תמלול מקורי — שיעור 47

... במהרה בימינו אמן, א' כסלו, ט' כסלו נתחיל לילה זוכים לכתרה של תורה ע"י התבודדות יבוא לבחינת ביטול התבודדות שממתיק את הדינים זה רק התבודדות של ביטול לבטל הכל הכל לבטל אני לא קיים אני אינני אני אפס אפסים שיעליבו אותי שיבזו אותי הכל מגיע לי כל הבזיונות שבעולם עוד לא יספיקו לכפר על חטא הכי קל שלי התבודדות זה רק נקרא מה שמבטל דינים צריך הרבה הרבה המתקות יהיה והרבה רעידות אדמה אומרים בכל יום ערבים גם כן הם לא טומנים יד בצלחת שבוע שעבר היה הרבה ניסים שאנשים לא נהרגו היה סיפורים מסמרי שיער אז צריכים כדי להמתיק אלה שעושים צריך שזה יהיה בשרשרת בכל שעה יש דבר חדש לא עלינו אז צריכים ביטול להאמין בהתבודדות שאני הכי נמוך מכולם ורק זה נקרא התבודדות שממתיקה את הדינים אם אדם רוצה לעשות התבודדות ובתוך כדי ההתבודדות עפו טילים והכל לבטל הכל יידבק בה' יתברך הלומד תורה משים שלום בפמליא של מעלה ומטה מי שלומד תורה הוא שם שלום בין המלאכים של מטה העוסק בתורה בלילה הקב"ה שולח עליו חוט של חסד ביום עסק התורה תכליתה לבטל את כל התאוות רעות ע"י לימוד תורה מבטלים את כל התאוות רעות ע"י לימוד התורה אור התורה כלולה מכל המדרגות של נבואה יש אור בתורה חיות בתורה פתאום נפתח לו השכל נפתח לו הלב אז עכשיו הוא כלול מכל העשרה מדרגות של נבואה חכם עדיף מנביא הוא יכול לראות דברים להרגיש דברים לצפות דברים הוא כלול באותו רגע שהוא שמרגיש את האור שבתורה יש לו חיות מהלימוד זה רק אחרי שלומדים שעה שעתיים נהיה חיות לא שהוא זורק מילה בלימוד ואחרי שעה הוא כבר זורק את הלימוד הוא רואה שזה לא הלך לו יישב עוד שעה אז יראה פתאום נפתח לו אור נפלא והאור הזה זה כלול מכל העשרה דרגות של נבואה, מי שיש לו מחשבות רעות ידון כל בן אדם לכף זכות כשתחשוב איזה תורה שחדשת הוא סגולה לבטל את כל המחשבות זרות כשתחשוב תורה שחדשת אז זה סגולה לבטל את המחשבות זרות, אתה רוצה לבטל מחשבות זרות צריך לחשוב על חידושי תורה לחדש חידושים ללמוד חידושי תורה חידושי התורה זה מה שמנקה את המוח זה מה שדוחף את מגרש את כל המחשבות זרות כי מחשבות זרות זה רק בא כשהמוח ריק וחידוש זה תופס את המוח זה מעלה את המוח וע"י שיודע שפלותו באמת וישים עצמו כעפר ממש אם אדם ידע שהוא הכי שפל מכולם יאמין באמונה שלימה שהוא הכי שפל מכולם זה כעפר ממש כמו עפר כולם דורכים עליה יורקים עליה נותנת יהלומים ומרגליות ופירות ושושנים ועצים יפים אז אם אדם יהיה הוא רק יהיה משפיע אפילו שכולם לועגים לו ויורקים לו בפנים אומר על היריקות תגיד שזה גשם יש אנשים שיורקים עליהם אומרים שזה גשם זה מין מנהג כזה על שאדם שלא מרגיש מה שעושים לו אבל אדם ככה צריך להיות לשים עצמו כעפר ממש וע"י זה זוכה להסתכל על האמת לאמיתו אם אדם יהיה כעפר ממש הוא יזכה להסתכל לאמת לאמיתו שיתגלה לו אור האמת ויזכה להתקרב אל הקדושה זה שהוא באמת עפר וזה כל ההתבודדות אחרי זה לרצות להיות צדיק למדן אז אפשר לבקש את זה כל רגע צריכים להיות צדיקים ולמדנים ולדעת את כל התורה להיות קדושים וטהורים אבל התבודדות זה רק נפשי כעפר לכל תהיה אחרי 19 ברכות מבקשים עכשיו בקטע ה-20 נפשי כעפר לכל תהיה זה כל ה-19 ברכות שאדם ככה נטהר נטהר ב19 ברכות הוא יכול להגיד נפשי כעפר לכל תהיה ואז הוא יצליח להוציא את כל הדברים מן הכוח אל הפועל כל מה שהוא חושב כל מה שהוא רוצה כל מה שהוא רואה שיש לו כוונות טובות הכל יצליח להוציא מהכח אל הפועל ויראה את האמת ממש יראה את נק' האמת ממש וזה מה שכאן קראנו את זה כבר פעם בחכמת אדם שהחכמת אדם אומר שהעיקר זה הלימוד תורה כל מה שמדברים אין לזה שום ערך אם אדם לא יושב ולומד תורה 8 שעות הוא יכול ללמוד תורה ואחרי זה הוא יכול פעם אחת בא איזה נכד של הבעש"ט והתאכסן אצל אחד התלמידים של הרבה אז הוא אמר לו למה לא גירשת אותו? הוא בא לשבת הוא בא להתאכסן אחד מנכדי הבעל שם זה הבן דוד שלו מהדור השלישי מהדור הרביעי של הרבה מה נתת לו להיכנס אליך היית צריך לגרש אותו מהבית שלך הוא עושה טיולים נוסע שבת פה שבת שם שיישב בבית וילמד כשר' נתן היה בא לרבה אמר תשב ותלמד בשביל מה אתה בא אלי? תשב ותלמד עדיף שתיסע שבתות, אז תדע לך אחי שלימוד התורה זה פעולת הנפש ותולדותיה הנפש נבנית רק ע"י לימוד התורה אחרי איזה רוח נשמה וחיה ויחידה אבל מקודם לבנות את הנפש אומר החיי אדם זה רק ע"י לימוד התורה רק לימוד התורה יכול לבנות את הנפש זה דרגה א' אברהם דנציג אברהם מדנציג