תמלול מקורי — שיעור 43

שיעור א' עשה אתו ברור של כמה שעות, כמה שעות דברו איך אדם חושב כל רגע אולי עושה איזה פגם פעם, נזכר בדבר שלפני 50, כמה בן אדם צריך לחפש בעברות שלו, סיפור לפני 22 שנה, רואים שעשינו פה איזה עברה חמורה, זה הכל בהשגחה, מה נאמר לאדני מה נצטדק, האלוקים עשה את עשינו איזה עוון, לא יודעים איזה עוון, הם יודעים שהם מכרו את יוסף הם יודעים אבל זה היה לפי ההלכה, זה היה לפי ההלכה, הם עשו את זה לפי ההלכה יוסף רודף והם אוכלים אבר מן החי הוא יהיה עד, ויקח מישהו יהיה דין והורגים את כולם הוא יתפס אותם בשדה, הם עושים הכל על פי ההלכה, הם לא חושבים שיש פגם במכירה של יוסף, רק הם הבינו שהם עשו איזה עוון חמור, זה לא סתם הם הסתפקו פה, עכשיו יחזרו לאבא והוא ימות להם חס ושלום, אז מה עושים פה, איך הם מסתדרים פה עכשיו, כשאחים הגיעו בפעם השניה, אז הוא שואל, יוסף שואל אותם, שואל אותם מה שלום אבא? שואל אותך שואל אותך מה שלום אבא כתוב, כתוב יש ה חומש אז כתוב כשהם יורדים פעם שניה בויגש, עכשיו אנחנו בפרשת פרשת מקץ כשהם יורדים פעם שניה ספרו לו שיש להם אבא, מקץ ספרו לו שיש להם אבא, וירדו '' החלומות אשר חלם להם ויאמר להם מרגלים אתם, לארץ באתם, אמרו אליו לא אדוני, לא אדוני, עבדיך באו לשבר אוכל" אנחנו לא מרגלים לא זה, אומר להם מה הסתובבתם בכל מצרים נכנסתם דרך 11 שערים נכנסתם, עשר שערים היו עשרה. אמרו לא, לא אנחנו מחפשים איזה אח אחד שנאבד לנו, בני איש אחד אנחנו לא היו עבדיך מרגלים, לא כי ערוות הארץ באתם לראות, 12 עבדיך אחים אנחנו מאיש אחד בארץ כנען, הנה הקטן את אבינו היום ואחד איננו ואותו אנחנו מחפשים, לכן התפזרנו בכל מצרים, אנחנו לא מרגלים אנחנו בני איש אחד אומר להם יוסף הוא אשר דברתי מרגלים אתם, זהו אתם מרגלים, זה מה שאני אומר לכם אתם מחפשים אח, איזה אח אתם מחפשים, אתם מרגלים, אתם מחפשים לכם תירוצים, את האח הקטן אני רוצה שתביאו לי, בזאת תבחנו חי פרעה מזה כי בבוא אחיכם הקטון הנה ואחר כך שהם חוזרים פעם שניה, הם יורדים אז הם באים פעם שניה "וישאל להם" כתוב ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה, באים הביתה והשתחוו לו ארצה, הם הביאו לו את המנחה, והביאו לו את זמרת הארץ, הביאו לו את הכסף משנה, וישאל להם לשלום, השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי? מה שלום אבא שלכם? שלום לעבדך אבינו, עודנו חי, ויקדו וישתחוו, אבא חי הכל בסדר, עזבנו אותו חי, רק נפשו קשורה בנפשו, וישא עיניו וירא בנימין אחיו בן אמו, הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי, ויאמר האלוקים יחנך בני" אז כתוב שהוא שאל מה שלום אבא, מה שלום אביכם הזקן שספרתם לי עליו, הוא עוד חי אבא שלכם, שלום לעבדך אבינו עודנו חי, שלום לו, ועודנו חי, ויקדו וישתחוו פעם שניה, שלום לאבא עוד פעם משתחווים שהוא מתעניין באבא שלהם, משתחווים השתחויה של תודה, אתה, אתה מכיר באבא שלנו, שואל בשלומו כזה איש טוב איש חסד. ועכשיו שהוא מתגלה אליהם שהוא מתגלה אליהם, אחרי שהוא כבר שאל אותם מה שלום אביכם הזקן הועדנו חי והם השתחוו לו, השתחוו לו תודה רבה שאתה שואל בשלום אבא, "ולא יכול יוסף להתאפק לכל הניצבים עליו ויקרא תוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתוודע יוסף אל אחיו" כל המצרים לצאת, ויתן את קולו בבכי וישמעו מצרים, וישמע בית פרעה, ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף, אני יוסף העוד אבי חי? אבא חי? ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו" אז אומר יהושע בר סולובייצ'יק מבריסק, הוא אומר שהתוכחה היא במלים, העוד אבי חי, פה זה התוכחה והמילים "העוד אבי חי" מזה פרחה נשמתם, ולא מהמילה אני יוסף, כולם חושביםאני יוסף, הוא יוסף, זה יוסף מה עשינו לו, הנה הוא חי אנחנו בידיים שלו לא בסדר אני יוסף בסדר ברוך השם מצאנו את יוסף שמחה גדולה, כשהוא נתן צעקה העוד אבי חי פרחה הנשמה שלהם, מה יש במלה העוד אבי חי? ולמה הוא אומר העוד אבי חי? הלוא הוא כבר שאל אותם, השלום אביכם הזקן אשר אמרתם עודנו חי? אמרו שלום לעבדך, לאבינו עודנו חי, אמרו לו פעמים עודנו חי, עודנו חי, עודנו חי, עונים לו ומשתחווים ויקדו וישתחוו תודה, שלום לאבא. הוא נותן צעקה אני יוסף העוד אבי חי? אז אומר היהושע בער מבריסק, אמר אבא של חיים מבריסקער, יש לו ספר מבית הלוי הוא אמר, הוא מסביר את כל העניין שאנחנו מדברים עכשיו זה הכל בשמו בשמו, אומר כשהוא נתן צעקה העוד אבי חי פרחה נשמתם, מיד פרחה נשמתם, מה צריךבטח אבא חי, אבא חי אמרנו לך תחבק אותו תנשק אותו ברוך השם מצאנו אותך, נהייתי מלך, תראה איזה דברים נפלאים יצאו מהידיים שלנו, הכל התהפך לטובה, השכינה הלכה אתנו לאורך כל הדרך, נהיית מלך, ברוך השם יוסף בוא לאבא, נשמח אתך, נרקוד אתו נעשה רקוד, למה צריכה הנשמה לפרוח, העוד אבי חי, אלא הם הרי פסקו, הם הרי פסקו מקודם, הם הרי פסקו מקודם ככה, יהודה אמר לו "ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני" ידבר נא עבדך דבר באזני אדני אל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה" אז