תמלול מקורי — שיעור 278
בס"ד
קלטת מס' 278
יום ה' פר' ויגש אור לי' טבת תשס"ט - יארצייט מוהרנ"ת זיע"א - חלק א'
יש לנו את הזכות ביארצייט הזה לאורח כבוד הרב ישראל ליפל הבן של - - - הרב הירש לייב ליפל שהוא היה המייסד של חסידות ברסלב הוא נתן את התנופה היו כמה מניינים בירושלים אבל איך שהוא הגיע לירושלים בתרצ''ד אז מיד נתן את התנופה לחסידות ומיד החסידות קמה על רגליה ואז התקרבו ר' שמואל שפירא והרב שמואל הורביץ והכל היה בזכותו הוא נתן את אש להבה הוא הכניס את האש לכל החסידות. אני זוכר שהוא סיפר לי איך שהוא הלך ביארצייט של ר' נתן בחודש טבת כשהיה מטר וחצי שלג בברסלב הוא הלך לחפש את הציון עם ר' ברוך גצ'עס הם שקעו בשלג בתוך בורות בתוך כל מיני חריצים שהיו בתוך השדה הם שקעו למעלה מהראש שקעו בשלג למעלה מהראש במקומות שהיה ממש פיקוח נפש כמעט שהם נחנקו טבעו בשלג והשלג כיסה אותם למעלה מהראש וככה הם מתחילת הלילה הם חיפשו את הציון עד אור הבוקר אי אפשר היה בכלל למצוא את הציון - - - הוא היה מכוסה כולו בשלג גובה מטר וחצי כל כמה צעדים הם שקעו בבור חדש למעלה מהראש והם צריכים להיאבק על החיים עוד פעם לצאת מהשלג מהבור העמוק וככה התקדמו ושוטטו בכל השדה הם לא יכלו את הציון בשום אופן כי הכל היה מכוסה בשלג בסוף לקראת אור הבוקר הם זכו ממש בעלות השחר זכו לגלות את הציון אמרו שם את התיקון הכללי אמרו שם כמה תפילות שיכלו היו קפואים לגמרי קפואים בתכלית הקיפאון וכשחזר לעיר לברסלב חזר לעיר הגיע לאחד הבתים שם שהוא התארח שם אירחו אותו אז שלושה ימים שמו אותו על התנור שלושה ימים ושלושה לילות שמו אותו על התנור הוא לא יכול לחזור לעצמו הוא היה קפוא כבר לגמרי והוא היה כבר קרוב למיתה יותר מאשר לחיים ושלושה ימים לקח לו לחזור לעצמו בכזה מסירות נפש פעם היו נוסעים לר' נתן לחפש את הציון של ר' נתן בשיא הכפור במינוס שלושים כשהשלג מכסה אותם לגמרי ששוקעים בתוך השלג בתוך בורות של שלג וכל הירש לייב זה היה למעשה עמוד האש עמוד האש של כל חסידות ברסלב מלבד הסיפורים הוא היה נוסע לארץ ישראל שהוא נסע פעמיים פעמיים הוא יצא רגלי לא''י פעמיים הוא יצא רגלי עם ר' לייב צערטנער הם יצאו רגלי להגיע לא''י והם הלכו מכפר לכפר מכפר לכפר ללכת ברגל איך אפשר לעבור את הים השחור ברגל את האוקיינוס ברגל איך אפשר לעבור את הים התיכון ברגל? זה כבר את הירש לייב אל תשאלו כאלה שאלות הירש לייב אין לו שום שאלות איך עוברים את האוקיינוס הגדול איך עוברים את הים התיכון ברגל איך עוברים את הים השחור ברגל אין שום שאלות עד שהם הגיעו לגבול פרס וככה בדרך הם הגיעו לקווקז לאיזה עיר לקווקז וזה היה בדרך הם הגיעו לאיזה עיר בקווקז הם ירדו מהרכבת ואמרו שהרכבת הבאה תהיה רק בעוד 24 שעות הם הלכו חלק הלכו ברגל חלק בעגלות חלק במרכבות וככה הם התקדמו התקדמו כל יום כמה פסיעות לקח להם איזה חצי שנה ללכת עד שהם הגיעו לגבול של פרס וכשהגיעו לערי קווקז לערים ענקיים אין להם כסף כל פעם צריכים לרדת מהרכבת, לקבל מכות מהקרודוקטורים ופתאום הם ירדו מהרכבת והם ראו את עצמם בהרי חושך הרי חושך קווקז יש הרים של קילומטר הרי חושך ממש הרי חושך ממש והלכו לטבול בנהר הלכו לטבול בנהר הנהר היה קפוא כולו זה היה בדרך לארץ ישראל שברו את הקרח נכנסו לנהר מינוס 30 יצאו תוך כדי שמתלבשים הם הרגישו שעוד שניה הם מתים עוד שניה הקור הורג אותם זה חותך כמו סכינים מי שפעם היה במינוס חמש וטבלנו אני יודע מה זה קור באנו עם חסידי חב''ד שטבלו במינוס 30 הקור חותך אותם כמו סכינים אתה מרגיש שאתה נחתך חתיכות חתיכות עוד שניה הם נחתכים לגמרי זה היה באמצע הלילה 12 בלילה הם התחילו לרוץ בכל הכח לחפש איזה מחסה איזה מסתור איזה מחסה איזה מסתור פתאום הם רואים איזה אור מנצנץ איזה אור בלילה חושך בתוך ההרים ירדו מהרכבת ברחו מהתחנה הלכו לחפש איזה נהר עד שהרכבת הבאה תגיע זה 24 שעות הם הולכים ככה הלכו שעה שעתיים בהרים עד שהגיעו סתם הולכים בלי כיוון הם הגיעו הגיעו לאיזה נהר הנהר קפוא שברו את הקרח נכנסו בנהר והקור זה מינוס 30 והם יוצאים מהקרח עד שהם מתלבשים הרגישו שעוד רגע הם נחתכים לחתיכות זה קור כזה שעוד שניה אתה מת ממש אין פה שום שאלה הם התחילו לרוץ בכל הכח לחפש איזה בית, ראו איזה בית איזה אור מנצנץ פתאום שהם רצים רואים איזה אור מנצנץ מרחוק היה שם כפר של רוסים קווקזים ונכנסים הם רואים הדלת סגורה הם הגיעו לאור הבית מנצנץ כל זה הוא מספר לי מילה במילה הם שברו את הדלת לא היה שום ברירה עוד שניה הם מתים שברו את הדלת ונכנסים פתאום - - - האיש והאישה רואים אותך כמו שני שדים שנכנסו הם היו בטוחים ששני שדים הגיעו לא היה להם בזה שום שאלה אני אנשים עם שערות פיאות שערות - - - עוד לא ראו כאלה שערות עוד לא ראו כאלה שערות בכל האיזור הזה פתאום פרצו להם את הדלת ונכנסים האישה בבהלה נוראה היא ברחה החוצה קפצה מהחלון החוצה שברה את הרגל מסכנה מרוב בהלה והם השתלטו על הבית התחילו כבר בנתיים כבר נהיה עלות השחר ראו כבר מתנצנץ נהיה סימן כחול בשמים שמו את הטלית ואת התפילין התחילו להתפלל בשאגות בשאגות נוראות עד איזה 10, 11 בצהרים 6 