תמלול מקורי — שיעור 157

בס"ד קלטת מס' 157 יום ד' ב' דחוה"מ סוכות אור לי"ח תשרי תשנ"ט יארצייט רביה"ק - בישיבה אמר העולם לא טעמו אותי כלום עדיין רבינו אומר שאף אחד לא מבין אותו אף אחד לא מבין למה הוא מתכוון אילו היו שומעים רק תורה אחת לומדים תורות מתפלפלים בתורות אבל מי אומר שזוכים להבין את הכוונה בכלל אם היו שומעים רק תורה אחת שאני אומר אם היו שומעים הניגונים של רבינו את הריקודים של רבינו כל תורה יש לה את הניגון שלה את הריקוד שלה אם היו שומעים תורה אחת עם הניגון והריקוד שלה היו כולם בטלים בביטול גמור כל הענין של רבינו זה השירה עולם הטעמים עתיקא קדישא שרבינו זכה לעתיקא קדישא קדם עתיקא קדישא להבטיש בטישין אז אומר ר' נפתלי כהן שרבינו זכה לבחינה של עתיקא קדישא אז אמר העולם בכלל לא טעמו אותי אם היו רק טועמים אותי איזה טעם כל שהוא היו כולם בטלים בביטול גמור כל העולם כולו חיות עשבים הכל היה מתבטל וכל מה שיש בעולם היו מתבטלים בכלות הנפש מגודל עוצם התענוג המופלא והמופלג מאוד מאוד ואפשר להבינו מי שיודע ניגון וריקוד כי כל מטרת רבינו זה להגיע לעולם הניגונים לעולם הריקודים שאדם יעלה מעולם האותיות אחרי זה לעולם התגים לעולם הנקודות עד שיזכה להגיע לעולם הנגיגונים כי מי שיודע ניגון וריקוד בשביל שמנגן מטבע הניגון שנמשך נפש השומע אחר הניגון כי בניגון אדם מתבטל עד כלות הנפש ולכן לאבל אסור לשמוע ניגונים כי זה ישכיח לו את האבילות כי הניגון הוא מעלה את האדם לעולמות עליונים כי מי שיודע ניגון וריקוד ומי שמנגן מטבע הניגון שנמשך נפש השומע אחר הניגון ומתבטל בכלות הנפש אחר התנועות הניגון כי כל תנועה ותנועה ויש לכל תנועה ותנועה בניגון יש כח מיוחד למשוך את האדם עד שיגיע לביטול הגמור עד כלות הנפש כלות הנפש כי כל תנועה ותנועה של הניגון כפי מה שיש כח לאותה תנועה לשבר עד כלות הנפש להמשיכה אחריה כי מי שמבין בניגון מבין בריקוד יש לו רגש של ניגון וריקוד אז יודע את זה טוב מאוד כי בשעת הניגונים והריקודים אז אפשר להגיע עד כלות הנפש כי מי שיכול לרקד שהריקוד מכוון ממש כי מתנועות הניגון לכל ניגון יש את התנועה שלו כי יש ניגון לכל אבר ואבר לכל אבר יש התנועה שלו את הניגון שלו יש תנועה לכל אבר ואבר ששייך לתנועת הניגון שאצל זאת התנועה לנענע בראשו להיות מנגן נפלא שיודע בדיוק את כל תנועות האברים הוא יודע את כל השתוקקות האיברים כי כל הרמ"ח איברים וכל השס"ה גידים משתוקקים להתכלל בנשמת הצדיק שכולה ניגון וריקוד כל נשמת הצדיק היא כולה ניגון וריקוד כי יש תנועה בכל אבר ואבר שע"י תנועת הניגון שאצל זאת התנועה לנענע בראשו או לכפול עצמו כיוצא בזה בשאר האיברים ברגלים בידים בראש בצוואר לעשות תנועה בגופו וברגליו שאדם יהיה לו רגש לכל ניגון ולכל ריקוד בתנועת הניגון מכוון ממש בפרט מי שמנגן ניגון עם דיבורים התורות שלי הרי התורות שלי זה כולה ניגון כל התורה שלי כולה ריקוד אנשים לא מבינים מה אני מדבר מה אני מתכוין מתפלפלים אומרים רעיונות זה לא מה שהרבי מתכוין הרבי מתכוון לריקודים לניגונים לשירים עד כלות הנפש לדבקות להתבטלות עד כלות הנפש בהשי"ת באין סוף בפרט מי שמנגן ניגון עם דיבורים ושיר הוא יודע לכון את השיר עם הניגונים עם כל התנועות של כל הרמ"ח איברים ושס"ה גידים בפרט כפי תנועות הניגון מכוון ממש מי שמנגן ניגון עם דיבורים ושיר שמסדר שיר בדיבורים עם תנועת הניגון שהשיר והדיבורים שייכים בכיון גדול להניגון שמשקל השיר מכוון ממש כפי נעימות הניגון כי משקל השיר צריך להיות מכוון ממש כפי נעימות הניגון וגם בריקוד מכוון ממש כפי נעימות הניגון שידע בדיוק איך לעשות את התנועה הנכונה ורבינו אומר אני כיוונתי בכל אות ואות בכל אות ואות כיוונתי לתנועה מסויימת ברמ"ח איברים ושס"ה גידים צריך לדעת בכל אות ואות כיצד באותו רגע להגיע לכלות הנפש בכל אות בליקוטי מוהר"ן להגיע עם אותו אבר עם אותו גיד עד כלות הנפש וגם הריקוד מכוון ממש כפי נעימות הניגון ומשקל השיר כי כולו אחד ושזוכים לשמוע ניגון כזה עם שיר ודיבורים כאלה ועם ריקוד כזה אם אדם ישמע את התורה של רבינו עם הניגונים שלה עם הריקודים שלה וידע לכוון את זה לכל אבר ואבר ולכל גיד וגיד שכולם שייכים לזה בכיוון גדול ממש כי הדיבורים והשיר והניגון והריקוד כי הכל זה דבר אחד כי מהאותיות עולים לעולם השיר ומהשיר עולים לעולם הריקוד והכל זה ממש דבר אחד וכשזוכין לשמוע את כל זה אזי מתבטלין ממש אם אדם יזכה להתבטל ממש עד כלות הנפש להתבטל ממש עד כלות כשלומדים ליקוטי מוהר"ן וכשלומדים דיבור מרבינו צריכים באותו רגע להתבטל בכלות הנפש ומעוצם התענוג הנפלא שמרגישים בכל אות בכל מילה וזה התענוג הגדול מכל התענוגים ואין תענוג גדול מזה ומי שלא טעם זאת אז הוא לא יודע שום דבר לא יודע מה זה רבינו לא יודע מה זה ליקוטי מוהר"ן לא יודע מה זה ליקוטי הלכות הוא לא יודע שום דבר ומי שלא טעם זאת הוא לא יודע כלל מה זה תענוג אשרי עין ראתה זאת אפי' בעולם הבא ספק אם יזכה לזה אם הוא לא זכה לזה בעולם הזה להרגיש את השירים להרגיש את הניגונים שבכל אות ואות את הניגון שבכל אות ואות את הריקוד שבכל אות ואות מי יודע אם הוא יזכה לזה אי פעם מי יודע ומי שלא טעם זאת הוא לא יודע כלל מתענוג אשרי עין ראתה זאת כי גם בעולם הבא אין הכל זוכין לשמוע ולראות זאת