אומר רשי, שאני אכנס תחתיו אני אכנס תחתיו הוא אומר, ישב נא עבדך תחת הנער בכל דבר אני מעולה ממנו, לגבורה אני יותר גיבור מבנימין, למלחמה, אתה רוצה שמישהו ינהל לך את המלחמות שלך, אז אני יותר חזק ממנו במלחמות גם כן, לשמש גם אני יותר זריז ממנו, אני יכול יותר לשמש אותך אבל הרי יהודה בעצמו אמר מקודם, פסק הלכה, מקודם הוא אמר, חלילה דבר אל אדוני לעבדיך מעשות כדבר הזה הכסף שמצאנו באמתחותינו השיבונו אליך מארץ כנען ונגנב את אדוניך כסף וזהב, מה נגנב כסף וזהב? איך יתכן? אשר ימצא עבדיך אתו ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים, הרי יהודה מקודם פסק שזה שימצאו את הגביע בידו צריך למות, הוא פסק הוא ראש הסנהדרין, הוא פוסק הוא ראש הסנהדרין שזה שמוצאים את הגביע בידו חייב למות, ואנחנו כולנו נהיה עבדים, אם זה נכון, כולנו חבורה אחת אנחנו חברים, אנחנו יודעים אחד מהשני כל תנועה שהשני עושה אנחנו יודעים ומגיע לכולנו להיות עבדים, הוא אומר להם אומר "גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד, אתם תהיו נקיים, חס ושלום, אתם אנשים נקיים אני לא חושב שכולם יודעים מהגנבה, להפך השליח היה אדם יותר עדין מהם, הם היו אנשים כאלה, אכזרים כאלה מה מה זה, מה פתאום שכולכם תהיו עבדים, חס ושלום, אנחנו אנשים שלא עושים עושים משפט לא נכון, אנחנו רוצים נקיי כפיים, בר לבב, אנחנו רוצים, אנחנו את כולם מזכים, רק ניקח אותו לעבד, היה הכל הפסק של יהודה, והפסק של השליח, של מנשה, שהוא כאן הנציג של מצרים, ועכשיו פתאום יהודה בא ואומר לו, תשמע שחרר את הילד הזה ואני אהיה עבד במקומו, אתה בעצמך אמרת קודם שהוא חייב מיתה, אז נכון אנחנו הולכים לשנות את הדין לוקחים אותו לעבד אז מה אתה הולך להרוג את כל מצרים, שואל את נפתלי כמה שוקים יש פה? שהוא אומר 12 שקים כל אחד ייקח, ייקח אחד, יישארו שלוש, אני אקח את השלוש, אומר, מצרים זה בירת העולם, שלטה על כל העולם אז, מה אתהכל העולם יבוא למלחמה עליך לא מפחד מכל העולם, 12 אחים מוכנים להלחם עם על העולם, מצרים מחסלים בשניה כל העולם, כמה שניות אין שום בעיה, הכל הכל אחרי שפסקו הלכה שמגיע לו מות והמצרים אנשים עדינים וטובים, לא אכזרים כמו היהודים, רק רוצים עבד, כולכם נקיים אני לא חושד באף אד שיודע מהגניבה, מה פתאום שאני יחשוד באנשים כשרים, החושד בכשרים לוקה בגופו, מה נחשד? מה פתאום? אנחנו לא חשדנים כמוכם, כמו היהודים, אנשים עדינים מאוד . ופתאום יהודה הולך להפוך את כל המפשט אומר ישב עבדך תחת, ישב עבדך תחת הנער עם אבי ועתה ישב נא עבדיך תחת הנער עבד אדוני והנער היה עם אחיו ויהודה מתחיל להפוך את כל המשפט, אומר לא, זה לא משפט נכון, לא אדוני אתה לא עושה משפט צדק, אני מוכן לשבת תחתיו לעבד, שחרר אותו, למה לא משפט צדק? אתה אמרת מגיע לו מות, אני הולך משנה את הדין ואומר רק עבד, כולכם נקיים, אני לא חושד באף אחד שיודע מהגניבה. אתה אמרת שחייב שכולם כולם ידעו מהגנבה, אני אומר להפך, מה פתאום לחשוד באנשים כשרים כמוכם, אנשים צדיקים כמוכם, כולם צדיקים וישרים, לא כמו שאתם אמרתם שאתם חבורה אחת וכל אחד יודע מהפה של השני, אני אומר כולכם צדיקים וישרים ואתם נקיים, אני לא אשלם לאביכם והוא אומר מה פתאום? והוא הולך להרוג את מצרים ויוסף אומר שהמצב חמור והוא נותן בעיטה בכיסא והכסא מתרסק לרסיסים, ויהודה מתחילה לצאת לו השערה כאן ובוקעת את כל השריון שלו, ועוד מעט חורבן בכל העולם, מה הולך כאן? בסה"כ אתה אמרת שמגיע לו מיתה ואני רק משנה את הדין שהוא יעשה עבד, מה, מה הרעש הזה מה התחרטתם פתאום על המשפט שלכם, לא אומר לא נפשו קשורה בנפשו והורדת והיה כראותו את הנער ומת אבא ישר ימות, אבא ישר ימות, אומר מה זה כבר לא שאלה של איזה ילד שגנב וככה פשוט אבא ימות, מצרים בסה"כ זה מדינה זרה, מדינה זרה זה רק מגרשים את הבן אדם וזהו, לא תמיד שופטים אותו, אז יהודה אומר שאבא פה ימות זה לא זה לא עכשיו משחק, בדיוק את הבן הזה תפסת, תתפוס את ראובן או שמעון, מישהו אחר לא הייתי עושה כזה רעש, הנה שמעון היה בבית הסהר אבל לא מת, הוא נשאר בבית סוהר, באנו בלי שמעון באו בלי שמעון, יעקב לא מת, זה גם כאב לו וגם הוא בכה וגם, עלי היו כולנה, מה הולך כאן, איזה צרות צרורות באים עלי, מה עשיתי בסה"כ, פה הילד הזה, הילד הזה אומר יהודה, פה, פה, פה זה סוף העולם, פה יהיה חורבן העולם, פה נחריב את מצרים, נחריב את כל העולם, פה הכל יחרב, על יעקב אנחנו לא מותרים, על הצער של אבא, לעשות צער לאבא שלנו, שיהיה מה שיהיה, שאתה צודק, משפט מות, משפט דין, רק עבד פה לא ילך לך שום דבר, פה נחריב את כל מצרים, נחריב את כל העולם, נלחם עם כל העולם יביא כל העולם למלחמה, נלחם עם כל העולם, על הצער של אבא אנחנו לא מותרים כחוט השערה, פה זה משפט אחר לגמרי תשחרר את הילד הזה, אני יהיה עבד, אתה רוצה עבד אני יהיה עבד, גמרנו אני יהיה עבד במקומותשחרר אותו, מדינה זרה, אדם גנב משחררים אותו, או הוא עושה שבועה, יותר הוא לא נכנס למדינה, שייגנב במדינות אחרות, מה רק פה שלא ייגנב יותר, ככה זה החוק בכל העמים היום, כמעט כמעט. וזה מה שרצה יוסף, את