תמלול מקורי — שיעור 8

אין דבר כזה אמר ר' יוסי - האדם הזה הוא זכאי, הוא צדיק גמור. תראה איזה נס יהיה לו. החיה תעמוד לידו תלקק אותו לא תעשה לו שום דבר, אמר ר' יוסי - זכאי ההוא בר נש, שקוב"ה ירחיש ליה ניסא. תראה איזה נס יהיה גדול יהיה כאן, אין דבר. החיה הזו לא תזיק לו לא תאכל אותו לא תישך אותו אפילו. וככה שר' יוסי מחזק את ר' חייא. עוד מעט תראה איזה נס יהיה פה, פתאום הם רואים איך שיורד נחש מהעץ, והנחש הזה מתנפל על התיפסא הזה, ובולע אותו, הורג אותו. והנחש לא נוגע בבנאדם הזה שישן, הולך לדרכו והאדם הזה נשאר שלם, יושן, נם את שנתו בשלוה, בנחת, בלב המדבר. כתוב ב"חובות הלבבות" כתוב. שפגשו חסיד אחד. שער הפרישות שער האהבה. "חובות הלבבות", שהיה חסיד אחד. שפגשו אותו בלב המדבר. והוא לא עשה שום גדר, שום אבנים, שום דבר. אז שאל אותו - איך אתה יושן ככה סתם על החול? לפחות קח קצת אבנים תעשה איזה הגנה. הוא אמר, אני מתבייש מהקב"ה, אני מתבייש מהקב"ה, שהשם שומר עלי. לא צריך שום אבן לשים מסביבי, אז אמר ר' יוסי - הנה, אמרתי לך תראה איזה נס ראינו כאן אותו האדם התעורר. ומיד באו הביאו לו אוכל. האכילו אותו. ואחרי שהאכילו אותו ישבו, ישבו סיפור לו את הנס, יש ה'. ואומר הזוהר "בטח בה' ועשה טוב", כל פעם שאדם נותן צדקה, הוא אומר, הוא פתח את הצינורות של העץ החיים, והוא המשיך שפע לכל עם ישראל, כל צדקה ממשיכים שפע לכל עם ישראל והוא מוציא את עם ישראל מאילן המוות, ומעביר אותם לאילן החיים. את כל עם ישראל ככה הוא. ומזכה את כל עמ"י בעץ החיים. אפשר לראות כאן את הגמרות שפתחנו כאן מהחיד"א . אז החיד"א כאן מביא. כאן מביא לנו החיד"א. הוא אומר שארבע מסכתות, ולמעשה זה גם מסכת חמישית. אבל ארבע מסכתות מסיימות באותו, מסיימות באותו, באותו, באותה מימרה בדיוק. מסכת ברכות מסיימת, אמר, אמר ר' אלעזר בן חנינא - תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך. אל תקרי בניך אלא בוניך. "שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול". יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך" למען אחי ורע אדברה נא שלום בך למען בית ה' אבקשה טוב לך". "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום". אחרי זה מסכת יבמות ג"כ מסיימת באותו עניין. נביא את זה כאן ביבמות אמר ר' אלעזר - כל זה, מה שאמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא ת"ח מרבים שלום בעולם, וכל בניך לימודי ה'. פה זה קצת מקוצר. מסכת כריתות גם כן מסיים אותו הדבר. אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך. אל תקרי בניך אלא בוניך. אחרי זה אנחנו ממשיכים למס' נזיר, ג"כ מסיימת באותו ענין. אמר ר' אלעזר בן חנינא - תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך. אז זה, זה ארבע מסכתות מסיימות בדיוק באותה מימרה של אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא. והש"ס מסיים, זה כבר מסכת החמישית לא מבין. הש"ס מסיים אמר רבי יהושע בן לוי זה הסיום של הש"ס, מסכת עוקצין: עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות. שלש מאות ועשר. י"ש. י"ש מי שמאמין שבכל יהודי יש. בכל יהודי יש ניצוץ. ואוצרותיהם אמלא. אמר ר' יהושע בן חלפתא: לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום, שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. אז אומר, אז אומר החיד"א הקדוש, שכל לימוד הש"ס זה בשביל השלום, זה שמביא רבנו, שהצדיק האמת הוא לא יכשל אף פעם לדבר על מישהו הוא יש לו את ההבל פה שאין בו חטא. והוא, זה הסעיף הראשון בסעיף הראשון של ההלכה הראשונה. שהצדיק האמת יש לו את ההבל פה שאין בו חטא. הוא רק דן את כולם לכף זכות, הוא לעולם לא מדבר על אף אדם, בין הכי צדיק בין הכי רשע, ולא יגיד, כמו הצדיק הזה לא מתאים מה שהוא עשה. זה החטא של מרים ואהרן. למשה לא מתאים ככה להתנהג ולא לדבר על הכי רשע גם כן לא. לא צריך על הכי צדיק ולא לדבר על הכי רשע. אז מי שמקיים את הדבר הזה, הוא לא מדבר לא על הכי צדיק ולא על הכי רשע אז אומר, אומר ר' נתן הוא זוכה להבל פה שאין בו חטא. והוא משפיע על ההבל פה שאין בו חטא לכל התינוקות, לכל התינוקות שבעולם. כמו שאמרנו שהתינוקות מוציאים את ההבל פה שאין בו חטא. לא רוצה שתשפיע על ההבל פה שאין בו חטא אז אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא ת"ח מרבים שלום בעולם, כאן בסוף מסכת נזיר הוא מביא את זה. מראית עין. אז אומר, אז ארבע מסכתות מסיימות באותו מימרה של אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך. אל תקרי בניך אלא בוניך. בוניך. אז הוא אומר ובניך זה בדיוק הראשי תיבות - ברכות, נזיר, יבמות, כריתות, אנחנו רואים כאן - בניך זה בדיוק ראשי תיבות של ארבע מסכתות האלה, שזה ארבע מסכתות האלה. ברכות, נזיר, יבמות, כריתות. וגם בניך זה 82 נ + כ זה 80 ועוד ב', גימ' חסיד, חסיד זה גימ' 82. ס"י זה 70 ועוד ח"ד זה 12. אז הוא אומר, אז מי שזוכה, הוא אומר, שכל לימוד התורה שלו, זה רק כדי להשכין שלום, זה רק כדי לאחד את כל עם ישראל, ולא בא בזה שום פגם, אז רק זה נקרא לימוד תורה, שהוא לומד לשמה כי הרבי אומר, בדר"כ אדם לומד 8 שעות, אחרי זה הוא מדבר לשון הרע 8 שעות מה יעשה? כבר התעייף, יש לו לדבר על זה ועל זה ועל זה. והרבי אומר, אז ככה הגמרא בורחת לו, אבל אם הוא היה, אז יוצא שהאדם לומד 16 שעות. כי 8 שעות הוא לומד גמרא 8 שעות הוא מדבר לשוה"ר: על פוליטיקות, על זה ועל זה. מי כן צודק, מי לא צודק? מי כן יביא את הגאולה, מי לא יביא את הגאולה, את הגאולה אתה צריך להביא. רק אתה, אתה צריך להביא את הגאולה, בזה שאתה לא תדבר על שום יהודי. תוציא הבל פה שאין בו חטא. תהיה בשיא השפלות, תעשה שעה התבודדות, כמו שהרבי אומר. שעה התבודדות, בשפלות, הרבי אומר ברגע שאדם עושה שעה התבודדות אז הוא מבטל את כל הגזרות מעמ"י. שעה התבודדות שאתה רק מבקש מה', להשתטח עצמו לפניו להשתטח על הרצפה, ולבכות לפני ה' שירחם עליו ויקרבהו לעבודתו, אני רוצה להיות יהודי, אני עוד לא יהודי. כשאתה בא להתבודדות, צריך לדעת איך זוכים להיות יהודי? אני עוד לא יהודי. אני פותח