תמלול מקורי — שיעור 41

שיעור מס' 1 נהר כבר זה נהר דינור שנגיד ונפיק - מעתיקא קדישא כי - עתיקא קדישא זה הקב"ה כביכול יוצא נהר דינור אלף אלפים ישמשוניה אלפי אלפים מלאכים ורבוא רבבות רבוא רבבות של מלאכים קדמוהי יקומון דינה יתיב --- עכשיו נפתחים שלושה ספרים נפתחים בראש השנה וכל הנשמות חייבות לטבול בנהר דינור כל היסורים שעברו בדרכים על כל אחד אם מניעות מהבית אם נאבד איזה מזוודה כל מיני יסורים הכל זה נקרא טבילה בנהר דינור אז לפני שבאים לפני שבאים לראש השנה כל אחד ואחד חייב לטבול בנהר דינור כדי למרק ולשטוף את כל הזוהמא של העולם הזה כי כל העולם הזה זה רק דמיון אין עולם הזה בכלל ועל ידי נהר דינור יוצאים מחיזו דהאי עלמא שוכחים שיש עולם בכלל ונהר דינור האלה הזה טובלים הנשמות בנהר דינור מזוהמתם שכל שהם מזוהמים בעולם השפל אז אומר פה המפרש אפילו תאוות של היתר אפילו אכילה ושתייה של היתר שינה של היתר אפילו דברים שמותר אבל הצדיק האמת הוא נקי מכל זה שבאים לצדיק האמת שנקי מכל תאווה של היתר אז חייבים מקודם לטבול בנהר דינור שעל ידי זה הנשמות תבואנה לראש השנה טהורות ונקיות ותשכחנה בכלל שיש עולם שקיים עולם ועכשיו מי מטביל את הנשמות האלה מי מטביל אותם אז מטביל אותם מטט' מלאך מטט' הוא ממונה להטביל את הנשמות לפני שאדם בא לראש השנה הוא צריך למסור את עצמו לידי מלאך מטט' שמלאך מטט' יטביל אותו בנהר דינור ומלאך מטט' הוא בדיוקנא דצדיק יסוד עלמא צדיק יסוד עולם הוא זכה שיתעבר בו המלאך מטט' והצדיק יסוד עולם הוא לבד מטביל אותנו הוא לבד מכשיר אותנו לבוא לראש השנה כל אחד ואחד עם המניעות שלו עם היסורים שלו אז זה הצדיק שולח לו אותם כדי להטביל אותו לפני ראש השנה וזה הוא מטביל אותו בנהר דינור כי הצדיק האמת הוא בחינת חנוך שזכה לעיבור להיות מטט' בחינת אליהו זכה להיות סנדל' אז הצדיק האמת הוא זוכה שמלאך מטט' מתעבר בו וכשבאים לצדיק האמת זה כמו שבאים למלאך מטט' שאדם נסע לצדיק האמת כזו נסיעה ארוכה ויצא יצא ב12 בלילה מהבית והגיע ב6 בערב נסיעה של 18 שעות חי' שעות בזכות זה הוא יהיה חי חי עולמים הוא יזכה להארה מצדיק חי עלמין צדיק יסוד עולם שהמלאך מטט' מתעבר בו והוא יכול לשטוף אותנו מהזוהמא של העולם הזה שנשכח מהעולם הזה שעל זה נאמר נהר דינור כי נהר דינור יש לו שתי בחינות הוא גם נהר הוא גם מים שזה חסד והוא גם דינור גם אש גם גבורה נהר דינור זה מסיטרא דגבורה והנהר עצמו זה הנהר המטהר מכל הכתמים - מסיטרא דחסד פלגי מים וזה שראה יחזקאל הנביא ואני עומד על נהר כבר מה זה נהר כבר זה היה מלאך מטט-רון הוא ראה את המלאך מטט-רון שהוא הרכב לקודשא בריך הוא שהוא הרכב לקודשא בריך הוא רכב לעמודא דאמצעיתא הקב"ה כביכול עמודא דאמצעיתא שעל זה נאמר וירכב על כרוב ויעוף שהקב"ה רוכב על מלאך מטט' הקב"ה שהוא זעיר אנפין רוכב על כרוב שהוא בחינת מטט' ויעוף והמלאך מטט' זה הצדיק שהמלאך מטט' מתעבר בו והצדיק נהפך למרכבה של הקב"ה ויעל ויעל --- אומר רש"י האבות הם המרכבה אז האבות הם זוכים שמלאך מטט' מתעבר בהם אז הם נהיים המרכבה של הקב"ה זה רכב אש וסוסי אש שזה כולל 60 רבוא מרכבות הצדיק כולל 60 רבוא מרכבות שכל נשמות ישראל שורשם באותו צדיק שהוא זוכה לעיבור של מלאך מטט' והצדיק עצמו מסיטרא דצדיק חי עלמין הוא כולל 18 רבוא מרכבות הצדיק עצמו שנקרא חי עלמין שהוא זכה לעבור של מלאך מטט' הוא בעצמו כולל 18 רבוא מרכבות 180000 מרכבות רכב אלוקים רבותיים אלפי שנאן רבותיים זה 20000 אלפי שנאן אומרת הגמרא בעבודה זרה דף ג' עמוד' ב' שני אלפים אינם אלפי שאינם תוריד מ20000 אלפיים ישאר 18000 זה - אז זה 20000 אלפי שאינם נשארו 18000 שיורדים עם מטט' לקבל את ברכת שמונה עשרה כל ברכה וברכה שאדם מכוון בברכת שמונה עשרה והוא מקשר את זה לצדיק האמת יורדים אלף מלאכים לשמור אותו וכל ברכה וברכה משמונה עשרה אם אדם קישר את הברכה לצדיק אמיתי אז יורדים אלף מלאכים אלף מלאכים לשמור אותו בכל ברכה --- הקב"ה להביא את זה לצדיק וזה אומר הזוהר פרשת עקב ברכות לראש צדיק כל הברכות עולים לצדיק האמת ברכות לראש צדיק כל הברכות כל השמונה עשרה והוא המעלה אותם לקב"ה. שיעור מס' 2 ועמך כולם צדיקים לעולם לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר מה הפרוש בעמך כולם צדיקים מה כולם צדיקים אומר ר' נתן בעמך כולם צדיקים שלכל יהודי ויהודי יש נקודה מהצדיק כל יהודי ויהודי הוא שורש מהצדיק כל יהודי ויהודי הוא חלק מהצדיק ועכשיו צריכים לברר את החלק הזה צריכים לדעת 120 שנה לראות אם לברר את חלק הצדיק שיש בתוכו לכן צריך לבוא לאומן כמה שיותר בעזרת ה' נקווה שבשנה הזה נצליח לבוא כל חצות לאומן כמה שיותר יבוא לאומן אז כך יכול יותר לברר את חלק הצדיק שבתוכו --- בתוך כל יהודי ויהודי זה זה כל היהודי כל היהודי זה חלק הצדיק שבתוכו זה בעמך כולם צדיקים עכשיו כתוב שאדם חייב לכבד זקן איזה זקן צריך --- אדם חייב לכבד זקן עם הארץ מגיל 70 או יש סוברים גיל 60 אבל 70 בטח אז הוא חייב לכבד אפילו זקן עם הארץ חוץ מזקן אשמאי אז מה החילוק בין זקן עם הארץ לזקן אשמאי אז אומר ר' נתן שבאמת כל ישראל נקראים צדיקים כולם אבל אדם מרוב העברות שהוא עושה אז נקודת הצדיק שבתוכו נעלמת כל אחד נכשל בהמון עברות ועל ידי זה נקודת הצדיק הולכת ונעלמת לאט לאט הוא שם עוד קליפות עוד קליפות עוד קליפות עוד קליפות שיכול להיות שהוא בכלל לא ירגיש שיש לו נקודה מהצדיק הוא יחיה עד 120 והוא בכלל לא ידע שיש לו נקודה מהצדיק מרוב העברות שהוא עשה ולכן אדם נוסע לאומן כי פה הרבי יכול להוריד לו את הקליפות הרבי יכול להוריד לו את הקליפות ועל ידי זה להרגיש את הנקודה של הצדיק שמעוברת בתוכו ולקבל עוד נקודה מהרב'ה מהצדיק אז אחרי זה שאדם בא לצדיק האמת - בא לצדיק אז מתי הוא יכול להאיר בו רק אם הוא בא אליו והוא משתוקק לבוא אליו הרב'ה אומר שעל ידי שמתגעגעים לבוא לצדיק --- כשבאים לצדיק נהייה ממש התגלות הנשמה מקבלים את - של הצדיק ועל ידי ההשתקקות את צורת הפנים עכשיו מה קורה אם אדם חס ושלום חולק על הצדיק הרי לכל אדם יש נקודה מהצדיק גם לחולק יש נקודה מהצדיק אבל כל זמן שאדם הוא לא חולק על הצדיק הוא מאמין נגיד בכל הצדיקים אז על ידי הצדיק הוא מקבל חיות הוא מאמין בכל הצדיקים אז ---גם כן את רבנו אבל אם חס ושלום הוא מחליט לחלוק על רבנו אז עוד מילא הרבה אנשים הם חולקים על רבנו הם לא יודעים מה שהם מדברים כי עשרה קבין שיחה ירדו לעולם תשעה נטלו נשים אז מי שיש לו דעה קלה אז יש לו תשעה קבין שיחה אז הוא מדבר חולק הוא לא יודע שום דבר לכן רואים הרבה חולקים גדולים התקרבו לרב'ה חוץ אם הוא מדבר ממש ועשה חשבונות זה לא אותו דבר אז הוא בסכנה מאוד גדולה הסכנה היא שהנקודה של הצדיק לא תקבל חיות מהצדיק אדם יכול לעשות שהנקודת צדיק שבתוכו לא תקבל חיות מהצדיק זה הוא יכול לעשות - ואז יש סכנה מאוד גדולה עכשיו מה עם אחד שחי 70 שנה אדם חי 70 שנה ולא יודע מהצדיק אומר ר' נתן שברגע שאדם חי 70 שנה אז זוכה לפן של 70 פנים לתורה ---- אבל כיון שחי 70 שנה והוא לא חולק על צדיק הדור הוא מאמין בכל הצדיקים אז ממילא הנקודה של הצדיק מאירה אצלו הוא מרגיש הארה מהצדיק את האור מהצדיק הוא מרגיש - מהצדיק --- לכל הפחות שיקבל אור מהצדיק שכל זקן צריך לכבד אותו אם אדם בא - קוצא של אות ד' זה הצדיק מה מה זה האחד זה הצדיק שהצדיק מבטל לאדם את הגאווה מה הראיה שאדם מתקרב לצדיק שכולם מבזים אותו כולם מדברים עליו כולם רודפים אותו הוא יודע ה' אמר לו לקלל את דוד הוא מרגיש כזה חיות אה כמו אתה נכנס לבית מרחץ והוא הוריד הוריד טונות של לכלוך טונות של זיעה אדם יכול להרגיש שמבזים אותו שממש יצאו יצא איזה טון של עברות יצא לו הוא יכול לחוש את זה בחוש אם אדם הוא שותק ומחייך ומקבל את זה באהבה אה כמה זה מתוק מבזים אותך אה אתה שם את האוזן כן מה מה אמרת תגיד עוד פעם תרגיש שטונות של לכלוך יוצאים ממך ממש כמו כמו כמו --- שאתה מרגיש שיוצא טונות של זיעה יוצא טונות כל הזיעה יוצאת כל כל העכירות של הדם יוצא --- אדרבה תגיד עוד פעם יותר חזק שאני ישמע טוב אז ממש יוצא מהדם טונות של לכלוך יוצא טונות של עברות טונות של עברות אז זה זה סימן שאדם מתקרב לצדיק שמבזים אותו צועקים עליו והוא שם את האוזן תגיד עוד פעם לא שמעתי טוב תגיד טוב שאני אשמע תחזור עוד פעם אז זה הזקן שזכה ל70 שנה וודאי הוא הרבה עבר הרבה בזיונות הלכות שבועות הלכה ב' אז אדם אפילו יהודי הכי פשוט בעולם אם הוא מאמין בצדיק התבררה אצלו נקודת האמת, ולהיפך אדם שלא ידע מהצדיק אז לא זכה לברור נקודת האמת לא זכה יכול לחיות עוד גלגול ועוד גלגול ועוד גלגול הוא לא זכה חוץ אם הוא כזה תמים שמרוב התמימות הוא לא העיז לדבר אף פעם על הרב'ה יש כאלה צדיקים שמרוב התמימות הוא אומר אני לא אכפת לי שתגיד ברסלב ככה אני לא מדבר עליהם לא לא מדבר הוא אמר לא למה לו בעיות עם הרב'ה בעולם