כל ההצגה הזאת עושה יוסף כשיהודה צועק אבא מה אתה רוצה מאבא שלי, מה אתה הולך להרוג את אבא שלי אבא שלי ימות, מה אתה עושה לאבא שלי? מה אכפת מה ילד הזה מה שהילד הזה עשה, העקר זה אבא, עכשיו מדברים על אבא, לא על הילד הזה, שחרר את הילד הזה, רוצה שאבא יחיה, אבא ימות על המקום כראותו את הנער ומת, ישר אבא ימות זה שצועק להם יוסף ככה מסביר ר' יהושע בריסקער. וזה יוסף צועק עליהם, אבא חי מה עשיתם לאבא? מה אתם מרחמים על אבא, אתם מרחמים על אבא? לכם אכפת מאבא? אתם קשורים באבא? מכרתם אותי, אבא מת 22 שנה, אבא בוכה 22 שנה השכינה הסתלקה ממנו, רחמנות על אבא, הנגיעות שלכם פעלו כאן, האכזריות שלכם פעלו כאן בשביל הנגיעה שלכם מכרתם 22 שנה. אז עכשיו אתם באים לרחם על אבא, הרי הכל שקר המכירה שקר הכל שקר שמעו את זה האחים, העוד אבי חי פרחה נשמתם, ראו את כל הטעות שלהם שאם הם היו מרחמים על אבא, לא היו מוכרים את יוסף השנאה ליוסף, השנאת האחים, הקנאה ביוסף העבירה אותם על דעתם, הם מכרו את אבא הם הרגו את אבא 22 שנה, אבא כמו מת 22 שנה, כי שנאו את יוסף שהשנאה של יוסף הייתה לפניהם הקנאה ביוסף, זה לא הותר בכלל, שכחו שיש אבא בעולם, עכשיו אין קנאה אין שנאה על אבא אבא, הבעיה של הקנאה, עשו סנהדרין לקחו את השכינה ופסקו מיתה ליוסף, ואין רחמנות על אבא, ואתם אומרים שיש אבא אז מתבטלים כל המשפטים בסה"כ זה רק היה חשד שמא הוא יהרוג אתכם אולי יום אחד הוא יתעצבן זה חשש רחוק בסה"כ הוא עוד לא עושה אותו בר מיתה, זה לא עושה אותי בר הריגה, הוא לא הוציא מהפה כאלה מילים, הוא רק אמר "אבא הם אוכלים אבר מן החי זה לא השיטה שלי" זה שיטה של איזה זה אסור לא דברו אתה מדבר על בר מיתה אתם התחלתם לדבר על מיתה ויוסף יבוא ויהרוג אותנו, ויקח בריונים, ויגיד עדות והוא יהיה איזה שופט, ואיפוא אבא? הרי אתם מרחמים על אבא, אתם אומרים אבא, אז סימן שהכל היה שקר, אם אדם מדבר ונואם ומדבר על אמת והוא מרחם על זה, והוא רוצה את זה, והוא בעצמו אין לו קשר עם רחמנות, ואין לו קשר עם שום אמת וזה מה שיוסף הראה להם, שאין להם שום קשר לאבא ולא רחמנות על אבא, ולא אכפת להם מאבא אלא השנאה היא שבערה בהם ובאותו רגע ושום משפט לא היה פה משפט צדק ואז האחים הבינו את הטעות שלהם ואז פרחה נשמתם, ואז התקבלה התשובה שלהם, ובזכות זה קם עם ישראל, וזה כשבאים לצדיק אמת, אז הצדיק אמת פותח לכל אחד את העיניים, הוא מראה לכל אחד איפוא הטעויות שלו, איפוא החטאים שלו עד שהנשמה ממש פורחת, באים לראש השנה, וזה הכל המשך של ראש השנה היום כפור, הסוכות, היורצייט של רבינו הקדוש, הכל זה המשך אחד, של תוכחה אחת ארוכה, שנוסעים לרבה וכמה שניות, ויוצאים עם עיניים בוכיות עם נהרות של דמעות, כל אחד זוכר מה שהוא עשה מיום הולדו את כל העברות שלו, את כל החטאים שלו, הרבה היה מקבל מאות אנשים, אם רק היה מקבל 300 אנשים וכל אחד זה דקה אז זה כבר 5 שעות ואם שתי דקות אז זה עשר שעות הרבה קיבל אפילו פעם. אז כל אחד רק ראה את הרבה, רק ראה את הפנים של הרבה, יצאו ממנו נהרות נהרות עוד דמעות נכנסו ויצאו ואת הוידוי כבר עשו בחצות התחיל לזכור בכל העברות שלו, אדם בא לצדיק, ליארצייט של צדיק אז הוא נזכר בכל העברות מיום הולדו בכל החטאים שלו בכל הריקודים הוא רק בוכה, והוא רק מתגעגע להשם והוא שוטף את העברות שלו עם נחלים של דמעות, ואז התשובה באמת תתקבל באמת יהיה שנה טובה ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן. שיעור ב' כל יורצייט של הצדיק, הים זה היורצייט של רבינו הקדוש, מחר בלילה זה היורצייט של הגאון מוילנא, זה הכל עניין אחד כל הצדיקים זה משפחה אחת, כל העניין של הצדיקים זה היה רק מטרה אחת היה להם, להרבות בכבוד המקום. כל דבר שהם עשו הם רק עשו את זה רק עשו את זה לשם ה', לא חשבו בכלל מה יהיה אתם, שום דבר לא, "למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום מי שרודף אחר הכבוד, אדם שעושה מצוות בשביל כבוד, מדבר בשביל כבוד, חושב על הכבוד, אז נפל פיתא בבירא, כל המצוות שהוא עושה, מי יודע מתי הוא יעלה איתם למעלה, תפקיד האדם שעד שהוא בתוך גוף, לקבל אין סוף ביזיונות, אין סוף ביזיונות יום ולילה, סיפרנו על יוסף הצדיק הרב של מפוזנא. שהתנה עם אשתו בתו של הנודע ביהודה שחייבת לבזות אותו יום ולילה, רק שאדם מבזים אותו יום ולילה אז הוא לאט לאט מוריד את הגוף, מפשיל את הגוף שלו, ומי שרודף אחר הכבוד, אינו זוכה לכבוד אלוקים, כבוד של מלכים, אדם חס ושלום יש איזה כונה, חושב עצמו חס ושלום אז באמת צוחקים אחריו, באמת מבזים אותו, יהיה לו בזיון "כבוד מלכים חקור דבר" הכל חוקרים אחריו ושואלים מי הוא זה ואי זה הוא" חוקרים על הכבוד הזה, חולקים עליו. שאומרים שאינו ראוי לכבוד הזה אבל מי שבורח מן הכבוד, שממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד המקום, אזי הוא זוכה לכבוד אלוקים, אז אין בני אדם חוקרים על כבודו, אם הוא ראוי אם לאו. עליו נאמר כבוד מלכים הסתר דבר, אסור לחקור על הכבוד הזה, מי שחוקר מה זה אסור, גם חולקים על צדיקים אמיתים גם חולקים, מה פרוש אסור לחקור על הכבוד הזה, ישר נבלעים