את העיניים, אז אני לא יהודי, דיברתי על מישהו, אז אני עוד לא יהודי. הרבי עד היום האחרון שלו - איך זוכים להיות יהודי? רבונו של עולם, מתי אני אזכה להיות יהודי? זה נקרא התבודדות אני עוד לא יהודי. כולם יהודים חוץ ממני. אז איך אני אהיה יהודי? כל ליקוטי... תפילין, הלכה ה' זה איך להיות לזכות להיות יהודי. והרבי ב"חיי מוהר"ן", ב"שבחי הר"ן" איך זוכים להיות יהודי? בכזה תמימות הרבי אמר את זה, כמו אדם שבכלל לא ידע מה זה יהדות עוד, הוא רק רואה, איזה אנשים מיוחדים כל יהודי יודע שיש איזה מושג כזה של יהודי. המתנה, נתנו תורה בהר סיני, כולם יודעים את זה. אבל איפה מוצאים את היהודי הזה? כולם מחפשים איך מוצאים את היהודי הזה? היהודי הזה צבוע, זה גנב, אז כולם צועקים איפה היהודי? וגם אני צריך לחפש את היהודי הזה, אצלי. מתי אני אזכה להיות יהודי, וצריכים לנצח את הקב"ה לנצח אותו! אני רוצה להיות יהודי, לא להסתכל להתחיל אני רוצה לנצח אותו. רבש"ע אני רוצה להיות יהודי לנצח את ה' יתברך. וה' רואה יהודי צועק: אני רוצה להיות יהודי, הוא מתחיל לשמוח שאנחנו מניחים לה' יתברך שרוצה עכשיו לגזור גזירות בעולם נעשה כזה התבודדות, אז לא יהיה שום גזר דין בעולם לא יהיו שום מחבלים בעולם המחבלים יעשו תשובה, הם ירצו גם הם להיות יהודים גם הם מחפשים את היהודי, הוא אומר: זה לא יהודי. מה זה יהודי? אותם צריכים להרוג, זה לא יהודים בכלל אם היו רואים יהודי אחד אז הם מאמינים בה' אז היו מקבלים על המקום, מקבלים על המקום. אז כל מה שהאדם לומד, זה אומר כאן החיד"א שלכן הארבע מסכתות האלו מסיימות במאמר ת"ח מרבים שלום בעולם... לימודי ה' אל תקרי בניך אלא בוניך. בעוקצין זה סוף הש"ס אז הוא מסיים שה' רוצה להנחיל 310 עולמות זה לכל מי שמקבל את הבזיונות, הרבי אומר, באהבה תפילין ה"ד אומר שמזה שמבזין את הבנאדם מזה בונים לו בית. כי בית בונה לך ה' כמה שיש לאדם יותר בזיונות ככה בונים לו בית יותר יפה, יותר גדול. בסוף הש"ס מסיים - "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום". ומסיים החיד"א ואומר: הוא אומר גם כן שהראשי תיבות של כל המסכתות, הראשי תיבות של כל המסכתות צריכים לעשות את החשבון זה יוצא אצילות, בריאה, עשיה, יצירה. הארבע האלה דוקא. אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, הוא אומר שכל השלום זה לעשות שלום ב אצילות, בריאה, עשיה, יצירה. זה השלום, לעשות שלום בעולמות בין המלאכים בין השרפים. מילא השלום ישלוט גם כן על העולם שלנו. הוא אומר ורק מי שלומד עם הכוונה הזאת, הוא אומר מה שהארבע מסכתות האלה מסיימות מי שלומד עם הכוונה הזאת, רק הוא, זה נקרא תורה לשמה, ורק הוא נקרא תלמיד חכם. שהוא לומד את התורה רק בשביל שלום איך לאהוב כל יהודי והוא יודע שהוא עוד לא יהודי בכלל . אז זה נקרא שהוא לומד תורה לשמה. וזה הת"ח ומי שלא לומד עם הכוונה הזאת, ח"ו, אז ה' ירחם מה שהוא כותב עליו. כולנו בע"ה נזכה ללמוד עם הכוונה הזאת, להתבודד כל יום שעה, ולזכות להביא באמת את הגאולה השלימה, בב"א! ע"כ שיעור י"ד אייר תשנ"ה יום