תמלול מקורי — שיעור 149

משה רבנו עליו השלום השבת היתה פרשת חוקת והסוד שבפרשה הזאת לא נדע אותו לעולמים כל מה שמשה עשה זה היה הכל סודות נוראים הוא לא עשה שום תנועה ולא הוציא שום הגה אם ה' לא אמר אם ה' לא ציווה וכל זה היה ללמד אותנו את העניין של תפלה ותחנונים כי אחרי שכל עם ישראל צעק למים פתאום ראו שמרים מסתלקת כי במוצאי שבת עוברים עוברת בארה של מרים בכל הבארות בכל הברזים בכל המיכלים של המים עוברת בארה של מרים לכן אדם צריך להקפיד לשתות טיפה מים מהברז לא מים מוכנים מבקבוקים או מיחמים כדי שיזכה אולי אולי יזכה בטיפה אחת של בארה של מרים כמו שמביא המשנה ברורה שאשה אחת פעם התאחרה היו צריכים שם להעלות מים מהבאר והבאר היתה קצת קצת רחוקה וכנראה הבעל היה מאד צמא לא היה לו מים הוא לא היה אשם מסכן חיכה למים ציפה למים האשה הלכה קצת לאט או איזה חברה עכבה אותה מסכנה האשה הזאת קצת איחרה הבעל התפוצץ מרוב צמא הוא היה כנראה מצורע הוא כבר חיכה למים כשהיא באה אז הוא פתח בכאלה צעקות נוראות כאלה בזיונות כאלה חרפות וגידופים המשנה ברורה מביא את זה שמרוב פחד מבעלה היא הפילה את הכד של המים כל הכד נשבר לרסיסים כל המים נשפכו לריק אבל בכל זאת ניתזו כמה טיפות ניתזו על גופו של אותו מצורע וכל מקום שניתזה טיפת מים אותו מקום התרפא אם היה לו עוד טיפת דעת טיפה סבלנות טיפה שכל אותו מסכן אומלל אז הוא היה שותה את כל המים הוא היה כל גופו היה מתרפא אדם פותח את הפה לפני הזמן הוא לא יודע איזה אוצרות הוא מפסיד איזה יהלומים הוא מפסיד על זה אומר החתם סופר שמדוע באמת יוסף משה הלך לחפש את האבן המיוחדת את הסלע המיוחד כל ישראל קיבלו פחד כולם אם מיליוני תינוקות אחד נולד היום אחד נולד אתמול אחד נולד שלשום כולם צמאים למים כולם ימותו תוך שעה שעתיים זה קיבל פחד מרים הסתלקה הבאר נעלמה כל העם היה בפחד איום מה הם אשמים מסכנים שהתחילו לצעוק על משה משה תן מים פחדו אולי לא יהיה מים גמרנו נגמרו המים מי יודע שמא הבאתנו ממצרים להמית אותי ואת בני בצמא ואז משה ואז ה' אמר למשה להכות בצור כי משה לא עושה שום תנועה בלי שה' יגיד לו ואז ה' אמר למשה אין לך שום ברירה ואז הוא ירד מהדרגה שלו יען לא האמנתם זה זה הולך על עם ישראל עם ישראל לא האמינו עם ישראל הורידו את דרגת האמונה של משה וגם בי התאנף ה' בגללכם וידבר וידבר ה' לי בעבורכם וגם בי התאנף ה' בגללכם שלשה פסוקים פרשת דברים יש פה חומש דברים שם בפרשת דברים שמשה מדגיש שכל החרון אף היה רק בגללם הם אשמים בחרון אף כל הטעות הנוראה שה' הוריד את משה מדרגתו הם גרמו שה' יגיד למשה להכות בסלע דבר שכל כך הרבה צעקו למים כל כך נבהלו שאין מים אז הם גרמו שהדרגה של משה ירדה הם הורידו וכיוון שהדרגה של משה ירדה ה' כבר אמר לו אתה חייב להכות בסלע אין כבר מה לדבר כבר הם הפסידו את הכל הפסידו את בית המקדש הפסידו את בית ראשון הפסידו את בית שני כי אם משה היה נכנס לא היה נחרב הבית הבית נחרב כי משה לא נכנס וכאן כתוב בפרק א' פסוק ל"ז גם בי התאנף ה' בגללכם הכל היה בגללכם הוא אומר גם אתה לא תעבור שמה שאני לא יעבור שם אני לא עובר שמה רק בגללכם יהושע בן נון העומד לפניך הוא יבוא שמה אותו חזק כי הוא ינחילנה את ישראל פרק א' ל"ז אחרי זה ואתחנן וגם בי התעבר ה' למענכם ויתעבר ה' בי