שעות של תפילה וכל הכפר מתאסף אמרו ג'ינים הגיעו זה פחדו להתקרב לבית בכלל הבעל הבית ראה שהאשה שברה את הרגל וכל הכפר מתאסף ופחדו בכלל להתקרב הם מפחדים להתקרב לא יודעים מה זה אנשים עם טליתות עם כזה לבוש כזה ותפילין על הראש קערה הם שמו על הראש היו איזה פריצה של שדים של ג'ינים ובנתיים הגיע כבר 10 11 פתאום מגיע איזה זקן זקן זקן מופלג יותר ממאה מגיע כל זה הוא סיפר לי מגיע זקן מופלג בגיל מאה הוא אומר אני יודע מי אלה הג'ינים האלה זה יהודים הוא אומר זה לא ג'ינים זה יהודים הוא אומר לא רצו להאמין לו הוא אומר זה יהודים ככה מתפללים שמים כאלה טליתות כאלה בגדים בשעת התפילה וכאלה תפילין וזה בני אדם זה לא שדים זה בני אדם שישלמו את הנזקים שישלמו פה את הכל והוא התחיל להיות המתווך הוא נהיה המתווך הכפר לא רוצה להאמין לזקן הזה הכפר אומר זה ג'ינים פוחדים להתקרב הוא אומר לא אני אדאג שישלמו את מה שהם שברו פה את הדלת מה ששברו עוד קצת כסא או שולחן קפצו על השולחנות על הכסאות בהתלהבות כשהתפללו בכזה כח היו אומרים לי לקפוץ במסירות נפש אז הזקן נהיה המתווך בין ראשי הכפר לאביך ר' הירש לייב ור' לייב צערטנער הוא נהיה המתווך ביניהם והם היו צריכים לתת כמה פרוטות שהוא דרש שמה כמה רובלים לתקן את הדלת ואת איזה שולחן כסא והכפר לא רצה להאמין זה ג'ינים זה לא בני אדם בכלל זה ואחרי זה רק בעשר בלילה הגיעה הרכבת אמרו יהודים מהרכבת והיו צריכים לחכות עד עשר בלילה למחרת אז בערך מהלך של שעה בערך מהכפר עד הרכבת וכל הכפר ליווה אותם בשמחה וריקודים כשראו זה אנשים מהמאדים הגיעו פה לא יודעים מאיפה הגיעו מהכוכבים הכפר היה בטוח שירדו פה שני אנשים מהכוכבים וליוו אותם בשירים והסתכלו עליהם כמו אלים כמו אלים ממש אז זה היה באמצע הדרך באחד המקומות באחד המקומות אז ממש הם פגשו אוכלי אדם פגשו פשוט אוכלי אדם שם בקווקז גם כן אז הם נסעו הלאה הלאה היה להם כלל שהם צריכים לטבול באותו היום אסור להמשיך בלי לטבול והולכים שעה שעתיים עד שמגיעים לאיזה נהר הם הגיעו לאיזה נהר איך שהם יוצאים מהנהר תופסים אותם איזה ארבעה אוכלי אדם ענקיים מתחילים לזרוק אותם באוויר כמו כמו כדורים ככה זרקו אותם ענקיים עוג מלך הבשן וזורקים אותם כמו כדורים זורקים אותם בסוף הם ריחמו עליהם עזבו בסוף כשהם הגיעו לכפר האחרון כפר האחרון אז שמה היה כבר אז שמה בכפר האחרון היה שמה הק.ג.ב. כשהק.ג.ב. ידעו שאנשים מסתננים לפרס דרך הכפר הזה דרך הכפרים מהגבול היה שם ממש ק.ג.ב. פתאום ראו שאנשים מגיעים עם פיאות עם זקנים זה לא היה ראו שם יהודים אבל לא במתכונת הזאת אמרו מה אתם עושים כאן אמרו סתם באנו לבקר קרובים אנחנו אוספים כסף באנו לכאן לאסוף כסף בשביל הקרובים שלנו אמרו לא אתם באתם לעבור פה את הגבול מיד תחזרו אם אתם לא חוזרים מיד אז רע ומר יהיה גורלכם לא היתה להם שום ברירה הם היו צריכים לחזור בחזרה ואחרי זה פעם שניה כבר נזהרו יותר פעם שניה עשו כבר עוד פעם את אותו תרגיל כבר נזהרו יותר והתחבאו אז הם לא ידעו שצריכים להתחבאות הם לא ידעו שבכפר האחרון יש ק.ג.ב. ששם מזהים אנשים לא מהכפר מה הם באו לכאן אז הם ניסו להתחפש והם התחפשו כבר באו לבושים יותר החביאו את הפיאות הסיפור השני גם כן מלא סיפורים איך ומה וכל מה שהיה בדרכים זה גם לקח כמה חודשים עד שהם הגיעו לגבול התחפשו אבל ראש הכפר היה יהודי הכפר שהם הגיעו לשמה ראש היה יהודי והוא הוא ישר זיהה שהם לא כי - - - הם היו יכולים להתחפש יש כל מיני צורות של גויים הגוי ישר זיהה שזה יהודים והם לא מהמקום הוא הכריח אותם גם כן לחזור זה היה הסיפור השני פחות או יותר אז זה רק אפס קצה מסיפורי הגבורה לא נספר איך שהוא עבר את הגבול לאומן כבר סיפרנו את זה המון פעמים איך שהוא עבר את הגבול לאומן איך שאז אז הסיפור של אבא שלו מתחיל כשהוא היה ילד בן 13 הוא היה מקורב לחסידות שכחתי רז'מין לא זוכר איזה חסיד הוא היה הוא היה הרבי בכפר שלו בעיירה שלו הוא היה אחד מהצאצאים של הרז'מין אני חושב משה רז'מין הוא היה מדבר באש להבה אבל בהפחדות באש להבה בהפחדות מפחיד את בני הנעורים על כל פגם יהיה לכם גיהנום מליון שנה ומה שיהיה לכם ומרוב הפחדים מרוב הדרשות שהוא היה שומע מהרב הזה הוא נפל לכזה מרה שחורה שהוא כבר הרגיש שהוא כבר לא יכול לחיות מרוב הפחד יום אחד הוא רואה שאבא שלו אבא של הירש לייב מחביא איזה ספר הוא לומד גמרא לפני שהוא לומד את הגמרא אז ר' אהרון - - - קבור כאן גם כן בהר הזיתים ר' אהרון - - - הוא היה הוא היה מחביא איזה ספרון לפני שהוא מתחיל את השיעור בגמרא מחביא איזה ספרון לומד בספרון הזה 5, 10 דקות רבע שעה מתעורר מזה מקבל מזה שמחה ואחרי זה לומד בהתלהבות - - - 16 שעות הסבא היה למדן אדיר הוא היה יושב ולומד 16 שעות 20 שעות בלי הפסק בלי הפסק אבל תיכף שהוא מתחיל ללמוד הוא רואה שהוא לוקח איזה ספרון ואחרי זה הוא מחביא אותו יום אחד הוא החליט לעקוב הוא רוצה לדעת מה הספרון הזה אז הוא קם והוא רואה איפה שהוא מחביא אותו הוא ניגש למקום המחבוא הוציא משם מאיזה ספרים הוא ראה שזה משיבת נפש משיבת נפש הוא התחיל לקרוא בזה הוא ראה זה הפוך לגמרי ממה שהרב