שני ט"ו אייר תשנ"ה יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא מעורר השחר לא יאחר זמן תפילה... מתפללין שיויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים, אשר הולכים לפני האלוקים.. ותנועותיו ועסקיו, והוא לבדו בביתו, בישיבתו ובתנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול. יחשוב שהוא עומד, לפני מלך גדול יחשוב שהוא עומד תמיד לפני מלך גדול. מלך מלכי המלכים עומד לפניו. לפני מלך מלכי המלכים. הוא לא יכול לדבר, הוא לא להרחיב את הפה שלו, לא לפתוח את הפה, לא לפהק, לא להשתעל כמו שאתה עומד לפני מלך. צריכים לשמור לפני מלך לא משתעלים, לא מגהקים לא מפהקים, לא כל הרגשה שאדם מרגיש הוא צריך לבטא אותה, לא להרחיב את הפה כרצונו, הוא לא יכול להרחיב את הפה כרצונו ולא להשתעל כרצונו, ולא לגהק כרצונו, לא לפהק כרצונו. והוא עם אנשי ביתו וקרוביו. כדבורו במושב המלך כל שכן ישים האדם אל ליבו, שהמלך הגדול הקב"ה אשר מלוא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו, כ"ש אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו" אם אדם הוא אין, הוא לא, אז אני מוכן להתראות לפניו מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד הש"י ובושתו ממנו תמיד, ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו. העיקר זה הבושה הרבי אמר לר' נתן. פאר דער אייבערשטער כל העבודה של הבנאדם זה לקבל את מידת הבושה. מי שאין לו בושה. זה סימן שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני, אם אדם הוא בןו אחרי בן מאלו שעמדו על הר סיני אז הוא חייב שיהיה לו בושה. ולא יתבייש מבני אדם המלעיגים עליו בעבודת הש"י. אז כל העבודה של האדם זה רק הבושה. "ותהיה יראתו על פניכם" זה הבושה מתן תורה זה היה בקולות וברקים בשביל לקבל בושה, בהצנע לכת ובשכבו על משכבו לפני מי הוא שוכב. כשיעור משנתו, יקום בזריזות לעבודת בוראו יתברך ויתעלה. ילמד בזריזות, לקום, לרוץ למקוה, לישיבה, המשכים להתחנן לפני בוראו, צריך לכוון לשעות שמשתנות המשמרות, כל מי שקם לפני בוראו צריך לכוון לשעות שמשתנות המשמרות, ולקום חצות, שאז הכי חשוב לכל המאוחר באשמורת השלישית תחילת האשמורת השלישית שאז מתחילים המלאכים לשיר כבר שירי הודיה לה' שהן בשליש הלילה ולסוף שני שלישי הלילה ולסוף הלילה של השירים של המלאכים. מי שמשתתפת בשירים. שירת הבוקר ושירת התפילה, מנגן את התפילה, אז הוא זוכה שהמלאכים משתתפים איתו והוא משתתף איתם, ואז הם עושים לו את כל רצונו. הם כ"כ שמחים שהוא שר איתם, שהם עושים לו את כל רצונו. שהתפילה שיתפלל באותן השעות על חורבן הגלות, רצויה. "שיר השירים אשר לשלמה, ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין" אז כל מה ששלמה זכה לכל המדרגות שלו, הוא זכה לבנות את ביהמ"ק, זה הכל היה ע"י השירים, אומר זוהר חדש: הכל זה היה ע"י השירים אליהו בא ומגלה לנו מה פירוש שיר השירים, אז אליהו בא בשעות ברשות עליון לגלות לרשב"י את הסוד של שיר השירים וכאן הוא מפרש את כל שיר השירים. זה הכל מפי אליהו