מדנציגר היה מורה צדק בוילנא קודם הוא היה גר בדנציג ואחרי זה נהיה מורה צדק בוילנא זה כבר אח"כ זה כבר הבן שלו יחיאל מיכל קראו לו חיי אדם הבן שלו קראו לו רבי אברהם מדנציגר הוא היה כל הזמן לומד אצלו אז אמר תדע לך אומר שהתורה זה בונה מקודם את הנפש אדם כל יום מקבל נפש רוח ונשמה חדשים והוא צריך על ידי לימוד התורה לבנות את הנפש והוא אומר אפילו שאני הייתי סוחר גדול הוא היה סוחר גדול גר בדנציג ונסע מעיר לעיר אבל כמו אשה שמדעתה להינשא אז אם מדעתה להינשא אפילו שכבר עברו עשר שנים בלי בעל והיא צריכה להיות עקרה כבר אבל עצם הכוונה להינשא אז זה כל הזמן מפעיל את החלקים בגוף אז כאן אם אדם חושב כל היום מתי נלמד מתי נלמד זה מפעיל לו את המוח כל הזמן אפילו זה מפעיל את המוח לא נותן למוח להתייבש המח לאט לאט מתייבש מתכווץ מתנוון אז אם כל הזמן חושב מתי אני כבר אגמור את כל העיסוקים שלי ואני יוכל לשבת וללמוד כמו שאמרנו אתמול תלמד שעה תגיד תהילים רבע שעה תלמד שעה תגיד תהילים רבע שעה תלמד רבע שעה ליקוטי הלכות קצת זוהר קצת אבל תראה שיהיה לך כמה שעות גמרא גם כן אם תוכל ללמוד 8 שעות גמרא זה הכי טוב כי זה בונה את הנפש אתה יודע מה זה זוהר זה בחינה של רוח עץ חיים זה כבר בחינה של נשמה, קודם תבנה את הנפש אומר ואת הנפש בונים ע"י שמסירים את הקליפה מהמוח הקליפה במח שלו לא נותנת לנו להבין את הגמרא מה יש לנו בגמרא, אליהו הנביא פגש אחד שעשה רשתות ושאל אותו אתה לומד? אמר לו מה אתה עושה? עושה רשתות אז יש לך שכל אם אתה יכול לעשות רשתות אז אתה יכול ללכת ללמוד גמרא אז הוא הלך ומיד למד והיה אחרי זה אחד התנאים אם יש לך רק שכל לחבר חוט עם חוט אז יכול לחבר אות עם אות מילה עם מילה ולהבין את זה מה הקשר בין המילים אז אומר תדע לך שהייתי סוחר והגם שנסעתי למרחקים היה נוסע מעיר לעיר היה לו מסחר מאד גדול והייתי סוחר גדול אך חכמתי עמדה לי כי בנסיעתי לדרך נתתי דעתי עליה חשבתי מתי אני כבר אגמור עם המסחר הזה מתי אני כבר אגמור עם כל העיסוקים האלה שהייתי בחנות נתתי דעתי עליה בשעת המשא ומתן באמצע העסקים דעתי עליה בהרהור בקושיא חשבתי על קושיות באמצע המסחר ישנה מצוה עשה שחייבים תמיד לזכור בפסוק "תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי... אבדון ומוות אמרו באזנינו שמענו שימעה" (איוב כח), אז אומר המדרש הילקוט שמעוני תורה נמצא לא בתגרים ולא בסחרנים אז איך יכולתי מהמסרה לחזור ללימוד ולקבל כזה חיי אדם צריך להיות בקיא בכל הש"ס בכל הרש"י בכל התוס' בכל הראשונים והאחרונים שולחן ערוך טור בית יוסף ב"ח זה אי אפשר סתם לכתוב ספר הלכה שזה מקובל בכלל ישראל זה יסוד הלכה הספר הזה הוא בסך הכל היה סוחר הוא היה סוחר הרבה שנים הוא היה סוחר אומר וכל העת חשבתי מתי אני כבר יפסיק עם המסחר הזה? מתי אני יפסיק עם המסחר הזה? כמו שאדם מבקש הלוואה מאיזה עשיר מבקש ממנו הלוואה אבל המבקש הלוואה מעשיר גדול אז העשיר אומר לו יש לך כסף? אומר לו לא יש לי סחורות אני סוחר יש לי נתתי הלוואות לאנשים נו, אפילו שאין לך גרוש אם העשיר הזה רואה שאתה באמת צודק הכסף הושקע בסחורות ועכשיו הלווית לאנשים השאר ככה אז הוא מלווה לך אפילו שאין לך עכשיו שום פרוטה אז ככה זה הקב"ה אם הוא רואה שממילא אתה אתה רוצה לחזור ללימוד אז הוא שומר על המוח שלך והוא מחדש את המוח ומפתח לך את המוח אפילו שאתה בתוך המסחר אתה חושב כל רגע מתי ללכת ללמוד ללכת ללמוד אז ככה התגרנים הגדולים עוסקים יום ולילה בסחורה נוסעים לים האוקיינוס פעם היו צריכים נוסעים באוניות עד אמריקה שלושה חודשים לחיות חודש באוניה מאנגליה עד אמריקה זה פעם לקח חודש כמעט שלושה שבועות היה מוכן לכנוס אבנים טובות ומרגליות והסחרנין הם הסוחרים הקטנים זהו שאמר טוב אמר לא בי ושנפשו כתהום אומר מי שהוא רק חושב על הכסף כל הזמן נפשו כתהום לשבוע ולבלוע עוד כסף עוד כסף ועיניו לא תשבע עושר על זה אמר לא בי אבל מי שהמסחר שלו זה בעל כרחו לא בכל מקום היו ישיבות לא בכל מקום היו כוללים ולא כל אחד רצה להיות בחינה של מקבל אז אם כל היום חושב ככה מתי אני כבר יפסיק את המסחר מתי אני אפסיק את המסחר הזה? אז עי"ז אז הוא לא שייך לאלה שאומר המדרש טוב אמר לא בי אלא הנוסעים לים האוקיינוס התגרנים זה אנשים שליבם כתהום ונפשם רחבה כתהום לאסוף כסף לצבור הון אבל מי שעושה את הכל בעל כרחו והוא חושב כל יום אולי היום זה יגמר העסק, היום יגמר העסק ועיניו לא תשבע עושר אמר לא בי אבל זה שכל