רק מי שטרח בערב שבת הוא לאט לאט נכנס לעולם השיר לעולם הניגון לעולם הריקוד הוא לאט לאט מאמן את עצמו כאן בעולם הזה להכנס לעולם הריקודים לרקוד 20 שעות 24 שעות כמו שאומרת הגמרא (במגילה) שהיינו רוקדים 7 ימים בסוכה לא טעמנו טעם שינה בכלל אז ומי שזוכה לאט לאט להכנס לעולם הניגונים לעולם הריקודים כי אדם צריך להכין את עצמו הכנות עצומות כאן בעולם הזה כי אחרת הוא לא יזכה לזה גם בעולם הבא כי גם בעולם הבא אין הכל זוכין לשמוע ולראות זאת רק מי שטרח בערב שבת ולומד לאט לאט להכנס לעולם הנגינה לעולם השירה לעולם הריקוד ואלה שעומדים מסביב בכלל לא מבינים מה הוא מתרגש מה הוא מתפעל מה הוא שר מה הוא רוקד לא מבינים ואלה העומדים סביבו אין יכולים ואין יודעים מה לעשות וזה אלה שיש להם עד כלות הנפש אלה שזוכים לכלות הנפש ולהשתוקקות נפלאה מעוצם התענוג והוא עומד באמצע ועושה וכל מי שסמוך ומקורב יותר ממילא נעשים כל התנועות ממילא כנראה בחוש שמי שיותר סמוך לעולם הנגינה יותר סמוך לעולם הריקוד אז ממילא נעשים אצלו כל התנועות ממילא כמו שנראה בחוש כל שמי שמבין יותר בניגונים יותר בריקודים נעשים אצלו ממילא כל התנועות של הניגון והריקוד מחמת גודל התענוג כנראה בחוש שהאדם שומע ניגון וריקודים מחמת התענוג שנמשך אחר הניגון הוא מתחיל להמשך אחרי הניגונים מתחיל להמשך אחרי הריקודים הוא מתחיל להרגיש נועם ועונג בניגונים וריקודים לא כשמגיע ניגון וריקוד הוא הולך ממילא את התורה הוא כבר שמע אבל כשמגיע ניגון וריקוד הוא הולך מה לו ולניגון וריקוד אז הוא עושה את ההיפך הגמור כי כל התורה שאנחנו אומרים זה כדי להגיע לניגונים וריקודים לעולם האצילות לעולם הטעמים אז כנראה בחוש שכשאדם שומע ניגון וריקודים מחמת התענוג הנפלא שנמשך אחר הניגון הוא עושה אחריו גם כן את אותם התנועות הוא מנגן ומרקד גם כן קצת כי נעשה אצלו ממילא תנועות הניגון והריקוד כמו כן שמקורב יותר אל הקדושה כל מה שהוא סמוך יותר אל התורה והניגון צריך הרבה קדושה הרבה טהרה כי הסוכה זה שני טפחים זה שני דפנות וטפח נצח הוד יסוד אם אדם אין לו את ספירת היסוד הוא לעולם לא יוכל להגיע לעולם הניגון לעולם הוא לא יוכל להגיע לעולם הריקוד אבל ממילא אם ישלו את הנצח הוד יסוד אז הוא יזכה ממילא פתאום הוא יראה שכל התנועות שלו נמשכות אחרי ניגונים וריקודים והכל תלוי כמה שהוא מקורב יותר אל הקדושה אז ככה הוא הוא יזכה יותר לניגונים והריקודים ליכנס לעולם הניגון והריקוד כי כל מה שסמוך יותר לתורה והניגון והריקוד נעשה גם כן אצלו התנועות של כל הנ"ל של הקדושה ממילא וכל זה שמעתי בעצמי ממש אומר ר' נתן זה שמעתי מילה במילה מפי רבינו הקדוש שמעתי זה אני בעצמי לא מפי חברים לא מפה לפה מאוזן לאוזן אלא ממש מפי רבינו בעצמו ובלשון אשכנז אמר "זיי זאלן מיך הערן איין תורה מיט דעם ניגון אין מיט איין טאנץ וואלט די גאנצע וועלט אויס גיגאן גיגאנגען" אם היו שומעים תורה אחת של רבינו עם הנגון שלה והריקוד אז כל העולם היה נמס ונמוג ונעלם ומתבטל לגמרי דומם צומח חי מדבר השיב לו ר' נתן מה אתה אומר רבינו כמו שאתה שומע חיות עשבים אבנים הכל היה מתבטל ממציאות אז אם היינו זוכים להגיע לבחינה הזאת שהבחינה הזאת מתחילה בראש השנה כמו שמסביר בשער הכוונות שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני שמאלו תחת לראשי זה הימים מראש השנה ועד יום הכיפורים שאז מנסרים את הגבורות אז זעיר אנפין נותן לרחל את הגבורות ואחרי זה מיד אחרי ממוצאי יום הכיפורים מתחיל הבחינה של וימינו תחבקני מתחילה הבחינה של ימין של חסדים של הניגונים של הריקודים כמו שמסביר כאן בכוונות הסוכות דרוש ג' בענין הימים שבין יום הכיפורים לסוכות ואחרי זה כל ימי החג עד שמחת תורה ועד מוצאי שמחת תורה עד שגומרים את כל ההקפות שניות כמו שמביא בהתחלה הוא אומר וראיתי למורי ז"ל שהיה נזהר מאוד בדבר זה להקיף אחרי ספר תורה או לפניו או לאחריו לרקד ולשורר לפניו בכל יכולתו ובליל מוצאי יום טוב בליל מוצאי שמחת תורה אחר תפילת ערבית היה מקפיד מאוד לעשות את זה בניגונים וריקודים את הז' הקפות שלימות וזולת חוץ מההקפות שהוא שעשה ביום שמחת תורה בלילה וביום אבל בענין וגם ראיתי ופעם אחת ראיתי בליל מוצאי יום טוב שעלה לבית הכנסת אחר כי ברגע שהאר"י היה בצפת אז כל צפת כבר נהגה בזה לשיר לרקוד לא היה חשמל היה רק נרות לא היה תזמורות לא היה כלי זמר אבל בכל בית כנסת כבר קבלו את הנהגות האר"י כל בית הכנסת סה"כ מה מדברים פה בשנה שנתיים בסך הכל כבר כמה האר"י כבר חי אז על כל פנים (כבר קבלו) כל צפת קבלה כבר את הנהגת האר"י להתחיל לעשות הקפות שניות אז האר"י היה נוהג אפי' שבבית הכנסת שהוא היה מתפלל כבר גמרו את ההקפות והוא נמצא בבית הכנסת אחרת שעוד ממשיכים את ההקפות שעוד אחזו בהקפות נכנס לבית הכנסת ההוא ג"כ וחזר להקיף עמהן וכן הלאה וכן הלאה כמה ???????????? יותר בהקפות של שמחת תורה אז אנחנו מעכבים עדיין את הפתקים של שלוחי הדין אבל ימים האלה שבין יום הכיפורים לסוכות ואחרי זה כל ימי החג כמו שאני עכשיו הולך לבאר כל יום ויום את הבחינה שלו כל יום ויום את הנסירה שלו כי בהתחלה זה שמאלו תחת לראשי זה הימים שמראש השנה עד יום הכיפורים שאז מנסרים את הגבורות ואח"כ מתחילים ישר מוצאי יום כיפור מתחחילה כבר הבחינה של וימינו