תמלול מקורי — שיעור 235

בס"ד קלטת מס' 235 *יום ד' כ' אדר ב' תש"ס התכנסות חבורת אנשי הננמ"ח דחסידי ברסלב. צד א' (סוף תפילה לפני הלימוד) אז שורש התשובה זה ראש חודש שאפילו קרח עושה תשובה בראש חודש וזה ריקודים ומחיאת כף שריקודים ומחיאת כף זה מבטל את הגאווה כי כל החטאים זה בא רק מהגאווה רוח שטות כל מי כל מי שיש בו גאווה נכשל באשת איש אז כל מי שיש בו הרהור גאווה אז הוא יוצא שהוא נכשל בהרהורים רעים זה השורש זה הגאווה וזה ריקודים ומחיאת כף ריקודים ומחיאת כף נמשכים מבחינת רוח שבלב כנראה בחוש כי כשאדם הוא רוקד סימן שאין בו גאווה כי ריקודים זה ביטול הגאווה כמובא בתיקונים לכן עיגולים ר' נתן אומר עיגולים שבעיגול אף אחד הוא לא ראשון אף אחד הוא לא אף אחד לא יכול להגיד שהוא ראשון אולי אני אחרון וזה כף אל כף וכשמכה כף אל כף ורוקד ברגליו והאי רוחא נשיב בשית פרקין דידין שית פרקין דרגלין הרוח הזה נושב בששת הפרקים של היד ושל הרגל יש ששה פרקים בשני הידיים ששה פרקים בשני הרגלים זה כנגד 12 שבטי ישראל שעל ידי הריקודים אדם זוכה להיכלל ב12 שבטי ישראל והוא בחינת המחאת כף בחינת ריקודים שהוא נכלל ב12 השבטים אז מתבטל לו כל הגאווה וזה לבו נשא את רגליו שיעקב זכה שרוח הצדיקים רוח הצדיק האמת התעברה בו ועל ידי זה לבו נשא את רגליו היינו על ידי הרוח שבלב באים ריקודים שאדם יש לו רוח בלב באים לו ריקודים הינו על ידי הצדיק בחינת רוח כנ"ל נתבטל הגאווה כנ"ל וכשאדם רוקד הוא מבטל את כל הגאווה וזה אל תבואני רגל גאווה שזה היה המילים האחרונות של הבעש"ט לפני ההסתלקות שלו שמעו שהוא אומר אל תבואני רגל גאווה ויד רשעים אל תנדני יש לך רגל גאווה הרהור גאווה תועבת ה' כל גבה לב הרהור אחד גאווה אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת הוא דוחק רגלי השכינה מסלק את השכינה זה מסלק את ההשגחה ונתבטל העבודת אלילים ורחצו רגליכם זה הייתה העבודה של אברהם אבינו שמי שהיה בא אליו היה מקודם מרקיד אותו אומר לו לרקוד ורחצו רגליכם זה תיקון הרגלין היה מלמד אותו ריקודים ועל ידי זה הייתה ביטול הגאווה ביטול הגאווה זה הריקודים שאדם רוקד בפרט בעיגולים עד שלא ישאר עד שלא יהיה שום גאווה יש גאווה בלימוד גאווה בתפילה תועבת ה' כל גבה לב בריקוד לא שייך שום גאווה חוץ אם אדם רוקד סולו אבל אם הוא לא רוקד סולו אז אין שום גאווה הוא רוקד יחד עם כולם הוא שווה לכולם ורחצו רגליכם וזה העבודת אלילים זה זה אז אברהם אבינו רצה להוציא את כל אלה שבאו אליו מהעבודת אלילים על ידי שהיה מלמד אותם לרקוד ולשיר למחוא כפיים זה רחצו רגליכם זה הריקודים השירים הריקודים אז זה מוציא את האדם מהעבודה זרה מהגאווה וכשנתעלה הרגלין על ידי הריקודים נשא ליבו את רגליו ממילא נתבטל כל הגאווה כל הגאווה מתבטלת עבודה זרה ועל ידי זה נמתקים הדינים באותו רגע נמתקים כל הדינים כל זמן שעבודה זרה בעולם חרון אף בעולם אדם חולה בגלל הרהור גאווה הוא לומד מתפלל אבל יש לו הרהור גאווה בגלל שיש הרהור גאווה אז אז אז אז הכל הולך לסטרא אחרא אז אז איך לא יהיה לו גאווה אז הרב'ה אומר מקודם שצריכים להיות מקושר לצדיק האמת הרב'ה אומר בסעיף ה' הקודם והעצה העצה לבטל את הגאווה זה כל רגע להתקשר לצדיק, שהיא עבודה זרה תועבת ה' כל גבה לב כי רק שאדם מקושר לצדיק הצדיק יכול להראות לו להראות לו לבטל לו להראות לו את האפסיות שלו אפילו שהוא לומד כי האיש משה ענו מאוד ענו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה משה קיבל תורה עלה לשמים הביא עשר מכות למצרים קריעת הים הוציא את עם ישראל ממצרים עם ענני כבוד בארה של מרים וכל ההשפעות שמשה הביא מן ועוד השפעות וכל זה לא היה לו הרהור גאווה אחד אז שאדם מקושר לכזה צדיק אז תועבת ה' כל גבה לב אז ממילא גם גם אצלו הגאווה מתבטלת כי הענווה של משה חקוקה בכל אבר ואבר שאדם ידע שהוא לא רוצה שום דבר התקרבות לצדיקים כמובא בתיקונים בתרועה דאיהו רוחא אתעביד אל אחר וצדיק הוא בחינת רוחא איש אשר רוח בו כי הצדיק שהוא זכה לביטול כל הגאווה הוא ראה את ה' פנים בפנים איך זה ר' נתן מסביר שגאווה זה שמחה גאווה זה עצבות וענווה זה שמחה גאווה זה עצבות גאווה זה אם אדם הוא בגאווה אז הוא תמיד עצוב פה לא כיבדו אותי פה לא העריכו אותי פה לא נתנו לי איזה כיבוד אז הוא תמיד בעצבות וענווה זה תמיד שמחה כי ענווה הוא בכלל הוא לא צריך שום דבר הוא יש לו את ה' יש לו חתיכת לחם ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש והיה ה' לי לאלוקים אדם צריך פרוסת לחם כוס מים והוא יכול לעבור את כל ה120 שנה שלו אם אדם הוא בחינת רוחא אז הוא יכול לעבור את כל ה120 שנה עם פת לחם וטיפת מים הוא לא צריך כיבודים לא צריך כבוד לא צריך שום דבר יש לו גמרא ליקוטי מוהר"ן מה הוא צריך יותר מזה סידור עוד ספרים קדושים בחינת רוחא איש אשר רוח בו אז רק על ידי הצדיק שהוא כבר זכה לשלמות הענווה שהוא רואה את ה' פנים בפנים אז הוא רואה את אפסיותו אז הוא מבוטל לגמרי אז מי שהוא מגלה כזה צדיק שהוא רואה את ה' פנים בפנים אז גם אצלו הגאווה מתבטלת ממילא לא ישאר אצלו גאווה כי הצדיק הזה מתעבר בו בשית פרקין דרגלין שית פרקין דידין שית פרקין דרגלין הצדיק כל רגע מתעבר בו כל שנייה מתעבר בו אז הוא יכול לרקוד ולשיר כי הוא תמיד בשמחה זה שאדם לא יכול לרקוד כי הוא בדינים הוא בעצבות הוא בגאווה כמו שכתוב איש אשר רוח בו רוח בו זה ענווה ועל ידי זה נכנע רוח גבוה אל אחר ונעשה מאחר אחד כי כל אחד יש לו את האל אחר מאז חטא עץ הדעת לכל אחד יש את העניין של אל אחר כל אחד צריך להפוך את האל אחר לה' אחד לה' אחד להפוך את הר' לד' זה על ידי הצדיק שהוא קוצא דאות ד' מחברים את הצדיק לאל אחר אז נהיה אחד נהיה ה' אחד כי הוא קוצא דאות ד' שהוא ממנו ארבע רוחות מארבע רוחות בואי הרוח ופחי בהרוגים כי זה עניין של תחיית המתים זה מראה שכל העניין של פורים זה תחיית המתים פורים זה - תחיית המתים ואז שחט רבה את ר' זירא והחיה אותו להראות שבפורים אפשר להחיות מתים אפילו אפשר לשחוט את הבן אדם ולהחיות אותו אז זה מה שהראה רבה את הגודל של פורים גדולת הפורים שפורים זוכים לשלמות הענווה אז אפשר להחיות מתים בואי הרוח וזה לשון תרועה תרועם בשבט ברזל כי הוא משבר רוח גבוה אל אחר כפירות אז אז זה למדנו בסעיף קודם בסעיף ה' שאי אפשר לבטל את הגאווה רק אם יודעים מהצדיק האמת מבוטלים אליו בכל רמ"ח איברים שס"ה גידים הצדיק רוצה שנלמד גמרא יום ולילה ולא שייך גאווה אם אדם מקורב לצדיק לא שייך כבר גאווה כבר אנשים אחרים יורידו לו את הגאווה יגידו ברסלב יגידו שובו בנים יגידו מילה כזו מילה כזו כבר יורידו לו את הגאווה הוא צריך רק להיות מקושר לצדיק האמת ממילא יורידו לו את הגאווה ברגע שאדם מקורב לצדיק אז אז מורידים לו כבר את הגאווה אחרים כבר מורידים לו את הגאווה ומלבד זה שהוא זוכה להתבטל לצדיק הצדיק מתעבר בו ואז נהיה שית פרקין דידין שית פרקין דרגלין בחינת מרדכי ואסתר מרדכי היה שתין פרקין דידין אסתר זה השית פרקין דרגלין וזה הצדיק שהוא בחינת רוח נתבטל הגאווה כמו שכתוב אל תבואני רגל גאווה ונתבטל העבודת אלילים ורחצו רגליכם שזה היה הלימוד של אברהם אבינו עם כל אלה שהיו באים להתגייר היו באים היה שם אותם תחת האשל ואז המים הם היו זכים וטהורים המים היו עולים לקראתם ועץ היה מסוכך עליהם ומהעץ הזה אחרי זה עשו את הבריח התיכון זה עצי שיטים עומדים נשא לבו את רגליו ונתבטל הגאווה הינו העבודה זרה ועל ידי זה נמתקים כל הדינים ברגע שלא יהיה לאדם עבודה זרה לא יהיה לו הרהור גאווה ממילא ימתקו כל הדינים לא יהיה לו מחלות לא לו ולא לאשתו וימתקו הדינים כי כל זמן שיש עבודה זרה בעולם חרון אף בעולם חרון אף בעולם וכשנתעבר העבודה זרה נתעבר גם החרון אף ונמשכים חסדים ואז נמשכים חסדים והרגלין רגלי חסידיו ישמור חסדים חסדי דוד הנאמנים והעיקר זה הרגליים אסתר זה הרגליים עיקר העבודה בעולם הזה זה הרגליים לקדש את הרגליים זה חצי הגוף השני לקדש את חצי הגוף השני שיהיה קודש קודשים כי כי העבודה היא על החצי על החצי גוף השני שהוא בחינת רחל בחינת אסתר שזה צריכים לקדש ולכן אומר רבנו שאי אפשר לקדש את חצי הגוף השני רק מי שזוכה להרגיש ייסורים ממש של ברית מילה ממש אז הוא יכול לקדש את החצי גוף השני שהעבודה של האדם זה לקדש את את החצי גוף השני שלו ששמה אחיזת הקליפות כי החצי גוף הראשון עוד אפשר איכשהו לקדש עם תורה ותפילה ועבודה אבל החצי גוף השני זה זה זה עבודה נוראה זה עבודה נוראה זה עבודה נוראה שרבנו אומר שהוא מתפלא על העולם איך הם לא מצליחים את זה לקדש את החצי גוף השני שהזיווג של הצדיק האמת קשה עליו עניין זה ואין לו שום תאווה הצדיק אין לו שום תאווה אצלו איש ואשה זה אותו דבר אין לו שום הרהור שהוא רואה איש או אשה אין לו שום דבר הוא כבר הגיע, אנשים כל כך מגושמים בזה כל כך טמאים בזה כל כך רגילים לראיות אסורות שפשוט אי אפשר אפילו לקרב את זה לדעתם שאי אפשר לדבר על זה עם אנשים בעניין זה כי הדמים כל כך נתערבבו כל כך עד שנערב דעתם שאין יכולים להבין כלל איך איך אפשר להתקדש איך אפשר להיטהר איך אפשר לצאת מהתאווה הזאת מהדבר הזה מהרוח שטות הזאת זה לא יותר מרוח שטות ואין נכנס בלבם כלל בכלל לא נכנס בלבם מדברים איתם מרמזים להם בכלל לא נכנס בלבם מה אפשר לבטל כזה דבר אפשר למאס כזה דבר אם זה החיים שלהם אם זה כל הנשימה שלהם מזה מזה הם נושמים מזה הם חיים אז איך הם בכלל לא לא קולטים מה מדברים אליהם אין נכנס בלבם כלל אדם בכלל לא יודע איפה הוא נמצא בעולם באיזה טומאה באיזה שאול תחתיות באיזה זוהמה הוא נמצא אין נכנס בליבם כלל שאפשר למאס תאווה זו מה אפשר למאס את זה אפשר להקיא מזה אפשר להיגעל מזה כמו שכתוב על צבי ארקר צבי ארקר שהרב'ה היה אצלו לא יודעים מי זה צבי ארקר צבי ארקר הרב'ה היה אצלו בזהו אז מובא ביסוד המעלה את המעלה של צבי ארקר צבי ארקר היה נוסע למנחם מנדל מוויטבסק והיה לו שותף ליטאי והם הגיעו לאיזה בית מלון ופעם היו כולם הולכים בצניעות לא היה דבר כזה להרים שרוול אבל טיפה איזה אשה שמה נכנסה איזה משרתת עם טיפה שרוול טיפה מורם מהרגיל הוא התחיל להקיא כאלה הקאות השותף הליטאי שאל אותו איפה לקחת את זה אומר לקחתי את זה ממנחם מנדל מוויטבסק אז רואים את הגדולה של צבי ארקר שהוא היה בזמן רבנו הכי גדול בצפת אחרי אברהם קליסקר הוא היה הכי גדול בצפת אנשים היו מקיאים מקיאים פשוט מקיאים רואים אשה מתחילים להקיא מתחילים להקיא מתחילים להקיא מתחילים להקיא אנשים בכלל לא הבינו איך אפשר למאס את תאווה זו לדבר בזה הרבה לכן גם כן אסור לדבר מזה הרבה כי זה יכול להיות בדיוק הפוך יתחילו לדבר מהדברים האלה אז זה יעשה לאדם פעולה הפוכה שאדם שקוע בדבר אסור לך לדבר איתו מהדבר הזה צריכים להתפלל לה' להתפלל על כל הדור כל הדורות שיצאו מזה אבל מי שכבר יצא מזה אז הוא ממש מקיא ממש לא מבין לא מבין איך אנשים שקועים בדברים האלה אי אפשר לדבר בזה הרבה אבל באמת מי שהוא חכם באמת אפילו אומות העולם חכמי אומות העולם שקועים במדעים שקועים בזה הם לא יכולים לסבול את הדברים האלה הוא שקוע באיזה המצאה שקוע באיזה המצאה הוא לא יכול לסבול את הדברים האלה מי שהוא חכם אמת אפילו מחכמי אומות העולם אומר הרב'ה הוא יכול בקל למאס תאווה זו זה כל כך קל למאס את זה להיגעל מזה טיפה שמים את הראש בגמרא טיפה שמים את הראש בתפילה אז יוצאים מזה לגמרי ואמר שזה אין בכלל ניסיון אין בזה ניסיון זה בכלל לא ניסיון זה בכלל לא, זה כזה רוח שטות זה בכלל לא ניסיון הרב'ה אומר אני לא מבין מה מה אנשים רודפים אחרי הדברים האלה שקועים בזה לא יכולים להיגמל מזה אני לא קולט את זה בכלל הוא פשוט הוא לא מבין הוא לא הוא אומר אני לא מבין מה יש כאן אפילו גויים ידעו הגויים גם לא יכלו יש גויים שלא יכולים לסבול את הדברים האלה הרבה גויים לא יכולים לסבול את הדברים האלה אפילו גויים זה כל כך מאוס בעיניהם