הזמן עוסק בתורה אפילו בזמן הירידים בזמן היריד עוסק בתורה אז טוב אמר טוב אמר לא בי הים אמר אין עמדי טוב אמר לא בים אמר אין עמדי אבדון ומוות אמרו באזנינו שמענו שימעה זה מדבר על ים שאנשים נוסעים על ימים עוברים 7 ימים פה לדרום אפריקה ופה לאוסטרליה ופה ממש רואים עוד ים ועוד ים ועוד ים אולי שם ימצאו יותר עושר אולי שם ימצאו יותר זהב אז על זה נאמר ים אמר אין עמדי שהוא ממש כפשוטו עוברים ימים אז לא מספיק להם המסחר במקומם ותהום אנשים שנפשם פתוחה כתהום רחבה כתהום אבל אם אדם אומר כל יום חושב מתי אני אשב ואלמד מתי אני כבר אני כבר אחזור מהמסחר הזה אבל אחר היישוב הדעת אבל ובלתי ספק שבעת נסיעתי נמשך ממני הרבה זה וודאי שנוסעים לנסיעות פה נוסעים לחלק הגרלות פה נוסעים לחלק אמה על אמה פה נוסעים ככה אז זה וודאי וודאי שמחמת הנסיעות שוכחים מה שלמדו הנסיעה זה משכיח מהאדם את הלימוד את הכל מאבדת את הממון מאבדת את הזיכרון מנשה טיפקער אמר בזמן שנפעל ישראל הלוך וחזור והוא היה הגאון הכי גדול בדור הוא הגיע לנודע ביהודה הנודע ביהודה הוא מצא את הנועם אלימלך זרוק מתחת לשולחן אומר אתה יודע איזה ספר אתה זרקת מתחת לשולחן? אומר תיקח את הבנאדם עצמו תזרוק אותו מתחת לשולחן הוא ירגיש בדיוק כמו הספר הזה כזה ספר זרקת כזה בנאדם אמר והוא ידע אותו בלימוד הנודע ביהודה ידע בלימוד את ר' שמשון וטיפקה תלמיד של התולדות הוא ראה איזה גאון אחד בדרא מיד הוא קיבל את הדברים שלו הרים את הספר נישק אותו אז הוא אמר שהנסיעה לישראל הלוך וחזור הזיקו לו מאד לזיכרון שלו אבל אעפ"כ הוא לא נמנע מלנסוע כל הצער שהיה לו אמר א"י זה למעלה מהכל למעלה מהזיכרון למעלה מהכל אז אומר החיי אדם שודאי ודאי בעת נסיעתי נשכח ממני הרבה מאד מהלימוד שהייתי לומד אבל זה רק היה בגדר של אשיב שאני עוד מעט אחזור ללימוד ואני אזכור את הכל מחדש אבל אחרי היישוב הדעת ב"ה חזרתי ואחרי זה הפסקתי עם המסחר התחלתי ללמוד ביישוב הדעת הכל חזר אלי ה' החזיר את כל האבדות שלי כל מה ששכחתי ויעידו עלי כל הסוחרים שבנסיעתי ללייפציג הוא היה מדנציג ללייפציג לייפציג זה גרמניה ממש דנציג אז היה פרוסיה אחרי זה נהיה פולין ואחרי זה לייפציג זה כבר ממש גרמניה הוא כותב שם בהחכם והתם שכולם נסעו ללייפציג היום גם כן באתי לשדות תעופה היו שלטים באנגלית יריד בלייפציג עד היום לייפציג זה מרכז הירידים, אז בנסיעתי ללייפציג לא מנעתי ליקח עימי גמרא שם זה הירידים הכי גדולים כל שניה זה מאבדים שם מי יודע כמה אלפי דולרים צריך לרוץ מאחד לשני זה פה יש דוכן כזה פה יש כזה זה מרכז הירידים של כל אירופה לא מנעתי ליקח עימי גמרא ומקרא ומשניות ואפילו בשעת היריד באמצע היריד כמו שלמדתי בכל יום דף וחצי גמרא כל יום למדתי דף וחצי גמרא חוץ ממשניות הרבה וחיי ראשי שכותב זאת ממש להתפאר כי מה אני מה חיי? רק שאנשים ילמדו שיידעו שחיי אדם היה סוחר סוחר גדול נסע מעיר לעיר הגיע ללייפציג מרכז הירידים של אירופה ויחד עם זה הוא לא עזב את הגמרא היה לומד כל יום מינימום דף וחצי מינימום זה היה המינימום באמצע היריד וגם היה אומר גם אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת, ללמוד מעט דמעט הוא בכלל מחוייב בזה מה אדם יכול להתפאר שהוא למד? יש התפארות שמניח תפילין כל יום? אתה מתפאר שהנחת תפילין כל יום? זה חיוב ללמוד בכל יום כמו שחייבים להניח תפילין זה כתוב גם ביחד עם תפילין יחד וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עינך זה בלכתך בדרך ובשכבך ובקומך זה בלכתך בדרך בשכבך - לישון עם הגמרא לקום עם הגמרא אני כותב זאת רק ליידע ולהודיע שטועים מאד הסוחרים שהם על הדרך בשעת יריד אומרים בדרך הלצה שנוסע פטור מן המצוות היה בדיחה בין הסוחרים לפני 200 שנה בדרכים אתה פטור מן המצוות חלילה איזה בדיחות זה דרך התורה? כי אמר ר' טרפון אין אתה בן חורין ליפטר ממנה החיוב זה בכל זמן בדרכים וב"ה נוסעים במכוניות פעם היו נוסעים עם עגלה עם סוסים לא היה כבישים היה הכל דרכי עפר דרכי אבנים העגלה כל פעם היתה מתהפכת וגלגלים נשברים והסוסים מתים באמצע הדרך ופה נשבר היצול פה ההול פה זה נשבר הכל היה מקרשים זה היה הכל נוסעים שעה שעתיים הכל נשבר וקור ורוחות ומינוס 40 היום יש כבר מכוניות עם חימום אפשר לשבת בנחת לא לראות איפה נוסעים ומה קורה יושבים ונוסעים לאיזה מקום שלש ארבע שעות אפשר לגמור 4 דפים גמרא בכל עת וזמן כדכתיב בשבתך בביתך ובלכתך בדרך אולי ממני ילמדו בני יוצאי חלצי