תחבקני מתחילה הבחינה של ימינו תחבקני שבי"א תשרי נכנס החסד שבהוד בי"ב נכנס החסד שבנצח ובי"ג נכנס החסד שבתפארת ובי"ד נכנס החסד שבגבורה זה נקרא אורות פנימיים חסדים של אורות פנימיים שמגיע יום טוב של סוכות אז נכנס כבר החסד שבחסד אורות פנימיים ומתחיל החסד שבחסד באורות מקיפים מדוע אומר האר"י הקדוש שיום טוב של סוכות זה כזה יום גדול שאז זה ראשון לחשבון עוונות כי כל העוונות נמחלים מיד מי"א עד י"ג אז מיד כל הרהור בתשובה מיד נמחלים כל העוונות אבל יום טוב של סוכות מי"א עד ט"ו קיבלנו את אורות הפנימיים את החסדים הפנימיים זה הניגונין השירים אדם מקבל השתוקקות מקבל הארה מלמעלה אבל הוא קיבל הארה של אורות הפנימיים שזה מתחיל מחסד שבהוד י"א חסד שבנצח י"ב חסד שבתפארת י"ג חסד דגבורה י"ד וכשמגיע יום ט"ו קיבלנו את החסד הכי גדול של אורות הפנימיים קיבלנו את החסד של חסד דחסד של אורות פנימיים השתוקקות נפלאה להשי"ת ויחד עם זה מתחילים אורות המקיפים חסד דחסד של אורות המקיפים כלומר שביום ראשון של סוכות החסדים הם כפולים ומכופלים גם חסדים של אורות פנימיים גם חסדים של אורות מקיפים ואחרי זה אנחנו מתחילים לרדת מאורות המקיפים אנחנו הולכים מלמעלה למטה יום ראשון זה חסד דחסד יום שני זה חסד דגבורה יום שלישי של סוכות זה כבר חסד דתפארת היום זה כבר חסד דנצח מחר כבר יהיה חסד שבהוד ואחרי זה וביום (חמישי) שישי של סוכות יהיה חסד שביסוד כל החסדים נכנסים ביסוד בהושענא רבה זה של דוד המלך ספירת המלכות כל החסדים התכללו שלמות המקיפים התכללו בספירת המלכות אז כל החסדים האלה מתגלים בימי החג ולכן אומר הרמב"ם שימי החג הם רק ניתנו לנו לשירה וניגון כל ימי החג שאז מתגלים כל החסדים מקבלים מי"א תשרי עד כ"א תשרי אנחנו מקבלים את כל החסדים ואז אנו יוצאים בשמחת תורה עם כל החסדים ביחד כל זה קיבלנו בחמשת הימים הראשונים זה מי"א עד ט"ו קבלנו חמשה אורות החסדים פנימיים זה הלך מלמטה למעלה חסד דהוד חסד דנצח חסד דתפארת חסד דגבורה חסד דחסד יום ט"ו ומיד מתחילים אורות המקיפים של החסדים שזה הולך מחסד דחסד עד ספירת המלכות בשביעי של סוכות בהושענא רבה ואז מגיע שמחת תורה אז כל החסדים פורצים בריקודים עם כל אורות החסדים זה הכיסופים הגעגועים השתוקקות להשי"ת היינו כל החסדים האלה יש פה רמב"ם (אומר הרמב"ם) אנחנו פותחים בשירה וניגונים הרבי מסאטמר הי הרוקד 48 שעות יומיים שמחת תורה בלי הפסק בלי לישון בלי כלום הרבי מביאלה כל השירים כל השירים וניגונים כל הסוכות רק שירים ניגונים ריקודים בלי הפסק גם היה יוצא מהסוכה בריקודים של דביקות בריקודים שהוא הולך ליפרד מהסוכה מרוב ריקודים היה רוקד כל השבעה ימים בלי הפסק בשמחת תורה כבר אי אפשר לתאר את זה אי אפשר לתאר את זה על כל פנים שנלמד מאדמורי"ם שנלמד מהיהודים קדושים נלמד איך צריך להראות יהודי איך צריך להיראות יהודי אז אומר (הרמב"ם) [והיאך היתה שמחה זו] מפני אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח אבל בחג הסוכות היתה במקדש שמחה יתירה אז היתה במקדש שמחה יתירה אנחנו זכינו להיות מול בית המקדש פה זה נקרא נטילת לולב דאורייתא מי שמתפלל בין החומות זוכה לקיים נטילת לולב דאורייתא ארבע מינים דאורייתא אז פה בבית המקדש היתה שמחה יתירה שנאמר ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים וכיצד היו עושין ערב יום טוב הראשון היו מתקנים במקדש מקום לנשים מיד מוצאי יום טוב הראשון היו מקודם היו מגביהים לנשים מלמעלה אומר הבני יששכר שדוקא הנשים יהיו מלמעלה והאנשים מלמטה כי באמת מסביר האר"י הקדוש בשער הכוונות ואף על פי שביום הכיפורים נוקבא לבדה היא עולה ביום זה וניזונת די קולות אלו כי באמת מקודם יש עליה נוקבא מקודם העליה של רחל היא עולה לפני זעיר אנפין וזעיר אנפין אינו עולה ואינו עולה עד חזרה דמוסף ואינו ניזון מהם ואחרי זה ניצטוינו גם אנחנו להתענות כמוה מקודם יש את ענווה לרחל מקודם רחל עולה מקודם רחל עולה כמו שאומר האר"י בעץ חיים שבאימא עילאה אין שום אחיזה לקליפות אומר עץ חיים שבאמא עילעאה אין שום אחיזה לקליפות שמה נאחזים הקליפות ואילו באמא אין אחיזה לקליפות הקליפות נאחזים דווקא באנשים כמו שאומר האר"י בדף פ"ח ע"ב כי באימא אין החיצונים נוגעים בה כלל ואין להם שום אחיזה כלל דווקא באנשים אין בכלל אחיזה באימא עילאה ברגע שכבר רחל עלתה לאימא עילאה כי כל היום הכיפורים זה לעלות לספירת הבינה לאימא עילאה אז ברגע שרחל עלתה לאימא עילאה אז יצאה מכל החיצונים ורחל עולה לפני זעיר אנפין הוא אומר האישה עולה לפני האיש ברגע שהיא רק מתחילה להתפלל היא רק פותחת את הסידור אז היא כבר נטהרת מהכל היא כבר דבוקה בה' האיש לא יכול להתפלל חם לו כואב לו הוא כבר חושב מתי יגמר הצום הוא כבר מהבוקר חושב מתי יתחילו לאכול הוא כבר חושב איזה אוכל יגישו לו אבל האישה לא ככה האישה מתפללת ממש בדביקות ממש בדביקות אומר האר"י הקדוש שמיד היא עולה והנוקבא לבדה עולה בלי האיש היא לא צריכה את האיש בכלל האיש חושב על האוכל איזה תפילות ארוכות איזה שליח ציבור ארוך זה מה שהאיש חושב ביו"כ בכלל לא חושב על התפילה אבל האשה ההיפך איך שהיא פותחת את הסידור היא כבר שכחה מכל העולם כבר דבוקה בה' יתברך ונוקבא לבדה היא העולה ביום זה וישר ניזונת מה' קולות וזעיר אנפין