זכור לטוב. את כל חלק מהסודות שידע שלמה המלך שמהסודות האלה, שהתגלה לו שיה"ש מהסודות האלה אפשר לבנות את ביהמ"ק. שמי שיזכה לשיר את שיר השירים עם כל מה שכתוב כאן בזוהר חדש, אז יכול שיהיה לו זכות לראות את ביהמ"ק. אז אליהו הנביא בא וגילה את כל הסודות. שיר השירים זה שבח השבחים למלך שהשלום שלו, שע"י השירים ממתיקים את כל הדינים שבעולם, כל מיני כעס בעולם. שהוא מינה עולים לעולם הבינה, שהוא מקור שמחה. ששם בבינה אין שום כעס, ואין שום דין. מי שעולה לשפת הבינה , אז עולה למקום שאין כעס ואין דין, שהוא הבינה, והוא כולו שמחה שם. ברגע שהאדם עלה לספירת הבינה, אז הוא יכול להביא את הגאולה . אין לו טיפת עצבות, אין לו טיפת מרה שחורה. הוא רק שירה וזמרה, והוא משמח את הכל והוא רק משמח כל אחד, שזה הוא שולח שמחה וחדוה לכל המדרגות שזה שעלה לספירת הבינה הוא שולח שמחה וחדוה לכל המדרגות, ומהשמחה הזאת הוא יכול לבנות את ביהמ"ק. וכמו שצריכים התעוררות השמחה צריכים לעורר מהעולם הזה למעלה, כי השמחה נשפעת מלמעלה, עוז וחדוה במקומו למעלה יש רק שמחה. במסתרים תבכה נפשי ויש גירסה אחת - חדריה בריי. על כל פנים מלמעלה עוז וחדוה במקומו, נשפעת רק השמחה מלמעלה שהיא המלכות אל העולם העליון שהוא הבינה אבל אי אפשר להגיע לשמחה לקבל את השמחה שלמעלה, , בעולמות עליונים, רק אם אדם מעורר אותה מלמטה, רק אם אדם שר ומזמר פה למטה, כשאין לו חשק, כשהוא לא רוצה, אבל הוא שר, אם כולם שרים גם הוא שר, אז כשהוא שר יחד עם כולם, העולמות עומדים באופן אחד, וההתעוררות אינה עולה, אלא מלמטה למעלה. והאדם צריך שיהיה לו כאלה שירים, שהוא יוכל לעלות עד לעולם השמחה, זה עולם הבינה עוז וחדוה במקומו. ששם שורש השמחה שורש הניגון והוא יעלה עם השמחה לכזה עולם, שיהיה לו שמחה מתמדת בלי הפסק. "שיר השירים אשר לשלמה" אז כל העולמות רועדים מהשירה. כשאדם מתחיל לשיר אז כל העולמות מתחילות לרעוד יוצאת זיעה מכל העולמות, ומתגלה השם הקדוש של י"ב אותיות ע"י השירה וזה שכתוב אצל שלמה המלך - ויהי שירו חמישה ואלף כלומר אלף הוא כבר עלה לסוד החכמה. לא רק שהוא זכה לעלות לסוד הבינה, הוא גם מעלה לסוד החכמה, כ"ש אם אין, "אם אין אתה אאלפך חכמה" כ"ש והלב הוא החכמה אז אאלפך החכמה זה האלף זה החכמה. אז ודאי ספירת אלף זה החכמה וחמישה יסוד - חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד. שהוא זכה להשפיע מהחכמה לכל חמשת הספירות שהם העיקריות. חסד, גבורה, נצח, הוד. מחר זה כבר, עוד מעט, היום אנחנו כבר ברוך ה' בגבורה שבהוד. שלושים יום שהם ארבעה שבועות ושני ימים לעומר. מחר אנחנו נהיה בתפארת שבהוד ואחרי זה כבר יהיה נצח שבהוד. יום חמישי כבר יהיה הוד שבהוד.