שהם לא יכולים לסבול את זה שאין זה ניסיון כלל חכם אמת שבהכרח יש בכל זה איזה סוד כי באמת אין זה תאווה כלל אין בזה שום תאווה אין בזה שום תאווה שום טעם שום ריח כלום זה גועל נפש הכי גדול שיש בעולם צריכים להקיא מזה יום ולילה לי היה חברותא בוולז'ין חסיד סלונים חברותא בוולז'ין חסיד סלונים הוא אמר הוא הגיע הביתה אחרי ליל אחרי ליל החופה מהחופה הוא הגיע הביתה התחיל להקיא להקיא שעה שלמה הקיא פשוט התחיל להקיא פשוט זה היום הוא מנהל בית דפוס הוא היה החברותא שלי בוואלז'ין הוא אמר אז אני הייתי אז עוד ליטאי אז התחלתי להבין מה זה חסידות התחלתי מזה קצת קצת זה היה הפגישה הראשונה שלי עם חסיד שממש מקיא מקיאים מזה החסידים מקיאים מזה ואמר שבהכרח שיש בכל זה סוד אז מה מה יש בזה אז למה אנשים רצים אחרי זה זה סוד זה אי אפשר להבין יש איזה סוד שה' הצליח לסמא את העיניים של הבן אדם אחרי שחווה אמרה תאווה הוא לעיניים התחילו לסמא לה את העיניים היא נכנסה לרוח שטות נוראה את הרוח שטות הזאת היא הורישה לכל הדורות ומאז כל הדורות רצים אחרי הרוח שטות הזה רצים רצים יום ולילה לא יכולים להירגע לא יכולים להסיח דעת מזה מרוב שהרוח שטות תפסה אותם והרב'ה מגלה שזה פשוט רוח שטות שעם ענווה ושפלות יוצאים מזה כי באמת אין זה תאווה כלל אין בזה שום תאווה הרב'ה אמר אני לא מבין מה יש כאן מה מה אנשים רצים מה מה אנשים רוצים מה רוצים מהדברים האלה אין זה תאווה כלל והתפאר עצמו מאוד הרב'ה אומר אצלי זה שום דבר אצלי הרב'ה הרב'ה היה לו גם ניסיונות אדם מגיע לגיל 13-14 אז מתחיל להיות ניסיונות נוראים אבל הרב'ה מיד התחיל לבכות על זה והתחיל לבכות על זה כבר בגיל 6 בגיל 5 כי גם גם אז יש לילד רוח שטות רק זה לא תוקף אותו בצורה משגעת מטורפת וכל יום זה רק מתחזק זה לא שנהיה יותר חלש אם אדם לא עוצר את זה מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון אז זה מתגבר עליו יותר ויותר אז אז אז זה תופס את הבן אדם ה' ירחם ואם אדם הוא לא משתחרר מזה מיד אחרי החתונה אז זה תופס אותו עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר ואחרי זה הוא יכול ליפול בעבירות גמורות בנידה בכל מיני עבירות גמורות הוא יכול ליפול שבהכרח שיש בכל זה סוד באמת אין זה תאווה כלל והתפאר עצמו מאוד בגודל חזקו בשבירת התאווה זו והרב'ה היה מתפאר כמה הוא חזק בזה שבכלל אצלו זה כבר בגיל הנעורים בגיל 7-8 הוא כבר יצא מזה לגמרי בשבירת תאווה זו והיה קדוש ונורא בעניין זה לגמרי שאין לו שום תאווה כלל שום תאווה שום תאווה שום תאווה והיה קדוש והבעל דבר אמר לו תוותר תוותר על הכל אני אתן לך תאוות - תאוות אכילה אמר לא אני רק רוצה את התאווה הזאת לבטל רק את זה הבעל דבר היה מרוצה להניח לו את כל התאוות שבעולם שהוא יוותר לו דבר אחד מן הסתם התאווה הכללית הרע הוא בתאווה זו שהוא יניח לו הכל לבלי לשברו רק זאת התאווה הוא רוצה לשברה לגמרי וכן היה נוהג מתחילה וכל מגיל 5, 4 איך שהוא עמד על דעתו שהוא היה עוד ילד קטן שגם אז יש ניסיונות אבל זה לא תוקף את הבן אדם בצורה מטורפת משגעת שזה תופס אותו 24 שעות כמו שזה תופס אחרי גיל 13-14 ואחרי החתונה תופס את האדם עוד יותר חזק אז הרב'ה כבר בגיל 3-4-5-6 כבר מיגר את זה לגמרי וזה היה בראש ובראשונה כל מגמתו וכל מחשבתו --- הרב'ה רק תפס את הדבר הזה אמר רק לעבוד על הדבר הזה ולהתפלל על זה ולבקש מזה וללכת בשדות לצעוק על זה שעה שלמה בשדות שעה שלמה כמו שר' שמואל שפירא היה צועק עד שהיה מקיא דם שכזה כזה כזה נשמה לא היה כבר אלף שנה לא היה כזה נשמה חוץ מהאר"י והבעש"ט והמגיד אבל אבל אבל בסדר גודל של של של ראשי ישיבות ולמדנים ורבנים בסדר גודל הזה לא היה כזה נשמה לשבר התאווה הכללית הזאת ולא היה משגיח כלל לשבר תאוות אכילה אדרבה בהתחלה היה אוכל הרבה מאוד מאוד העיקר לצאת מהדבר הזה והיה אין סוף תפילות ואין סוף תחינות ואין סוף בכיות לדעת זה רוח שטות שעד שיש לאדם את הרוח שטות הזאת הוא לא יכול אין לו שום השגה ברבנו שום השגה בקדושה שום השגה בגמרא שום השגה בהלכה כלום עד שהוא לא יוצא מהדבר הזה בתחינות בבכיות ושיחות שהיה מתפלל ומתחנן ושופך לבו לפני ה' יתברך בכמה מיני תחנונים וריצויים ופיוסים שיהיה ה' יתברך בעזרו להינצל מתאווה זו שזה תופס את הבן אדם 24 שעות עד אשר זכה לעמוד בכל הניסיונות בפרישות תאווה זו לגמרי שאין שיעור וערך שזכה לשבר תאווה זו לגמרי לפלא אצלו הרב'ה בכלל לא מבין מה זה מי שנדמה לו שקשה לשבר תאווה זו אין זה תאווה כלל בכלל זה לא תאווה כלל והיה מרבה לדבר מעניין זה מעניין ביטול ומיאוס תאווה זו וזה שרבנו אומר בסעיף י"ז שאפשר להגיע בקלות להרגיש ייסורים של ברית מילה בשיא הקלות אפשר להגיע לזה וזה היה הזכות של לאה שהיא בטלה את זה לגמרי זה מסביר את זה נתן שפירא תלמיד של של של הזהו של האר"י הקדוש אומר שלאה ביטלה את זה לגמרי ולכן, היא הייתה בוכה על זה יום ולילה וזה זה הסוד שלאה נפקא -- היא הייתה בוכה על זה יום ולילה לצאת מזה איך יוצאים מזה היא הייתה יוצאת לפרשת דרכים ובוכה ולא רוצה ליפול בעשו מה זה עשו עשו זה אני אני זה עשו אני זה עשו לכן באמת אסור להתקרב אלי ואסור להזמין אותי לחתונות ואסור שום דבר ולא לסנדק אני מבקש מאנשים לא להזמין לסנדקאות לא לשום דבר אני עשו בעצמו אני החולק הכי גדול ה' ירחם אני לא ברסלבר אני מה שתגידו אני לא אין לי שום קשר עם קדושה עם טהרה שום דבר לא שבכלל לא לא תתקרבו בד' אמותי זה מי מי שיש לו הרהור רע אז הוא בנידוי וחס ושלום ועוד דברים כתוב נידוי אני ממש אסור לעמוד בד' אמותי זה אסור אתם עוברים הלכות מפורשות כל מי שמתקרב אלי עובר הלכות מפורשות עובר אני לא צדיק ולא בן של צדיק ואני שום דבר לא כלום זה אנשים כבר הגיעו לטעויות נוראות למדמה נורא וממש צריכים צריכים צריכים לצאת מהמדמה הזה ממש להילחם רואים רואים אותי צריכים לתת לי מכות אפילו או לשפוך כתוב מי מי רגליים יפים לה כל אחד יבוא עם עבית מי רגליים וישפוך עלי זה זה זה משהו נורא מה שנהיה פה בשובו בנים מתחילים פה להאמין באיזה בן אדם רשע מרושע מטורף משוגע כל מה שתגידו זה עובר על כל התורה כל כל כל יום אני יש קפיטריה שם ברחוב הלל אני שם תמיד תוכלו למצוא אותי ב4 בבוקר אם אתם רוצים ואז נסענו אז נסעו אחרי חברה אז לא יכולתי לנסוע לשם שנסענו מהחתונה של הרב דייטש רציתי לנסוע לקפיטריה שלושה מכוניות נוסעות אחרי אז שניתי כיוון הלכתי למישהו אחר אז על כל פנים אם תתנו לי, ב4 בבוקר תמיד תוכלו למצוא אותי שם אבל רחל אז אז אני מבקש שאף אחד יותר לא יתקרב אלי ולא ישמע את השיעורים שלי שיפסיקו לבוא לשובו בנים יש משפיעים בברסלב צדיקים קדושים טהורים מדריכים משפיעים ברוך ה' כל יום מתרבים חדשים חדשים לבקרים רבה אמונתך ואפשר ללכת אחריהם לא צריך בכלל לבוא לכאן לא יודע איך נכנסה הטעות הזאת אני חושב שמים שומרים שהשומרים ישמרו שאף אחד לא יכנס אני לא מבין את זה צריך לדבר עם נחמן ברלנד אם כבר שמים שומרים שאף אחד לא יתנו לו להיכנס גמרנו מילא אני בא בסדר אבל מי צריך לתת לעוד אנשים להיכנס להטעות אנשים להכשיל אנשים אז לאה הייתה יוצאת בפרשת דרכים אז מי זה עשו עשו זה אני שהיא לא תיפול בחלקו של עשו שהיא לא תהיה עשו זה מסביר נתן שפירא שהיא לא תהיה עשו כי אם אדם נמצא בפגמי הברית אז הוא בעצמו עשו הוא בעצמו עשו הוא לא צריך לחפש איזה עשו אצל האפיפיור האפיפיור זה לא עניין שלנו לא מעניין אותנו כלום אם הוא כן היה לא היה זה לא לא שמענו לא ראינו האפיפיור הזה זה ה' ירחם אני הטמא הכי גדול בעולם אני אין טמא יותר ממני ממני צריכים לברוח ממני צריכים אסור לעמוד בד' אמותי אז צריכים למצוא אין סוף עצות איך לגרש אותי ואיך ואיך להכות אותי עם כל מיני דרכים וכל מה שתרבו לחשוב שכרכם מרובה מהשמים שכרכם כפול מהשמים אז זה היה העבודה של עשו שהייתה עומדת בפרשת דרכים ובוכה יום ולילה בוכה יום ולילה בוכה ובוכה ובוכה ובוכה מורידה אין סוף דמעות אין סוף דמעות שהיא לא תהיה עשו שחס ושלום שהיא לא תהיה עשו זה מסביר נתן שפירא שהיא לא תהיה עשו שהיא תוכל ללדת את מלך המשיח תוכל ללדת את משיח בן דוד זה יהודה משיח בן דוד ראובן ראו בן שבכלל אין לו קנאה הוא מציל את יוסף מה בין בני לבן חמי היא ראתה ברוח הקודש היא ראתה היא ראתה את ראובן ברוח הקודש היא הגיע לכאלה קדושות כאלה טהרות שמה שיעקב לא ראה היא ראתה היא ראתה שראובן מוציא את יוסף מהבור יעקב לא ראה את זה עשו רודף אחרי יעקב והיא מוציא את אחיו מהבור אבל רחל אז אז זה היה זה היה זה מסביר נתן שפירא -- פרשת ויגש שזה היה הגדולה של לאה שהייתה בוכה יום ולילה מורידה אין סוף דמעות איך היא תצא מהדבר הזה איך היא תוציא את הרעל מהדם כי את הרעל מהדם אי אפשר להוציא רק על ידי דמעות אין שום עצה אחרת שאדם מוריד אין סוף דמעות מקושר לצדיק אז ככה יוצא לו לאט לאט הרעל מהדם הרעל מהדם ולכן היא זכתה להיקבר עם יעקב אבינו זכתה להיקבר עם יעקב אבינו כי היא זכתה להוציא את את הרעל מהדם היא זכתה להוציא את הרעל מהדם כאן מביא כאן מסכת כלה שוישם את בני יוסף שיעקב פחד לנשק את יוסף שמא נישקה אותו איזה גויה שמא נישקה אותו איזה איזה שיקצה שמא נישקה אותו איזה קליפה אז הוא פחד זה הסיבה אומר שהוא פחד אדם נישק פעם איזה שיקצה איזה קליפה איזה נדה גמרנו הוא כבר לא יכול להתקרב לצדיק גמרנו הוא כבר לא יכול לקבל הארת הצדיק אז יעקב פחד מיוסף שמא היא תיתן לו נשיקה אז הוא עשה כל מיני תנועות שיוסף לא יוכל לנשק אותו -- בדבקות אז אומר פה המסכת כלה פרק שלישי שכל הפחד של יעקב היה שכל הפחד של יעקב היה שמא הוא קיבל איזה נשיקה מאיזה שיקצה מאיזה מאיזה גויה מאיזה פרוצה מאיזה מכשפה מאיזה לילית אז זה היה הפחד שלו אז הוא כבר לא יכול אז הוא אז הוא אז הוא כבר אין לו כלי לקבל את האור של יעקב אז ברגע שיעקב ראה ראה אותו ראה אותו ראה אותו ולא נשקיה ויבך עליו וישק לו אומר הוא לא נתן לו לנשק אותו אמאי לא נשק לו אמאי לא נשק לו דילמא איידי דגלה הוא היה בגלות במצרים איך אפשר שאיזה קליפה לא לא לא לא לא פתאום תעבור לידו פתאום תיגע בו (יש כאן חיתוך קצר) איזה קליפה נגעה בו חס ושלום במיוחד שהוא היה איש יפה תואר ויפה מראה שהיו חותכים את הידיים אשת פוטיפר נתנה אנשים אמרו לה מה קרה לך היית אשה נורמאלית אשה שפויה מה מה מה מה איזה רוח שטות איזה היא -- בידיים עם סכינים יוסף בדיוק עבר אז כולם חתכו את הידיים במקום לחתוך את -- חתכו את הידיים --- אז אז אז יוסף היה אז יעקב היה בפחד נורא בפחד נורא בפחד נורא בפחד נורא ולא נשקיה לפומה דאבא אז עכשיו רק אז יעקב כל החיים הוא נזהר מיוסף שלא שלא ייתן לו איזה נשיקה שמא בכל זאת היה איזה משהו אז אומר המדרש באמת הוא צדק כי כתוב ויפוזו זרועי ידיו שאפילו שנשיקה הוא לא קיבל והוא לא נתן נשיקה אבל היה איזה איזה איזה הרהור איזה טיפת הרהור אז אם היה לו טיפת הרהור אז כבר אי אפשר שהוא ייתן נשיקה ליעקב בשביל טיפת הרהור אומר אפילו אפילו שבאמת באמת לא לא היה נשיקה אבל היה יפוזו זרועי ידיו ותשב באיתן קשתו אז אז אז אז ה' ירחם אז אם אדם יש לו איזה איזה שהיא איזה שהיא נשיקין אפילו נשיקין דקליפה אז ה' ירחם אז הוא כבר לא יכול לקבל את אור הצדיק ולא יכול לקבל שום, הצדיק לא נותן לו להתקרב אליו לא לא נותן לו לגשת אליו וזה וזה וזה היה העניין של לאה שלאה הורידה אין סוף דמעות אומר נתן שפירא הורידה אין סוף דמעות שחס ושלום לא יגע בה בשום אופן שלא שהיא לא תיהפך לעשו שטיפות עשו וישמעאל לא לא יבערו בתוכה לא יהיה לה שום חימום מטיפות עשו ישמעאל -- בפרשת דרכים ששום טיפה של עשו לא לא תהיה בתוכה ולכן היא זכתה להיקבר עם יעקב אבל רחל שלא ידעה את הסוד של לאה שלאה מורידה דמעות יומם ולילה גם רחל נלחמה עם זה לכן היא זוכה להוליד את משיח בן יוסף אבל לא את משיח בן דוד כי כי רחל לא התנקתה מכל הטיפות שמחטא אדם הראשון אומר אבל רחל דלא -- שלא שלא לא הייתה מורידה דמעות כמו לאה לא להיות עשו -- בפרשת דרכים ורזא דמילה כי לאה על ידי הבכייה והדמעות שהוציאה את כל הארס מהדם כי אי אפשר להוציא את הארס מהדם רק על ידי ים של דמעות רק ים של דמעות שהם דינים נתקנה אותה הטיפה שלה אז היא זכתה לתקן את הטיפה שלה - את כל הטיפות כל הטיפות שלה היו טיפות קדושות וטהורות לא טיפות זה עוד טיפות שהם לפני חטא עץ הדעת טיפות טיפות שלפני חטא אדם הראשון היא זכתה להגיע לדרגת אדם הראשון לפני החטא בחינת חווה לפני החטא שהטיפות היו קדושות וטהורות נתקנה הטיפה שלה והיא הוציאה את כל הגבורות מהטיפות את כל הדינים מהטיפות וכולם נמתקו וכל הטיפות שלה היו רק חסדים גמורים בלי שום גבורות רק חסדים שיכולים להמשיך את משיח בן דוד שהוא כולו חסדים לכן מפרש התרגום ועיני לאה רכות -- בחיזוא התרגום אומר בדיוק הפוך עיני לאה רכות - בחיזוא היא היה לה את את העיניים היפות לא לא רחל רחל יפת תואר ויפת מראה אבל היא לא היא עולימתא שפירא דלית לה עינין אין לה עיניים אם חס ושלום יש איזה הרהור איזה טיפה טמאה אז אין לה עיניים - בחיזוא לאה אומר התרגום ועיני לאה רכות - בחיזוא היא זכתה לעיניים הטהורות לעיניים היפות לעיניים הקדושות לדוד יפה עיניים שזה בא שזה בא מלאה שהייתה יפת עיניים שזה שזה אומר התרגום לאה רכות -- בחיזוא כי היופי בעיניים זה בא מהקדושה מהטהרה שאדם מוציא את כל הטיפות הארסיות מהדם שלו ולכן נקברה עמו במערתא ולכן זכתה לאה להיקבר עמו במערתא ולהורות שהיא נתקנה להורות כי אי אפשר להתקרב ליעקב אבינו לצדיק האמת רק מי שנקי מהדבר הזה לגמרי לגמרי כבר אין לו שום הרהור שום רצון לדבר הזה שום דבר לא וזה היא נקברה איתו במערה להורות שנתקנה וחוזרת לאדם הראשון ולכן היא זוכה להיות במערת אדם הראשון כי למעשה מערת המכפלה זה המערה של אדם הראשון של אדם וחווה כי כי אדם אדם הראשון צם 930 שנה הוא צם כל יום להיטהר מהחטא והוא זכה להיטהר לגמרי וחווה יחד איתו האריכה ימים יחד איתו אז מי שזוכה להיכנס להיכנס למערת המכפלה זה רק מי שכבר טיהר את עצמו מכל הטיפות מכל הטיפות של חטא עץ הדעת אין לו שום טיפה של גבורה אין לו שום ארס בדם אין לו שום חמימות דסטרא אחרא אז רק הוא יכול להגיע למערת המכפלה רק הוא יכול להיכנס למערת המכפלה ולכן זכתה לאה להיכנס למערת המכפלה להיות עם אדם וחווה להיות עם אברהם ושרה להיות עם יצחק ורבקה שכל אלה כבר התנקו לגמרי לגמרי לא נשאר להם שום טיפה שום טיפה מחטא עץ הדעת שום טיפה מחטא אדם הראשון ולכן זכתה לאה להיקבר עמו במערתא להורות שנתקנה וחוזרת לאדם הראשון במערתא אבל רחל שהיא לא בכתה כמו לאה היא לא הורידה דמעות כמו לאה שרחל אז היא לא זכתה לתקן את הטיפה שלה היא לא זכתה לתקן את הטיפות את הארס שבדם לצאת מזה לגמרי היא תיקנה שיהיה היא זכתה למשיח בן יוסף היא זכתה לבנימין שבחלקו בית המקדש אבל לזכות למשיח בן דוד שהוא יבנה את הבית השלישי זה רק זכתה לאה שהיא התנקתה לגמרי לגמרי היא הוציאה מעצמה את כל הארס לא נשאר לה שום שום טיפת ארס אז היא יכלה להיכנס למערת המכפלה עם אדם וחווה שזכה לתקן את כל כל חטא עץ הדעת אבל רחל שלא זכתה לתקן את הטיפה שלה ולהוציא את הגבורות והחמימות של הסטרא אחרא זה האש של הסטרא אחרא שבוערת בכל אחד שזה שזה נהפך מהאש שהמאורי המאורי אור נהפכו למאורי אש עכשיו צריך להפוך את המאורי אש למאורי אור כמו שאומר הנועם אלימלך צריך לראות כל הזמן אש ענקית בוערת לפניו צריך לראות כל הזמן אש בוערת עד לב השמים והוא קופץ כל רגע לתוך האש על קידוש שמו הגדול והוא לא רוצה שום דבר הוא לא רוצה שום הנאה בעולם שום חיות מן העולם הזה בכל עת שהוא פנוי מהתורה שהוא ישב בטל לבדו בחדר או שוכב על מיטתו שוכב על המיטה אין לו מה לחשוב הוא חושב הרהורי עבירה קפוץ מהמיטה קח ספר ואם לא אז תחשוב על האש הבוערת אש בוערת עד לב השמים ואינו יכול לישון יהיה מהרהר ויחשוב איך אני קופץ לתוך האש איך 6 מיליון קפצו לתוך האש ונקדשתי בתוך בני ישראל וידמה בנפשו ויצייר במחשבתו אש גדול ונורא בוער לפניו עד לב השמים צריך לצייר כל הזמן אש עד לב השמים בוערת ואני כל שנייה קופץ לתוך האש והאש היא עד לב השמים והוא בשביל קדושת ה' יתברך שובר את טבעו ואני מוכן לשבור את הטבע שלי אני רוצה לקפוץ לתוך האש אני כל רגע מוכן לקפוץ לתוך האש אני לא רוצה שום חיים אני רוצה ללכת אחרי 6 מיליון אחרי סבא וסבתא שלי אחרי כולם כמו שהם זכו לקפוץ לתוך האש גם אני רוצה לקפוץ לתוך האש ושובר את טבעו ומפיל את עצמו לאש על קדושת ה' יתברך זה השמחה הכי גדולה של יהודים כמו שמסופר שהיו 50 50 חסידי גור ירדו מהרכבת הלכו בריקודים לתנור בריקודים אז שואל שמה הנאצי את העוזר היהודי שלו מה הריקודים האלה במקום לבכות אני רואה ריקודים אמר זה הדבר הכי גדול של עם ישראל לקפוץ לתוך האש ללכת על קידוש ה' וזה עושים את זה בריקודים בשמחה זה אין אין מצווה יותר גדולה מהדבר הזה אין שמחה יותר גדולה (יש כאן גזירה) אם ככה ארויס כולם חזרה אני לא רוצה בשמחה מה אני אשמח אותם אני אתן להם לשמוח לקפוץ לתוך האש בשמחה בשום אופן לא זה כתוב -- 50 חסידי גור כמה נשארו בחיים הם סיפרו את זה ואחרי זה זה זה היה בתחילת המלחמה שהגיעו מוורשא מלודז' לקחו אותם חלק לקחו לטברלינקה חלק לקחו לאושוויץ ואחרי זה מביא בסוף המלחמה כבר כבר כבר תש"ד הגיעו מוויז'ניץ הגיעו חסידי וויז'ניץ הגיעו מקארפטרוס מהונגריה אז אז הבחורים לקחו אותם לעבודה אבל בליל שמחת תורה לכבוד החג אז הם היו צריכים קצת לשמח את לשמח את עצמם להראות שגם שיהודים עולים בסערה השמימה אז לקחו לקחו בליל שמחת תורה לקחו איזה גם כן איזה 50 בחורים וויז'ניצים שמו אותם בתוך תאי הגזים בתוך התא כבר כבר הכניסו אותם בתוך התאים ועד שהם פתחו את הברזים של הגז מבחוץ הם שמעו שהם רוקדים ושרים כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים - אז התעצבנו מה השירים רוצים לשמוע בכיות פתחו את התא ריבונו של עולם מה השירים האלה רוצים לראות אתכם בוכים אתם לא בוכים תחזרו בחזרה מחר נחתוך אתכם חתיכות חתיכות נוציא את נשמתכם בכל העינויים שבעולם לא בריקודים (יש כאן גזירה) למחרת בבוקר 8 בבוקר הגיע הפקודה שצריכים משלוח אלף אלף אסירים ממחנה אחר להביא ממחנה עבודה אחר הצליחו לאסוף 950 היה חסר להם 50 פתאום אחד נזכר יש כאן אצלנו 50 בחורים בוא בוא נעלה אותם למשאיות נשלח אותם נמלא את המשלוח אלה אצל הנאצים זה הכל מסודר מדוייק מתויק לא כמו אצלנו ( יש כאן גזירה) הכל בלי אחריות אין סדר אין חשבון אין כלום תלמדו פעם מהנאצים ימח שמם אז הנאצים האלה אצלם הכל מסודר אז אלף זה אלף אין אין קונצים אבל אחד לא ידע מהשני שם לא ידעו שהם עומדים עכשיו להריגה בעינויים אז בא קצין אחד הוציא אותם מהזהו העלה אותם למשאיות אחרי חצי שעה מגיעים רואים כבר לא נמצאים בצריפים כבר כבר נמצאים כמה קילומטר 60 ק"מ כבר קדימה כמה נשארו מהם סיפרו את הסיפור הזה אז יהודים יודעים שהולכים הולכים הולכים על קידוש ה' הולכים על קידוש ה' אין שמחה יותר גדולה מזאת אין אין אין אין אין אין אין תענוג יותר גדול מזה וכתוב באמת מביאים בשם מהר"ם רוטנברג שאלה שהולכים על קידוש ה' בשמחה אז הם מרגישים ממש ממש תענוג מי שהולך על קידוש ה' בשמחה בשמחה אז הוא בכלל לא מרגיש עינויים מרגישים תענוגות וזהו מרגישים את כל התענוגות שבעולם את כל התענוגות שבעולם כל התענוגות שבעולם רק רק עכשיו קראתי סיפור לפני יומיים אחד שמת על קידוש ה' שכחתי את השם שלו אחד שמת על קידוש ה' אחד האנוסים שתפסו אותו אחד האנוסים שתפסו אותו שתפסו אותו תפסו אותו בברזיל תפסו אותו הוא ברח לברזיל שם האינקוויזיציה תפסה אותו והביאו אותו ל אז הוא הוא 3-4 שעות הוא הצליח להחזיק מעמד 3-4 שעות זה סיפור פלא 3-4 שעות והוא היה אדם חשוב מאוד כמעט שר ובסוף ברח לברזיל ושם הוא -- בפרהסיא והוא טען שבכלל -- לנצרות כי רק שורפים אנוסים אבל שהיו פעם נוצרים שהטבילו אמר לא הטבילו אותו זה טעות בכלל לא הטבילו אותו בסוף החליטו הוא היה כזה חשוב שתפסו אותו הביאו בכיכר העיר והביאו את כל המלכים כל השרים וכולם עמדו מסביב ובמשך כמה שעות הוא נאבק עם האש כמה שעות דבר שאי אפשר על פי טבע בכלל הוא היה קופץ מתוך האש וצועק שמע ישראל ועוד פעם צועק שמע ישראל וקופץ לאש וחוזר בחזרה וכולו אחוז להבות צועק שמע ישראל בכזו התלהבות ושמחה כמה שעות עד שבכלל לא הבינו מה קורה כאן אז מובא שבאמת מי שהולך בשמחה על קידוש ה' בכלל לא מרגיש את הצער הוא רק צועק שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד ה' אחד אבל רחל אז אדם אז אדם צריך לצייר כל הזמן אש בוערת מהשמים לא רוצה שום תענוג הוא במקום במקום היחוד שהוא צריך להיות יחוד קדוש ונורא שנופל לקליפות היה מוכן להישרף באותו רגע שיקחו אותו לאושוויץ לטברלינקה וישרפו אותו במיליון שרפות ויחתכו אותו חתיכות חתיכות מאשר ירגיש איזה תענוג גשמי שבא מצרעת עור הנחש במחשבתו כאילו אש גדול ונורא בוער לפניו עד לב השמים והוא בשביל קדושת ה' יתברך שובר את טבעו ומפיל את עצמו לאש על קידוש ה' יתברך ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה וככה אז הוא מקיים כל רגע הוא מקיים את מצוות קידוש ה' ואינו שוכב בכלל בטל אלא כל רגע הוא מקיים מצוות עשה של קידוש ה' - שום הנאה משום דבר גשמי שום דבר גשמי לא מממון לא מאוכל לא מיחוד שום דבר לא מתשוקות שום דבר הוא צריך הוא צריך הוא צריך בכל רגע לחשוב אני מוכן עכשיו להישרף להיעקד על קידוש ה' שיחתכו אותי חתיכות חתיכות יחתכו אותי כמו הנאצים שהיו חותכים אנשים במשך שעה שלמה חותכים אותם הוציאו מצאו מסמך שאנשים שבמשך כמה חודשים חתכו אותם חתיכות חתיכות בסוף ברגע ביום האחרון הצליחו לכתוב עם הדם לתאר את זה והשאירו את המסמך ואת המסמך הזה מצאו בסוף אחד הצליח לתאר מה הם היו באיזה מרתף איזה כמה עשרות אנשים והיו מתעללים בהם כל יום היו באים להתעלל בהם ועושים להם את כל הענויים שבעולם והשתדלו שכמה שיותר כמה שיותר יחיו שיכולו להתעלל בהם בסוף אחד הצליח לתאר את כל זה זה נמצא בספר השחור את כל התיאור בדיוק תיאורים נוראים שזה התיאור הכי מזעזע שבכל הספר הזה תיאורים נוראים הוא מתאר שלקחו שני אנשים שמו אותם על פח הדליקו פרימוס תחתיהם וככה צלו אותם על הפח הושיבו אותם כל מיני ייסורים נוראים שרק מובא בספר השחור מובא מובאים התיאורים האלה ורוב העדים זה גויים ששמעו את הדברים האלה או יהודים שהצליחו לכתוב עם עם הדם ומצאו בסוף בצורה פלאית הם הצליחו למצוא את הדפים האלה ואדם צריך לחשוב אני מוכן לכל הדברים האלה לכל הדברים האלה אני מוכן לכל הדברים האלה אני מוכן לכל הדברים אני מוכן ובמקום להרגיש איזה תענוג גשמי מאיזה שהיא תנועה בעולם וזה וזה צריכים לכוון בכל פסוק שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד וגם ברכה ראשונה של שמונה עשרה צריכים את זה לכוון פסוק ראשון של קריאת שמע ברכה ראשונה של שמונה עשרה צריכים לכוון שאני מוכן עכשיו ללכת על קידוש ה' שישרפו אותי ויסקלו אותי יחתכו אותי לכל החתיכות שבעולם ועוד יכוון אם יענו אותו כל אומות העולם בכל העינויים הקשים כל העינויים הקשים כמו שאומר ר' נתן שאם היו באים עלי כל העינויים הקשים והיו עושים לי את כל העינויים בעולם זה לא היה מספיק לשנייה זה זה בקושי יכול לכפר על על הרהור אחד כל העינויים שבעולם יכולים בקושי לכפר על הרהור אחד רק על ידי הצדיק האמת זה יכול לכפר אם לא הצדיק האמת אז לא יספיק כל כל העינויים בעולם בשביל הרהור אחד אם לא הצדיק האמת אז לא יספיק כל העינויים בעולם בשביל הרהור אחד להפשיט את עורו אדם צריך לדעת על הרהור אחד מגיע לו כל הייסורים כי הכאב שהוא עשה לנשמה הכוויה שהוא עשה לנשמה יותר קשה מכל העינויים שבעולם עורו מבשרו להכחיש ח"ו יסבול כל הייסורים ולא יודה להם ח"ו וזה צריכים לכוון בשמונה עשרה ברכה ראשונה של שמונה עשרה ויצייר