באדמה, במשה נבלעו ישר, על צדיקים אחרים נבלעים בתוך שנה שנתיים, שלוש, מי שיש לו זכות, שלוש שנים. יותר משלוש שנים בן אדם לא יכול לחיות, הוא חולק על הצדיק, הוא לא יכול לחיות יותר משלוש עשרה שנים, הוא חולק על צדיק אמיתי שכולו לשם שמים משה רבינו זה היה מיד למחרת קרח טבע באדמה, אי אפשר לזכות לכבוד אלא "ע'י תשובה" איך אדם יזכה לחשוב רק על הכבוד של ה' עד שאדם בתוך חומר, בתוך גוף, בתוך עבירות, בתוך פגמי ברית. אין לו בכלל השגה בזה, הוא לא יודע מה מדברים אליו בכלל, לחשוב על ה' לכוון לשם ה' איך הוא יעשה תשובה? עיקר התשובה שישמע בזיוני ידום וישתוק, התשובה היא שאדם אין יום שעובר בלי בזיון, כל יום מבזים את האדם מישהו מבזה אותו, הוא צריך לידום ולישתוק "לית כבוד לו" כף היא כתר, אין כבוד בלי כ' אות כ' מרמזת על כתר, הכל זה תיקוני זהר, כתר זה בחינת א'ק'י'ה, השם של הכתר זה שם א'ק'י'ה. השם של החכמה זה שם הויה. בחינת תשובה, כי אהיה דאנא זמין למהוי מקודם התשובה עדיין אין לו שום הויה, לפני התשובה אין לאדם שום הויה, שום הויה, אדם עוד לא נולד, כמו שאמרנו השנה החדשה עוד לא נולדה. יש פה ספורי מעשיות, השנה החדשה היא לא נולדה עדיין, לא נולדה עדיין, רבינו מסביר בסיפורי מעשיות שאפילו היום עוד לא נולד, היום זה יום שלישי, יום חמישי היום, אבל יום שישי עוד איננו, אין יום שישי, עוד לא נוצר, עוד לא נוצר, עוד לא נוצר.רבינו מספר לנו בסיפורי מעשיות 7 בעטלערס יום שלישי היה שם אחד ואמר אני חכם יותר מכם יותר מכולכם, ישבו חכמים וכל אחד התפאר באיזה חכמה, זה התפאר שהוא עושה ברזל, זה התפאר שהוא עושה כלי מלחמה, זה התפאר שהוא המציא חומר נפץ, זה התפאר שהוא יכול להפוך מתכות, להפוך נחושת לברזל ברזל לנחושת, זה עוד אף אחד לא יכול לעשות את זה, שידע איך להפוך מתכות, ברזל לנחושת, נחושת לברזל, כל אחד התפאר עם החכמות שלו, היה שם אחד ואמר "אני חכם יותר מכם, אני חכם כמו היום, מה זה פרוש כמו היו, מה פרוש אתה חכם כמו היום, חכם כמו היום, חכם בלילה , חכם ביום? אני חכם ביום, ולא הבינו שם מה זה שאומר חכם כמו היום, אמר להם תראו תיקחו את כל החכמות שלכם, אחד יודע לעשות מברזל נחושת, נחושת מברזל, אחד יודע לעשות חומר נפץ, אחד יודע לעשות כלי מלחמה, את כל החכמות של כולכם ביחד, לא יצא מזה רק שעה אחת, אפשר להבין את זה כי ככה זה בעולם, מה שאנשים למדו 70 שנה מגיל 20 עד גיל 90, היום לומדים את הכל בשנה אחת. מי שזריז לומד את זה בחצי שנה, מי שיותר זריז יכול ללמוד את זה בשעה אחת. אז הרבי אומר כל החכמות האלה מי שיש לו מוח טהור זך ונקי לומד את הכל בשעה אחת, ואני חכם כמו יום שלם, כל החכמות של כל העולם אפשר להכניס את זה בשעה אחת, החכם הזה אומר אני חכם כמו יום שלם של החכמה חכמה ולקחת מיום אחר כפי שהנראה היה באותו יום כל יום יש חכמה חדשה פנחס קוריצ'ר כותב, אז אומר, פנחס קוריצר אומר סעיף י"ח, אמרי פנחס, אומר שכל שעה ושעה משתנה הפרוש על כל התורה, כל שעה ושעה יש פרוש חדש לתורה הזו, מורידים מהשמיים פרוש חדש, איך נתפס את הפירושים האלה? כל שעה ושעה אפשר לעשות פרוש חדש. נגיע גם לזה, איך נזכה למה שאומר הפנחס קוריצ'ר. כל שעה ושעה יורד פרוש חדש לגמרי, כל שעה זה פרוש חדש איך אדם יזכה לכזה מוח, שיקלוט כל שעה את הפרוש החדש שיורד על תורה, אז אומר החכם הזה ביום השלישי של ה 7 בעטלערס, אומר תיקחו את כל החכמות של כל החכמים בעולם, ויצא מזה רק שעה אחת, הוא היה חכם כמו יום שלם אפילו שכל חכמה באה מיום אחר, כל יום בא עם חכמה חדשה, החכם בסוף החכמים, החכם האחרון אומר, והוא חכם כמו יום שלם והחכמות של כל אלה שקדמו לו לא מכסות יותר משעה אחת, מי שיש לו מוח זך לומד את זה בשעה אחת. וגם אני הייתי שם, זה הצדיק האמיתי, צדיק האמת גם אני הייתי שם, הוא בכלל לא מדבר, הוא כבד פה לא מדבר בכלל, בקושי הוא מדבר, וגם אני הייתי שם, אומר לו תשמע פלוני, אתה חכם כמו יום שלם, אתה לא חכם בלילה אתה חכם ביום, איזה יום אתה חכם? יום ראשון, שני שלישי, רביעי, חמישי, כל יום זה חכמה חדשה כמו א' תשרי, א' חשון, א' כסליו . איזה יום? א' תשרי של תשנ"ו, א' תשרי של תשנ"ז? כל יום זה חכמה חדשה, איזה יום אתה חכם? אומר אני חכם כמו איזה יום שתרצה, לא רק שהוא בזה את כל החכמים הקודמים ואומר, שאת כל החכמות שלהם אפשר להכניס בשעה אחת. הוא גם מתפאר ואומר שמה שאמרתי לך כמו יום שלם לא התכונתי כמו 24 שעות, פי 24 מהחכמים האלה. כל החכמים האלה תכניס את כל החכמות שלהם בשעה אחת, עם מח זך לומד את הכל בשעה אחת, אם היו לומדים את כל החכמות של כל העולם מזמן שהתחיל החכמות, מזמן יון, לומדים את הכל, בבית ספר לומדים את כל חכמת יון, ומה שאיינשטיין לומד אז לומדים בבית ספר תיכון וילדים זריזים לומדים את זה כבר בגיל 16 כבר נבחנים על זה, והחכמים האלה שמדברים כאן, אז אומר החכם, אפשר את כל החכמות שלכם להכניס בשעה אחת, אני חכם כמו יום שלם, אז שואל אותו הכבד פה מה פרוש יום שלם? הכוונה פי 24 מהם, רק פי 24? לא אני חכם כמו איזה יום שתרצה, אני יודע חכמות, החכמה יום זה ח"י תשרי מחר זה י"ט תשרי, אחרי זה