למענכם פסוק כ"ו פרק ג' ואחרי זה פרק ד' פסוק ל"א פסוק כ"א וה' התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בוא אל אל הארץ הטובה אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה שלש פעמים וה' התאנף בי על דבריכם ויתעבר ה' בי למענכם וגם בי התאנף ה' בגללכם שלשה פסוקים שמשה אומר להם נראה למשה בעבורם אומר דוד המלך שכל מה שקרה לי זה רק בגללכם אתם הורדתם אותי מהדרגה שלי ואז ה' אמר לי להכות בסלע עם ישראל לא מבין בדיבורים ואז משה התחיל עבודה חדשה בעם ישראל רק עבודה של תפלות רק עבודה של תחינות ומאז התפלל כל תפלותיו רק ברחמים ובתחנונים אל ה' בעת ההיא 515 תפלות גימ' יצחק רבקה כל הענין של יצחק ורבקה זה רק תפלות ותחנונים מתנת חינם הכל ע"י שירה כמו שאומר בעל הטורים שקודם אמר שירה כדי שתפלתו תתקבל כי כדי שהתפלה תתקבל אז צריכים קודם להגיד שירה צריך להקדים תמיד שירה לתפלה וזה אומר בעל הטורים ואתחנן משה הקדים שירה יש פה בעל הטורים אחרי שנקרא בעל הטורים אז נוכל גם להקריא את זה תשאיר שמה אומר בעל הטורים ש-ואתחנן גימ' שירה שאדם צריך להתחנן צריכים קודם לשיר לנגן שהתחנונים יתקבלו שהרחמים יתקבלו ומאז מסביר ר' נתן תפלה ה' סעיף ד' כל העבודה פה שהיתה לאבות זה תפלות ותחנונים דבר אל בני ישראל אפילו שמגיעים למצב הכי קריטי בעולם שנגמרים המים יש אלף שאלות על משה רבנו אז צריכים להפליג על השאלות ולהמשיך עם האמונה התמימה עם האמונה הפשוטה שמשה שעשה עד עכשיו ניסים ונפלאות ימשיך הלאה לעשות הלאה ניסים ונפלאות לא כמו פסל מיכה שמיכה שם לו פסל בכיס שאם משה פתאום יתעלף או משה יעלם אז יש לו פסל ליתר בטחון הוא היה שם תמיד בכיס איזה משהו ליתר בטחון במקום שישים בכיס את האמונה הפשוטה וכאן אומר בעל הטורים ששירה ואתחנן גימ' שירה שאמר לפניו שירה כדי שישמע תפלתו שהקל ישמע את תפלתו וכאן אומר השפת אמת הרבי מבערזאן שצריכין כל דבר צריכים להקדים שירה כל דבר לכל דבר צריך להתחיל עם שירות זמירות הבוקר שירים תשבחות שהתפלות תתקבלנה כי הכל תלוי בתפלות אין דבר בעולם שאי אפשר להשיג ע"י תפלה רק עדיין אנחנו לא יודעים לא יודעים את דרך התפלה עדיין לא גילינו את דרך התפלה וזה מה שמשה רבנו אז הוא טרח אומר החתם סופר דווקא לגלות להם את השכל של מרים כדי שידעו שכל המים שבעולם עד סוף הדורות הם בזכות מרים כל המים שבברזים בזכות מרים כל המים שיש לנו בעולם זה בזכות מרים שכתוב עליה ותחיינה את הילדים מה זה ותחיינה היא קיימה את הילדים מה היא עשתה תחיית המתים היא לא הרגה אותם כתוב במפרשים ותחיינה מכל אלף ילדים למשל צריך למות ילד אחד חס ושלום אז היא התפללה ששום ילד לא ימות שברגע שפרעה גזר את הגזרה עוד לפני שנולד משה רבנו עד שיצאו ממצרים הם היו המיילדות לא קרא שילד ימות בלידה דבר שלמעלה מהטבע ותחיינה את הילדים אם מרים היתה אז בת שנה עד שיצאו ממצרים היא התפללה 85 שנה כמו שרה אמנו אומר התנא דבי אליהו 85 שנה גימ' פה גימ' מילה שאדם מתפלל 85 שנה אז הוא עושה ברית מילה לעצמו אז כל הזכות של מרים אחרי שהיא התפללה עם זה מגיל שנה זה 85 שנה מגיל 3 זה 82 שנה אז היא התפללה למעלה מ 80 שנה היא התפללה תפלות ותפלות ששום מעוברת לא תפיל ושום יולדת לא חס ושלום לא ימות וולדה כי היא היתה המיילדת למשך 82 או 85 