הבא לא רוצה לדבר עליו אז אדם כזה שלוקח על עצמו מעלה שלא לדבר אפילו אם יגידו לו שהם רשעים והם מחללי שבת והם אתה לא יודע מה הם עושים ממש שורפים ספרי תורה ה' ירחם אני לא מדבר אפילו יגיעו יביאו לו שני עדים יגידו לו שר' נתן אכל בתשעה באב יגיעו שני עדים השנה זה למה אכלת בתשעה באב --- שאחרי זה מבזים אותנו אתה אוכל ואותי מבזים זה לא לא בסדר אוכלים בתשעה באב אתה גם אכלת בתשעה באב אתה לא אתה לא אתה בסדר אתה בסדר אז 70 שנים אז באו שני עדים והעידו ר' נתן אכל בתשעה באב אז --- יכול לבוא שני עדים מה באו שני עדים על החכם צבי אבא של החכם צבי קראו לו ר' יענקל שני עדים באו והעידו שהרגו אותו הם ראו איך ששמו לו את החבל על הצואר אז אשתו אמרה אפילו שני עדים אני לא אני לא מתחתנת והיה ר' הערשל מקראקוב היה גדול הדור היה היה דוד שלה אמר את חייבת להתחתן אסור לך להיות עגונה מה את תהיי תהיי לבדך תהיי תהיי עגונה כל החיים אני אני הדוד מחייב אותך להתחתן אפילו שהדוד שלי גדול הדור אני לא שומעת בקולו לא שומעת בקולו הלב שלי אומר לי שהוא חי אבל שני עדים באו ראינו ששמים לו את החרב כאן על הצוואר ראינו תרך שמים לו ככה את החבל זרקו את החרב תרך מכה על הצוואר אמרה שיבואו שני עדים שיבואו מליון עדים אני אומרת שהוא חי אומרת שהוא חי אחרי כן והיא הלכה לבודפסט עם אבא שלה וההריגה הייתה שם אני יודע איפה בקרקוב שם באיה מקום שם היה כל ההריגה הגדולה אחרי חצי שנה הוא הגיע אז אז אמרו אבל ראו שני עדים שחתכו לך את הצוואר עם חרב אומר הוא אומר אני הייתי האחרון בשורה והקוזק ריחם עלי הוא אמר עליך אני כבר מרחם העיקר הרב'ה אומר שאפילו אצל רשע הכי גדול יש בסוף רחמנות חייב שיהיה לו רחמנות אחרי שהוא הרג שם איזה 100-200 אנשים הוא אמר עליך אני כבר מרחם זה היה אבא של החכם צבי הוא קבע אתה תשכב תתכופף תעשה את עצמך שאתה ואני יתן לך מכה על הצוואר יחשבו שאני הרגתי אותך כי אני מתבייש פה מהחברים שלי יש לו בושה דקדושה הוא רוצה להראות לחברים שלו שהוא שהוא שהוא הורג הורג גם את האחרון והעדים עמדו שם על איזה הר וראו את כל ההריגה וראו שהורגים גם כן את ר' יענקל אבא של החכם צבי אז אדם אדם אדם צריך מי שיש לו נקודת אמת אפילו יבואו מליון עדים זה לא לא עוזר יבוא גדול הדור - אחרי 10 שנה אחרי 10 שנה הוא ראה אני יותר לא מתיר עגונות מה ככה הוא בא ברגליו יותר אני לא מתיר עגונות אפילו שיבואו עדים יבואו ככה הוא אומר אי אפשר לדעת הוא אומר אם זה מחלה רגילה על המיתה ראו אדם מת קברו אותו אבל פה בשעת מלחמה אתה רואה הורגים בן אדם והוא ממשיך לחיות לא קורה לו שום דבר נותנים לו מכה עם החרב יכול להיות שהוא ממשיך לחיות אתה רואה שהוא ממשיך לחיות הוא מצליח לברוח בא מישהו מרפא אותו או עוצר לו את השטף דם כל מיני דברים יכול להיות אז יש נקודת אמת שזה לא יעזור שום דבר יבוא יבוא -- יבואו שני עדים יבואו מליון עדים אני אומר זה האמת אין אמת יותר גדולה מזה זה הרב'ה הקדוש יש כאלה צדיקים שהם לא מוכנים שום דבר לוותר בשביל האמת אבל זקן אשמאי הוא אומר זה שהוא חולק מהצדיק אז הוא פשוט הוא חותך את נקודת הצדיק שבתוכו מהצדיק אם הוא - הצדיק באמת אז הוא עושה הפרדה לכל אחד יש נקודה מהצדיק זה יש לכל החיות שלו אחרי זה גם צריך למות בגלל שלא האמינו בצדיק בסוף הוא צריך למות - מה שמבקשים מכל הקהל הקדוש שכל אחד יראה להגיע לכל הפחות עד גיל 70 שכל אחד יראה לכל הפחות להגיע עד גיל 70 - אז הוא יזכה ל70 פנים של התורה הוא יזכה לבוא ל70 פנים של התורה ואם הוא יזכה עד 120 אז יזכה להגיע לעתיקא קדישא לאדם קדמון הוא יזכה להיות חלק מהרב'ה ממש בגאולה שלמה במהרה בימנו אמן. שיעור מס' 3 אורח חיים חלק ג' הלכות סוכה הלכה ג' צריכים לדעת שזה אנחנו עכשיו עדיין נמצאים ביום הכיפורים כל ילד כל איש חייב לדעת שרבנו גילה לנו שמראש השנה מראש חודש אלול ועד שמחת תורה עד אסרו חג עד שנגמור את ההקפות השניות עד מוצאי שמחת תורה הכל זה יום כפור אחד ארוך אין אין שום זמן לצחוק אין שום זמן להתבטל אין שום זמן לעשות דברים של שטויות זה הכל יום כפור אחד ארוך ועכשיו נמחלים נמחלים העוונות של כל אחד ואחד לכל ילד יש עברות מגיל 3 כבר התחיל לעשות עברות כל ילד שזוכה לבוא לשובו בנים לרבנו הקדוש הוא כבר לא רוצה לעשות עברות אבל הוא עוד לא יכול הוא לא רוצה לעשות שום עברה בעולם אבל השטן יותר חזק ממנו השטן אפילו הכשיל את אדם הראשון רבנו עשה את הכל כבר בגיל 3 רבנו כבר הפסיק לאכול בגיל 3 כבר רבנו היה בולע את האוכל בגיל 6 כבר רבנו כבר ידע ללמוד את כל לפני 7 רבנו כבר ידע את כל הש"ס בגיל 13 הבעש"ט שאל אותו מתי ר' ברוך שאל אותו מתי הגעת למדרגה של הבעש"ט אז אמר בגיל 13 זרק אותו מכל המדרגות אז באה אמא של הרב'ה מעולם העליון זה היה אחרי הפטירה של האמא של הרב'ה ותפסה אותו הוא גילגל אותו מכל המדרגות הוא גילגל הרב'ה יכל למות הוא היה כזה צנום לא אכל כל השבוע היה קל כמו גפרור מכה אחת הגוף של הרב'ה היה הולך כל אחד רוצה להיות כמו הרב'ה כל אחד רוצה להיות כמו הרב'ה בשביל זה באנו לשובו בנים בשביל זה באנו לברסלב אני רוצה להיות כמו הרב'ה --- מלאך מהשמיים וצריך לדעת שעכשיו אנחנו ממשיכים את היום הכיפורים הכהן הגדול נכנס ביום הכיפורים לקודש קודשים ועכשיו זה אנחנו בקודש קודשים עכשיו אנחנו עד שנגמור את ההקפות השניות ביום שלישי לפנות בוקר עד הוותיקין זה הכל זה יום כפור אחד ארוך צריך רק לשיר ולזמר לשיר שירים באים הביתה סעודת - שירי קודש שירים מרבנו שניה אחת לא לא מתבטלים אומרים תהילים אומרים תקון הכללי אומרים שמות הצדיקים שניה אחת לא מתבטלים אז אז מסביר ר' נתן כאן בהלכה ג' שנדע לנו שכל התיקונים שהרב'ה דיבר על חודש אלול על ראש השנה על ראש השנה הנורא והאיום שהרבה זכו להיות שם עכשיו זה היה נורא ואיום זה היה פשוט נורא ואיום לא יכלנו להרים את הראש מרוב פחד זה הכל נימשך הכל נימשך עד שאומר ר' נתן אם נדע את כל זה הוא אומר כל אחד ואחד מאתנו יהפך למלאך זה אומר ר' נתן בהלכה ג' ולכן אומר ר' נתן סוכה 91 ס' ו' כ' ה' מלאך אומר ר' נתן זה גם 91 מ' ל' א' ך' זה גם 91 כי אז אם יושבים בסוכה עם יראה ועם אימה ועם פחד נורא יודעים שהכל נמשך היום כפור - במשך השנה - אבל אנחנו רוצים עוד להיהפך למלאך עם הגוף מלאך עם הגוף אנחנו רוצים - לא יודע מה יהיה בעוד רגע כל רגע צריך צריך להרגיש את האימה של יום הכיפורים זה ממש יום הכיפורים זה נמשך כמו יום כפור בפחד נורא נכנסים לבית כנסת כולם עומדים בפחד נורא עד שנהפכים למלאכים--- יש כאלה שעומדים כל יום כפור לא לא להתיישב להשתדל להיות בתנועת המלאכים זה אומר ר' נתן שנדע לנו שבסוכות כל אחד ואחד יכול להיהפך למלאך כל אחד ואחד יכול להיהפך למלאך וזה נמשך עכשיו היום כפור נמשך עכשיו עד יום שלישי לפנות בוקר --- שלישי בלילה אור ליום שלישי יהיה יהיה ריקודים עד הבוקר כולם צריכים לרקוד באימה ביראה בפחד בשמחה עצומה עד שמסביר ר' נתן בהלכה ו' אחר כך אומר שם שנמצאים בתוך הסוכה אנחנו בתוך קודש קודשים עכשיו זה הקדושה שהכהן הגדול הוציא קודש הקודשים לכן לומדים את כל דין סוכה מהכרובים איך יודעים שסוכה זה עשרה טפחים כי הכנפיים של הכרובים היו סוככים על הכפורת בגובה של עשרה טפחים אז כתוב בספרים שהכהן הגדול מוציא את הקדושה של קודש הקודשים וכל אחד בונה לו קודש קודשים בבית שלו אנחנו שבעה ימים יושבים בקודש קודשים שבעה ימים והדפנות זה מוחין זה לא לא דפנות זה לא לא לא קרשים זה פשוט מוחין זה פשוט מוחין פשוט לקבל מוח שכל אדם אין לו שכל אין לו מוח מדוע --- שטויות כי פשוט אין לו מוח המוח שלו הוא מאוד מצומצם המוח שלו - רגע מתפלל בכוונה רגע הוא הוא אומר תקון הכללי בכוונה רגע הוא מוריד דמעה רגע הוא רוצה להגיד איזה איזה איזה תפלות והוא והוא קורא גם כן אגרת הרמב"ן לפעמים פתאום מרגיש איזה התעוררות איזה איזה פחד איזה רואה את השכינה מול העיניים שיויתי ה' לנגדי תמיד פתאום הוא שומע איזה דרשה והוא רוצה לקיים את זה אבל 5 דקות הוא יכול 10 דקות רבע שעה כמה ילד כבר יכול להחזיק את המוח שלו ואחרי זה הוא ישב הרבה שעות אבל הוא חולם הוא נירדם עד שאדם יקבל מוח שיהיה לו 24 שעות מוח בלי הפסק שהמוח יעבוד 24 שעות אז אומר ר' נתן שהדפנות זה שלושה מוחין יש שלושה מוחין לכן צריך שיהיה שלושה דפנות בסוכה לכל הפחות זה שלושה מוחין מה זה הסכך הסכך זה אימא עילאה הסכך זה אימא שמסככת על הילדים שלה הסכך זה פשוט אימא פשוט אימא מה זה אימא אדם רואה אף אדם רואה אימא עושה ספונז'ה אדם רואה סנדלים אימא סנדלים מה מה זה אימא הסנדלים שלה? אימא הולכת עם מטפחת, מטפחת זה כבר משהו חשוב זה כבר השכינה מה זה אימא מה מה זה אימא העור העצמות העיניים מה מה זה אימא הפה מה זה אימא? אימא זה הנשמה זה לא הפה זה לא האף זה לא האוזניים זה לא הסנדלים שהיא הולכת והנעליים אימא זה הנשמה אימא זה השכינה הקדושה