כ' תשרי, שנה הבאה יהיה כ' תשרי של תשנ"ז, י"ט תשרי של תשנ"ז, כ' תשרי של תשנ"ז איזה יום שאתה רוצה, כל יום אני יודע את כל החכמה של אותו יום, ככה אומר החכם לכבד פה, אחרי השאלה והתשובה, הייתה כאן תשובה נפלאה, נכון תשובה נהדרת, הכבד פה שואל אותו איזה יום אתה חכם? חכם כמו 24 שעות? זה הכוונה שלך? פי 24 מהחכמים הקודמים? לא אני חכם כמו א' תשרי תשנ"ו, א' תשרי תשנ"ז, א' תשרי תשנ"ח, כל זמן שאני חי, כל יום אני יודע את החכמות החדשות שמתגלות באותו היום, כמו שאומר הפנחס קוריצ'ר שכל שעה מתגלית חכמה חדשה, כל שעה זה כבר פרוש חדש על התורה, ואז אחרי שהחכם אומר לכולם, אומר לכל החכמים שישבו שם, תראו אני חכם לא רק פי 24 ממכם כן? אלא כמו כל יום ויום שיהיה עד סוף הדורות, אחרי זה הוא אומר לכל החכמים, אבל הכבד פה הזה יותר חכם יותר ממני, הכבד פה הזה שהוא שאל אותי את השאלה כמו איזה יום הוא עוד יותר חכם ממני מה כבר אפשר יותר חכם ממך? אתה יודע את החכמה של כל יום, של כל רגע, כל שניה, כל שעה, באה חכמה חדשה לעולם הוא יודע את זה, לא הכבד פה עוד יותר חכם ממך יותר חכם ממני אלוקים מה פירוש יותר חכם ממך יותר חכם ממך זה כבר אלוקים החכמות, כן יש כזה צדיק, שהוא עוד יותר חכם, מה הולך כאן? בואו אני אספר לכם ספור, אני אספר לכם ספור, כדי להבין את המלים האלה איך יכול להיות יותר חכם מזה שחכם כמו כל יום, כל שעה, כמו כל שניה, שיודע את כל החכמה שה' משפיע כל שניה, אז הוא מספר שיש איש חסד אמת, פה מדברים שעושים תשובה אמיתית, וחסד אמיתי, שאדם יעשה חסד באמת, הרבה אומר מי שכועס בידוע שהוא רודף כבוד, אז יש איש חסד אמת, שכולו חסדים של אמת, הוא רק עושה חסדים לשם שמיים, הוא לא מצפה לתשלום גמול, כמו שאומר יעקב ליוסף, עשיתם אתי חסד באמת, אני לא יכול להחזיר לך תמורה, זה חסד שאי אפשר להחזיר, אדם עושה חסד הוא רוצה תמורה לחסד, שיכבדו אותו, שיושיבו אותו בראש בכסא, שולחן יפה, לזכות לישועה אז איך הוא זוכה לקבל את כל זה, אז לכן קראנו את התנא דבי אליהו קראנו, שאומר שזה ע"י כבוד אב ואם אבל באמת אומר הזהר קראנו את הגמרות שאדם צריך לשכב על הארץ לדרוך עליו ושרב יוסף היה אומר אימא שלי הגיע אמר, השכינה מגיעה, אימא זה שכינה זה לא ידים ורגליים זה שכינה, השכינה הקדושה, סוד הסכך, הסכך זה אימא עילאה, הסכך נקרא בזהר אמא עילאה שסכה על בנין, תחת אמא עילאה, תחת אימא עילאה, ישראל דוד ללובער, כתוב בקודש הלולים, הללובר שהוא היה עוד בגיל 13, הוא כבר ברח למגיד והיה כולו בוער לה', מילד ילד קטן הוא היה בוער אש להבה לה' אז הוא ברח למגיד, בגיל 13 למשך חצי שנה, כשהוא חזר אביו היה ליטוואק ככה שרוף, אז אביו ידע שהוא ברח לאיזה ישיבה, הוא לא ידע בדיוק לאיזה ישיבה הוא ברח, הוא ספר לו איפה היית? אצל המגיד, המגיד ממז'ריץ, מה נהיית חסיד? נהיית חסיד? הוא חפש מקל טוב ככה להכות בו, אבל בכל זאת אדם זקן מבוגר, קשה לו לחפש בכל פנה, אז הלולובר היה ילד קטן גיל 13 אמר אבא אני אמצא, זה בסדר אני אמצא את המקל, קצת חפש מצא את המקל, אבא קח את המקל תרביץ כמה שאתה רוצה, אז זה כבוד אב ואם, כבוד אב ואם, אבא רוצה להרביץ לך, אבא תרביץ כמה שאתה רוצה, תרביץ, קח מקל, קח רצועה, קח חגורה זה אם אדם יקבל ככה כבוד אב ואם, אומר באו עליו כל הברכות והשיגוך הם תשיג אותך, ברכה אחרי ברכה ישיגו אותך, תבוא בכזה מהירות ברכה תשיג ברכה, אתה תהיה מושפע מכל הברכות, אז אומר הזוהר תנן התם בארבע פעמים בשעה בכל יום בכל יום גן עדן מנטף על הגן 4 פעמים ביום מנטפות טיפות מגן עדן, אדם יכול להיות ממש בגן עדן, נוטפות לעולם, לכל אחד נוטפות לו טיפות מגן עדן, כל אחד ואחד נוטפות לו טפות מהגן עדן, אומר הזהר כל אחד יכול לקבל כזו טיפה, וממש לחיות בגן עדן כל ה 120 שנה רק לא יעשה עברות, לא ייפגם בברית, לא יפתח את העיניים, לא יפתח את העיניים, פנחס קוריצער מביא כאן בגמרא בשבת בבמה מדליקין אדם יוצא לשוך יהי דומה בעיניו יהי דומה בעיניו כמו שנמסר לסרדיוט שבא שוטר ותפס אותך ועכשיו גמרנו, יצא לשוק, אז כל מסבירים פה יצא לרחוב אומרים תפסו אותו נדון למות, יש מלכות רשע תופסים אדם ברחוב ודנים אותו למות, הפנחס קוריצר, "בן אדם יוצא לשוק יהיה דומה בעיניו כמי שנמסר לסרדיוט, כמו שלוקחים אותו למות, תופסים אותו פתאום איזה שוטר, לא סתם שוטר, עם גולה ודנים אותו למות עכשיו. כל יום אתה יוצא לרחוב תחשוב אתה הולך עכשיו שהולכים לדון אותך למוות אז אומר הפנחס קוריצ'ר יהי דומה בעניו בגלל עיניו, בגלל העיניים שלך, זה שאתה יוצא לשוק ואתה חייב מיתה כל יציאה לרחוב אתה חייב מיתה, כל יציאה אתה לא יודע מה שאתה מזיק לעצמך, יהיה דומה בעיניו בגלל העיניים שלך לכן אתה נמסר לסרדיוט, לכן דנים אותך למות, אתה תמיד לחשוב הנה עכשיו אני אכשל בשמירת עיניים, ידונו אותי למות, אז אנחנו מדברים פה, שכל יום יורדת טיפה מגן עדן, ארבע פעמים ביום, אחרי זה יש שיטה וזה הולך יוצא נהר מהגן עדן נהר גדול שהוא מתחלק לארבעה ראשים ביחד זה 84 טיפות, מ 4 אלה נכפלים ב 12 נכפלים ב 12 בכל יום ויום נוטפים, נהיה 48 טיפות של גן עדן, נוטפים פה לעולם, מי יזכה