הזה מפחיד אותם להיפך יש לך תקווה ואל תתייאש ותתחיל תמיד מחדש ואין סוף התחזקויות הוא אמר זה בדיוק מה שהייתי צריך הוא לקח את הכל כ''כ ברצינות אבא שלו היה כזה תמים כל דבר הוא לקח בשיא הרצינות אז הם אמרו שימותו אז ימותו יכול להיות שיהיה להם גהינום הוא ראה שמרוב פחד הוא כבר לא יכול לנשום הוא כבר הלב שלו התכווץ לגמרי הוא כבר היה בשניות האחרונות של החיים שלו איך שהוא מצא הוא ראה שזה משיבת נפש אבי לומד במשיבת נפש מיד הוא ראה שהכל אחרת וצריכים להתחזק ואסור אף פעם ליפול ותמיד וכל פעם מתחילים מחדש אפילו מליון פעמים ביום מחדש ואסור ליפול משום דבר עד שהנשמה מתגברת על הגוף מתגברת על כל התאוות הנוראיות מתגברת על כל הנפילות וצריכים כל שניה להתחיל מחדש ואסור ליפול מרגע לרגע והכל הפוך, ואז אחרי חודשיים שהוא קרא בספר הזה הוא כבר הבין שזה ברסלב הוא הבין שאביו מתנגד לברסלב הוא גם הבין אז הוא עשה קשר שם בכפר הזה הוא מצא איזה חסיד ברסלב מישהו הוא כבר מצא שם הוא הצליח למצוא ואמר לו אתה צריך ליסוע לוורשא אז הוא אמר לאבא שלו שהוא רוצה ליסוע לישיבה גדולה היה שם איזה ישיבה קטנה של הרבי הזה של הרבי הזה שזה ישיבה קטנה הוא אומר אני רוצה ליסוע לוורשא לישיבה גדולה אני רוצה לנסוע אני כבר רוצה להתפתח בלימודים אביו הסכים איך שהוא הגיע בדיוק אז ר' יוחנן ספקטור פתח ישיבה ר' ספקטור פתח ישיבה בדיוק הוא נכנס לישיבה של ר' אלחנן ספקטור ובדיוק אז אז סגרו את הגבול ברסלב סגרו את הגבול הברסלב הודיעו שאסור ליסוע לאומן הברסלבר'ס הודיעו עשו כינוס כל גדולי ברסלב כי זה היה אחרי שאיימו עליהם היות והתקרבו המוני המוני המוני בנים של דיינים ושל אדמורים. ההתקרבות בפולניא, אם לא מלחמת העולם השניה כל פולניא היתה נהיית ברסלב, כל פולניא, זה תפס את כל בני האדמורים, בני ראש ישיבות ודבר ראשון רצים לאומן זה דבר ראשון עוברים גבולות אז הודיעו בני האדמורים האדמורים וראשי הישיבות הודיעו לראשים של ברסלב בוורשא ב - - - שאם לא יפסיקו את הנהירה לאומן ואת הענין של הברחת גבולות אז הם מוסרים אותם לשלטונות שהם מרגלים שהם עוסקים בריגול ואז, וגמרו את כל החסידות הזאת ביום אחד את כולם ישימו בבתי הסוהר בתור מרגלים בתור - - - גבולות תחת מסווה של אומן וימסרו אותם לשלטונות אז לא היתה להם ברירה עשו כינוס ואמרו שבמקום שעה התבודדות יעשו שעתיים התבודדות במקום דף ליקוטי הלכות 2 דפים לקוטי הלכות כל אחד יכפיל את מכסת הלימוד שלו ואיך ששמעו שר' הירש לייב כבר הגיע לוורשא כבר אחרי שבוע שבועיים רצה לעבור את הגבול החליט לעבור את הגבול אז מיד הודיעו לו קראו לו הראשים של ברסלב שאי אפשר עשו חרם על הנסיעות לאומן ובשום אופן אז הוא שאל ר' הירש לייב שאל את הראש של ברסלב בוורשא שאל אותו אתה יכול לחתום לי שתוציא אותי מהגהינום? אתה אומר לי ללמוד 2 דפים ליקוטי הלכות שעתיים התבודדות 2 דפים ליקוטי מוהר"ן כל דבר לעשות פי שתיים אם אתה מוכן לחתום לי שאתה מוציא אותי מהגהינום אני מוכן אז אני אבוא לשמיים עם החתימה שלך אני אגיד הוא חתם לי, אתה יכול לחתום לי? הוא אמר אני לא יכול לחתום לך אתה לא יכול לחתום לי אני צריך ללכת לאחד שחתם שיוציא אותי מהגהינום אני צריך ליסוע אליו אני לא ואז הוא לקח את ר' לייב צערטנער עשו שעה התבודדות כל לילה ובסוף השעה התבודדות כל אחד לקח פנס ועשו שהם צועדים לעבר באומן עוברים את הגבול וכל אחד צעק והוא צעק אני יורה בך אני יורה בך אני יורה בך כמעט שירו על הגבולות ירו זה לא היה פשוט סימן שהכדורים עפו מעל הראשים והוא אני יורה בך והוא השתטח ואז הוא עושה לו אני יורה בך אני יורה בך והוא השתטח וככה עשו איזה חודשיים אחרי זה הגיע אחרי חודשיים החליטו שהם מצפים לעוד 30 חבר'ה התחילו לצעוד לעבר הגבול הגיעו לכפר האחרון הגיעו לכפר האחרון הם היו 30 חבר'ה הם לקחו איזה מבריח גבול אחד פולני הוא נתן לו את השעון שלו הוא נתן לו כל אחד נתן לו את מה שהיה לו הפקידו את זה אצל הרב שיביא להם ואיך שהם עוברים את הגבול אז תפס אותם משמר פולני תפס אותם משמר פולני בדיוק עבר סיור פולני תפס אותם הגבול זה 20 קילומטר זה לא רק זה לא כאן ביננו לבין הערבים שזה 10 מטר שם הגבול פולניה רוסיה אז צריכים ללכת 20 קילומטר ויש שם כל הזמן סיורים כל הזמן סיור אז הם אמרו שהם טעו בדרך הם עברו כבר מכפר לכפר והם תעו בדרך ומיד הם וכל אחד מסר פספורט כל אחד מסר את הפספורט שלו ור' הירש לייב לא היה לו פספורט אז הוא מסר את התיקון הכללי בגודל פספורט הוא אמר זה חושך לא היה להם פנסים כמו היום טוב הם שמו את כולם בבית הסוהר בבוקר מגיע קצין יהודי קצין פולני יהודי אומר אתם אל תספרו לי שאתם פה טעיתם בדרך אל תספרו שאתם הלכתם פה מעיר לעיר מכפר לכפר אתם הולכים לאומן ואחד נתן את התיקון הכללי שלו במקום פספורט אתם ברסלבים יש לכם תיקון הכללי אבל זה שנתן את תיקון הכללי הוא אומר הוא עשה את זה בחכמה גדולה מאוד הוא אמר טוב שהוא נתן משהו ברגע שהוא נתן את התיקון הכללי והם חשבו שזה פספורט אז הם צירפו אותו ביחד עם כולם כי אם לא היה לו שום פתק שום נייר היו מפרידים אותו והיו חושדים בו שהוא באמת