בדעתו ובמחשבתו כאילו עושים לו כל הנ"ל יצא ידי חיוב קריאת שמע ותפילה כדין ואכילה וזיוג ויחוד הקדוש צריך כל רגע לכוון את זה אני מוכן שישרפו אותי באותו רגע ויסקלו אותי באותו רגע ויחתכו אותי חתיכות חתיכות אין סוף חתיכות כי הנאצים היו בהרבה מקומות מכניסים אנשים למרתפים כל מיני מקומות ובמיוחד משאירים אותם בחיים כמה שיותר לחתוך אותם לחתיכות חתיכות קטנטנות קטנטנות -- בשפודים בכל מיני דברים כל מיני עושים את כל העינויים ויחד עם זה משתדלים שישארו בחיים כדי שיוכלו הלאה להתענג על על ההתעללות שבהם יתחיל להרגיש תענוג גשמי וכל פעם שאדם מרגיש איזה תענוג גשמי ידע שכל תענוג גשמי עוד משלמים על זה בגהינום גם כן כמו שר' נתן מביא תפילה מ"ו שכל על הכל משלמים אפילו על ההיתר משלמים בגהינום ומיד יאמר בפיו ובלבבו אני רוצה היה לי יותר תענוג אם היו שורפים אותי ושמחה בעשיית המצווה של ונקדשתי בתוך בני ישראל - איזה תענוג גשמי שהוא מהצרעת משכא דחויא כי באמת זה לא שייך לנשמה בכלל הנשמה אין לה שום הנאה משום דבר גשמי משום אוכל גשמי משום יחוד גשמי משום דבר זה רק זה קיבלנו עונש אחרי חטא עץ הדעת זה לא טבע זה לא טבע בבריאה זה לא טבע הבריאה זה לא, הטבע שבבריאה זה רק רק לימוד גמרא רק דבקות בה' רק לכוון בשמונה עשרה זה הטבע של הבריאה כל שאר הדברים זה לא טבע זה לא טבע זה כמו אנשים חולי נפש זה לא טבע אדם חולה עושה דברים הפוכים מהשכל אדם עושה דברים הפוכים מהשכל מהנשמה שלו כל ההנאות הגשמיות זה דברים הפוכים מהנשמה זה דברים הפוכים מהשכל של הבן אדם רק צריכים ללכת איתו לפי המוחין דקטנות שלו אי אפשר להגיד לו עכשיו תקפוץ לתוך האש כפשוטו הולכים איתו לפי לפי כמו ילד קטן כמו אינדיק עושים תחת השולחן כמו אינדיק גם אני אינדיק הצדיק מראה לו גם אני אינדיק בסוף הוא מתלבש בסוף הוא שם בגדים בסוף הוא מוציא אותו מהתאוות אומר הנה אפשר לחיות בלי תאוות גם אני חי בלי תאוות אבל אבל שאדם ידע שהוא אינדיק שאדם ידע שהוא שהוא בצרעת עור הנחש מהרגשת תענוג גשמי ותמיד יתפלל על זה מתי אני כבר אצא מהדברים האלה מתי אני אצא מההנאות הגשמיות האלה מתי אני לא ארצה את זה איך זה תופס אותי כמו שהרב'ה אומר אני לא קולט איך זה אנשים בכלל נתפסים לזה הרב'ה אומר אני לא יכול לקלוט הרב'ה אומר ואני לא יכול להבין הרב'ה אומר הרב'ה הבין כל דבר את זה הוא לא יכל להבין הוא לא יכול להבין הרב'ה היה כל כל העולם היה פרוש לפניו עליונים ותחתונים מראות הכוכבים סודות התורה אומר זה אני לא יכול להבין זה אני לא יכול להבין הכל אני מוכן להבין זה אני לא יכול להבין איך אנשים שקועים בדברים האלה רוצים את הדברים האלה אני לא יכול להבין את זה לא יכול להבין את זה הרב'ה אומר לא לא יכול לקלוט לא יכול לקלוט את זה אני לא יכול לקלוט הרב'ה אומר איך אנשים שקועים בכאלה דברים מה יש כאן מה צריך את זה והוא גודל עוצם מעלתו בשבירת התאווה הכללית שזה כולל את כל התאוות הרעות תאוות המשגל אי אפשר לבאר ולספר ובאמת אחרי גיל 13 היה לרב'ה הרבה ניסיונות לחיות שם בין הגויים בכפרים להסתובב שם אז היה לרב'ה הרבה ניסיונות והרב'ה אמר והרב'ה התפלל על ניסיונות כי כל העניין שיש לאדם כל פעם ניסיון חדש זה זה העניין עד שכבר אין שום שום ניסיון כל עוד שיכול עוד ניסיון אז הרב'ה התפלל שיהיה ניסיון כי אם יכול להיות ניסיון סימן שעוד יש לי דמים עכורים יש לי ארס בדם יש לי טיפות מחטא אדם הראשון והטיפות האלה פתאום מתעוררות פתאום אדם רואה איזה קליפה מתעורר לו מתעורר לו איזה מחשבה סימן שעוד יש לו הוא מלא כולו ארס אז אז אז אז אבל הרב'ה אפילו במחשבה זה לא התעורר לו זה רק היה איזה דק שבדק שככה אדם מתנקה לגמרי בא לו עוד ניסיון ועוד ניסיון זה עד שהוא מתנקה לגמרי כי אמר שאין זה תאווה כלל שמי שהוא רק חכם אמת אפילו עכו"ם הרב'ה אומר אפילו גוי אפילו גויים אינשטיין התגרש מאשתו כל כל מיני גויים התגרשו מנשותיהם אפילו לא יכלו לחיות כאלה חיי אישות אחר כך אשה שנייה שכבר הסכימה להיות בפרישות כי היא ידעה שהאדם הזה בין כה וכה הוא לא רוצה את הדברים את האלה הוא היה הוא היה יהודי אבל מסכן הוא ב5 שנים האחרונות כבר אמר יש אלוקים -- הוא חוק היחסיות ופיזיקה והוא והוא חשב שאפשר להשתלט על העולם עם המדע וכל מיני שטויות בסוף אחרי כל השנים הוא אמר חבל על כל החיים שלי שניסיתי למצוא כל מיני פתרונות לרעידות אדמה להוריקנים -- עכשיו -- נשארו מיליון אנשים מציקלון נשארו מיליון אנשים נשארו בלי קורת גג זה הוא חשב שהוא יוכל לעצור את את את האסונות הטבע שזה רק בגלל העבירות אנשים עושים עבירות אז באים רוחות סערה הרב'ה אומר מי יכול לעצור את הרוח סערה רק מי שיש לו כוח בידיים זה הצדקה שיכולה -- כחוט הסערה אם אדם לא נותן צדקה אז אז אז אז באים רוחות סערה מעיפים מעיפים לו את הבית מעיפים אותו (יש כאן גזירה) מאות אלפים הרוגים מיליוני אנשים בלי קורת גג הנהרות עולים האוקיינוס עולה שוטף את הכל אז זה זה הכל בא מהתאוות הרעות לכן במקומות שאין יהודים שם יש את כל ההוריקנים וכל הטורנדים וכל וכל הטייפונים זה הכל הכל זה זה איפה שלא לומדים תורה אז אין אין מי שיגן אין מי שיגן אין מי שיגן היה רעידות אדמה נוראות בדיוק מקסיקו במקסיקו סיטי שם לא היה רעידת אדמה היה הרעידה עברה צפונה בהתחלה הודיעו שבתוך מקסיקו אחרי זה התברר זה צפונה מיד מיד התקשרתי ל- ממיאמי אז אמרו לי לא אז אז אמרתי יש שם ישיבות מקסיקו עצמה יש ישיבות מקסיקו סיטי אז לא היה שם לא היה שם שום רעידת אז אז הישיבות מגינות ומה שהיה לפני 20 שנה יותר אז בדיוק שום יהודי לא היה באותו מקום כל הבניינים המרכזיים שקעו באותו יום היהודים איחרו איחרו לעבודה כולם הגיעו חצי שעה יותר מאוחר ב8 בדיוק הכל שקע איזה מיליון אנשים נהרגו אי אפשר לבאר ולספר אז איפה שיש יהודים אז היהודים מגנים היהודים מגנים יהודים מגנים אבל אבל אבל יש דין ויש דיין ועל הכל משלמים על הכל משלמים אז אפילו עכו"ם אפילו עכו"ם יודעים שזה הדברים האלה זה דברי תועבה זה זה נגעלים מזה הם לא יכולים לקיים חיי אישות אפילו בחיים הפרטיים שלהם אז אפילו עכו"ם הרב'ה אמר אם הוא טיפה שקוע בחוכמה בחוכמה שלו הוא כבר לא יכול לסבול את הדבר הזה הוא כבר לא יכול יש לו כזה הנאה מהדברים האחרים מדברים רוחניים שהוא לא יכול לסבול את הדבר הזה אפילו עכו"ם אז למה שנהיה יותר גרועים מעכו"ם למה שנהיה יותר גרועים אברהם בן הרמב"ם כותב אברהם בן הרמב"ם כותב במספיק לעובדי ה' למה נהיה יותר גרועים מערבים הוא אומר יש פקירים אצל הערבים יש פרושים לגמרי והערבים אפילו מעוורים את עצמם אצל הערבים יש הרבה מאוד עיוורים אז הם עושים את זה בכוונה יש להם כל מיני שיטות איך איך לעשות את זה בכוונה כי הם מסתגרים שנים בחדרים סגורים כל מיני פטנטים יש להם איך לאט לאט להתעוור פשוט לא לראות חיזו דהאי עלמא עולם הבא אין להם אבל אבל הם מבינים שחיזו דהאי עלמא זה זה זה זה זה חיזו דהאי עלמא אסור אסור לראות כאן את העולם אסור לראות פריצות אסור לראות דברים הם מבינים אז הערבי מבין רוב הערבים הערבים העיוורים הם עושים את זה הם עושים את זה בצורה מלאכותית אז אפילו עכו"ם יודעים שאסור לראות את העולם ואסור חיזו דהאי עלמא ואסור לדעת מהעולם ואסור לדעת מה שקורה בעולם ואסור לדעת מה שהולך בעולם אפילו עכו"ם הרב'ה אומר אפילו עכו"ם אז למה אנחנו היהודים נהיה יותר גרועים מעכו"ם ר' לוי יצחק היה בטשקן אמר אמר איזה קטרוג על עם ישראל ששם הולכים מכוסים מכף רגל ועד ראש אנחנו כל מיני קונצים וזה זה מפרשים שהמן אמר המן אמר ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים ודתי המלך אינם עושים לא שווה להניחם הוא אומר דתיהם דתיהם לא שווה מה מה דתיהם הערבים צמים רמדאן מה מה מה דתיהם הם צמים יום כיפור מה אכפת לך גם הם עושים מסיבות מה מה מה עינך צרה במסיבות של היהודים אלא הוא אמר שיהודים זה זה עם פלא לכל עם יש איזה איזה מעלה הערבים הולכים מכוסים בתשכ"ז כולם הלכו מכוסים היו רואים עין אחת או שני עיניים זה מה שהיו רואים היו כולם מכוסים מכף רגל ועד ראש אחרי זה קלקלו אותם במשך מתשכ"ז עד היום זה כבר 33 שנה אז הספיקו לקלקל אותם אבל לא ראו מכנסיים אצל הערבים שום דבר לא ראו לא היה דבר כזה אז אז זה מה שהמן טען לכל עם כמה שכל העמים הם ה' ירחם איפה שהם נמצאים אבל יש להם איזה איזה נקודה בחיצוניות כלפי חוץ כמו שכתוב נערה מואביה בשדה מואב אז אמרו אז אז הוא בעז כל כך התפעל איך היא מתכופפת איך היא מכסה את עצמה מתנהגת בקדושה היא ילדה מלמדים איך להתכופף זה לימוד מיוחד מלמדים איך להתכופף שהיא תתכופף בתנוחה מיוחדת שתמיד היא תישאר מכוסה לא מתכופפת פתאום השמלה מתרוממת מאחורה מקדמה מהצדדים ה' ירחם ואם עובר איזה גבר אז ה' ירחם מה שקורה באותו רגע הוא יכול לרדת ישר לשאול תחתיות ולגהינום באותו רגע אז מלמדים ילדה במיוחד איזה תנוחות לעשות איך מתכופפים זה לימוד מיוחד שרק בתים צנועים וקדושים זוכים ללמד את הילדה תמיד לכסות את הרגליים תמיד להוריד את השמלה ותמיד להתכופף בישיבה שתמיד יושבים ככה וזה הוא רואה אצל רות רות הגיע בסך הכל ממואב אז הוא רואה פתאום כאלה תנועות שהוא לא ראה אצל אצל נערות יהודיות הרבה נערות שם באות ללקוט שיבולים והכל ובטח מתכופפים לארץ וכל מיני פוזות לא צנועות שלא עושים את זה בכוונה אבל אבל אבל זה לא בכוונה אבל זה לגהינום הוא והיא היא תלך לגהינום וזה שנכשל וראה וראה באותו רגע את התנוחה הזאת גם הוא ילך לגהינום אז על כל פנים אז פתאום הוא רואה כזה צניעות כזה קדושה כזה זהירות כזה עדינות כזה ישוב דעת יצא מדעתו אז באו זה כנראה שם מלמדים במואב כנראה יש איזה מקום כזה מכללה כזאת שמלמדים את זה נערה מואבייה אז אז באותו רגע אומר הבן איש חי הוא הוציא לו את כל הרוח מהמפרשים באותו רגע כבר הוא איבד את כל ההתלהבות שלו וככה הוא היה מביא לה עגלות פטומות והוא היה עושה לה מסיבות והיה מיד מכניס אותה לארמון שלו ברגע שהוא קירר אותו אז כבר רק הביא לה 6 שעורים או 6 סאים שעורים וכבר לא אז אומר השפת אמת אם הוא היה נשאר בהתלהבות הראשונית שלו בכל ההתלהבות בכל ההתלהבות שהיה לו בראיה הראשונה שהוא ראה כזה קדושה כזה צניעות והיה מתלהב והיה מכניס אותה מיד לארמון שלו בשירים וריקודים בשמחות והוא היה מיד אומר זאת אשתי וכזה צניעות אין אז מיד היה בא מלך המשיח אומר השפת אמת זה וזה אבל כיון שההוא קירר אמר נערה מואבייה יש כזו מכללה שם שלומדים כאלה דברים אז ממילא כבר יצא כל הרוח מהמפרשים אז כבר הוא הביא לה שם קצת שעורים וכבר וזה הסתובב וכבר עד שנולד דוד כבר היה ארבעה דורות דור רביעי רק וכבר וכל הצרות אז אז אז כל העניין של רות רות המואבייה רות המואבייה שהיא שהיא אם המלכות -- אם המלכות זה הכל הצניעות והקדושה שלה שכזה שכזו צניעות לא ראו בשום מקום לכן בתיה בת פרעה זוכה להיכנס עם הגוף לגן עדן ושרח בת אשר זוכה להיכנס עם הגוף לגן עדן כתוב כאן במסכת כלה ששבעה נכנסו עם הגוף לגן עדן מסכת כלה כאן מביא אליעזר עבד אברהם בזכות שהוא מילא את השליחות כי אליעזר עבד אברהם היה לו כל כך הרבה נגיעות הוא כל כך רצה שתהיה בתו ליצחק יצחק יהיה לבתו והוא יכול להכשיל את השליחות להגיד לא מצאתי ולא ראיתי ובאתי לשמה שמעתי שבתואל הרשע הכי גדול בעולם מה מה מה יש לך למצוא שם עם כל הוא עשה את השליחות ועשה סימנים על עין המים והמים הוא ראה שהמים עולים לקראתה וככה הוא בחן שהיא צדיקה ועשה עוד כל מיני סימנים הוא יכל בלי סימנים הוא לא ידע הוא לא יכל למצוא אותה יכל יכל למעול בשליחות ואחרי שהוא כבר כבר כבר ואחרי זה הם אמרו ש

⚠ תמלול גולמי לא ערוך

זהו התמלול המלא של השיעור כפי שתומלל מההקלטה, ללא עריכה. הוא מובא למעוניינים לראות את השיעור בשלמותו ובהקשרו. ייתכנו טעויות תמלול, אי-דיוקים או שיבושים — אין להסתמך עליו כמקור מדויק. הגרסה הערוכה והמסודרת מופיעה במאמרים שבאתר.