בכל אינו עולה ואינו ניזון מהם בכלל הוא עוד לא מרגיש שום דבר רק אולי במוסף או במנחה הוא יתחיל להרגיש משהו וזעיר אנפין בכלל בכלל אין לו עוד שום עליה עליה היא רק אצל רחל זעיר אנפין אין לו שום דבר אין לו שום עליה ואינו ניזון מהם ועל כל פנים מה הפלא שיום כיפור לגברים אם הם רק חושבים על האוכל כל היום כיפור רק חושבים מתי יגמר הצום על זה הם חושבים איזה יום ארוך כל הזמן מסתכלים על השעונים מחפשים כל מיני בשמים להריח ועל כן נצטווינו גם אנחנו ואף על פי כן ה' צוה גם על הגברים להתענות איזה גזירה מסכנה גזירה נוראה על הגברים גם הם צריכים להתענות ועל כן נצטווינו גם אנחנו להתענות כמוה להתענות כמוה אפילו שרחל כבר עלתה והתבטלה לגמרי באימא עילאה והזעיר אנפין עוד נמצא למטה אף על פי כן נצטווינו להתענות כמוה לפי שלעולם אין לנו שפע ומזון מזעיר אנפין אלא באמצעות נוקבה כי באמת מקודם האשה עולה כתוב אשה עולה עמו דווקא ביום הכיפורים אז דווקא אז יש עליה נפלאה לרחל ולכל הניצוצות של רחל שלכל הנשים יש ניצוצות של רחל אז יש עליה להן וזעיר אנפין מקבל את הכל באמצעות נוקבא דווקא מקבל את זה דרך רחל באמצעות נוקבא כי היא כבר עלתה לפניו אז היא כבר משפיעה את האורות שהיא קיבלה היא משפיעה לו כיון שעלתה אתה למעלה כי מה שהיא כבר עלתה למעלה היא לא צריכה לאכול ולא צריכה לשתות אז מה עם הזכרים שהם לא שיהיו פטורים לגמרי מיום כיפור אם הזכרים לא מרגישים שום דבר אצליהם הכל זה סתם עינוי סתם סוחבים אותם לבית כנסת מחפשים איך לברוח מבית הכנסת כל רגע אז למה בכלל מחייבים ביום כיפור זה שאלה גדולה אבל אדרבה אומר האר"י גם הזכרים חייבים בתענית יום הכיפורים גם אותם חייבו אפילו שלהם זה קשה ואין להם שום הרגשה בזה אבל גם אותם חייבו בתענית יום הכיפורים ולכן באמת אומר אומר הבני יששכר זה הסוד של העזרת נשים שמיד מתקנים את העזרת נשים במוצאי יום כיפור מוצאי יום טוב ראשון אז כבר מתקנים את העזרה ועזרת נשים זה העזרה שכולם יכולים ליכנס שכולם יוכלו להשתתף בשמחה העצומה שכולם יוכלו להשתתף בשמחה הנפלאה שיורדת כזו שמחה נפלאה במשך השבעה ימים האלה שמחה כזאת יורדת מלמעלה שמתגלים כל החסדים הפנימיים והמקיפים כל החסדים מתגלים כל החסדים מתגלים עכשיו ולכן אומר הרמב"ם שמגיע הימים האלה שזה ימים של שמחה שחז"ל קבעו את זה שרוקדים בלי הפסק רוקדים שבעה ימים בלי הפסק בלי לישון רק רוקדים כל הזמן רק רוקדים כל הזמן וכיצד היו עושים ערב יום טוב הראשון היו מתקנים במקדש מקום לנשים למעלה כי מקודם נשים נמצאות למעלה כי הם עלו לפני הגברים כמו שאומר האר"י שרחל עלתה רחל עלתה לפני זעיר אנפין היא כבר נמצאת למעלה והיא כבר משפיעה מהאורות שלה לזעיר אנפין מתקנים להם מלמעלה ולאנשים מלמטה ולאנשים מלמטה יש בזה סודות נוראים כי מקודם עשו כל מיני נסיונות ניסו באותו קומה גברים מבחוץ נשים מבפנים נשים מבחוץ גברים מבפנים עד שהגיעו למסקנה שבאמת הנשים נמצאות למעלה שהם עולות באמת לפני הגברים ואז מתחילים לשמוח מוצאי יום טוב מתחילים כבר לשמוח את השמחה הנפלאה הזאת של יום טוב ראשון וכן רוקדים בכל יום ויום חוץ משבת קודש חוץ מלילי שבת בכל יום ויום מחולו של מועד מתחילים מאחר שיקריבו תמיד של בין הערביים איך שהקריבו כבר את התמיד של בין הערביים זה לעת ערב עוד לפני השקיעה כבר מתחילים בריקודים כבר מתחילים בריקודים בתזמורת בשמחה שיקריבו תמיד של בין הערביים לשמוח לשאר היום עם כל הלילה והיאך היתה שמחה זו איך היו שמחים החליל היה מכה ומנגנין בכינור ובנבלים ובמצילתיים וכל אחד ואחד בכלי שיר שהוא יודע לנגן בו ומי שיודע בפה בפה ורוקדין ומספקין מוחים בכפיים ומטפחין ומפזזין ומכרכרין בכל עוז כמו דוד המלך שהיה מפזז ומכרכר בכל עוז ומכרכרין וכל אחד ואחד כמו שיודע לשיר דברי שירות ותשבחות ושמחה זו אינה דוחה לא את השבת ולא את יום טוב אז יוצא בעצם שהיה רק חמשה ימים אם יום טוב חל בשבת ביחד אז יש לנו ששה ימי שמחה ואם יום טוב ושבת כל אחד זה ביום נפרד אז יש לנו חמשה ימי שמחה לכן שמחת תורה משלים את זה ששה ימי שמחה ומצוה אומר הרמב"ם כמה שיותר לשמוח בשמחה זו מצוה להרבות בשמחה זו ולא היו עושין אותה עמי הארץ היו רוקדים עם שמונה אבוקות אומרת הגמ' בסוכה רבן גמליאל כל אחד היה רוקד עם שמונה אבוקות כל אחד היה רוקד אומרת הגמרא בסוכה דף מ''ג שכל אחד היה רוקד עם שמונה אבוקות (יש כמה שניות הפסק) רבי שמעון בן גמליאל היה רוקד עם שמונה אבוקות ואחרי זה הגמ' מספרת לנו על לוי לוי היה רוקד עם שמונה סכינים היה מרים שמונה סכינים באויר בזה אחר זה ושמואל לפני מלך פרס שמואל היה מביא את מלך פרס לשמחה והיה רוקד בשמונה כוסות יין זורק לאויר שמונה כוסות יין בזה אחר זה בזה אחר זה אביי היה בשמונה בדים אז כולם היו בשמונה עכשיו אנחנו עולים לספירת הבינה לאימא עילאה אז אנחנו רוקדים עולים לספירת הבינה לאימא עילאה אז אנחנו רוקדים בשמונה אז כולם היו רוקדים בשמונה אחד אומר בארבע אביי זה כנגד תפארת נצח הוד יסוד מלכות של תבונה אבל בפשטות כולם היו רוקדים בשמונה כנגד שמונת הספירות מבינה ועד מלכות אם מדלגים על דעת אז מבינה ועד מלכות או מבינה ועד יסוד אז זה שמונה ספירות וכן צריכין להרבות בשמחה ורק גדולי ישראל היו זוכין לרקוד בשמחה הזו רק גדולי ישראל שיודעים