לזה? מי יזכה לזה? מי יזכה לזה? אומר והנביאים היו 48 נביאים, כל נביא זכה רק לטפה אחת, מטפה אחת אפשר להיות נביא כל החיים אפילו טיפה אחת, אומר 48 נביאים קבלו רק טיפה אחת מאותם הטפות של עדן, ומה עם כל נביא ונביא שנפל רק טיפה אחת, מהן הייתה אומרת לו רוח הקודש על כל השאר אדם הראשון, שאפילו שגורש מגן עדן, היה בתוך הגן עדן, בתוך הנהרות של גן עדן, פה נהיה טיפות שנוטפות מהנהרות של גן עדן שאדם הראשון גורש מגן עדן אז היה מקבל כל יום 48 טיפות מהגן עדן, 48 הנביאים ש מסכת מגילה כל נביא זכה לטיפה אחת מכל הטיפות האלה פעם אחת בחיים הוא זכה לטפה אחת ומזה הוא נהיה נביא עד סוף החיים, וכשאדם הראשון היה בתוך הנהרות, טבל בתוך הנהרות של גן עדן, ואחרי החטא גרשו אותו מהגן עדן אבל עדיין טפטפו עליו כל יום, אומר הזהר 48 טיפות טפטפו עליו כל יום, מה עם כל נביא שנטל טיפה אחת מהן הייתה מעלתו רוח הקדש על כל השאר, אז אדם הראשון שהיה מקבל כל יום 48 טיפות הוא היה שקול כל יום כנגד כל ה-48 נביאים, כל יום הוא חי 930 שנה מהיום הראשון שהוא גורש מגן עדן, וכל יום הוא זכה ל 48 טיפות אז איך אפשר לדעת את החכמה שלו שהוא הלך ועלה מחכמה לחכמה מרגע לרגע, מכאן אתה למד כמה הייתה חכמתו, איזה חכמה הייתה לאדם הראשון, עכשיו מסביר את זה התלמיד של הגאון, מחר זה היורצייט של הגאון, זה גם מחבר גאון גם כן, זה כל החידושים שלו, זה בטח הוא שמע את מהגאון מוילנא אז הוא מסביר את כל הזוהר הזה, למיד של הגאון מוילנא כל הסוד של ה 48 טיפות שבשרשן זה 4 טיפות, מתכונים ל 4 טיפות האלה, אז אומר התלמיד של הגאון מוילנא, אומר ודע צריך לדעת שהשבירה הייתה רק ב ז' תחתונות, זה חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות, והעולם מונהג לפי הספירות, חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות, כי זה מונהג העולם וזה הנהגת הזמן, הזמן הוא נמצא רק בספירות חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות, ושש שנים שאמנם העולם עומד עד שיבוא משיח אומר הגאון העולם מונהג ע"י שבעת הספירות, חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות, אבל הג' ראשונות, הצדיקים שזוכים לג' הראשונות זה כתר חכמה בינה זה הצדיק שזוכה לשלוש הראשונות אלה הצדיקים אז הם למעלה מהזמן. מי שרק זכה לחסד חכמה חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות זה גם מי זוכה לזה בדור הזה, פשוט אדם נמצא בעשרה כתרין דמסאבותא, אם יש לו הרהור אחד הוא לא שיך לשום קדושה, הוא נמצא בעשרה כתרין דמסעבותא . היו צדיקים שלא היה להם הרהור בחיים שלהם, מהיום שנולדו, אז הם לאט לאט עולים ממלכות ליסוד, מיסוד להוד, מהוד לנצח, מנצח לתפארת, מתפארת הם עולים לגבורה, מגבורה לחסד, אדם אם היה לו הרהור אחד בחיים, אומר הקוצק הוא כבר הרוס, הוא כבר נקרא בעל תשובה, אפילו הרהור אחד, כל שכן יותר חס ושלום, בן אדם צריך לדעת שהוא הוא מעשר כתרין דמסאבותא, כל הדבורים אז הוא צריך ריקודים ושירים עשר כתרין דמסאבותא, אבל הצדיקים הגדולים הם זכו לחסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות. אומר אז הייתה, הייתה בחירה והבחירה אומר יצחק אייזיק חבר כך אומר התלמיד של הגאון היא רק היתה היא רק בשבעת הספירות, עדיין יש שם בחירה חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד, מלכות אדם יכול לבחור להיכשל פעם חס ושלום, יש לו בחירה, אז שכבר זכו לכתר חכמה בינה, הם כבר למעלה מהזמן למעלה מהבחירה, שם אין שום קלקול ושבירה כלל, אבל מכל מקום, גם שם צריך תיקון, תיקון צריך בכל מקום, עד שמשיח לא מגיע ויתקן את כל הבריאה, ויהיה תחיית המתים, אז תמיד אנחנו צריכים לתקן, תמיד צריך לתקן גם בכתר חכמה בינה, וכל זה מדברים על מי שעושה חסד של אמת, כך מסביר ר' יצחק חבר בנו של הגאון שיודע ששכר מצווה בעלמא ליכא, הוא לא מכוון לשום שכר בעולם הזה, אי אפשר שיהיה לשלם שכר לשום מצוה בעולם הזה, לא שיך לשלם שכר של מצווה בעולם הזה, החידא מסביר את זה בלב דוד, מסביר בדיוק את העניין הזה, שאי אפשר לשלם שכר מצווה, לא שיך, אדם אדם עושה מצווה, מצווה זה כמו שמש תביא שמש של חמישים מליון מעלות, הרגת את כל העולם, העולם יישרף, מצווה אי אפשר בכלל, אין שום השגה במצווה, אדם לא יודע מה זה מצווה בכלל, לא יודע מה זה בכלל, לא יודע מה זה בכלל, אז אומר מצוה לשלם בעולם הזה זה לא שייך בכלל, נבוכדנצר, אומר את זה בעל התניא, אומר את זה בספרו תורה אור פרשת מקץ מליקוטי תורה, אומר נבוכדנצר הלך שלוש פסיעות, שלום פסיעות, מה יש בלאדן בן בלאדן כתב, מה זה בלאדן, זה כלב בן כלב, אבא שלו היה כלב אז הוא גם נהיה כלב, היו לו פנים של כלב מרב העברות אז גם כלב בן יכבד אב ועבד אדוניו מי יזכה לכבוד אב ואם כמו בלאדן שכיון שאביו השתנו פניו לכלב, כולם קראו לאביו כלב, אז הוא אמר אז תקראו גם לי כלב, אם אתם קוראים לאבי כלב, תקראו גם לי כלב, בל זה כלב, האליל של הבבלים זה כלב, זה בבל בל הכל זה כלב, כלביים כאלה, בבל זה כלביים, בל זה כלב, בלאדאן הכל המלה בל בגלות זה פירושו כלב, אז הוא קרא, אז כולם התחילו לקרוא לאבא של