צד ב' הם לא רוצים לתת אותה אז הוא יכל להגיד לאברהם הם לא רוצים הייתי הם לא רוצים ולחזור הביתה עכשיו תיקח את הבת שלי לא הוא עשה השתדלויות אתם לא רוצים אני אלך ואני אקח אותה ואומר הבן איש חי עוד מעט אני ארים פה את כולכם ראו שבתואל מת עוד מעט כולכם תמותו ועשה להם כל מיני טצדקי והפחדות שיסכימו לתת לו את רבקה אמרו תשב הנערה איתנו ימים או עשור מקודם הם אמרו מקודם קודם אמרו כל אשר דיבר ה' אומר מה' יצא הדבר מה זה מה' יצא הדבר אלא שמעו את הבת קול אז כתוב באמת במועד קטן מביאים מביאים המפרשים מועד קטן י"ח עמוד ב' שר' יהודה אמר שמואל אומר שבכל יום יוצאת בת קול אליעזר פתח לו את את האוזניים הוא שמע את הבת קול יש בת קול שאומרת מכרזת בת פלוני לפלוני שתמיד אדם ידע שזה השידוך האמיתי אז אז זה הוא שמע אז אמר מה' יצא הדבר הוא שמע את הבת קול בינתיים מת בתואל באותו לילה אז החליטו לנקום בו אה הרגת לנו את בתואל אז עכשיו אנחנו נראה לך אז אומר אז אומר הבן איש חי עוד מעט כולכם תמותו אתם חושבים רק בתואל מת כולכם תמותו עוד מעט אז מיד הם הסכימו לך לך מיד מיד אז על כל פנים היה לו מיליון תירוצים לאברהם להגיד לו תשמע בתואל מת ואי אפשר אמרו לה לשבת שבעה ואי אפשר היה לקחת אותה ומיליון תירוצים היה לו מיליארדים תירוצים להגיד לאברהם אבינו שמתחילת על כל צעד ושעל להגיד תירוצים חדשים למה השליחות לא לא בוצעה ועל ידי זה לעשות לאברהם אולטימאטום להצמיד אותו לקיר להגיד לו עכשיו תיקח את הבת שלי וזהו הוא במקום זה הוא מילא את השליחות הוא עשה את כל ההשתדלויות הוא עשה סימנים ואיך לגלות כזאת ילדה בתוך מיליון בתוך ערמה של קש לגלות איזה סיכה קדושה וטהורה בתוך מיליון טמאות ביוב בתוך רפש של ביוב אגם של ביוב למצוא שם איזה איזה סיכת יהלום ועשה את כל הטצדקי שאפשר שאפשר למצוא אז הוא זכה בזכות כל המסירות נפש הזאת שהוא נכנס עם הגוף לגן עדן זה היה אליעזר אחרי זה אחרי זה בתיה בת פרעה ומכל השמות שהיה לאברהם אבינו למשה משה רבנו עשר שמות היה לו בחרו בשם של בתיה כי כי באמת בתיה הגיע באותו רגע לכזה לכזה התפשטות הגשמיות שהיא נכנסה עם הגוף לגן עדן אחרי זה מן המים משיתיהו וזה מה שאמר דוד המלך ימשני ממים רבים דוד המלך התפלל שימשני ממים רבים ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים זה הייתה התפילה של דוד ושזה זכתה בתיה עם משה כי מן המים משיתיהו אז אז אומר אומר כאן המסכת כלה פרק פרק פרק שלישי כל זה פרק שלישי מה שאנחנו קוראים עכשיו מה שקראנו כל הזמן זה היה פרק שלישי אומר ימשני ממים רבים אומר אם יעקב ויוסף שלא רצה שיעקב ייתן לו נשיקה אפילו שמא הוא קיבל נשיקה מאיזה לילית מאיזה פרוצה חס ושלום אז הוא לא רצה אז הוא מרוב פחד אז הוא לא רצה ששום נשיקה כל החיים שלו אז אז כל כל זה כתוב כאן פרק שלישי במסכת כלה ועכשיו מסופר כאן כי מן המים משיתיהו ש-- בתיה כי בתיה הגיע להתפשטות הגשמיות היא הייתה בת בת מלך והיא היא הסכימה למות שיתפסו אותה יהרגו אותה אפילו העיקר להציל את משה היא אמרה זה זה גואלם של ישראל לכן כתוב כתוב ותשכם בעוד לילה אומר האר"י מדרש הגדול ותשכם בעוד לילה זה בתיה בת פרעה שהייתה שהייתה כבר כמה ימים קודם כמה שעות קודם מחפשת היא ידעה כבר שמשה נולד כי זה כבר ידעו 3 ימים ושליש לפני שהוא נולד כבר ידעו שהוא הולך להיוולד ברגע שהוא נולד אמרו עכשיו הוא נולד אז אז היא הלכה היא ידעה שעכשיו יזרקו אותו אז היא הסתובבה כבר כמה שלושה חודשים היא מסתובבת על שפת היאור בדמדומים של הבוקר ושל הערב בין השמשות ובין עלות לשחר לזריחה שאז זה הזמן שזרקו את התינוקות אולי איזה מישהו ימצא אותם ואיזה גוי ימצא אותם ויגדל אותם ויחזיר אותם אז היא הייתה מסתובבת כדי לגלות את התיבה של משה וזה מן המים משיתיהו ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים מן המים משיתיהו אמר -- וכל עם ישראל זה בזכותה כי לולא לא לא היה משה רבנו הכל זה זכות בתיה בת פרעה שהיא פשטה את הגוף לגמרי כדי לעשות את המעשה הזה היא פשטה את הגוף לגמרי והיא הוציאה את כל הטיפות של הסטרא אחרא מתוכה ופשטה את הגוף לגמרי והיות והיא הביאה ישועה לישראל והיא הביא חיים לישראל כי על ידי שהיא הביאה את משה אז משה עם ישראל יצא ממצרים וקיבלו תורה ועל ידי זה עם ישראל חי לעולם יש בית מקדש ויש עם ישראל ויש ארץ ישראל כל זה הזכות של בתיה בת פרעה אז כמו שהיא הביאה חיים לישראל חיים לעולם אז גם היא תזכה לחיי עולם בזכות זה אומר כאן כאן המסכת כלה פרק שלישי בזכות זה גם היא תזכה לחיי עולם כמו שהיא היא זכתה להאריך חיים לעם ישראל אז היא תזכה להאריך חיים לעולם ועד ושרח בת אשר היא היא סיפרה ליעקב שיוסף חי כי אם יעקב היה נותן עיניו כולם פחדו שיעקב ייתן בהם מה יוסף חי אז רימיתם אותי אז הקפדה אחת של יעקב נתן עיניו ונעשה גל של עצמות אז פחדו כולם כולם להגיד ליעקב ייתן מה רימיתם אותי 22 שנה הוא כן חי מה אתם סיפרתם לי לפני 22 שנה שחיה רעה אכלתהו הרי זה הכל זה הכל שטויות שעיר עיזים הבאתם לי בדם כותונת עם דם זה הכל היה הצגה עכשיו תפסתי אז היה כזה פחד להגיד לו את האמת שיוסף חי היא אמרה יהיה איתי מה שיהיה איתי אני צריכה להגיד שהצדיק חי אז היא זכתה לחיות חיי עולם אדם מקריב את עצמו למען הצדיק אז הוא זוכה לחיי עולם וזה שרבנו אומר הוא לא קולט רבנו אומר דבר אחד אני לא יכול לקלוט מה אנשים רצים אחרי הדברים האלה הכל אני יכול לקלוט חוץ מהדבר הזה הכל אני יכול להבין בזה הרב'ה המוח שלו סתום לא יכול להבין לא יכול להבין מה אנשים רצים אחרי כאלה הבלים שטויות תועבה טומאה ביוב מה מה יש כאן תעלת ביוב פתאום אדם קופץ לתוך האסלה ואוכל שם בתוך האסלה בכזה הנאה בכזה תענוג פשוט להיכנס לתוך אסלה עם הראש ראש לתוך האסלה ולאכול את זה בשיא התאווה זה בדיוק זה בדיוק הדוגמא אומר אפילו גויים לא יכולים לסבול גויים טיפה יש שכל טיפה ישוב דעת חכם אמת אפילו עכו"ם לא יכול לסבול את זה אם הוא טיפה חכם אז כבר כולם המון גויים מתגרשים או שהנשים מסכימות מסכימות לחיות חיי פרישות לא יכולים לסבול את זה - תאווה זו תאווה כלל חכם בחוכמת הניתוח ויודע סדר האיברים של האדם איך ממאס את זה בתכלית המיאוס תכלית הגועל הרב'ה לא יכל לסבול את זה מה זה כאן זה גם חכם אמת טיפה אז בכלל לא נחשב ניסיון כלל וכמובן שזה זה עבודה גדולה כי כי אם לא יהיה עבודה זה זה ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה שתמיד אברהם חשב שלשרה לא היה יצר הרע בכלל אחרי זה התגלה לו שהיא הייתה תמיד כבת 20 תמיד היה תמיד היה לה יצר רע תמיד היא נלחמה עם היצר רע ואף על פי כן היא זכתה להיטהר ולהתקדש ולהגיע להיות להיות כבת 127 והיא היא הייתה בת 7 והייתה בת 20 ועברה כל מה שעובר על ילדים וילדות וכל מה שעובר על כל אחד עבר גם על שרה אבל מיד היא ידעה שזה זה מיאוס והיא ידעה שזה תועבה ישר ישר היא היא זיהתה שזה יותר גרוע מסם המוות וישר היא התפללה ובכתה וצעקה להימלט מזה כמו שבורחים מערבי ממחבל מאיזה נאצי אז היא ידעה שצריכים לברוח מזה זה הייתה המעלה של שרה שהיא ידעה שצריכים למאס את זה ולברוח מזה ולצעוק מיד אז אם אדם צועק ובוכה אז הוא ניצל אז הוא יוצא מזה וכמובן שהאנשים האלה שכבר התגשמו בעניין הזה והם כולם חתיכת ביוב כולם חתיכת ה' ירחם מה בכלל בכלל אי אפשר לדבר מהם עם זה מדברים זה רק נהיה הפוך לא עלינו כל כך דעתם נתערבה דעתם והטרפה דעתם שהם לא יודעים מה זה טוב ומה זה רע מה זה אור ומה זה חושך לא יודעים כלום לא רואים כלום עד שאי אפשר בכלל לא יכולים להבין מה מדברים איתם בכלל ואין נכנס בליבם הדבר כלל בכלל לא מבינים שאפשר את זה למאס הרי זה החיות שלהם איך אפשר את זה למאס בכלל לא קולטים מה קורה מה מדברים איתם אי אפשר לדבר בזה הרבה עם אנשים בכלל ומי שהוא חכם אמת בקצת יכול למאס תאווה זו לגמרי ובכלל זה לא ניסיון זה לא ניסיון אין בזה תאווה זה רוח שטות של רוח שטות של רוח שטות שצריכים להכפיל את זה באין סוף רוח שטות כדי להבין אולי אולי נבין מה זה בכלל בכלל זה לא ניסיון ותמיד באותו שנייה יש איזה ניסיון אז זה רק זה ה' עושה את הניסיון הזה זה מלמעלה יש איזה משהו שעושה את הניסיון אבל זה זה רוח שטות גמור זה משהו למעלה כדי כדי להפוך את המאורי אש למאורי אור שנוכל לראות אש גדולה עד השמים בוערת ולקפוץ לתוך האש אין זה תאווה כלל וגודל חוזקו בשבירת תאווה זו היה קדוש ונורא מאוד מאוד - שאין לו שום תאווה כלל שום תאווה כלל וזה וזה מה שמסביר כאן נתן שפירא שזה הייתה לאה שהיא זכתה לצאת מזה לגמרי זכתה להינקות מזה לגמרי ורחל ולכן היא זכתה אז עיניה רכות יאיין בחיזוא היא זכתה לעיניים היפות ליפה עיניים והוא אדמוני עם יפה עיניים וטוב רואי היא זכתה לעיניים יפות ורחל להיפך שלא זכתה להיקבר במערת המכפלה שהיא רחל זה פירושו אנחנו רחל וודאי הייתה טהורה וזכה אבל אנחנו אנחנו זה אנחנו שעוד לא היטהרנו שזה תיקון רחל הלילה כבר אומרים כבר תיקון רחל שיומיים לא לא אמרו אבל עכשיו כבר נגיד תיקון רחל שזה הכל זה לצאת מהתאווה הנוראה הזאת שמזה נולדים רוצחים ונאצים ומחבלים ומתי ולכן כיון שהיא לא נתקנה מזה לגמרי לא נקברה עמו במערתא כי היא התביישה להיקבר במערת המכפלה זה היה הכל על פי הדיבור שהיא פחדה להיכנס לראות את אדם וחווה את אברהם ושרה יצחק ורבקה בשעה שהיא עוד לא טהורה לגמרי לא זכה לגמרי כי היא ידעה שהם מאירים בכאלה אורות כמו כתוב הגמרא אומרת בבא בתרא יש כאן גמרא בבא בתרא אז אומרת הגמרא שבשעה שרב הונא הוא הוא מדד את המערה דף נ"ח הוא מדד את המערה אז הוא הלך למדוד את מערת המכפלה אז הוא נכנס לאברהם ושרה הוא נכנס הוא ראה יצחק ורבקה יעקב ולאה שהוא הגיע למערת אדם הראשון יצאה בת קול יותר אין לך רשות אבל הוא הספיק לראות את העקב של אדם הראשון שהיה מאיר יותר ר' בנאה אמר ר' בנאה הסתכלתי ושני רגליו דומים לשני גלגלי חמה אז לפי זה נבין מה שאומר כאן נתן שפירא שהיא היא התביישה להיכנס לכזה מקום שיש שיש שם אור יותר מאור החמה אם העקביים מאירים כאור החמה אז מה זה אז מה הידיים ומה הראש ומה הגולגולת ומה המוח שזה מאיר שבעתיים כאור שבעת הימים אז היא התביישה להיות בכזה להיות ליד כאלה אורות אומר נתן שפירא היא לאה זכתה להיטהר יעקב זכה להיטהר אבל היא התביישה להיות על ידי אדם על יד אדם וחווה ששני גלגלי עקביו דומים דומים לגלגלי חמה גלגלי חמה רחל שלא זכתה לבכות כמו כמו לאה אז היא לא זכתה לעיניים היפות של לאה להיפך עולימתא שפירא דלית לה עיניין עולמיתא שפירא דלית לה עיניין ומאחר שלא נתקנה לכן לא נקברה עמו במערתא מפני הבושה שלה איך איך היא איך היא תעמוד לפני אדם הראשון איך היא תראה את אדם הראשון שתפוח גלגל עקבו מאיר כגלגל חמה הסתכלתי בשני עקביו שני גלגלי חמה אז גלגלי חמה אז אז איך היא תוכל להיכנס לכזה מקום הרב'ה אומר צריכים להרגיש ייסורים של ברית מילה וזה דבר פשוט שכל אדם יכול להרגיש את זה הרב'ה אומר כל אדם אומר הוא פליאה גדולה אומר שכל אדם יכול להרגיש הרב'ה אומר להרגיש ייסורים של ברית מילה זה זה בכלל לא ניסיון הרב'ה אומר בכלל לא קשה בכלל זה זה זה רק טיפה להחליט טיפה ללכת ברחוב עם שמירת עיניים הזיוג של הצדיק הוא קשה עליו מאוד לא די שאין לו שום תאווה ייסורים ממש כמו בשעת ייסורי התינוק בשעת מילה כי ממש ייסורים של תינוק בשעת מילה ויותר מזה יש לצדיק אבל הצדיק ייסוריו גדולים משל התינוק זה ייסורים נוראים זה ייסורי תופת אין ייסורים יותר גדולים מזה וזה היה אצלו דבר פשוט אומר שכל