, כי היה של הציץ ומת, אדם, כל אדם יש לו בחינה של הציץ ומת, ואז אומר הוא ימתין וימתין וימתין וימתין, וכל המאה ועשרים שנה זה רק המתנה ארוכה, זוכה לתקן פגם עץ, עכשיו, יתנו לו אינסוף נסיונות, כל זה נסיונות של המתנה, פה צריכים לעשות משהו, פה צריכים לעשות משהו, פה צריכים לרוץ, פה כבר כולם חתנים, פה כבר כולם יש יש להם ילדים, פה כולם כבר ככה, פה כולם כבר עשירים, פה כולם כבר, למה אני תמיד הכי מסכן, הכי הכי שלומיאל, אתה לא מסכן, אתה לא שלומיאל, אברהם הודה מאה שנה אני עבד כבר נולד הגר, הגר כבר התחתנה, יש לה כבר בן ישמעאל, איזה מותק של ילד, לו ישמעאל יחיה לפניך, ישמעאל, אל תקח את ישמעאל, לו ישמעאל יחיה לפניך, וי לאותו רגע שאמר לו ישמעאל יחיה לפניך, וי לאותו רגע, לעשות לו תיקון ולגמור את התיקון שלו מהר, מה אתה אומר, לו ישמעאל יחיה לפניך, יהיה לך ילד, יהיה לך ילד כשר, הצדיקים הם מה זה משנה אם זה גיל מאה או מאתיים, לא תלך מן העולם בלי ילד, ה' מבטיח לכל אחד שיהיה לו ילד, יהיה לו אשה, מתי, לזה יום זה, לזה יום זה, כל אחד יש לו את הזמן, כל הגלגולים, אולי רוצים לתת לך ילד מיוחד, מחכים מאה שנה, זה ילד מיוחד, גם אמרו שנולד לאביו בגיל מאה, ילדים מיוחדים נולדים בגיל מאה, אז כל, כל רגע של האדם, זה רק המתנה אברהם זקן בא בימים, נסיך בא ביומין, העבודה רק להמתין ולהמתין ולהמתין, כל הזמן להמתין, ללמוד כל יום הלכות, אחרי זה יתגבר בבוקר כארי לעבודת בוראו, שהוא מעורר השחר, ואחרי זמן תפילה-עצמו מתפללים, שהוא ידע שיויתי ה' לנגדי תמיד, הוא כלל גדול בתורה ומעלת הצדיקים אשר יראים מן האלוקים שאדם הוא ולעסקיו ולבדו בביתו, לעולם לא מרחיבים את הפה, אדם צריך לשבת באימה וביראה, כמו שיושב על שולחן מלך, כשהוא אוכל ושותה משולחן מלך, אנשי ביתו וקרוביו, מושב המלך, ישים אדם אל ליבו, שהמלך הגדול והקדוש ברוך הוא, שמלוא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו, אם איש יסתתר במסתרין ואני לא אראנו נאום ה', יש על זה תורה שלימה בליקוטי מוהר"ן תורה רי"ט, מה זה אם איש יסתתר במסתרים ואני לא אראנו, ליקוטי מוהר"ן תורה י"ט, הרבי אומר, צריך להבין שכל החכמה זה רק בגלל בגלל הגאווה, רואים חורבן כזה נורא, רוצחים כבר את כל עם ישראל, העולם רוצים להכחיד את עם ישראל, זה כל זה הרבי אומר רק בגלל הגאוה, מרב הגאוה, זה אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת, אדם מלא גאוה, אז השכינה פורחת ממנו, עוזבת אותו, השכינה עוזבת אותו, הולכת ממנו, עכשיו אנחנו עוד מעט שבע עשרה בתמוז, מחר זה יום ראשון לסיוון, אז צריכים תפילה על הילדים, הרבי אומר לקדש את ההתחלה, הרבי אומר, צריכים את תפילת השל"ה צריכים להגיד את זה ביום א' בסיוון, להגיד את זה אחרי התפילה מחר, ראש חודש סיוון, אז תפילת השל"ה, עוד מעט מתן תורה, אחרי התפילה נגיד את זה, נגיד את זה ביחד, תיקון הכללי נגיד, הרבי אמר להגיד את כל התפילות שיתחברו, צריך להגיד את כל התפילות, הרבי אומר, צריכים לקדש את ההתחלה, תימא בניהם של תלמידי חכמים אינם תלמידי חכמים מפני שלא ברכו בתורה תחילה, אומר מה זה לא ברכו בתורה, הם לא מתפללים בהתחלה, פתאום יום אחד מביאים ילד לעולם, אדם עושה ככה ככה, לא צריך לקדש את ההתחלה הרבי אומר, לא לאכול באותו יום, לא לצום באותו יום, איך אתה אכלת, אתה אכלת ככה ככה, אז בילד גם כן נולד ככה, כל היום את האוכל, איך שאתה אוכל אז ככה נולד הילד, אדם רוצים לצום, את המאכלים שאכל תחילה, הרבי אומר צריכים לקדש את ההתחלה, את ההתחלה, שלא ברכו בתורה תחילה, זה כל ההתחלות, למשל זה אכילה, הרבי אומר לא לאכול באותו היום, אחרי זה הרבי אומר שצריכים בכלל, ממתי שאדם בגיל אפשר צריכים להתפלל על ילדים כשרים, ללמד את האדם עוד בגיל שלוש עוד להתפלל שיהיה לך ילדים כשרים, ילדים צדיקים, זה נקרא לקדש את ההתחלה, את ההתחלה, שכבר כל החיים האדם מתפלל מתפלל שיהיה לו ילד צדיק, אברהם כבר התחיל להתפלל מגיל שלוש, תשעים ושבע שנה, שרה גם מגיל שלוש, שמונים ושבע שנה, הם חיכו שמונים ושבע שנה, בסוף אומר "היכל הברכה" אז אמרה אמנם גם אנוכי ילד ואנוכי זקנתי, אומר אני אנוכי זקנתי הוא אומר, אז היא אומרת " אנוכי זקנתי" היא אומרת, אומרת אני רציתי ללדת ילד כשאני זקנה, לא כשעושים אותי צעירה, מה הרווחתי