תמלול מקורי — שיעור 27

זה פועל וזה פועל בלי שמרגישים מתחילים פתאום לברוח בחשאי אז משה לא היה לו שום קליפות ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד רק יעקב ובניו שהקליפות 1220 ש... ממכירת יוסף זה היה אכזר מצידם אז הם היו צריכים את היחוד את היחוד הזה ודאי מהיחוד הזה יברחו להם הקליפות ולכן אומרים ברוך שם כבוד מלכותו בחשאי במקום נמוך כדי שלא ישמעו הקליפות ולא יידבקו יותר ביחוד הפנימי ועי"ז מקבלי מתת טל לעולם מקבלים את היחוד הזה ומתת הזה מחלק שפע לכל העולמות לכל העולמות ולא רוצים שמהשפע הזה ינקו הקליפות חס ושלום אבל כשאדם זוכה להגיד את זה ממש בהסתלקות שלו הוא אומר אז הוא זוכה ליחוד ממלאך המות הוא זוכה למיתת נשיקה, נשיקין בפה אל פה אדבר בו לדרגה של משה רבנו נזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן שיעור 2 יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו שיהא הוא מעורר השחר, על כל פנים לאחר זמן התפלה שהציבור מתפללים, שויתי ה' לנגדי תמיד זה כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלקים, אז אומר שלבוא להתפלל לבוא לבית הכנסת כמו שהזכרנו אתמול זה כמו לעבור גבול, ומשה ליפא מחמעלניק אומר בפתח הבית הכנסת זה כמו גבול שבין מדינה למדינה זה נקרא קמערא מחפשים סחורה אז כמו שאדם צריך לעבור גבול ופוסלים אותו ולא נותנים לו ויזה פוסלים לו את הפספורט פוסלים לו את הויזה מחזירים אותו בחזרה ואדם מתחרט ללכת לבית הכנסת, בדרך הוא חוזר מתחרט מתבלבל בכלל מתפלל בבית כל הבלבולים האלה זה ששומעים למחשבות ופוסלים אותו מלבוא לבית הכנסת, ואני אבוא אל ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך, אומר דוד המלך אני כמו דואג אני כמו אחיתופל, ברור שהם הפסיקו לבוא לבית הכנסת ואני בא לבית הכנסת בן אדם צריך לדעת שלבוא לבית הכנסת זה בכלל לא פשוט, אז כשאדם בא לפתח בית הכנסת אז בודקים אותו מכף רגל עד ראש והוא צריך לבוא עם מחשבות שהוא רק בא להתפלל לעשות תשובה פשוט הוא בא כדי להתפלל לעשות תשובה כל התפלה אומר רבנו תורה ע"ב זה לעשות תשובה על המחשבות הלא טובות על ההרהורים הלא טובים על ההסתכלויות האסורות עד שהוא יזכה שהאותיות יאירו בו, כי מדוע מדוע ניחר גרוני? אדם נמצא במצב שניחר גרוני אז הוא אומר ניחר גרוני זה גרון 3 פעמים אלקים ושההויות אומר עמק המלך בדף צ', עכשיו ההויות הם לא מאירים שם אלקים לא מחובר עם ההויות, אדם לא יכול להוציא את המלים מהפה כי השם אלקים חונק לו את הגרון, הגרון זה 3 אלקים וצריך לחבר את זה עם 3 הויות לחבר עם 3 הויות ואומר ר' ואומר הלאה אומר הקוריצער אומר שאדם מתחיל להתפלל מתחיל להתפלל קודם קצת בשקט אפילו שהוא יכול לצעוק ולהתפלל אז יקפיד מאד החזן שיתחיל לנגן תיכף בקול רם, קודם מתחילים בניגון שקט ולהגיד את המילים בשקט להתחיל יותר מוקדם ולהתחיל ברוך שאמר בשקט אז הוא לא יכול גם לשמוע את זה מהפה אבל עד שלאט לאט מתחיל להתקשר עם האותיות אז הוא מקול נמוך ואז הוא נעשה מים נוקבין וגם אין אדם חשק להתפלל אומר הקוריצער לשום אדם אין חשק להתפלל אין לו שום חשק למה הוא בא לתפלה? כי הוא מאמין כי הוא יודע שחייבים חייבים להניח תפילין אבל כל בן אדם אין לו חשק להתפלל, מתחיל להרגיש איזה הרגשה, וטעמו של דבר אומר הקוריצער שכל שם כל תיבה ותיבה רחוק מחברו כמה אלפים עולמות כל אות מחברו אלפי אלפי פרסאות ומדוע האותיות רחוקות אלפי אלפי פרסאות? כמו שכתוב בליקוטי מוהר"ן בתורה ד' כל פעם שבא תלמיד חכם והוא מתוודה לפניו אז ע"י הוידוי הוא נכלל באין סוף, ע"י הוידוי הוא מקבל חכמה אומר כי מה שהרצון האין סוף התלבש באותיות יש לנו רק אותיות וכל אות ואת מלובש בה רצון ה' יתברך, שרצון ה' יתברך שיהיה כזה אות או כזה אות וכל האותיות וכל האותיות האלה מלובש בהם אות אין סוף וכל אות ואות מלובש אור אין סוף זה מה שמביא הבעל שם טוב ומה שרצינו לדעת שכל אות אות אז אור אין סוף שוכן על כל אות ואות כל או... אדם יכול עם אות אחת עם אות אחת לעבור את כל החיים, בראשית 70 תיקונים רק על המילה בראשית, אז אדם יכול עם אות אחת עם אות אחת עם הנקודה שבאות ב' לעבור את כל החיים, ורק אז זוכה להטהר ולהתקדש ולצאת מפגמי הברית שלו מפגמי המחשבה שלו אז היה מתגלה לו כזה אור אין סוף, בכל אות בכל נקודה ולכן המרחק בין האותיות הוא מרחק אין סופי שבכל אות מלובש אור אין סוף וכל אות זה חלק מהאור אין סוף אז רק מאות לאות זה מרחק אין סופי, וכשאדם מתחיל להתפלל אז לכן במילים הראשונות הוא לא יכול לכוון, לא ב-5 דקות הראשונות ולא בחצי שעה הראשונה הוא צריך כמה שעות עד שהוא מגיע ל-18 כדי להקדים כמה שעות כדי שהוא יזכה להגיד את ה-18 שידע מה שהוא אומר שם בכלל... את הקריאות קריאת שמע, כשאדם הוא צופה לנסוע למלך אומרים לו באמריקה תקבל שם מיליון דולר זה נראה בו כדבר מוזר, מה אני אסע לאמריקה לספק? אבל אם יגידו לו כאן באיזה, כאן יש מיליון דולר באיזה בית מלון הגיע גביר מוכן לתת לך מיליון דולר אז הוא, אז הולכים מאיזה ספק הולכים לאיזה בית מלון כאן אבל לנסוע מספק לאמריקה מה פתאום, מה אני יבזבז שבוע ימים מהחיים שלי? אז ככה אומר האותיות זה ממש אור אין סוף ממש ממש מיליונים, כל אות ואות יש בו ממש מיליונים רק בעינינו זה נראה כדר רחוק מאד שע"י האותיות של התפלה נקבל את הישועה שבאותיות התפלה נמצאות כל החכמות וכל הישועות חכמה בינה דעת, ויש בן אדם אומר שהוא מצליח להגיד 10 אותיות בכוונה ויש אדם אומר 100 ויש ל-2000 ויש לעשרת אלפים הכל לאחר בתר ליבו ויש אחד שהוא לא אין לו שום חשק להתפלל רק לפעמים באמצע התפלה הוא מקבל איזה חשק ומדוע אין לו חשק להתפלל הוא אומר כי לפני התפלה כל העולמות הוא אחור באחור, התפלה היא צריכה להחזיר את ההכלות פנים בפנים, שאנחנו אומרים ויעבור ה' על פניו ויקרא, ויעבור ה' על פניו ויקרא אז נהיה יחוד, אז נהיה יחוד יעקב ולאה, אז נתעברת מאחור אל פניו אז כל התפלה זה כדי להגיע לתחנון וצריך שיהיה שני יחודים, יעקב ולאה יעקב ורחל אז כשאנחנו אומרים ויעבור ה' על פניו ויקרא אז אומר האר"י הקדוש ואז לאה עוברת כנגד פניו של יעקב ואז נהיה ואז נהיה יחוד יעקב ולאה וכשאנחנו אומרים תחנון אז נהיה יחוד של יעקב ורחל, כל התפלה זה הכנה ל-ויעבור ה' על פניו ויקרא, יחוד יעקב ולאה אחרי זה התחנון זה יחוד יעקב ורחל כי לאה היא בעצם יצאה מבינה ורחל יצאה מהמלכות אז שאלה גדולה יש פה שהיא קושיא ענקית, אם לאה בינה ויעקב הוא זעיר אנפין אז זעיר יעקב נשא את לאה אז הוא היה צריך להיות אמא שלו הבינה זה אמא של הזעיר אנפין, יעקב הוא כנגד זעיר אנפין ולאה היא כנגד מלכות של בינה אז איך אם לא כל כך גבוהה וכתוב אדם שנא לאדם מדעתן דאמא? אדם הוא שונא את אמא שלו, זה לא שייך מה פירוש שנואה? הפעם הוא שונא את אמא שלו, לא שהיתה שנואה חס ושלום וכי יעקב ישנא בן אדם? הוא אוהב את כל העולם הוא אוהב אין אחד שהוא לא אוהב אותו אבל כמו שם אדם שונא את אמא שלו כך הוא שנא את לאה בבחינה הזאת אומר הזוהר כלפי הבחינה הזאת אומרים שלאה היתה שנואה כי היא היתה בחינת אמא כי היא היתה בחינת אמא אז איך באמת איך נהיה באמת יחוד בכלל אם היא בחינת אמא אז איך בכלל יכל להיות יחוד של יעקב ולאה? גדולה ש להיות אמא של יעקב אז באמת אומר האר"י הקדוש פרשת וישלח אומר שרק מתי שהוא קיבל את השם ישראל אחרי שהוא קיבל את השם ישראל ואז יכל להיות יחוד יעקב ולאה הוא כבר עלה ונגע במלכות דבינה יעקב ישראל מזעיר אנפין מכתר נוגע במלכות דבינה אז עי"ז ואז מיד נפתרה רחל כי אז עד עכשיו לא היה שייך יחוד יעקב ולאה זה היה מן אונס כזה זה לא לא וזה לא היה עוד חיבור בנשמות חיבור בנשמות היה רק כשנהיה קיבל את השם ישראל ואז הוא היה יכול להתחבר עם לאה ומשתי הם ומתי ה ברחל ולאה הם השתי התאומות של הבל ולקין היתה גם תאומה שהיתה שקולה כנגד שתי התאומות האלה והיתה כולה דינים והיתה כולה דינים בחכמה שלה היתה שקולה כנגד שתי התאומות של הבל, שתי התאומות של הבל היו בסך הכל שני חצאים שבאחד שלם היתה כנגד תאומה אחת של קין, אז למה בכל זאת רצה קין את התאומה של הבל? כי הוא ראה שהתאומה של הבל זה הרחמים, והתאומה שלי היא בכלל דין אפילו שהתאומה שלו אומר עמק המלך היתה שקולה כנגד כל השתיים של הבל אבל כיון שהיא היתה כולה דינים וקין הוא היה גם כולו דינים, הוא רצה קצת להמתיק את הדינים שלו וזה הסוד שה' ששיברת ראשי לויתנים על המים ושה' לקח את הנקבה מלח אותה וסרס את הזכר ומלח את הנקבה ואת הנקבה הרג אותה לגמרי ומלח ומלח את הנקבה לעתיד לבוא הנקבה זה סוד המים התחתונים מים עליונים והנקבה שמלח אותה ועשה אותה מים תחתונים שהם מלוחים המים האלה הם אנא בעינא להו כודה מלכא כיון שהתחילו לבכות באמת ה' היה יכול לגלות להם מיד את האור אין סוף אבל כיון שהתחילו לבכות כמו קורח שהתחילו לבכות ראה את אליצפן התחיל לבכות באמת