ירד ניצוץ מהשכינה ירד חלק מהשכינה ירד חלק מהשכינה השכינה זה אין סוף אז מהשכינה יורדים הרבה הרבה חלקים הרבה חלקים יורדים מהשכינה אז מהחלקים האלה נהיות אמהות כל אימא ואימא זה חלק מהשכינה אימא זה רבנו מגלה לנו שאימא זה השכינה הקדושה השכינה בכבודה ובעצמה בכבודה ובעצמה שזה הסכך הסכך זה האימא הקדושה בסוכות היא מתלבשת בסכך השכינה הקדושה וזה מסכך עלינו כמו אימא שמסככת על הבנים אומר הזוהר והאימא זה השכינה שיורדת השכינה שירדה השכינה יורדת למטה לתוך הסוכה לתוך הבית זה אימא זה השכינה והשכינה הזאת מביאה עוד נשמה כל ילד זה עוד נשמה מביאה עוד נשמה ועוד נשמה ועוד נשמה עוד נשמה כל ילד זה נשמה רק כדי שהנשמה לא תעוף לשמיים בחזרה כי הנשמה לא רוצה להיות כאן בשמיים בארץ מה מה היא עושה כאן בארץ שותה קולה שותה טמפו אין לה חשק היא לא רוצה את זה זה הגוף רוצה אז אדם לא רוצה את הגוף לא הוא שונא כבר את הגוף הוא כבר יודע שצריכים לשנוא את הגוף הגוף רק עושה לו צרות בעיות בושות הגוף הגוף מפתה אותו לדברים לא יפים לא צנועים לא טובים הוא לא רוצה את הגוף הוא רק רוצה את הנשמה אבל הנשמה אם היא תהייה בלי גוף היא תחזור ישר לשמיים היא לא לא תהייה פה שנייה בארץ צריכים לקשור אותה עם חבלים מה זה החבלים החבלים זה הגוף החבלים שקושרים את הנשמה פה לארץ שלא תברח לשמיים זה הגוף זה חבלים מרוחים בזפט מרוחים בטיט מלכלכים את הנשמה כל רגע אז לכן יש אימא אימא זה השכינה פשוט שכינה כל אחד יש לו שכינה בבית והוא הבן של השכינה אומר התנא דבי אליהו שאם אדם רק יכבד את האימא שלו רק כל מה שאימא אומרת יהיה קדוש אצלו רק רק יכבד את אימא רק יקח לו מצווה אחת לכבד את האימא כמו שאומר ר' פנחס מקוריץ אומר שלפעמים אדם בא לעולם והוא חי 70 שנה רק בשביל מצווה אחת אומר ר' פנחס מקוריץ באמרי פנחס למי שיש בבית יוכל להסתכל שאדם חי 70 שנה שיגיד איזה מילה אחת טובה יעשה תנועה אחת טובה והכל תעשה בשביל ה' יתברך הוא צריך להאמין שהאימא זה לא האף והרגליים שהוא רואה זה השכינה הקדושה בעצמה נמצאת אצלו בבית שהיא המשיכה את הנשמה שלו לעולם ואומר ואדם בא לעולם לפעמים רק בשביל מצווה אחת הוא חי 70 שנה בשביל רק בשביל מצווה אחת היום המצווה הכי חשובה זה המצווה שכל ילד וילד יכבד את האימא שלו עד 120 שנה אם הוא יכבד את האימא אז האימא תאריך ימים ושנים עד 120 שנה אז אומר הזוהר אומר תנא דבי אליהו אם אדם מכבד את האבא שלו ואת האימא שלו אז הוא דומה למלך שהיה לו חבר טוב היה מלך היה לו חבר מאוד טוב מליונר גדול מליארדיסט יש לו מליארדים דולרים 100 מליארד דולר אלף מליארד דולר היום העשיר הכי גדול בעולם יש לו 50 מליארד 90 מליארד - היה לו למלך אוהב גדול יש לו 65 מליארד דולר והוא לפני הפטירה איפה הוא יתן את הכסף לילד? יש לו ילד קטן בגיל 10 גיל 12 מה מה הוא יתן לו את ה65 מליארד דולר שיש לו את המאה מליארד דולר הילד יבזבז את זה ביום אחד מה עשה האבא הפקיד את זה אצל המלך המלך הוא עשיר גדול הוא לא יגנוב לו למלך יש יותר ממאה מליארד הוא צריך כסף בשביל כל המדינות והפקיד את כל הכסף אצל המלך הילד גדל בא למלך שמע הוא שמע אבל לא סיפרו לו בדיוק המלך זה היה כזה סוד שלא יבוא כל יום למלך וידפוק לו תן לי מאה דולר תן אלף דולר תן לי עכשיו כסף לפה לנסוע לאמריקה אני רוצה לנסוע לפה רוצה לנסוע לשם כל יום הוא ידפוק למלך יש לך הרבה כסף של אבא שלי זה היה סוד שלא ידע מזה כשבא הילד כבר גדל ובא למלך אמר לו המלך בני ברוך אתה תהייה, תהייה לך קורת רוח בעולם תגיד אתה כיבדת את האבא שלך את האימא שלך שהיית ילד תמיד שמעת בקולם תמיד רק עשית מה שאמרו לך אף פעם לא אמרת לא אף פעם אסור להגיד לא לאבא ואימא אף פעם האבא ואימא קוראים מיד צריכים לרוץ מיד לרוץ לעזוב את הכול את השיעורים את הכול ישר לרוץ לאבא ואימא לא להגיד רגע עכשיו יש לי משהו לגמור תמיד שמעת בקולם? מתי שאבא קרא לי תכף באתי אימא קראה לי תכף באתי הייתי באמצע שיעורים הייתי באמצע משחק באמצע עכשיו לדבר עם מישהו באמצע --- שמעתי איזה טייף איזה קסטה תכף סגרתי רצתי רק אבא קורא לי אימא קוראת לי תכף רצתי כחץ מקשת הייתי מתגלגל מרוב מהירות מיד רצתי לעשות מה מה שהם אומרים לי אם ככה עכשיו אני אראה לך מה שאבא ואימא שמרו השאירו בשבילך בוא אני אראה לך והתחיל להכניס אותו באוצרות אוצרות מרתפים עם אוצרות עם יהלומים עם מרגליות מליארדים מליארדים עוד מליארדים עוד מליונים ככה בן אדם שרק שומע בקול אבא ואימא מה שאבא ואימא אומרים לו הוא תכף רץ לעשות מיד רץ לעשות פעם אפילו נותנים לו סטירה הוא מקבל את זה באהבה אמר לו הקב"ה בוא אני אראה לך מה שגנוז לך איזה זכות בוא תראה מה גנוז לך גנזי שמיים כי כבדת ופרנסת לאביך ואימך ועשית להם נחת רוח במעשים טובים שלך לאביך ואימך אז יבואו כל הברכות האלה והשיגוך הברכות ישיגו אותך הברכות ירדפו אחריך אדם רואה רק קללות איזה יום רע נהייה לי פה נפלתי פה נשבר נשרטתי פה קיבלתי מכה בעין מכה פה זה הכל שאתה לא שומע בקול אבא ואימא פה אתה נופל פה אתה נדרס פה פתאום נותנים כזה מכה שבשום אופן לא יכול לרפא את זה חס ושלום זה קורה כי אדם לא שומע בקול אבא ואימא אבל אם אתה תשמע בקול אבא ואימא אז יבואו אליך הברכות והשיגוך הם ישיגו אותך כמו שניים שרצים אחד אחרי השני והשני משיג אותו הם ישיגו אותך הברכות ישיגו ירוצו יותר מהר מאשר אתה הם ירוצו יהיה לך ברכות וברכות וברכות הברכות ישיגו אותך אתה לא תוכל לקבל כל כך הרבה ברכות כמו שיהיה לך הברכות ישיגו אותך כל הברכות האלה והשיגוך כי תשמע בקול ה' אלוקיך מתי יבואו אליך כל הברכות אם תשמע בקול ה' מה זה לשמוע בקול ה' זה הדיברה החמישית מעשרת הדיברות זה היה בעשרת הדיברות כבר את אביך ואת אימך כי תשמע בקול ה' אלוקיך ותלך בדרכיו לשמוע מה שה' רוצה זה רק שתשמע בקול אבא ואימא זה כל מה שה' רוצה זה כל מה שה' רוצה אומרת הגמרא בקידושין אומרת הגמרא שבשעה ששמעו כל אומות העולם את עשרת הדיברות כל העולם שמע את עשרת הדיברות כל העולם הם שמעו אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצריים מבית עבדים זה היה בכל ה70 לשון באנגלית בצרפתית בערבית בסינית ביפנית כל כל השפות שיש בעולם זה היה איזה בעל גאווה זה הגויים אמרו אין להם שכל אני הוצאתי אותך ממצריים אני רק תכבד אותי רק תשמע בקולי אני ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצריים תמיד תדע תזכור מה שעשיתי בשבילך הוא עשה טובה שישתוק עשית טובה לך הביתה בשקט איזה אלוקים מוזר זה אמרו רק רוצה שיכבדו אותו רק רוצה שישמעו לו הוא רק אומר תזכור שאני הוצאתי אותך מארץ מצריים כך הגויים חושבים חושבים --- כל גוי הבין לפי השכל שלו אלה שמעו לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני כמה זה בעל גאווה זה מה אכפת לו אם יש עוד איזה אליל מה אכפת לו יש אליל של אש אליל של מים אחד השתחווה לאש אחד למים שתי חברים טובים מה יש למה לשנוא אחד את השני למה לשנוא את האלילים האחרים אז כזה בעל גאווה הם עוד לא ראו ראו אלוקי אש אלוקי מים חיים בשלום כל אחד אמר איזה אלוקים זה לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני בשום אופן לא לא תשא את שם ה' אלוקיך לשוא לא תזכיר לא תזכיר סתם את השם שלי כזה גאווה הם עוד לא ראו כל אליל מזכירים אותו רוצים מזכירים אותו מקללים אותו מה האליל הוא לא מפחיד מה חתיכת אבן --- של גאווה כזאתי לא ראו --- טוב זכור את יום השבת לקדשו יום אחד אסור לעבוד וואי וואי אסור לנסוע לים איזה אלוקים זה איזה איזה אכזרי זה אסור לנסוע לנסוע לים יום אחד בשבוע --- ממש אכזריות כבר לא רק שהוא מלא גאווה גם אכזריות מסכנים אלה שצריכים ללכת אחריו -פתאום שומעים כבד את אביך ואת אימך כבד את אביך ואת אימך זה אף אליל לא אומר זה אף אחד כל האלילים רק רוצים שיכבדו אותם עוד להיפך לוקחים את האבא את האבות את האמהות זורקים לאש למולך שורפים אותם למולך כזה אלוקים אמרו סימן שהכל אמת אם האלוקים אומר לכבד את אבא ואת אימא מיד כל המלכים הורידו את הכתרים שלהם ועל זה אמרו ואז אומרת הגמרא כל המלכים אמרו אז כל המלכים אמרו אז יודוך מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך כל המלכים כל הפרדות שמעו את זה כי הפרדה ששרה את השיר של הפרדה זה יודוך כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך אז החתם סופר מסביר כל חיה מה מה למה דווקא השירה הזאת אז למה הפרדה בפרק שירה אומרת יודוך כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך כי מנהג מלכים זה לרכב על פרדות והפרדות בשעה שפתאום היה מתן תורה באמצע שהמלכים דוהרים על הסוסים מרוץ סוסים מרוץ רצים מרדף אחרי צבאים לרוץ אחרי לתפוס חיות פתאום באמצע המרוץ שהם רודפים על הפרדות דוהרים על הפרדות פתאום נהייה קול בכל השמיים עשרת הדברות כל העולם רועד כולם נעצרו צפור לא צייץ עוף לא פרח צפור