מרגל ואז היו מסבכים אותו אבל ברגע שהוא נתן את התיקון הכללי הוא אומר והכל הגיע לידי הם לא בדקו את זה הפולנים לא בדקו מה זה הם הכל מסרו לקצין היהודי אמר הם יהודים אתה תטפל בהם הוא אמר אני יודע אני מבין כאן את הכל אני משחרר אותו הוא אמר אני משחרר אותכם אבל עוד פעם עוד פעם זה רע ומר מה שיהיה לכם עוד פעם אז כולם חזרו בחזרה חוץ מחמישה כולם חזרו חוץ מחמישה הוא היה בין החמישה שעברו פעם שניה את הגבול כשהתקרב אליו ר' נתן סיפר רבינו ז''ל לביתו אדל והפליג בשבחו ואמר לו ר' נתן הוא זכה להיות הרב והתלמיד שאליו משתוקקים כל העולמות ואמר מה אומר לך מחכמתו כמה חכמות היא מחזקת סיפר לר' יצחק ז''ל חתן הרב המגיד אמר תדע שר' נתן הוא בן של עשירים אבא שלו היה לו 3 חנויות בברסלב בנעמרוב, בברדיטשוב, בנעמרוב בברדיטשוב ובאודסה וגם השווער היה רב על 80 עיירות וכן בפוטרול וולין והוא היה ג''כ אחד מהעשירים הגדולים ברוסיה ומכל צד השפיעו עליו כסף וזהב גם מצד השווער גם מצד האבא הוא היה הולך בבגדי עשירים אבל בליבו פנימה הוא הרגיש חלל הוא הרגיש חלל שזה לא מספק אותו כל העשירות כל הלמדנות וכל הייחוס הוא הרגיש חלל חלל חלל מחפש את האלוקות רוצה לראות את ה' כל שניה מחפש למלא את החלל ביראה אמיתי בפחד אמיתי כמו שאמר ר' נתן כשהגעתי לרבי ראיתי שהכל היה תיאטרון, בפחד הרבי אמר אני אוצר של יראת שמיים בפחד אמיתי בפחד נורא בפחד איום ונורא בשבח מעלת הרב נתן ז''ל אז אמר לר' יצחק תסתכל עליו תראה שהוא שפל בנך תראה שהוא האדם הכי שפל בעולם הוא מרגיש את עצמו הכי שפל בעולם הוא מהכי עשירים פה ברוסיה באוקראינה בפוטרול וולין ומצד השני הוא הכי מרגיש את עצמו הכי שפל, הכי נחות, הכי פחות מכל אחד, ריק מכל אחד ותראה שהוא שפל ברך כ"כ שהוא עפר וטיט ממש א שטיקל בלאטע אז הוא מרגיש את עצמו שהוא ממש א שטיקל בלאטע א שטיקל בלאטע וכן היה שהלך ר' יצחק ז''ל הלך בדרך העיר ברסלב הוא פתאום ראה אדם לבוש כאחד העשירים הגדולים הולך בזריזות אדירה ר' נתן תמיד היה הולך בשיא הזריזות אצלו מקוה תופס כמה שניות הכל הוא היה עושה בשיא הזריזות והרגיש שהוא בליבו פנימה שפל בתכלית השפלות הוא מיד הבחין ר' יצחק חתן המגיד מיד הבחין הבחין מיד שבליבו פנימה האדם הזה שפל בתכלית השפלות והוא מרגיש את עצמו הכי נמוך מכל יהודי בעולם שאין נמוך יותר ממנו - - - קוקן עראיז אגלאט שטיקל בלאטע וכן הלך ר' יצחק הנ''ל וראה אדם הולך אדם מלובש כאחד העשירים הגדולים בזריזות אדירה במהירות עצומה הוא עובר חולף ברחובות ובליבו פנימה הוא שפל בתכלית השפלות בליבו פנימה הוא אשטיקל בלאטע בליבו פנימה הוא מרגיש שהוא ריק מכל אפילו שהוא היה הלמדן הכי גדול מבני גילו הוא הוא היה הלמדן הכי גדול לכן לקח אותו ר' דוד צבי שהיה הרב הכי גדול באיזור הוא לקח אותו לחתנו כי הוא היה הכי גדול מבני הנעורים אבל בליבו פנימה הוא הרגיש שהוא ריק מכל וכל הוא כמה הוא רחוק מה' הוא לא מרגיש את ה' הוא לא מרגיש את ה' ברמ''ח איבריו ושס''ה גידיו הוא לא מרגיש את האלוקות ברמ''ח איבריו ושס''ה גידיו בזריזות גדולה כדרכו בלבושי כבוד הרי זה האיש שרבינו אמר אתה תפגוש אותו ברחוב אתה תראה אדם שהוא אשטיקל בלאטע שהוא מרגיש שהוא אשטיקל בלאטע שהוא מעצמו כעפר וטיט ממש ולכן זה היה ר' נתן והוא התכלל לגמרי בנשמת רבינו הקדוש הוא היחידי שזכה להכלל בנשמה של רבינו כי כל התלמידים חשבו שהענין של הרבי נפסק אחר פטירתו ח"ו כל אחד חשב שהוא יכול להמשיך את הדרך לבד ר' אהרון מברסלב היה רב בברסלב ור' יודל היה הרבי ור' שמואל היה כן הרבי וכל אחד חשב שהוא ימשיך את הדרך לבד, עם האור של הרבי, עם ההתבודדות של הרבי, עם הדיבורים של הרבי, הואיעשה איזה חסידות חדשה. ר' נתן אסף את כל התלמידים חוץ מר' אהרון שלא היה ביאר צייט האחרון לא היה בראש השנה האחרון אז הוא לא ראה את הרמזים ר' נתן שיכנע את כל התלמידים שהרבי חי וקיים הרבי זה דבר נצחי ואף אחד לא יכול להיות אדמו''ר אף אחד לא יכול להיות מחדש איזה דרך הכל הדרך נמשכת לפי הדיבורים של הרבי לפי הליקוטי מוהר''ן והעצות בלי שום שינוי של קורטוב של יו''ד בלי לשנות קוצו של יו''ד חצות זה חצות שעה התבודדות זה שעה התבודדות ותיקין זה ותיקין אי אפשר לשנות כקוצו של יו''ד, אדם חלש אז הוא חלש אבל הוא לא יכול בגלל החולשה שלו לעשות דרך חדשה אז מה שקורה בשאר המקומות כתוב בתניא שצריכים לקום חצות כתוב מפורש אין היום מי שיקיים את זה אז תניא אומר שצריכים לקום חצות הוא מביא את זה ואין מי שמקיים את זה אין מי שיקיים את זה צריכים להתפלל בכח שעה וחצי לכל הפחות שתהיה תפילה ואם לא אסור להיות שליח ציבור וצריכים להרחיק את אלה שמפריעים לתפילה בכח להרחיק אותם ביד רמה ביד חזקה ואין מי שיקיים את זה בזמן שאצל רבינו כל דיבור של הרבי זה נצחי נצח נצחים אי אפשר לשנות שום דיבור
⚠ תמלול גולמי לא ערוך
זהו התמלול המלא של השיעור כפי שתומלל מההקלטה, ללא עריכה. הוא מובא למעוניינים לראות את השיעור בשלמותו ובהקשרו. ייתכנו טעויות תמלול, אי-דיוקים או שיבושים — אין להסתמך עליו כמקור מדויק. הגרסה הערוכה והמסודרת מופיעה במאמרים שבאתר.