אומר העשרה מאמרות שקורח היה בדרגה של משה רבנו משה רבנו רצה לעשות אותו בדרגה שלו, משה רבנו היה צריך עכשיו להתיחד יחידות שלמעלה היה צריך להיות כמו אליהו הנביא לעלות לעלות ולרדת ואילו ואילו קורח היה צריך לקחת את ההנהגה את השיעורים את כל השיעורים שנתן משה רבנו שהוא היה צריך להיות כל הזמן עולה ויורד אז נתנו לו נסיון קטן לראות איך הוא יעמוד בנסיון של אליצפן, אליצפן קיבל נשיאות בסך הכל על 8600 אנשים שזה 2800 2800 גברים רק והרוב זה זקנים ותינוקות בני חודש והוא התחיל התחיל להתקנא שהוא יש לו פעוטון משפחתון התחיל התחיל לקנא בזה באיזה מושב זקנים התחיל התחיל לקנא בו, רצה קורח להנהיג את כלל ישראל אז אז אותו הדבר אותו הדבר היה מים תחתונים הנסיון של המים התחתונים היה לא לבכות, אפילו ש שהמים העליונים הם מעליהם שלא יהיה להם שום בחינה של בכיה שישמחו שה' ברא אותם שה' ברא אותם יש שה' ברא עם כזה שכל עם כזה שכל כזה שכל שכל קודם יהיה שמח בחלקו שעשני כרצונו משה צריך להיות שמח בחלקו שאשה היא פחות שכל שאשה יש לה בינה יתירה יש לה הרבה מעלוב כתוב בעת חיים שאמא היא גדולה מאין קץ מאבא אומר שאמא גדולה לאין קץ מאבא ושאמא הוא אומר שיש לה 3 בחינות אומר בדף צ"ד וזה אמא גדולה לאין קץ מאבא לאין קץ מאבא אז דף צ"ד שורה שניה לפני הסוף שאמא גדולה מאבא ב-ג' בחינות ושאבא זה חצי בינה דמן אבא חצי בינה דמן אמא היא שלימה דמן ולפני זה דף פ"ט עמוד ב' הוא מביא פ"ט עמוד ב' הוא מביא ש-פ"ח עמוד ב' אומר שבאמא אין שום מים חיצונים שבאמא אין מים חיצונים נוגעים בה כלל ואין לה שום אחיזה בחיצונים ולכן ולכן התינוק הוא מתעבר אצלה למה התינוק מתעבר אצל האמא ולא אצל האבא כי התינוק כזה דבר גדול זה כזה זה כזה דבר נשגב זה שזה ה' אומר במדרש שוחר טוב אז ה' אומר שאומר תביאו לי ערבים תביאו לי ערבים אז אומר תביאו לי ערבים הוא אומר אז הביאו יש לנו אברהם אומר אברהם לא יכול להיות ערב אברהם לא יכול להיות ערב יש לנו את יצחק יצחק לא יכול להיות ערב יעקב יעקב היה לו איזה פגם אז את מי נביא לך את התינוקות תביאו לי את התינוקות ואת העוברים לא רק את התינוקות גם את העוברים תביאו לי להיות ערבים להיות ערבים אז הביאו לו את התינוקות הביאו את כל האמהות המעוברות אמר שאני לא נותן תורה עד שלא יביאו את כל האמהות המעוברות תביאו את המעוברות ואזי ידבר עם העוברים אז לפני מתן תאמר אל בית יעקב ותגד לבית ישראל מה זה לבית יעקב תביאו לי את האמהות תעמידו אותם בשורה הראשונה לפני הר סיני ואני רוצה רק את המעוברות אני רוצה ואת המניקות אני רוצה לא אמהות זקינות אני רוצה אמהות שמניקות את הילדים ושיבואו עם התינוקות עם התינוקות בשנה שנתיים שהם עדיים מניקים אותם ואת המעוברות אני צריך אותם תעמידו עכשיו בשורה הראשונה למרגלות הר סיני ואני ידבר עם התינוקות שמניקים אותם ואני ידבר עם העוברים אני אדבר עם העוברים אני אדבר תשאל את התינוקות ואת העוברים אם הם מסכימים להיות הערבים של המתן תורה להיות ערבים על ההורים שלהם מסכימים להיות ערבים של ההורים שלהם מיד התינוקות פרשו מדדי אמותיהם והעוברים פרשו מטבורם כל העוללים ניתקו מהחבלים שלהם אמר הר' לוי הנס האחרון גדול מן הראשון אחרי שדיבר עם העוברים עם התינוקות וכולם התחייבו להיות ערבים על ההורים לא שההורים ערב על הילד הילד עבר על האבא מיד פתחו אלו ואלו ואמרו שירה עוללים ויונקות יסדת עוז למען צוררך אז מה זה עוללים ויונקים זה מחלוקת מי זה עוללים ומי זה היונקים מה עוללים ר' יוסי אמר עוללים אלו שבחוץ עוללים שאלו להם יונקים היונקים האלו שבמעי אמם היונקים זה העוברים והעוללים הם התינוקות רב יהודה אמר הפוך עוללים אלו שבפנים עוללים לא ראו אור והיונקים זה אלה שיונקים כפשוטו אז על כל פנים מי זה עוללים ויונקים יסדת עוז שה' הביא את כל האמהות אמר אני רוצה את כל האמהות גם את המעוברות ואני יתחיל לדבר עם התינוקות והעוברים ונהיה אספקלריא מאירה והעוברים נותקו מהחבלים שלהם נותקו נותקו ונעמדו לפני ה' וה' אמר עכשיו אני משביע אותכם לוקח אותכם בתור ערבים אתם תריכים להיות לחתום להיות ערבים והם נשבעו להיות ערבים בכל הדורות העוברים הם הערבים התינוקות הם הערבים וזה וזה שאומר הזוהר בדף ע"ג אומר הזוהר שהתינוק אומר אומר א' ב' אומר הזוהר התינוק אומר א' ב' וזאת התורה ישר שם משה לפני בני ישראל אומר שהתינוק אמר א' ב' אומר אז אומר רוצה להגיד א' קמץ א' אָ אז אפילו מלאכי אף אחד לא יכול להשיג את זה בשום שכל את ה-אָ שיורד באותו רגע לעולם שתינוק זך וטהור בגיל 3 אומר קמץ א' אָ ואם הוא זשוכה להגיד את זה כבר בגיל שנתיים עוד יותר זך וטהור אז יורד כזה אור לעולם כל העולם מאיר באור הזה של הקמץ א' אָ ותא חזי מקדמא דאורייתא שנותנים לתינוק להגיד א' שום לא יכול להשיג בשום שכל בשום רצון בשום בקושי להסביר את זה בפה איזה אור ירד עכשיו לעולם כשהתינוק אומר קמץ א' אָ אז זה בטח שזה יבטל את כל הגזירות הם מאירים את כל העולם באור יקרות וכל הרשעים נופל עליהם פחד מה שהם רואים את אותו ה הם רואים ואפילו מלאכי עילא ועילעא דעילעא אז נסביר מלאכי עילעא זה מלאכי היצירה ועילעא דעילעא זה מלאכי הבריאה ולא יכלא לאדבקא באינון סתימין משמא קדישא שעולים כאלה שמות מתגלים כאלה שמות כשהתינוק אומר קמץ א' אָ שלא המלאכים של היצירה ולא של הבריאה אין בזה השגה יוצא שהתינוק נמצא באצילות, אם מלאכים של יצירה אין להם השגה ומלאכים של הבריאה גם אין להם השגה, השגה אז יוצא אפוא שהתינוק הזה בגיל 2 3 הוא נמצא בעולם האצילות אז איפה נמצא העובר? איפה נמצא העובר? הוא נמצא בעתיקא באדם קדמון איפה הוא נמצא העובר? אז אומר העץ חיים האבא לא יכול להגיע לכזה קדושה רק אמא יכולה לקחת בתורה כזה קדושה, כי באמא אין שום חיצונים כשלא מגיעים הכלל לשעות העיבור ואין בו שום חיצונים הם לא יכולים להתקרב אליה אז לכן ה' בחר דווקא שהעיבור יהיה אצל האמא, שהעיבור יהיה אצל האמא ולא אצל האבא כיון שהיא מגינה מכל החיצונים יש לה תינוק מעתיק וכשהוא נולד יורד מעתיק לאצילות וכשהוא נולד הוא יורד פשוט מעתיק לאצילות וזה שמסביר לנו עמק המלך כאן בדף פ"ט צ' הוא מסביר את זה בדף נ"ח אז מסביר לנו עמק המלך שזה הסוד שאנחנו אומרים ה' איש מלחמה ה' שמו שעל זה שואל הזוהר בדף מ"ט שואל הזוהר שואל הזוהר אדם כי יהיה, אדם כי יהיה, אדם כי יהיה בעור בשרו צרעת מה זה אדם הוא אומר רק לאדם יש נגע צרעת אומר רק לאדם שייך בו נגע צרעת אז מה זה אדם, אומר שואל הזוהר מה אדם יותר מאיש אנחנו אומר ה' איש מלחמה ה' שמו שה' בקריעת ים סוף כתוב ה' איש מלחמה ה' שמו זה אז אז מי יותר גדול האיש או האדם? אז זה מתרץ עמק המלך בדף נ"ח אומר לנו כאן אדם זה נקרא ויקרא שמו אדם מתי זה נקרא אדם שיהיה זכר ונקבה כשיש שניים כששניים זוכים להתאחד בחופה אז הם נקראים אדם, בינתיים בינתיים אין לו שום אדם בכלל לפני שהוא לפני שאדם מתחתן עכשיו מתחיל העיבור שלו, עכשיו רק מתחיל עיבור חדש לגמרי הוא מתחתן לוקחים לו את השכל את הדעת הוא כבר לא יכול להתפלל הוא כבר לא יכול ללמוד הוא כבר לא יכול לבוא לישיבה הכל לוקחים לו בשביל מה אנשים מתחתנים בכלל אם אדם יודע מה קורה אחרי החתונה הוא נשאר בלי דעת בלי שכל ובלי מוח ובלי זה בלי הכל, לקחו לו את הכל הכל זה רק בלון מנופח, עכשיו מתחיל עיבור חדש לידה חדשה אבל מה אבל מה היה לפני שהיה אדם אז אומר לפני שהיה אדם היה ה' איש מלחמה ה' שמו לפני שהיה אדם היה בחינת איש אז מתי הוא היה בחינת איש? אז אומר אומר העמק המלך אומר קודם שיצא ממעי אמו היה איש אז היה בדרגת איש לפני שהוא יצא ממעי אמו אז היה נקרא בדרגת איש זה סוד ארץ לא עבר אדם שם, לא עבר שם איש ארץ לא עבר שם איש שזה סוד רישא דלא אתידע שזה התינוק הוא נמצא במעי אמו אז למעשה הוא נמצא ברישא דלא אתידע אתידע זה הכתר של עתיק זה נקרא מלכות אדם קדמון שזה הסוד של אבן השתיה ולכן ה' שם ה' של בזכות העוברים לא רק שמתן תורה היה בזכות העוברים ה' קרא לאמהות המעוברות ומה אתכם אני אבטל אתכם מהעיבור שלכם לה' איש מלחמה לה' שמו זה השם של העוברים שנקראים איש כזכות העוברים שנקראים איש ה' איש מלחמה ובזכותם היה קריעת ים סוף כי בשעה שהוא במעי אמו שאז הוא נקרא כתר דעתיק שאז הוא נמצא במלכות דאדם קדמון הוא נמצא שזה שזה סוד האבן שתיה שזה אומר ר' איציק היה תלמיד של הצדיק משקאלוב גם התלמיד של הגר"א של הגאון של הגאון הגאון אמר שהוא הכי מובחר מהתלמידים שלו הכי צעיר והכי מובחר אז הוא אומר שצריכים לדעת כשהולכים לכותל הולכים לאיפה הולכים אומר סוד האבן שתיה אומר שזה סוד העוברים זה סוד כתר דעתיקא כתר דעתיקא שזה שזה אומר הזוהר באידרא אומר הזוהר שמה פירוש הפסוק תנא בצניעותא דספרא מה ראו עיניך תראנה את ירושלים נאוה ושאנן אז יוצא שפה נמצא ה... כשבאים לכותל מקבלים את הרע של האבן השתיה אנחנו עולים לרישא דלא אתידע אז