באמת איך לרקוד ולרקוד בדביקות זה לא עכשיו זמן של התפרקות באמת רוקדים לה' מחכים כל השנה לרקוד את השמחה הזאת כמו ששמחה זיסל הסבא מקלם אז נכנסו הבעלי בתים וראו שרוקדים על השולחנות והם ידעו שקלם זה שיא היישוב דעת יותר מסלבודקא יותר מהכל סלבודקא זה כבר גם כן היה הכל מצוחצח ומשופץ אבל קלם זה כבר לעילא ולעילא כבר למעלה מהרקיע השביעי ופתאום ראו שכולם רוקדים על השולחנות אז הבעלי בתים התפלאו שאלו את הסבא מקלם איפה היישוב דעת אפשר גם לרקוד בשקט על הרצפה לאט לאט ללכת קצת לא צריך דווקא לקפוץ אם אפשר להיות צמוד לרצפה לרקוד על הקרקע מה צריכים דווקא אז הוא אמר להם ככה צריך לרקוד כל השנה ככה צריך לרקוד כל השנה כל השנה צריך ככה לרקוד כשמגיע שמחת תורה זה כבר פורץ מאליו השמחה כבר פורצת מאליה אז באמת היו כולם רוקדים וקופצים בעזרה בבית המקדש והיו גם מרשים לרקוד לחכמי ישראל שידעו באמת לרקוד לה' כל הריקוד היה לה' לא שום זה לא התפרקות עכשיו עכשיו כולם קופצים אז גם אני יקפוץ כולם רקדו לה' באמת זה שבח לה' שירה לה' שירה לה' שרים לה' שרים לה' אדם אין לו מה לשיר לה' הוא לא אוכל לא שותה לא נושם הוא לא בריא אין לו רגליים אין לו אשה ילדים איפה התודות איפה התודות על הדברים האלה איפה התודות איפה התודות חזקיה המלך אומרת הגמ' בסנהדרין כי בסוכות זה הזמן של התגלות מלך המשיח התגלות של הניצוץ של מלך המשיח אדם מגיע לריקודים אז הוא חושב ריקודים מאן דכר שמיה איפה כתוב ריקודים בתורה איפה כתוב מי שמע על ריקודים בכלל מה לי ולריקודים אני אדם עם יישוב הדעת אני אדם חשוב מה לי ולריקודים אז אומרת הגמ' בדף צ"ד בסנהדרין למרבה המשרה ולשלום אין קץ שנסתיימה המ"ם של למרבה המשרה כי חזקיה המלך היה צריך להיות מלך המשיח אם הוא היה רוקד ריקוד אחד אם הוא היה שר שירה אחת לא היה לו על מה להודות חזקיה אמר אין לי על מה להודות מה יש פה להודות עולם כמנהגו נוהג ה' עשה נס עם ישראל ניצל מה הפירוש הוא חייב להינצל אז חזקיה אמר בשביל מה להגיד שירה איפה כתוב לשיר איפה כתוב ניגונים בתורה אז נסתתמה מ"ם של למרבה המשרה ובאמצע הפסוק באמצע המילה אז המ"ם הסתתמה התהפכה ממ"ם פתוחה למ"ם סתומה למרבה המשרה ולשלום אין קץ כבר היה צריך להיות ולשלום אין קץ רק ע"י הריקודים רק ע"י השירים זה מה שממשיך לנו את השלום אין קץ אם רוצים שלום אין קץ זה רק ע"י שירה וניגון ה' מחכה לשירים לניגונים לכל הפחות מגיע איזה חתונה מגיע שמחת תורה מגיע סוכות אז עכשיו ה' רוצה לראות אם באמת מקיימים את ההלכה כמו שאומר הרמב"ם עכשיו זה כבר הלכה שצריך לרקוד עכשיו זה כבר הלכה שצריך לשיר אבל על כל פנים חזקיה המלך עוד לא ידע מההלכה הזאת רק ישעיה חידש את ההלכה הזאת אז חזקיה הסתפק כן לשיר לא לשיר הוא לא ידע אז נסתתמה המ"ם היה צריך למרבה המשרה ולשלום אין קץ אז אמר ר' תנחום דרש בר קפרא בציפורי מפני מה כל מ"ם שבאמצע תיבה פתוח וזה סתום ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח אז אנחנו מבקשים ביעלה ויבוא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו וזכרון משיח בן דוד עבדך שאומרים יעלה ויבוא אפשר להביא את מלך המשיח זכרון משיח בן דוד עבדך בשביל מה אומרים יעלה ויבוא כל אחד יכול לגלות את ניצוץ משיח שבתוכו וגם להמשיך את נשמת משיח ממש לעולם נשמה חדשה ואולי משיח נמצא על פתח כבר רוצה כבר להתגלות ורק שנגיע לאיזה תפילה לאיזה ניגון לאיזה שיר אז הוא יתגלה לנו אז למרבה המשרה אין קץ ה' רצה להביא שלום אין קץ על כסא דוד ממלכתו עד עולם הוא רצה להביא שלום אין קץ הוא רק חיכה לאיזה שירה לאיזה ניגון הוא רצה לראות אם שרים ומנגנים הוא רצה לראות אם שרים ומנגנים אבל חזקיה המלך היה לו ספיקות היה לו ספיקות אדם מרגיש שהוא חשוב ואין חשוב כמוהו והוא עוד מלך הוא חושב שהוא מלך זה המלכות של ה' כי לה' המלוכה ומושל בגויים המלכות היא של ה' לא שלנו אנחנו כולנו אנשים פשוטים אנחנו צריכים לרקוד לכבוד המלך לכבוד מלכות ה' אז רצה הקב"ה לעשות חזקיה משיח וסנחריב גוג ומגוג וכבר עמד לעשות אותו משיח אז הגיע הס"מ הגיע המקטרג הגדול ואמר איפה השירים ואיפה הניגונים הרי חזקיהו לא אמר שיר הוא עוד לא ניגן ניגון הוא עוד לא עשה ריקוד איך אתה יכול לעשות אותו מלך המשיח אם הוא עוד לא שר ולא ניגן אז ביקש הקב"ה אחרי שחזקיהו עמד בנסיון הגדול ונעץ חרב בפתח בבית המדרש היום אדם רוצה לומד לא רוצה לא לומד בפרט סוכות בין הזמנים מה לו ולספר לית מאן דכר שמיה אין מי שיזכור שיש ספר בעולם ספר איזה ספר בכלל אם אדם התחתן יש לו אשה בבית מה לו ולספר מה הוא צריך את הספר יש לו כבר ספר חי מה הוא צריך ספר את השכינה הקדושה יש לו בבית מה הוא צריך את הספר אז חזקיה המלך נעץ חרב על פתח בית המדרש אמר מי שלא ילמד תורה ידקר בחרב הגיע מלחמה אין נשק אין רוכבים אין סוסים אין כלום המלך סנחריב אומר אני יתן לכם אלפיים סוסים בא נעשה קצת מלחמה אין לכם רוכבים אף אחד לא יודע לרכוב על סוס מה באתי כאן לשחוט סתם כבשים מה זה פה משחטה של כבשים טוב מחר כל אחד יביא איזה אבן נזרוק מעל החומה לכל הפחות נקבור אותה באבנים או שנכבוש אותה עם רוק זה כתוב בהיסטוריה שכבשו עיר עם רוק כבשו עיר עם אבנים אחרי כזה נס חזקיה אומר (אמר החידושי הרי"ם חזקיה) אמר מביא את זה השפת