אז אז יוצא ילד בלי יצר הרע, אז אומר היכל הברכה זה שאמר לה היפלא מה' דבר, באמת הוא יהיה אדם רגיל, כתוב ב יצאתי אדם רגיל, אבל נותן לו כזה פחד, פחד יצחק, כזה פחד, "שגוף קשה פחד שוברו", שהפחד ישבור את כל היצר הרע שלו, מרב הפחד לא יהיה לו שום יצר הרע, צריך פחד נורא, אומרת אני רוצה שיהיה לו יראת שמיים, פחד נורא, אז כל החורבן זה רק בגלל הגאווה, ועל זה החורבן בגלל הגאווה, זה תורה רי"ט, שכל החורבן זה בגלל הגאוה מחמת תאוות ישראל, ה' מוכן לצמצם את עצמו, מתוך הצימצומים של הבית מקדש, אבל נכשלנו בגאוה, אז ה' מתגאה, גרמנו לגאוה, אז זה כביכול ה' מתגאה, אז נחרב בית המקדש, אז אומר נחרב בית המקדש ויצא אמרתו וזה הפורפירא דילא, שקרע את הלבוש, שקרע את הלבוש והצמצום, אומר הם גאות לבש, נחרב הבית מקדש כי מאחר שקרע וביטל את הצמצום והלבוש, אבל הוא יראה שאדם מבטל את הצימצומים שלו, מרב הגאוה הוא קורע את הצמצומים, ואדם נמצא בתוך צימצומים, שמקודם ה' ברא נשמה, עד שה' ברא את הנשמה הזאת שהיא לא תהיה בריבוי אור, הוא ברא עולמות והחריבן, הוא כל הנשמות שהוא ברא בהתחלה, אז כולן התפוצצו מרב גאוה, אז נהיה שבירת כלים, זה הניצוצות של כל הנשמות עכשיו אוספים אותם, שה' ברא נשמה כזאת שלא תתפוצץ מריבוי אור, הוא ראה שהיא עדיין יכולה להתפוצץ אז הוא שם אותה בתוך גוף, אז עכשיו צריכים שהגוף לא יתפוצץ מרב גאוה, אז אדם מתפוצץ מרוב גאוה, אז אומר שאדם מתמלא בגאוה, אז גם כביכל ה' מתמלא בגאוה, ובית המקדש יתמלא באור אדיר ונשרף, אז נחרב בית המקדש, ש הצמצום מהלבוש האדם שיכל לסבול את גאותו וגאונו, אז כביכול שאדם מתגאה, אז גם ה' מתגאה, ה' זה מידה כנגד מידה, הוא מתנהג כנגדו, אז הכל נשרף הכל מתפוצץ, כי הנשמה היא לבושה לא , וה' רוצה וה' אמר, אז איך אדם, איך אדם יגיע להכנעה, על ידי יראה, צריך פחד נורא, מה ה' שואל ממך כי אם ליראה, פחד נורא אם הכנעה ושפלות, שאמר אני מבקש ממך, רק תהיה בהכנעה ושפלות, אומרת אני בהכנעה, עם לא עם, ה' בא לבקש שנהיה בהכנעה, ה' מכניע את עצמו, משפיל את עצמו, מה ה' מבקש ממך, יראה, מה ה' שואל מעמך, כי אם ליראה, הוא שואל מעמך להיות מה, ה' בא אליך להתחנן, תהיה בענוה, תהיה בענווה, והיא בהכנעה, הקהל של מתן תורה, שאנחנו הולכים מתן תורה, עוד שבוע מתן תורה, מתן תורה שרצה ה' יתברך לגלות מלכותו ויראתו, הכנע את עצמו, כמו שאמר לישראל שיקבלו את מלכותו, כמה הבטחות אומר, אתם תהיו ממלכת כהנים לגוי קדוש, שאלו ההבטחות הם מבחינת ההכנעה, וכל זה היה רק בשביל לגלות מלכותו ויראתו, ה' מכניע את עצמו כביכול אלינו, תלמדו תורה תהיו בהכנעה, תהיו בשפלות, מלכותו ויראתו תהיה יראתו על פניכם לבלתי חטאו, בשביל היראה, אדם יש לו יראה, אז היראה הזו שוברת לו את כל הגאוה זה אז יראה, מלכות כנ"ל, מכניע את עצמו בשביל לגלות מלכותו כנ"ל, ה' מלך גאות לבש, ה' מלך, רצה ה' יתברך לגלות מלכותו, אז גאות לבש, מה זה גאות לבש? שעשה לבושים על הגאווה, שהלביש וצמצם את הגאווה, והקטין את עצמו כביכול, וזה פירושו, שעכשיו אנחנו אומרים את הפסוק הזה, אם איש יסתר במסתרים ואני לא אראנו נאום ה', אז הרבי מסביר את זה בתורה רי"ט, אני יסתר איש במסתרין ואני לא אראנו, ואם אדם יהיה תמיד בסתר, הוא תמיד יסתיר את עצמו, הוא יקטין את עצמו, כשאדם מקטין את עצמו, אז ה' יתברך גם כן מקטין את עצמו, גם מקטין את עצמו, אבל כשאדם מתגאה ומתגדל, אם אדם עושה את עצמו קטן, אז גם ה' עושה את עצמו קטן, לא צריך לשום דבר לא, אבל אם אדם מתגאה, אז ה' גם מראה את הגאוה שלו ואז זה הכל מתפוצץ, הכל נשרף מרוב אור וזה וזה פירוש, אם יסתר איש במסתרין, שאדם מקטין ומסתיר את עצמו במסתרין הרבי אומר, אם מסתיר מקטין עצמו בענווה ושפלות, אז היה ואני לו, אז גם אני לא, אם הוא יהיה לא אז גם אני אהיה לא, אני לא אהיה עם הגאוה שלי עם האש שלי ששורפת את הכל, אם אם יראה במסתרין אז אני לא, ואז אראנו, אני אראה לו מי אני, שגם כן מראה את עצמי אליו ואז אני אתגלה אליו, אבל רק זה שהוא מבחינת לא, ואז גם אני אהיה בחינת לא, ואז אראנו שמי שהוא אין ואפס, ענווה ושפלות, אז הוא יכל לראות את ה' פנים ופנים, וזה שאנחנו לומדים השבוע בפרשה, גמרא סוטה, מביא את זה שפת אמת, להסביר את כל העניין הזה של עפר ואפר, שזה בחינת אפר המשכן, לשים במים