ע"כ צד א'
אם אדם הוא חלש או זה לא מתאים בדיוק עכשיו לרגע הזה אבל אי אפשר לעשות שום שיטות חדשות שום שינויים שום שינויים דרסטיים אי אפשר לעשות וזה הרב והתלמיד והכל הוא היה אשטיקל בלאטע שיודע שהוא לא יכול להוסיף על דברי רבינו כקוצו של יו''ד כי הוא הרב והתלמיד שהביטו עליהם והסתכלו עליהם מיום בריאת העולם וכל העולם מחכה להתגלות הזאת שזה הבחירה היחי' של משה רבינו להתגלות של היחידה הרבי אמר השגתי יחידה בתכלית מעלה העליונה זה יחידה דיחידה לדעת אין עוד מלבדו שהכל זה ה' שום דבר לא יבלבל את האדם מלהסיח דעת מה' כי כל מה שהרבי בא לגלות לנו שיש ה' בעולם זה מה שהרבי בא לגלות כמו אותו חסיד שחזר הביתה מהחוזה הוא אמר שאל אותו אביו מה הרבי לימד אותך הוא אמר לימד אותי שיש ה' בעולם אבל זה גם השפחה יודעת קרא לשפחה מי ברא את העולם? אמרה ה' הוא אמר היא אומרת אבל אני יודע שאדם יתנהג לפי זה שיש ה' בעולם שאדם יתנהג לפי זה ערבים הולכים למסגדים נוצרים הולכים לכנסיות כשהרבי בא אחד ללוות את הרבי רצה אחד ללוות אותו לארץ ישראל אז שאל אותו אתה יודע למה נוסעים לא''י בשביל מה אתה נוסע לא''י? כי גם הערבים נוסעים לא''י, כל מגרש הרוסים זה המגרש הראשון שהצליחו לשחרר מהטורקים לקנות מהטורקים כי טענו שאנשים הולכים 4 אלף קילומטר ברגל שילכו שילכו ארבע אלף קילומטר 5 אלף קילומטר ברגל ילכו חצי שנה ברגל כדי להגיע לא"י גויים לא מדברים על היהודים שגם הם ילכו ברגל, אז שאדם באמת ידע שיש ה' בעולם וזה מה שיכוון אותו בכל תנועה בכל מחשבה בכל דיבור בכל הסתכלות לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם זה רק אם אדם הוא א שטיקל בלאטע אז הוא יכול שה' יכוון אותו וזה הרב והתלמיד שהביטו והסתכלו עליהם מיום בריאת העולם ועד הנה וכל העולם וכל העולמות כל העשיה יצירה, בריאה, אצילות עשרת הספירות מלאכים ושרפים כולם בכלל חיכו להתגלות הזאת של הרב והתלמיד שעל ידם כבר לא תשתכח התורה מפי זרעו כי הם היחידים שמלמדים אותנו שיש ה' בעולם הם היחידים שמראים לנו שיש ה' בעולם והם היחידים שאנחנו יכולים לחיות לפי זה לחיות לפי זה שיש ה' בעולם שעל ידם נפעל ונגמר התיקון של כל העולמות בתכלית תכלית השלימות שאפילו שאחרי שאדם הראשון חטא וכל קלקולי הדורות יהיה תיקון נפלא נורא ואיום יותר מאשר לפני החטא שגם אם לא היה אוכל האדם מעץ הדעת כי אחרי שאדם אכל מעץ הדעת וכל אחד כבר אכל מעץ הדעת כמו שמביא מביא הרמ''א מפאנו בעשרה מאמרות הוא אומר שאדם הראשון כלל את כל הנשמות כלל את כל הנשמות של כל הדורות וברגע שהוא התפתה לנחש הוא שמע לעצת הנחש אז הוא התפלג הוא התפצל לשישים אלף שש מאות שישים ריבוא נשמות שש מאות אלף נשמות שבאות בכל דור ודור מחדש שעוסקות בתיקון העולם בתיקון הדורות ולכן אומר הרמ''א מפיאנו הנחש הוא התפתה להנחש שמע בקול הנחש הנחש זה גימ' 60 ריבוא הנחש כמה זה ''ש'' = 300 כמה זה נ''ח = 58 עם האות ה' זה 363 אז הוא אומר זה בדיוק 600 ריבוא 60 ריבוא 600 אלף הנחש צריכים לדעת אומר הרמ''א מפאנו זה בדיוק 600 אלף בדיוק לא אחד פחות ולא אחד יותר איך זה יוצא פשוט מאוד עושים ה' X נ' זה יוצא 300 ה'X נ' זה 300 ואחרי זה 300 כפול ח' זה הנחש נ' כפול ח' זה 400 נ' כפול ח' זה 400 נ' כפול ח' זה 400 400 כפול 300 זה יוצא 120 אלף כפול ה' זה יוצא בדיוק 600 אלף הנחש זה 600 אלף אז אחרי שאדם שמע לקול הנחש הוא התפצל ל- 60 ריבוא נשמות 600 אלף נשמות שבאות בכל דור כל חלק התפצל כל יש נשמות שבאות מהבוהן יש נשמות שבאות מאצבע ימין מאצבע שמאל מהזרת מהשערות של אדם הראשון - - - מהשערה הוא היה מהשערות של אדם הראשון כל חלקיק שבאדם הראשון התפצל ל- 60 ריבוא 600 אלף וזה התחיל בקומה של האדם הראשון - - - מהשערות היו נשמות שהגיעו מהשערה וככה זה מתפצל מתפצל היו גם בעקבים אשר חרפו עקבות משיחך אנחנו כבר עקביים העור של העקביים העור הכי ללא שום הרגשה נמצאים בו בלי שום הרגשה חיים 120 שנה בלי שום הרגשה ורק הרב והתלמיד האלה יכולים לבקוע את העור הקשה של העקביים שנתחיל להרגיש שיש ה' בעולם.
ואם לא היה אוכל אדם הראשון, ודווקא על ידם שבאו לתקן את העקביים, אז דייקא עי"ז יהיה תיקון כל הקומה. ואילו שגם אם לא היה אוכל האדם מעץ הדעת, לא היה תיקון עולמות כזה, לא היה תיקון עולמות כזה, ועל כן, ועכשיו יהיה התיקון, תיקון יותר נפלא, ע"י הרב והתלמיד האלה יהיה התיקון הכי נפלא, תיקון יותר נפלא מאשר אם היה אדם לא היה אוכל מעץ הדעת בכלל, מתהפך בזה שהעוונות נהפכות לזכויות, שע"י שברון הלב, ע"י חרפה שברה לבי, ע"י ענוה ושפלות שזוכים דווקא ע"י הירידות הנוראות שכל אחד עובר, דווקא ע"י הירידות האלה, אנחנו נזכה, דייקא ע"י הירידות האלה, נזכה שבאמת, שבאמת יתהפך, יהיה תיקון העולם הרבה יותר יפה, הרבה יותר יפה, ע"י הרבי ור' נתן, הרבה יותר יפה מאשר שאם האדם הראשון לא היה חוטא בכלל, וזה מה שאמרו רז"ל: אלמלא שמרו ישראל 2 שבתות, אנחנו קוראים הלכות שבת ה', סעיף ח', היו נגאלים, כי אחרי חטא אדה"ר צריכים 2 שבתות, כי באמת צריך אדם לגמור בחי' תיקון העולם ימי החול, כל ששת ימי החול זה תיקון השבת, ואדם צריך להשלים אותם שיהיה הדבר במלואו, כי אדם הראשון היה צריך מיד, בשלש השעות האחרונות, מ-9 עד 12, לתקן את העולם ע"י תפילה, אלא הכל יתתקן ע"י תפילה, כי תיקון העולמות זה רק ע"י תפילה, כל דבר