אפילו אם אחד מאלף יהיו אחד מאלף ממה שאני זכיתי להיות יהיה לי זכות קצת יהיה לי גם כן זכות קצת וכן כתוב בעלים לתרופה כתוב שם בעמוד השני בגדול זה מופיע מכתב ז' אז הוא כותב בקשתי מאוהבי חתני הוא מבקש מהחתן שלו שתלמד כל יום שיעור גמרא ופוסק תלמוד גמרא פוסקים לא תעשה חס ושלום מטפל עיקר אל תעשו מטפל עיקר העיקר זה ללמוד שיעור גמרא עם פוסקים ושאר הדברים זה טפלים, רק את האלוקים ירא כי זה כל האדם וגם הסיפור יש פה כוכבי אור הסיפור שספרנו אתמול סיפרנו אתמול את הסיפור אחד שאל למוהרנ"ת קראו לו ר' חיים לירסמן היה תלמיד של ר' נתן שאל אותו אם להיות מקבל הוא רוצה כבר נמאס לו כבר מהמסחר רוצה לשבת באיזה בית כנסת פעם לא היו ישיבות זה אוקראינה באוקראינה לא היו ישיבות מוילנא אז הוא פתח את הישיבה הראשונה בליטא פתח את זה ר' חיים מוולוז'ין פתח את זה בתקס"ח פתח את זה בתקס"ח הוא פתח את זה את הישיבה זה שלש שנים לפני שהרבה נפטר אז הוא פתח את זה לא היה ישיבות בוילנא היתה הישיבה היתה הישיבה של המהרש"א שם באוסטראה זה היה ישיבות בודדות רק גדולי הדור פתחו ישיבות הגאון לא פתח ישיבה אמר חבל לי על כל שניה לתת שיעורים לאנשים לדבר עם אנשים מוולוז'ין ר' חיים מוולוז'ין משקאלוב רבי ישראל משקאלוב כמה כמה כאלה שישבו לידו והתבשמו מאורו שיכלו לעקוב אחרי המחשבות שלו והוא כזה מהירות מהירות אסטרונומית זה היה אי אפשר בכלל להבין את זה איזה מוח היה לו אז מי שיכל לעקוב אחרי המוח שלו יכל לשבת לידו אז הוא לא פתח הוא לא פתח עליו שום ישיבה שום דבר לא זה אנשים בדחנים פותחים ישיבות שלא יודעים ללמוד שיהיו מלמדי דרדקי קצת מה יש? אז אחד שאל למוהרנ"ת שרצה להיות מקבל הוא רצה לשבת שם באיזה ביכנ"ס ללמוד לא היתה ישיבה מסודרת אפילו שהיו ישיבות אחרי ימים רצה לעזוב את החנות רצה לבטל את כל החנות אמר לו ר' נתן אשאלני אותו בוער אתה לה' יתברך הרסת את הבית עכשיו אתה בוער אחרי חודש חודשיים הבעירה הולכת אתה תישאר בלי פרנסה אצטרך לחכות שמישהו יביא לך שם איזה קופיקע אחת פעם היה ברוסיה קופיקה זה מה כמה כבר חלקו צדקות לאף אחד לא היתה חתיכת לחם לאכול אז מי שיתן לך קופיקה זה יהיה דבר גדול לא תהיה לך פרנסה ואתה תיפול בדכדוך נפש אוי מה עשיתי במקום זה תחזיק את החנות אמר לו תעשה לך שיעורים לפני שאתה הולך לחנות בתוך החנות תכניס ספרים ר' לוי יצחק מספר שהוא ראה ברסלבר שהיה להם חנויות והיה להם 20 ספרים 20 ספרים משמונה בבוקר עד שבע בערב בשמונה בערב זה שעות היו גומרים 20 ספר היו גומרים היו נותנים לקונים לקנות לבד את הסחורה את הכסף יושבים ולומדים ראש בספר, אז תכין לך ספרים וכשלא יהיה לך קונים תלמד בהם ותשתוקק מתי החנות תיסגר מעצמה שלא תחשוב למה סגרתי ולמה עשיתי והנה עכשיו אני נפלתי בדכדוך נפש אף אחד לא מביא לי כסף אפילו קופיקה אין לי עכשיו גמרנו ותתחיל לכעוס על עצמך וליפול ביאוש לא אתה תשתוקק מתי החנות תיסגר כבר מתי ה' יסגור אותה מעצמה או שלא יבואו קונים או שלא יהיה סחורות פתאום במדינה ותשתוקק לזה שה' כבר יסבב סיבות לטובה, תיפטר לגמרי תתפלל שהחנות תיסגר מאליה וככה היה שהשתוקק כל כך על זה שהחנות תיסגר מאליה והחנות נסגרה בסוף וזה היה ר' חיים לירסמן הזקן בן אדם צריך תמיד להשתוקק לקב"ה מתי כבר אני יוכל לשבת ללמוד תורה לישב ללמוד תורה בעיקר זה להגיע לחכמה להגיע לחכמת התורה וזה מה שהאר"י מסביר בפרשת לך לך שער הפסוקים מה זה לך לך מארצך תתחיל להתרומם מספירת המלכות זה הולך כאן מספירת המלכות הכי נמוכה עד ספירת החכמה הכי גבוהה כל עוד האדם נמצא בספירת המלכות המח סתום הלב סתום - ספירת המלכות אין לה מגרמא כלום משם תעלה זה נקרא ארצך אחרי זה תלך למולדתך האר"י אומר הפוך לך לך אל ארצך אחרי זה אל מולדתך זה ספירת החסד ספירת החסד כל החיים אדם צריך לעשות חסדים צריך להיות קצת עסקן לעזור לאנשים אמנם המוח עדיין לא נפתח לו אבל הוא צריך לחכות שהמוח פתאום יפתח לי המוח יפתח אז אני אזרוק את הכל החסד הכי גדול זה ללמוד תורה ללמוד תורה עם כל אות הוא מעלה אלפי נפשות עם כל אות ממשיך שפע לעולם פותח את כל שערי השפע עד שהמוח לא נפתח לי אז אני עושה חסדים, המוח יפתח אז בלימוד תורה עושים יותר מאשר כל חסד בעולם ואז לך לך אומר האר"י אל ארצך ואחרי זה אל מולדתך ואחרי זה תלך אל בית אביך, אב בחכמה חכמה נקראת אב כתוב אצל אסתר במות אביה ואמה שלא היה לה חכמה ולא ובינה עדיין אז חכמה נקראת אב הנקרא חסד ואחרי זה תעלה אל בית