המעררים, שמים ב שמים במים המעררים פרשת נשא, יש גמרא סוטה, זה גמרא, גמרא פלאית, אדם אדם מתנהג לא יפה, צריך לתת לו עונש ובמקום לתת לו עונש נותנים לו כזה שכר, כזה שכר נותנים לו, אשה שם התנהגה לא יפה, לא בצניעות, היא לא עשתה עברות אבל בעלה התעצבן פעם, מה את מדברת עם פלוני, בואי עכשיו לבית המקדש נשקה אותך מים עכשיו הוא משקה אותה מים מסכנה, היא לא עשתה שום דבר, היא סתם דיברה עם מישהו, אז אחרי שמשקים אותה, אז היא היתה לא בסדר, בעלה צריך, קודם בעלה מזהיר אותה, בעלה מקנא, אם בעלה לא הזהיר אותה, אז מותר לה לדבר עם אנשים, אני לא רוצה שתדברי איתו, אני לא רוצה שתדברי עם ראובן, לא רוצה, ראובן הזה זה אדם לא בסדר, אל תדברי איתו, לא מרשה לך, כל פעם בא, אני הולך לעבודה, אני מוצא אותו בבית, מה הולך כאן? מחר אני אקח אותך לבית המקדש אני אשקה אותך כאלה מים מרים, זה עם המים האלה, טוב, אז יום אחד לוקח אותה לבית המקדש, לא שמעה בקולו, הוא הזהיר אותה וצעק עליה, אני לא רוצה להרביץ לה, אני לא מרביץ, אני אקח אותה לבית המקדש, היא באמת היתה אשה, אשה כשרה, רצתה רק קצת לפטפט בסך הכל, לא עשתה שום עבירות, אשה צנועה, אשה טהורה אבל לא שמעה בקול בעלה, זה, צריך לתת לה ארבעים ותשע מלקות, שלושים ותשע מלקות, לתת לה, לא חס ושלום, חס ושלום, אז אמרה התורה, אם היא תשתה את המים האלה המרים, הוי עפר לסוטה, תביא עפר לסוטה, הבאתי לו חטאה ואישה כשירה וטובה, אחרי שהשקו אותה כאלה מים מרים, היא שתתה עפר, נתנו לה לשתות עפר, אדמה לשתות, צריכים לקחת עפר מקרקע המשכן, אז היא זוכה, כיון שבכל זאת היא היתה אישה כשירה, וסתם בעלה צעק עליה, סתם בעלה קינא עליה, סתם בעלה האשים אותה, עשה לה כאלה בושות, בכל העיר בכל מקום, עד שהביאו אותם לבית המקדש, כולם מסתכלים, צריכים להביא את כל ירושלים שיסתכלו, את כל האנשים צריכים להביא, צריכים עוברים עם רמקולים בירושלים, עכשיו מביאים פה אשה, ומשקים אותה במים מרים מאררים, היא לא שמעה בקול בעלה, ומבקשים מכל ירושלים לבוא ולהסתכל, עשו לה שיא הבזיונות שבעולם שיכול להיות, שיא הבזיונות, שיא הבזיונות, מצווה של כל אחד לבוא, וכולם מסתכלים, שמים אותה בעזרה ועומדים שם על המרפסות, על גזוזטראות וכולם מסתכלים, אז היא בסך הכל אשה כשרה טובה אז מה, אז היא דיברה עם מישהו, באמת אשה כשרה, אז מה היא זוכה, בזכות אחרי כאלה בזיונות וכאלה יסורים שעברו עליה שעושים לה מסכנה, אז היא זוכה ויוצא ממנה בן, כאברהם אבינו, בן כאברהם אבינו שאנוכי עפר ואפר, כי באמת היא כבר נהייתה עפר ואפר עשו ממנה עפר ואפר עשו עפר ואפר, בעצם היא לא עשתה כלום, אבל ככה התורה צוותה, אם את מדברת בלי רשות מבעלך עם מישהו, אין שום ברירה רק להביא אותך לבית המקדש, להשקות אותך עפר ועושים אותה פשוט עפר ואפר, היא זוכה לבן שהוא יהיה עפר ואפר, לבן כזה שהוא תמיד יהיה עפר ואפר, אז אומר השפת אמת, עכשיו, אז כל ה זה עפר ואפר, משפילים את הבן אדם מעליבים אותו, אפילו מגיע שיעליבו אותו, אבל הוא קיבל את העלבון, הוא יזכה לבן כמו אברהם אבינו, כי פה מגיע לה העלבון מרגע שבעלה הזהיר אותה, אם בעלה לא הזהיר אותה, אז מה אתה צועק, מה אתה עם ראובן, ראובן איש טוב, והיא אשה טובה, מה אתה רוצה מהאשה, אסור לדבר, היא כל היום בעבודה, משעמם לי, מה אתה רוצה? אתה רוצה שאני אשתגע, אצא מהדעת, אמר אני לא הזהרתי אותך צעקתי עליך אסור לך לדבר, לא שמעת בקולי בואי לבית המקדש, אז באמת האשה היא לא בסדר, אדם מקבל עלבונות, כי הוא עשה דבר לא בסדר, אבל קבלת עלבון, עכשיו בזכות העלבון הזה, שעשו אותך עפר ואפר, אתה תזכה להיות בן כמו אברהם אבינו, הוא גם היה עפר ואפר, זה אומר השפת אמת, המה אמרה התורה, הוי עפר לסוטה, אבל היא זוכה, היא זוכה שיצא ממנה בן כמו אברהם אבינו, אדם עשה דבר לא טוב, עכשיו הוא צריך לקבל קצת בזיונות, קצת עונש, מה יש, מגיע לו עונש, קצת בזיונות, נכון הבזיונות מגיעים, אבל בכל זאת, אבל מרוב הבזיונות הוא נהיה כבר אפס אפסים, אדם מבזים אותו, הוא נהיה אפס אפסים, עכשיו הוא יכול לקבל מוחין כמו של אברהם אבינו, אם הוא מקבל בן כמו אברהם אבינו, אז הוא לבד יכול להיות כמו אברהם אבינו, מקבל את המוחין של אברהם אבינו עליו השלום, כל בזיון שאדם מעליבים אותו ומבזין אותו, הוא לא יודע איזה מוחין הוא