באיזה פחד צריכים ללכת באיזה פחד צריכים ללכת הולכים לכותל וכל פעם נמחלים העוונות מחדש, אז הנה באמת הרהורי תשובה באמת אני רוצה שיתכפרו העוונות שלי ושאני יתקבל, לא אחטא יותר לא להסתכל יותר אז אז שואל שואלים הצניעותא דספרא הזוהר זה המנונא סבא בצניעותא דספרא שהוא זכה ליעקב אבינו אז מה ראו עיניך תראנה ירושלים נוה שאנן נוה שאנן אוהל בא תנ"ך אוהל בל נשאן פסוק כ' תכסה ציון קרית מועדינו ועיניך תראנה ירושלים נוה שאנן אוהל בן יצען בל שיש יוצב לנצח וכל חבליה בל ינתקו אנחנו נמצאים פה בירושלים בנוה שאנן ירושלים נקראת נוה שאנן על שם מה נקראת נוה שאנן? אז אומר אז אומר הספרא דצניעותא אומר זה יעקב רבינו מה זה יעקב אבינו מה ראו עיניך תראנה ירושלים נוה שאנן איך אתה יכול לראות את ירושלים נוה שאנן הרי צדק תלין בה וירושלים זה ים של סכינים ים של סכינים מפני שאדם יוצא מהישיבה הוא צריך להגיד את תורה ז' את הסעיף שמה מישרא דסכינא ערוגה של סכינים איך חותכים אותה איך חותכים אותה פה זה צדק תלין בה כל היום או שנדקרים או שמקבלים בקבוק בראש או אבן בראש אבל זה צדק ילין בה על כל הרהור על כל מחשבה מקבל ישר את העונש זה לא כמו שאר ארץ ישראל שהיה חשבון מתשנ"א ומי יודע מה שיהיה בתש"ס? אבל פה בירושלים זה כל רגע בכל שניה מקבל סקילה הריגה הרג וחנק אז זה אתה יכול עוד להגיד ירושלים נוה שאנן שפה דנים את האדם בכל שניה בכל רגע פה זה אצל המלך אדם בהיכל המלך איזה תנועה שהוא עושה איזה תנועה שהוא עושה אתה בהיכל המלך שמה מיד מגרשים אותך החוצה ישר אדם מקבל על זה עונש וזה אומר ר' פינחס מקוריץ אומר כאן אומר אז אומר הקוריצער אמר לי ר' זוסיא שמע מפיו שהמנין האחרון של התפלה שלו אומר שכשאנשים הולכים לעשות את ההכנות אומר שהצדיקים מתחילים את השחרית מתחילת הלילה אחרי מעריב עד הבוקר הכל הוא קם מהשינה שלהם מיד אחר מעריב זה כבר הכנה לשחרית ומצפה לתפלה טובה 8 ימים שאני יוכל להתפלל בכוונה 8 ימים אני מכין את עצמי שאני יזכה להתפלל תפלה בכוונה כמו שבת יו"ט אז הוא מכין את כל השבוע להתפלל בשבת ואני מתפלל בכוחות יותר מהברדיטשובער ואמר שאצלו פעם אחת בסוף התפלה כזאת הוא לא היה יכול להכנס בשום דיבור הוא לא יכל לדבר כבר הגיע לכזה דביקות הוא לא יכל לדבר בכלל הוא לא יכל לדבר בכלל והדיבורים הוא יכל לדבר דיבורים בכלל מרוב הדביקות אז אומר אז אומר אז אחרי זה הוא אומר בסעיף א' אומר כשאני מתפלל אומר ואני משגיח על כל תנועה שלי כדי שאני יוכל להתפלל בכוונה שאני שאני התפלה תעלה על באמת למעלה שהתפלה תעשה את התיקונים שלה אז אומר אז אני משגיח לפעמים על תפלה אחת 8 ימים ואני שומר את עצמי בכל הימים האלה מכל תנועה ותנועה שום תנועה מיותרת שום תנועה של ליצנות שום תנועה של זלזול וכמו שכתוב שם בגמרא פסחים שישכר ישבה ברקאי למלך ישבו ישבו ינאי ינאי מלכתא ישאלו אותו מה מה יותר טעים כבש או עז אז מה השאלה אתה אומר מכירים כבשים אז הוא עשה תנועה עם היד כרתו לו את היד אז הוא רץ היד הוא נתן שוחד כשחתכו יד שמאל אז חתכו לו אז התגלה הסיפור אז חתכו לו את שני הכפות אז חוץ מזה הגמרא אומרת אז בשביל תנועה אחת שהוא עשה לפני המלך וחוץ מזה אומרת הגמרא הוא גם טעה הוא אומר כבש יותר טוב אומר כבשים בשבילי אותו הדבר אז על כל פנים אדם משם לומדים א' ב' גמרא בספחים שאדם צריך להזהר בכל תנועה שלו הוא צריך להרגיש שהוא לפני המלך 24 שעות לפני המלך שום תנועה לא לעשות איך להסית את הפנים שלי מתגרדים באמצע התפלה לא לא שום דבר אנשים מתגרדים באמצע התפלה עומדים לפני מלך מלכי המלכים אז אמר אני כל תנועה שלי אני נזהר אפילו את הפנים איך שאני מוזיז אותם וגם פעם שמעתי מפיו שולח את בנו בעסק התפלה ואמר לו שיתפלל לפני התיבה מטה את עצמי לכאן אבל התנועות שאדם עושה כל תנועה יש לה משמעות הוא יכול להרוס עולמות עם תנועה אחת שלא מספיק בהירה היא לו מחושבת היא לא מתאמת לפי המילים לפי הניגון ושבכל תנועה שאני עושה אומר מזדעזעין עולמות אחרים אדם צריך להזהר בכל תנועה שלו הוא לא יודע איך איך הופך עולמות הוא מחריב עולמות תנועה לא נכונה אמר ר' מאיר אז מי ילמד אותך אומר נשמת אדם תלמדנו הנשמה מעוררת אומרת לך מה לעשות כל כל איך לעשות את הצורה בכל תנועה ותנועה וכי אין לך אדם שהנשמה שלו לא מלמדת אותו בכל עת ורגע והנשמה מלמדת את האדם כל שניה על כל תנועה על כל דיבור על כל הגה על כל ניגון מה עליו לעשות ואחרי מות האדם שאדם יוצא מהעולם הוא יתן דין וחשבון על כל תנועה ותנועה שלו ויראו לו ויראו לו שהנשמה מדברת אליו כמו שאומר החפץ חיים שאדם מדבר הנשמה צועקת תפסיק לדבר מספיק לדבר אומר לא יכול תאוות הדיבור אז חכמינו אומרים אז ככה זה עם העיניים כל דבר העינים סוגרות אותם תפסיק להסתכל וככה זה בכל תנועה ותנועה וזה ש קראו להר סיני פסקה זוהמתם ואמרו אילו אילו קיבלנו את ולא נתן את התורה דיינו מה נעשה בלי תורה מה נעשה מה נעשה בהר סיני נשים שם אוהלים מה נהיה שם במדבר הם היו כבר כצל כך מזוככים שכבר אבר צעק את המצוה שלו כמו אצל אברהם יצחק ויעקב אז ככה לא רק שכל אבר צועק את המצוה שלו אלא כל תנועה כל תנועה הנשמה צועקת שאל תעשה את התנועה הזאת עכשיו תעשה את התנועה הזו אם אתה בתפלה עם כל דבר ואחרי מות אדם הוא יתן דין וחשבון על כל תנועה ותנועה ויראו לו איך הוא הפך עולמות שלימים והחריב עולמות עם תנועה שהיא לא בהירה עם תנועה שהיא לא נכונה עם דיבור לא נכון עם הגה לא נכון עם עקימת אף לא נכונה ועל זה היה דוה ליבנו שהנשמה מדברת אלינו ואנחנו לא מאזינים כל שניה הוא נותן הוראות מה עלינו לעשות אז אז אומר תחזירה ירושלים אף צדק ילין בה אז פה מקבלים עונש על כל תנועה לא נכונה כל תנועה זה נותן לך מכה זה דוחף אותך וישר מקבלים את העונש אז פה שואל הזוהר הקדוש אומר אנחנו למדנו מספרא דצניעותא מה עיניך תיראנה ירושלים נוה שאנן ירושלים נוה שאנן פה זה מקבלים מכה על כל שניה מקבלים את העונש צדק ילין בה פה זה הכל צדק הכל זה דין נוה שאנן עיניך תראנה ירושלים נוה שאנן אז מה זה נוה שאנן אומר נוה שאנן זה שמקבל את האורות מנוה שאנן היא עצמה באמת צדק ילין בה פה מקבלים כל שניה מכה אבל אבל באורות שירושלים מקבלת ההארה שירושלים מקבלת זה בא מנוה שאנן זה בא מעתיקא קדישא שהוא נקרא נוה שאנן שהוא כל הזמן מאיר בירושלים והוא כל אדר מחובר לעתיקא קדישא אז נמתקים כל הדינים ולכן אפילו שכאן כתוב עיניך עם שני יו"דים אבל הזוהר שלנו מביא מסורת אחרת אמר ש עיניך צריך להגיד עם יו"ד אחת זה עין חד עינך דרחמי כי שתי עיניים זה בזעיר אנפין ופה זה עינא חד דרחמי היא כולה רחמים שהיא כול הרחמים בעיניך עיניך תראנה הוא אומר אומר תראנה זה בלי היו"ד בעיניך הוא מדגיש שזה בלי היו"ד תראנה זה כתוב בלי יו"ד למרות שבתורה כתוב בתנ"ך פעמיים עם יו"ד עיניך עם יו"ד ויו"ד שניה ותראנה אבל כל מקום שכתוב יו"ד אחת זה כתוב ישא ידיו ויברכם אז למה אומרים ידיו כתוב ידו אז אומר שהיתה לו כמו יד אחת כולה רחמים כולה ימינא כל מקום שזה מדובר בלשון יחיד אז אומר שצדיק כזה זכה שכולו ימינא אז אומר הזוהר הקדוש ישא ידיו עיניו ויברכם כתוב ידו אז אז בירושלים זה עי"ן אחת עי"ן אחת שכולה רחמים כולה רחמי אז ירושלים אפשר לזכות אפילו שפה צדק ילין בה פה זה שיא הדינים ופה מחשבה והסתכלות חס ושלום אבל אבל אפשר להמשיך כאלה רחמים מעתיקא קדישא וכשמגיעים לאבן שתיה זה נוה שאנן זה עתיקא קדישא ואבן שתיה אמר זה ממש רישא דלא אתידע האבן שתיה נמשכים רחמים ממש מהרישא דלא אתידע וזה שאומר אליהו הנביא מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם אז מה הפירוש מי אלה כעב תעופנה וכיונים אל ארובותיהם אז מי אלה אז אומר הזוהר בהתחלה פרשת בראשית דף ב' הוא אומר מי אלה איך מכוונים תמיד אלה שיהיה אלקים מי אלה כעב תעופינה איך מחברים תמים אלא עכשיו שם אלקים נפרד לא די ששם אלקים שבגרון אינו מחוברים עם ההויות אז אדם יכול להוציא את המילים וכל זה ניחר גרוני וכל רגע אדם לא יכול להוציא את המילים כל אדם לא יודע לקשר את השם אלקים עם ה-3 הויות 3 הויות שצריך לקשר אותם עם האלקים אז לא רק זה רק ששם אלקים נחתך לשתיים ונהיה מאלקים מי אלה מזה שאנחנו אומרים אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבור בסך אדדם עד בית אלקים בקול רינה ותודה המון חוגג אלה אזכרה איך אז אומר האר"י הקדוש בתיקון חצות אלה אזכרה איך אני אחבר את אלה עם מי אלה אזכה אני נזכר שהאלה נפרד ממי האלה נפרד ממי לא רק שאנחנו לא מכוונים את ה-3 אלקים שבגרון עם ה-3 הויות לכן אי אפשר להתפלל בכלל להוציא שום הגה מהפה אלא עוד האלה אלקים מחולק לשתים מאלה קם קו"ף להנה ונהיה מי אלה לכן אנו אומרים אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבור בסך אדדם עד בית אלקים בקול רינה ותודה המון חוגג אדדם זה אדדה אסחוב את האלה אל מי אין אסחוב את