שנה אז ותחיינה את הילדים עם התפלות האלה שהיא התפללה 85 שנה עד שעם ישראל יצאו ממצרים אז אז פתאום התגלתה הבאר מהתפלות שהיא התפללה קרוב ל 85 שנה התגלתה הבאר זה הכל בזכות התפלות שהיא התפללה כל הזמן אז הבאר הלכה לקראת ישראל התגלגלה המים לישראל 40 שנה במדבר והכל היה הזכות של מרים ולכן היו צריכים לגלות את הבאר של מרים שעם ישראל לא יחשוב שמרים הסתלקה אז עכשיו מישהו אחר יביא להם מים אלא שידעו שהמים עד סוף כל הדורות כל מים שבעולם זה הכל הזכות של מרים אומר התנא דבי אליהו פרק ט' מעיד אני עלי שמים וארץ בין איש בין אשה בין גוי בין יהודי בין עבד לשפחה כולם יכולים לזכות לרוח הקודש וכל אחד צריך לראות להביא את אשתו לדרגת רוח הקודש כמו שהרבי אומר להאיר באשה רכ"ד אורות השד"רים נוסעים את כל הארץ שכינה מקדמת לפניהם הולכים הולכים כתוב בזוהר כאן שברגע שאדם מתחיל לנסוע ויהי בנסוע הארון אז יורדת השכינה כל המרכבה יורדת לקראתו ברגע שאדם מתחיל לנסוע יורדת כל המרכבה והנו"ן הזאת שאין לנו באשרי יושבי ביתך וההשגות שאדם לא יכול להשיג בשבתו בבית ושהוא לא יכול להשיג כשהוא בישיבה כי אשרי יושבי ביתך הולך על הישיבה אלה שיושבים בישיבה ולומדים אז יש גבול להשגות שלהם שער נ' אומר הזוהר הקדוש הם לא יכולים להשיג אלה שמקיימים אשרי יושבי ביתך שיושבים ולומדים בנחת ושובתים על שמריהם הם לא יכולים לזכות לנו"ן לנו"ן של אשרי יושבי ביתך אין את הנו"ן להראות שאלה שיושבים על מי מנוחות אז הם לא יכולים לזכות לנו"ן מי זוכה לנו"ן אומר הזוהר זוכה לנו"ן זה אלה שיוצאים לדרכים שלוחי מצווה שד"רים תא חזי אין נו"ן באשרי יושבי ביתך אומר הזוהר הקדוש סעיף קכ"ח לא איתמר אבל מי זוכה להחזיר את הנו"ן מי זוכה להתגלות שער הנו"ן מי זוכה להתגלות כל הסודות ויהי בנסוע הארון אלה שנוסעים והארון נוסע איתם השכינה נוסעת איתם כל השכינה נוסעת איתם כשאדם מתחיל ליסוע נוסעת איתו כל השכינה כל השכינה יורד אריה במרכבה ויורד שור במרכבה ויורד נשר שבמרכבה ויורד אדם שבמרכבה יורדים כל החיות יורדות כל החיות יורדות לקראתו ועם האריה שבמרכבה אז יורדים 370 אלף אריות וכולם גוהים וכולם נוסעים לקראת זה כולם מיישרים את הדרך לקראת זה שנוסע לדבר מצווה 370 אלף אריות נוסעים לקראתו ליישר לו את כל הדרכים ואחרי זה יורד נשר שבמרכבה ואחרי הנשר יורדים 350 אלף נשרים שמטיסים אותו על כנפי נשרים לכל מקום שהוא צריך להגיע מקפיצים לו את הדרך אחרי זה יורד שור שבמרכבה ואדם שבמרכבה כל זה זוכים אלה שיוצאים לדרכים אומר הזוהר הקדוש חלק א' בראשית דף מ"ט עמוד א' מ"ט עמוד ב' וילך אברהם למסעיו מסעיו זה אשתו אז הוא אומר אז בכל מקום שאברהם נסע הוא לקח את אשתו עמו זה בלתי אפשרי אדם יכול לקחת את אשתו פעם בשנה לאיזה נסיעה אבל הוא לא יכול לקחת אותה כל נסיעה אלא אומר הזוהר הקדוש שאדם יוצא מביתו צריך כזו אהבה בבית כזו שמחה כזו רגיעה בבית שהנשמה של אשתו תלווה אותו לכל מקום כי איש ואשה זה דבר אחד האשה נקראת אור מקיף אשת חיל עטרת בעלה והאור של האשה שומר עליו מהרהורים רעים ממחשבות רעות מהסתכלויות רעות שאיפה שהוא הולך הוא צריך שהאור של האשה יגן עליו וילך איתו וילך איתו והוא צריך לראות איך להביא את אשתו לכל המעלות לכל המדרגות חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי ושפטתי את רוחי על כל בשר נבאו בניכם ובנותיכם לעתיד לבוא הבנים והבנות כולם יהיו נביאים כולם יהיו נביאים וזה מה שאומר פה הזוהר הקדוש שיש בשמים היכלות היכלות היכלות שזוכות להם הנשים הצדקניות כי באמת בזה שהאשה מייחלת לבעלה מחכה לבעלה כל השבוע אז היא עולה למדרגות כאלה ששום אשה אחרת לא יכולה לעלות למדרגות האלה ואז היא זוכה למדרגות של של בתיה בת פרעה שעלתה עם הגוף לגן עדן סרח בת אשר שעלתה עם הגוף לגן עדן יוכבד שהיתה אמו של משה על זה אומר הזוהר הקדוש שיש היכלות היכלות בשמים יש היכל שנקרא בתיה בת פרעה שם ריבוא ואלפי נשים שמחוללות שם מחדשות חידושי תורה ובכל יום ושלשה פעמים ביום שלש פעמים ביום יוצאים כרוזים ומכריזים עכשיו תראו את הדיוקן של משה וכל היכל והיכל של הנשים הצדקניות עולות לשם הנשים הצדקניות שבדור עולות לאותם היכלות מסווגים לכל אחד את הסיווג שמתאים לפי המעשים שלו היכל בתיה בת פרעה סרח בת אשר יוכבד דבורה הנביאה וכן וכן עוד היכלות והיכלות בלי סוף של רבבות רבבות נשים צדקניות בכל הדורות שכל אחת בנתה היכל למעלה מהכיסופים שלה והגעגועים שלה לדבר מצווה כמו דבורה הנביאה שכל שכל היחודים שלה והכיסופים שלה זה היה איך להגדיל תורה ולהאדיר אז שאמר לה הקב"ה היות וכל הכוונות שלך היו רק להרבות את אורי ביהודה וירושלים אז אומר על זה התנא דבי אליהו וה' יש פה תנא דבי אליהו מה שהיה מקודם וה' שהוא בוחן ליבות וכליות כי אשה יכולה לשלוח את בעלה יביא לה אולי קצת אחוזים אולי קצת יהיה קצת יהיה אולי לה קצת יותר כסף אבל אשה שולחת את בעלה רק לשם שמים להגדיל תורה ולהאדיר להגדיל את אור הישיבה וה' שהוא בוחן ליבות וכליות וכמו שכותב כאן התנא דבי אליהו ודע שכל כוונת דבורה היא כוונה טהורה לשם שמים אז אמר כמו שאת כיוונת להרבות את אורי ביהודה וירושלים אז גם אני ירבה את אורך ביהודה וירושלים הוא נתן לה כאלה מוחין וכאלה השגות שהיא היתה שופטת כמ"ש החיד"א בראש דוד פרשת בשלח שהתגלו לה כל החידושים ההלכות דיינים וכל ההלכות נתגלו לה מה שלא נתגלו אפילו לפנחס שבסוף הוא היה אליהו שהוא היה בזמן שלה שהוא היה הכהן גדול הכל אומר התנא דבי אליהו כי ה' שהוא בוחן ליבות וכליות והקב"ה שהוא בוחן ליבות וכליות כי אשה יכולה לשלוח את בעלה עם כל מיני כוונות אחת אחת היא שולחת אותו בשביל שיביא לה הרבה כסף אחת שולחת אותו בשביל כוונה אחרת שאין לה ברירה ויש אחת ששולחת אותו לשם שמים באמת שהוא יוכל להקים ישיבה להחזיק ישיבה שילך אור הישיבה וילך וירבה ביהודה וירושלים בכל העולם ישיבה שמדברים מחצות משעה התבודדות מהליכה לשדות להתבודד בשדות מותיקין שמירת העיניים שמירת הברית ענוה שפלות משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה שהדיבורים האלו ילכו בכל העולם כולו אז אשה שזוכה לכוון כאלה כוונות אז הקב"ה שהוא בוחן ליבות וכליות יודע שלדבורה לא היתה שום כוונה אחרת וזה שהיא עשתה את הלפידות את הלפידים את הנרות הגדולים רק שתלמידי חכמים ישבו עד הבוקר וילמדו תורה לא שהנר יכבה באמצע שהפתילה לא טובה או שהשעווה לא טובה או שהשמן לא טוב אלא שיהיה האור הנר הכי משובח מהשעווה הכי משובחת והשמן הכי משובח שהכל יהיה שיא שיא שיא שיא ההידור ושיא שיא היעול והתועלת עד שהיא זכתה שהנרות שלה לעולם