בלאדן כלב, אז הוא אמר תקראו גם לי כלב, אז קראו לו בלאדן בן בלאדן, כלב בן כלב, אז הכלב בן כלב הזה, בלאדן בן בלאדן, אז הוא ראה שהשמש הולכת עשר שעות קדימה, אז הוא חשב שהוא כבר ישן 24 שעות, הוא אמר מי עשה את זה אמרו לו חזקיה מלך יהודה, אז בלאדן כתב מכתב לחזקיה המלך ירושלים עיר הקודש אלוקי ישראל, אמרו אז הוא יכבד שלש פסיעות כותבים מקדם אלוקי ישראל לא מקודם חזקיה, וירא אותו המלאך גבריאל ועצר אותו, אם היה עושה עוד פסיעה היה נחרב העולם, מדוע? כי כל פסיעה שעושים, על כל פסיעה שעושים לדבר קדושה, כאן מסביר את זה בעל התניא, על כל פסיעה שעושים לדבר קדושה הוא אומר צריך לקבל מלכות על כל העולם כולו, אז הוא עשה פסיעה, קיבל מלכות על כל העולם, מה הוא עשה החריב את בית המקדש, הרג אנשים, שחט מיליוני אנשים זה אבל, מגיע לו מלכות על כל העולם, עוד פסיעה הבן שלו יקח מלכות על כל העולם, עוד פסיעה הנכד גם מלכות על כל העולם, אם היה עוד פסיעה עושה כבר לא היה נשאר שום זכר מן העולם, כל אחד שחט מיליוני אנשים, אז בא מלאך ועורר אותו אז אומר בעל התניא תאר לך אומר בעל התניא, מקץ הוא מביא את זה בשכר מצוה, אז תאר לך הוא אומר אם בשביל פסיעה אחת אדם מקבל מלכות על כל העולם, ופסיעה שניה מלכות לבן שלו, פסיעה שלישית מלכות לנכד, אם היה עושה פסיעה רביעית, לא היה נשאר זכר לעולם, שחטו את כולם, כל אחד שחט, שחט עוד חלק עוד חלק, עוד חלק, אז מה אתה רוצה שכר על המצווה שלך, איפה אפשר פה בעולם לתת שכר על פסיעה אחת של יהודי שעושה הוא לדבר קדושה ריקוד אחד על משהו פסיעה אחת, הרבה אומר כל פסיעה שעושים זה נקרא מלאך, אז איך אתה רוצה שכר בעולם הזה, בא לבקש שכר לקבל שכר על המצוות, שיראו את השכר שלך, אתה רוצה מלכות על פסיעה, מה, קדוש השם יותר הוא אומר, החיד"א מביא בספר לב דוד, פרק 14 לב דוד לב דוד ככה גילה 22 תנאים לעשות המצוות, זה הולך לפי אלף בית 22 תנאים לפי ה א' ב' לכל מצווה ומצווה, האות ג', האות השלישית גילה, שישמח בעשית המצווה יותר מאנפין זעיר אנפין, אמרו ר"זל שהקב"ה קובע שכר על השמחה, שמח במצווה, יותר מהשמחה בעצמה הוא כותב בתורה ה' העיקר זה לשמוח במצווה יותר מהמצוה, זה כל כך גדולה לרקוד, להתלהב, שהשמחה תגיע עד העקבים, יותר מהמצווה בעצמה. אומר וזה נקרא גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים, כולם שואלים בן אדם הולך לעבוד עם טוריה עכשיו, עושה שם יותר גדול מאחד שלומד בישיבה? איך יתכן? כולם שואלים את השאלה ואף אחד לא מתרץ את זה, מה זה גדול הנהנה מיגיע כפיו? הוא הולך לעבוד שם, יעבוד 12 שעות והוא יותר גדול מירא שמים שלומד בישיבה כל היום, איך יתכן? אומר החיד"א, לא זה פשוט אומר גדול הנהנה מיגיע כפיו שהוא התייגע על המצווה, ומה זה נקרא התייגע על המצווה, אומר החידא, הוא רוקד עם המצווה, הוא שמח עם המצווה, הוא מנתר עם המצווה, מקפץ עם המצווה, זה נקרא שהוא מתייגע על המצווה, אומר אז מה פרוש גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים? מה, מה זה הנהנה מיגיע כפיו? איך אפשר שאדם שילך לעבוד בטוריא וירוויח שמה דולר לחודש יהיה יותר מאחד שלומד בישיבה ומקבל איזה 100 דולר בקושי, איך יתכן? גרוש אז לא הוא אומר גדול הנהנה מיגיע כפיו, שמתייגע במצווה ועושה אותה בשמחה עצומה ורוקד, וזה שאומר "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב" וזה כבר אז כל השלל, כל העשירות בעולם, אם "שש אנכי על אמרתך" אם אדם יקבל את המצווה בשש אנכי על אמרתך, עם גילה ושמחה אז יהיה לו שלל רב, הוא יהיה הכי עשיר בעולם, לו כסף וזהב, אז, אז יהיה לו שלל רב, כסף וזהב בלי סוף, ואת המצווה עצמה הוא אומר, זה בעולם הבא, אין לזה שום שכר כאן בעולם הזה, לא יכול ליתן על המצווה, אבל השמחה של המצווה, שהוא שמח במצווה, אז כמוצא שלל רב שופרא דשופרא הוא יזכה לאין סוף לאין סוף הוא יזכה לאין סוף, הוא יזכה עשירות, וזה יותר מירא שמים, יותר מירא שמים שהוא מקים את המצווה בדחילו ורחמו בפחד, איזה פחד, תשמח, תרקד, תקפץ עם המצווה, על זה נאמר "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" אשריך בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא, מה אתה אשריך בעולם הזה, בשמחה כשאתה מקיים את המצוה בהתלהבות, אז אשריך בעולם הזה זה יגיע כפיך, כשאתה נהנה ושמח במצווה אז יהיה לך חיים בהצלחה בעולם הזה בלי סוף הצלחה, בלי סוף חיים טובים, כמוצא שלל רב, בלי סוף שלל, זה מה שמביא ר' נתן בתורה כ"ד של אדם זה רק השמחה של המצווה, זה כל האדם, לא נשאר זמן לרקוד שעה ורבע, שהשמחה של הבן אדם הוא אומר זה כל, זה כל האדם רק השמחה הדבורים, העליונים כבר נמצאים בחיי' טוב יהיה כוח לרקוד 8 שעות, עכשיו גם בכל המרץ מה שנשאר, אז רב נתן מביא כאן הודאה הלכה ו' רק הולך על השמחה שואלים באיזה שמחה היה של ר' נתן בשמחה, בשמחה, בשמחה, בשביל מה מדברים על השמחה בכל הצורות בלי סוף, על פי סוד על פי פשט, על פי ככה אומר שהשמחה של המצווה אומר ר' נתן רק זה מה שמעלה את המצווה רק ההודאה תבין הוא אומר שרק ע"י השמחה, שאדם שמח ורוקד בהתלהבות, רק זה מעלה את