לא צייץ המלכים שומעים דיברה דיברה עוד דיברה ארבע דיברות אכזריות כאלה גאווה כאלה פתאום שומעים ביחד עם הפרדות כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך אל תזרוק אותם למולך את תזרוק אותם לאש אל תקריב אותם לאלילים את האבא ואימא שלך שהיו כבר זקנים הקריבו אותם לאלילים רק תכבד אותם עד 120 ככה אז כשהיו על הפרדות אז כולם הניחו את הכתרים ואמרו זה אלוקים אמת זה תורת אמת אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלוקיו אשרי העם שהאלוקים בחר בו וכל זה שמעו הפרדות לכן הפרדות שרות את הפסוק הזה שהמלכים אמרו אותו רגע יודוך כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך עכשיו הגמרא מספרת לנו כאן זה גמרא בקידושין זה כמה דפים על כיבוד אב ואם אז הגמרא מביאה לנו כאן כמה דוגמאות --- אז הגמרא מספרת אמר ר' אבהו עכשיו נקרא סיפורים מהגמרא איך צריכים לכבד את אימא איך מכבדים אבא איך מכבדים אימא שבאמת הסכך שזה נקרא אימא עילאה ר' נתן מסביר בסוכה הלכה ו' שהסכך זה האימא עילאה הסכך זה פשוט אימא אימא זה שכינה זה לא ידיים ורגליים אימא זה שכינה איך מכבדים את השכינה כי אבא זה זה גם שכינה איך מכבדים אבא איך מכבדים אימא אז אמר ר' אבהו כגון אביהו ר' אבהו אומר אתם רוצים לשמוע דוגמא של כיבוד אב ואם בוא אני אספר לכם מהבן שלי ר' אבהו כולם מכירים בגמרא את ר' אבהו היה אחד התנאים האמוראים הגדולים ר' אבהו היה לו בן אבימי קראו לו אבימי ולאבימי היה לו חמישה בנים חמישה בנים גדולים גיבורים רבנים גדולים סמוכים לר' אבהו היה חמישה נכדים בנים של אבימי הבן שלו אמר ר' אבהו אספר לך ספור אמר ר' אבהו כגון אבימי ברי אבימי הבן שלי שקיים מצוות כיבוד אב קיים מצוות כיבוד איך הוא היה מכבד היה לו חמישה בנים לאבימי היה חמישה בנים סמיכי סמוכים רבנים גדולים היה לו לאבימי בחיי אביו וכשהוא היה שומע שאבא שלו דופק על הדלת הוא לא הירשה לשום ילד לפתוח את הדלת הוא אמר אני אפתח את הדלת לאבא שלי שהיה לו כבר כאלה בנים גדולים סמוכים רבנים וכשהיה בא ר' אבהו האבא של ר' אבימי אז ר' אבימי היה רץ בעצמו רץ לדלת הוא אמר רק אני אפתח שום ילד לא יפתח את הדלת לאבא שלי רק אני היה רץ בעצמו ופותח ולא רק שהיה רץ אלא כל הדרך שהוא היה רץ נגיד הוא יושב בחדר פנימי והדלת רחוקה יש דירות שמחדר לחדר זה מרחק של איזה 10-20 מטר עד שמגיעים לדלת הכניסה אז שהוא היה צריך לרוץ 10-20 מטר היה צועק אבא אבא אני פותח אבא אבא אני פותח שאבא לא יהיה לו אפילו צער רגע אחד לפעמים אדם דופק יכול אפילו חצי שעה בדיוק הבן עכשיו נרדם הבן עכשיו בחדר פנימי הוא צריך לצאת מהחלון הזה לצעוק מהחלון הזה לצעוק אז היה צועק כל הדרך שהוא רץ ככה כמה שניות אבא שלא יהיה לו צער אפילו שנייה אחת והיה צועק אבא אני בא אבא אני בא אבא אני פותח והיה רץ ואומר אין אין אבא אני כאן אבא אני רץ אבא אני כבר מגיע שאפילו לחסוך לאבא שנייה אחת של צער עד שאני יגיע יום אחד יום אחד אבא שלו אמר לו תביא לי כוס מים תביא לי כוס מים טוב הוא רץ למטבח להביא כוס מים עד שהוא הביא את הכוס תוך תוך הדקה הזאת אבא נרדם הוא כבר היה מאוד עייף הוא היה אבא שלו יושב שם על המיטה נירדם על הכר נירדם על המיטה מה הוא עשה הוא ישב שעה שלמה עם הכוס על יד הפה של אבא שלו ככה וגחין אז הוא ישב שעה שלמה וגחן על אבא שלו - כדי שאיך שאבא שלו יתעורר מיד ישפוך לו את הכוס מים לתוך הפה ששנייה אחת לא יהיה לאבא שלו צער והיה גחין ועומד עליו ככה עם הכוס לא לא זז שנייה שאבא שלו יתעורר --- לשחק להכין שיעורים לשחק עם חבר שאבא שלי יתעורר עוד שעה בשביל זה אני אבוא עוד שעה לא לא זז מאבא שלו ככה ישב עם כוס מים ליד אבא שלו כל זה מספרת הגמרא איך איך איך נהיו אמוראים איך נהיו תנאים כך נהיו אמוראים שככה שמרו על הכבוד של אבא שלא יהיה לאבא שנייה של צער כך היה גחין עד שאסתעיא מילתא עד שאביו התעורר בינתיים הוא דרש פה דרשות מה מה אדם עושה שעה הוא היה תלמיד חכם אבימי התחיל לחשוב על פסוקים ועל דרשות יש פה רש"י תוספות כל מיני דרשות חידושים שגילו לו אז זה נקרא פעם אחרת את כל החידושים שהתגלו לו באותה שעה שהוא התכופף על אבא שלו בזכות זה אז אומר בזכות זה שהוא ככה שמר על הכבוד של אבא שלו אז גילו לו כאלה חידושים שלא התגלו מעולם שמעולם הוא לא גילה אותם היה לו קושיות בפסוק הזה - תוספות ורש"י זה נקרא אולי פעם אחרת בפסח תבואו אז נקרא כן נקרא את החידושים שהוא התחדשו לו בזכות שהוא קיים כיבוד אב ואם כזה כיבוד אב ואם הוא לא זז מאבא שלו שנייה וחיכה שעה שלמה לא הלך לשחק לא הלך ללמוד לא הלך לחבר לא הלך לטלפן עכשיו למישהו אלא פשוט ישב על יד אבא שלו עם הכוס מים ככה ככה בדבקות בפחד שאם יתעורר ששנייה אחת לא יהיה לו צער שאולי יהיה צמא אז התחיל להתגלות לו כאלה חידושים בזכות זה הכל רש"י ותוספות מביאים את החידושים שהתגלו לו עכשיו הגמרא מספרת על ר' טרפון איך ר' טרפון היה מקיים קיים כיבוד אב ואם ר' טרפון פשוט הוא היה ר' טרפון הוא היה אחד מעשרה הרוגי מלכות הוא זכה עוד לראות בית המקדש הוא היה הוא היה מהכהנים פשוט כבוד אב ואם אצלו זה היה פשוט לשכב על הארץ ר' טרפון זה כבר תנא ר' אבהו זה אמורא מבבל ר' טרפון הוא ראה את בית המקדש הוא מספר לנו סיפורים עכשיו על בית המקדש הוא מספר לנו הוא ראה הוא ראה איך שהכהנים --- הוא ראה איך - את השם המפורש הוא ראה כל כל מיני ספורים שהוא מספר ר' ר' טרפון הוא היה הוא היה מהתנאים בזמן בסוף בית שני עוד המשיך לחיות --- והיה עשרה מלכות הרוגי מלכות וכל הש"ס מלא מר' טרפון המשניות הש"ס איך הוא היה מכבד מכבד מכבד - הוא פשוט היה נשכב על הארץ שאימא תדרוך עליו אימא צריכה לעלות על המיטה פעם היה מיטות גבוהות לא כמו היום המיטה הייתה גבוהה ככה היו צריכים לעלות לעלות עם כסא או עם דרגש אפילו עם סולם היו עולים כתוב שאשתו של ר' עקיבא עלתה עם עשרה סולמות הוא עשה לה אחרי שהוא נהייה כבר עשיר אחרי 24 שנה אז הוא עשה לה 10 מיטות אחת מעל השנייה כולם של של זהב והיא הייתה צריכה לעלות ב10 סולמות של זהב כך כך זה היה פעם אז זה היה ר' עקיבא שזכה אחרי 24 שנה שהוא בכלל לא הלך הביתה למד תורה יום ולילה אפילו הוא בא הביתה אחרי 12 שנה הוא שמע שאחד מבזה את אשתו אומר טיפשה אלמנת קש קוראים לזה אלמנה חיה איזה בעל יש לך עזב אותך 12 שנה בשביל זה עזבת את אבא שלך אבא שלה הדיר אותה מכל הנכסים אומרת מצידי שישב עוד 12 שנה הוא אפילו לא הוא רק שמע את זה מאחרי הדלת הוא כבר הלך הוא לא אמר אשתי באתי לא הוא ישר הלך אפילו לא לא אמר שלום ישר הלך ישר רץ ללמוד תורה עוד 12 שנה היא אמרה מצידי שישאר עוד 12 שנה אז אז - אז כזו אשה כתוב שאשתו של רבן גמליאל שאלה אותו ולמה לי אתה לא עושה כזה כבוד למה לי אתה לא עושה 10 מיטות של זהב אתה רבן גמליאל הנשיא תראה ר' עקיבא היה פעם כזה עני מסכן תראה יש לו עכשיו 10 מיטות של זהב לאשתו עם עשרה סולמות הוא אומר את עשית מה שעשת אשתו של ר' עקיבא אם היית עושה גם אני הייתי עושה לך ככה אז אז ר' טרפון היה חבר של ר' עקיבא אז כל זה ספרנו איך איך עלו פעם למיטות לא היום כבר עושים מיטות נמוכות יושנים אפילו על מיזרונים אצלם לא היה --- אז כשאימא של ר' טרפון הייתה צריכה לעלות למיטה ולא היה לה כזה כסא או שר' טרפון לא רצה שתשתמש בכסא בדרגש אז הוא היה נשכב על הארץ ר' טרפון היה נשכב על הארץ אומר אימא תדרכי עלי אימא פשוט תדרכי עלי פשוט תדרכי עלי תעלי עלי פשוט תדרכי עלי תעלי עלי וכל פעם שהייתה צריכה ללכת היה נשכב על הארץ אימא פשוט תדרכי עלי - סטירה - באימא מה אתה - באימא - 100 סטירות מליון סטירות כתוב דוד מלעלוב דוד מלעלוב אבא שלו היה ליטוואק הוא נסע לחוזה מלובלין למגיד הוא נסע למגיד היה חצי שנה אצל המגיד פתאום נעלם לאבא שלו היה ילד בגיל 13 אפילו עוד לפני בר מצווה שלו פתאום נעלם לאבא שלו והחליט להיות חסיד היה חסיד --- ברח למגיד אחרי חצי שנה הוא חוזר אבא שלו התרתח עכשיו אתה חוזר היית אצל המגיד נהיית חסיד - מכות עם מקל לא סתם מכות הלך חיפש בכל הבית את המקל לא מצא מה עשה ר' דוד דוד מלעלוב הוא הקים את שולשלת לעלוב הוא הלך לחפש את המקל בשביל אבא שלו אבא שלו לא מוצא הוא היה ילד יותר זריז יותר יותר חכם פיקח מאבא שלו מיד הלך חיפש מצא את המקל אבא הנה המקל עכשיו תרביץ כמה שאתה רוצה וככה הוא זכה להיות ר' דוד מלעלוב אבא רוצה להרביץ לך איפה החגורה רוצה חגורה אבא קח חגורה הנה לי יש חגורה הנה כך חגורה תרביץ לי קח חגורה תרביץ לי ככה מקיימים כבוד אב ואם אז מה אם יהיה קצת סימנים על הגב מה יש בזכות זה נינצל מנאצים משואה לא לא יהרגו אותנו אז ר' טרפון היה פשוט נשכב על הארץ נשכב על הארץ נשכב על הארץ אימא תעלי עלי תלכי עלי את הולכת עולה על המיטה תדרכי עלי עלי תדרכי עלי תדרכי ואחר כך הוא בא לבית המדרש וכשהייתה יורדת הוא אמר עכשיו תרדי עלי הוא חיכה שהיא