אמת מביא את זה בפרשת בשלח חזקיה אמר הוא לא יודע על מה להגיד שירה ידעתי שה' יעשה נס ידעתי שה' יציל את עם ישראל אבל ה' מחכה לשירה ה' מחכה לאיזה ניגון מחכה לאיזה ניגון מחכה לאיזה ניגון מחכה לאיזה ניגון אז מיד נסתתמה המ"ם אחרי שבא המקטרג ואמר רבונו של עולם למה הוא לא אמר שירה איך אתה יכול לעשות משיח אדם שלא מנגן שלא שר אמרה מדת הדין לפני הקב"ה רבש"ע ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשית אותו משיח חזקיה שעשית לו כל הניסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח לכך נסתתם המ"ם מיד פתחה הארץ ואמרה לפניו רבש"ע אני יגיד שירה תחת צדיק זה ותעשהו משיח תעשה אותו משיח פתחה ואמרה שירה לפניו שנאמר מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק אמר שר העולם לפניו רבש"ע צביונו עשה לצדיק זה שר העולם מלאך מט''ט רצה לשיר מלאך מט"ט ה' אמר לו אתה לא יכול לשיר אתה לא יכול לשיר במקום חזקיה אפילו שאתה מלאך מט"ט אי אפשר רצה שר העולם לשיר במקום חזקיה אמר צבי צבינו עשה לצדיק זה אמר און צריך לשיר לא מלאך מט"ט ולא מלאך גבריאל ולא מלאך מיכאל חזקיה היה צריך לשיר אמר שר העולם לפניו רבש"ע צביונו עשה לצדיק זה יצאה בת קול ואמרה רזי לי רזי לי אמר נביא אוי לי אוי לי עד מתי זה ידחה היה צריך להיות רגע של הגאולה שיר אחד ניגון אחד והיתה הגאולה ולשלום אין קץ היה נהיה בית המקדש היה יורד של אש מכסה אותו של אש וזה היה נהיה בית המקדש הבית השלישי הבית האחרון והיתה הגאולה והיה תחית המתים שאלה מדת הדין שאלה רוח הקודש את הקב"ה עד מתי עכשיו זה כבר ידחה לאלפי אלפי שנים אוי לי אוי לי עד מתי יצאה בת קול ואמרה בוגדים בגד ובגד ובוגדים בגדו עד דאתי בזוזי ובזוזי דבזוזי יהיה עכשיו שואות חורבנות בזוזי ובזוזי דבזוזי הכל בשביל שירה אחת שלא אמרנו שלא שרנו שלא שרנו אומר על זה הרבי מלנצ'ט בחומת אריאל בפרשת יתרו תנא משום רבי פפיס גנאי הוא לחזקיה אדם לא אמר שירה מה עשה על איזה הלכה הוא עבר איזה הלכה הוא הביא את כל החורבנות את כל השואות נחרב בית מקדש ראשון בית מקדש שני חורבנות בלי סוף כל יום יש לנו חורבן חדש שואה חדשה אדם לא אומר שירה מה עשיתי לא אמרתי שיר איזה עבירה עברתי תגיד איזה הלכה עברתי אמר רבי פפיס תנא משום רבי פפיס גנאי הוא לחזקיה וסיעתו גנאי הוא הם לא ידעו איזה חורבנות הם הביאו יחד זה חזקיה עם הסיעה שלו עם כל הסיעה זה היה כל הסיעה אומר המדרש רבה בשיר השירים זה לא היה חזקיה לבד זה היה כל הסנהדרין שלו כל הבית דין שלו הם כולם אמרו בשביל מה לשיר מי צריך לשיר איפה כתוב לשיר איזה רעיון זה לשיר מי המציא את הרעיון הזה לשיר וראוי היה חזקיה לומר שירה על מפלת סנחריב דכתיב ולא כגמול עליו השיב חזקיה כי גבה ליבו אדם שלא שר זה רק סיבה אחת גאוה אין סופית עם חוצפה אין סופית כי אין על מה להודות לה' ה' לא עשה איתו שום חסד זה הכל מגיע לו הכל טבעי צריכים להאכיל אותו להשקות אותו להביא לו אשה ילדים אין על מה להודות כבר מגיע סוכות הוא עומד בצד הוא הולך לישון באיזה מיטה מה לו ולשירה איפה כתוב שצריך לשיר אז אומר התנ"ך בדברי הימים בדברי הימים פרק ל"ב בימים ההם חלה חזקיהו עד למות ויתפלל אל ה' ויאמר לו ומופת נתן לו הוא לא נשא אשה הוא לא הביא ילדים אדם חושב הוא עושה פרויקטים הוא עושה מפעלים יש לך ילד אתה מחנך את הילד שלך זה רוצים לדעת אתה יכול להשתלט על מליון אנשים מי יודע אולי היה אז מיליארד יהודים וחזקיה השתלט על מיליארד אנשים אבל את הילד שלו הוא לא יכול לחנך על מיליארד הוא היה גיבור נעץ חרב על הילד שלו הוא לא הצליח להשתלט אומר הילקוט שמעוני הוא היה כן יכול היה יוצא ממנו היה יכול כן להצליח אם הוא לא היה מראה לשרי מלך בבל את קודש קודשים את הארון אז היה לו סייעתא דשמיא איך לחנך את הילד שלו אחרי שהוא כבר הראה להם את קודש הקודשים הראה את כל הפנימיות נכנס אותם לפני ולפנים אז הילד שזה הפנימיות זה הלפני ולפנים של הבן אדם הפסדת את הילד שלך אז חזקיה השתלט על מיליארד אנשים היה אז מיליארד יהודים כולם למדו תורה אבל את הילד שלו הוא לא יכל לחנך לא יכל אדם חברה'מן את הילד שלך בוא נראה תחנך אותו מכיון שהוא ידע שיהיה קשה לו לחנך את הילד הוא לא רצה להביא ילד לעולם מה יש לו כח לחנך ילדים אין כח אז תמות אין לך ילדים אז תמות תמות בעולם הזה תמות לעולם הבא לא עולם הזה ולא עולם הבא אדם שהילד שלו לא הולך בדרך נכונה אין לו לא עולם הזה ולא עולם הבא אם ילמדו כל עם ישראל תורה מיליארד אנשים ילמדו תורה חפשו מדן ועד באר שבע לא מצאו אדם עם הארץ ולא מצאו תינוק ותינוקת שלא ידעו את בהלכות טומאה וטהרה את הילד שלך בא נראה אם אתה יודע לחנך את הילד שלך לשבת איתו בסבלנות ללמוד איתו לשיר איתו לספר לו סיפור נראה איך אתה מסוגל לזה לשמוע ממנו איזה סיפור זה שאתה יכול לעשות פעולות בכל העולם זה שום דבר לא יש הרבה מרץ טוב מאוד אתה נולדת עם עם הרבה אש עם הרבה רוח בימים ההם חלה חזקיהו עד למות עד למות ויתפלל לה' ויאמר לו ומופת נתן לו והשמש חזרה אחורה עשר שעות אחרי כל הניסים האלה ולא כגמול עליו השיב חזקיהו כי גבה לבו גבה לבו גבה לבו ויהי עליו קצף ועל יהודה וירושלים גבה ליבו מה גבה ליבו איפה הוא יתגאה חזקיה היה שיא הענוה שיא השפלות מכף רגל ועד