המצווה, אז אתה עולה ממלכות ליסוד, מיסוד לנצח להוד, לנצח לתפארת לגבורה לחסד, וזה מה שמסביר כאן התלמיד של הגאון, הוא אומר כשאתה מגיע הוא אומר מגיע עד שאתה מגיע למוחין, לכתר חכמה בינה, אז אתה מתחיל לקבל את הטפות מגן עדן, אתה צריך מכל דבר לעלות ממלכות ליסוד, מיסוד להוד, מהוד לנצח, מנצח לתפארת, מתפארת לגבורה, מגבורה לחסד, ושאתה מגיע כבר לחכמה בינה דעת, רבינו מסביר בתורה כ"ד שרק ע"י השמחה של המצווה, אז המצווה יכולה לעלות, ר' מסביר תורה כ"ד הלכה שלימה כ"ד רק אם אתה מתלהב מן המצווה, אדם יכול להתלהב עם מצווה שלמדת כל השנה, כמו שברגלים זה מקבל את השמחה של כל השנה, אז הרבה אומר שכשאתה מגיע, כשאתה מגיע, אתה צריך, אתה צריך להתחיל לעלות את המצווה, כשהשמחה במצווה, כשאתה נמצא בשמחה, היא מעלה את השכינה הלב ואז המצווה מתחילה ללכת, לעלות, לצאת מהקליפות, מעשרה כתרין דמסאבותא, מלכות דעשיה עולה מהקליפות, מתחיל ללכת, עם כלי הליכה, בזקנינו ונערנו נלך, ונערנו נלך, הנערים, הנצח הוד יסוד מתחילים ללכת, המצוה מתחילה ללכת, הנצח הוד יסוד מלביש חסד גבורה תפארת חוזר לידים, עולה לידים ואז תהיה יד ישראל הלך וקשה. יד ישראל הולכת הלוך וקשה הולכת מעלה מעלה הלך וקשה ואז זוכים לבחינת ידים, חסד גבורה תפארת, ואחרי שזוכים לבחינת ידים, צריך לעלות מידם לחכמה בינה דעת, ולקבל ברכת שכל, וכל זה רק ע"י השמחה של המצווה, אז המצווה עולה עד שהיא עולה לחכמה בינה דעת, אז כשהיא לחכמה בינה דעת, מסביר פה התלמיד של הגאון, אומר אז מתחילים לקבל את הטפות של הגן עדן שלמדנו עליהן, ובזכות הטיפות של גן עדן שנוטפים כל יום, שלמדנו בזוהר חיי שרה, הם יורדים 4 פעמים ביום, יוצאים מארבע נהרות של גן עדן וזה נהפך לשמונה וארבעים טיפות, שזה קבל אדם הראשון, הנביאים קבלו טיפה אחת רק כל נביא, וזה מנטף על כל אילני הגן, וזה זכה, זכה אדם הראשון אחרי החטא לקבל את הטפות האלה, וכאן מקבלים אותם ע"י השמחה, שעולים עד כתר חכמה בינה ואמר רבי אבהו מ"ח נביאים עמדו להם לישראל, טיפה אחת מאותם הטפות של גן עדן, נוטפות עמוק, אומר שכדי לקבל את הטפות האלה זוכים לזה רק מי שהגיע לכת חכמה בינה, ואז הטפות נוטפות בז' תחתונות ואז הם נוטפות, מגיעות לחסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות, אומר והשורש של הטפות זה 4 פעמים ביום, ומתי זה ארבע פעמים ביום, אז זה עכשיו החידוש החדש שאומר לנו התלמיד של הגאון מוילנא, אומר שאת ה-4 טיפות שאחרי זה נכפלות ב-12 כל טיפה נכפלת ב-12 מנין 48 אומר את ה-4 טיפות האלה אומר התלמיד, מקבלים את זה בארבע תפלות של היום, אומר יש ארבע תפלות, כמו שמסביר אברהם בן רבי נחמן שאין שלוש תפלות 4 תפילות, אנשים טועים, אנשים חושבים שהזמן הרביעי, חצות לילה זה רק לכמה אנשים שיש להם נדודי שינה, לא יכולים לישון, הילד בוכה אז מתעוררים, או אנשים כבר היו ערים בין כה וכה, קשה להם להירדם, חס ושלום, כל הצדיקים זה דבר אחד, כל הצדיקים זה תורה אחת, אומר חצות לילה זה לא המצאה של כמה מטורפים, כמה אנשים שלא יכולים לישון בלילות, אומר יש 4 סממנים של תפלה, משה רבינו אמר כחצות דוד אמר חצות לילה אקום, וכל הצדיקים קבעו שיש ארבע זמני תפלה, אומר התלמיד של הגאון, שאז מקבלים את הארבע טיפות ראשונות ל48. אז אדם צריך לדעת שיש 4 תפלות ביום וזה אותו חיוב כמו שחרית מנחה מעריב, אדם חושב חצות אני פטור, מי פטר אותך? מי פטר אותך? מי אלה שפטרו אותך? מי אלה רבותינו שפטרו רבותינו לא קמו חצות, מי אלה רבותינו האלה מי, מי דוד המלך? האבות? מי הם? אברהם יצחק יעקב משה רבינו, מי, דוד המלך, מי, רבי שמעון בר יוחאי, מי, אז אומר התלמיד של הגאון, כאן בדף נ' כתוב שבירת כלים אם מתקנים שבירת הכלים איך מקבלים את הטפות של גן עדן. מתי אדם זוכה לקבל את הטפות של גן עדן, אחד מקבל בתפילת שחרית, אחד בתפילת מנחה, מתפלל בכוונה כמובן שמונה עשרה מילה, מילה לכל הפחות דקה דקה ברכה אז הוא זוכה להרגיש טעם של גן עדן, טעם של גן עדן ואחרי זה מעריב, לכל הפחות דקה ברכה, יש טעם של גן עדן, מקבל טיפה מגן עדן חצות לילה, מגיע חצות אז דוד המלך קבע את זה, האבות גלו את זה, ויחלק לנו לילה, הנס היה בחצות לילה, בלילה הוא ניצח את 4 המלכים, כל הניסים נעשים ע"י חצות לילה, אומר וכל אלה שקמים בחצות הוא אומר הם זוכים זוכים לחצות משפיע את כל השלוש תפילות, שלוש תפלות בלי חצות אז הם לא מתקבלות, הם סגורות לגמרי, אין שום הרגשה בהם, הקאמארנאר כותב צבי מזידיטשובער כותב, שאדם הוא בחרם, ובנידוי, ויש דברים נוראים, והכל סתום אצלו, והכל מלא רק קליפות, שום דבר לא עולה למעלה, זה נסיון אשת איש אומר בהקדמה.צריך להביא את החצות הזה שיהיה בישיבה שיגיד תיקון חצות שכולם יוכלו לראות את זה, מסביר הקאמארנאר הצבי זידיטשובער כל הצדיקים הזידיטשובער אין, אין, וזה מביא כאן הגאון של הגאון זה לא שיטה של חסידים, הם התלמיד של הגאון, בשביל לקבל את הטפות של גן עדן שאמרנו שצריכים להעלות את כתר חכמה בינה ודעת מן הדעת אבל זה רק ע"י ארבעת התפלות, בעיקר זה חצות לילה ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימנו אמן.