לא כבו לעולם לא כבו היו כולם ערים עד הבוקר לא קרה שפתאום התכבה הנר באמצע הלילה ויצטרכו לסגור את הגמרא הקדושה חס ושלום הנרות תמיד דלקו עד עד הנץ החמה באור גדול באור שהאיר את כל ההיכל את כל ההיכל שבשילה שבישיבת שילה אז הקב"ה שהוא בוחן ליבות וכליות אמר הקב"ה לדבורה אז היא קיבלה נבואה אמר לה אתם כיוונתם לשם שמים ועשיתם פתילות עבות שאורן מרובה אז גם אני ירבה אתכם בישראל וביהודה ובשני עשר שבטי ישראל אז נשים צדקניות שהם זוכות שכל מהותן וכל כיסופיהם ותשוקתם רק שירבה אור התורה ושאדם הולך לשם שמים באמת לשם שמים באמת אפילו שסגרו עליו מיליון דלתות בסוף תיפתח דלת של מיליונים הוא יראה את זה זה רואים את זה בחוש שסוגרים מיליון דלתות בסוף מקבלים דלת שיש שם פשוט מיליארד של מליון אלף כפול מיליון אם אדם הולך לשם שמים להרבות את אור התורה הוא הולך עם דברי תורה עם תהלים עם ספרים באוטו אז רואה דברים פלאיים דברים למעלה מדרך הטבע למעלה משכל אנוש ואלה ההיכלות שהביא פה הזוהר את חמשת ההיכלות האלה ארבעת ההיכלות האלה של בתיה סרח יוכבד ודבורה וכן עוד יש הרבה היכלות אומר הזוהר עוד הרבה בלי סוף של 10 נשים צדקניות בכל הדורות שהם בנו היכלות בשמים ושמה מתכנסות כל הנשים וכל הסוגים כל מיני סוגים וזה בתיה בת פרעה ושם ריבוא ואלפי אנשים שזוכות יחד איתה כל אחת ואחת מהן ואין שם שום דוחק יש שם רק ריקודים ושירים בלי שום דוחק ושלשה פעמים בכל יום יוצאים כרוזים ומכריזים הנה מופיע הדיוקן של משה הנביא הנאמן ויוצאת בתיה ורואת אותו אחר הפרגוד ורואה את דיוקן של משה ומשתחווה לגביו זכאה חולקין אשר זכיתי לגדל כזו נשמה באמת כתוב במדרש הגדול יש פה מדרש הגדול אז כתוב שהיא כבר ציפתה לתיבה היא ציפתה ימים ולילות לתיבה הזאת בפרשת בראשית במדרש הגדול בחיי שרה ותקם בעוד לילה שבתיה ברוח קדשה ידעה שעומדים שהיא כבר ידעה שמשה נולד היא ראה ראתה לפי הכוכבים היא ידעה את כל החכמות של מצרים היא ידעה הנה משה נולד היא ידעה עכשיו הוא נולד כבר עוד מעט יזרקו אותו ליאור אמא שלו תרצה להחביא אותו ביאור אולי איזה גוי ימצא אותו איזה מצרי ימצא אותו אולי ירחם עליו אז היא היתה משכימה כל בוקר במדרש הגדול כתוב משכימה כל בוקר אולי היא תזכה לגלות את התיבה הזאת ציפתה כבר כמה חודשים מיום שהוא נולד לרגע שהתיבה תזרק למים ומביא המדרש הגדול בראשית חיי שרה על ה-22 אותיות של האשת חיל הוא אומר ותקם בעוד לילה זו בתיה בת פרעה בתיה בת פרעה ותקם בעוד לילה זו בתיה בת פרעה שראתה ברוח הקודש שהיא זרקה זכתה לזרוק את כל ארמון המלך היא גילתה שאביה רשע מרושע אדם גודל בארמון המלכות הוא מיד מתרגל לכ הרציחות שיש שם לכל העוולות שיש שם בתיה בת פרעה לא יכלה להסכים לרציחות לעוולות שאבא שלה מתרחץ בבוקר ב-150 ילדים בלילה ב-150 ילדים ובכלל כתוב שרק להגיע יש פה מדרש הגדול שמות אז הוא כותב איך איך להגיע לארמון של פרעה כמה קילומטר כבר מהארמון היו שוחטים אנשים חותכים אותם לחתיכות חתיכות תולים אותם בידיים ברגליים והצעקות היו הולכים לק"מ אי אפשר בכלל להתקרב לארמון מרוב הצעקות והפחדים חוץ ממשה ואהרן שהיו שהתארגנו לגמרי הרי אי אפשר והיא רואה את האלה וכל אחד התרגל אמרו מה יש שוחטים יהודים הורגים יהודים מגיע להם מה יש כמו שאומרים המר"צ וכל