שהיא תתעורר היה היה יושב ליד המיטה לומד שהוא יודע שהיא ישנה 5 שעות 6 שעות אז היה לומד 5 שעות דברי תורה מכין את עצמו לשכב על הארץ אימא את צריכה לרדת עכשיו תרדי עלי עכשיו תרדי עלי תרדי עלי תדרכי עלי פעם הוא בא וסיפר את זה לחכמים יצא לו פעם לספר דברו על כבוד אב ואם אני מקיים יותר כבוד אם אבל הוא לא רצה להתפאר אבל יצא הוא אומר אני כבוד אב ואם אני נשכב על הארץ שאימא תדרוך עלי שהיא עולה על המיטה שתדרוך עלי כשהיא יורדת מהמיטה שתדרוך עלי אמרו זה כלום זה כבוד אב ואם זה נקרא כבוד אב ואם מה היא תפסה לך את כל הכסף זרקה לך את כל הכסף נראה שהיא תתפוס לך את כל הכסף מליארד דולר ותזרוק לך לים אמא לוקחת לילד שוברת לו משהו ילד רע שוברת לו משהו נהיה איתה ברוגז תשמע ---, אז זרקה לך את כל הארנק שלך בים ולא הכלמת ולא הכלמת אותה ורב יוסף רב יוסף רק היה שומע רב יוסף מהגמ' רק היה שומע את אמא שלו מתקרבת היה אומר השכינה באה השכינה באה היה אומר לכל התלמידים השכינה באה צריך לרוץ לאמא השכינה מגיעה הוא קרה לה שכינה הוא לא קרא לאמא שלו אמא הוא קרא לה שכינה אמא זה שכינה אז רב יוסף שהוא היה שומע שאמא שלו מגיעה היה אומר לכל התלמידים השכינה מגיעה השכינה מגיעה צריך לרוץ לשכינה. הגמ' מספרת את הסיפור הידוע שפעם אחת אז נאבדה אבן בזמן בית שני נאבדה אבן מהחושן שהיתה שווה 60 ריבוא דינרים דינרי זהב שישים ריבוא דינרי זהב. והלכו והלכו לאשקלון הלכו לאשקלון היה שם גוי אחד היה לו יהלומים ודמא בן נתינא שמו רצו אבנים לאפוד ולחושן כתוב אמרו לו אבנים לאפוד --- חושן חושן כי הכהן הגדול הלך עם המון אבנים טובות כתוב שהכהן הגדול היה מאיר פעם אחד יווני הצליח נעמד על איזה גג גבוה רצה לראות את הכהן הגדול אז הוא כותב יש מכתב מאחד יווני מצאו את זה בגניזה הגניזה היתה מלמעלה מאלף שנה במצרים אז הוא הצליח לעלות על איזה הוא אמר הוא עלה על איזה מגדל גבוה שהוא משקיף על העזרה רצה לראות את הכהן הגדול הוא אמר פתאום הוא ראה שמש מאירה שמש הוא הלך עם כל היהלומים כל כל הבגדים כאלה יהלומים שכל העולם היה מאיר כולו שמש פתאום עולם זה שמש שמש מהלכת בכלל הוא לא ראה בן אדם אז רק האבנים שהכהן הגדול היה מכוסה בהם חוץ מהחושן זה כל אבן היתה שווה שישים ריבוא דינרי זהב 100 ריבוא דינרי זהב אומר אומר אי אפשר לתאר את זה מאה ריבוא זה כבר מליון 60 ריבוא זה 600 אלף מאה ריבוא זה מליון ומליון דינרי זהב [אורט בשקלים] שאחרי שכבשו את ירושלים לא עלינו נהיה חורבן ולקחו את הכסף והזהב שהיה בירושלים אומר הכסף והזהב אומר היה יותר מכל הזהב שהיה בכל העולם ורצו לאסוף את כל הזהב בכל העולם מרוב הכסף והזהב שהיה בירושלים ככה זכו כשהיו צדיקים לכזו עשירות אז הכהן הגדול היה לו יהלומים של 60 ריבוא דינרי זהב כל יהלום והלכו אחד אומר שמונים ריבוא דינרי זהב והלכו לדמא בן נתינא ואבא שלו בדיוק ישן על המפתח של של הארגז הוא אמר אני לא מעיר את אבא שלי אני לא מעיר את אבא שלי אבא ישן אמא ישינה אני לא מעיר אותם אפילו תגידו לי עכשיו מיליארד דולר אני לא מעיר אותם. לא מעיר אותם. בזכות זה לשנה האחרת הקב"ה נתן לו שכר נולדה לו פרה אדומה ואמרו לו ניתן לך עכשיו פרה אדומה 2 מיליארד דולר כמה שאתה רוצה אמר לא צריך אני רוצה רק לדעת שמונים ריבוא שישים ריבוא כמה שזה היה שוה שמונה מאות אלף שש מאות אלף דינרי זהב כמה שזה היה שווה היהלום באותו זמן תנו לי עכשיו בשביל הפרה אדומה הפרה אדומה אז אז אז מסבירים שהקב"ה רצה להראות שהוא בשביל כיבוד אב ואם מסכים להפסיד שש מאות אלף דינרי זהב שמונה מאות אלף דינרי זהב 60 ריבוא שמונים ריבוא אז אבל כיבוד אב ואם אדם עוד מרגיש לזה יש לו איזה הרגשה לזה הוא יכול להרגיש אם הוא רוצה עם ישראל הגדולה שלהם שבשביל פרה אדומה פרה אדומה עכשיו תביאו לי פרה אדומה שזה למעלה מכל שכל מכל דעת מכל הבנה שמצווה כזו שהיא למעלה מכל שכל ודעת עם ישראל מוכן לתת אפילו עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר אז זה האמונה אז לכן נהיה קטרוג על עם ישראל כי כל פעם כתוב שגוי מקיים מצוה אז ישר נהיה קטרוג על עם ישראל אפילו אפילו ר' לוי יצחק אמר שהוא הגיע לטשקנט הוא ראה איך הערבים מכוסים מכף רגל ועד ראש טשקנט זה כולם ערבים שם כולם מוסלמים היום כבר קילקלו אותם הרוסים והיהודים קלקלו את הערבים אבל בתשכ"ז שכבשו פה כל הערבים היו מכוסים מכף רגל ועד ראש לא ראו לא עקב ולא אגודל עד שבאו ימ"ש הציונים וקלקלו אותם אז ר' לוי יצחק אמר פעם שזה ממש קטרוג על עם ישראל הוא ראה בטשקנט אומר כולם מכוסים מכף רגל ועד ראש אומר אז כל מצוה שגוי מקיים ישר נהיה קטרוג על עם ישראל אז כדי לבטל את הקטרוג של אותו גוי שהוא ככה מקיים את כיבוד אב ואם אז ה' עשה ה' עשה ה' ה' תירץ שתי קושיות בתירוץ 1 הוא גם הוא גם נתן לגוי שכר על זה כי אסור שלגוי ישאר שכר על מצוה שהוא עושה אז ישר נולדה לו פרה אדומה שלא יהיה לו שום שכר על המצוה הוא כבר קיבל בחזרה את השישים ריבוא את השמונים ריבוא וגם כדי שלא יהיה קטרוג על עם ישראל אז הוא הראה לכל המלאכים לכל המקטרגים שעם ישראל מוכנים להוציא פי כמה וכמה בשביל מצוה שלמעלה מכל שכל מכל דעת ורב דימי מספר סיפור על אותו גוי אומר איך איך אותו גוי היה מקיים כיבוד אב ואם. איך צריכים לקיים כיבוד אב ואם. בוא נלמד מהגויים אדם רואה שהגויים מכוסים הולכים מכוסים צריך צריך ללמוד מזה צריך ללמוד מזה כל דבר ר' צדוק מלובלין אומר שיש 70 אומות ולכל אומה יש גם מידה טובה וגם מידה רעה ומכל אומה צריך לקחת את המידה הטובה וזה השבעים פרים שמקריבים לאומות העולם לברר את המידות הטובות עכשיו מקריבים שבעים פרים שלברר את המידות הטובות מאומות העולם לברר להם את המידות הטובות צריך ללמוד נימוסים מגויים במדינות רואים כל מיני גויים מנומסים לא צועקים חכמי הדעת תראו אותם בשקט לא נחפזים לא לא לא זהו אז יש אדם אדם אדם צריך עד שאדם מקבל את כל השבעים מידות הטובות זה זה הוא צריך לחיות 120 שנה רק הרבי עשה את זה בכמה שנים אז רב דימי אומר בוא נלמד כמה צריכים לכבד כיבוד אב ואם בוא נלמד מאותו גוי מדמא בן נתינא הוא היה מגדולי אשקלון מהשרים של אשקלון והוא ישב עם אדרת כולה זהב סירוקון כולו זהב ישב עם גדולי רומי או שזה היה באשקלון שהיתה תחת רומא או אפילו היה ברומא עצמה מי יודע הוא ישב עם גדולי רומי ואמא שלו כעסה עליו והיא נכנסה לתוך הישיבה לתוך איפה שהוא יושב קרעה לו את הבגדים שלו קרעה לו את כל האדרת היפה של הזהב זהב תפסה לו משהו איזה סנדל נתנה לו על הראש עם הסנדל לעיני כולם ועוד ירקה עליו בתוך הפנים בתוך הפנים היא ירקה לו וכולם והוא יושב ילד טוב כזה מה מה שאת רוצה תעשי לי תקרעי לי את הבגדים שלי תירקי לי בפנים תני לי עם סנדל על הראש הכל הכל קודש קודשים שאנחנו נזכה לקיים את זה גם כן כולנו, עכשיו זה הסוכה כי אומר אומר התנא דבי אליהו שברגע שילד יקיים כיבוד אב ואם אז לא לא יכשל בשום עבירה בעולם התנא דבי אליהו מבטיח את זה הוא אומר אומר אני מבטיח הוא אומר אם ילד אם ילד יקיים הוא אומר הוא אומר כי כיבוד אב ואם הוא אומר אז אני מבטיח לו הוא אומר אומר שכל העוונות יהיו מחולים לו והוא לא יכשל בשום עבירה יותר יהיה לו כזה סייעתא דשמיא כיבוד אב ואם זה המצווה הכי קשה לרוץ כל פעם לאמא כל אימא קורא בוא תעזור תעשה עכשיו תשב בשקט אדם צריך כל רגע להפוך את הטבע שלו זה המצווה הכי קשה מכל המצוות אז יש עליה את השכר הכי גדול לכן זה בעשרת הדברות אז מבטיח התנא דבי אליהו למה כתוב זכור את יום השבת לקדשו וישר אחרי זה כבד את אביך ואת אמך שכל מי שמקבל כיבוד אב ואם אומר וכל רגע ורגע שהוא מקיים כיבוד אב ואם זה כאילו ששמר את כל השבת כל מצוה של כיבוד אב ואם זה כאילו ששומר באותו רגע את כל השבת 24 שעות הוא שומר שבת באותו רגע שהוא מכבד את אביו זה כאילו שהוא עכשיו הוא שומר את כל השבת ומובטח לו ששום חטא לא יבוא לידו אומר אם אדם מקיים כיבוד אב ואם אז שום חטא לא יבוא לו הוא לא יכשל בשום עבירה בעולם ואם חטא זה מיד נמחל לו אחרי שקיים כיבוד אב ואם אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו כמו ששומר שבת נמחלים לו כל העוונות אפילו עובר עבירה כדור אנוש כך על ידי כיבוד אב ואם נמחלים לאדם מיד כל העברות כל מי שמקיים כיבוד אב ואם הכל מחול לו ובזכות זה באמת נזכה לגאולה השלימה למשיח בן דוד במהרה בימינו אמן שיעור מס' 4 הלכות לולב פרק ח' כאן יב' יג' יד' טו' ארבע הלכות אז אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהם בחג הסוכות בחג הסוכות זה מצוה בפני עצמה בחג הסוכות היתה שם במקדש שמחה יתירה חז"ל קבעו את חג הסוכות לשמחה כפולה ומכופלת צריכים כל החג לרקוד ולשמוח בלי הפסק כמובן גם ללמוד באמצע אם לא לומדים גם אי אפשר לרקוד בכתף ישאו מי שנושא את עול תורה יכול לישא שאו זמרה ותנו תוף יכול לשיר אז היתה שם שמחה יתירה שנאמר