אדם כל אדם הרב'ה אומר יכול לזכות לבוא למדרגה זו כל אדם וכפי הנראה היה שקדושתו של עצמו גבוה יותר ויותר עוד יותר כמה שאנחנו נעלה בדמיון וננסה לדמיין ולטפס בסולמות הדמיון על כנפי הדמיון נשוט ונרחף על כנפי הדמיון לא נוכל לעולם לתאר אפס קצה מקדושת הרב'ה מהייסורים שהרב'ה היה מרגיש באותו רגע לא נוכל אפס קצה לתאר לעצמנו מה שהרב'ה הרגיש באותה שנייה באותה שנייה את הייסורים הנוראים את הייסורים הנוראים וזה מה שמביא כאן בליקוטי הלכות אחר כך בהלכות תפילין הלכה ו' מביא כאן ר' נתן הלכות תפילין הלכה ו' מביא ר' נתן את העניין של פורים את העניין של שזה תיקון חטא אדם הראשון שאז נטהרים מכל התאוות בפורים באמת בפורים זה זה הזמן שיוצאים מכל התאוות מכל הרוח שטות הזאת יוצאים בפורים כי באמת עיקר המיתה נמשך מחמת חטא אדם הראשון מחטא עץ הדעת טוב ורע שפגם בגאות כי כי כי כי כל מי שנכשל בגאווה אז כבר נכשל באשת איש אם אדם אם אדם יש לו הרהור גאווה אז הוא נכשל באשת איש בהתחלה זה הרהור גאווה ואחרי זה הוא נופל בדברים הנוראים האלה אז כיון שוהיתם כאלוקים הנחש אמר לו אתה תוכל להיות אלוקים לברוא עולמות אז לכן הוא נפל בתאווה הנוראה הזאת הנפש מהגוף לכן הנשמה לא יכולה לסבול את הגוף בגלל כל הרהור גאווה שיש לבן אדם הנשמה לא יכולה לסבול את הגוף שהרב'ה אומר שכל העניין של הפורים זה להינצל מהגאווה על ידי הריקודים והמחאת כף ניצלים מהגאווה וכל המיתה זה הגאווה כי עיקר החיים של כל האיברים זה רק ענווה שיהיה אין ממש כי אדם צריך להיות אין ממש וחזק ואמיץ וגיבור חיל לא לפחד משום המונעים כנגד כל המונעים מעבודת ה' ויגבה לבו בדרכי ה' כי באמת בהשורש הכל אחד בשורש הכל אחד כי כי באמת אשירה לה' כי גאה גאה ה' הגאווה של ה' זה ענווה כל מקום שאתה מוצא ענוותנותו דקדושה באמת הוא ענווה אמיתית בבחינת במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו ואם לא היה חוטא אדם הראשון היה זוכה לזה בחיים חיותו אם אדם הראשון לא היה חוטא בפגם הברית לא היה מקדים את הדבר ביום ששי אז הוא היה זוכה להיכנס לגן עדן ואז הכל היה רוחני לגמרי והיה חי לעולם עיקר החיים הוא חיבור הנפש והגוף והגאווה דוחקת את רגלי השכינה אז היא גם דוחקת את את הנשמה ושורש הנפש והגוף נמשכים מבחינת ענווה וגאות הגוף זה גאווה והנשמה זה ענווה הנשמה היא רק רוצה להיות אפס רק רוצה להיות אין זה הרצון של הנשמה העליון שניהם אחד כי הנפש היא בחינת אין ממש הנפש היא אין ענווה הנפש היא רוצה להיות אין היא רוצה הנפש רואה את ה' כל הזמן שהיא בתוך הגוף היא לא רואה אבל שהיא לא בתוך הגוף היא רואה את ה' איהו לא חזי מזלי לא חזי מרגישה את ה' אז אין ממש כי עיקר הנפש שהוא חיות האדם הוא החוכמה החוכמה תחייה את בעליה ושאדם הוא בענווה יכול לקבל חוכמה חוכמה מאין תמצא כל החוכמה באה מאין ונשמת שקי תבינם כמו שאמר אדמו"ר ז"ל כמה פעמים והחוכמה היא בחינת אין ושאדם הוא אין אז הוא יכול להגיע לחוכמה מאין תמצא והגוף שהוא ישות וגשמיות נמשך מבחינת גאות וגדלות שמשם כל הישות שבעולם כל הישות שבעולם בחינת גדולה וריבוי אבל בשרשם שניהם אחד בשורשם באמת גאווה וענווה זה דבר אחד כי גאווה זה אשירה לה' כי גאה גאה גאווה גאווה זה הגדולה של ה' הניסים של ה' הנפלאות של ה' כי שורש הגדלות שמשם הישות הוא הוא ענווה כי כי באמת השורש של הגאווה זה ענווה בחינת בכל מקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו רק רק להגיע לגאווה דקדושה שאין כבר פגמי ברית שאז אשירה לה' כי גאה גאה שרק רואים את גאות ה' ה' מלך גאות לבש ה' מתלבש בלבושי הגאווה שלו - בית המקדש נשרף כי כי לא היה ענווה אם אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו אם אני לא אם הוא לא אז אני אראנו אז אני אראנו ועל כן מוכרח האדם למות שיפרד הנפש מהגוף וישוב העפר אל הארץ כשהיה כדי שיזדכך בעפר עד שיזכה לתחיית המתים אז אם אדם היה זוכה לטיפה ענווה היה זוכה היה זוכה לתחיית המתים מחייו שאז יזכה לבחינה זאת בשלמות דהיינו שיזכה לענווה אמיתית שהיא החיים של כל האיברים והחיים של האדם זה רק ענווה ושפלות ששם הגאות דקדושה והענווה הכל אחד עיקר החיים באמת גוף צח וזך מאוד מאוד שיהיה נכלל עם הנפש בתכלית האחדות אבל אנו צריכים להמשיך על עצמנו בחינה זאת בכל יום וכל יום מחדש צריכים להכניע את הגאווה כל יום כי הגוף של האדם זה גאווה עצם האדם זה גאווה אדם רוצה להיות חשוב ומכובד כתוב והלא מי רגליים יפים לה צריכים לשפוך מי רגליים צריך לשפוך על הבן אדם כל רגע -- לזכות לתחיית המתים עיקר הקיבול שכר על כן אנו צריכים להמשיך עלינו בחינה זאת בחינה זאת בכל יום ברכת השחר על כל דבר ודבר בפרטיות שהוא פוקח עיוורים ומתיר אסורים וזוקף כפופים זה הכל זה הכל מה זה פוקח עיוורים מה זה מתיר אסורים מה זה זוקף כפופים הכל לגלות את הענווה של משה שהיא חקוקה בכל אבר ואבר -- כדי לעורר החיות של כל אבר ואבר על ידי הברכה שעיקר החיות הוא הענווה והשפלות של משה רבנו עליו השלום בכל אבר ואבר וההודאות נמשכים מהצדיק האמת הכל בא מהצדיק הברכות ההודאות התורה הכל בא מהצדיק שעל ידו נמשכים חיים נצחיים כי הוא מקור הברכה כי עיקר החיים נצחיים הוא שאז נזכה תמיד להודות ולהלל ולברך לשמו הגדול תמיד להודות להלל לברך לשמו הגדול והקדוש שזה עיקר תכלית חיי עולם הבא כי הרב'ה אומר תורה ב' חלק ב' שעיקר התכלית לעולם הבא זה ההודאה והלל לה' יתברך וזה הענווה שהוא רק מודה הוא רק מודה זה נקרא ענווה לא חסר לו כלום יש לו חתיכת לחם טיפת מים לא חסר לו כלום כבוד ביזיון אומר זה הכל אותו דבר בשבילו אם לא שוויתי ולא דוממתי -- זה הכל אותו דבר אצלו לא צריך לא כבוד לא גאווה לא שום דבר בכלל לא מעניין אותו הוא רק עובד את ה' לומד לומד מתפלל וזה חיי עולם הבא וזה שכתוב בימי חנוכה שעיקר עיקר כל העניין של עולם הבא זה רק יהיה ההודאה ההודאה וההלל לה' יתברך רק ההודאה וההלל לה' יתברך זה יהיה זה זה יהיה העולם הבא כל העולם הבא זה זה רק יהיה הלל והודאה כמה שאדם יוכל יותר לשיר כמה שאדם יותר שר בעולם הזה כך יהיה לו יותר עולם הבא בעולם הבא הוא יזכה יותר לעולם הבא אז אז העבודה של של הבן אדם זה רק הלל והודאה לה' יתברך הלל והודאה לה' יתברך שהוא שהוא מודה לה' יתברך כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו אז אז אז היה חשש שמא יכשילו את משה את משה בהרהור גאווה זה הייתה הטענה של מרים איך יתכן שמשה נקי מהרהור גאווה איך יתכן הוא כזה אדם גדול הוא עושה הוא עושה כאלה פעולות הוא מוציא את ישראל ממצרים עולה לשמים איך איך יתכן כי על ידי ענווה זוכים מניאוף ברגע שיש לאדם ענווה לא יהיה לו ניאוף אדם הוא באין סוף גאווה הוא חושב שהוא הכי חשוב והוא הכי זה הוא כבר התחתן יש לו כבר אשה אין חשוב כמוהו והוא קדוש והוא טהור והוא למדן והוא זה והוא זה כל היום הוא רק רק הוא מחלק לעצמו מחמאות הולך 24 שעות מחלק לעצמו מחמאות כל כל המתגאה בסוף נכשל באשת איש מזה מהגאווה הזאת בא לו הרהורים רעים --- משה ענו מאוד -- הם אמרו איך אפשר להיות להיות להיות בענווה איך אפשר איך אפשר הרי הרי כדי להיות פרוש צריך להיות ענו מה הוא כזה ענו באמת הוא כזה ענו מכל האדם מה מה ברור שהוא לא ענו מה אין לו הרהור גאווה הוא לא מרגיש שהוא מוציא את ישראל ממצרים הוא לא מרגיש שהוא אומר איזה שיעור הוא לא מרגיש שאנשים מתקרבים אליו שאנשים אוהבים אותו הוא לא אין לו כבר שום הרגשה באמת לא לא היה לו שום הרגשה משה רק ראה רק ראה את ה' הוא לא ראה אנשים הוא לא ראה שהוא הוציא ממצרים הוא אמר זה ה' הוציא מצרים אני הוצאתי ממצרים? זה ה' הוציא אני הייתה איזה בורג כאן בתוך איזה מכונה אני הייתי איזה איזה טייף איזה איזה סרט בתוך טייף מה הסרט יחשוב שהוא מנגן הסרט מנגן הסרט מסתובב שם בטייף איזה סרט פלסטיק והוא מנגן או איזה חוט והוא מנגן אז החוט מנגן? זה מישהו אחר מנגן משה משה מרגיש שהוא איזה חוט הוא כלום הוא עפר ואפר הוא לא נמצא בכלל ה' משתמש בי להוציא את ישראל ממצרים הוא היה משתמש במישהו אחר מה הוא תפס בדיוק בי הוא תפס בדיוק בי איזה איזה פיתיון להוציא את ישראל ממצרים הוא בכלל לא הרגיש שהוא מוציא הוא בכלל לא הרגיש כלום זה אשירה לה' כי גאה גאה זה רק ה' מוציא אני לא עושה כלום אז הם אמרו כדי להיות כזה פרוש אז צריך להיות בתכלית הענווה אם אדם לא לא בתכלית הענווה אז אז איך הוא יכול להיות פרוש אז אז זה סתם זה סתם להשתרר על חשבון השני סתם להתגאות סתם סתם להגיד אני פרוש ותדעו אני פרוש אצלי יש פרישות וזה הוא זה שיא הגאווה שלו בזה הוא מתפאר הוא מרגיש שאנשים יודעים מזה כתוב בבני ישראל אם אנשים יודעים שיש פרישות אצל מישהו מביא הבני יששכר אז אז אז זה אז אין דבר יותר גרוע מזה אין דבר יותר יותר יותר טמא מזה זה מוריד אותו לשאול תחתיות ומתחתיו --- כבר יודעים מזה כבר הנה כבר כבר כבר כבר כבר כבר את כבר מספרת אז מה אז מה מה מה כל המעלה שלו בכלל אבל באמת ככה תוקפו של יוסף ענוותנותו של בועז תוקפו של בועז ענוותנותו של פלטי בן ליש הכל תלוי בענווה יוצא מפגם הברית כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו ניצל מתאוות ניאוף --- וכאן בתורה ב' חלק ב' הרב'ה אומר שכל העולם הבא זה רק תודה רק הלל והודאה הרב'ה אומר תורה ב' חלק ב' עיקר ימי חנוכה הם ימי הודאה ימי הודאה זה שעשוע עולם הבא כי זה עיקר שעשוע עולם הבא כל כל העולם הבא זה יהיה הלל והודאה לה' יתברך זה יהיה עולם הבא אדם יהלל ישיר ירקוד בעולם הבא זה עולם הבא כל לימוד הגמרא זה שיהיה לנו מוחין להלל לשבח לפאר וזה זה ימי חנוכה שאנו מברכים בבוקר על החיות של כל האיברים וזה נקרא פוקח עיוורים זה נקרא מתיר אסורים זוקף כפופים הכל להחיות את הענווה להחיות את הענווה שיש בכל אבר ואבר שאדם ידע שהוא כלום שהוא אפס שירגיש שהוא אפס שירגיש אם עבר 24 שעות זה זה ניסים מה' אם עברו איזה 24 שעות שאני עוד חי ואני עוד לא מתי ולא באו נאצים ומחבלים להרוג אותי אז זה זה חסדי ה' לא שאני עשיתי משהו זה חסדי ה' זה אז מגיע תפילת שחרית זה שעשוע עולם הבא כל תפילת שחרית זה הודאות ושירות ותשבחות לה' יתברך זה שעשוע עולם הבא שעברנו שבוע מגיע יום שבת אז מקבלים מוחין דגדלות שרים משבחים לה' מודים לה' אדם יכול להתפלל את התפילה ב5 דקות בשבת יכול להגיד ברוך שאמר אשרי נשמת וזהו ולהגיד את ברכות קריאת שמע וגמרנו גמר ב5 דקות את התפילה מה הוא צריך לבוא לשובו בנים ב5 ללכת הביתה ב12 לצאת ב12 להגיע ב1,2 הביתה הוא יכול לעשות את זה ב5 דקות בבית בשקט ואחרי זה עוד ללמוד ולהספיק כמה דפי גמרא או קצת לספר לדבר עם האשה לשמח את אשתו לקיים ושמח את אשתו לקיים מצווה יותר חשובה אפילו מה הוא צריך את את את את הבית משוגעים הזה הוא לא יודע שכל העולם הבא זה רק יהיה תודה והודאה כל העולם הבא זה רק יהיה שמהללים ומשבחים לה' יתברך כמה שאדם יכול יותר לשבח יותר להלל יותר תפילה ארוכה יותר מהללים יותר ניגונים אז הרי זה משובח צדיקים היו מנגנים ושרים את התפילה כמה שיותר וככה התפילה הייתה עולה וממתיקה את הכל ממשיכה את כל השפע אז אז זה הברכות כל הברכות זה שעשועי עולם הבא אומר ר' נתן הברכות שמברכים בבוקר ואדם קם בחמש אז ב6 כבר זה הנץ מה מה הוא מפסיד במקום לקום ב10 ב9 שמעתי שמגיעים לכולל ב10 וחצי למה שהוא לא יקום ב9 וחצי אם מגיעים לכולל ב10 וחצי סימן שקמים ב9 למה לקום ב9 מה מה מה מה 9 זה כבר אחרי זמן קריאת שמע היום כבר 8 ועשרה סוף זמן קריאת שמע אפשר לקום ב8 להגיד קריאת