הקיבוצניקים השואה היתה מגיעה ליהודים מי אמר להם להיות יהודים יגידו להם שהם לא יהודים אוי ואבוי מה שיהיה יגידו אנחנו יהודים יותר טובים מכולכם אבל בינתיים הם צעקו מה שהם צעקו עד שיום אחד מישהו אמר להם אתם לא יהודים אז הם הקימו רעש בכל הארץ מי יהודים אם לא אנחנו אז אומרים שיהודי תמיד ישאר יהודי והוא כמו שאומר ר' נתן הכופר הכי גדול זה רק מהשפה ולחוץ אבל לצערנו לצערנו אנשים רואים מה שרואים ומהשפה ולחוץ הם אומרים מה שהם אומרים לא עלינו זה הכל עוונות שלנו לא מתפללים בכוונה אומר הרבי שאנחנו לא לא עושים מספיק כדי להחזיר אותם בתשובה לא מחזירים אותם בתשובה אז המדרש כאן מתאר מתאר את הכניסה לבית פרעה איך היתה נראית הכניסה איך היתה נראית הכניסה כ' פרק ה' פרשה ה' במדרש הגדול ואחר בא משה ואהרן ויאמרו אל הזקנים הלכו עימו הזקנים מיד ברחו ראו את ההריגות את הרציחות שיש כמה קילומטר לפני הפתח חותכים אנשים חתיכות חתיכות ובשיא העינויים שיכולים להיות בפרהסיא כל הזקנים לא סתם ברחו הזקנים הם לא יכלו לעמוד בדברים האלה אף אחד לא יכול לעמוד אמר ר' אליעזר כיון שהגיעו אצל פלטין של מלך ראו פתחו של פרעה שהוא רותח כדוד ובני אדם הרוגים לצד והצלובים לצד ומקוטעים ידיהם ורגליהם לצד והגם שרומסים אותם בטיט רומסים אותם בטיט כיון שראו הזקנים כזה דבר ברחו מוטב נהיה בשעבודינו ולא נראה איך שחותכים את אחינו חתיכות חתיכות ולא נראה בצער אחינו רק משה ואהרן שהם היו כבר בלי גוף לגמרי רק הם יכלו לעבור את כל את כל המראות הנוראים האלה וכל כל ארמון פרעה כל הילדים שלו כולם הסכימו לזה חוץ מבת אחת חוץ מבת אחת שהיא לא הסכימה היא אמרה אני לא מסכימה מה שאבא שלי עושה זה לא יעזור שיהיה אבא שלי שהוא ילד אותי אני לא מסכימה אני מחכה שיגאלו את העם הזה אני מאמינה שעוד מעט יבוא הגואל בקרוב יבוא הגואל והיא היתה מתפללת שכבר יתגלה הגואל יירד תרד נשמת הגואל אז בזכות זה ה' נתן לה רוח הקודש שהיא תדע שעוד מעט עומדים להשליך אותו כבר ליאור הנה הוא כבר נולד נשמתו כבר ירדה לעולם כבר התלבשה בגוף ועוד מעט משליכים אותו ליאור אולי איזה מצרי טוב ימצא אותו וירחם עליו אז ותקם בעוד לילה זו בתיה בת פרעה שראת ברוח הקודש שלה שעתיד מושיען של ישראל להתגדל על ידיה היא ידעה שתזכה לגדל אותו והיתה משכמת ומערבת גם ותקם בעוד לילה הרבה ימים עוד קודם לפני שזרקו אותו היא היתה משכמת ומערבת היא ונערותיה לטייל על היאור אולי יזדמן לה התיבה של משה וכיון שבא משה לידה נתן לה הקב"ה מה שהיא ביקשה ואז שמחה כדכתיב ותפתח ותראהו את הילד זממה שדה ותקחהו זה יוכבד שהיא היתה מתפללת שהגואל יוולד על ידה אז ותקם בעוד לילה זה בתיה בת פרעה שהיתה משכמת ומערבת היתה הולכת בהשכמה בבוקר שעת דמדומים שאז הזמן שזרקו את התיבות שהרבה אמהות זרקו אז את התיבות ליאור אולי איזה מצרי ירחם ואחרי זה הילדים יבואו הביתה וגם בערב משעת הדמדומים בערב היה זמן שהיו זורקים את הילדים ליאור אז היא היתה הולכת ברגעים האלה שהיא ידעה שהאמהות נוהגות לזרוק את הילדים ליאור משכמת ומערבת אולי תזכה לגלות את התיבה של משה והיא תזכה לגדל את מושיעם של ישראל ואותו הדבר יוכבד כל תפילותיה וכל בקשותיה היו שהיא תזכה לגדל את ללדת את הנשמה של מושיעם של ישראל אדם צריך להתפלל את כל תפילותיו שהוא