האלה אל מי איך אני אחבר את האלה עם מי אז איך באמת מחברים את האלה עם מי אז זה מסביר העמק המלך ק"ד מסביר העמק המלך את האלה עם מי אז מי אלה כעב תעופנה וכיונים אל ארובותיהם וכיונים אל ארובותיהם אז איך אדם מחבר את זה וזה זכור את יום ירושלים האומרים ערו עד היסוד בה בני אדום הפרידו את האלה ממי ועכשיו הם צועקים מי אלה מי אלה לחבר את המי אלה ובזה כעב תעופנה וכיונים אל ארובותיהם אז איך היונה היונה מצאה בו מנוח היונה מצאה מנוח לכף רגלה מזמן נח מזמן המבול היונה לא מצאה מנוח מתי מתי היונה תמצא מנוח אז בזה סוד יונת אלם והשכינה נקראת אלקים אל דמי לך אז מה אז איך התיקון הוא אומר מהיונה היא יכולה רק לעלות הוא אומר אז כדי הוא אומר שהיונה תעלה אז לכן אנחנו אומרים אלקים אל דמי לך אתה רוצה אתה רוצה להפוך את האלקים שעכשיו זה נפאד לאלה ומי לא לאלה ומי אלא האלה והפך לאלד הה"א גם נפל נפלה לתוך היו"ד שבה"א זה הפנימיות של הה"א שנהפך ונהפך לדל"ת זה סוד אל דמי שצריך לעשות שלשה קולות את האל דמי צריכים להכניס את היו"ד לתוך הדל"ת שיהיה אלקים ואחרי זה לחבר לחבר את זה את הקל עם הים או את הא-ל עם מי ו לחבר את זה עם שלשה הויות אז איך עושים את כל הפעולות האלה אז זה אומר עמק המלך אל דמי אל דמי מלומר שירה שהכל תלוי בשירה כי רק השירה היא מעלה מעלה אותנו מהספירות הנמוכות היא מחברת את האותיות היא מכוונת את השמות ששנפרדו אז אל דמי מלומר שירה ולעלות למעלה וזה סוד מי אלה כעב תעופנה וכיונים אל ארובותיהם שכדי להעלות את היונה מצאה מנוח לכף רגלה להחזיר אותה אל הארובה שלה לרישא דלא אתידע לאבן השתיה שזה אבן השתיה שזה רישא דלא אתידע שזה הארובה של היונה זה הארובה של כנסת ישראל אומר אי אפשר הוא אומר רק אומר אם לא ע"י הדיבור הוא לשיר רק ע"י שירה וניגון נזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן, ר' חנניא בן עקשיא וכו' שיעור 3 אמן, אז יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו שיהא הוא מעורר השחר ועל כל פנים לאחר זמן תפלה שהציבור מתפללים שיויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים שעומדים לפני האלקים כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול ולא דיבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו כדיבורו במושב המלך אז אדם כל הזמן צריך לחשוב שהוא במושב המלך כמו שאומר הר' פינחס מקוריצער שאדם צריך לחשוב כל הזמן על כל תנועה שלו תנועה אחת לא כהוגן הוא מחריב עולמות תנועה אחרת אז הוא בונה עולמות כמו שהגמרא אומרת בפסחים אתמול הזכרנו את זה לא היה לנו זמן לקרוא את זה כל מקום שנהגו הגמרא מביאה את הסיפור של יששכר ברקאי הגמרא מספרת ומזה לומדים שאדם צריך להזהר בכל תנועה שלו לא לעשות שום תנועות של זלזול כמלכותא דארעא כן מלכותא דרקיעא הגמרא מספרת מכל מקום שנהגו הגמרא מספרת לנו דף נ"ז שארבעה צווחות צווחה אדם בא לבית כנסת כמו הוא עובר גבול הוא לא בא לבית כנסת כי יש בת קול שהיא לא נותנת לו לעבור צאו מכאן בני עלי ברוך צווחה אוריה היה עובד עם כפפות אוריה היה אדם איסטניס נוזל דם מלחללי קודשי שמים ושרי זה שתי צווחות לצאת לבני עלי לצאת ברקאי לצאת אומר חתכו לו את הידים כבר לא יכל לעבוד אם היה שומע את הבת קול היה חוסך את החתיכת הידים אזהרה שומעים על שמעכם בם פגי עשה פרה אדומה של פינחס שימש בכהונה גדולה טובה ועוד צווחה אזהרה שאו שערים ראשיכם והכנס יוחנן בן ערבאי תלמידו של ברקאי הוא לא היה כהן גדול אבל הוא היה דואג שלא ישאר שום נותר מלא כרסו מקדשי שמים עליו אמרו עליו על יוחנן בן ערבאי שאוכל ג' מאות עגלים שותה גם ג' מאות גרבי ביין אפילו עוג מלך הבשן לא אוכל ג' מאות עגלים בסעודה אין הוא קיבל כזה כוח לשתות 300 גרבי יין כל גרב זה סאה ואוכל 40 בסעודה אומרים שהוא היה משלם כסף לכהנים שיבואו לאכול אמרו אמר שיוחנן בן ערבאי לא נשאר נותר במקדש שמע סיפור ברקאי על סרקא ביה ברקאי מלכא במלכתא הבו כנראה זה מלחמת חשמונאי מסתמא זה ינאי ינאי היה רשע גדול אז ישבו המלך והמלכה אומר רש"י שמלכי בית חשמונאי כנראה לא רצה להגיד את השם שלו ושם רשעים ירקב הבו יתבי מלכא מהגדיא ינאי המלך אמר גדי יותר טעים המלכה אמרה כבש אימרא ואי כבש יותר טעים כהן גדול מקריב קרבנות הכהן הגדול מתמצא בכל הקרבנות וגם אוכל מכל המקבל מכל הקודשים מכל הקרבנות הוא מקבל אז הוא היה צריך להכריע בביתם וקרא לכהן גדול קא מסיק קורבנות כל יומא אתא הוא אז יששכר שהוא היה הבר דאיש הוא היה כהן הגדול אז איזה שלאלה תנועה כזאת חותכים את הידים תראה איזה מלך רשע מכאן אנחנו לומדים מלכותא דרקיעא כמלכותא דארעא אדם אסור לו לעשות שום תנועה לא ביד לא בפה לא שום תנועה של זלזול אילו הוא צדיק לפני מלך מלכי המלכים מלא כל הארץ כבודו שויתי ה' לנגדי תמיד אפשר אדם אוכל בחדרי חדרים שיחשוב שהוא אוכל ליד שולחן המלך אפילו הוא לבדו בבית המלך הוא בהיכל המלך אם לא יוצאת בת קול ומעיפה אותו אז הראה בידו מה השאלה אומר אם גדי אם גדי יותר יותר טעים יותר טוב למה לא מקריבים גדיים למזבח למה כבשים אז יוצא שבעצם הוא היה לטובת לטובת המלך אפילו שהיה לטובת המלך המלך אמר תנועה כזאת לא עושים וחתכו לו את היד אמרו לחתוך לו את היד את הכף היד נתן שוחד חתכו לו את כל היד השמאלית טוב הלשינו למלך שהוא נתן שווה חתכו לו כבר את היד השמאלית המלך היה אדם ישר חוק זה חוק שמעה ליה מלכה פסקי למינה חתכו לו לימין הוא נשאר בלי שני הכפות הידים אז אמר אז אמר ר' יוסך רחמנא ברקאי היה אומנם רשע אבל היה צדיק עובדה שהוא ישר קיבל את העונש רשע צדיק קיבל ישר את העונש יש רשע רשע שנותנים לו להיות 120 שנה והיה רשע צדיק אז אמר ר' יוסי בר' רחמנא דאשלי ל ברקאי מינה נתן לו את העונש את הגמול שלו בהאי עלמא אמר רב אשי וחוץ מזה הוא היה עם הארץ כל הכהנים הגדולים היו עמי הארצות נתנו כסף כדי לקבל את הכהונה ברקאי היה עם הארץ מה אומר שכבש יותר טוב המלכה אם היה אומר כמו המלכה שכבש יותר טוב זה פגיעה כפולה גם עם תנועת הזלזול וגם שהיה לטובת המלכה נגד המלך נגד המלך אז שהוא היה פשוט עם הארץ שתנן ר' שמעון אמר לא כבשים יותר טעימים ולא גדיים יותר טעימים כבשים קודמים לעולה יכול כי הם מובחרים במינם יותר טעימים עיזים לא? כבש יביא שניהם שקולים כאחד שנקרא נמי לא שהוא לא למד גמרא אפילו פסוק הוא לא למד אם כבש אם עז אם כבש ליתיה באי עז ליתיה אדם נמצא במושב המלך מלך מלכי המלכים צריך להזהר בכל תנועה שלו כל שכן ישים אדם אל ליבו שהמלך הגדול הקב"ה מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו שה' כל היום רואה אותו כמו שנאמר אם יסתר איש במסתרים לא אראנו במסתרים ואני לא אומר רבנו בתורה רי"ט שיסתר במסתרים ואני ואני לא כשהוא יהיה ואני לא הוא יעשה לא מן האני שלו וידע שהוא אפס אפסים לא מגיע לו כלום אז אראנו אז אני יראה לו את כבודי נכון שב... עכשיו עוד מעט כבר יתחילו שלשת השבועות שאז כבר עוד מעט כבר עוד 11 שעות 12 שעות בערך 11 וחצי שעות תהיה צפירה שלשת השבועות לשלשת השבועות הצפירה יש פה דבר בעתו אז אומרים שם דברים מעניינים אז עוד מעט מתחילים מתחילים עוד 11 וחצי שעות מתחילים את השלושת השבועות מה זה שלשת השבועות שבועות זה שעולים עד רישא דלא אתידע עולים ועולים שלשת השבועות עולים עד עד רישא דלא אתידע עולים ועולים שלשת השבועות עולים עד עד רישא דלא אתידע זה כזה אור גדול ש כי בית המקדש השני הוא בא בענוה ושפלות אז בית המקדש יכול לסבול את האור עכשיו את הענוה ואת השפלות אז בית המקדש לא יכול לסבול את האור לא יכול לסבבול את האור הקדוש הוא לא יכול לסבול מה שאין ענוה ושפלות אנחנו עושים כלים של ענוה והאור הולך ובוקר מרגע לרגע כשמגיע שלשת השבועות נהיה כזה אור גדול כמו שאומר הפרי צדיק שעל באמת יבנה בית המקדש בתשעה באב החנוכת של בית המקדש יהיה בתשעה באב וזה ימשך מתשעה באב עד חמשה עשר באב אז זה כי מתשעה עד חמשה עשר זה בדיוק ששה ימים אז זה יהיה שבע ימים לכן חמשה עשר באב זה בנות ישראל חולות בכרמים ואז חמישה עשר באב ואז יהיה אנחנו מחכים בכל שנה שכבר בתשעה באב יבנה הבית לכן אמר האפטר ששבת ששבת היא תשעה באב ממש אז הבית יהיה ממש בהבנותו ממש בשלמותו אם היינו זוכים היינו רואים את הבית בשלמותו היינו רואים את הבית בשלמותו עכשיו עוברים לרישא דלא אתידע עוברים לספירות הגבוהות ביותר שיכול להיות וזה שמביא כאן תיקוני זוהר תיקוני זוהר מביא בדף קל"ב מביא התיקוני זוהר אז אומר ש... כמו שאנו אומרים שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד אז מברך כל פעם שמע ישראחל ה' אלקינו ה' אחד מברך את החתן את הכלה כל שמע ישראל מה זה ה' אחד א' ח' זה תשע ספירות של זעיר אנפין ה-ד' זה של הכלה כי עכשיו נהיה פירוד בין קודשא בריך הוא ושכינתיה נהיה הפרדה בין קודשא בריך הוא ושכינתיה החתן הכלה זה יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה וכשיגיע תשעה באב נהיה פירוד בין קודשא בריך הוא ושכינתיה נהיה פירוד החתן הכלה כי ה' עשה עשר חופות בגן עדן כשיש חתן אז עושים מחדש עשר חופות כוללים אותו ב-10 ספירות מעלים אותו עד רישא דלא אתידע כל חתן וחתן ולכן מסביר העשרה מאמרות ש חודשי חורבן זה תמוז ואב נגד תמוז ואב כי אז היה הפירוד בין החתן והכלה נפדו כל החתנים וכל הכלום בצמצרים מתי היה הפרודים כתוב שמשה נולד היה עדיין אדר והיא היתה מעוברת שש חודשים מז' אלול מז' אלול אז נחזיר החזיר עמרם את יוכבד אומרת הגמרא בסוטה ש-ותהר שכתוב ותהר ותלד שכבר היתה הרה מקודם כבר מתי שהוא החזיר אותה היתה שלשה חודשים מעוברת היתה מעוברת כבר מז' סיון מז' סיון שהיה מתן תורה היתה מעוברת מז' סין עד ז' אדר זה תשעה חודשים היתה מעוברת ז' אלול הוא החזיר אותה ומתי מיד אחרי ז' סיון עמד וגירש אותה והוא לא ידע שהיא כבר הספיקה להתעבר עכשיו היתה כבר מעוברת ועמרם לא ידע אז היתה שלשה חדשים מגורשת לכן ספרו המצרים המצרים ספרו ספרו מז' אלול מז' אלול אז בחודשים האלה אומר העשרה מאמרות שהיתה מגורשת עמדו כל ישראל וגרשו את נשותיהם שואלת הגמרא בסוטה שבשעה שעמרם גירש את אשתו אז עמדו כל ישראל וגרשו את נשותיהם שעיקר ויוצא הגירושים היה תמוז אב אז זה אז בחודשיים תמוז אב אז היה עיקר הגירושין של כל עם ישראל עמרם מגרש את אשתו אז קורח מגרש את אשתו אז אמר הקב"ה אתם מגרשים נשותיכם אתם הפרדתם את הבתים שלכם ואין לכם אמונה בי שאני יעשה ניסים ונפלאות עם הילדים עם התינוקות עם העוברים אז החודש הזה חודשי תמוז אב זה יהיה לכם חודשי פירוד פירוד מקודשא בריך הוא ושכינתיה פירוד החתן והכלה מכל מה שאנחנו אומרים כל יום שאנחנו אומרים שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד אז מתאחדים החתן והכלה כי דלת של אחד זה לית לה מגרמיה כלום זה הכלה שהאשה מקבלת מבעלה ו-א' ו-ח' זה ט' ספירות של החתן שהוא יחד עם הכלה נשלמים לעשר ספירות כי הכלה היא רק ספירת המלכות אבל הוא לא יכול לקבל שום ספירה שום הארה לפני שהוא משלים את ספירת המלכות שלו תתן צריך להשלים את ספירת המלכות שלו כאן מביא כאן בדף נ"ח זוהר חדש שזה סוד חמה ולבנה וכשרק חמה ולבנה יהיה המאורות ברקיע השמים וכבר שם היה כתוב מאורות חסר למה מאורות אז מאורות דעשיה שהשמים שם ותרוויהו בכללא חדא לאזדווגא לאנא עלמין לעילא ותתא צריך שהלבנה תקבל מהחמה ו תקבל מהלבנה והקטרוג היה הקטרוג היה שהלבנה אמרה הלבנה אמרה הרי החמה צריכה לקבל ממני וכדי שהחמה צריכה לקבל ממני צריכים להעמיד אותי כי מילא ה' ברא אותה שווה בשווה אבל הלבנה אמרה זה לא תכלית הבריאה צריך שלבנה תהיה תחת החמה והחמה תאיר בלבנה ואז הלבנה מחזירה אור להחמה עד שאור הלבנה יהיה שבעתיים אמרה חמה אור הלבנה יהיה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת ימי בראשית שבעתיים מאור הגנוז שזה שזה היה שבעה קנים לה ושבעה שבעה מוצקות למנורה לכל נר ונר לכל כלי קיבול של נר היו שבעה שבעה מוצקות צינורות צנוריות מגולה ראשה זה מראה על שמן מעל למנורה לכל לכל הנר לכל נר מהמנורה זה אמור זה רק שמן מהמעיין למעלה דרך ה-49 צינורות נכפל 49 כפול 7 שפול 343 זה בשג"ם בוא בשר שמשה האיר האש שלו היתה בשג"ם הוא בשר שהיא בשי"ן מ"ם גימ"ל ב-343 אורות הוא האיר שזה 7 כפול 7 כפול 7 שזה יהיה אור החמה לעתיד לבוא אז משה היה כבר מעין אור החמה לעתיד לבוא ולכן הוא הלך עם מסוה על הפנים וברגע שנחרב בית המקדש שכתוב על ר' עקיבא ויאמר אלקים יהי אור מהיכן יצא אור האור יצא מבית המקדש אז האור יצא מבית המקדש והחמה גדלה שבעתיים כאור שבעת הימים שאור שבעת הימים זה לבד שבע אורות ואור שבעת הימים זה 343 אורות ואוהביו כצאת השמש בגבורתו אז אומרת הגמרא שכל פעם שמעליבים בן אדם אז מכפילים לו את האור פי 343 ואוהביו כצאת השמש בגבורתו כמו השמש תהיה לעתיד לבוא שעל זה נאמר אור הלבנה כאור החמה ואור החמה שבעתיים כאור שבעת הימים אז כל פעם שמעליבים אדם אז מעלים אותו מורידים עליו כזה אור שזה שבעתיים כאור שבעת הימים שהוא מאיר כל פעם פי 343 שהוא מקבל כל זה ישר ממשה מהצדיק שעליו נאמר בשג"ם הוא בשר בשי"ן אור בשי"ן מ"ם גימ"ל אורות הוא מאיר בשי"ן מ"ם גימ"ל אורות לכן נאמר בשג"ם בגימטריא משה זה האור של משה שהוא מאיר ולכן שיש חתן וכלה חתן וכלה אנחנו זוכים שאנחנו פתחנו את שלשת השבועות בחתן וכלה שזה אז יורד האור של רישא דלא אתידע יורד האור הגדול ביותר שיכול להיות שזה שזה סוד שאומר שאומר התיקוני זוהר אומר הוא מתחיל באדם דבריאה אז כל המפרשים שואלים למה התיקוני זוהר מתחיל באדם דבריאה יש אדם דאצילות יש אדם דעתיקא קדישא גם לעתיקא קדישא יש רמ"ח איברים ושס"ה גידים גם אדם קדמון יש רמ"ח איברים ושס"ה גידים והכל זה חוט והכל זה חוט אחד חוט אחד דרחמי ש לא זכה זכר ונקבה שברגע שהחתן הכלה עומדים בעתיק אז נכללים זה בזה אז אין כבר כבר אי אפשר להבדיל בין זכר ונקבה ואז זוכים להתכלל אטחד בשני לגמרי ושניהם מאירים שניהם מאירים באותו אור שיהיה לעתיד לבוא אור הלבנה אור הלבנה כאור החמה וזה כל העבודה שלנו מסביר עמק המלך אין לעלות זעיר אנפין לאבא ואמא ואת אבא ואמא לאבא קדישא ועתיקא קדישא להעלות אותו לאדם קדמון וככה מעלה מעלה עד אין סוף ועד אין חקר שזה כל התפלה שזה כל התפלה בשבתות ובימים טובים כי שבת בשלשת השבועות יותר גדולה מכל השבתות כי אז האור בלי שום צמצומים כזה אור גדול שמאור גדול הזה אז אז אז אנשים אין להם כלים אז הם נשרפים אבל מי שזוכר את הזוהר הוא שם מוך בעיניים רואה את בית המקדש עומד ומרחף באויר מיכאל הכהן הגדול אליהו הנביא ואהרן הכהן כולם מקריבים שם קורבנות אומר הזוהר בדף רמ"ב עמוד ב' אומר הזוהר שמי שיכול להשיג את הפוך הזה אז הוא יכול לראות את בית המקדש ממש אמר יש פוך אומר זוהר חלק שני ר"מ עמוד ב' חלק ב' אומר יש פוך אומר בכלל שירושלים שרפה שום אבן לא נשרפה שום אבן אומר לא בשום אבן ה' הביא ה' הביא אבנים למראית עין הם שרפו אבנים למראית עין משרפות אין אבל באמת הוא אומר שכל האבנים יימים ועומדים כל האבנים האבנים עומדים על קיומם עומדים על קיומם ולא יכלו שאר העמים לשלוט על שום אבן ועל שום יסוד הם לא שלטו ועל זה נאמר הנני מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים אז מה זה בפוך אבניך שאבני בית המקדש מאירים מיום ליום אור יותר גדול שזה ע"י הקינות בתשעה באב מי שאומר אומר רבנו הקינות אותיות תיקון שמה יצא מהקינות כבר נבנה בית המקדש בטח שהוא נבנה ועוד איך הוא נבנה ועוד איך הוא מאיר האור שלו הולך משנה לשנה מיום ליום מרגע לרגע יותר ויותר ע"י כל תפלה על שבוכים עליו אז ודאי הוא הולך וגדל ועל זה נאמר הנני אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים אבני בית המקדש ואבני ירושלים וחומות ירושלים גם של בית ראשון וגם של בית שני הם מאירים כל יום יותר ויותר ובפרט שבשלשת השבועות אז הם מאירים יותר ויותר כדי לראות את זה אומר הזוהר אז זה סוד נורא דחקלא שלטו העמים שלטו על איזה אבן של ציון וירושלים ולא אבדו לון אם לא ספרו אותם ולא איתובדון ולא נשרפו אלא כולם גנוזות וכולם מרחפות מעלינו מכל היסודות של ביתא קדישא כולי אתגניזו כל היסודות וכל האבנים ולא אתאבידו מינה אפילו חד אפילו אבן אחת לא נאבדה כל האבנים מרחפות מעלינו קודשא בריך הוא ואוקימנא לירושלים וכשיחזיר הקב"ה יקים את ירושלים מעל ירושלים תבנה ותכונן במהרה בימינו אז זה יסוד הבנים כל האבנים יחזרו למקומם תרד ירושלים מלמעלה למטה ולא ישלוט בהם שום עינא ומי יכול לראות את זה מי שיש לו מכחול צריכים לזה מכחול מיוחד ובהדא זימנא מכחול באאנש עינו בהור פוכא צריך לקנות פוך ולשים את הפוך בעין ולמלא עינה מהפוך הזה וכדי ירמי ויכול להיות עכשיו ברגע הזה כל אבנין וכל יסוד ירושלים ושכל האבנים ושכל היסודות של ירושלים מתקנן אבתרייהו עומדים על מקומם ולא שליטו בהו שאר עמים ואף אחד לא שלט בזה כל אינון אבנין דקיימין אחרנין וכל אינון בנין אבנים כולהו קיימו לקיימהו הכל על מקומו וזה פירוש כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון מה זה עין בעין יראו בשוב ה' ציון יראו עין בעין את אותם האבנים שה' מחזיר את אותם החומות ואת אותם האבנים ואת אותו בית מקדש אז עין בעין יראו בשוב ה' ציון מאי בשוב ה' לבד שליטו עלה שאר עמין קודשא בריך הוא סילקא לעילא ש שאר עמים לשלוט על ירושלים אז הקב"ה היטה את ירושלים למעלה העלה אותה למעלה וזה שאנחנו אומרים במלכים פרק ט' שה' אמר שה' אמר לשלמה המלך דע לך תדע לך שלמה המלך זה הכל בתנאי שישמרו את התורה ויהיו ילדים טובים ואבל חס ושלום לא ישמרו את התורה אז לכן נחרב הבית אז ה' נגלה לשלמה שמת בגבעון זה היה מקום השראת הנבואה שם היתה במה גדולה שהיו מקריבים קורבנות עד שהתחילו להקריב בבית אל אמר שם הקב"ה לשלמה המלך ויהי ככלום לבנות שלמה את בית ה' ואת בית המלך וירא ה' אל שלמה שנית כאשר נראה אליו בגבעון ויאמר ה' אליו שמעתי תפלתך ואת תחינתך שהתחננת לפני קידשת את הבית הזהב אשר בנית ושום את שמי עד עולם עיני וליבי שם כל הימים אדם בין החומות מול האבן השתיה היא תחת העינים של ה' הוא חקוק בלב של ה' עיני ולבי שם כל הימים ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דוד אביך בתום לבך וביושר ותעשה ככל אשר צויתיך חוקי ומשפטי תשמור כמו שאומר הזוהר ב-ויחי אם תקום חצות כמו דוד המלך שזה שזה אומר הזוהר ב-ויחי אומר שזה היתה הטעות של שלמה המלך אומר זה היה הטעות של שלמה המלך אומר שהוא לא קם חצות הוא חשב דוד קם חצות זה עבודה של אבא שלי אני כבר בונה בית המקדש אני ברוך ה' כבר מושלם בכל המדרגות מה מה אני דוקא חסר חצות יש הרבה עבודות מי אומר שדווקא צריך לעשות את העבודה הזאת אומר הזוהר בבראשית בפרשת ויחי שם בסוף הפרשה אומר הזוהר וזה היתה הטעות של שלמה המלך זה היתה הטעות של שלמה המלך אומר אומר זה היתה הטעות של שלמה המלך שלמה טעה בהאי שלמה טעה בדבר זה ואף על פי שראה היחוד הגמור היה צריך אז מה היתה הטעות שלו אומר תא חזי בא תראה בשלח כל העבודה היתה להביא את האור החמה כאור הלבנה שאז תהיה הגאולה השלמה ואז יבוא משיח בן דוד אז בא תראה שהלבנה שלטה אז כתוב אצל אביתר ענתות לך שדך כתוב שלא היו עניים כמו ראשי ענתות ענתות מרמז על הלבנה שהיתה עדיין עניה שלמה קיבל אותה ובנה את בית המקדש אומר ומי מי השלים אותה שבאמת תבנה בית המקדש ומי הפך את הלבנה לעשירה הוציאו אותה מעניות לעשירות אומר שלמותא השלמות של הלבנה זה היה כמו דוד שכל יומוהי דוד כל ימיו השתדל למעד שלימותיה העבודה של דוד היתה לעשות שלמות ללבנה שלימו לה ולנגנא זמרי הוא הביא נגנים הביא זמרים אמר לקב"ה רבונו של עולם שאני אגיע לירושלים שנגיע לירושלים אז הוא אמר לקב"ה שאני אגיע לירושלים הוא אמר אז אמר לקב"ה רבונו של עולם קומה ה' למנוחתך אתה וארון עוזך, כבר הגיע זמן המנוחה הגיע זמן לבנית בית המקדש כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו אז דוד המלך אומר לקב"ה תבנה את בית המקדש קומה ה' ויפוצו אויביך משה אמר קומה ה' ויפוצו אויביך בזמן שעוד היה מלחמה עם הקליפות, בא דוד המלך ואמר קומה ה' למנוחתך, רבונו של עולם אנחנו עומדים בסיום כל הקליפות עומדים להכחיד את כל הקליפות עומדים כבר לבנות את בית המקדש, קומה ה' למנוחתך כבר מתקרבת המנוחה של ה' המנוחה והנחלה, אז משה רק אמר קומה ה' ויפוצו אויביך, כי עדיין עם משה היה מלחמה נוראה עם הקליפות נחש שרף עקרב צמאון אין מים, דוד אמר רבונו של עולם אני מזמין אותך עם השכינה הקדושה בוא יבוא והמלכא עם המטרוניתא וקומה ה' למנוחתך אתה וארון עוזך, ה' זה המלכא, ארון זה המטרוניתא, יביא המלך המטרוניתא אני אכבד אותכם הגיע זמן המנוחה בוא נבנה את בית המקדש ולא להפריש בין מלכא ומטרוניתא איך אני אכבד אותכם אומר הזוהר כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו, שואל הזוהר מה זה וחסידיך ירננו, לוייך ירננו שירה זה בלויים ולא בחסידים, אומר כהניך ילבשו צדק זה וחסידיך זה ממשיך על הכהנים אומר הזוהר אני אביא כוהנים שירננו לך למה כהנים שירננו הרי ה' נתן את השירה ללויים מי שמי משורר ששר חייב מיתה זה התפקיד של הלויים לשיר לפעמים לוקחים כהנים שיעזרו להם בהרמת הקול אבל עיקר השירה זה של הלויים דוד המלך אומר וכהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו, סימן שהוא רוצה שהכהנים ירננו והוא זה נקרא חסידיך כהניך חסידיך חסידים שהם כהנים אז שואל הזוהר איך זה דוד המלך הולך ולוקח כהנים שישירו במקום לויים אז מכאן למדנו אומר הזוהר שמי שמזמין את המלך אדם מזמן את המלך צריך שרים חשובים שישירו לפני המלך לא סתם נגנים רגילים תזמורת רגילה תביא את השרים הכי חשובים ושלא יביא בדוחי הדיוטי אלא יביא רוגינה דפרדשקי יביא פרדשקי שרים חשובים שינגנו למלך אז דוד המלך אומר רבונו של עולם ברגע שאנחנו תדע לך רבונו של עולם אני כבר מכין לך זמרים ונגנים אבל איזה זמרים ונגנים מהכהנים מהכהנים אז אמר הקב"ה לדוד המלך עד כדי כך אני מסתפק בלויים גם כן מה אתה צריך כל כך לטרוח בשבילי אז אמר לו הקב"ה דוד המלך אמר לו קודשא בריך הוא דוד לא בעינא אטרחא לך אמרת לי חסידים כהנים מספיק הלויים כמו שהם אני לא רוצה להטריח עליך אז אמר הקב"ה לדוד לא בעינא לאטרחא לך אמר לדוד מארי אדוני רבונו של עולם אני מבקש ממלך שתקבל את הניגונים שאני מכין לך עם אנשים שאני מכין לך כד אנתי עלך דוד רעותך כשאתה בשמים אתה עושה את רצונך אבל כשאני מזמין אותך אלי לבית המקדש שלי שאני אבנה אותו הבן שלי יבנה אותו אז אני מבקש ממך לכבד אותי ולקחת את הנגנים שאני אביא לך את הזמרים שאני אביא לך כאן לפני מי שהוא בביתו יכול להתנהג כרצונו אך מי שמזמין אותו אז הוא חייב אז הוא חייב לקבל כל מה שבעל הבית מכין לו אז מזמינין ליה יעשה את רצון האושפיזיה יעשה את רצונו המארח שלו כמו שהסביר דוד הוא החליף שרים ושם כהנים וסידר כהנים וקודשא בריך הוא הסכים לזה וזה שהוא אמר בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך שדוד המלך אז מה היה העבודה של דוד המלך למה הוא לקח דווקא כהנים כי כל העבודה של דוד זה היה להשלים את הלבנה להביא את הלבנה בכזה שלמות שיהיה אור הלבנה כאור החמה ממש שזה מסביר האר"י שזה פנים בפנים כתר בכתר שרחל עם זעיר אנפין עם פנים בפנים כתר בכתר שלמה המלך הוא רק הביא פנים בפנים חכמה רק הכתר של רחל כנגד החכמה של זעיר אנפין אבל ולא היה כתר בכתר כדי שיעלה כתר בכתר זה רק ע"י ניגונים ושירים אז דוד המלך כל מה שהוא זכה להביא את הלבנה לשלמות שבשלמות הזאת בנה שלמה את בית המקדש אז כל זה הוא הביא לנגנא זמרי אז הוא הביא כל רגע הוא היה מנגן ומזמר ומשבח וכשדוד המלך הסתלק מן העולם ושלמה ראה שהכל בא בשלמות אבל זה רק החכמה רק הכתר של רחל עם החכמה של זעיר אנפין ורחל עוד לא עלתה כתר בכתר וכדי לעשות מכתר בכתר צריך הלאה להמשיך לנגן זה היה הטעות שלו הוא ראה שכבר אפשר לבנות בית מקדש אז מה צריך לנגן כמו דוד לא בית המקדש בנית אבל זה עוד לא השלמות הלבנה עוד לא מאירה כהחמה הלבנה בשלמותא אבל לא כאור החמה אתה צריך הלאה לנגן ולשיר כמו דוד המלך לקום חצות כמו דוד המלך ולשיר כמו דוד המלך אז אומר הזוהר בזה שלמה טעה שהוא חשב שכבר הלבנה מאירה כמעט כמו אור השמש ובזה הוא אומר שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני ואבל זה רק שמאל זה רק בזרועות החמה היתה בתוך הזרועות החמה הגיעה רק לחסד גבורה תפארת זה שמאל וימין יד שמאל זה גבורה יד ימין זה חסד וזה עכשיו חתן וכלה שחתן וכלה מאחדין שמאל וימין זה מביא כאן ר' נתן בליקוטי הלכות דף רכ"ו כל אדם צריך לראות את זה לקרוא את זה שנה שלמה את הקטע הזה את הקטע הזה כי זה ידוע שיחוד חתן וכלה בשורשו העליון הוא גבוה מאד גבוה מעל גבוה וזה מגיע עד רישא דלא אתידע זה יותר גבוה מיום הכיפורים הדגל אומר שחתן וכלה מתחתנים אומר הדגל מחנה אפרים איפה הדגל מחנה אפרים אומר זה יותר גבוה מיום הכיפורים נמחלים כל עוונותיהם אומר וזה יותר גבוה מיום הכיפורים ולכן כל פעם שחתן מגיע נמחלים כל העוונות של המשתתפים שבגללו לא אומרים תחנון לא זהו נמחלים העוונות כי כל התחנון זה כדי שימחלו העוונות חתן נכנס נמחלים העוונות רק עומדים במחיצתו ב-ד' אמות שלו נמחלים כל העוונות כל שבעת ימי המשתה זה למעלה מיום הכיפורים הדגל אומר כנראה זה בסוף אומר הדגל פרשת בא אומר הדגל ולכל בני ישראל היה אור במושבותם ובזה היה סוד המאור וכשמה כשהחתן עולה מעלה מעלה הוא מוחל לכולם את העבירות שלהם חתן נכנס נמחלים לכולם העוונות זה סוד עמוק וזה סוד צאינה וראינה בנות שלמה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אמו בעטרה שעיטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו אז יום חתונתו זה יום הכיפורים ושמחת לבו זה זה שבועות חתונתו זה הלוחות השניות הדברות זה השמחה אז מה מי שאור הפוך שחתונתו זה חתונתו זה מתן תורה אז כשמגיע חתן וכלה נשלמים הלוחות ונמחלים העוונות וכולם עולים לאמא עילאה זה במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אמו שהחתן נעשה אמא עילאה כי כל המחילת העוונות זה בבינה באמא עילאה והחתן בעצמו הוא הבחינה של אמא עילאה יש בכוחו למחול את כל העוונות הוא נכלל כאן באמא עילאה כמו שלפני החטא הוא באמא עילאה אמא עילאה מוחלת את כל העווונות אומר כשהחתן נכנס נמחלים כל העוונות וכבר לא צריך להגיד תחנון כל בן אדם צריך למסור את הנפש למיתה כדי שימחלו לו העוונות חתן הגיע אז הוא מעלה את כולם לאמא עילאה לאמא עילאה נמחלים כל העוונות בחינת אמא עילאה שנמחלים לו כל עוונותיו ולכל הנלוים אליו לא רק שהחתן נמחלים לו אלא כל הנלוים אליו כל מי שנמצא במחיצתו כל המנין שנמצא במחיצתו נמחלים לכולם העוונות כולם לא אומרים תחנון כי לכולם נמחלו כל העוונות וזה העטרה שעיטרה לו אמו עטרה שעיטרה לו אמו זה יותר גדול מיום הכיפורים עכשיו כל שאיתנו נמצאים בשמחת החתן אנחנו נמצאים בקדושה למעלה מיום הכיפורים במוחין למעלה מיום כיפור זה סוד עמוק כי ביום הכיפורים אי אפשר ל אמא עילאה חמשה תפלות החתן יש בו חמשה קולות קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול היום הודו וזה יותר גדולה מיום הכיפורים אז צריכים לדעת אומר הדגל שהבחינה של החתן יותר גבוה מיום הכיפורים ונמחלים כל העוונות ולא יתערב זר בשמחתו יעשה מן זר אור וזה סוד רז ולא יתערב זר ובשמחתו לא יתערב זר אז בשמחה של החתן לא יכול להתערב שום זר שום עבירה שום פגם לא יכול להכנס בשמחה של החתן ובשמחה צריכים לרקוד שבע ימים בלי הפסק שבע ימים בלי הפסק באמצע נכנס לנו שבעה עשר בתמוז שלשת השבועות אנחנו רק נוהגים לשיר כי ניחם ה' ציון עוד שבועיים זה כבר ראש חודש אב אז בכלל נכנסים בשתיקה עילאה שתוק כך עלה במחשבה שרבנו אומר אז ישיר משה הוא שר את כל השירים של כל הדורות עד סוף כל הדורות של כל הצדיקים וכשמגיע מגיע תשעה באב מגיע תשעת הימים אז הוא בבחינה שתוק כך עלה במחשבה כי בתשעת הימים מתייחדים עם כל ה-6 מליון 9 מיליון מחורבן בית ראשון ובית שני וממסעות הצלב כל הקינות שיש שם אז כשמגיע מגיע תשעת הימים ועולים לדרגת שתוק כך עלה במחשבה תחלה שעל זה אומר עמק המלך עלה במחשבה כל הנשמות שנהרגות על קידוש ה' זה נשמות של כך עלה במחשבה הם תחילה לכתחילה כי עם ישראל בראשית ישראל עלה במחשבה תחילה אבל יש תחילה לתחילה ראשית ראשית המחשבה וזה אלה שהלכו למות על קידוש ה' זה הנשמות הכי נבחרות הכי נבחרות שלא היה בהם שום חטא ועון והם רק באו לכפר על עם ישראל להנציח את עם ישראל שהם שייכות לעם ישראל שבאותם נזכרים בששה מיליון תשע מיד נמחלים לו כל העונות נמחלים לו כל העוונות עד סוף כל הדורות אז כשמגיע תשעה באב מגיע תשעת הימים אז זה בחינת שתוק כך עלה במחשבה תחילה אז אפילו כבר לא רוקדים שמיום שישי לא יעשו עוד שום ריקוד יום ראשון בבוקר נתחיל לעשות ריקודים רק כי ניחם ה' ציון אבל לא נוכל לרקוד שעה רק כמה סיבובים וזה כי ניחם ה' ציון עכשיו אנחנו צריכים להתייחד עם כל המיליארדים שנהרגו בזמן נבוזראדן נהרגו מיליארדים בזמן טיטוס נהרגו מיליארדים נתייחד עם כל המיליארדים שזה בחינת שתוק כך עלה במחשבה זה למעלה מהשירה כי עולים עכשיו לעולם שזה שורש השירה הולכים להכנס לעולם חדש לגמרי לגלות שירה חדשה לגמרי את השירה של עשרה הרוגי מלכות את השירה של ה-6 מיליון יהודים את העולמות שהם עכשיו זוכים שאי אפשר להכנס לשם רק אם שתוק כך עלה במחשבה תחילה כי השתוק זה למעלה מהשירה אז ישיר משה ויש שתוק כך עלה במחשבה אז צריכים לעלות לעולם שנקרא שתיקה אז עכשיו שזה שלשת השבועות וממוצאי שבת בבוקר אז עכשיו שואל הדבר בעתו מה עם מלוה מלכה אומר שיש כאלה שנוהגים להתחיל לצום כיון שזה שבע עשרה בתמוז נדחה אז מתחילים לצום מיד בלילה אז הוא אומר שם השם הגאון שהם עושים טעות חמורה מאד אומר שבאמת צריכים ללוות אומר בריקודים ובשירים לא יודע איזה סוג שירים הלברשטאם פסק שאפשר לשיר בספירה עד הבוקר עם ניגונים אנחנו צריכים לשאול את הלברשטאם גם לגבי מלוה מלכה של שלשת השבועות זה דינים נפרדים שלשת השבועות זה יותר חמור מהספירה מי שיתנדב לשאול את הלברשטאם אם אפשר לשיר עם ניגונים בכלי זמר ורק אומרים את הזמירות וזהו אז אומרים כי ניחם ה' ציון על כל פנים כך אומר הגאון כדאי שהוא יראה את זה גם כן דברי הגאון אולי אם נביא זה יעזור בפסק הלכה אז דברי הגאון מביא כאן י"ז בתמוז י"ז בתמוז י"ז בתמוז תקון חצות שבת אז שבת צאת השבת מלוה מלכה אשתו של הגאון מוילנא היתה אישה צדיקה מאד אין בזה שום השגה כמו שאין השגה בגאון מוילנא אין השגה באשתו של הגאון מוילנא אז היא רצתה לצום משבת לשבת כתוב שאשתו של רשב"י נתרפאה סימן שמחלו לכל הדור זוהר מביא את זה בחלק שלישי שאשתו של ר' שמעון אחרי שנתרפאה היא אמרה כשהיא היתה חולה שיש קטרוג על הדור וכשהיא התרפאה אז רשב"י אז אמר רשב"י עכשיו סלחו לכל הדור עכשיו מחלו לכל הדור אמר ר' שמעון מה הפירוש דעת נשים קלה תמן קלה לא כפשוטו קלה אשה יש לה בינה יתירה אשה יש לה בינה יתירה אלא רק הכוונה שיש לה שמות ע"ב ס"ג ה שלה מורכבת מע"ב ס"ג משני הכי גרועים ע"ב ס"ג, האר"י הקדוש אומר בעץ חיים שהאשה היא הרבה יותר גבוהה מהאיש הדעה שלה הרבה יותר גדולה שהבינה הרבה יותר מהאיש אומר לה שאין קץ אומר שהבינה של האשה זה לאין קץ יותר משל האיש מסביר האר"י הקדוש אז אומר נמצא אם כן לפי האמת זה האמת האמיתית שאמא גדולה לאין קץ מאבא אמא עילאה היא גדולה לאין קץ לאין קץ מי שיודע את החכמה שיש לאשה אז כל מה שתאמר לך שרה שמע בקולה אם זה אשה כשרה אז החכמה שלה היא פי 10 מהחכמה של האיש אשה כשרה כמו שרה אמנו אז היא מבחינה דברים שלא יכול להבחין אף פעם וירע מאד בעיני אברהם וירע מאד אברהם רמז משהו שזה כאן מאד מאד לא בסדר וירע מאד בעיני אברהם על אודות בנו אשה כשרה כמו שרה אמנו היא זוכה להכלל באמא עילאה אז היא מקבל כזה דעת שזה לאין קץ מאבא כי לאבא יש רק חצי בינה דאמא ולה יש שלמה דאמא או שתי סיבות מביא שבאמא אין שום חיצונים נגעים אשה שהיא כשרה אז החיצונים בכלל לא נוגעים בה ולכן העיבור דווקא נעשה בה שום חיצונים לא נוגעים באשה כשרה זה רק תלוי באיש האיש הוא אשם שהוא לאט לאט בן אדם מתחתן הוא מקלקל את האשה שלו הוא מוריד אותה למטה מטה אם לא היה מוריד אותה מטה מטה אז היה אז היו גברים נפלאים גברים נפלאים כי אין לה ספירת יסוד ספירת יסוד אין לה אין לה בכלל את זה אז רק שאדם מתקדש אדם מחליט להתקדש אז הוא היה יכול אמר הבית ישראל אמר שזה תלוי הכל איך שמתחילים את החתונה איך מתחילים את החתונה ברגע בשניה הראשונה אחרי זה זה נמשך עד סוף החיים עד סוף החיים זה נמשך אם אדם הוא מדורדר אז הוא מדרדר את הבית שלו מדרדר את הבית שלו אבל החכמה של האשה זה אין קץ מהחכמה של האיש גם הקדושה של האשה זה אין קץ מהקדושה של האיש זה לאין קץ ממש זה מביא האלשיך מביא בפרשת כי תשא אומר שבחטא העגל עמדו כל הנשים וגרשו את הבעלים בחטא העגל עמדו כל הנשים וגרשו את הבעלים בעלים כאלה לא צריכות מתי החזירו אותם עד יום הכיפורים כשבאו לוחות השניות יוצא שכמו שבהתחלה גרשו הגברים את הנשים מחוסר אמונה אז אחרי זה באו הנשים וגרשו את הגברים מריבוי אמונה אמונה לא חסרי אמנה לא צריכים חסרי אמונה בבית שלנו אז הכל היה בשבועות האלה תמוז אב אז בתשעה באב עמדו הנשים וגרשו את הנשים הנשים את האנשים ו-ז' סיון התחילו האנשים לגרש את הנשים כשעמרם 80 שנה קודם 80, 81 שנה קודם כשנולד משה 28 שנה כשנולד גם עוד 9 חודשים אז כשמגיע אנחנו חוזרים הלאה לשתוק כל זה דיברנו על אשתו של הגר"א שאדם נוהג לזלזל באשתו במקום להרים אותה אז הוא מוריד משפיל אותה ועוד מטמא אותה ה' ירחם אז אשת הגר"א היתה אשה שאין לנו בה שום השגה כמו שאין השגה בגאון גם אין השגה באשתו היא רצתה לצום משבת לשבת כדי לצום משבת לשבת עושים את ההבדלה לפני השקיעה עושים את ההבדלה לפני השקיעה ושותים ויוצאים ידי חובת הבדלה או ששומעים הבדלה ממישהו אחר ויוצאים אח"כ אדם נמצא באיזה כפר נידח והוא אין לו מנין הוא לא רוצה ש... אז הוא עושה הבדלה לבד לפני השקיעה אז עכשיו השאלה מה עם מלוה מלכה אז אומר הגאון מוילנא שזה גורם להפסיד את המלוה מלכה אז לא כדאי כל השבת לשבת כל השבעת ימי צום לא שוים למלוה מלכה אחד השאלה הגאון הודיע לאשתו שאין תמיד משבת לשבת הפסד מלוה מלכה אחת על באמת צריך לשאול את הרב הלברשטאם אם כדאי להפסיד את הניגונים של מלוה מלכה ידוע שהגאון הקפיד על מלוה מלכה לעשות את זה עם פת אדם צריך תמיד לראות שיהיה לו כזית פת במוצאי שבת שמקבלים דעת מיוחדת שמקבלים בכל השבת דעת חדשה לגמרי כמו שהוא מניח תפילין הוא לוקח אור שם אור חובשים שואלים איזה אור מה זה כאן אז הוא לא יכול לקבל את הדעת של מלוה מלכה ששם מתרכז כל הדעת של השבת הוא לא יכול לקבל רק ע"י כזית פת לכן צריך להשתדל במסירות נפש כזית פת לאכול ליטול ידיים לאכול כזית פת שכן דרך זה יכול לקבל את המוחין הגדולים שזה עצם לוז שזה המוחין של תחיית המתים, חידושי הרי"ם מסביר שהעצם לוז זה המוחין של תחיית המתים שאנחנו מקבלים מקבלים שמקבלים מקבלים ממלוה מלכה אומר זה זה המוח הזה איך לעשות תשובה הוא אומר זה מוח של הפרה אדומה הוא אומר זה עצם לוז אז רק לכן אומר הזוהר שזה נקרא שהעצם נקרא זה נקראת מביא כאן הזוהר שזה עצם לוז עצם לוז נקראת בתואל רמה לבן רמה הזוהר אומר עצם לוז קוראים לה בתואל רמה בתואל הרמאי זה השם של עצם לוז זה הרמאי הכי גדול שיש בעולם אין רמאי יותר גדול מעצם לוז איך היא מרמה? הוא צם משבת לשבת גם בשבת הוא צם אף