שמע וב9 לגמור את התפילה ולהיות בכולל ב9 וחצי לא לא חבל שעה לימוד גמרא יש כאלה שמתפללים בכולל או בשטיבלעאך בשביל מה זה מה קשה לקום אדם היה בתור בחור היה ער לילות בתור בחור הוא לא היה ישן בכלל התחתן גמרנו צריך לישון 16 שעות מה קרה כאן הוא ישן 8 שעות בשבילו 8 שעות בשביל אשתו כנראה זה זה התירוץ פשוט מאוד זה החשבון --- מה אני יעשה עכשיו פתאום קלטתי את זה כי האשה כבר כמה לעבודה היא כבר הולכת היא כבר אז הוא אז הוא רוצה לישון בשבילה להוציא אותה ידי חובה אז כבר הכל הכל מתורץ בסדר אבל באמת צריכים להתחיל להגיע ב9 וחצי לכולל והכי מאוחר לקום ב8 ואפשר לקום ב5 למה זה זה זה זה הלל והודאה זה הלל והודאה זה הלל והודאה זה הלל והודאה זה זה השעשוע עולם הבא התפילת שחרית זה שעשוע עולם הבא שמודים לה' ושרים לה' אדם בכלל לא מרגיש שהוא צריך להודות לה' יש לי אוכל יש לי אשה זה כאילו ככה זה צריך להיות מה כמה בחורים מסתובבים 150 בחורים עוד עוד אין להם כל אחד יודע איזה ניסים היה השידוך שלו איזה ניסים היה השידוך שלו איזה ניסי ניסים למעלה משום דרך טבע כמה הוא צריך להודות על זה כמה הוא צריך לקום מוקדם להודות לה' רק על השידוך לבד ולהתפלל על החברים שלו גם כן ושאנחנו מברכים בבוקר אז כל הברכות של הבוקר אומר ר' נתן זה בחינת ימי עולם הבא בחינת שעשוע עולם הבא זה בחינת שעשוע עולם הבא שזה שרים את התפילה 3 שעות 4 שעות זה שעשוע עולם הבא ששרים לה' מודים לה' רוקדים לפני ה' אחרי זה אומרים תיקון חצות תיקון רחל אחרי זה שרים שערי ציון זה שעשוע עולם הבא השירים של חצות השירים של שחרית זה הכל שעשוע עולם הבא אודה לקל אדון עולם וידיד נפש וזה הכל קה ריבון זה הכל שעשוע עולם הבא והזמירות בשבת זה הכל שעשוע עולם הבא זה שעשוע עולם הבא כמה שאדם יותר ישיר בעולם הזה ככה הוא יותר ישיר בעולם הבא כי בעולם הבא זה רק יהיה שירה וניגון לעתיד לבוא ה' עושה מחול לצדיקים וכל אחד מראה באצבעו באצבע ואומר זה ה' קווינו לו עושה מחול לצדיקים כל העולם הבא זה רק יהיה המחולות והריקודים ולימוד הגמרא זה לקבל את המוחין למחולות והריקודים אם לא לומדים גמרא אז אין מוחין אז אדם לא יכול לרקוד ולשיר אדם צריך לראות שיהיה לו 8 שעות לימוד גמרא אחרי זה יש לו 16 שעות לעשות להפוך את העולם ב16 שעות הוא יכול הוא יכול לכבוש את כל העולם ב16 שעות כל העולם את אמריקה את רוסיה את הכל הוא יכול לכבוש ב16 שעות מוח יהודי הנאצים אמרו המוח היהודי הזה צריכים לחסל אותו זה מוח שכובש את כל העולם זה זה זה כשאני כשאני בדיוק לא ידעתי ללכת לתיכון או ללכת לישיבה עוד היה לי את הספקות האלה אז בדיוק הגיע לי תמונה אנטישמית בדיוק הגיע לי איזה גיליון עיתון אנטישמי ותמיד אני שניתי את לימוד הגמרא אני מצטער להגיד לכם את זה רבותי תסלחו לי שאני אומר לכם את זה אבל אני עושה עכשיו וידוי שאני אגיד לכם את האמת עלי בקיצור והיה לי ספק גדול מצד אחד ישיבה זה משך זה אבל מצד שני זה זה היה לי משקעים גדולים לא לא עלינו משקעים גדולים והמון המון סיפורים ותירוצים וזה לא פשוט לעבור מתיכון לעבור ממזרחי לישיבה לימוד גמרא זה בכלל לא לא יודעים מה זה פירושו איזה איזה עולמות צריכים להתנתק ואיזה השקפות עולם ואיזה תיאוריות צריכים לנפץ זה אי אפשר בכלל לתאר זה זה דברים שבכלל שום מוח אנושי לא יכול להשיג את זה אבל אחד המכה בפטיש היה שהגיע לידי תמונה אנטישמית יהודי ככה עשו את זה בצורה הכי מכוערת שיכול להיות יהודי יושב ככה כזה פנים כאלה מעוותות כאלה על על דף על הגמרא ככה יהודי ככה יושב היה לו זקן פאות עכשיו הוא כובש את כל העולם אמרתי אם ככה אמרתי אם לימוד גמרא כובשים את כל העולם אני הולך לישיבה וזה בזכות הנאצים בזכות היטלר ימח שמו אומר זה זה הוא כובש את העולם זה זה הכי מסוכן עשו שם כזה חיצים כאלה זה זה זה זה האדם הכי מסוכן בעולם אלה אלה כובשים את העולם אלה שלומדים את הגמרא הם הם פה מסכנים פה את הכל לכן גרמניה לא יכולה לשלוט הגרמנים לא שולטים על העולם בגלל היהודים -- כזה שכל כזה מוח שהם בולעים את הכל בולעים את הכל זה היה אחד הדברים המכריעים אצלי שזה אמרתי אם כזה גילוי אמרתי עכשיו אני מתחיל ללמוד בישיבה אם הם הם קולטים אני לא קולט אז הנאצים קולטים אני אני לא קלטתי הנאצים קולטים הם קלטו מה זה לימוד גמרא הם קלטו שזה כל הכוח של עם ישראל זה כל המוח של עם ישראל זה זה זה זה כל העוצמה וכל התנופה וכל הכל הם מקבלים מלימוד הגמרא בזה בזה הם שולטים על הכל וכל אלה השרים הגדולים זה הכל צאצאים של אדמורי"ם של ראשי ישיבות של רבנים גדולים כל הראשי ממשלות שבעולם היהודים והשרי חוץ השרי פנים כולם באים בדרך כלל מתלמידי חכמים ענקיים ויש להם באמת מוחין גדולים זה הם באים עם מוח יהודי של ראשי ישיבות גדולים ורבנים גדולים ואדמורי"ם גדולים וצדיקים גדולים רק לא לא עלינו עכשיו אנחנו צריכים להתפלל עם התפילות עם האותיות להחזיר אותם הרב'ה אומר שרק עם האותיות מחזירים אותם עיקר החיים הנצחיים הוא שאנו נזכה תמיד להודות ולהלל לברך שמו הגדול והקדוש וכל התפילה זה פשוט שרים ומנגנים חיי עולם הבא תורה ימי חנוכה כי על ידי הברכות אדם לומד גמרא הוא לא יודע מה הוא יכול להגיע הוא לא יודע איזה עולמות נפתחים לפניו ברוחניות בגשמיות הכל נפתח לפניו יבוא 8 9 וחצי עד 7 וחצי ישאר בישיבה שעה שעתיים קצת מנוחה קצת והוא ישב 8 שעות ליד הגמרא הכל נפתח לפניו אין שער סגור לפניו הכל הוא יכול להשיג ברוחניות בגשמיות הכל יפתח הכל יזרום אצלו אומר התפילה התפילה זה ימי הודאה אז שרים את התפילה 3 שעות ונשאר לאדם עוד 21 שעות ללמוד ולישון ולאכול וזה וזה התפילה ימי חנוכה ימי הודאה ועל כן על ידי הברכות שאנו מברכים בבוקר על חיות של כל האיברים בפרטיות כל האיברים ממשיכים על עצמנו בחינת החיים נצחיים של לעתיד לבוא ושאנו אומרים את הברכות זה מעין עולם הבא תפילת שחרית זה מעין עולם הבא תיקון חצות זה מעין עולם הבא התפילה בשבת זה מעין עולם הבא איך אדם מוותר על העולם הבא כל כך בקלות מוותרים על העולם הבא אדם מאמין שיש עולם הבא אז איך הוא מוותר על זה על ידי הברכות שאנו מברכים בבוקר על החיות של כל האיברים בפרטיות והכל בא מענווה משפלות ועל ידי זה ממשיכים על עצמנו בחינת חיים נצחיים של לעתיד שהוא בחינת ענווה אמיתית של משה רבנו ענווה אמיתית והכל אנחנו ממשיכים על ידי התפילה אדם בכלל לא יודע מה זה ענווה לא יודע מה זה ענווה הוא כולו גוש גאווה לא יודע מה זה ענווה - שאתה מתפלל לאט לאט מילה במילה בנחת זה זה ענווה זה נקרא ענווה - אז אמר לי את זה הראש ישיבה שלי בכפר חסידים ר' - משקוביץ ז"ל הוא אומר למה אדם לא יכול לעמוד שמונה עשרה אני בדיוק נכנסתי לישיבה זה חודש חשוון זה היה אני זוכר עד היום הגעתי בט"ז תמוז הגעתי לישיבה בחודש חשוון אז החליטו לחזק אותי קצת אז הלכתי לראש ישיבה הביתה ללמוד איתו יום אחד הוא אומר לי אתה יודע למה קשה לאדם להתפלל בכוונה פשוט כי פשוט קשה לו להכניע את עצמו לה' יתברך קשה לו קשה לו קשה לו מה הוא צריך את ה' יתברך הוא מסתדר לבד נהדר יותר טוב פשוט הוא לא יכול לעמוד שעה שעתיים בתפילה לפני ה' זה הכל הכנעה הוא אומר כל התפילה זה הכנעה כל התפילה זה הכנעה כל התפילה זה הכנעה כל התפילה שאדם לומד בהכנעה אדם לומד בהכנעה אדם לומד בשפלות אדם לומד זה זה התפילה שאדם מכניע את עצמו לה' יתברך נותן לו תודה מודה לו מבקש ממנו אדם צריך להיות בהכנעה זה זה הקושי בתפילה אדם לא יכול להיות בהכנעה אדם כולו גוש גאווה כולו גאווה מכף רגל ועד ראש איך הוא יכול להתפלל לפני ה' איך הוא יכול עכשיו להשפיל את עצמו לפני ה' תפילה זה זה ענווה תפילה זה שפלות תפילה זה שהוא משפיל את עצמו מבקש מתחנן על החיים שלו של אשתו של בניו שהוא בחינת ענווה של משה רבנו עליו השלום שמלובש בכל אבר ואבר ורק זה החיות החיות זה הענווה של הבן אדם זה החיות האמיתי של כל אבר ואבר עיקר החיות הוא לברך ולהודות לשמו יתברך זה החיות לברך ולהודות ולשמו יתברך תמיד חי חי הוא יודוך שעיקר החיות הוא לברך ולהודות לשמו יתברך תמיד חי חי הוא יודוך ואדם מתחיל לחיות שהוא זוכה לשפלות הוא זוכה לענווה אז הוא מתחיל לחיות כמו שכתוב לא המתים יהללו י-ה לא המתים י' ק' שהם הרשעים שקרויים בחייהם מתים מי זה מתים זה אנשים שהולכים על שני רגליים רק אין להם ענווה אין להם שפלות אין להם הכנעה לא יודעים מה זה טעם בתפילה לא יודעים מה זה ריקודים לא יודעים מה זה שירים הם נקראים הרשעים לא יודעים מה זה להודות לה' לבקש מה' להלל לה' לרקוד לפני ה' אבל שאני הני דאקרון חיים ואנחנו נברך קה מברכים את ה' שרים לה' בברכת המחזיר נשמות לפגרים מתים שהנשמה שבקרבי מודה אני לפניך ה' אלוקי עיקר חיות הנשמה שנתנה לאדם להודות ולהלל לשמו יתברך תמיד כי זה עיקר החיים יש לנו גם משהו על פורים וזה פורים שהוא להכניע ולהפיל את המן הרשע ימח שמו המן זה הגאות המן זה אני מי זה המן זה אני אמרתי אסור לעמוד לידי צריכים עכשיו לתלות אותי ויותר לא תבואו תפסיקו לבוא לשובו בנים תפסיקו להיות טיפשים תתחילו להיות חכמים קצת יש יש משפיעים יותר חשובים ומשפיעים יותר למדנים ויותר ויותר מקורבים לרבנו יותר יודעים את דעת רבנו אני פשוט המן של הדור הזה פשוט המן תשאלו את מי שאתם רוצים יגידו לכם זה זה זה יש על זה מיליון הסכמות כי המן זה זה הגאווה אדם בעל גאווה הוא המן מי שיש לו גאווה הוא המן כי היה מתגאה מאוד אדם רוצה שכולם יכרעו לו וישתחוו לו רוצה לשלוט על העולם הוא רוצה אדם ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך אדם צריך שה' ימלוך על העולם בשביל זה התקנא במרדכי ועל כן עשה עצמו עבודה זרה כי גאות הוא עבודה זרה ביקש להשמיד להרוג ולאבד ולכן ברגע שאדם בגאווה הוא לא יכול לסבול שום אדם בעולם הוא רוצה את כולם להשמיד את כולם להרוג את כולם לאבד ואז הוא בעצמו מת למה הוא רוצה את כולם להמית כי הוא מת הוא מת אז הוא רוצה שיהיה שוויון פשוט מאוד רוצה שיהיה שוויון הוא כבר מת אז הוא רוצה שכולם יהיו שכולם יהיו כמוהו שיהיה כמוהו אמר כמוני ממש אז הוא הוא רוצה כמוני ממש הוא כבר מת הוא כבר בכזה גאווה הוא כבר מת אני רוצה כמוני ממש שכולם יהיו כמוני ממש אז המן שהוא כבר היה כזה מת כזה מת אז הוא רצה רק להשמיד להרוג ולאבד כי עיקר סיטרא דמותא נמשך מגאות מחטא אדם הראשון כי אדם הראשון הוא הוא הוא כל חטא עץ הדעת זה הגאווה והייתם כאלוקים מיתה על העולם ומזה בא בא המן המן העץ כלומר אמן המן נולד מהגאווה של אדם הראשון משם נמשך קליפת המן ימח שמו כמו שאמרו המן מן התורה מניין אני לא יודע אם מותר להגיד היום ימח שמו היום יש מאסר עולם שמעתי מי שאומר ימח שמו בפרט על המן הוא פרסי זה קלקול יחסים על פרס שנאמר המן העץ ועל כן עיקר עיקר התגברותו על ידי שנהנו מסעודה של אותו רשע כי פגם האכילה למה הלכו למשתה זה גם היה גאווה כי מרדכי הזהיר אותם לא ללכת למשתה מרדכי הזהיר אותם אלפי אזהרות לא ללכת למשתה כתוב במדרש רבה שמרדכי אמר להם לא ללכת למשתה בשום אופן הם אמרו מרדכי לא מבין מה הצדיק מבין הוא מבין בפוליטיקה ? הוא מבין ביחסי ציבור לא ללכת למשתה אז יהרגו אותנו אז אחשוורוש יהרוג אותנו יגידו שהיהודים לא הלכו למשתה כדת אין אונס פרשה ז' פרשה ז' פרשה ז' אמר להם מרדכי פרשה ז' אמר ר' יצחק נפחא המן הרשע בעלילה גדולה בא לישראל המן ידע שאי אפשר שאי אפשר לעשות כזו כזה גזרה רק אם קודם חוטאים בלי שעם ישראל יחטא אז אי אפשר לעשות כזו גזרה אז הוא אז הוא החליט אז הוא בא לאחשוורוש והציע