ושמחתם כי התורה בעצמה אומרת ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים שזה מצוה דאורייתא זה דווקא בחג הסוכות זה לא כתוב לא בפסח לא בשבועות ואכלתם מצות כתוב וחג המצות יהיה לכם בשבועות זה ביכורים ששני לחם חג הביכורים תעשה לך אבל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים זה רק נאמר על חג הסוכות בתורה הקדושה וזה פשוט דאורייתא זה שמחה דאורייתא לשמוח שבעה ימים בלי הרף אם היינו לומדים כל השנה היינו יכולים לשמוח שבעה ימים בלי הרף אז זה רק תלוי בלימוד אם המוח מלא בלימוד אז אפשר אפשר לשמוח אז התורה התורה היא שירה כתבו לכם את השירה הזאת התורה היא שירה וזמרה אחרי שאדם לומד 8 שעות הוא כבר רוצה לרקוד הוא לומד 16 שעות הוא רוצה לרקוד יותר אז התורה צותה עלינו התורה צוותה עלינו ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים התורה צוותה שחייבים לשמוח שבעה ימים בלי הפסק יום ולילה לרקוד יום ולילה לשיר יום ולילה וכמובן ללמוד אז כיון שהתורה צוותה שבעה ימים לרקוד וזה והכל נהיה כי עכשיו העולמות נהיים פנים בפנים כל השבעה עולמות הם אחור באחור זה כמו שבעת ימי המשתה שה' ברא את אדם הראשון אם היה זוכה היה עושה את התיקון ביום הראשון אם היה מתפלל ואדם אין שהוא לא התפלל כל החסרון היה שלא התפלל לא עסק בתפילה הוא עסק בתורה במקום תפילה הוא היה צריך לעסוק בתפילה בשירה בניגון וזה הווידוי שלו מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות למה לא ניגנתי טוב להודות לה' עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור לנגן עם הגיון אם הייתי מנגן עם הגיון במקום להכניס את החכמה בכל מיני חכמות תאווה היא לעינים אומר הזוהר חדש פרשת בראשית תאווה היא לעיניים זה אומר זה החכמות העצומות זה תאווה לעינים שכל כל מלאכי מעלה כל השרים השרפים מתאוים לחכמות האלה אבל ה' רוצה לתת את החכמות אחרי תפילה אדם קם חצות מתפלל אחרי זה הוא בבוקר מתפלל אז אחרי אחרי תפילה ה' רוצה לתת לאדם את כל החכמות שבעולם אדם הראשון הקדים את החכמות לתפילה תאוה הוא לעינים זה התאוה של האדם זה לחכמה האדם מתאווה לחכמה רוצה ללמוד גמרא רוצה לדעת את החכמות שבעולם רוצה לדעת אז החכמה זה התאווה הכי גדולה שבעולם אבל אסור לו אסור לו להמשיך חכמה בלי תפילה מקודם כי אחרי זה זה נמשך מהסט"א ואפילו לומד תורה זה הולך לסט"א אז צריך להקדים לפני זה תפילה בשירה בניגונים שהחכמה תבוא מצד הקדושה אז לכן לכן צריך בכל בוקר להתחיל בתפילה של ניגונים ושירים ותשבחות להשתתף בשירת המלאכים של אשמורת הבוקר וחג הסוכות שאז כל העולמות חוזרים פנים בפנים כי האר"י מסביר שאחרי שאדם הראשון פגם ביום הראשון אז ה' דחה את תיקון העולמות לימי הסוכות והייחוד האמיתי נהיה רק בשמיני עצרת זה נדחה 22 יום הוא היה צריך להשלים את ה-22 האותיות היות וכל הפגם היה ב- 22 אותיות הא"ב כי כל עבירה פוגם ב-22 אותיות הא"ב אז זה נדחה לו ל-22 יום התיקון ונגמר התיקון שזה כ"ב כ"ב תשרי והכנה לכ"ב תשרי זה שמחה עצומה שמכינים את הייחוד הגדול שבו תלוי תיקון כל העולם בשמחת תורה שהצדיקים רוקדים 24 שעות בחו"ל רוקדים אפילו 48 שעות בלי הפסק אז הם מכינים מכינים את התיקון הזה בשבעת ימים ששמחים ורוקדים ללא הרף ללא הרף שזה לפי התורה שאדם לומד אדם למד תורה אז התורה היא שרה מתוכו היא מזמרת מתוכו התורה היא כולה שיר וניגון כתבו לכם את השירה הזאת זה הולך על הספר תורה אז התורה צוותה לנו ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים וכיצד היו עושים כיצד היו עושים את השמחה ערב יו"ט הראשון בערב יו"ט של סוכות היו מתקנים מקום במקדש מקום לנשים מלמעלה ואנשים מלמטה שלא יתערבו אלו עם אלו כי הגמ' אומרת שהם עשו כמה נסיונות עד שהגיעו למסקנה שהנשים צריכות להיות למעלה ואנחנו למטה כי לנשים אין יצר הרע רק אם אדם הולך ומחטיא ח"ו אז אשה אין לה יצר הרע אז היא יכולה לראות איך שרוקדים איש יש לו יצר הרע אם אדם אם אדם הוא לא הולך ומחטיא מחטיא בכוונה ח"ו אז הנשים יכולים לגדול בלי שום יצר הרע בכלל יכולים לגדול ולא לדעת שיש יצר הרע בעולם ולכן הנשים היו מלמעלה כי לאשה אין לה שום מצב שיהיה לה יצר הרע ה' ברא אותה בלי יצר הרע לגמרי רק בכח בכח בכח עושים עושים מה שאסור לעשות אחד מושך את השני אם אדם אדם הרבי אומר אם אדם יגדל לבד הוא ינצח את היצר הרע שלו הוא ינצח אותו אם יגדל לבד במדבר הוא ינצח את היצר הרע אף אדם לא סובל את היצר הרע כל אחד שונא את היצר הרע רק עושים חבורות לא עלינו אף אחד לא יכול לעשות עבירה לבד צריך עוד חבר ועוד חבר עוד חבר לבד אדם מואס בזה זה הגועל נפש הכי גדול שיש בעולם הוא מרגיש את הפגם הכי גדול הוא מרגיש שדקרו לו את הנשמה הוא מרגיש אז תקנו שהאנשים יהיו מלמטה כדי שלא יתערבו אלו עם אלו ומתחילים לשמוח במוצאי יו"ט השמחה מתחילה במוצאי יו"ט הראשון וכן בכל יום ויום מחולו של מועד מתחילים מיד אחרי שיקריבו את תמיד של בין הערביים כבר מתחילים אחרי הצהריים תמיד של בין הערביים הוא קרב בתשע וחצי הוא קרב אחרי ששוחטים אותו כבר הוא נשאר שעתיים וחצי נשאר שעתיים וחצי לפני השקיעה כבר מתחילים תמיד של בין הערביים לשמוח לשמוח שאר היום עם כל הלילה כל הלילה אז עם שאר היום כלומר היום שנשאר מתחילים שעתיים וחצי לפני השקיעה את הריקודים אז מתחילים את הריקודים עד אור הבוקר עד עד עד ששוחטים עד שממתינים להביא את התמיד תמיד של שחר עד עלות השחר והיאך היתה שמחה זו איך שמחים החליל מכה לא יודעים אם זה החליל שלנו או חליל אחר החליל מכה ומנגנים בכנור כינור זה אותו כינור זה יודעים חליל זה לא יודעים כי הוא מכה ויש כל מיני כל מיני גמרות על זה איך היו עושים עם החליל לא יודעים אם זה בדיוק החליל שלנו החליל מכה יש אומרים שהחליל הכוונה לכל כלי הזמר חליל זה יכול להיות החליל שלנו כתוב שמביאים את הביכורים אז אחד הולך עם החליל אז רק עם חליל הלכו הלכו עם כל כלי הזמר והחליל זה שם כבר כולל לכל הכלים החליל מכה ומנגנים בכינור ובנבלים ובמצילתיים וכל אחד ואחד בכלי שיר שיודע כולם מביאים את כל הכלי שיר שלהם בכל בית המקדש כולם מירושלים כל עשירי ירושלים ואלה שבאים מחוץ לירושלים כולם באים עם כלי שיר עומדים בהר הבית בעזרה ומנגנים בלי הפסק מי אחרי שהקריבו תמיד של בין הערביים שעתיים וחצי לפני השקיעה עד שמביאים תמיד של שחר וכל אחד ואחד בכלי שיר שהוא יודע לנגן בו כולם ומי שיודע בפה בפה כל אחד ומי שעם הפה עם הפה זה כל אחד אבל את הריקודים הסוערים את הריקודים הלהטוטים זה רק עושים הצדיקים אז ככה לנגן בכלי שיר זה רק עבודה פשוטה חד סתרית זה לא אי אפשר להשתולל באמצע לרקוד לרקוד ולהשתולל אי אפשר אז עם כינור אפשר להשתולל אז עם הכינור כל כל אחד יכול לנגן כל כלי זמר שיש לו אבל שמתחילים כבר בריקודים בריקודים הסוערים זה רק צדיקים גדולים קדושי עליון זוכים לזה ורוקדים ומספקים ומטפחים ומפזזין ומכרכרים לפזז ולכרכר כמו דוד המלך שפזז וכרכר כל אחד ואחד כפי שיודע כמו שיודע ואומרים דברי שיר ותשבחות ושמחה זו אינה דוחה לא את השבת ולא את יום טוב לכן זה רק חמשה ימים משבע ימים יורד ערב יו"ט ויורד ליל יו"ט הראשון ושבת יורדת אז נשאר חמשה ימים לשמחה. מצוה להרבות בשמחה זו ולא היו עושים אותה עמי הארץ אי אפשר להכניס כל אחד לשמחה הזו כולם רוצים לשמוח ולרקוד אנשים אוהבים לרקוד אלה שלא אוהבים לרקוד זה יותר גרוע לכל הפחות יש כאלו שאוהבים לרקוד לשמוח זה הכי גבוה בסוף יעשו תשובה אבל עד שיעשו תשובה בינתיים לא יודעים לרקוד עם כולם לא נותנים להם זה הלכה לא עושים אותם עמי הארצות לא כל אחד יכול לרקוד כל אחד צריך להשתוקק לרקוד לרצות לרקוד לדעת שהריקוד זה התיקון הכי גדול בעולם אבל לא היו עושים אותם עמי הארץ לכל מי שירצה אלא מי היו מי אלה היו הרוקדים והמפזזים והמכרכרים אלה גדולי חכמי ישראל רק גדולי חכמי ישראל היו רוקדים בריקודים וראשי הישיבות היו רוקדים, ראשי הישיבות והסנהדרין אלה ראשי הישיבות היו רוקדים רק ראשי הישיבות וכל הסנהדרין ולא סתם תלמידים רק רק אלה שיושבים בסנהדרין לא לא בית דין של 23 לא שאר בתי דין רק הסנהדרין וחסידים חסידים אמיתיים והזקנים דוקא הזקנים היו רוקדים ומפזזים ומכרכרים ואנשי מעשה אנשים שעוסקים הרבה במצוות ובצרכי ציבור לשם שמים באמונה במסירות נפש לא יושנים ביום לא יושנים בלילה רק אנשי מעשה הם שהיו מרקדין ומספקין ומנגנים ומשמחים במקדש בחג הסוכות אבל כל העם האנשים רק עומדים ושומעים כל מי שיש לו כלי נגינה היה מותר לו לנגן וכולם באים לראות ולשמוע עכשיו עצם השמחה עכשיו זה הסעיף האחרון הרמב"ם מסביר לנו את עצם השמחה והשמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל את ה' אלוקיך השמחה זה עיקר זה העיקר של המצוה פשוט העיקר של המצוה זה כשהיא נעשית בשמחה זה עיקר העיקרים מצוה שלא נעשית בשמחה היא לא עולה למעלה אין לה שום