ראש דבוק בה' כל עם ישראל לומד תורה מה זה גבה לבו איזה גאוה היתה לו שואל המדרש מה זה גבה ליבו כל עם ישראל לומד תורה מדן ועד באר שבע אין עם הארץ תינוקות בגיל שלוש יודעים הלכות טומאה וטהרה מה שאנחנו לא יודעים ראשון שני שלישי רביעי כל האפשרויות גבה לבו גאוה אצל חזקיה שייך גאוה היתה לו גאוה אותך חזקיה המלך כי צדיק ואתה אמרת כי גבה ליבו כן גבה ליבו מלומר שירה שירה זה לא מתאים לו מה הוא ילד קטן ששר בגן ילדים עכשיו מה הוא מתחיל לשיר עכשיו מה הוא זמר משורר מה פתאום שיתחיל לשיר לא שרתה ויהי עליו קצף ועל יהודה וירושלים ועל כל הדורות זוזי וזוזי דבזוזי חורבן בית ראשון חורבן בית שני כל החורבנות זה מזה שחזקיה לא אמר שירה אדם חושב הוא לא אומר שירה מה צריך להגיד שירה התפללת מנחה מעריב עכשיו נלך הביתה לישון יש מיטה טובה אשה טובה אוכל טוב מה אני צריך את השירים האלה את הניגונים שרוקדים עד הבוקר אלא גבה לבו גבה לבו מלומר שירה אדם לא שר זה שיא הגאוה זה שיא השחצנות זה שיא החוצפה שזה מביא קצף עליו ועל כל עם ישראל אין לך על מה להודות אין לך על מה לשיר לכל הפחות סוכות לכל הפחות יאר צייט לכל הפחות שמחת תורה היינו צריכים לרקוד כל היום אומר הסבא מקלם כל שניה לרקוד ולשיר לכל הפחות שמגיע הרגע כי גבה לבו מלומר שירה הגיע ישעיהו לגביהו דחזקיה ישעיהו ראה שהולך להיות קצף גדול על ירושלים וקצף גדול על כל הדורות עוד מעט יהיה שני חורבנות בא חזקיהו לגבי בא ישעיה לגביהון דחזקיה וסיעתו אמר לו זמרו לה' שיר אחד ריקוד אחד זמרו לה' כולם עכשיו באמצע הלימוד מתפלפלים בסוגיות עמוקות רבותי תפסיקו את הלימוד תתחילו לרקוד עוד לא עשיתם שום ריקוד זמרו לה' אני לא אומר לא ללמוד בכלל שעה ריקוד חצי שעה ריקוד משהו זמרו לה' אמרו לו למה מה קרה מה השתגעת ישעיהו מה קרה לך אמרו לו למה אמר להם מה אתם לא ראיתם איזה גאוות עשה לנו ראיתם את הניסים והנפלאות השמש זזה אחורנית עשר שעות מחמש בבוקר נהיה 7:00 בבוקר מלך בבל השתגע רצה להרוג את כל השרים שלו את כל העבדים שלו הוא אמר נתתם לי לישון עד שבע בבוקר סנחריב הגיע עם שני מיליארד שש מאות מליון חיילים חסר אחד כולם מתו נשארו חמשה סנחריב שני בנים ונבוכדנצר ונבוזראדן אז אין על מה להגיד שירה כי גיאות עשה אמרו לו תעזוב אותנו אנחנו מתפעלים מניסים זה כבר מודעת בכל הארץ כולם יודעים את זה (אמר רבי אבא כהנא) וחוץ מזה אני לומד תורה מה אתה מפריע לי באמצע לימוד התורה תן ללמוד עכשיו הגעת בדיוק עכשיו באמצע הסדר מה אתה רוצה אמר רבי אבא בר כהנא אמר חזקיהו תורה שאני עוסק בה מכפרת על השירה התורה שאני לומד הוא יותר משירה יותר חשובה מהשירה תן ללמוד תורה אל תפריע ללמוד תורה אנחנו לומדים תורה זה מכפר על השירה וזה יותר חשוב מהשירה וגבורותיו של הקב"ה זה כבר מודע בכל הארץ כולם יודעים את הנס הזה כולם מדברים על זה מסוף העולם ועד סופו וכבר מלך בבל שלח לי שליחים אמר ר' יהושע בן לוי אמר אילו אמר חזקיהו שירה על מפלת סנחריב היה נעשה הוא מלך המשיח וסנחריב היה בא עוד פעם עם אותו צבא אומר המגלה עמוקות עוד הפעם עם שני מיליארד שש מאות מליון חיילים והיה המלחמה הסופית והיה גוג ומגוג והיו מכריתים את כולם והיה שלום אין קץ ובית המקדש היה נשאר לעד והיה מקיף אותו בית מקדש של אש וזה הבית האחרון והיתה הגאולה הנצחית והשלמה לעד ולעולמי עולמים אומר תנא משום רבי פפיס גנאי הוא ומקודם הוא אומר גנאי הוא גם כן למשה ושישים ריבוא עוד לא אמרו ברוך ה' תגיד ברוך ה' יתרו היה צריך להגיד ברוך ה' הגיע איזה יתרו ודווקא הוא אומר ברוך ה' ואחרי זה עוד פעם אמר רבי פפיס אמר תנא רבי פפיס גנאי הוא לחזקיה וסיעתו זה גנאי גדול שלא אמרו שירה עד שפתחה הארץ ואמרה שירה הארץ ראתה את החורבן את האסון איזה חורבנות יהיה הארץ אמרה שירה אני יגיד שירה במקומו מלאך מט"ט אמר אני יגיד שירה במקומו שר העולם מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק ה' אמר הפסדתם אם חזקיה לא אמר שירה הפסדתם את הכל אומר על זה הרבי מלנצ'ט מגמ' סנהדרין פרק חלק צ"ד ע"א תנא משום רבי פפיס גנאי הוא לחזקיה וסיעתו וכל הסנהדרין שלו וכל הבית דין שלו ולא ידעו את גודל השירה גנאי הוא שלא אמרו שירה עד שפתחה הארץ ואמרה שירה וכיוצא בו גם גנאי הוא למשה רבינו שלא אמר ברוך צריך להגיד כל היום ברוך ה' ולשיר ולרקוד עד שבא יתרו ואמר ברוך דווקא יתרו הגר דווקא הוא ראה את גדולת ה' דווקא הגרים רואים את גדולת ה' יותר מהיהודים הם אומרים הרבה יותר מהיוהודים הם מרגישים כל רגע את גדולת ה' את הניסים והנפלאות לכן מרות יצא משיח בן דוד דווקא מרות יצא משיח בן דוד אומר הרבי מלנצ'ט מה הפירוש גנאי אם כתוב גנאי אומר פירושו שזה חטא ועוון אם כתוב שזה גנאי אם הגמ' אומרת גנאי לחזקיהו וגנאי למשה רבינו אז אם אדם לא שר הוא לא מנגן שמגיע רגע של שירה רגע של ניגון מקדישים לילה לניגונים לילה לשירים בית המקדש היו מקדישים לאיזה שש לילות חמשה לילות לשבע לילות לשירים וניגונים פה רק מקדישים רק לילה אחד אז כשמגיע הרגע שמקדישים לילה לשירה ולניגונים שמחת בית השואבה ואדם לא מנגן לא רוקד לא מנצל את הלילה הזה על זה אומר [הרמב"ם הקדוש אומר הרמב"ם והשמחה שישמח אדם בעשית המצוה ובאהבת האל מתי אדם יכול לראות שהוא אוהב את ה' אני אוהב