יכול עכשיו לקבל, שהוא לא יקבל משום עבודה בעולם, הוא יעבוד מליון שנה, הוא לא יקבל מה שמקבלים מבזיון אחד, אפילו זה הבזיון מגיע לו, אם הבזיון לא מגיע לו, הוא כבר יכול להיות אלוקים מי יודע מה הוא יכול להיות, שהבזיון מגיע לו זה יהיה כמו אברהם אבינו, אז אם המה אמרה התורה, הוי עפר אל סוטה, ואז היא זוכה יצא ממנה בן כמו אברהם אבינו, שנאמר בן אנוכי עפר ואפר, שאברהם אמר אנכי עפר ואפר, הגיע לעפר ואפר, ה' אמר לו שיבואו, בני ישראל ויצאו עם בזיונות, ועשו מהם עפר ואפר, אז הם יזכו לבן כמו אברהם, כמו אברהם, מי זה אברהם? אברהם הוא שורש הבריאה, כתוב ויהי בהבראם, ה' בראם, ה' ברא את כל העולם עם אברהם אבינו, ה' ברא את כל העולם עם אברהם אבינו, הוא ברא את העולם, ע"י אברהם הוא ברא את כל העולם, שואלים מה זה צדיק, אלא לצוות לזה, כל מי שהוא צדיק אמיתי, אז איתו ה' ברא את העולם, הנשמה שלו שהיתה לפני הבריאה ועם הנשמה של הצדיק ה' ברא את העולם אז אברהם, אלא לצוות לזה, יעקוב, מי, בואכה, אומרים מי בואכה, יעקב בואכה, כתוב כתוב בילקוט שמעוני, מי בואכה, יעקוב בואכה, ילקוט שמעוני שמה, פרק שני, חלק ב', אז אומר ישעיהו, זה חלק ב', אז אומר ישעיהו, אומר מי בוראך יעקוב בוראך, כה אמר ה' בואכה יעקוב יוצרך ישראל, מי ברא את העולם? יעקוב ברא את העולם, מי ברא את העולם, אברהם ברא את העולם, אז המדרש אומר, כה אמר ה', בואכה יעקב, כה אמר ה' בוראך יעקב, יצרך ישראל, ר' פנחס בשם רבי ראובן אמר, אמר הקב"ה לעולמו, עולמי עולמי מי בראך, תגיד לי מה ברא אותך? אומר לו מי ברא אותך, אני אגיד לך, ה' אומר לעולם אני אגיד לך מי ברא אותך, ה' בא לגלות לעולם, ואומר לך מי יצר אותך, אני אגיד לך מי יצר אותך, יעקוב בוראך וישראל ויצרך כי בוראך יעקב ויוצרך ישראל, אז יעקוב ברא את העולם, ישראל ברא את העולם, אברהם ברא את העולם, אומרים יצחק גם ברא את העולם, מי שלא פשוט אין לו חלק בבריאה עוד, הוא לא שייך לבריאה, אלא אם באמת יעקוב לא ברא אותו, השדים בראו אותו, הוא מרגיש שיעקוב לא ברא אותו, הוא נברא מהשדים, יכול להשבע שיעקוב לא ברא אותו, אז כנראה שהשדים בראו אותו שהשדים בראו אותו, אז מסביר השפת אמת, אז בהבראם, אז היא זוכה להיות כמו אברהם נהיית שורש הבריאה, נהיית שורש הבריאה היא נהיית, העולם הזה נברא בזכותה אחרי כאלה בזיונות, קראו הלכו ברמקולים בכל ירושלים, עכשיו אשה מבקשים מכולם לבוא להסתכל, משקים אותה מים מאררים, מרים כל הנשים כל ירושלים, כולם עומדים על העזרות ועל הגגות, עומדים כמו ברובע על הגג, ומי שרוצה בהר הבית, חייבים לעמוד כולם להסתכל, אז עכשיו היא עלתה לשורש הבריאה, צריך באמת לא היתה אשמה בשום דבר, היא רק בסך הכל לא שמעה קצת בקול בעלה, ואמנם אומר השפת אמת, זה שורש שורש שורש הבריאה, מרוב הבזיונות שעושים לה, מרוב הבושות שכל שניה מסתכלים עליה, אז היא עולה לשורש שורש שורש הבריאה, ונהיית כמו אברהם, היא עפר ואפר, ה' לקח עפר מכיסא הכבוד ואיתו ברא את העולם, עפר שמשקים אותה זה עפר שמתחת כסא הכבוד, שאיתו ה' ברא את העולם, היא נהיית שורש הבריאה העולם עכשיו עומד בזכותה, היא ממתיקה עכשיו את כל הדינים מעל כל ישראל, מה שעשו לה כאלה בזיונות, אז אברהם אבינו, אומר אברהם אבינו עליו השלום ואולי לידת אברהם אבינו, בהיבראם, בה בראם, באברהם, אז אברהם אברהם הוא זכה לאות ה', שנברא בו העולם כי אברהם הגיע לכזה ביטול אז הוא הגיע לשורש נשמתו, שהיא שורש הבריאה, אם אדם ה' הלך אם כל הצדיקים מי שברא את העולם, אז לכל אחד יש לו שורש משרשי הבריאה, אבל איך הוא מגיע אל השורש שלו שהוא שורשי הבריאה? רק שעושים ממנו עפר ואפר, מבזים אותו, דורסים אותו, מעליבים אותו, ואפילו שמגיע לו הבזיון, אבל למעשה ביזו אותו, הוא עולה לשרשי הבריאה, היא עולה לשורש נשמתו, שהיא שורש הבריאה, ה' ברא את העולם על ידי כל אחד ואחד, אז עולה להבראם בה' בראם, באברהם אז עולה לשורש הבריאה, ב ה' בראם, משני הפירושים אמת כי אברהם הוא זכה שע"י שהוא נהיה עפר ואפר, הוא הלך להציל את לוט, אנכי עפר ואפר ואז אומר שזרקו אותו לכבשן, הוא עפר ואז שהוא היה במלחמה הוא נהיה עפר, אז נמרוד וארבעת המלכים עשו אותו עפר ואפר, עשו כבר שאמר פול, נמרוד, אז אברהם אבינו עלה לשורש הבריאה, לשרשי שרשי הבריאה, הוא קיבל את ה-ה' נהיה