במלואו, לימוד התורה, הרבי גילה, שנוכל להתפלל, במלואו ובשלמותו, ראויים לאכילה, כי מכל עצי הגן אכול תאכֵל, כל עצי הגן, היה שם עצי סרק, היו צריכים להצמיח פירות ע"י תפילת האדה"ר , כמו שיהיה לעתיד לבוא, שכל עצי הסרק יהיו ראוים לאכילה, ואם לא היה האדם חוטא, אז היה מקבל תיקון כל העולמות בכל הבריאה, מיד בשלש השעות הראשונות, ש-ה' הקציב לו לתפילה, מ-9 עד 12, כי ע"י התפילה, כי ע"י התפילה נשלם הכל, בגשמיות וברוחניות, כמו שיהיה לעתיד, עתידה הארץ שתוציא גלוסקאות, כי לעתיד לבוא יגדלו עוגות על העצים, כל הפירות יהיה להם טעם של עוגה, וכל הטעמים של העוגות הכי טעימות, וכל זה יגדל על העצים, וכל יום יגדלו עוגות חדשות, וזה היה המטרה של הבריאה, שכל הבריאה תהיה גן עדן, כל הבריאה תהפך לגן עדן, וזה יהיה לעתיד לבא, שכל הבריאה תהפך לגן עדן, אנחנו מאמינים לר' נתן שהליקוטי הלכות זה הגן עדן, זה הגן עדן, שהשל"ה אמר, שהשל"ה זה השער לגן עדן, אבל אצלי זה הגן עדן עצמו, ותוציא גלוסקאות, אז ודאי, הוא אומר, קודם החטא אז אם אדה"ר היה מתפלל 3 שעות ראשונות, רק עוסק בתפילה, היה תיקון כל העולמות, והעצים היו מוציאים גלוסקאות, אפילו עצי סרק, והעולם היה כולו גן עדן, לא היה שום צער, שום חורבן, שום יסורים, שום מחלות, והכל היה נגמר בשלימות, ע"י התפילה, והכל היה בשלמותם ובמלואם, קודם השבת, ואז היה השבת הראשון, היו עולים לאדם קדמון, וכל העולמות היו עולים לתכליתם, כי אז זוכה האדה"ר להכיר שמו יתברך, כי כל מה שאנחנו צריכים לדעת שה' מנהיג את העולם. אז אדה"ר חשב שאני מנהיג את העולם, אדם חושב שהוא המושל על העולם, הוא הולך, הוא נושם. מראים לו, בשניה אחת מראים לו. שאיזה משהו קטן זז, איזה אלפית מילימטר, זז, גמרנו, ניתוחים ובדיקות וצילומים. בסוף לא רואים שום דבר, כמו שהרבי אמר, הם לא יודעים שום דבר. אז אדם טיפה זז לו משהו קטן בגוף, הוא כבר רואה הוא לא האלקים, הוא לא מלאך והוא לא מושל על העולם. אז כי היה זוכה אדה"ר, אם היה זוכה אדם הראשון להכיר שמו יתברך, להכיר שמו יתברך, אם אדה"ר היה זוכה להכיר שמו יתברך, אז כל פרטי הבריאה, כי כל מה שבאנו לעולם, לדעת שאנחנו לא עושים כלום. לא מדברים, לא חושבים, המחשבות זה אות מה'. אדם טיפה חולה, הוא לא יכול לחשוב, מקבל מכה בראש, הוא לא יכול לחשוב. הוא חשב שאני חושב, אז הוא מקבל מכה בראש, גמרנו. רוב המחשבות של אדם, שטויות. זה בכלל לא מחשבות, זה שדים שמעוברים בו, זה לא הוא. רק המחשבות הקדושות זה הבנאדם. אם היה זוכה אדה"ר, היה יודע שהכל עושה ה'. אלא להכיר שמו יתברך ע"י כל פרטי הבריאה בשבת הראשון, היה מכיר את כל פרטי הבריאה. אנחנו צריכים רק לראות אלוקות, רק לראות את ה'. כל צעד לראות את ה'. כל תנועה לראות את ה', כל מחשבה לראות את ה', כל דיבור לראות את ה'. אדם מזיז יד, מזיז רגל, זה הכל ה'. מה, ה' מזיז את היד, ה' מזיז את הרגל. אני לא עושה שום דבר. אם אדה"ר לא היה חוטא בעץ הדעת, הוא היה רואה שהכל זה ה'. עכשיו אנחנו צריכים לעבוד 120 שנה, אולי להיות חולים בכל מיני מחלות נוראות, שנדע זה הכל נקבים נקבים, חלולים חלולים. גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יפתח אחד מהם או יסתם אחד, או יזוז אחד מהם, כבר אי אפשר לשבת ולעמוד וללכת ולדבר ולחשוב, להתקיים ולעמוד ולפניך אפילו שעה אחת. עד שאדם רק יאמין ב-אשר יצר, הוא צריך בקושי בגיל 60 הוא יאמין בזה, בקושי. אחרי שהוא כבר עבר כל מיני מחלות ותאונות, אז בקושי הוא יאמין ב-אשר יצר, בגיל 60. ואז ר' נתן שאל את הרבי מה לעשות טובה לאמא שלי. זה היארצייט של אמא שלי, הוא אמר - תגיד "אשר יצר" בכוונה. כל פרטי הבריאה בשבת הראשון. אם אדה"ר לא היה חוטא בעץ הדעת, היה רואה שהכל ה' עושה, הכל ה' עושה, הוא לו מזיז יד, לא מזיז רגל, ולא מזיז, שום, שום תנועה הוא לא יכול לעשות. בשבת הראשון שזה עיקר, שזה עיקר תכליתם כנ"ל. כי מאחר שכבר היה נשלם הבריאה בתכלית השלימות קודם השבת, כי כל מה שבאנו לעולם, להכיר שיש ה' בעולם, זה הכל. אדם מרוויח, חבר'מן, עושה כסף, בונה בנינים, בונה ישיבות, זה הכל מגדל בבל, אומר - אצלו הכל מגדל בבל. אם הוא לא יודע שה' עשה את זה, אז הכל מגדל בבל, הכל זה מגדל בבל. אומר ר' נתן. כמו ששלמה המלך אמר - בנֹה בניתי בית זבול, בנֹה בניתי? אז זה יחרב. תגיד ה' בנה, ה', אתה בנית? בנֹה בניתי? אז נגזר על הבית להחרב. אדם לא עושה שום דבר, הכל ה' עושה. אז המלאכים אמרו - משחיתים אנחנו, נשארו 138 שנה. אם אדם אומר את המילה אנחנו, אצל המגיד היה אסור להגיד את המילה - אני. שכשהגיע, הביא בעל התניא ברכות הנהנין, אז הוא לא רצה בכלל להסתכל על זה, בסוף, הוא דחף לו את זה, דחף לו את זה, ככה, חשב שאולי הוא לא רואה. הוא בכלל לא רצה להסתכל על זה. דחף לו בכל זאת בכח. אז בסוף כבר הוא היה צריך להסתכל. הוא שאל - מי עשה את זה? הוא אמר - אני. אני? או, אצל המגיד להגיד "אני" זה היה חורבן העולם. אז תפסו אותו בדרך באיזה אכסניה, ונתנו לו מכות רצח, והוא צעק - לא אני, לא אני. אחרי זה הוא שאל - למה זה קרה לי, הוא אמר - כי אתה אמרת "אני". כי מאחר שכבר היה נשלם בבריאה, אז ה', אדם לא יודע להגיד את המילה אני, יש ה', ה' עושה את, אדם אומר את המילה אני, אוי ואבוי. אני, אנחנו - אוי ואבוי. בתכלית השלימות קודם השבת, יכול בשבת להכיר שמו יתברך כל פרטי הבריאה, כי