לו לעשות משתה ולהחטיא את ישראל ומרדכי ידע מכל המזימות האלה והעם לא ידע מהמזימות חשבו שזה סתם משתה משתה תמים כזה הלכו בתמימות בימים האלה עשה המלך אחשוורוש משתה בשושן הבירה - ישראל אז עשה להם מה שעשה להם ועמד מרדכי והכריז אסור ללכת למשתה אסור אמרו מרדכי הוא קיצוני מרדכי הוא שובו בנים מרדכי הוא מתנזר מרדכי הוא הוא לא הוא לא בעולם הזה אמרו אי אפשר לעמוד בגזרות שלו עושים פה גזרות חדשות בשובו בנים כבר למשתה אסור ללכת אסור ללכת לסעודה כבר סעודה של המלך אסור כבר ללכת איזה איזה שובו בנים זה קיצונים אז עמד מרדכי והכריז אסור ללכת למשתה לא תלכו לא תלכו אני אומר שאסור ללכת אמרו לו איפה כתוב בתורה שאסור ללכת למשתה אנחנו נביא את האוכל הכשר שלנו כרצון איש ואיש היה הכשר בד"ץ הכשר בלעזא הכשר חוג חתם סופר הכשר שארית מה שאתם רוצים כל כל אחד לפי כל קבוצה עושה לה את ההכשר שלה כל אחד יש לה את הרב שלה הביא הכשר מהרב שלה העיקר שיבואו למשתה כרצון איש ואיש כל סוגי ההכשרים היה שם כל אחד הזמין את ההכשר שהוא רוצה היה זמן להזמין כרצון איש ואיש חודש ימים קודם כבר הכינו את ההכשרים הביאו קייטרינג כל אחד הביא קייטרינג מה שהוא רצה והיה לכל אחד פה היה שולחן של בעלזים פה של שארית של בד"ץ של חוג חתם סופר של הרב לנדאו כל סוגי ההכשרים הכי טובים היה איזה כל אחד איזה איזה משתה ומרדכי אמר שהכל אסור ללכת כל ההכשרים פסולים כל ההכשרים פסולים הקייטרינג כשר אבל הסעודה היא היא פסולה בקיצור אמרו שמרדכי קיצוני קיצוני הוא שובו בנים הוא קיצוני הוא רוצה סתם להשתלט על אנשים סתם סתם לשלוט עליהם כמו שאמר קרח על משה הוא גוזז את הפאות הוא רוצה סתם להשתלט על אנשים למה הוא גוזז לו את הפאות אז המן העץ אז כל הסעודה זה היה של גאווה כי אם היו בענווה ושפלות לא היו הולכים למשתה - אחרי זה נפייס את אחשוורוש למה לא באנו נגיד הינו חולים היה היה בדיוק פסח היה היה הכנות לפסח היה כבר לפני פסח התחילו את המשתה בתשרי תחילת תשרי זה כבר ושתי עשתה חשבון זה כבר נכנס לתוך פסח אחד הטענות של ושתי אומרים המפרשים זה היה שהיא שהיא שהיא טענה לא -- שהמשתה התחיל רק רק בג' המשתה רק התחיל בג' זהו בג' הוא התחיל בג' כי בראש השנה לא עושים משתה ראש השנה לא עושים מסיבות מלכותיות כי היהודים לא יכולים לבוא צריכים לבוא יהודים מכל העולם שרים חברי פרלמנט ראשי ממשלה יש היו בכל מקום היה יהודים ראשי ממשלה ושרים אז בראש השנה אף יהודי לא יבוא אז אף ראש ממשלה לא יתחיל שום משתה מלכותי בין לאומי בראש השנה אז יומיים ראש השנה כבר אי אפשר ללכת למשתה אז התחילו את זה בג' אז 180 יום זה זה אז זה נגמר אז זה יוצא שזה נגמר בג' ניסן עכשיו טענה ושתי אם נעשה אם אנחנו נעשה כעת 8 אם נעשה את הכל חסרים יכול לעשות אפשר לעשות שמונה חסרים אם נעשה את כל 8 חודשים חסרים אז יהיה לנו מג' יהיה לנו יהיה לנו עוד 6 ימים אנחנו מגיעים לט' מגיעים לט' עכשיו נעשה מט' עוד עוד 7 ימים מגיע אפילו לט"ז מגיע אפילו לט"ז אז אז לכן לכן אומרים המפרשים הזמינו את בני יששכר למה בני יששכר יודעי בינה לעיתים מה שייך בני יששכר כי ושתי טענה שזה היארצייט של בלשצאר היא יארצייט שלה היא אמרה יארצייט של אבא שלה יארצייט של אבא היא הייתה ביארצייט הייתה באמצע יארצייט אז היא הדליקה נרות צמה אמרה קינות אמרה סליחות אמרה זה אז היא אז היא אמרה תביאו את את אז הם שאלו אותה למה את לא מחשיבה את היארצייט שלפי הבבלים לפי הפרסים אמרה לא אצלכם זה משתנה אצל הגויים אז הרמדאן פעם זה בקיץ פעם זה בחורף השנה הם החליטו לעשות את זה בחודש טבת החליטו לעשות את זה כי זה יצא במילניום אני לא יודע למה בדיוק הם החליטו לעשות חודש טבת יכלו לעשות את זה ב1 בינואר אבל שמעתי ששנה הבאה הם הם כבר דוחים את זה הם כבר מורידים את זה לכסלו רוצים לעשות יחד עם היהודים לא לא אני לא יודע את הסיבה שלהם בדיוק למה כל פעם משנים את זה על כל פנים השנה עשו את זה בטבת שאנחנו באנו לכאן אז זה היה בסיוון לא זה היה בתמוז התחיל בתמוז בתמוז זה התחיל בסיוון היה פיצוץ של 14 כנסיות היה בסיוון כל יום הם פיצצו כנסייה אחרת החליטו שובו בנים עושים את הפיצוצים האלה מי מי יכול לעשות אם לא שובו בנים יש להם חומר נפץ פה הכל למטה תפתחו תראו הכל חומר נפץ הכל מחסני נשק הכל כאן מחסני נשק אפילו ברסלב פתחו שם את הזהו מצאו מחסני נשק שחפרו אז כאן בטח ימצאו אז אז החליטו זהו אז בסוף שלחתי אחד שיעבוד קצת בשב"כ אמרו אמרו עשית תודה רבה שריחמת עלינו שנדע הוא כבר הראה להם איפה צריכים ללכת איפה זה על כל פנים היו בטוחים מי יכול לפוצץ 14 כנסיות אם לא שובו בנים עכשיו מגיע אותו אותו אותו ראש של הראש של הראש של הראש של הראש אני לא יודע אם מותר להגיד ימח שמו זה שני מאסר עולם אז על כל פנים זה זה מכינים עכשיו תותחים ואטום ומה מה לא מכינים עכשיו יכול להיות ששובו בנים יקחו שבוע כולם כולם באזיקים מי יודע אל תתפלאו אם -- באיזה בית סוהר נהיה על כל על כל על כל פנים על כל פנים אז כאן אז אנחנו עכשיו מדברים על זהו אז אז ברגע אז אז אז ברגע אז ברגע שמרדכי טען מרדכי טען לא ללכת למשתה כולם אמרו מרדכי הוא קיצוני מרדכי הוא שובו בנים אדם קיצוני קיצוני מרדכי הם טענו שמרדכי הוא הוא הולך הולך מדי מידי בקיצוניות ויכלו ויכלו וזה היה בדיוק לפני פסח שזה לומדים ממאה שמונים יום אז עשינו את החשבון זה ג' תשרי זה מתחיל למלאת הימים זה אומר - אומר את זה שובמלאת הימים עשה 180 יום שלא התחילו בא' תשרי בדיוק כי כי כי אצל רוב אצל אצל אצל הגויים מונים ראש השנה למלכים מתשרי אז א' ב' אי אפשר לעשות התחילו בג' או אפילו נגיד זה עוד לא היה יו"ט שני של גלויות אז התחילו בב' אז יוצא החשבון בדיוק בט"ו התחילו בב' אז בב' ניסן ח' ח' ועוד 7 זה נגמר בדיוק בט"ו יוצא שבט"ו זה בדיוק אז היה יארצייט כי בלשצאר נהרג בליל הסדר אז ושתי טענה ושתי אמרה תביאו את בני יששכר והיא התחילה לרמז להם שתתחילו להפחית חודשים ולהגיד לו זה זה יוצא בדיוק ביום היארצייט אז אי אפשר לעשות אצל הגויים אי אפשר ללכת אז לפי לפי בבלים ופרסים אצלם זה הכל זה משתה כל פעם עוד לא היה שנת חמה שנת חמה זה רק התחיל אצל זהו אוקטווינוס התחיל שנת חמה אוקטווינוס הוא הראשון שהתחיל עם שנת חמה הלוח שהם עושים מילניום 2000 זה הכל שטויות זה הכל היה אחד אוקטווינוס עד אז מנו לפומפיוס קיסר ליוליוס קיסר עשו תאריכים לפי המלכים וזה יכול להשתנות כי פה היה לו יום הולדת פה הוא ניצח פה נולד לו בן אז יכול להיות היה יכול להיות בשנה אחת פעמיים שנה לפי זה כי עכשיו נולד לו בן או עכשיו הוא ניצח במלחמה עכשיו הוא התחתן עם עוד אשה אשתו נפטרה לקח זה אז היו יכולים לעשות בשנה אחת שני פעמים ראש השנה ונגיד עכשיו זה 20 שנה למלך זה ולמעשה זה רק היה עשר שנים למלך זה לפי זה גם כן מתורץ החילוקים בין החשבונות מי שיודע שזה אצל הגויים זה היה יכול להיות תוך שנה אחת היה יכול להיות שני ראשי שני ראשי ראש השנה בפרט שהם לא התחילו את 12 חודשים בהתחלה בהתחלה היה להם רק 8 חודשים אחרי זה נהיה עשר חודשים אחרי זה נהיה אחרי אחרי עד שאחרי זה נהיה נהיה יולי יוני זה יוליוס נהיה יולי קודם היה 8 אחרי זה הוסיפו יולי יולי זה הוסיף עשר ואחרי זה הוסיפו ל12 אוגוסט וספטמבר זה יוצא יותר מאוחר אצל הגויים בכלל היה היה היה בלבולים בחשבונות כמה יכול ראש השנה באותה שנה והחודשים היו מתחלפים פתאום והיה וכל מיני בלבולים היה להם עד שבא אחד אוקטווינוס זה היה בזמן הורדוס והוא סידר את הכל אחרי אחרי מות הורדוס זה היה הורדוס מת ב3 לפני הספירה אז בערך אז אחרי מות הורדוס זה היה בערך אז 3 שנים אחרי מות הורדוס אז אז אז החליטו לעשות סדר ולהתחיל לספור לפי שנות חמה וזהו 12 חודשים 30 31 ופברואר קצת משתנה פעם פעם 28 פעם 29 אז כל כל זה זה רק התחיל מאוחר מאוד זה רק התחיל 3 אחרי הורדוס בדיוק 63 שנה לפני חורבן הבית זה התחיל להיות לוח שנה מסודר ועד אז כל הלוחות היו היו מבולבלים וחודשי לבנה וכל מיני שיטות היה איך לחשב את זה וזה היה מתבלבל יארצייט אחד יכולת לא היית מוצא ידיים ורגליים בשום יארצייט שבעולם אז אז אז לושתי היה טענה היא רוצה את הלוח של היהודים יהודים זה מסודר שנות חמה שנות לבנה תמיד זה לא משתה תמיד זה באותו זמן אז היא קראה לשבט יששכר שיסדרו לה את זה שזה יצא בדיוק בליל הסדר היארצייט שלה בדיוק בסוף ה187 יום אז עם ישראל היה אסור ללכת למשתה היה אסור ללכת למשתה וזה שאומר ר' נתן שהמשתה זה היה עניין של גאווה אם היה להם ביטול למרדכי ביטול לצדיק אז לא היו צריכים ללכת למשתה בכלל שממשיכים על עצמו פרישות וקדושת הברית נוכריות הינו פגם הברית כי אי אפשר לזכות לענווה אמיתית כי אם על ידי שממשיכים על עצמו פרישות וקדושת הברית ואי אפשר לזכות לענווה אלא על ידי קדושת הברית ולקדושת הברית אי אפשר לזכות אלא על ידי ענווה איך אדם יצא מהרוח שטות הזאת וצריכים קדושת הברית וזה היה משה וזה היה מרדכי הוא היה הכי קדוש באותו דור הנמשך מפרישות וקדושת משה רבנו עליו השלום וכל כוח המן היה ששאול חמל עליו מה היה עם שאול מה היה עם שמעי שאול חמל חמל על אגג ודוד חמל על שמעי מי זה היה שמעי הזה למה שמעי הזה הוא זכה לכזה בן למה שמעי זכה, שמעי היה רשע מרושע קילל את דוד עיפר אותו בעפר מה הוא לא עשה לדוד איך השמעי הזה זוכה לכזה בן יאיר בן שמעי מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש שמעי הזה זה על שם השמעי הראשון הזה שקילל את דוד הוא היה יותר מעשר דורות אז מה מה מה זכה אותו שמעי שיולד בן מרדכי והשמעי הזה היה יוצא יצא אחרי דוד עיפר אותו בעפר סקל אותו באבנים מה הוא לא עשה לדוד קילל אותו קללה נמרצת מה הוא לא עשה לדוד ופתאום השמעי הזה זוכה לכזה לכזה ברכה לכזה ברכה ושמעי הולך בצלע ההר לעומתו הלוך וקלל ויסקל באבנים לעומתו ועיפר בעפר אחרי זה כתוב והוא קללני קללה נמרצת בסוף שלחו את אחימעץ את אחימעץ -- אחימעץ - לצדוק (יש כאן גזירה) אז המדרש מספר מה פתאום שמעי זכה לכזה בן וזה היה הכל בזכות אשתו הצדקת אז פה כתוב באסתר כתוב מרדכי בן שמעי אסתר ב' מה זכה שמעי שנולד לו כזה כזה נין כזה נין לנין אחרי איזה 10 דורות אלא זה היה הכל בזכות אשתו הצדקת בשעה שאחימעץ בן צדוק ויונתן בן אביתר שהיו המרגלים של דוד והיו צריכים לבשר לדוד את השמועה שהוא צריך לברוח שעכשיו הולכים לתפוס אותו שהעצה של של העצה של של של של של אחיתופל הייתה לתפוס מיד את דוד אז היו צריכים מיד להודיע לו לברוח כמה שיותר מהר לעבר הירדן למחניים אז הם התחבאו באיזה בית מה באיזה בית הם התחבאו והאשה שטחה את הריפות וישבה על הריפות וישבה על הריפות ובצורה כזאתי ומיד נודע לאבשלום שיש פה שני מרגלים של דוד אחימעץ בן יהונתן אחימעץ בן צדוק ויונתן בן אביתר מיד נודע לאבשלום הדבר ומיד התחילו לחפש אותם לרדוף אחריהם אז באיזה בית הם התחבאו אז אומר הילקוט שמעוני התחבאו בבית של שמעי אותו שמעי שהוא הוא יצא לרדוף אחרי דוד לקלל אותו אז בינתיים התחבאו בבית שלו באותו זמן שהוא יצא לקלל את דוד ועזב את הבית אז זה היה גם כן סיבה זה היה גם כן הכנה שיוכלו להתחבאות בבית שלו כי אף אחד לא נתן להתחבאות בשום בית מי ייתן כולם הכירו אותם כולם הכירו את החימעץ בן בן אחימעץ בן צדוק יונתן בן אביתר בכל מקום הכירו אותם אז איפה הצליחו להתחבא אז שמעי לא היה בבית הייתה רק אשתו הצדקת והיא הייתה אשה צדיקה באמת אז היא החליטה לעשות את כל הפטנטים איך להחביא אותם איך להחביא אותם אז כל כל

← חזרה לכל השיעורים