אחד היא מרמה את כולם חושבים שהוא אוכל כל האיברים אדם אוכל כל האיברים אוכלים אוכלים אוכלים שותים וזה שזה יותר גדול משבת עצם לוז צם בשבת מתי הוא אוכל הוא גם צם משבוע לשבוע הוא צם 7 ימים שלמים לפיכך משבת לשבת זה נקרא 6 ימים עצם לוז צם ממש 7 ימים תמימים הוא רק אוכל במלוה מלכה מרמה את כולם שום עצם לא מרגישה בזה אם לא הזוהר שגילה לנו את זה לא היינו יודעים כולם חושבים שגם הלוז הזה אוכל הוא אוכל ושר עם כולם ושמח עם כולם והוא רמאי כזה גדול שהוא 6 ימים ודאי הוא לא אוכל שבת גם הוא לא אוכל הוא רק מוכן לקבל את האור של סעודת מלוה מלכה את הכזית פת שזה הדבר הכי גדול בכל ימות השבוע כל הסעודות אדם של מלוה מלכה אנחנו צריכים אנחנו צריכים לחדש את ימינו כקדם אולי בחורף להתחיל מחדש לחדש את השירים הניגונים שרצינו פעם שעברה לבוקר אז אנשים כבר לא למדו כל היום ביום ראשון הישיבה היתה ריקה לא זה לא על חשבון לימוד תורה, הרבי אומר הרגל הלימוד עולה על כל המצוות יש כאלה מדברים שכבר גמרו את הש"ס אלף פעמים כמו שאומר ר' חיים בריסקער מי שגמר פעם את הש"ס עם רש"י זה לא ללמוד ראשונים אנחנו להבין את המח של ר' חיים אנחנו צריכים ללמוד ראשונים כדי להבין קצת סיפורים אבל מדברים על כאלה שכבר גמרו את הש"ס רקדנו מכאן עד הבוקר אז לא הצטרכתי להצטמצם בשום אופן ניסינו להצטמצם לא הצלחנו כל הזמן אמרנו שמפסיקים אבל הגיעו עוד ועוד ועוד הגיעו כל פעם זה התחיל לרקוד זה התחיל לקפוץ פעם הבאה יקבלו עונשים גדולים אלה שקפצו, על כל פנים בגלל זה הם על הגב קשה מאד להצטמצם אני מקוה שאחרי שמחת תורה נוכל לחדש את זה ויהיה לילות יותר ארוכים נוכל להצטמצם גם נרקוד גם נאכל נשלח את האברכים נישן קצת כל האברכים פה זה תלמידים מחדר שאני גרתי היה הוא קנלמן ז"ל נפטר לפני כמה שנים בכפר חסידים הראש ישיבה שם כשאנחנו הענו בתיכונים אמר תתנו לכם אם כמו ילדים בחיידר תיכונים פרופסורים הם פה 23 לומדים א' ב' אנחנו גמרנו אוניברסיטה גמרנו צבא גמרנו גמרנו גמרנו כל סיירת רמטכ"ל גמרנו והכל הכל הכל זה לדעת ילד בגיל 3 בגיל אפס בפרט חתן שמחתן רוצה לדעת כמו שאנחנו אמרנו שהוא נמצא באמא עילאה הוא מוחל את העוונות לכולם אבל כשיגמרו שבעת ימי המשתה הוא נהיה אפס אפסים חוזר לכלום אפס אפסים הוא לא יכול ללמוד הוא לא יכול להתפלל שלא יכנס לשום דמיונות לכן ר' נתן אומר שאחרי בחינת עיבור בחינת עיבור אומר ר' נתן שאחרי ההתלהבות הגדולה הזאת של אמא עילאה גבוה מעל גבוה אבל אור להביות הלב של איש הישראלי שזה עד אין סוף חתן זה 7 ימים הוא בשיא השלהבת בשיא הלהבה אם הוא זוכה כולו משולהב שבעת ימים אבל אחרי זה צריכים מיד להצטמצם כי נתנו לו מלמעלה אבל הוא עצמו אפס אפסים ושידע כל חתן שפחות מאפס אפסים הוא לא נולד בכלל לא מוח ולא לב כלום אין לו שלא ישלה את עצמו שיקבל עליו עול תורה פה שובו בנים פה הישיבה של זילברמן שהוא פה אותו מינו למשגיח והוא רואה מי כן לומד מי לא לומד שמגיע בחור עם ההתלהבות הכי גדולה והבחור עם האור הכי גדול והבחור שהוא מהלך בשמים הוא בכלל לא דורך על הארץ בכלל כפיו לא נוגעות על האדמה אז זה הבעיה שהוא מהלך בשמים וזה הבעיה אנחנו צריכים אנשים שגם יגעו באדמה קצת ואדמה זה הגמרא הגמרא זה ללמוד 8 שעות ללמוד גמרא בלי הלימוד של ה-8 שעות זה הכל עורבא פרח הכל הבל ורעות רוח כל הברסלביות והרבי אומר המלאכים נבראים מאותיות התורה התורה כאן מכל אות נברא מלאך ואז אין בכל דרכיך מי שלא מסוגל ללמוד את הגמרא כפשוטו לשבת לקבל עליו עול תורה ואני לא יכול להיות כבר כאן אולי נהיה כאן קצת יותר 8:44 נרקוד קצת זה היום הארון של הריקודים חוץ משבת קודש אז היום האחרון של הריקודים אולי נעשה ריקודים עד 9 לא נפריע לסדרים נעשה ריקודים עד 9 שנהיה בכל זאת נרויח את הריקודים האחרונים ולא נעשה את הטעות של שלמה המלך שלא ניגן כמו דוד הריקודים האחרונים אבל עכשיו נכנסים נכנסים מיד ביום ראשון בבוקר לכי ניחם ה' ציון מתחילים להתרכז רק על נושא החורבן שזה למעלה למעלה שזה למעלה מכח מוח נושא החורבן זה למעלה מכל מוח והשגה עולה עד רישא דלא אתידע עולים עולים עולים זה כזה אורות גדולים שכבר אין שום כלים לאורות האלה ולאורות האלה זכו רק אלה שנהרגו וכל השואות וכל החורבנות רק הם זכו לאורות האלה שהם הסוד כך עלה במחשבה תחילה שהם השתוק מיום שישי בצהרים מתחילים לשתוק גמור אין אים כבר שום ניגון אין כבר שום שיר לא מנגנים השמחה בלב צריכה להיות אשרינו מה טוב חלקנו שהמשכימים והמעריבים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ואומר אשרינו גם בתשעה באב שמה פירוש אשרינו בעירה פנימית בלב עמוקה בלב לא צריכה אף פעם להיפסק אז צריכה שמחה פנימית להגיד קינות צריך לשיר ולהגיד את הקינות נזכה נוכל להגיד את הקינות כמו פעם שבוע שעבר לא הרגשתי טוב נזכה נוכל יותר מלה במלה וכתוב שאדם עד הצהרים יותר מהצהרים כמה שאומרים קינות אז יורד אור יותר גדול קינות זה אותיות תיקון רק הנו"ן יותר ארוכה הקינות התיקון זה נו"ן ארוכה נהפוך את הקינות לנו"ן ארוכה וזה ויבא משה משפטם לפני ה' אז אמר היכל הברכה שהם לא זכו לנו"ן ארוכה היכל הברכה על במדבר זה הפרשה של זהו פנחש עכשיו לפני ה' היכל הברכה אתה לא יכול ללמוד גמרא תלמד היכל הברכה בנות צלפחד הוא מסביר מה זה בנות צלפחד שער הפסוקים אומרות מה פתאום מה פתאום משה רוצה לתת להם חלק בארץ משה לא למד את כל ההלכות לא למד 40 יום ו-40 לילה את כל התורה כולה שאם בן אין לו בן עליו אם אין לו בן אז נותנים לו בת זה הלכה שכל אחד לומד יש לו נוחלים עכשיו לומדים את זה בבא בתרא יש נוחלים שנה שלישית שבישיבה עכשיו לומדים את זה מי שנכנס בדיוק בסדר ההוא אז נכנס ב... נכנס בדיוק ביש נוחלים אז בן אין לו עליו אז מה כאן מה כאן משה התקשה בכלל, זה הלכה פשוטה מילא בא המקלל אומר ר' נתן מקלל צריך עכשיו צריך לדון אותו לכף זכות הצילו העדה לא מקללים לא דנים אותו לכף זכות מקושש גם זה מלאכת מחשבת וכל המקושש זה היה כי הוא רצה להורות שיש סקילה הוא לא התכוון לחלל שבת ומשה היה צריך לשאול זה הכוונה על זה ה' העלים אותו את הדין של סקילה משה ידע שמקושש דנים אותו בדין סקילה אלא משה רצה לשאול אולי נוכל לדון אותו לכף זכות? זה מלאכת מחשבת הוא עשה את כל זה כדי ללמד סקילה זה לא זה לא התכוון לחלל שבת, רק התכוון ללמד אותנו שאם יהיה משהו שמחלל שבת זה בסקילה והוא לא התכוון לחלל שבת אז אולי זה אסור בגלל מלאכת מחשבת ושם כתוב והצילו העדה אז בכל רגע מתחדשת מציאות חדשה וכל שניה יש איזה מציאות חדשה אז השאלה היתה המציאות החדשה הזאתי אז עכשיו מה היתה מה היתה השאלה של בנות צלפחד? הרי זה הלכה פשוטה שאין בן עליו מאין בן בת יורשת, מה משה התקשה כאן? משה למד את התורה 40 יום ו-40 לילה אין כאן מה להתקשות מסביר האר"י שבנות צלפחד הם היו 5 גבורות, יש ה' חסדים ו-ה' גבורות אז אומר האר"י שער הפסוקים פרשת פינחס בנות צלפחד, דע כי צלפחד זה צל פחד, פחד יצחק צלפחד זה צל פחד פחד יצחק, פרשת פינחס פינחס זה גימטריא יצחק 208 עם עם היו"ד אז צלפחד היה בחינת יצחק נתנו לו בנות גם בחינת יצחק שהיו ה' הגבורות ה' הגבורות של זעיר אנפין ולכן משה רבנו היה מסופק אומר שהנביאים זה גבורות ושבט לוי זה גבורות ומשה היה מסופק אם בנות יש להם בחינה של שבט לוי ושבט לוי לא קיבלו נחלה בארץ אז הם כל הבעיה שלהם זה רק היה גבורות של זעיר אנפין זה המעלה הכי גבוהה שיכול להיות וזה עוד יותר גבוה מלויים אז כיון שהם זכו לכאלה מדרגות גבוהות שזה אומר המדרש שלמה פה את בנות צלפחד מדרש רבה על פינחס הוא מביא אומר שה' הראה לו הראה לו תראה יש כאלה שיותר גדולים ממך יש יותר גדולים ממך אל תחשוב שאתה הכי גדול יש כאלה שיותר גדולים ממך ואומר המדרש בפינחס ולמה זימנא הקב"ה למשה בחרינא למה היא בסדר הרי צלפחד מת מיד צלפחד מת יש אומרים שמת בשבת הראשונה יש שמת בשבת השניה הוא היה מקלל את זה ביחד כתוב לפרוש ב-ויקרא לפרוש מה יעשה לו אז רש"י אומר שהם היו יחד רש"י ב-ויקראו באמור אז רש"י מביא אז מה העיכוב 40 שנה מלהכנס לארץ היו צריכים מיד אבא נפטר מה עושים לבא מיד ולשאול שאלה אז שואל המדרש מה מה חיכו 40 שנה עם השאלה הזאת רואה שאבא נפטר ואבא נפטר עוד ידעו שהם נכנסים לארץ וזה היה לפני המרגלים אז היו צריכים מיד לשאול את השאלה הזאת כתוב כתוב באמור ויניחו במשמר זה שיטת רש"י פסוק י"ב סוף אמור ויניחוהו לבדו ולא הניחו מקושש עימו זה הכל ביחד מקושש מחלל שבת מקלל זה היה יכול להיות זה היה הבדל של אפילו מקושש עימו ויניחוהו לבדו אחד עם המקושש ובפרק אחד ויודעים שמקושש חייב מיתה כי הם ידעו שזה מיתה משה רש"י אומר שהם לא ידעו הם לא ידעו שזה סקילה ומפרשים אחרים אומרים משה כן ידע שזה סקילה רק הוא לא ידע אולי יש פה חסרון מלאכת מחשבת לא והצילו העדה מה יעשה לו אומר ליפרוש להם ש חייב מיתה אם לא וכתוב אז...