אביך זה החכמה אב בחכמה אז כל החיוב של הבנאדם זה לעלות לספירת החכמה לזכות לזכות שיפתחו לו שערי החכמה שערי הדעת וכשיש לו דעת אז אומר רבינו אז הוא יכול לראות את שפלותו אז הוא יכול להגיע לבחינה לראות את השפלות שלו אז הוא יכול לראות באמת את השפלות שלו מביא ליקוטי מוהר"ן תורה ע"ב שכל החיים של האדם זה רק שפלות, זה החיות שאדם מרגיש נפשי כעפר לכל תהיה זה כל החיות של הבן אדם שאני הכי נמוך ואני הכי פושע והכי זה ב"ה ואני ברוב חסדיך אבוא ביתך אשתחווה אל היכל קדשך ביראתך אדם, אדם פשוט כמוני פושע כמוני חוטא כמוני עוד שנותנים לי להיכנס לבית כנסת לא מגרשים אותי כמו שמביא במדרש רבה פרשה ל"ב ואני ברוב חסדך בהתחלה בנח אומר על נח שנח החזיק את עצמו להכי גרוע בדור וככה מפרשים יש אומרים לשבח ויש אומרים לגנאי יש אומרים לשבח זה העולם כולם ראו שנח צדיק ויש אומרים לגנאי זה נח עצמו היש אומרים זה יש אומר זה הנח אומר כמה שהעולם דרשו לשבח אז נח היה דורש לגנאי מה אני צדיק? מה אני סתם מרמה אנשים ביחס אליהם שהם היו כולם אפיקורסים אז אני עוד ב"ה מאמין בה' אבל אני הרבה יותר גרוע מהם הם תינוקות שנשבו לי היה אבא למך וסבא מתושלח מה וזיידע חנוך מה זה חנוך והפך לזהירא עילאה הפך למלאך מט"ט אז נח החזיק את עצמו אז זה פירוש יש אומרים ככה ראיתי פירוש זה בדפים האלה יש אומרים לגנאי ויש אומרים לשבח - לשבח זה בני דורו ידעו שהוא צדיק אבל נח החזיק את עצמו לגנאי הכי נמוך מכולם - הם לא היה להם אבות צדיקים לא זיידע צדיקים לא אלטער זיידע צדיק כמו חנוך חנוך היה אלטער זיידע של נח זיהרא עילאה נהיה מלאך מט"ט קיבל את הזיהרא שהאדם הראשון איבד אז ויאמר ה' אל נח בא אתה וכל ביתך אל התיבה נח באמת החזיק שאם מישהו יטבע אז הוא יטבע נח היה בטוח שבסוף הוא יטבע במבול החזיק ממש שאם יהיה משהו אז הוא יטבע אז אני אז אומר אז אומר המדרש רבה אז תאבד דוברי כזב איש דמים ומרמה יתעב ה' יש פה תהילים תהילים ה' תאבד דוברי כזב איש דמים ומרמה יתעב ה' ואני ברוב חסדיך אבוא ביתך ואשתחווה אל היכל קדשך ביראתיך אז אומר דוד המלך ככה ואני כאשר עשו כן עשיתי אני הייתי רשע כמו דואג רשע כמו אחיתופל אני אותו דבר אני אין שום הבדל ביני לבינם הוא הרג את נוב עיר הכהנים וזה עשה מרד ובאמת כתוב מתו אלף בגללו בשעת המרד שעשה אבשלום מעצת אחיתופל מתו עשרים אלף אני אותו דבר כמותם אז שני הפסוקים האלה דורש המדרש ביחד תאבד דוברי כזב איש דמים ומרמה יתעב ה' ואני ברוב חסדיך אבוא ביתך אשתחווה אל היכל קדשך ביראתך אז המדרש רבה אומר ככה תאבד דוברי כזב איש דמים ומרמה יתעב ה' ואני כותב ואני הוא מסמיך לפס' הקודם ואני כמותם ואני גם כן אחד כמוהו רוצח כמותם פושע כמותם אולי יותר גרוע מהם לי היה אבא ישי היה נקי בלא חטא מה יש לדרוש מהם אחרי כזה אבא שהיה לי כמו ישי עוד אני מתנהג איך שאני מתנהג אז אומר ואני כאשר עשיתי כאשר עשו כן עשיתי, אותו דבר עשיתי אני אבל מה ההבדל ביני לבינם? אומר אומר שמה ביני לבינם אז עכשיו אומר הפסוק הזה גם על נח וגם על דוד וגם נח אמר אותו דבר תאבד דוברי כזב אנשי דמים ומרמה יתעב ה' זה כל דור המבול ואני כמותם אמר נח ואני כאשר עשו כן עשיתי אני גם הייתי אותו פושע אותו רוצח כתוב אם אדם יכול למנוע דבר ולא מנע אותו כאילו עשה את הפשע כתוב אצל פרתו של אלעזר בן עזריה יצאה נעוצה שור בין קרניה אז אומרת הגמרא זה לא היה שור של חמתו כיון שלא מיחה בה זה כאילו אז אם אדם לא מחזיר את הדור בתשובה אז זה נקרא שהוא עשה את הפשע ואני כמותם אבל ברוב חסדך אבוא ביתך ואשתחווה אל היכל קדשך ביראתך אומר מה ההבדל ביני לבינם שאני בא לבית כנסת דואג ואחיתופל כבר התייאשו זה כבר שכח תלמודו הפסיקו לבוא לבית המדרש מרוב בושה הוא ראה שדוד נהיה מלך זה שפסק מיתה נהיה מלך אותו פסק לבוא בקהל והתבייש לצאת לרחוב שכח את תלמודו באמת ששכח ששכח את כל תלמודו דוד אומר אני לא אני כמוהם אני רשע כמוהם אני יותר גרוע אפילו יותר גרוע מהם אבל ברוב חסדך אבוא ביתך אז אומר רבינו בתורה ע"ב שכל התענוג של הבנאדם שהוא רואה שלמעשה הוא רשע כמו כל הרשעים ויותר גרוע מכל הרשעים וזה החיות הכי גדולה שיכול להיות לבנאדם זה החיות הכי גדולה שהוא יודע ואומר שרואה עצמו עם הצדיק ר' מרדכי היה בדיוק ר' מרדכי מצ'רנובל רבי מרדכי מצ'רנובל הוא בא אל הרבה ושהה אצל הרבה שבת שלימה והרבה לא אומר שום תורה שום תורה הוא היה מגיד באיזור אז הוא בא שם לברסלב וישב אצל הרבה אז הוא