גלידה אוהב ארטיק אני אוהב הרבה דברים מתי את ה' כן גם ערבי אוהב את ה' גם הוא הולך למסגד גם נוצרי אוהב את ה' גם הוא הולך למסגד מה אתה אוהב את ה' פעם אחד שנסע לארץ ישראל אתה יודע למה אתה נוסע לארץ ישראל גם ישמעאלים נוסעים לארץ ישראל גם הרוסים הלכו 4 אלף קילומטר מטשקנט הלכו ברגל מה אתה אומר שאתה אוהב את ה' אז השמחה שישמח אדם בעשית המצוה ואהבת האל שצוה בהן הוא אומר זה חיוב גדול זה שמגיע רגע של שמחה לילה של שמחה כולם חייבים להשתתף בשמחה ולרקוד ולשיר ולא להגיד איפה זה כתוב ומה פתאום ומה זה שייך אלי אדם יכול להיות חורבנות עליו ועל המשפחה שלו ועל צאצאיו ועל כל הדורות שלו לא עלינו אז אומר הרמב"ם השמחה שישמח האדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שציווה זה עבודה גדולה היא זה עבודה גדולה היא הוא חייב לשמוח שכולם שמחים שמגיע איזה רגע איזה לילה שמקדישים לשמחה וריקודים וכל המונע עצמו זה דברי הרמב''ם הקדוש וכל המונע עצמו משמחה משמחה זו ראוי ליפרע ממנו אם אדם לא שמח בשמחה הזו ראוי ליפרע ממנו שידע שיהיה לו עונש כבד שהיה רגע של שמחה של ריקודים והוא לא ניצל את זה וכל הפורענויות וכל הקללות וכל החורבנות זה על זה שלא שמחים שמגיע רגעים של שמחה רגעים של ריקודים שמקדישים את הרגעים האלה לריקודים אף אחד בבית לא חולה אצלך ב"ה תרקוד תשיר לא יותר קל ללכת הביתה מיטה טובה שמיכה טובה אוכל טוב אז אומר הרמב"ם וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי ליפרע ממנו שידע שיפרעו ממנו שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה בטוב לבב אז כל הקללות וכל החורבנות המפתח זה רק כשאדם מגיע רגע של שמחה וריקודים והוא לא משתתף בשמחה הוא לא משתתף בריקודים הוא לא משתתף בניגונים וזה שאדם לא רוקד אומר הרמב"ם זה גאוה שום דבר אחר לא הוא בכזו גאוה כזו שחצנות כזו חוצפה אין לו מה להודות לה' הוא לא צריך את ה' הוא מסתדר טוב גם בלי ה' לא עלינו וכל המגיס דעתו אלה שמגיסים מדעתם וחולקים כבוד לעצמם עומדים מהצד הולכים הביתה לא נאה להם לשיר עם כולם לרקוד עם כולם וחולקים כבוד לעצמם ומתכבד בעיניו הוא מרגיש אדם חשוב הוא חש את זה בכל רמ"ח ושס"ה גידיו מי יכול להכחיש שהוא הכי חשוב מכולם מי יכול להכחיש את זה מי יכול לחלוק על זה ומתכבד בעיני עצמו במקומות אלו הוא חוטא ושוטה גם חוטא אומר הרמב"ם וגם שוטה הוא גם חוטא שהוא מבזה את ה' הוא מבזה את המועדות שה' נתן לו הוא לא מרגיש שהוא צריך להודות על כל נשימה ונשימה הוא צריך להודות לכל הפחות פעם בשנה כמו שאומר הסבא מקלם כל היום צריך לרקוד על השולחנות אז לכל הפחות פעם בשנה וכל אלה שמתכבדים בעיני עצמם ומרגישים חשיבות בעיני עצמם הם גם חוטאים והם גם שוטים כי כל ההשפעות אומר הרבי מברז'ן הם באים רק על ידי שירה וריקודים כל ההשפעות של כל השנה כולה הם באים רק על ידי שירה וריקודים הרבי מברז'ן בספרו שפת אמת פרשת ואתחנן הוא מביא את דברי בעל הטורים שמקודם משה אמר שירה לפני שמשה התחיל את התפילות שלו הוא התחיל בניגונים הוא התחיל בשירים שבלי שירה וניגון שום תפילה לא מתקבלת בכלל שום תפילה בעולם אומר הבעל הטורים פרשת ואתחנן בגימטריא שירה שלפני שמשה רבינו התחיל את החמש מאות וחמש עשרה תפילות לפני שהתחיל את זה אמר לפניו שירה כדי שישמע תפילתו לפני שרוצים להתפלל שחרית ושאר תפילות אז חייבים להתחיל בניגונים אומר הרבי מברז'ן וזמירות הבוקר אחרת התפילה היא לא מתקבלת אין צינור לשפע פשוט הוא שוטה הוא טיפש אדם נותנים לו מפתחות לאוצר והוא זורק את המפתחות הוא אומר מה זה יפתח את האוצר אומרים לו שיר שירה וזה יפתח את כל האוצרות תאמין במה שאומרים לך אמר כתב בעל הטורים ואתחנן גימטריה שירה שאמר לפניו שירה כי אדם צריך לדעת שהוא לא ראוי ששום תפילה תתקבל הוא בא מהמיטה שלו מהמיטה המלוכלכלת שלו מנחה באמצע העסקים שלו באמצע כל העסקים שלו באמצע כל הטרדות פתאום מעריב והוא רוצה לרוץ עכשיו לאיזה גמ"ח הוא בכלל לא רוצה להתפלל מעריב בכל זאת משהו תפס אותו איזה תפילה זאת בכלל איזה תפילה זאת ה' אומר בכלל ההוא שר מקודם הוא מנגן הוא מנסה לנגן את אותיות התפילה אז מסביר הרבי מברז'ן שעל תפילה סתם יש תמיד קטרוגים מה פתאום אתה ראוי שהתפילה שלך תתקבל בכלל אבל אם התפילה זה ע"י שירים וניגונים ושבחות אז היא מקובלת בלי שום קטרוג אפי' אדם יהיה לו מיליארד קטרוגים והוא ישיר מקודם והוא ינגן מקודם וגם בשעת התפילה הוא ישיר וינגן אז מובטח לו שהתפילה שלו תעלה למעלה בלי שום קטרוג ולכן צריך אמר הרב'ה מברז'ן כל המתפלל והמתפלל לפני שהוא מתחיל להתפלל לומר איזה שירה על איזה דבר ולשבחו יתברך שמו וגם במחשבתו לכוון לשבח לשמו יתברך וככה יכוון להמשיך את הישועה של אותו הדבר עבורו וככה הוא יוכל להמשיך את כל הישועות ואת כל ההצלחות אם כל תפילה הוא ישיר שיר הוא ישיר איזה ניגון ולכן הוא אומר שכל בקשה ובקשה צריך לראות שתהיה נכללת ומעוטפת עם שירה ושבחה לה' יתברך זה מה שאומר הרבי מברז'ן וזה החיוב הגדול שאנו מודים ומשבחים לו יתברך ועוטפים את התפילה בכמה שיותר שירים וניגונים וזה הסוד שלאה תפסה פלך הודיה שלאה תפסה פלח הודיה וכיוון שתפסה פלח הודיה לכן היא זכתה לכל השש בנים כל הזמן היא היתה מודה ומשבחת וזה אומר האר"י הקדוש בשער הכוונות