יזכה ללדת את הנשמה של מושיעם של ישראל וזה זממה שדה ותקחהו זה יוכבד שהיא זכתה באמת לגדל את הנשמה הזאת שהיא זכתה באמת לגדל לגדל את הנשמה הנפלאה הזאת ללדת אותה ללדת אותה שהיא היא הצילה את השדה של הקב"ה זממה שדה זה כרמו של הקב"ה שדה זה ישראל שהיא הצילה את השדה הצילה את ישראל חגרה בעוז מתניה זו מרים שהיתה ילדה בת 5 ואמרה לאבא אבא מה גירשת את אמא עומד פה עמרם ראש כל ישראל ראש כל ישראל עומד עמרם אם הוא יוכבד היתה אז בת 130 היתה קצת יותר מבוגרת ממנו אז אולי הוא היה יותר צעיר ממנה בכמה שנים 120 שהוא נולד 10 שנים אחרי שנכנסו למצרים אז עומדת ילדה בגיל 5 עומדת ואומרת לזקן בגיל 120 יש לך טעות יש לך טעות מה גירשת את אמא מה אתה מפחד מפרעה הרשע הזה אתה גירשת את אמא כולם גירשו את נשותיהם וכן מביא העשרה מאמרות שתמוז אב זה החודשים חודשי החורבן כי לפי החשבון שב-ז' אלול הוא החזיר את משה את יוכבד אז יוצא שב-ז' סיון הוא גירש אותה ואז אחריו התחילו כל הגירושים כולם אמרו אם עמרם הוא מגרש את אשתו אז מה אנחנו יותר צדיקים מעמרם אז יוצא תמוז אב זה חודשי הגירושין אז אומר אז אומר העשרה מאמרות שאז נגזרה גזירה שאלו יהיו חודשי החורבן מפני שכל אחד גירש את אשתו ביזה את אשתו הוא לא ריחם על אשתו אז ה' אמר גם אני לא ארחם עליכם גם אני אגרש אתכם אחריב את גאון עוזכם כמו שאתם החרבתם את הבתים שלכם אני יחריב ג"כ את הבית שלכם ולמה עשו את זה כי לא היה להם בטחון לא היה להם אמונה שתפלה למעלה מהכל עם תפילה אפשר לבטל אלף גזירות של פרעה אחרי זה באמת הלכו לשדות גדלו בשדות והילדים נבלעו באדמה ואפילו אלה שזרקו ליאור יצאו מצד שני חוץ מכמה רשעים כמו מיכה אז כולם חיו תבואי בעדי עדיים בעדי עדרים בעדרים עדרים עדרים עדרים אז היא חגרה בעוז מתניה זה מרים ילדה בת 5 לא התביישה מאביה בגיל 120 אמרה לו יש לך 3 טעויות חמורות 3 טעויות חמורות אל"ף אתה יכול לבטל את הגזירה של פרעה בי"ת פרעה גזר על הזכרים אתה יכול יבואו בנות מבנות יתרבה עם ישראל וגימ"ל וגימ"ל וגימ"ל אני רואה שאתה צדיק וגוזר אלא שראיתי שעתיד לצאת ממך מי שיושיע את ישראל אני אומרת שממך ייצא זה שיושיע את ישראל מיד החזיר את אשתו כיון שנזרקה תיבתו של משה ליאור טפחה לה אימה על פניה קיבלה סטירה טובה בפנים אבל היא לא נפלה בשום יאוש ואומר המדרש ואומר המדרש שוחר טוב מדרש משלי ואביה ירוק ירק בפניה הוא אומר כפשוטו ממש קיבלה יריקות בפנים פשוט מאד הוא אומר זרקו את משה ליאור קיבלה יריקות בפנים בשביל מה עשיתי מאמץ להחזיר תראי מה יצא בסוף והיא לא התבלבלה מהיריקות כל יריקה זה ש"י עולמות כל יריקה שאדם מקבל ירק זה ש"י עולמות עוד שתי יריקות זה כבר כתר פעמיים ש"י שלש יריקות זה כנגד כל חיי אדם הראשון 930 שנה וכל חיי אדם הראשון 930 שנה זה גם יוצא בגימטריא כל החיים של אברהם יצחק יעקב משה אהרן משה אהרן יוסף דוד כל החיים ביחד יוצא 930 שנה מי שמקבל שלשה יריקות יש לו כבר את כל כלליות שבעת האבות כי אברהם היה צריך לחיות 180 אברהם 180 אם לא עשיו הוא היה חי 180 ויצחק 180 זה 360 ומשה זה 120 זה כבר 480 120 ו 480 ודוד זה שבעים זה כבר 550 550 עם דוד אחרי זה אהרן אהרן חי 123 ויעקב 147 123 ועוד 147 זה זה יוצא 270 270 ועוד 550 זה כבר נמצאים ב 820 147 ועוד 123 זה 