התפלא מה הרבה לא אומר תורה בשביל מה באתי לפה? אחרי ברכת המזון של סעודה שניה אז הרבה אומר שבאים לצדיקים ללמוד שפלות כל מה שבאים לצדיקים זה רק ללמוד שפלות וכל תנועה שלהם מכל מה ההנהגה שלהם שפת הדיבור שלהם לראות איך שהם מעליבים אותם והם לא עונים הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עושים באהבה ושמחים מרגישים חיות שמישהו מעליב אותם אז כל מה שבאים לצדיקים זה ללמוד שפלות ומצינו אצל ה' יתברך כל מקום שאתה מוצא גדלותו של הקב"ה שם אתה מוצא ענוותנותו כי עיקר הגדולה היא שפלות כמה אדם מרגיש יותר שפלות יותר שפלות הוא לומד גמרא כל היום שמונה שעות גמרא מה הוא צריך להיות בגאוה? אם אדם לומד גמרא הוא צריך גאוה? ממילא הוא לא לומד אז הוא צריך קצת גאוה אחרת הוא יפול ביאוש לגמרי לדכדוכי נפש בנאדם שלומד ב"ה למדתי שמונה שעות מה איכפת לי שאני הכי גרוע מכולם אני כבר יש לי 8 דפי גמרא בכיס היום בסדר אני הרי רשע מה זה משנה לי? אני אשתדל לא להיות רשע יותר אבל יש לי 8 דפים בכיס אז ואני עוד הכי רשע מכולם אז אדם יודע מכל הכיוונים הוא יש לו את החיות הכי גדולה שרשע כמוני זכה ללמוד כל כך הרבה גמרא כי עיקר הגדולה היא שפלות וזה כל הגדולה של הבנאדם הרגשת השפלות שפלות זה לא עצבות זה כל החיות של הבנאדם עיקר התחיה יהיה לעתיד שיעמדו בתחיה ויהיו חיים נצחיים וכל מה שיקום בתחיה זה רק יהיה השפלות כמה נקודות שפלות שאדם הצליח לצבור בחייו אז ככה אז ככה יהיה לו נקודות של תחיית המתים כל פעם שאדם נזכר שהוא יותר גרוע מכולם אז הוא צבר יותר עוד נקודה לתחיית המתים לפעמים יש אדם פעם ביום בא לו כזה מחשבה פעם ביומיים שהוא הכי גרוע מכולם אז יוצא פעם ביומיים נקו' שרק היא תחיה בתחיית המתים כל מה שיקום בתחיה זה רק יהיה השפלות כמה נקודות של שפלות שאדם צובר ככה נקודות יהיה לו בתחיית המתים אחד יהיה לו כזה גודל אחד יהיה לו כזה גודל כמה שהוא צבר יותר נקודות שפלות רק זה יקום בתחיה אומר השפלות של כל אחד כי השפלות של כל אחד ואחד יחיה לעתיד אומר זה מה שיקום בתחיה רק זה יקום בתחיית המתים הקיצו ורננו שוכני עפר מי שנעשה עפר שכן עפר בחייו כי עיקר התקומה בתחייה היא רק להשפלות. שהשפלות של כל אחד ואחד יהיה נחיה ויקום בתחייה לעתיד רק נקודות השפלות שאדם צובר, האדם נזכר מראובן ושמעון אה ראובן כזה ברגע שהוא חושב על מישהו אוטומטית הוא כבר מבטל אותו אה ראובן אתה זוכר אותו אני מכיר לא שווה כלום שמעון סתם צבוע לוי בכלל בטלן במשך שעה אדם עובר לו בראש אלפי אנשים בראש וכל אחד ישר הוא מבטל אותו אם אדם פעם אחת יעצור את המחשבות שלו יראה שכל מי שהוא חושב ישר הוא ביטל אותו הכל יחשוב הפוך ראובן בעל צדקה, שמעון הוא דוקא יושב ולומד כל היום, לוי אז הוא ב"ה אז הוא גם כן הוא שהוא מטופל עם עשרה ילדים אז מה רוצים ממנו ב"ה אומרים שכל אחד צריך לצאת ממנו 60 ריבוא כתוב במדרש שוחר טוב מדרש שוחר טוב כתוב שמכל אחד צריך לצאת ממנו 60 ריבוא תביא שיח שרפי קודש שיח שרפי קודש גם כן חלק שני המדרש אומר על מזמור מ"ה אומר המדרש תחת אבותיך יהיו בניך אמר רבי אלעזר בר' יוסי עתיד כל אחד ואחד מישראל להיות לו בנים כיוצאי מצרים אם אדם היה זוכה אז היה לו עשרה ילדים אחרי שלושים שנה היה לו כבר 100 ילדים אחרי שלושים שנה וממאה ילדים כבר יוצא תוך 17 שנה 60 ריבוא כמו יעקב אבינו מ-70 נפש יצא כבר 60 ריבוא תוך 17 שנה הוא כבר היה שישים ריבוא אומר תחת אבותיך יהיו בניך כמו שיעקב זכה ל-60 ריבוא בשנה הראשונה שהוא היה במצרים הוא זכה להגיע ל-60 ריבוא אז כל אחד ואחד אם היה עובד את ה' כמו שצריך בפשיטות ותמימות היה צריך לזכות עוד בחייו לראות 60 ריבוא שאבותיך יהיו בניך כמה היו אבותינו שיצאו ממצרים 60 ריבוא אז אדם אם היה זוכה אז היה לו עשרה ילדים אומר עשרה ילדים אחרי 30 שנה נהיה כבר 100 ואז תוך 20 שנה הוא צריך להיות כבר 60 ריבוא כמו יעקב אבינו אז פלוני זוכה לעשרה ילדים זוכה ל-20 ילדים זה לבד מתי יש לו זמן ללמוד ולהתפלל וראה בנים לבניך שלום על ישראל אתה תביא ילדים לעולם מה אתה צריך לחכות לזה או לחכות לחיילים חופשיים אומרים שתוך 30 שנה כבר לא יהיה חופשי אחד בירושלים הכל יהיה כמו עכשיו כל משפחה דתית יש לה 10 ילדים כל חופשי מביא עכשיו שני תוכים ואקווריום דגים אז לא ישאר מהם שום זכר לא ישאר שום זכר וזה הם רואים לכן הם רוצים את הערבים עכשיו והכל שלא יהיה אומרים נו תחסלו את הדתיים האלה כבר תחסלו רק דתיים הם אומרים תפסו את זה את העוזר של פרס אחד ממעריב כתב כתבה שלמה על זה הוא רץ לעיר העתיקה זה עוד לפני 30 שנה זה היה רק בתחילת המשא ומתן בשנת 70 זה 20 שנה כבר בשנת 75 אז הוא שמע שאמרו שנפגשו עם אש"ף בג'נבה והעוזר של פרס אמר לאחד שם מנציגי אש"ף תפגעו רק בדתיים אתם רוצים לפגוע רק בדתיים אז הוא מישהו הדליף לו את זה הוא הצליח לפגוש את המקום הזה כאן בירושלים הוא חזר לירושלים הוא הלך ואמר זה נכון הוא אמר לי שרק לפגוע בדתיים אז הכל ניתן לכם אתם רוצים להרוג יהודים תהרגו דתיים אז הוא הלך לעוזר של פרס הזה שכחתי איך קורים לו נמרוד קורים לו נמרוד שמו נאה לו אחד העוזרים של פרס, אז הוא רץ אליו והוא התחיל להגיד לו שמעתי שאתה אמרת לפגוע בדתיים עיתונאי ממעריב הוא הזדעזע מה זה דתיים זה לא בני אדם זה חתולים? מה זה תוכים? אקווריום דגים? הוא הזדעזע אז הוא התחיל להגיד לו מה פתאום חס ושלום לא אמרתי, אמר לו תשמע הלכתי ושאלתי את הנציג של אש"ף והוא אמר שהוא פגש אותך בג'נבה ואתה הצעת לו הצעה ואז יקבלו את הכל ומה פתאום הוא אמר את השם שלך יכל להגיד יענקל משה זוכמיר מה פתאום הוא תפס את השם שלך דוקא? אז סימן שיש משהו אומר ככה סחב אותו שעה שעתיים אמר כן אמרתי לא התכוונתי מה זה לא התכוונת? התכוונת כן, אומר תוך שעתיים ככה סיבב אותו עד שהוא אמר אני אמרתי ואני מאמין בזה וככה צריך לעשות אז זה לא הולך לי הערבים מי שפוגש ראשון מי הוא לא מחפש לברור הוא לא יודע את הפסקה של בורר הוא מפחד מבורר בשבת אני יודע, אז החופשים האלה אז הם רואים שעכשיו הם נגמרים והדתיים מתרבים, מתרבים פי 10 מהם, הם ממש נהיים פי 10 מהם אז הם רואים שעוד מעט הם לא יישאר מהם שום זכר בשביל מה הם בנו כאן? בשביל הדתיים הם בנו כאן? אז הם אז הם החליטו לעשות את הכל כדי שיחסלו דתיים זה היה המטרה העיקרית שלהם שהם עושים פה את כל המהפכים אז אדם צריך להביא 60 ריבוא מה אז וראה בנים לבניך שלום על ישראל ברגע שיש 60 ריבוא אז עשרה אנשים זה 6 מליון ו-20 אנשים זה כבר 12 מליון אין שום חופשי אחד בארץ גמרנו כולם יברחו מפה, אז תענוג עולם הבא אי אפשר לנו להשיג עכשיו וזה מחמת שאנחנו עכשיו בגבול, בכל דבר שיש לו גבול אי אפשר לו להשיג תענוג עולם הבא רוחני, ועל כן גם עונג שבת שהוא מעין עולם הבא אמרו רבותינו ז"ל כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, אדם ירגיש את השפלות שלו שהוא אפס ואין וכל מי שהוא חושב ראובן שמעון לוי תמיד ימצא נקודה שהוא יותר טוב ממני לכל יהודי יש נקודה שהוא יותר טוב ממני אז הוא יגיע לכזה שפלות הוא ירגיש כזה חיות שהוא יקבל נחלה בלי מצרים בלי גבול הוא ירגיש מה זה עונג שבת, ככה בא שבת בחורף זה עוד נס כבר ב-4 כבר הולכים להתפלל מנחה אבל בקיץ שהשקיעה זה עשרה לשמונה אז הוא משתגע מאה פעם הוא משתגע בשבת כזו אז למה? כי הוא לא מרגיש שפלות, אם הוא היה מרגיש שפלות היה יכול להרגיש את העונג שבת, להרגיש עונג שבת זה רק מי שזוכה להרגיש שפלות, שכל יהודי שהוא חושב עליו הוא ישר מעלה אותו יותר גבוה הוא ישר מוצא בו נקודה שהוא י ותר טוב ממנו אז הוא ירגיש עונג שבת זוכה לעולם הבא להרגיש עונג שבת זה רק מי שאין לו שום גבול לא תופס שום גוף הגוף של הבנאדם זה והייתם כאלקים הגוף של הבנאדם הוא רוצה להרגיש שהוא האלוקים הוא יותר חשוב מכולם, זה החטא של אדם הראשון שהוא רצה להרגיש שהוא האלוקים אז באמת אומר האר"י שלפני שהוא אכל כבר התחיל מחשבות שאולי הוא יהיה האלוקים, בנאדם צריך בדיוק הפוך נפשי כעפר לכל תהיה מה איכפת לי שכולם יותר גדולים ממני? מה זה מפריע לעולם הבא שלי? לוקחים לי משהו? יהיה לי פחות אוכל לאכול פחות לחם לאכול, פחות מים לשתות? מה? אז עונג שבת אז עונג שבת יכול רק להרגיש מי שמרגיש אפס אפסים - נפשי כעפר לכל תהיה, מרגיש שכל יהודי יותר טוב ממני, עונג שבת שהוא מעין עולם הבא הוא בחינת בלתי גבול, בחינת בלתי גבול ועל כן עיקר החיים נצחיים שלעתיד לבוא וכל העולם הבא וכל החיים הנצחיים זה רק לאלה שמרגישים שפלות, שפלות זה לא עצבות, מה איכפת לי שהשני יותר טוב ממני? מה זה איכפת לי? אני למדתי 8 שעות גמרא ועכשיו שכולם יהיו יותר טוב ממני מה איכפת לי? שכולם ישיגו אותי מה זה איכפת לי למדתי 8 שעות 8 דפי גמרא כל יום בכיס בתוך הראש בתוך המוח זה רק איכפת כשאדם הוא ריק ואין לו כלום אז הוא רוצה לחשוב שהוא יותר טוב מכולם אחרת הוא כבר לגמרי יגמור את החיות שלו אבל ברגע שהוא מלא בתורה ויראה וקדושה ותפילה אז מה