בהבראם, שה-ה' הזה ה' ברא את העולם עם ה-ה', כתוב בעץ חיים, שה' ברא את העולם עם ה-ה' הוא עשה הא, פו כזה ורוח הוא אמר הא, הוא ברא את העולם, בהבל פיו כל האדם זה תפקיד האדם זה לקדש את ההבל פה, והכה ארץ בשפט פיו וברוח שפתיו ימית רשע, כתוב על משיח, משיח רק יראו על שפתיו, כתוב על הש'צ הב"ח, אמר זה לא יכול כי הב"ח נפטר בת'ת, איזה צדיק שלח, סיפור על הב"ח, אבל זה לא יכול להיות הב"ח, הב"ח היה בת', סיפור הזה עם הש"ץ, בערך צריך להיות בת"כ או על כל פנים, אחרי השואה אחרי השואה הנוראה, אז הוא החליט שהוא יציל את עם ישראל, כל פעם איזה צדיק שלח שם מישהו, הוא היה עושה כל מיני מופתים, אז מצאו, מה, יש שם בעיה בעיר? כן, יש שם כומר עושה צרות, מיד מה, אני עכשיו תולש עשב והוא עכשיו מת, שעה שתלש עשב, השעה עכשיו עשרה לשמונה, יום ראשון, אתה יכול עכשיו לנסוע לקרקו, תסתכל כל הענין זה שעה אחת הפרש הוא אמר אני אחרי שעה אתה יכול ללכת ביום ראשון, ותברר ותראה שעכשיו הוא מת, אז הוא הגיע לצדיק הזה, הוא אמר לו כן הייתי, כן הוא בעל מופת גדול, אני חושב שהוא באמת משיח, אבל הנה הוא עקר עשב, בדיוק אמרו שהוא הכומר עכשיו מת, אמר, אם הוא צריך עשב, כדי להרוג את הכומר אז הוא לא משיח, זה הסימן שהוא לא משיח, הוא בעל מופת יכול להיות, אולי מהקדושה מהסטרא אחרא, את זה אני לא יודע, אבל משיח בטח הוא לא, על משיח נאמר והכה ארץ בשבט פיו, וברוח שפתיו ימית רשע, לעשות ככה הא, פו וגמרנו והוא כבר ימות, ברוח שפתיו, משיח לא צריך שום עשב, שום שום מעשה אז זה שהוא זוכה להיות שיש לו כח העפר, הוא זוכה להיות מבוטל להיות עפר ואפר, שמבלה הכל, אז אדם נהיה עפר, נהיה בריאה חדשה, לוקחים בן אדם מבזים אותו משפילים אותו בכל ההשפלות, אז הוא נהיה בריאה חדשה לגמרי, הוא יכול לעשות את כל הניסים בעולם, את כל המופתים בעולם, את כל הרפואות בעולם להמשיך אפילו אניה לא נטבעה, אלא אסור ששום גוי לא ימות בעולם, חוץ אם הוא רוצח עוד אנשים רק ככה נוסעת סתם אוניה וטובעת, זה האניה הזאת סוחבת כל מיני משקאות וכל מיני מאכלים כל מיני רהיטים היא סוחבת למה שזה ילך לאיבוד, אתה בא עכשיו, עכשיו היא קצת שהיה שם כל מיני דברים נפלאים באניה הזאת, אז דע אומר המדרש שום אניה לא טבעה בים, הוא הגן על כל העולם, אז אברהם זכה לאות ה', כאן מדרש רבה, שום אניה לא טבעה, עכשיו החלק ראשון "לך לך" שום אניה בזמן אברהם אבינו לא היתה טובעת, כי אדם צריך, ככה צריך לסבול, הנה עכשיו צריכים לסבול בשביל שלא יהרגו יהודים, אחרי זה אם נצליח אז זה אומר שלא יהרגו גויים גם כן, בחינת כמו אברהם אבינו, בשביל זה צריך לקבל עוד הרבה בזיונות, כמו אברהם אבינו, אז על כל פנים אומר המדרש, בזמן אברהם אבינו, הוא אומר, שום אניה לא טבעה בים, כי אברך אברכך, אצל אברהם היה מתפלל על העקרות, כל העקרות נפקדות בכל העולם, לפני השרה, כל עקרה אמרה כן זה אני התפללתי, זה בזכותי אומרת אני לא יודעת איזה עקרה התפללה הכי טוב, כל אחת התפללה לאן שהתפללה, מי שתוכל להניק אז ידעו שזה בזכותה, אם זה בזכותך בכלל אלף תינוקות, אפילו אלף תינוקות הגיעו, היה משתה גדול, הגיע אבימלך, עוג מלך הבשן שם הגיע אפילו הגיע שם, הגיע עבר הגיע, מי שיוכל להנהיג אז ידעו שזה בזכותו, אז כל אחד אומר כן זה בזכותי, אני התפללתי, אז אברהם, אברהם התפלל, כל העקרות נפקדו בעולם, וכל החולים היו מתרפאים, אף אחד לא היה מת ממחלה, עיוורון אומר לא רק זה, כל אחד היה מסתכל על אברהם אבינו והיה מתרפא, אמר רבי חנינא, אפילו ספינות שהיו מפרשות בים הגדול, כל האניות, בכל האוקיינסים, השקט והאטלנטי, היו ניצולות בזכותו של אברהם, שואלת מה יש עם זה שהאוניות לא טובעות, האניות סחבו יין אז, העבירו יין, הם העבירו שמפניה שם לצרפת, יין משובח, הביאו מאנגליה וויסקי, זה לא יין וויסקי זה רק עשוי מחיטים, אבל שמפניה, זה אוניות סוחבות זה יין נסך, אז סוחבות יין נסך, אז אמרת הגמרא לא, אפילו שהיין יין נסך, אבל כיוון שיש הרבה יין בעולם אז היין הוא בזול, אם בן אדם רוצה לקנות יין אז הוא יקנה את זה בזול, אז יש בו תועלת אפילו שהם עושים את זה מיין נסך, אבל ריבוי יין זה מביא זול לעולם, אז אברהם יכל לעשות עכשיו משתה למליון אנשים, ולקנות יין במחיר במחיר יותר זול פי מאה, פי אלף ממה שיש ריבוי יין, אז כל דבר שיש בעולם, ריבוי סחורות, ריבוי זה, יורדים מחירים יהיה מלחמה אז המחירים עולים לך מס המחירים עולים, אניה טבעה אז המחירים עולים, בטקסס רצו לקנות חיטה לשמיטה, ויש שם קילומטרים של שדות של תבואה, קילומטרים מאות קילומטרים, אז כל החיטים ישתתפו, אז אם היו במקומות אחרים, כבר היה המחיר יותר יקר, מי כיסה את זה אני לא יודע היום זה כפשוטו היום כל העולם, זה כבר מדינה אחת, אז בזמן אברהם אבינו לא היה שום אסון בעולם, לא ברוחניות ולא בגשמיות, שום אניה לא טבעה, בשביל זה שזוכה להיות עפר ואפר, אז הוא נהיה שורש הבריאה, מגן על כל הבריאה, אדם הוא בהתבודדות, כל ההתבודדות זה רק להיות אין, בהתבודדות הוא אומר, שמא אני הצדיק תראה לי את אליהו הנביא, תראה לי את משה רבנו, תראה לי את הזה, תראה לי את הזה, אני הכי חשוב מכולם, טוב הכי חשוב, אתה הכי חשוב, נכון אנחנו לא מכחישים את זה, מה שאמת אמת זו עובדה, חבל תגמור את העולם בגלל שאתה הכי חשוב, פשוט חבל על המאה עשרים שנה שנתנו לך, פשוט חבל, התבודדות הרבי אומר, שאדם עושה התבודדות הוא אומר, זה רק שיהיה בעיניו אין ואפס, אז הוא יכול להגן על כל העולם, התבודדות שאני יודע שהוא יותר צדיק, הוא יותר צדיק, הוא יותר צדיק והוא יותר צדיק, אבל לא שאדם, יחשוב שהוא מדבר, הוא יותר צדיק ממשה, זה כמו מורה בכיתה א' יגיד אני יותר חכם מכל הילדים, אתם יודעים אני חכם, יבוא לאשתו תראי איזה תפקיד נתנו לי, אני מלמד פה חמישים ילדים, הם לא יודעים א' ב', אני מלמד אותם באמת המלמדים מרגישים שיא הגאוה, אומר שמלמדים אין להם חלק לעולם הבא, שהם אשמים עם כל מה שקורה עם הילדים, טרוצקי, אפילו קוצקי וולבלה, קוצקי היה ולבלה את שם המשפחה שלו, אז אמר החפץ חיים אם לא היו משהים אותו מהחדר, לא היה נהיה פריצקי, נהיה לפרוצקי, פרוצקי כל הקומניזם, אחרי זה שחטו יהודים בלי סוף, זרקו אותו מהחדר היה ילד טוב, קצת היה ילד תוסס, אז מה שהוא ילד תוסס, המלמד אין לו סבלנות, אז אומר אין להם חלק לעולם הבא, מי ש הילד שלו גם אין לו חלק לעולם הבא, ומי שיצטער שמתו, גם אין לו חלק לעולם הבא, כל זה תאור מה אומנם הוא מדבר, על תקופה לפני אלף שנה, אבל כמעט זה לא השתנה אפשר להגיד כל מה שנעשה בחדרים כמעט לא השתנה, צריכים לדעת שהמלמד שאני מדבר עליו הוא בטח צדיק, הוא צריך להגיד, המלמד שמלמד את הילד שלי, בטח הוא צדיק גדול, אבל זה דיבור כללי, אבל המלמד שמלמד את הילד שלי, בטח הוא קדוש, טהור, הרבי אומר לא להיות מלמד, לא להיות שוחט, אמרת תהיה מלמד, אתה מפסיד יש לך את עולם הבא אתה הפסדת את זה, מלמד כל טעות זה רציחה ממש, אתה רוצח תינוקות, אתה רוצח ילדים, אין לזה מחילה, מי יודע כמה ילדים גדלו עקום בגלל המלמד הזה, הוא יבוא לעולם הבא, יגידו עכשיו תחכה קצת בגיהנום עד שהנשמות יורדות עוד פעם ויהיו בני אדם שהורידו דווקא לעולם, ויצטרכו עכשיו זהו, מחדש לגדול אחרי שיגדלו יהיו בסדר, אז עולם הבא ה' ירחם, אז כל העבודה של האדם, זה להיות עפר ואפר, וזה שצריך להיות עפר ואפר, אז הוא נהיה שורש הבריאה, והיא האשה המסכנה הזו שבסך הכל היא דיברה עם ראובן קצת, מה, באמת לא סתם דיברה, דיברה עם ראובן אותה אשה כשרה וצנועה, בקושי משעמם לה היא יורדת שם בחדר מדרגות, אז הוא קורא לה בואי תשתי כוס תה, בעלך לא בבית מסכנה, רואה אותה בוכה, מה נכנסת לבית זהו אני אקח אותך לבית המקדש ישקה אותך מים אז הוא הזהיר אותה אז גמרנו עכשיו עולים לבית המקדש בסך הכל הייתי צמאה, הוא נתן שם כוס מיץ, לא, הזהרתי אותך, בואי לבית המקדש, עושים לה כאלה בזיונות עושים לה, שהיא נהיית כמו אברהם אבינו, נהיית כמו אברהם אבינו, כמו אברהם אבינו היא נהיית, נהיית שורש הבריאה, היא יכולה עכשיו להמתיק דינים מכל העולם, מרוב הבזיונות, לכן כל אדם צריך לדעת, שכל אחד ואחד הוא כמו הסוטה הזאת, שכל אחד ואחד הוא עושה פה טעות, פה טעות, מבזים אותו על הטעות, אבל הוא בא לעולם לתקן את כל העולם, הוא יוצא מהתבודדות שלו, שהוא ידע שהוא אין ואפס, קצת כמו ילד בכיתה א', קצת כמו מלמד א' ב', אז מה יש, בוא אני מלמד, אני מלמד הכי טוב בחדר, ראית, יש גאונים יותר ממך, אבל הילדים האלה מחר כבר עוד עשרים, גם כן יהיו יותר גאונים ממך, יהיו ראשי ישיבות, לדעת שיש שם מלמד בחדר, עד מאה ועשרים, ה' ירחם, רק תלמד קמץ אלף או, זה מה שתלמד, הבעיה הוא שהיה מלמד, אולי זה היה באמת נכנס לתוך הראש אז אומר השפת אמת, וצריך כל אדם לדעת, שמה שנאמר על סוטה, זה נאמר עליו, רק טעויות שהוא עושה, הדברים האלה, הדברים שהוא עושה, שהוא צריך לקבל את כל הבזיונות בשבילהם, ועל ידי זה הוא יזכה, אם יקבל את זה באהבה, הוא יזכה לכאלה דרגות, אדם הוא נברא בעולם לתקן את הכל, אדם מגיע עד קראקו, יהודים וגויים, את העולם לתקן, כל אדם יכול בחדרי חדרים, הוא לא צריך, שיקראו לו משיח, הוא יכול בחדרי חדרים לתקן את כל העולם כולו, אם הוא רק ידע שהוא עפר ואפר, כי אדם הוא כלי, כי אדם הוא כולל את כל הבריאה, והוא כלי שנתקן על ידו כל העולם, זהו אחרי שמונה עשרה, עברנו תשע עשרה ברכות, אז מה מבקשים אחרי תשע עשרה ברכות? אם אדם אחרי תשע עשרה ברכות הוא כבר מנופח, ולא יכול לעבור דרך הדלת, מרוב שהוא מנופח, שלא שווה, הנזק שלו הוא לא שווה את הכלי, הביאו לו מחצלת, אותה, אדם נכנס לכזה עולם הדמיון, צריך לנצל עכשיו את ה שלו, חושב מי יודע מי הוא מתפלל שמונה עשרה, קם ותיקין היה ער בלילה, אחרי כל השמונה עשרה במקום להיות ער בלילה, זה ונפשי כעפר לכל תהיה, זה הכל זה הכל הכנה להגיד תמיד ונפשי כעפר לכל תהיה, הכל אומרים ונפשי כעפר לכל תהיה, שנפשי היית ער כל ליל שבת, שעשרה בקבוקי קולה אכלת עשרה צלחות צ'ולנט ככה ו 10 קציצות בשר אכלת אז אחרי זה אתה יכול להגיד ונפשי כעפר לכל תהיה? אז עכשיו נותנים לך לילה שלם, לעשות תשובה על השבת הקדושה, איך העברת אותה, באיזה עברות העברת אותה? כמה פגמי ברית העברת אותה, כמה פגמי עיניים, כמה פגמי תאוות אכילה, עכשיו שיגיע יום ראשון בבוקר, נראה, תגיד ונפשי כעפר לכל תהיה, כל השמונה עשרה כל העבודה, אומרים שלוש פעמים ביום, ועשו ממנה עפר ואפר, מסכנה ולכן היא זוכה להיות כמו אברהם אבינו, היא כמו אברהם אבינו, היא תזכה לבן כמו אברהם אבינו, וזה שכתוב, הכל בא מן העפר, הכל שב אל העפר, שלפני ש עפר, הכל בא ממנו והכל שב לעפר, הוא מביא את הכל והוא מחזיר את הכל, והוא בורא את הכל, אז נדרש מהאדם לדעת להיות עפר רכן הוא בענין האדם, כתוב ארז לכל הוא ארז לכל הוא, מלך לשדה נאבד, מתי זה יתרון, מתי זה היתרון שלך? כשאתה ארז, עפר ואפר, והשדה נאבד, ושב אל העפר, וכשאדם עפר אז הוא עושה פירות, מי שעפר עושה פירות, עפר אפשר לשתול קרש, לא על ברזל, אי אפשר לשתול שום דבר, רק על עפר, יש לו לב זהב, מה יעזור לב זהב? אדם שרוצה שיהיה לו לב בשר, צריך קודם להיות עפר, ברגע שהוא עפר אז הוא יכול להצליח, יהיה פירות יהיה דברים נפלאים, אז אדם ידע ללמד יהיה ממנו דברים נפלאים, ועל כל זה שאל אברהם אבינו, שזכה להיות עפר ואפר, הוא נתן את זה לבני ישראל, ה' אמר לו, זרעך יהיה דומה לך, כי הברכה של הבן אדם שהזרע שלו יהיה כמוהו שהוא יהיה עפר והבנים יהיו עפר, זרעך כעפר הארץ, כעפר זרעך כעפר הארץ, שאתה עפר גם הם יהיו עפר, לסבולאת כל הבזיונות ואת כל העלבונות, באהבה ושמחה, הנעלבים ואינם עולבים, שאינם משיבים, עושים מאהבה שמחים ביסורים, שמחים בבזיונות, וזה עקר התולדות של הצדיקים, ללדת בנים שיהיו עפר ואפר, שאדם יזכה להיות עפר ואפר, שתמיד מבזים אותו, וזה היתרון של הבעל תשובה, על אדם אחר, שהבעל תשובה יש לו באמת במה להתביש, אדם אחר מה יש לו להתביש, שאחרת לתפילה, שמנחה פעם הפסיד, הפסיד פעם ספירת העומר, מה יש לו להתביש, הוא רואה שכולם ככה, אבל הבעל תשובה הוא יודע שיש לו במה להתבייש, בגלל זה הוא נהיה כמו הסוטה שהיא עפר ואפר, זוכה להיות כמו אברהם אבינו, ובנים כמו אברהם אבינו, הבעל תשובה בנים ממש כמו אברהם אבינו, אם רק יתבישו במה שהם עשו, יתבישו, וצדיק האמת הוא הבעל תשובה האמיתי, שהוא מתביש כל שניה, כל שניה הוא מתביש, רבנו אומר, אם היה למישהו את הבושה שלי, יש, רבנו אומר את הלב נשבר שלי יש, אם היה כזה דבר, אם היה כזה דבר, אם היה, אם היה למישהו את הבושה שלי יש, לג', ואחר כל אלה ישראל שמים, זה הכל נהיה באמת ותמים, פשוט, תעניתים, תפילות, מחר זה ראש חודש, מותר להתענות מחר, היה תענית תפילות רבות, סיגופים, שבירת תאוות, תפילה והתבודדות, מפרש שיחתו, מהי התבודדות, זכה למדרגת גבוהה ועליונה מאוד מאוד, קדושה ותענית הביטול בהתקרבות גדול, אדם במדרגת גדולי בני עליה, כי לא נח, יומיים לא נח, לילה לא נח ולא שקט, והתמיד מאוד בעבודתו, מיום אל יום, כחטאתו בימי נעוריו, מגיל שלוש כבר, טרח מאוד מיום אל יום, ממש לכל הנ"ל, קדושה גדולה נורא והשגה עצומה מאוד מאוד כל גדולי בני עליה, גדולי בני עליה, ואחרי שהוא זכה לכל זה, הוא צריך להיות עפר ואפר, הם דעתו, בעצמו לעמוד, וככל שהיה משתוקק ומתגעגע, נעשה כאילו לא התחיל כלל עדין שום עבודה בעולם, בכלל איך צריך להיות יהודי, עוד לא התבודדתי בחיים, התבודדות אמיתית, שאתה מאמין שמעולם עדיין לא התבודדת, זה נקרא התבודדות, אם לא שעה ועכשיו שעה, זה בכלל לא התבודדות, רק תדע שמעולם לא התבודדת, אז בא לארץ ישראל, וזכה להשגה עליונה וגבוהה מאוד מאד אשר כלל, על היום שהסתיים אצלו למעלה למעלה, געגועים וכיסופים, רק לא התחיל עדין כלל, מעולם לא התבודדתי, מה שזכינו להבין, אנחנו לא הבנו כלום ממה שהרבי דיבר איתנו, ומה שראינו, שמענו מפיו הקדוש, היה מתגעגע מתי אני אזכה להיות יהודי, והיה שפל בעיני עצמו באמת, כולו רחמנות גדול על עצמו, כמו אדם מרחם על עצמו, רואה פתאום אחד עם זקן ופאות, פשוט מאוד תהיה מרחם על עצמן, אפילו אם אני עם זקן ופאות ברחוב יפו, אז אלף אנשים מתחילים פשוט לרחם על עצמם, מה עם החיים שלנו אנחנו סתם מבזבזים את החיים זה עושה לפחות משהו לומד תורה מתפלל מה אנחנו עושים בחיים כל יום עוד כסף עוד כסף רואים צדיק אז כל אחד מתחיל לרחם על עצמו מה יהיה החיים נגמרים כל אחד יודע שהחיים נגמרים ברגע שרואים אחד עם פאות אז כולם מתחילים לרחם על עצמם מה קורה כאן? אדם צריך גם כן לרחם על עצמו, מה קורה איתי? רבנו היה מתחיל פשוט לרחם על עצמו, אתה מרחם על עצמך זה נקרא שאתה מרחם על העולם, ככה הצדיק, פה ושם, אפס אפסים, תרחם על עצמך, זה הרחמנות על העולם, מלא כל העולם יתוקן, מה קורה איתי, אני לא פותח ספר, אני לא לומד כלום, מה קורה איתי? הרבי היה כל יום יושב ומרחם עליו, מתחיל לרחם על עצמו, איך עבר עלי היום, איזה בושה וחרפה כך עובר יום, רחמנות גדול על עצמו, שהוא לא הריח עדין מעולם שום ריח, בעבודת ה' יתברך, כמו שלא התחיל עדין כלל, עוד מעולם לא התחלתי עדין לעבוד את ה', ובאמת, עכשיו אתה יודע מה זה הרבי מה זה הבעל תשובה, מה זה בעל תשובה, ובאמת אומר ר' נתן, מי שעבר על כל התורה כולה חס ושלום, כמה כמה פעמים מה זה אדם שעבר על כל התורה אלפי פעמים, עכשיו הוא רוצה להיות בעל תשובה, כמה הוא שבור בפנים, כמה הוא בוכה בפנים, כמה הוא בצער על החיים שעברו בחינם, עם שטויות, וזה לא יגיע לאחד מאלף, ריבי רבבות מהלב נשבר של רבנו הקדוש, שהוא הרגיש איך היום עבר בלי שום דבר, שהרגיש שכל מה שלמד היום, זה אפס אפסים, אז מה נגיד אנחנו שאנחנו באמת לא לומדים, ואפילו מי שעבר על כל התורה כולה, אלפי אלפים פעמים הוא מתעורר בתשובה, איזה לב נשבר יש לו, ואיזה עגמת נפש על החיים שהלכו לחינם, שהוא עשה טעות כזו חמורה, שלושים ארבעים שנה, יש לו לב נשבר מאוד, ורחמנות גדול מאוד על עצמו, הוא בהכנעה גדולה ואף על פי כן, אומר, אפילו זאת רחמנות, ולב נשבר של בעל תשובה, הנ"ל, לא יגיע לחלק מאלף ורבבה, של גודל הרחמנות ולב נשבר, ובהכנעה גדולה של רבנו הקדוש, שזכה לזה כל יום מחדש, אדם מסתובב, בגאוה אני - אני צדיק, הייתי באומן, ברסלב, מה, אתה עושה צחוק מעצמך, אתה תבוא לשמיים, יעשו ממך צחוק, עם כל הברסלב שלך, או שלך אתה מקיים שורה אחת משיחות הר"ן, שורה אחת מליקוטי עצות, התבודדות להיות אין ואפס, הכל עושים הפוך, הכל עושים הפוך, אין פה הכנעה, אין פה לב נשבר, איפה הרחמנות על עצמו, איך עבר היום רחמנות, איך עבר הלילה, איך עבר עלי שבת, לא להיות בעצבות, אבל רחמנות, שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב, אז אומר היה בכותל שלג, שום קבצן לא הגיע, שלג עד הברכים, איזה קבצן החליט בכל זאת אני אלך לכותל, אני רואה אישה משלשלת חמש אלף דולר לתוך אחת הקופות, הוא הגיע נשאר לה כזה אלפיים, אם היית בא עשר דקות קודם היית מקבל את כל החמש אלף, מי יודע כמה יש שם בקופות, צריך פעם לפרוץ אותם, מי יודע, עוד יש סיכוי, אז באלפיים דולר שהוא קיבל, הוא מצטער על השלוש אלף שהוא הפסיד, איך הוא יסתדר באלפיים דולר, אז זה נקרא, זה נקרא שש אנוכי על אמרתך, כמוצא שלל רב, אדם אסף קצת יהלומים, אמרו לו יש שם, מביא משאית, לאסוף מליון שקים, מה זה שק, כבר בוכה הוא לא שמח.