ודאי אי אפשר להשיג את התכלית של כל דבר. כי כל התורה, וכל הלימודים, וכל התפילות, שנדע שה' עושה את הכל, אנחנו לא עושים כלום, לא מזיזים יד, לא מזיזים רגל, לא נושמים, כל הנשמה תהלל י-ה הללוי-ה. כל נשימה ונשימה צריכים לרקוד ולשיר, כל טיפה וטיפה. בדר"כ בא' בשבט מתחילים כבר המבולים. אומר הרבי מסאטמר - כי מתחיל השובבי"ם. עכשיו זה צום של עשרה בטבת. השבוע זה ויגש. הצדיק צועק - אני יוסף. זה ר' נתן צועק - אני יוסף. זה יוצא, רק יהיה בעוד 20 שנה, אנחנו נזכה אני יוסף. שהצדיק צועק - אני יוסף. ר' נתן צועק - אני יוסף. שאז הצדיק מתגלה. כי האחים לא ידעו. האחים חשבו, כל אחד חשב שהוא הצדיק. מה האחים היו? אומר ר' נתן - הם היו בריבוי אור. קמ"ט, חלק שני, האחים חשבו, כל אחד היה בטוח שהוא הצדיק האמת, הם היו קדושים וטהורים. מה פתאום יוסף חושב שהוא הצדיק? מה פתאום הוא טוען שהוא הצדיק? אז בדף קנ"ט, הודאה ו', ושמעון ולוי אחים, אז ר' נתן נותן להם אור חדש רק על הענין של האחים. יש על זה אינסוף היבטים, אינסוף הסברים. כי אם נחיה מיליארדים שנה, לא נדע מה שבטי י-ה. מה היה הסודות כאן. הזוהר אומר - אם לא היו מוכרים את יוסף למצרים, אי אפשר היה לעמוד בטומאות שמה. זה אכלו לחם. זה שם זרקא, זה היה הכל. ידעו שעכשיו צריכים, יוסף היה צריך לרדת למצרימה, כדי להכניע את הטומאות. ידעו שיהיה גלות, והכל היה מחושב אצלהם בדיוק. אבל מה היה באמת? איפה היתה הטעות? הטעות - אומר ר' נתן - היה כלי חמס מכרותיהם. שכל אחד היה בטוח שהוא הצדיק האמת. זה היה הטעות. הצדיק, כל אחד היה בטוח שהוא הצדיק האמת. ברגע שאדם חושב שהוא הצדיק האמת, הוא כבר בא לכל הטעויות. אדם, הוא היה, פשוט זה ריבוי אור, הוא קורא לזה, הם היו בריבוי אור, בהל' הודאה ו', הוא מדבר פה על ההמתנה, על ההמתן. שאז תשעה היכלין. אדם רוצה ביום אחד להיות ראש ישיבה. ביום אחד להיות רב ראשי. רוצה להיות כבר ברסלבר אמיתי. להיות הרבי ביום אחד. הלואי שיהיה אחרי מיליארד שנה, שיהיה איזה אבק של הסוליה של ר' נתן. אז הטעות של האחים היה ההמתן. לא היה להם את ההמתן. הם לא יכלו לסבול. מה, אנחנו נהיה יהודים פשוטים, אנחנו נהיה אנשים פשוטים? כל אחד היה בטוח שהוא הצדיק האמת. ליוסף יש כתונת פסים, והוא אומר לנו מה לעשות. הוא אומר - זה תאכלו, זה לא תאכלו. זה איבר מן החי. זה לא איבר מן החי. זה נראה דבר פשוט שהם חלקו בשיטות של, שאדם יכול לבחור לו איזה שיטה שהוא רוצה. ר' מאיר אומר שבהמה שדין איבר מן החי זה רק בבהמה טהורה, לא בצבי, לא בעוף. אז הוא אומר אז היו אוכלים איבר מן החי של צבאים, של איילים, של עופות. הם הלכו לפי שיטת ה, אומר הרדב"ז שבנאדם יכול לבחור לו איזה שיטה שהוא רוצה. לפי שיטת ר' מאיר שאומר שאיבר מן החי, רק בבהמה טהורה, אז הם הלכו לפי שיטת ר' מאיר. ואילו יוסף הצדיק הלך לפי שיטות אחרות. שאבר מן החי נוהג בכל דבר. אז הם טענו שיוסף לא יכול להגיד להם מה לעשות. אז אומר יעקב אל תבוא נפשי. שנדמה להם שהשיגו כבר כל ההשגות ששיערו בדעתם למכור את יוסף הצדיק, כי חשבו שהוא כבר הולך למכור אותם לעבדים, הוא חושב שהוא הולך למכור את האחים. מי שמוכר מות יומת, כיוון שהם טענו שהם בשם עבדים, אז אפשר למכור אותם. והוא בא לראות אם לא מכרו אותם. אז אתה אם חושב שתמכר את האחים לעבדים, נמכור אותך לעבד. יותר מדרך האמת. אומר יעקב אל תבוא נפשי, כי אם אדם עושה טעות אחת קטנה, זה גורם לו לאינסוף טעויות, עד שמגיע לבסוף שהוא חייב להרוג את השני, מרוב הטעויות שהוא טועה. כבר חשב - אולי השני כבר רוצה להרוג אותי. כי אם השני רוצה להרוג אותי, אז הבא להורגך השכם להורגו, אל תחת כבודי. וזה כל הטעות הנוראה של האחים. אומר ר' נתן, שהם היו בכזה ריבוי אור, כמו קורח, כל העדה כולם קדושים. כי כל אחד טוען שהוא הצדיק, כל אחד טוען שהוא הצדיק, כל אחד אומר שהוא הצדיק, גם בדור הזה כל אחד חושב שהוא הצדיק, וזה שכל אחד חושב שהוא הצדיק, הוא לא א שטיקל בלאטע, והוא לאיודע שעוד אין לו שמירת עיניים, עוד אין לו טהרת המחשבה, עוד אין לו שום טהרה במח. המח שלו זה בכלל לא מח אלוקי, זה מח של שדים, זה מח של בוץ, של רפש וטיט. ואני יכול להוציא את הרפש וטיט עם המח ביחד, הרבי אומר, זה עבודה, עבודה של מיליארדים שנה לטהר לנו את המח, אולי אחרי מאה עשרים, בסוף המאה עשרים, יהיה לנו איזה טיפה טיפה טהרה. אז האחים חשבו שהם הצדיק, כל אחד טעם שהוא הצדיק, אומר ר' נתן, ומרוב התלהבותם לה' יתברך, כזה התלהבות, כזה דביקות, הם הרגישו שבאמת הם צדיקים. ודאי שהם צדיקים. כל האחים הרגישו שהם צדיקים, שהיו בטוחים שיוסף הוא רודף. שיוסף, יוסף בכלל לא צדיק. כשאדם חושב שהוא הצדיק, אז הוא מרגיש שהשני בכלל לא צדיק. וזה מה שקרה לאחים, שמרוב התלהבותם, אומר ר' נתן, הם פגמו בפגם המסדר והמיישב, ולכן טעו ביוסף, כי כל אחד חשב שהוא הצדיק האמת, וזה מה שמסביר ר' נתן הלאה, בדף ט', שבת ה', סי' ט'. שזה הענין של הצדיק האמת, שר' נתן בא לגלות לנו מי זה הצדיק האמת, כי הצדיק האמת הוא רק בא לדבר אחד - לגלות את ה'. הצדיק האמת הוא א שטיקל בלאטע, הוא לו מחזיק מעצמו, הוא אין. הוא לא זכה להיות אין כמו הרבי, הצדיק האמת בא לגלות שיש ה' בעולם. שאדם לא יחשוב שהוא יכול ללכת, שהוא יכול לעשות, שהוא יכול לרוץ, פה הוא מקבל מכה, פה הוא מקבל מכה ביד, פה הוא מקבל מכה ברגל, וכל