270 הגענו כבר ל 550 אמרנו ש 300 אמרנו 360 כן עוד 110 של יוסף אז זה בסדר הגענו ל 820 ועוד 110 של יוסף זה בדיוק 930 אז לפי מה שהיה צריך אברהם לחיות בלי ה 5 שנים שירדו לו 180 יוצא שמי שמקבל שלשה יריקות זה כבר כנגד כל שנות שבעת הרועים שלשה יריקות הוא כבר קיבל את ההארה של כל שבעת הרועים של כל החיים שהם חיו והיו צריכים לחיות גם ההשגות שהיו צריכים לקבל עם החיים הנוספים שלשה יריקות אדם הולך שד"ר הולך הולך בכל הארץ מקבל מיליון יריקות מיליון מיליון אז זה מיליון פעם כל שבעת הרועים כל שבעת הרועים אז זה ירוק ירק בפניה יש שמה מדרש שוחר טוב נקרא את זה בפנים זה בסוף זה בסוף הוא פשוט ירק לה בפנים כפשוטו ואביה ירוק ירק בפנים ולזאת תכלם שבעת הימים אז הוא אומר חגרה בעוז מתניה גם פה זה חגרה בעוז מתניה פה היריקה היא לא כתובה זה רק כתוב כאן בדף של משלי אבל זה הכל אותם המילים חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועותיה זו מרים שקודם שנולד משה אמרה כדאי אימי שתלד בן שמושיע את ישראל שנולד וכבד עליהם עול שיעבוד עמד אביה וטפחה על ראשה נתן לה סטירה מכה טובה על הראש כמעט שבר לה את הראש היכן נבואתך והוא עומד ומרקק בפניה נותן לה יריקות ויריקות ועוד יריקות ועוד יריקות מה מה עשית לי איזה צרות עשית לי ועל כל זה היא לא איבדה את האמונה שלה היא היתה מתאמצת בנבואתה ואמרה הנבואה שלי כן תתקיים אני לא מפחדת מהיריקות שלך אז שאדם מקבל מיליוני יריקות מיליונים מיליונים זה כנגד מיליונים מיליונים כל שבעת הרועים ביחד הוא לא יודע איזה שער הנו"ן יפתח לו ויפתח לו ויהי בנסוע הארון איזה שער נו"ן יפתח לו איזה השגות הוא יקבל איזה אורות הוא יקבל איזה אורות הוא יקבל איזה אורות הוא יקבל וזה וזה ההיכל שיוכבד בו יוכבד היא זכתה גם להיכל שם גם כן עוברות נשים ושלשה פעמים ביום היא רואה את משה ממש בתיה רק רואה את הדיוקן של משה והיא רואה ממש את משה ממש ממש את משה שלש פעמים ביום כמו שבת ואמרי עלמא מרים נמצאת יחד איתם כולם מזמרות שרות את שירת הים נמצאים שם בגן עדן כולם מקשיבים לקול השירה שמרים ויוכבד וכל הנשים של מיכל ושל יוכבד כי כמה מלאכים ביחד איתם מזמרים אדם מזמר זמירות הבוקר קם בבוקר כמה מלאכים שרים איתו ומזמרים איתו ושבעה קדישא אחרי זה עוד אחד זה סרח בת אשר שעלתה עם הגוף לשמים והיא רואה את דיוקן יוסף שלש פעמים ביום היא זוכה לראות את דיוקן יוסף שהיא בישרה עליו ועוד אחד זה דבורה הנביאה ולכל השאר נשים לכן אם אדם זוכה באמת ליסוע להיות שד"ר לקבל מיליוני מיליון מיליון יריקות כל שבוע כל שבוע אז הוא זוכה הוא זוכה לראות את יזכה לראות את האבות הקדושים מיליוני פעמים וכל המוחין יפתחו לו להיות כמו אברהם וילך למסעיו שכל מקום שרצה לקחת את אשתו עמו שאדם יאיר באשתו את הרכ"ד אורות הרבה אומר הנותן בים דרך שאדם יאיר באשתו את הרכ"ד אורות לפני שהוא יוצא מהבית תמיד הוא יהיה בשמחה בששון ולא ישים לב לכל מיני לכל מיני מילים אולי שהאשה אומרת מחמת צער ויקבל את הכל באהבה את הצעקות גם מאשתו באהבה אז הוא יראה שיפתח לו שער הנו"ן והוא יזכה לראות את שבעת הרועים כל רגע כמו שרבנו אמר על המגיד הקדוש אפשר כל רגע לראות את שבעת הרועים ונזכה באמת לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן