תמלול מקורי — שיעור 538

בס"ד קלטת 538 מוצש"ק ג' דחוהמ"ס, ח"י תשרי תשס"ח - יארצייט רביה"ק אמר רבנו אמר כל מה שמשיח יעשה טובות לישראל רבנו היה כבר התגלות משיח רק הדור עוד לא היה ראוי כל כי כל דור יש צדיק שהוא התגלות משיח רק היות והדור לא ראוי אז זה נדחה לעוד לעוד דור ולעוד דור עד סוף האלף הששי יותר זה לא ידחה אז אמר רבנו כל מה שמשיח יעשה טובות לישראל אני יכול לעשות אני בדיוק יכול לעשות מה שמשיח רק הדור עוד לא מוכן לשמוע עוד לא מוכן לקבל מה שאני אגיד אומר שעה התבודדות אומר תפילה בכוונה אומר ללמוד ללמוד 16 שעות ביום שהחילוק הוא שמשיח יגזור אומר ויקום אבל אני עדיין לא רוצים לשמוע בקולי איני יכול לגמור עדיין כי אנשים עוד לא מקבלים את העצות של רבנו אם אנשים היו מקבלים את העצות של רבנו אז היום היה הגאולה היום היה נבנה בית המקדש שמעתי בשמו שאמר שהשיג יחידה הרבי השיג יחידה בתכלית המעלה יחידה דיחידה כי זה ידוע שיש נפש ונשמה גבוה יותר מיחידה דרוח כל כיוצא בכולם והוא השיג יחידה בתכלית המעלה יחידה דיחידה ונמצא שאני יודע מעט אני בסך הכל רק יודע מעט כל מה שהוא יודע זה עוד כלום כלפי האין סוף הרבי כבר השיג יחידה דיחידה אבל זה אפס ואין כלפי האין סוף יחידה דיחידה זה כי האין סוף זה זה רישא דלא אתידע והלאה אדם קדמון שאני יודע מעט ואני עומד במדרגה גבוה אבל יודע שזה עדיין לא התחלתי לחיות בכלל עוד לא השגתי שום דבר הרבי יודע שעוד לא התחלתי להשיג לא התחלתי לחיות שום דבר והרבי היה כאלה כיסופים איך זוכים להיות יהודי איך זוכים להיות יהודי והרבי אמר הרבי אמר שצריכים ללמוד כפשוטו מדברים על יחידה מדברים על משיח מדברים על בית המקדש מקודם צריכים פשוט לשבת וללמוד ישנתי אז ינוח לי אז אומר החתם סופר אז 8 שעות ב40 שעות לכל 40 שעות 8 שעות לישון או אחרי כל 24 4 שעות אז ינוח לי שמה שהרמב"ם כותב 8 שעות הכוונה 8 שעות ב40 שעות אדם צריך להיות שקוע בלימודים וזה מה שרבנו אומר שאם מדברים מרבנו שרבנו זה שורש כל העולמות הראש ראש כל הדורות אבל רבנו אבל דבר ראשון ללמוד ללמוד כפשוטו לקבל לקבל ביארצייט של רבנו לגמור את החושן משפט והרבי אמר רק עכשיו התחלתי ללמוד את החושן משפט תוך כמה ימים כמה שבועות גמרתי את כל החושן משפט עם הש"ך עם הסמ"ע בזמן מועט עד סימן צ"א הרבי למד 200 דפים תוך שבועיים הרבי למד 200 דפים תוך שבועיים עם כל המפרשים את השולחן ערוך הגדול עם הש"ך והסמ"ע אז עוד לא היה קצות החושן אבל לנו יש קצות החושן אז זה כבר זה הרבה יותר קל כי כי עם הש"ך נשאר קושיות עם הסמ"ע עוד נשאר קושיות שאנחנו לומדים את זה עם קצות החושן עכשיו כבר יש לנו אבן האזל עכשיו יש כבר חזון איש גם כן וזה והוא מסביר את הקצות החושן אז עכשיו אז עכשיו אפשר להבין את כל הסוגיות אנחנו לומדים חושן משפט לומדים סימן קנ"ה שצריכים להרחיק את את החרדל מהדבורים את המשרה מן הירק אדם יש לו משרה של פשתן הוא עשה הוא עשה פשתן הוא עשה או שהוא שורה את הפשתן הוא שורה את את הגבעולים של הפשתן את העשבים של הפשתן הוא שורה אז אז זה מים רעילים המים האלה מחלחלים מחלחלים מחלחלים לשכן ומזיקים מזיקים לירק לשורשים של הירקות אז מרחיקים את המשרה מן הירק ואת הכרישין מן הבצלים את הכרישים הכרישין אדם נוטע כרישין זה גם סוג בצל כזה שזה מפיג את הבצלים מפיג את הטעם של הבצלים הרגילים אז הכרישין ולכן צריך להרחיק את החרדל מהדבורים החרדל אז מי שלומד את הסוגיה הזאתי זוכה להיות חכם ראשי תיבות חכם כי משרה וכרישין וחרדל ראשי תיבות מ' כ' ח' זה ראשי תיבות חכם אם אדם רוצה להיות חכם רוצה לדעת את כל התורה רוצה הרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס אז הסוגיה של חרדל זה היא כוללת את כל דיני ממונות היא כוללת את כל דיני ממונות שאנחנו פוסקים שצריכים להרחיק את החרדל מהדבורים וזה קושיא אדירה להרחיק את החרדל מהדבורים איך איך מגיעים פה דבורים בכלל אדם צריך להרחיק את הדבורים כתוב בתוספתא 50 אמה מהעיר בכלל אסור לגדל דבורים בעיר אז אז לא די שאנחנו שאנחנו מרשים לו לגדל את הדבורים ואומרים לבעל החרדל להרחיק עוד אומרים לבעל החרדל הוא צריך הוא צריך להרחיק אז איך אפשר להבין את ההלכה הזאת זה אחד ההלכות הכי קשות הכי קשות בש"ס שכתוב מרחיקים את המשרה מהירק את הכרשינין מהבצלים חרדל מהדבורים ר' יוסי מתיר בחרדל ר' יוסי אומר לו תגיד אתה עשית דבורים אז לי מותר לעשות חרדל עשית דבורים החרדל פחות מזיק מהדבורים הדבורים נושכים ועוקצים יכולים להמית אנשים מה החרדל עושה בכלל מה אתה בא ברשותי מה אני עשיתי לך הדבורים שלך באים ברשותי וחוץ מזה הדבורים הם גם לא שלך הדבורים זה רק זה רק משום דרכי שלום אדם אין לו אין לו בעלות על דבורים הוא נחיל של דבורים שיוצא אז משום דרכי שלום אז זה גזל משום דרכי שלום אבל אין לאדם בעלות על דבורים הדבורים הם עפים ואין לו אחיזה בהם גם על יונים אין בעלות אפילו יונים אין אין בעלות גם על דבורים זה אם אדם אם אדם תופס דבורה יונה כשהיא עפה אם הוא מוציא את היונה מהשבך מהשובך אז יש לו דין גזל אבל אם הוא תופס את היונה כשהיא עפה היא כבר לא בשובך אז מה מה אתה בעל היונה שהיא עפה איזה איזה בעלות יש לך כבר כבר זה כבר הפקר זה כבר יצא מרשותך זה כבר זה כבר זה זוטו של ים זוטו של נהר זה כבר כמו שאדם בוכה על ספינתו שטבעה בים ועל ביתו של נפל היונה כבר לא ברשותך היא כבר עפה ואף על פי כן צריכים להרחיק את השובך מן העיר 50 אמה ואת הדבורים צריכים להרחיק 50 אמה שלא ינשכו בני אדם אז דבר ראשון איך אתה בכלל מגיע מגיע מגיע בכלל לזה שאתה איך אתה עשית את הדבורים בכלל וכל זה מביא כאן הקצות החושן בקנ"ה סעיף קטן ט' הוא מביא מהנימוקי יוסף הוא אומר כי כי כי כיון כי כי ר' יוסי אומר שרק בגירי דילי מה הפרוש גירי דילי אנחנו אומרים מרחיקים מרחיקים את את הסולם מהשובך אדם אדם יש שני חצרות חצר אחד יש שובך השובך הוא עם יונים הוא ליד הוא ליד המיצר ליד הגבול הוא ממש השובך אז עכשיו אדם צריך להרחיק את הסולם 4 אמות כיון שאם הוא ישים את הסולם קרוב לשובך אז תבוא ישר תבוא נמייה תבוא חולדה וישר תוך שנייה היא תטפס על הסולם וכבר תיכנס לתוך השובך אז מה מה אני עשיתי אני שמתי לי סולם לתקן את הבית אני צריך לעלות לקומה השנייה לגג אני לא עשיתי שום דבר אז אז אלא כל ההלכות האלה זה רק זה רק הלכות דרבנן דבר ראשון צריך לדעת זה לא הלכות דאורייתא כל ההרחקות הנזקין לא מדברים פה במזיק לא מדברים אפילו שור המזיק זה מחלוקת אם זה משום קנסא או משום ממונא כיון שאדם אדם יכול ללכת ולקחת שני אברכים ולהגיד השור שלי נגח ואני מצטער הוא נגח שם עבד כנעני הרג עבד כנעני אז הוא פטור מלשלם כי ברגע שמתוודים לפני צדיק אמיתי אז אז זה ההלכה רואים מתוודים לפני צדיק אז אז אפילו פטורים מלשלם אפילו שהוא הרג עבד כנעני כיון שזה זה דין של קנס אתה יכול אתה תופס שלושה נכנס לשול במאה שערים איזה בית כנסת שלושה אנשים שיושבים ולומדים אם כבר לומדים אז כבר הם מבינים משהו קצת בהלכות קצת בזה קצת קצת אז אתה יכול להתוודות לפניהם להגיד השור שלי נגח וזה מביא מביא כאן הרא"ש מיד בסוף פרק ראשון לגבי אם פלגא נזקא ממונא או קנסא אנחנו פוסקים פלגא נזקא פלגא נזקא קנסא וברגע שהוא שהוא מודה לפני שלושה אנשים שהם סבורים או שהם יודעים לסבור מבינים סוגיה אז הוא נפטר הוא נפטר הוא נפטר מהשור הוא נפטר מעבד כנעני אז אז עכשיו הדבורים האלה אז אז אפילו שור זה רק זה רק מדין קנס רק שור המועד כבר נקרא נקרא ממונו המזיק אבל אז פה דבורים או אדם שם סולם ליד השובך אז אז אסור לו לשים שמא הנמייה עכשיו השאלה אם הוא חייב לשלם או פטור מלשלם זה עוד שאלה כל זה מביא הקצות החושן אם הנמייה באמת תקפוץ ותזיק ותאכל שם את היונים אז אז זה מחלוקת אז הרא"ש אומר שחייב לשלם שאם חכמים אמרו שהוא צריך להרחיק אפילו שזה רק דרבנן אז אם הוא אם אתה צריך להרחיק אתה גם חייב לשלם את הנזק אבל אבל לא לא פוסקים כמו הרא"ש לא פוסקים כמו הרא"ש אז הרחקת שובך זה משום שן דיונים אז מביא הקצות החושן שהרחקת שובך זה משום שן דיונים שן דיונים אז שואל הרשב"א שואל הרשב"א על כל על הסוגיה הזאת הוא שואל הוא אומר אני לא מבין כל העניין להרחיק את החרדל מהדבורים אנחנו אומרים שבעל החרדל הוא המזיק איך איך איך מגיעים להרחיק חרדל מדבורים איך מגיעים בכלל חרדל מדבורים תמיה לי אמאי מרחיק כלל מה חרדל עושה מה חרדל הוא שולח חיצים? הוא שולח זה אדם זרע חרדל יש לו שיח חרדל יש לו דונם אדמה 32 מטר על 32 מטר דונם זה 32 על 32 32 על 32 זה 1024 בדונם אחד אם אדם יש לו גינה והוא זורע חרדל אז עכשיו אז אז אז עכשיו השאלה אם מותר לשני לשים דבורים לשים דבורים אז דבר ראשון זה לא מדובר פה בתוך העיר מדובר פה בשדות שמחוץ לעיר כי בתוך העיר אסור לשים דבורים אין דבר כזה דבורים רק מדובר שהוא שם אותם מחוץ לעיר מדובר פה בגינות שמחוץ לעיר שהם כבר הם רחוקות 50 אמה מן העיר זה זה ההלכה משמה 50 אמה אז אם אז אם אחד עשה דבורים ראשון אז הוא צריך להרחיק את החרדל עכשיו אם הוא שם את החרדל ראשון אז עכשיו השאלה למי הזכות אז אז חכמים אומרים הוא צריך להרחיק את לפי רבא הוא צריך להרחיק את החרדל כיון שהדבורים יותר חשוב מהחרדל עכשיו חכמים יש פה עוד הלכה מה יותר חשוב חרדל או דבורים וכל זה מסביר החזון איש כל זה זה ניתן זה אומדנא של חכמים אם אם עוסקים כאן אם אם אם אם אם השדות עשויות כי אנחנו אומרים להרחיק את האילן מהבור לפי לפי חכמים צריכים להרחיק את האילן מן הבור לפי ר' יוסי צריכים להרחיק את הבור מן האילן אז אז מה המחלוקת אומר אומרת התוספתא אומר הירושלמי כאן פרק שני אומר הירושלמי המחלוקת היא מה יותר חשוב לחפור בורות כי לחפור בורות זה בורות של מים זה זה תעלות של מים להשקיית השדות או יותר חשוב שיהיה אילנות אנחנו רוצים קודם שיהיה אילנות מה תעשה בורות ולא יהיה אילנות אתה צריך לעשות בשביל מה אתה עושה בורות בשביל האילנות אז לפי ר' יוסי אומר הירושלמי האילנות יותר חשובים ולפי רבנן הבורות יותר חשובים אז אם אז אתה צריך להרחיק את האילן מן הבור לפי חכמים ולפי ר' יוסי אתה צריך להרחיק את הבור מן האילן בדיוק הפוך אז לא מדברים כאן בכלל בדיני דאורייתא מדברים כאן מאומדנה של חכמים לפי לפי התקופה לפי החזון איש בכל תקופה זה יכול להשתנות לפי התקופה לפי הזמן מה שיותר חשוב עכשיו עכשיו חשוב יותר בורות חשוב יותר אילנות אז לפי התקופה ולפי הזמן אנחנו מחליטים אם מרחיקים את הבורות מן האילן או את האילן מן הבור עכשיו שאנחנו מגיעים לסוגיה של חרדל ודבורים אז עכשיו השאלה מה יותר חשוב לעשות דבש הדבש של הדבורים יותר חשוב או יותר חשוב החרדל אבל חרדל הוא זה רק למתק את הקדרה זה רק למתק את המאכל אבל אז עכשיו השאלה כמה הדבורים אוכלים מהחרדל יש פה עוד שאלה כמה כבר הדבורים יכולים להזיק לחרדל אז לפי הראב"ד הראב"ד אומר מביא וזה מביא הר"ן הראב"ד אומר שהדבורים טועמים מהחרדל פעם אחת עכשיו השאלה כמה דבורים יש אם יש שם כוורת עם אלף דבורים או כוורת עם עשר אלף דבורים או כוורות עם מיליון דבורים כל דבורה טועמת פעם אחת אז יש פה מיליון דבורים אז אכלו כבר מיליון גרגירים יש פה עשר אלף דבורים אז אכלו עשר אלף גרגירים יש רק אלף דבורים אכלו אלף גרגירים אז השאלה איזה כמות ר' יוסי אומר שהדבורים הכמות שהדבורים אוכלים זה מזיק לחרדל חכמים אומרים לא א' הם לא אוכלות את הגרגירים הם לא הם רק אוכלות את העלים לפי חכמים הם רק אוכלות את העלים ועל ידי שהם אוכלות את העלים אז על ידי שאוכלות את העלים אז אז זה מחדד את פיהם נהיה להם חריף בפה אז הם מחסלות את כל הדבש כי ברגע שנהיה להם חריף בפה אז עכשיו השאלה שלנו למעשה ככה מסביר החזון איש וככה מסביר וככה מסביר הרשב"א מה מה יותר חשוב באותו דור מה היה יותר חשוב בדור של חכמים אם היה יותר חשוב לגדל הדבש היה יותר חשוב או או החרדל היה חשוב אז לפי רבנן הדבש היה יותר חשוב אז אמרו תפסיק לגדל אם אתה רוצה לגדל חרדל לא ליד כוורות כי אנחנו צריכים את הדבש ר' יוסי אומר לא ר' יוסי אומר שניהם מזיקים אחד את השני אנחנו לא הולכים לפי מה חשוב עכשיו עכשיו אנחנו הולכים מי מי נקרא מזיק אם החרדל והדבורים נקראים המזיק הדבורים הדבורים באים ברשות החדל לא החרדל בא ברשות הדבורים אז אז אפילו אפילו שבעלי הדבורים יש לו טענה שהחרדל גורם להם לחדד את הפה חריף בפה אבל למעשה מי שכאן מי שכאן המזיק ממש אומר ר' יוסי זה הדבורים אז אז אז אומר הרשב"א הרי הרי יכול יכול להגיד בעל החרדל לבעל הדבורים זה זה זה שור המזיק ברשות הניזק הדבורים נקראים שור המזיק ברשות הניזק בא שור המזיק אז שורך ברשותך ברשותי מאי בעי אז כל זה אנחנו מדברים פה אז מדברים פה שצריכים שדבר ראשון מדברים שהרבי יחידה דיחידה הרבי הוא משיח ברוך ה' כולם היו באומן אבל אחרי אומן פשוט צריכים לשבת 16 שעות ומי שיכול 40 שעות היו ליטאים גדולי הליטאים שישבו כפשוטו 40 שעות כפשוטו ממש והיו בחדר סגור ולא ידעו יום לילה לא שירותים לא אוכל שום דבר לא ידעו כלום אחרי חשבו שהם נסעו לאיזה עיר לא ידעו מה קרה אולי הוא נסע לאיזה ענייני ציבור פתאום הרב הרבי נעלם בסוף חיפשו בכל החדרים מצאו באיזה מרתף באיזה חדר באיזה מקלט באיזה הוא התחבא שם באיזה חדר שלא יפריעו לו ו40 שעות ישבו ולמדו כמו שאומר החתם סופר אדם יכול לשבת 40 שעות לא להוציא את הראש מהספר ברוך ה' אנחנו בארץ ישראל בכל בית ספר יש מזוזות אין בית ספר בלי מזוזות בכל בית ספר יש חומשים אז אז אבל אז היה מתושלח היה חנוך וחנוך על כל מה היה המעלה של חנוך היה תופר מנעלים העבודה של האדם להיות תופר מנעלים להיות פשוט לשבת וללמוד זה נקרא תופר מנעלים לשבת עם הגמרא לתפור את האותיות לתפור את המשפטים לתפור את הקצות החושן לחבר את הקצות עם הרשב"א את הקצות עם הרמב"ן זה להיות תופר מנעלים זה העבודה ועל כל תפירה ותפירה אומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד אז כתוב אצל חנוך שכל דבר היה אומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד על כל נשימה הוא היה אומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ברוך ה' אני לא באינפוזיות אדם ברוך ה' יכול להזיז את היד הצדיק אומר מבשרי אחזה אלוק אני רק מזיז את האצבע אני רואה אלוקות אני אני כל הנשמה תהלל קה הללוקה אנחנו אנשים פשוטים צריכים לראות דברים חריגים צריכים לראות איך שמגיעים לאומן שחוזרים בשלום נוסעים בשלום ואין מקום באווירון וברוך ה' נכנס ר' נתן היה צריך עגלה עם ארבעה סוסים ר' נתן נתקע בדרכים הוא אסף כסף לאיזה עגלה הוא היה לו היה לו כסף לנסוע רק עם זהו רק עד הכפר הסמוך הוא היה צריך להגיע מנמערוב או ממאלוו או ממאלוו היה צריך להגיע אפילו ממאלוו עוד יותר רחוק ממאלוו צריך להגיע ממאלוו להגיע היה צריך להגיע עד ברסלב זה היה ערב ראש השנה היה צריך להגיע ערב שבועות זה היה ערב שבועות זה היה קיץ ערב שבועות זה היום ארוך ערב שבועות ערב שבועות והיו צריכים להכתיר אותו היו צריכים את ר' נתן להכתיר לרב הראשי כן השוואר שלו עבר מנמערוב למאלוו כך היה הסיפור השוואר שלו היה הרב של נמערוב ועוד 80 עריות והוא קיבל רבנות במאלוו שזה היה עוד יותר זה היה על כל וואלין על כל וואלין זה יותר גדול מארץ ישראל איזה 5, 6 פעמים אז הוא היה צריך להיות ר' צבי השוואר של ר' נתן הוא בחר בר' נתן בגיל 13 הוא אמר הוא רואה שהוא אדם שיכול להתמודד הוא אמר היה לי היה לי יותר גאונים ממנו הרי אז התחתנו בגיל 13 לא היה בעיות של גיל ההתבגרות גיל התחתנו בגיל 13 ואז הוא אמר אני בחרתי (אידיש) ראיתי שהוא אדם שיכול להתמודד לעמוד במבחנים ללחום למטרה שלו שמו אותו בבתי סוהר איפה איפה שלא שמו אותו הוא אדם שלא ישבר אף פעם אדם אסור לו להישבר אדם יש לו מטרה הוא צריך מטרה לפרסם את הרבי אסור להישבר משום דבר אדם צריך לדעת כל העולם יהיה נגדך אתה צריך ללכת הלאה ללכת בשביל רבנו בשביל בשביל להנציח את הרבי שר' נתן היה יחיד בעולם כולם צחקו עליו תפסת לך איזה אדמו"ר איזה איזה אדמו"ר בגיל 30 38 שם היו אדמורי"ם בגיל 70 בגיל 80 היה היה היה המגיד מטראוויצא כשהרבי נפטר הוא הוא התקרב לרבי בגיל 75 כשהרבי היה בגיל 20 אז הוא היה בגיל 75 אז אחרי 18 שנה הוא כבר בגיל 93 כשהרבי -- והוא חי עוד שנה אחרי הרבי אז הוא נפטר בערך בגיל 94 המגיד מטראוויצא והוא נתן הסכמה לבעל התניא בדפוס הראשון של בעל התניא אפשר לראות את ההסכמה של המגיד מטראוויצא הוא נתן הסכמה לתניא אז הוא אז הוא היה הוא היה בגיל 75 והוא התקרב לאברך בגיל 20 הוא הוא אמר הרבי אמר מה אתה מתקרב אלי מה זה הוא אמר (אידיש) שיירו בי שיקרעו אותי לגזרים (אידיש) אני יודע שהרבי אתה האמת אפילו שאתה בחור בגיל 20 אצלך האמת והוא היה בגיל 75 אז אחרי זה עוד 18 שנה הוא כבר נהיה בגיל 93 הוא עוד הספיק להגיד תיקון הכללי אחד על הציון של הרבי עם עשרה מיני נגינה בעשרה ניגונים הרבי אומר שהעיקר להגיד את הכל בניגונים והרבי אמר העיקר שלומדים ליקוטי מוהר"ן זה לא הפלפולים זה לדעת איך לנגן את ליקוטי מוהר"ן ואיך להפיח רוח חיים והניגונים בליקוטי מוהר"ן אומר מי שלא יודע לנגן את הליקוטי מוהר"ן הוא לא מבין שום דבר להגיד עוד פשט ועוד פלפול זה זה ר' לוי יצחק היה צוחק מכל הפלפולים שמפלפלים בליקוטי מוהר"ן אדם צריך ללמוד אם הוא עושה לעצמו שני דפים ביום אז הוא גומר את זה בשלושה חודשים אז הוא גומר בשנה אחת הוא גומר ואחרי זה לרקוד ולשיר ולהפוך את זה לריקודים ולשירים והרבי אמר רוחא דנשיב בשית פרקין דידין שית פרקין דרגלין להרגיש שהרוח של הרבי מנשבת לו בידיים ברגליים שהוא מקבל רוח חיות מהליקוטי מוהר"ן הוא מרגיש חיות מרגיש חיות רוח חיים מהליקוטי מוהר"ן רוחא דנשיב בשית פרקין דידין שית פרקין דרגלין אז הרבי אומר אם אדם לא יודע את הליקוטי מוהר"ן עם הניגון והריקוד אומר הליקוטי מוהר"ן זה רק תווים לריקוד ולניגון אני השגתי את זה בעולמות בעולמות של נגינה וריקודים את הליקוטי מהר"ן ואני הורדתי את זה לארץ והעיקר זה הניגונים והריקודים שאחרי זה רוקדים עד הבוקר ושרים עד הבוקר ושרים ושרים עד הבוקר אז אז אז הרבי אומר מי מי מי שלא מי שלא יודע לנגן את הליקוטי מוהר"ן ולרקוד את הליקוטי מוהר"ן אז הוא לא טעם כלום הוא לא טעם כלום והרבי אמר אני אני רוקד כל הזמן במחשבה אני נדמה כאדם שעכשיו יש פה כלי זמר ומנגנים ושרים ואני כל הזמן מנגן ורוקד הרבי אפילו אפילו הרבי אמר אני יכול לצעוק במחשבה אני יכול לרקוד במחשבה אדם צריך אפילו במחשבה לרקוד להרגיש שהוא רוקד במחשבה והוא והוא שר במחשבה והוא מנגן על כינור במחשבה כל היום הוא צריך רק רק רק בשירים וניגונים כל כל שנייה זה העניין של חנוך שעל כל נשימה הוא אומר ברוך שם כבוד מלכותו על כל נשימה הוא מנגן ורוקד ושר אז אמר אני יכול לצעוק בקול דממה דקה מסוף העולם ועד סופו ואני גם יכול לרקוד בקול דממה דקה אני אני אני מתאר איך שאני רוקד ועושה תנועות של של ריקודים ואיך שהרבי אמר שאני יכול לרקוד שאני יכול לרקוד אפילו שאני יושב בין אלף אנשים אני יכול לרקוד בתוך אלף אנשים באותו רגע הגיעו כלי זמר פתאום נכנסו לאולם כמה אנשים עם כלי זמר והתחילו לנגן וכולם התחילו לרקוד ולנגן ולנגן אז אז ואומר אני יכול לשלוח לקיסר אני אשלח אני משנה את דעת הקיסר את דעת הקיסרים אם הרבי היה חי עוד שנה אז אז אז הרבי היה היועץ הראשי של הקיסר כתוב את זה בשיח שרפי קודש חלק ב' שמיד אחרי הפטירה של הרבי הגיע מכתב מהקיסר אם הרבי היה חי עוד עוד חודש חודשיים אז הקיסר היה קורא לו הקיסר הקיסר של רוסיה היה היה קורא לו אז כי כי האפיקורסים שהרבי הצליח לקרב את האפיקורסים הכי גדולים אדם יכול לקרב את האפיקורסים הכי גדולים בעולם אנחנו מקשרים את הכל לרבינו כתוב שציבור שליח ציבור שטועה אז רע לו ורע לשולחיו אם תהיה לו כוונה לא טובה אז הוא יכול להמיט שואה על כל על כל הציבור אנשים נעלמים אנשים גדולים זה הכל תלוי בשליח ציבור של כל נדרי אנחנו השליח ציבור שלנו זה רבינו לא משנה מי מי שיקחו אותנו אותנו זה לא מעניין מי השליח ציבור מי החזן מי מי הבעל תפילה אנחנו יודעים שאנחנו הולכים (אידיש) אנחנו העבודה שלנו וגם צריך לדעת גם גם יום כיפור צריך לבוא לציבור הכי גדול ר' נתן אמר יום כיפור לא עושים בברסלב לא עושים באומן עושים בברסלב יום כיפור צריכים לבוא בירושלים איפה שהציבור הכי גדול אז הרבי קירב את האפיקורסים הכי גדולים שהיה להם חרב זהב מהקיסר היה להם חרב זהב מהקיסר היה להם לאפיקורסים האלה והרבי הצליח לקרב אותם והרבי אומר אם בערל נישט טו כתוב בערל נישט טו ר' אהרן נישט טו אדם אדם שהתחיל כבר לנסוע לאומן אסור לו להפסיק אז ר' נתן אמר אפילו על סכינים אני מוכן ללכת אז אדם אז אדם אז ר' אהרן הראש השנה האחרון הוא כבר לא הגיע למה כי הוא היה חצי שנה עם הרבי הוא ליווה את הרבי במסע מברסלב הרבי יצא למחרת למחרת ראש חודש הרבי ראש חודש היה בשבת יום רביעי היה ה' אייר א' אייר היה בשבת הרבי יצא ביום ראשון ב' אייר ב' ג' הוא ב' ג' הוא היה בדרכים בד' ביום בד' ה' אייר הוא הגיע הרבי כבר המתיק את הכל את כל הגזרות עד סוף הדורות ור' אהרן נשאר איתו עד לפני ראש השנה ואז לפני ראש השנה הוא קיבל מכתב מברסלב הוא הראה את המכתב לרבי הרבי אמר יש כזה מכתב אתה חייב לנסוע אמר אז אני נוסע אמר אתה אתה לא יכול לתאר את הצער שיהיה לי אם אתה תיסע אמר אז אני נשאר פה אומר לא אתה לא יכול להישאר תיסע אז אני נוסע אבל אתה יכול לתאר את הצער שיהיה לי הרבי רמז לו שהוא ימות על ידי זה על ידי שר' אהרן לא הגיע אז הרבי אמר כבר אין לרבי מה אם ר' אהרן לא מאמין ברבנו אז מה יש לו לעשות בעולם אז הרבי עשה איתו ככה 3 פעמים אז הוא אמר אז הרבי אז אני נשאר אמר אבל יש לך מכתב מברסלב והם בוכים חצי שנה הם בלי רב כי כי כי ר' יודל אמר ר' יודל היה ר' יודל אמר שר' יודל הגיע לרבי הגיעו הגיעו איתו עוד איזה מאה עגלות ר' יודל הגיע לרבי ר' יודל היה רבי בדושוב הוא היה אדמו"ר היה בעל מופת הוא הגיע מדשוב והוא היה שומע את הבת קול שובו רשעים לשאול ר' נתן אומר יושב כאן בן אדם ששומע את הבת קול שובו רשעים לשאולה כל מוצאי שבת והוא היה עולה על הציון ומדבר עם הרבי פנים אל פנים אז פה כתוב בסוף מסכת כלה יש את הסיפור ששמו את ר' חנינא בן תרדיון בתוך האש עשו מדורה גדולה שמו אותו בתוך האש ז אז שמו את ר' חנינא בן תרדיון בתוך האש שמו אותו בתוך האש שמו אותו בתוך האש בתוך האש שמו אותו ממש בתוך האש הדליקו את המדורה והעצים הדליקו את המדורה הקנצונר רואה שהאש לא לא נשרפת לא שורפת אותו האש נדלקת ובלהבות עד השמים והוא יושב בפנים ככה רגוע שקט הוא אומר תגיד לי מה קורה כאן אז שמו אותו בתוך האש הקיפוהו חבילי זמורות והוא רואה שהאש נסוגה האש סולדת האש נסוגה והיא מתקרבת אליו והולכת אחורה מתקרבת והולכת מתקרבת והולכת מה קורה אז הוא נבהל הקנצונר אמר אתה מכשף מה מה קורה כאן אתה עוסק בכישופים אומר לא אני נשבעתי בשם קוני שלא יגע בי עד שאדע אם גזרו עלי מן השמים אני צריך לעלות לשמים בשעה התבודדות עלו לשמים אנחנו בשעה התבודדות לא עוד לא זכינו לעלות לשמים קודם שנהיה בארץ נלמד קצות החושן נלמד חושן משפט נלמד סוגיה של חרדל זה זה העבודה שלנו הם בשעה התבודדות היו עולים לשמים הוא אמר תן לי לעלות לשמים אני אשאל שם שאלה יש לי שאלה בי"ד של מעלה אם באמת רוצים שישרפו אותי אם רוצים שישרפו אותי אני לא מתנגד אם לא מסכימים אני אז אני עושה ממך אבק -- אני עושה ממך אפר אני עושה אני רק מסתכל עליך עושה גל של עצמות הוא אומר אני נשבעתי בשם קוני שהאש לא תשרוף אותי עד שאני אדע שאני אשאל את בי"ד של מעלה אם באמת רוצים שאני אשרף אז תן לי שעה אחת ואודיעך הקסטינר הזה אומר מה קורה פה מי שורף את מי אני שורף אותו או הוא שורף אותי אני לא מבין מה מה מה מי שורף את מי אנחנו שורפים את היהודים או היהודים שורפים אותנו אז אמר תגיד מה קורה כאן אמר אני לא אני לא מוכן לשרוף אותך תסלח לי אדם כזה כמוך אני כבר לא מוכן לשרוף הם מחליטים אם ישרפו אותם מחליטים אם לא ישרפו אותם מה קורה כאן גוזרים מיתה על עצמם חיים לעצמם אין שום עול מלכות עליהם אדם לומד תורה פורקים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ אדם לומד תורה אין שליטה עליו תמה אני שגוזרים מיתה בחיים לעצמם למה עול מלכות עליהם אחרי שעה אומר קסטינר קום תשרוף אותי אתה יכול לשרוף אותי עליתי לשמים שאלתי אם רוצים שאני אשרף אמרו כן אמר אני לא מוכן לא מסוגל לשרוף אדם כמוך אמר תשמע הוא אומר עלי נגזר כבר להישרף אם אתה לא תשרוף אותי אז יש הרבה נחשים והרבה נמרים והרבה זאבים והרבה אריות והרבה דובים ונחשים ועקרבים אלא אז הוא אמר ואם אני אשרוף אותך מה יהיה דיני דיני שאחרי זה אחרי זה אתה תראה מה שיהיה איתך יהיה לך סוף רע ומר אמר אם ככה אני לא מוכן לשרוף אותך אמר אתה אני מצווה עליך לשרוף אותי מצווה עליך אז הוא אמר אז אם ככה אני רוצה לקפוץ לאש יחד איתך בזמן שתבטיח לי שאני נכנס למחיצה שלך אמר בסדר אני מבטיח לך ואז הוא קפץ לתוך האש ושמעו איך שהוא צועק הגוי הזה הקסטינר באשר תמותי אמות ושם אקבר איפה שתחיה אחיה אני יחיה אני אלך איתך למחיצה שלך יצתה בת קול ואמרה ר' חנינא בן תרדיון וקסטינרו מזומנים לחיי העולם הבא אז מובא כאן בשיח שרפי קודש חלק ב' שהרבי אחרי שהרבי כבר קירב את כל האפיקורסים הכי גדולים בעולם שהיה להם חרב זהב מהקיסר היה להם חרב זהב מהקיסר אז האפיקורסים אמרו חבל שאין את הקיסר הקודם הקיסר הקודם היה עושה אותך היה עושה אותך לקיסר אם היה פה הקיסר הקודם הוא אומר הוא לא חיפש כבוד הוא חיפש באמת את טובת המדינה טובת הוא היה שם אותך לקיסר אנחנו הולכים עכשיו לכתוב מי אתה אחרי שהם ראו מי זה הרבי הרבי עשה כאלה חשבונות תוך כמה שניות הרבי היה עושה חשבונות ששום כומר והמחשב הכי גדול לא יכול להדביק את המהירות של החישוב של הרבי הרבי היה עובד יותר מאשר מהירות האור המוח של הרבי אז אז אז אז והם היו חכמים אדירים וידעו את כל החשבונות ואת הכל כל מה שידעו בימים ההם והרבי היה מדביק אותם בכל דבר והיה מכניס אותם לכאלה חשבונות שהם לא ידעו איך איך להיכנס ולצאת מזה וראו את החוכמה האדירה של רבנו אמרו אם היה פה הקיסר הקודם הוא היה מוריד את הכתר שלו ושם עליכם הקיסר הראשון היה חכם והשני והשני זה השני זה של היום הוא טיפש גדול והיה להם שרביט זהב מהקיסר אז הם כתבו מכתב לקיסר הם היו מוכרים על ידי הקיסר הם היו ממונים על העיר אומן כי הם לא נתנו לשום צדיק להיכנס שם רצה רצה הריז'ינר להיכנס לשם רצה רצה ר' ברוך ממזעבוז' ר' לוי יצחק מברדיצ'וב להיכנס אז שהם נכנסו אמר אסור להסתכל בפני אדם רשע סיבב סיבב את הפנים שלו אז אמר הרבי להפך הרבי דיבר איתם וקירב אותם והתחיל להתפלפל איתם וסיבב אותם ראו שהם לא יודעים כלום והם לא מבינים מעצמם לא יודעים מהחיים שלהם לא יודעים איפה ההתחלה ואיפה סוף וככה סיבב אותם שהם ראו שהם לא לא מצאו ידיים ורגליים אז הם כתבו לקיסר שגילו את האדם הכי חכם בעולם אין כזה חכם בעולם אז הקיסר שלח מכתב שהוא רוצה שהרבי יבוא אליו המכתב הגיע מיד אחרי הסתלקות הרבי אם המכתב היה מגיע לרבי הרבי היה נהיה היועץ הראשי של הקיסר והיו נותנים את ארץ ישראל ליהודים יכלו הרוסים יכלו ביום אחד לכבוש כאן את הארץ וכמו שהיה בימי בימי האר"י הקדוש אז אומרים שזה היה שזה היה אז מביא עמק המלך שבזמן האר"י היה דון יוסף הנשיא והוא בנה את העיר טבריה הוא הוא היה הדוכס מנסריס מנקסיס היה היה הוא קיבל הוא קיבל אי שלם והוא קיבל רישיון מהסולטן לבנות את העיר טבריה ובדיוק אז האר"י האר"י הגיע לטבריה האר"י הגיע בדיוק אז הוא הגיע לצפת לטבריה אז אז אומר עמק המלך זה היה הכוח של האר"י שאיך שהאר"י הגיע לארץ ישראל אז קיבלו רשות מהסולטן לבנות את ארץ ישראל בשביל היהודים ועמדו אוניות עמדו אוניות בכל איטליה בכל ערי הנמל באלקונה אוניות להסיע יהודים הוא כבר קיבל להקים פה מדינה הוא כבר קיבל בזמן שהיה פה האר"י הוא קיבל זכות מהסולטן להקים פה מדינה ליהודים ועמדו אוניות ולא ואנשים עשירים לא היו מעוניינים לבוא ואנשים עניים לא היה להם כסף לנסוע מהכפרים עד האוניות אז יש מכתבים שכותבים אנשים מהכפרים כותבים למילאנו מהכפרים מסביב לאלקונה שהם צריכים מאה ק"מ אין אין להם כסף לעגלות שישלחו להם כסף כי שם כבר מחלקים אוניות בחינם אבל דון יוסף לא השכיל לשלוח עוד עגלות לכפרים ליהודים המסכנים שכן רצו לעלות על כל פנים כל זה מביא עמק המלך שבזמן האר"י הקדוש אז אז רצו לתת את ארץ ישראל ליהודים רק החמצנו את ההזדמנות הזאת וכל זה כיון שלא היה אהבת חברים ר' נתן מביא את זה בהלכות דם הלכה א' הוא אומר שיש רגעים שממש הגאולה כבר הייתה מוכנה כי דבר ראשון האר"י אמר האר"י היה יוצא עם עם החסידים לקבלת שבת בשדה שרו לכה דודי בשדה שלמה אלקבץ חיבר את זה אז אמרו לכו נרננה אולי שלמה אלקבץ היה נפטר אחרי האר"י אני חושב השאלה אם כבר היה אם כבר היה את הלכה דודי אז על כל פנים אמרו אמרו קבלת שבת בשדה לכו נרננה את המזמורים אולי גם לכה דודי ויום אחד אומר האר"י עכשיו עולים לירושלים היה שעה לפני השקיעה אז הם פחדו בלי רשות מן האשה הם פחדו אז הם רצו רשות מהאשה אז האר"י אומר אם יש לכם כאלה מוחין אז כבר הפסדתם את הכל אם המוחין שלכם עסוקים בכאלה דברים אתם לא יכולים אז אז הפסדתם את הגאולה אומר זה היה רגע של גאולה כי כי כתוב בחתם סופר שהגאולה מוכנה בכל יום בכל רגע מפספסים בשביל שטויות בשביל דברים קטנים בשביל איזה דבר קטן אז מפסידים את הגאולה אדם פתאום יכול להביא את הגאולה יכול להביא מוחין אחרי חודש חודשיים האר"י אמר יש יש עוד הזדמנות אחרונה אני עכשיו שוכר חצר גדולה חצר הם היו נגיד 20 תלמידים 30 עם 20 חדרים 20 דירות חצר ענקית סוגרים את החצר אף אחד לא יוצא החוצה מהחצר הזאת אני אדאג שיביאו אוכל ואף אחד לא יוצא מהחצר הזאת לא הוא לא, הנשים יכולות ללכת לקניות אבל לא לא הגברים הגברים צריכים להיות לשבת ללמוד לא לצאת מהחצר כל זה מביא ר' נתן בהלכות דם הלכה א' ר' נתן מביא את זה הוא אומר שדבר ראשון זה זה האחדות הוא אומר שבזמן שיש אחדות אז אפשר להביא את הגאולה אם יש אחדות הרבי אומר (אידיש) אם תחזיקו את עצמכם ביחד אפשר (אידיש) הרבי אומר שכל שכל התיקון של הגאולה תלוי בזה שאנשים שמאמינים ברבנו הם מחזיקים את עצמם ביחד הם עוזרים אחד לשני הרבי אומר שאתם רוצים להמשיך אותי אז אומר ר' נתן שעכשיו הגאולה תלויה רק באחדות אומר והיה ריב על ידי נשותיהם ועיכבו פעם שנייה את הגאולה שעכשיו כל העניין של רבנו זה האחדות והאחדות ולוותר אחד לשני ואפילו שאדם רואה שרודפים אותו ככה מתקנים את החטא של יוסף הצדיק האחים מכרו את יוסף הצדיק אפילו שהאחים היו היו צודקים כי יוסף רדף אותם אבל לא היו צריכים למכור אותו זה שני דברים אז לכן הם לא יכולים להגיד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד את את היחודא של ברוך שם רק יכול להגיד יעקב אבינו שלבן רימה אותו מיליון פעם כתוב במדרש תנחומא שלבן רימה אותו עשר מונים אז עשר מונים זה זה מנה זה מאה אז מאה כפול מאה כפול מאה אז אומר אומר ר' חייא מאה כפול מאה כפול מאה הוא רימה אותו מיליון פעם יוצא 3 דקות כל 3 דקות במשך במשך 6 שנים שכל 3 דקות הוא החליף לו את הסימנים כי המדרש אומר שהוא איך שהוא אמר את הסימן הוא כבר ראה בעוברים בעוברים הוא כבר ראה שהסימן הזה כבר כבר בעוברים אז הוא מיד בא אליו לא לא אני רוצה סימן אחר איך שאתה רוצה תרמה אותי תרמה אותי ככה תרמה אותי ככה תרמה אותי ככה אז רק יעקב שיכל לעמוד בכל הרמאויות של לבן אז אז הוא יכול להגיד את הברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כיון שהוא יודע שכל הרמאויות זה גם כן באים מה' אז להגיד ברוך שם כבוד מלכותו יכול לדעת רק זה שמרמים אותו מסדרים אותו מדברים עליו והוא והוא אומר זה זה בסך הכל זה אנשים זה שליחות מה' לזכך אותי אבל האחים של יוסף שלא עמדו לא עמדו בניסיון וחשבו שמותר להם למכור את יוסף אז הם לא יכולים להגיד את הברוך שם הם רק יכולים להגיד את השמע ישראל ה' אחד את הברוך שם רק יכול להגיד להגיד יעקב אבינו כי כי להגיד את היחוד של ברוך שם זה רק יכול מי שרודפים אותו ועושים עליו עלילות ודוחים אותו והוא אומר זה זה זה חלק מהזיכוך שלי מה יש לי מספיק עבירות יש לי מספיק מספיק חטאים אז מה מה יש אם מישהו אז היו צדיקים שהיו שולחים עוד מתנות לאנשים שהיו מקנטרים אותם מעליבים אותם שולחים לו מתנות אז הרבי אומר לפני שהרבי נסע לאומן הרבי אומר שאם תהיו ביחד אז הרבי אמר אם תהיו ביחד הרבי אומר כתוב הרבי הניח ידו על המזוזה בשעה שנסעו בשעה שיצאו מאומן אז דבר ראשון העיר העיר נשרפה אז הרבי אומר אם העיר נשרפה איך אני עוזב אותם כתוב החפץ חיים העיר נשרפה בראדין אז הוא פתח קופת חולים הוא פתח גמ"ח והוא פתח תמחוי העיר נשרפת אז תקים ועדות ועדות הצלה תקים בתי תמחוי אנשים אין להם איפה לאכול תשלח מכתבים תהיה בראש ארגון החסד מה אתה נוסע מן העיר הרבי אומר היות וגם ביתי נשרף אז אני יכול לנסוע אם ביתי לא היה נשרף הייתי באמת חייב להישאר רואים את העדינות של הרבי מה נקרא אהבת חברים הרבי אומר היות וכל העיר נשרפה הייתי צריך להישאר עם כולם בעצם מה מה אני בורח מותר לך לברוח שכל הבתים נשרפים אז אדרבה החפץ חיים כתוב שכל ראדין נשרפה אז היה הכל בעץ היה נופל איזה נר או התנור היה פתאום נדלק פתאום האש הייתה פתאום עולה מהתנור היה תנורים בתוך כל בית היה הכל אש לא לא עושים על גז לא עושים על פתיליות אז אז כל שני וחמישי ערים שלמות היו נשרפות ערים שלמות היו מקומות שבתי הגויים היו נשרפים מגיעים לבתי היהודים האש הייתה נעצרת היו ממש רואים את ההשגחה אז אחרי זה הגויים היו אומרים שהיהודים עשו את השרפה - אז הייתה עלילה אחרת על כל פנים על כל פנים היו רואים ניסים ונפלאות ערים שלמות היו נשרפות נכחדות הרבי אומר זה יותר טוב מהעיפוש כי אז לא היו מוציאים את הזבל מן הערים אז יותר טוב יותר טוב אחרת היו מתים במגפות ככה נשארו בלי הבתים אבל ככה היו מתים במגפות אז הרבי אומר אם כל העיר נשרפה אז היה היה מן היושר שאני אשאר עם כולם ולהיפך אני יעזור להם ואקים ועדות ואני אקים גופים של חסד ועזרה אבל היות וגם ביתי נשרף אז אני אז אני יכול אני יכול כבר לצאת מן העיר אם אם ביתי נשרף אז אני יכול לצאת מן העיר גם ביתי נשרף כי כי אסור שיכנס לאדם שום טיפת עצבות אומר אומר אם ביתי נשרף אני יכול להיכנס לאיזה טיפת עצבות וטיפת צער ואסור אפילו הרהור של עצבות אדם מה שעובר עליו אסור שיהיה לו הרהור של עצבות אז כיון שאני אני צריך אני צריך לברוח מהרהור של עצבות אז זה הסיבה שאני למעשה עוזב את העיר שלא יהיה לי רגע אחד של איזה צער שהבית שלי נשרף וכל הרכוש שלי נשרף אז אז הרבי אומר כדי שלא יהיה לי הרהור הרהור אחד של עצבות ובאמת אדם צריך להיות כל כל שניה בשמחה אדירה אז והם שרויים בצער ואני יהיה בשמחה יחד איתם זה לא מתאים אז זה הצדקה שאני יכול לעזוב את העיר הרבי מתרץ בכלל איך הוא עוזב את העיר בשעה שכולם שכולם בעצבות וכולם בוכים על הבתים שלהם אז אני אני מותר לי לעזוב אותם אלא אני צריך לקבל בשמחה את השרפה של הבית שלי ואני ואסור שאני אהיה בשמחה שהם כולם בעצבות ואני לא רוצה -- של עצבות עכשיו בזה אנחנו מסיימים אז קודם שיצא מברסלב לאומן להסתלק כשהרבי יצא מפתח הבית היה בבית אחר של מישהו אחר לפני שהוא יצא מהפתח הרבי השאיר לנו צוואה זה הצוואה שהרבי משאיר לנו זה בסעיף ג' הרבי אמר תראו אני הולך עכשיו להסתלק מן העולם אני יוצא מן העולם אז לפני שהרבי הלך לעלות על העגלה שהיה בפתח הדירה שהוא היה שם הוא הניח ידו על המזוזה ואמר מה שאני מבקש מכם וזה מזה ר' נתן למד את כל העניין של אומן למעשה מזה ר' נתן למד מה הרבי מדבר כאן על מה הרבי מדבר זה הרבי מדבר זה למעשה הצוואה שעל זה מונח ור' אהרן הוא לא לא שמע את זה לא ראה את זה לא לא קלט את זה אחרי זה הוא התחרט אחרי זה אחרי פטירת ר' נתן הוא התחרט על הכל הניח ידו על המזוזה ואמר מה שאני מבקש מכם זה להתקבץ ביחד להתפלל ביחד הרבי עכשיו נמצא בקלויז הרבי נמצא איפה שהציבור כל זה מסביר בפרפראות אז הרבי אומר מה שאני מבקש מכם רק דבר אחד להתפלל בקיבוץ הכי גדול מה שאני מבקש מכם זה להתפלל ביחד ולהתקבץ ביחד וכל אחד יראה לדחוק את עצמו בתוך בתוך הציבור בתוך הקיבוץ ולחשוב באמת אני אני הכי פחות מכולם יש לי זכות להיכלל ואם ככה תתפללו ביחד תיכללו ביחד תתפללו בכוונה אולי אומר אולי אני לא יכול להבטיח לכם אולי אנחנו יודעים שהאולי הזה זה באמת אולי על ידי זה תמשיכו אותי אלכם ובאמת נמשיך את הרבי ואז יבוא מלך המשיח תהיה הגאולה השלמה יבנה בית המקדש כהרף עין אמן.