איכפת לו שכולם ישיגו אותי מה איכפת לי. ועל כן עיקר החיים הנצחיים שלעתיד לבוא בחינת תענוג עולם הבא יהיה רק לשפלות של כל אחד מי שהוא בא בשפלות הוא בענווה הוא נהיה בלתי גבול הוא מתפשט מהחומר בחינת אין ממש ואין לו שום גבול הוא נהיה אין שהוא בתכלית העניוות בתכלית העניוות כמו שאומר הויזי'נער אומר אם אין אני לי מי לי - אם אין אני לי אז מי לי? אז אני בספירת הבינה, ספירת הבינה זה מי, וכשאני לעצמי אם אני לעצמי אז מה אני אז אני באמת מה אז אני באמת אפס אפסים רק אם אין אני אם אני מבטל את האני שלי אז אני אז אני עולה לספירת הבינה שאני נקרא מי, שפלות ועניוות הוא בחינת בלתי גבול והוא בחינת אין ממש להיות אין אם אין אני, אין אני - אני לא קיים בכלל לא קיים אין ממש ואין לו שום גבול בגלל שהוא בתכלית העניוות ככה החיים הנצחיים של העולם הבא הוא רק בחינת בלתי גבול וכל החיים הנצחיים גם בעולם הזה להרגיש עונג שבת להרגיש עונג של דברים רוחניים זה רק מי שנפשי כעפר לכל תהיה יכול להרגיש עונג מגמרא עונג ממשנה עונג מתהילים ברגע שהוא כבר חושב שהוא שווה משהו אז הוא כבר לא יכול להרגיש שום עונג, שום תענוג, טועמיה חיים זכו, עונג שבת זה אלה החיים הנצחיים כל אחד עם התנוצצות המוחין שלו זה בחינת גדולה ואי אפשר להגיע לזה אומר רק מי שלומד גמרא שמחדש חידושים דאורייתא, רק מי שיש לו מוח חריף אומר שיש לו מוח חריף הוא יכול להגיע לזה כי אם אין לו מוח חריף אז הוא צריך לחשוב שהוא יותר טוב מכולם אחרת אין לו חיות אבל מי שיש לו מוח מהיר וחריף ועוסק תמיד להגדיל מוחו ודעתו מגדיל את הדעת בלימוד בעיון מהיר וחריף בזכות זה יבנה ביהמ"ק הגדלת דעתו ומוחו אז יראה את הגדולה והגדולה זה השפלות וחזיתי איש מהיר במלאכתו ממלאכתו זה מי שיש לו מוח מהיר וחריף מהיר במלאכתו אז הוא בונה את ביהמ"ק הוא על ידו יבנה בית המקדש הוא יש לו את הדעת, יש לו דעת במהרה יבנה בימיו בנאדם אם הוא הגדיל את מוחו זוכים להתייצב זה גדולה בחינת מלכות מהתנוצצות המוח מלך אסור ברהטים כנ"ל וזה שרבינו מביא אחרי זה בחנוכה רבינו מביא ברס"א שיחות הר"ן אנחנו רוצים לגמור אנחנו רוצים ללמוד גמרא אנחנו רוצים לקיים את זה 5 דקות אחרונות אז ברס"א רבינו מביא כאן מה זה הסוד של חנוכה? רס"א בסוף אומר: וצריך כל אדם להשגיח בעינא פקיחא זה עינא פקיחא זה נקרא עינא פקיחא זה נקרא אדם פיקח כתוב קורח שפיקח היה אמר שטות זו אתה פיקח אז מה אתה הולך לחשוב שאתה יותר ממשה רבינו? הרי אתה פיקח מי שהכי פיקח הוא יודע שהוא כל אחד יותר טוב ממנו לא רק משה רבינו לפחות תאמין שמשה רבינו יותר טוב ממך אז קורח שפיקח היה אמר שטות זאת אז משה היה הכי פיקח אז הוא עניו מכל האדם אז הוא רואה שכל אחד יותר טוב ממני אז צריך להשגיח בעינא פקיחא לראות שפלות ורוממות השם יתברך, וזה בשבת קודש מקבל שבת בכבוד הוא וראו וראו כי ה'' נתן לכם את השבת, ראו זה השפלות, שפלותו ורוממות ה' יתברך, שבת זה תלת גוונין בת עין, זה צריכים לראות את שפלותו שמובא יותר אז אחרי זה הוא מספר וזה בחינת נר חנוכה זה הסוד של נר חנוכה כי שמן הוא בחינת חכמה בחינת עיניים ותפקחנה עיני שניהם ופרש רש"י ותפקחנה על שם החכמה נאמר, קודם הם חשבו ש-והייתם כאלוקים פתאום הם ראו איפה שהם נמצאים באמת אז זה היתה החכמה אומר רבינו שכל הזמן הם חשבו שאין יותר חכם מהם הם גם יכולים להשיג את האלוקים כביכול ופתאום נפתחו להם העיניים והם ראו מי הם באמת, איפה הם נמצאים באמת, ותפקחנה עיני שניהם פרש רש"י על שם החכמה נאמר ואומר על ידי עיני החכמה זוכים לראות שפלותו וזה נקרא חכמה זה כל הסוד של חנוכה שתולים בזה את שמן החכמה ועי"ז זוכים לאמונה שלימה וזה השיעור של נר חנוכה עד שתכלה הרגל מן השוק, הרגל זה הגאווה ולשון הרע הרבה אומר הלשון הרע יתבטל בתורה י"ד כי לשון הרע זה רק בגלל שאני חושב שאני יותר טוב מהשני אם אני יודע שהשני יותר טוב ממני אני לא יכול לדבר לשון הרע וצריך להשגיח בעיני שכלו עד שיברר את האמונה זה הרגליים אמונה היא בחינת רגליים אומר וע"י שמן של נר חנוכה שנדליק את זה עוד שבועיים ביום ראשון עוד שבועיים שזה השכל אומר השמן של נר חנוכה שזה השמן זה מראה זה דעת שמן משחת קודש שמן ששון מחבריך זה השכל אז ע"י השכל של השמן נדלק האור וע"י האור האדם רואה במפורש איפה אני נמצא למטה מכל אחד והוא רואה את שפלותו ועי"ז זוכים לשבת כנ"ל. (הערת המתמלל: כך נגמר השיעור - 41:53) (מכאן והלאה שומעים את הרב בהד ולא ניתן לתמלל)