שניה מקבלים מכה חדשה, אדם חושב - אני טס, אני רץ, אני עף, אני טייס, אני זה. אי אפשר לדעת מה יקרה עוד שניה, אז כל החיים מלמדים אותנו לאט לאט, שאדם בנוי נקבים נקבים, חלולים חלולים. גלוי וידוע לפני כסא כבודך, שאם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם, אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך אפילו שעה אחת. כשאדם כבר מגיע לגיל 60, כבר מתחיל לזוז פה חוליה, ופה מתחיל לזוז איזה גיד. אז אדם רואה את זה בחוש. עד גיל 60 הוא עוד יכול לרמות את עצמו שהוא משהו, שהוא כל יכול. בגיל 60 כבר הרגל מתייבשת, פה הגיד מתייבש, כל מיני דברים. אדם באמת רואה פה אני לא הולך, פה אני מקבל מכה. פה נופל לי הילד. פה אני נופל. הוא רואה שיש ה' בעולם, מה? הוא רואה ש..., איך רואים כשאנחנו בריאים, זה הבעיה, איך, אפילו יהיה הכל גן עדן ולא נהיה חולים אף פעם ומכאן נראה שיש ה' בעולם, מי יכול לפתוח לנו את העיניים, להראות לנו בשעה שאנחנו בריאים וחזקים וחסונים, שהכל זה ה', הבריאות מה', אנחנו חסונים מה', הכל זה מה'. מתי נזכה לזה? זה רק הרבי יכול להראות את זה. הרבי דרך ר' נתן. שום תלמיד לא יוכל להראות את זה שיש ה' בעולם, ושה' מושל על כל תנועה ועל כל דיבור ועל כל מחשבה ועל כל נשימה, זה רק ה' יכול להראות את זה, זה רק הרבי יכול להראות דרך ר' נתן. לא דרך שום תלמיד אחר. כל מה שהרבי בא לעולם, להראות לנו שיש ה' בעולם. זה הכל. הנוצרי גם מתפלל. גם הוא עושה, משתכר. אצלו חג המולד זה 24 שעות של השתכרות. כדי לדעת שיש ה' בעולם, עכשיו צריכים להשתכר 24שעות. כדי שיש ה' בעולם. זה התפיסה שלו בה'. אנחנו משתכרים בצורות אחרות. מדברים לשוה"ר, מדברים שטויות. כמו שאמר משה רבינו לקורח - לא עם קשיחות עכשיו. אתה עכשיו שיכור, תלך קצת לישון. הרבי מקוצק, אם הוא היה הולך לישון, היה נרגע. הוא פחד לישון, הוא ידע שאם הוא יישן, אז כל ההתלהבות תפוג, אז במיוחד הוא לא ישן, אומר הרבי מקוצק. לפעמים זה טוב שאדם הולך לישון, קצת נרגע קצת. אז פשוט לדעת מה זה הרבי, מה זה ברסלב. זה לדעת שיש ה' בעולם. זה הכל. כל הגמרא וכל התורה, כל השו"ע וכל היורה דעה, הכל אנחנו לומדים כדי לדעת שיש ה' בעולם. אדם לא יודע שיש ה' בעולם. עד גיל 60 - 70 בכלל הוא לא יודע. 70 מתחיל קצת קצת לקבץ פה רמז, פה רמז, בקושי בקושי הוא מבין את הרמזים. הצדיק בא להראות לנו, הרבי ור' נתן באו להראות לנו שיש ה' בעולם. בשעה שאנחנו בריאים וחסונים בכוחנו, בכוחותינו, ובכוחינו מותנינו. ועד שאנחנו הכי חזקים, לדעת שהחוזק זה בא מה', זה מתנה מה'. אחד חזק, אחד לא חזק. את זה ה' עשה ככה, את זה עשה ככה. העיקר להגיע ללב נשבר. העיקר שהחזק יהיה לו גם לב נשבר, והחלש ודאי שיהיה לו לב נשבר. אז רק הצדיק הזה שהוא יכול להראות שיש ה' בעולם והוא רק יכול להראות את זה דרך ר' נתן. רק ר' נתן תפס את הנקודה של הרבי, שום תלמיד לא תפס את הנקודה של הרבי. זה תפס נקודה פה, זה תפס נקודה שם. אבל הנקודה קלט רק ר' נתן .ולמה קלט רק ר' נתן? כי ר' נתן אמר, אויך האב אוועך געלייגט מיין שכל אינגנצן. נשארתי בלי שום שכל. אומר ר' נתן בהל' תפילין, הלכה ה', סעיף, ל"ה - שרק מי שיזרוק את שכל עצמו לגמרי, שרק מי שיזרוק את שכל עצמו לגמרי. ורק הוא, כי זיכוך הגוף הוא עיבוד העור. רק מי שיכול לצאת מכל התאוות יכול להגיע לביטול הזה. לזרוק את שכל עצמו, כי השכל קשור בתאוות. השכל זה שכל של תאוות. זה שכל איך לתפוס, לעשות כסף פה, ולעשות, לתפוס תאווה פה, ולעשות כיף פה. זה השכל שלנו. זה שכל של תאוות. ולדעת שעד שאנחנו לא נצא מהתאוות, אז אין לנו את השכל האלוקי. הוא בהסתרה כי זיכוך הגוף הוא עיבור העור. וזה התפילין שלוקחים את העור ומעבדים אותו. ורק הרבי יודע איך לעבד לנו את העור, איך להוציא אותנו מכל התאוות, מכל הארבע יסודות, שזה כל סוגי התאוות, כי אדם הוא גוש של תאוות, הוא רק חי עם התאוות. נותנים לו לרוץ, עד גיל 30, עד גיל 40, עד גיל 50 נותנים לו לרוץ. יום אחד, בום, הוא מתמוטט, הוא נופל. עדיף שיתפוס את עצמו מהיום, מהרגע הזה, כי רק מי שיצא מכל התאוות, יזכה לשכל האלוקי, לשכל האמיתי, ועי"ז הם זוכים למוחין שלמים, ואמונה שלימה בתכלית השלימות, אשרי להם, והמון עם שאין זוכים לזה לזכך את הגוף כל כך, כי אפילו צדיקים גמורים, אפילו צדיק גמור, איך ביל אריין פיילעכל, הרבי אמר. אריין פיילעכל. איפה שילחצו, לא יצא ריח רע. כמו עור שמעבדים אותו לפרווה יקרה, אסור שיהיה שום ריח רע. צריכים לעבד, ולעבד ולעבד. שום פינה של עור, פרווה הכי יקרה. הכי מיליארדיסטים לוקחים את הפרווה הזאת. שם מעבדים את העור ומעבדים אותו ומעבדים אותו, ועוד פעם מעבדים אותו, ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. מנקים אותו, מזככים אותו, מרתיחים אותו. ועוד פעם ועוד פעם. שלא יהיה שום ריח, שום נקודה. בכלל לא יודעים שזה עור. חושבים שזה נייר חלק. זה נייר. אז ככה הצדיק מעבד את עצמו, עד שלא נשאר שום נקודה, וזה רק הרבי זכה לזה. איך בין א ריין פילאכל. כי אפילו צדיקים גמורים, לאו כל אחד זוכה לזיכוך כזה. ע"כ עיקר תיקון שלהם הוא ע"י קרבת הצדיקים, לכן כל הצדיקים, אפילו הכי גדולים, הם לא יודעים מהצדיק הזה, מהרב והתלמיד האלה, שאליהם צופים וכוספים כל הברואים, וכל העולמות, שרק על ידם יהיה תיקון כל העולמות.
סוף קלטת מס' 278':