עליה אז השמחה שישמח אדם בעשיית המצוות ובאהבת הקל יתברך וציווה בהן עבודה גדולה היא הרמב"ם כותב זה עבודה גדולה היא זאת עבודה הכי גדולה הריקודים השירים עבודה גדולה היא וכל המונע עצמו משמחה זו אם אדם יגיד מה לי ולשמחה הזו אני אדם מיושב אני אדם רציני שמח אבל רציני שמח אבל מיושב אל תירא אל תירא מרצין בן ארם אל תירא משני זנבות האודים העשנים האלה כך אומר שאול לאחז אל תירא משני הזנבות האודים העשנים שני זנבות האודים העשנים האלה מרצין מלך ארם ופקח בן רמליהו הם עשו מצור על ירושלים רצין ופקח בן רמליהו עם הסורים הם עשו ברית כמו עכשיו כנראה זה הגלגולים שלהם אז הם עשו ברית עם הסורים עם ערב זה סוריה להחריב את ירושלים עשרת השבטים עם עם רצין. ואחז כתוב וינע לבבו ולבב עמו כנוע כנוע עצי יער אז הוא ולבב עמו נעו כולם נעו כולם כנוע עצי יער באים שני עמים עשרת השבטים בסך הכל מי היה כאן יהודה ובנימין עשרה שבטים עם כל ארם עם כל סוריה זה כלל את עירק פעם אז אומר לו הנביא אל תירא משני זנבות האודים העשנים האלה וינע לבבו ויהי בימי אחז בן יותם בן עוזיה מלך יהודה עלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל בירושלים למלחמה עליה ולא יכול להלחם עליה באים עשרת השבטים יחד עם כל הסורים עם כל הערבים כמו שעכשיו עושים כנראה זה הגלגולים שלהם רוצים להחריב אותנו חשבו --- חשבו -- את ירושלים חברון שכם הכל הכל רוצים להחריב כל מקום קדוש ויוגד לבית דוד לאמור נח העם על אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מלפני רוח כל ירושלים רעדה כמו שעלים רועדים מהרוח ויאמר ה' אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אצל תעלת הברכה העליונה אל מסילת שדה כובס ואמרת אליו השמר והשקט אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו יען כי יעץ עליך ארם רעה אפרים ובן רמליהו לאמור נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקיענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל הם הלכו כבר אל איזה צדיק היה איזה צדיק בעשרת השבטים איזה רב רשי בחרו להם שם ואמרו נעשה בירושלים נמליך איזה צדיק אחד משלהם אז כתוב שירבעם בן נבט כשהוא עשה את שני העגלים אז הוא הוא שם צדיק הוא שם צדיק רשע צדיק רשע צדיק רשע צדיק רשע צדיק רשע כינס את כל הצדיקים שהיו שם בשומרון הוא עשה את זה בשכם או איפה שהוא עשה את זה הוא שם צדיק רשע צדיק רשע צדיק רשע והוא אמר אתם מקבלים אותי למלך עליכם מקבלים מקבלים כל מה שאני אגיד לכם מקבלים אתם מסכימים לעשות עגל אז הצדיקים נבהלו איזה עגל מסכימים לעשות עבודה זרה הוא לא אמר עגל ע"ז הצדיקים נבהלו אז הרשעים אמרו אתם לא הבנתם בטח אתם לא קלטתם הוא אמר עבודה זרה כפשוטו אולי עבודה מוזרה אולי לצחצח נעליים הוא מתכוון מי יודע מה הוא מתכוון כמו שכתוב על מנשה יותם בן מנשה שמשה אמר שמשה אמר אם בן אדם יעבוד עבודה עבודה זרה הוא לא יצטרך לבריות גם משה אמר את המילים האלה אז אולי התכוון עבודה זרה אמרו לא עבודה זרה הכוונה פשוט נבלה בשוק אז גם משה התבטא בכזה ביטוי הרשעים התחילו להסביר להם גם משה אמר כאלה מילים וזה לא היה הכוונה כפשוטו וכל הצדיקים חתמו ה' ירחם חתמו על העגל זה הגמ' בסנהדרין אז גם פה כתוב בן טבאל זה היה איזה צדיק אחד שמצאו שמצאו להם שם אז כה אמר ה' אלוקים לא תקום ולא תהיה כי מראש ארם דמשק וראש דמשק רצין עוד 65 שנה יחת אפרים מעם 65 שנה זה בדיוק זה יש קושיות על החשבון הזה עוד מעט לא יהיה ארם לא יהיה עשרת השבטים לא יהיה כלום ראש אפרים שומרון ראש שומרון בן רמליהו, אם לא תאמינו כי לא תאמנו. רק תאמינו אז מה כתוב כאן רצין ופקח בן רמליהו. רצין זה נקרא רצינות אדם רציני פיקח הוא לא מסוגל לרקוד הוא לא מסוגל לא מסוגל לשיר הוא לא מסוגל לרקוד עם כולם הוא מרגיש זה לא לכבודו זה לא בשביל הרמה שלו אז אומר הרמב"ם וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להיפרע ממנו כי בשמחה אתה ממשיך את כל הישועות אדם כל בן אדם צריך ישועות אין דבר כזה מי שב"ה בריא ושלם עד 120 הוא צריך אבל מוחין צריך שיפתח השכל יפתח הלב ובשמחה נפתח המוח והלב הרבי מסביר תורה שלימה קע"ח שנפתח המוח והלב בשמחה ואיך אדם מתוודה בשמחה והוא בוכה בשמחה אנ"ש היו היו מורידים נהרות דמעות בזמן הריקודים נהרות דמעות אז הזמן לעשות תשובה הרבי אומר בתורה קע"ח כל אחד יש לו על מה לעשות תשובה וכל המונע עצמו משמחה זו אומר הרמב"ם ראוי להיפרע ממנו ראוי להיפרע ממנו וזה כל הקללות כל הקללות שאדם הוא לא רוקד הוא לא רוקד ולא שר אני שמח הוא שמח עם העצבות הוא עצוב ושמח טוב לו טוב לו שהוא עצוב 100 אחוז עבדא בהפקירא ניחא ליה הוא לא מבין שעצבות זה מהפקרות כזאת אז אומר הרמב"ם וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להיפרע ממנו שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה וטוב לבב כל הקללות התחילו בפרשת עקב והיה עקב תשמעו יש פה על זה כוכבי אור מר' אברהם בר"נ שלמעשה זה מתחיל בוהיה עקב שם זה מתחיל הרבי מסביר והיה עקב תשמעון פה ראבר"נ בחומש והיה עקב תשמעון מה אומר רש"י על והיה עקב תשמעון, אומר רש"י והיה עקב תשמעון אומר רש"י אם המצוות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון, מה אומר הרבי על והיה עקב תשמעון. קס"ט אומר כשיהיה צרות ח"ו צרות בכלליות או בפרטיות אז אי אפשר לרקד אדם חושב הוא לא רוקד הוא חושב זה הבחירה שלו לי אין חשק כעת לרקוד לא בא לי לרקוד זה סימן שיש על האדם הזה ח"ו דינים נוראים כאלה דינים כבדים שנלקח לו כל החשק מהריקוד כי הנשמה רואה איזה דינים יש עליו אז הרבי אומר לפי הדינים שיש לבן אדם ככה אין לו חשק לרקוד הוא חושב מה צריך לרקוד להסתובב כמו סביבון מה זה חנוכה עכשיו מסתובב עוד סיבוב ועוד סיבוב ועוד סיבוב הוא אומר אני יגיד תהלים נקרא ליקוטי תפילות אני יעמוד בצד ויסתכל על כולם אהנה קצת --- הוא לא מבין הרבי אומר שיש עליו כאלה דינים נוראים שהדינים האלה לוקחים לו את כל החשק מהריקוד וכשיש דינים עושים אותם אם זוכה הדין ונקראים רצים מעט רגלין והרגליים כבדים שהרגליים כבדים לא רוצות לרקוד זה מראה על דינים ואזי הרגליים כבדים מחמת הדמים שנתפשטו שם כי הדמים יורדים לרגליים הדמים הדם יורד לרגליים וכשיש הרבה דינים הדם יורד לרגליים וזה מראה ואז אין לו חשק לרקוד וכל סיבוב זה קשה לו ממש מות עוד סיבוב עוד סיבוב עוד סיבוב כמה סיבובים יעשו כאן ברוך ה' בכל הישיבות יושבים ולומדים עכשיו כבר כמעט כל שמחת בית השואבה כבר עד הבוקר כל הישיבות רוקדים עד הבוקר אם אדם הוא חושב שהוא שהוא אין לו חשק הוא לא מבין שהוא בדינים נוראים שמרוב הדינים הנשמה מרגישה את זה אז הדמים יורדים לרגליים והרגליים נהיים לו כבדים מחמת הדמים שנתפשטו לשם היינו הדינים הדמים זה זה דינים כמו אצל אישה שלפני הלידה אז כל הדם הדם נכנס לרגליים כי היא בדינים נוראים עכשיו דנים אותה היא תחיה תמות כמה נשים ל"ע מתות אפילו היום בזמן שהכל כבר כ"כ כ"כ משוכלל זה הכל זה הכל תפילות של צדיקים שהתפללו -- שהעולם ישתכלל שיהיה --- ואעפ"כ כל לידה זה סכנת נפשות ממש שום אשה לא יודעת אם היא אם היא תחזור והכל זה מרוב הדינים מרוב הדינים עכשיו עכשיו עוד ילד היא תביא לעולם עוד ילד היא תביא לעולם כמה ילדים היא מביאה לעולם כל ילד שבא לעולם השטן רועד השטן רועד השטן כמו שכתוב במעשה שם של הבת מלך שבכל יום היא ברחה למלך עד שהשטן הופך את העולם הופך ולוקח את העולם והופך אותם לרשעים כמה עבודה הוא עושה ויש לו כבר שלוש דורות רשעים 4 דורות רשעים פתאום 1 עושה לו תשובה הרס לו את כל העבודה אורי זוהר הרס לו עבודה לשטן עשרות אלפי אנשים הרס לו ממש הוא הביא חורבן חורבן חורבן חורבן על כל כל העבודה שעבדו עבדו עבדו פה הציונים מאה שנה מתרמ"ב עובדים כבר כבר יותר ממאה 113, 113 שנה עובדים פה תרמ"ב --- 113 שנה עובדים פתאום בא אחר שעמד בראש כל הסרטים בראש כל ה' ירחם ופתאום הכל התהפך להם אז השטן הוא לא הוא לא לוקח ריזיקה השטן הוא יודע כבר הוא לא הוא לא יכול להאמין לאף לאף רשע הוא לא יכול להאמין והוא לא מוכן הוא רואה הולך לצאת ילד לעולם הוא יהרוג את האשה יהרוג את הילד אפילו שזה יהיה הרשע הכי גדול הוא לוקח ריזיקה לא היה רשע כמו אורי הזוהר מי שהיה יודע מי זה אורי זוהר הזה היה רשע ראש ראש ראש כל הרשעים העולם הוא קיבל הלם פשוט שהוא חזר בתשובה החופשים חשבו שגמרנו כולם בורחים מן הארץ ועשו סרטים איך שלא נשאר חופשים פה וכל החופשים צריכים להתחבאות תחת האדמה אבל השטן הוא לוקח ריזיקה הוא לא מוכן לאפשר שעכשיו יולד ילד ילד חדש ובגיל 30 יעשה לו תשובה ויהרוס לו את כל העבודה שהוא עובד כבר 100 שנה פה בארץ אז כל פעם שבאה לידה אפילו של הרשע הכי גדול זה סכנת נפשות השטן לא מוכן לקחת ריזיקה צריכים רחמים גדולים וגם עכשיו זה הולך הולכת להיוולד שנה חדשה השנה הזאת עוד לא נולדה כמו שהרבי אומר שהיום לא נולד וכל יום ברגע האחרון עוד לא יודעים אם יהיה יום חדש השנה עוד לא נולדה כתוב שעכשיו הכל עכשיו בחינת עיבור הלידה רק תהיה בשמחת תורה בשמחת תורה אז היחוד הגדול ואז הלידה ואז השנה החדשה נולדת בשמחת תורה לפי הריקודים ולפי הריקודים שאדם רוקד כך כך יהיה לו שנה כך יהיה לו שנה חדשה עכשיו זה כמו אישה שיולדת ילד חדש עכשיו הולכים ללדת שנה חדשה ואפשר לפעול בשנה הזאת לעשות גדולות ונצורות גדולות ונצורות גדולות ונצורות אז הרבי אומר זה שהאדם לא לא רוצה לרקוד כי הולך באמת להיוולד דבר חדש אם הוא ירקוד הוא יוולד דבר חדש לגמרי עולם חדש יברא גם באופן פרטי גם באופן כללי והשטן לוקח לו את כל החשק וזה מראה על דינים נוראים דינים נוראים וזה הוא אמר "והיה עקב" אם תרצה להמתיק "תשמעון את המשפטים האלה" אתה רוצה להמתיק את המשפטים שיש עליך את המשפטים על כלל כלל ישראל צריך לרקוד עם העקביים לרקוד לא סתם לרקוד הרבי אומר להקפיץ את העקביים אתה צריך לרקוד עם כל המרץ ככה 8 שעות עם כל המרץ זה קשה אבל היום נשאר רק שעה שעתיים היום אבל במוצאי שמחת תורה יהיה נצטרך לקבל מוח חדש לריקודים עכשיו נשאר שעה שעתיים צריכים לרקוד עם כל המרץ להקפיץ את הרגליים הרמב"ם אומר ומי שמונע עצמו משמחה זו ראוי להיפרע ממנו מי שלא רוקד לא קופץ עם העקביים כמו שהרבי אומר וכמו שעשו כל חכמי ישראל קפצו והשתוללו והעיפו אבוקות והעיפו כוסות יין והעיפו כל מיני דברים סכינים העיפו כל מיני דברים --- כרכרו פיזזו בכל הכח ומי שלא רוקד ככה אומר הרמב"ם ראוי להיפרע ממנו כלומר אתה אתה החשוב אתה הזה הריש גבהן ראש הסנהדרין שלא נח לך לרקוד אז ראוי ליפרע ממנו ליפרע ממנו הרב'ה אומר זה ממש מראה על דינים הרמב"ם אומר שראוי ליפרע ממנו כלומר הוא יקבל עונשים כבדים כבדים והרבי אומר היא גופא זה מראה על דין נורא היא גופא מי שלא רוצה לרקוד היא גופא מראה על דין נורא שנמצא בדינים נוראים אם כן וזה כל הקללות על אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב הכל הכל כל האלה שהם בעלי גאוה הרמב"ם קורא להם כל מי שלא רוצה לרקוד הרמב"ם אומר פשוט זה בעל גאוה הוא רק מזיק לעצמו הוא לא מזיק לאף אחד הוא מזיק לכלל ישראל שהוא יכל שכל אחד שעוד אחד רוקד אז תהייה שנה יותר מוצלחת תהיה שנה יותר יפה שנה חדשה תיוולד מזיק לעצמו ולכלל ישראל אז אומר הרמב"ם שמי שלא רוקד הרבי אומר ולא שמח בריקודים ולא מרגיש את הצורך לרקוד אומר כל המגיס דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו פשוט מתכבד בעיניו הוא אדם חשוב אומר הוא חוטא ושוטה גם חוטא וגם שוטה פשוט חוטא אומר פשוט חוטא הוא לא רוקד לא קופץ עם כולם כמו שהרב'ה אומר "והיה עקב" שהשמחה תיכנס לתוך העקביים אם רוצים להמתיק את הדינים הרבי אומר והיה עקב מלשון שמחה עקב והרגלין שהשמחה תכנס עד העקביים והיה זה לשון שמחה כתוב והיה זה לשון שמחה שם הויה שלם והיה אז השמחה צריכה להיכנס עד העקביים להקפיץ את העקביים צריך כל הזמן להקפיץ את העקביים עכשיו יש שעה שעתיים לרקוד להקפיץ את העקביים בכל המרץ ובכל הכוח ואז נמתקים כל הדינים בעולם כל הדינים בעולם נמתקים באופן פרטי ובאופן כללי אם לא הרמב"ם אומר הוא חוטא ולפי הרב'ה מבינים מבינים למה למה הוא חוטא מלבד שהוא חוטא שהוא לא מכבד את ה' הוא חוטא פשוט שהוא גורם דינים לעולם הוא לא ממתיק את הדינים בעולם יש דינים נוראים סך הכל שנה חדשה מי יודע איזה שנה תהיה עכשיו הוא יכול להמתיק את הכל ותהיה שנה הכי נפלאה אז הוא גם חוטא אומר הרמב"ם והוא גם שוטה שוטה נותנים לו כזה מרגלית כזה יהלום כאלה ריקודים אז אתה לא מנצל אותם יורד עולה מסתובב חולם עייף מה עייף איזה עייף מי עייף אז סלח נא על קל וחומר כל המבדיל זה סלח נא על קל וחומר יום פנה כצל תומר על חטאי עבור תעבור כהר תבור ואשמורה בלילה כל זה טהר טינוף מעשי כל התפילה כל המבדיל זה רק רק שימחלו החטאים כל השירים והניגונים זה שימחלו החטאים אז הוא חוטא ושוטה אומר הרבי אומר הרמב"ם הוא גם חוטא וגם שוטה שהוא לא רוקד עם כולם הוא לא שמח עם כולם ועל זה הזהיר שלמה המלך "אל תתהדר לפני מלך" כל המשפיל עצמו ומיקל גופו במקומות אלו אם הוא משפיל את עצמו ורוקד ושמח הוא הגדול והמכובד והוא העובד מאהבה זה אמר הלא נקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ונקלותי להיפך אני צריך עוד יותר לרקוד אחד ביזית אותו למה הוא רקד משם שאם הייתי רוקד עוד יותר ועוד יותר ומפזז ועוד יותר מכרכר אני מרגיש שלא מספיק פיזזתי לא מספיק כרכרתי ונקלותי עוד מזאת ואין הגדולה והכבוד אומר הרמב"ם אין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה' זה כל הגדולה זה כל הכבוד לפזז ולכרכר בכל הכח והמלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה' אומר שואל עכשיו ר' אברהם ב"ר נחמן קושיא נוראה מה למדנו והיה עקב תשמעון ככה למדנו שצריכים לרקוד עד העקביים עד שאתה מקפיץ את העקביים והיה השמחה תיכנס עד העקביים אז שואל ר' אברהם ב"ר נחמן יש לנו כלל שכל דבר שהרבי אומר זה חייב ללכת יחד עם פירוש רש"י כל דבר לומדים תורה בליקוטי מוהר"ן על איזה פסוק צריכים להסתכל מה אומר על זה רש"י מה רש"י אומר "והיה עקב תשמעון" אלה המצוות הקלות שאדם דש בעקביו איך אפשר להבין רש"י אומר לנו שכל החורבן בא וכל הקללות באים זה הפתיחה לכל הקללות לכל לכל לכל זהו אז הכל בא כי אדם דש את המצוות בעקביו שיש מצוות שהוא דש בעקביו ופה בא רבינו לחדש לנו שצריכים לרקוד ולשמוח עד עד שהעקביים יקפצו "והיה עקב" אז ממתיקים כל המשפטים וכל הדינים אז איך אפשר ליישב אומר ר' אברהם ב"ר נחמן את התורה של רבינו יחד עם הפשט של רש"י אז אומר ר' אברהם ב"ר נחמן והיא זה הפירוש ברש"י אומר היא המצוות שאדם דש בעקביו רש"י אומר שכל הפורעניות כל המשפטים באים על מצוות שאדם דש בעקביו ואין לך אומר ר' אברהם ב"ר נחמן מצוה שאדם דש בעקב כמו מצות השמחה והריקודים אין לך מצוה שאדם מזלזל בה שבשביל זה כל האסונות וכל החורבנות וזה הסיום של התוכחה זה זה פתיחה להוכחה לתוכחה והסיום הוא "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל" וזה הפתיחה והיה עקב פה מתחילה התוכחה ושם זה הסיום והכל מדבר על אותו ציר על אותו קוטב שחסרה השמחה אז "והיה עקב אומר רש"י בזה שאתה דש את המצוה את השמחה בעקביו אתה לא רוקד הפסקת את הריקודים לכן באים מתחילים לבוא כל הפורעניות ואז שמסיים את התורה במפורש הוא אומר שתדע לך זה רק בגלל זה תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ועכשיו באה השמחה אין מה להיות עייף עייפות זה רק דמיונות זה רק דמיונות שכולם רוקדים וכולם שרים אין בעולם יש תחרות על חוסר על להתגבר על השינה יש שיאים עולמיים אחד לא יושן יום אחד לא ישן 2 ימים אחד לא יושן 3 ימים לפני 20 שנה היה שיא עולמי 6 ימים שאחד זכה הצליח לא לישון זה היה לפני 6, 20 שנה והשיא הזה נשבר ע"י אחד שהקפיץ את זה פי 2 קפץ מ- 6 ימים ל-12 ימים אז אם גויים יכולים כמובן הם הם סתם לא יושנים אנחנו עוד צריכים לרקוד ולשיר ולחשוב על ה' ופסוקים אבל אם גויים יכולים 12 ימים לא לישון כמובן מתנמנמים באמצע קצת אבל להכנס למיטה על ספסל להישכב ככה אז אנשים אנשים עושים תחרויות בעולם מי, אז אחד לא יושן 3 ימים אחד 4 אחד 5 אחד 6 אחד כבר הגיע ל-12 אז אדם אז אדם אין לו שום תרוץ לעייפות זה הכל רק שהוא לא מאמין בדבר והוא לא מעריך את הדבר הוא לא הוא לא חושב ששמחה זה משהו ריקודים זה משהו ואחרי הריקודים צריכים להתפלל שחרית לא שאיך שנגמרים הריקודים כולם הולכים לישון "נפל פיתא בבירא" אז הפסדנו את הכל עכשיו הוא כבר קם אחרי ק"ש אחרי שמונה עשרה זמן שמונה עשרה הוא צריך להחזיק מעמד עוד את השעה אחרונה עוד שעה --- יש מוסף והלל וקריאת התורה אז עוד שעה זה לא אז אדם יכול להחזיק מעמד אדם נוסע לאומן לפעמים לא יושן גם כן 24 שעות הוא קם הוא אחרי מעריב צריך לנסוע לשדה תעופה הוא נוסע דרך קיוב והכל והוא לא יושן לא יושן הוא מחזיק מעמד יותר מלילה לילה ויום אז זה סלח נא על ק"ו שבנסיעות אדם יכול לא לישון אבל פה בשביל תפילה שזה --- תפילה זה כבר הוא עשה את הריקוד עשה את המצוה ומה עם תפילה זה יותר חשוב תפילה זה שמונה עשרה וזה ק"ש בזמן אחרי זה קריאת התורה ותפילת מוסף והלל ונטילת לולב כל הדברים האלה אדם צריך לדעת שרוקדים גם הלילה וגם מוצאי שמחת תורה אז כל אחד יחזיק מעמד עד אחרי תפילת שחרית לא עכשיו לא ילך לישון לא ללכת לישון אחרי אדון עולם אחרי שנגמרו הריקודים כל אחד יחזיק מעמד עוד יותר שעה אפילו אחד שהולך הוא כבר הולך למות לגמרי אז עד הנץ לכל הפחות עד השמונה עשרה ואפשר גם אז הוא כבר יראה שהוא יכול להחזיק מעמד עוד שעה אם הוא כבר החזיק מעמד עד שמונה עשרה אז יכול להחזיק מעמד להלל וכבר קריאת התורה ומוסף ובעזרת ה' נזכה באמת להמתיק את כל הדינים ולגאולה שלימה בב"א.