ואז השלמנו את כל ימי הספירה. עכשיו אנחנו ממשיכים לספור, אבל את כל האורות כבר קבלנו ברגע שמגיעים להוד שבהוד כבר מקבלים את כל האורות מקבלים חכמה. לכם באמת השנה יוצא של"ג בעומר זה בפרשה ה33 פרשת בחוקותי בחמישה יסוד דילה אנחנו מקבלים מחכמה אז שלמה המלך עלה עד ספירת החכמה והמשיך משמה לחמישה חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ומי שזוכה להשפיע על הוד שבהוד, אז הוא תיקן את כל העולם יכול לבנות את ביהמ"ק. מי שיש בו דעת כאילו נבנה ביהמ"ק בימיו. ושתי ספירות יסוד ומלכות הם שני כוללים. אז זה ויהי שיר שלמה חמישה ואלף, שהשיר של שלמה שהוא חמישה ואלף שהוא עלה עד אלף עלה עד ספירת החכמה, לכן הוא זכה לבנות את ביהמ"ק, וזה שכתוב - "ומרכבות וכל כלי ברזל לא ישמע בבית". אז מי זה המרכבות,מרכבות והגרזן וכל כלי ברזל, זה כל הרוחות הרעות כל הרוחות הרעות שהיו בעולם, הם נקראים כלי ברזל, הם הם כלי המשחית, שמשחיתים את העולם, משחיתים את עם ישראל, אז שלמה המלך, עם השירים והניגונים שלו, אז הוא הצליח שאת כל המזיקים של המרכבות, הגרזן, כל כלי ברזל, כל המזיקים נבלעו בתהומא רבא. אבנים עלו לבד, עלו לבד ע"י השירים, הוא היה שר שירים והאבן היתה עולה מאליה, שר עוד שיר, היתה עוד אבן עולה מאליה, ולכן כתוב "בנה בניתי בית זבול לך" כמו שאצל לאה כ"ש "יזבלני אלוקים זבד טוב", שהוא בחי' זבולון לכן היא זכתה ללוי, שהוא סטרא דניגונא מצדא דלוי, והיא זכתה ליהודה, שהוא מלשון הודאה ושירה אז השלימה את כל דרגות השירה ע"י לוי ויהודה. אחרי לוי ויהודה היא זכתה ליששכר זה הלימוד תורה. ואז הסוף היה הבן האחרון היה, היא עלתה להיכל שנקרא זבול עלתה עד היכל שנקרא זבול, ששמה כל השבחים, כל השירים שאנחנו שרים ומנגנים, כולם עולים להיכל זבול, ושמה הם מסדרים אותם, שמה יש מלאכים שמסדרים את השירים לפי המחלקות שלהם, לפי ההתעוררות, לפי כמה לב היה בשיר? כל שיר שמים אותו בתא מיוחד, ושמה עומדים מלאכים בהיכל זבול ומסדרים את השירים כל אחד ואחד, איך הוא שר את השיר שלו עם כמה לב, עם כמה דמעות, עם כמה התעוררות, עם כמה שמחה, עם כמה התלהבות. ושלמה המלך שהוא זכה לשיר את שיר השירים, שהוא עלה עם שיר השירים עד היכל זבול, ששמה הביהמ"ק של מעלה. ואז הוא העלה את עם ישראל לדרגה שכולו אהבה, שכל עם ישראל עלה בלהט אהבת ה', שכל עמ"י נכנס לאוירה של שירה וזמרה ע"י שלמה המלך, אז כל הדינים בעולם התבטלו, מרכבות וכל הגרזן ובמרכבות וכל כלי ברזל. "ומרכבות והגרזן וכל כלי ברזל לא נשבר הבית בהבנותו". הוא זכה עם השירים להכניע את כל המלאכי חבלה שבעולם. וזה ויהי שירו חמישה ואלף. שהוא עלה עד ספירת החכמה שהיא בהיכל זבול. ולכן זה נקרא שיר השירים. למה זה שיר השירים? כי השיר זה כנגד ספירת החכמה. והשירים זה כנגד, חסד, גבורה ותפארת, נצח, הוד. שהוא הצליח לעלות לשיר לספירת החכמה, ולהמשיך שירים להמשיך הארה לכל הספירות חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד עד הוד שבהוד. זה ל"ג בעומר שאז זה תיקון העולם. אז מי שזוכה לתיקון האמיתי בל"ג בעומר, יכול כבר לקבל את התורה בשבועות. כי כל התיקון של כל השכינה וכל ביהמ"ק, הוא רק עולה מכל השבחים והשירים. אז רק ע"י שירים ושבחים, שיר ושירים, רק עי"ז זכה שלמה להוריד את ביהמ"ק של מעלה, ולהלביש אותו בביהמ"ק של מטה, וככה יהיה ג"כ משיח, שהוא כולו שירה וניגון. ושיהיה כולו שירה וניגון, אז הוא יוכל להוריד איתו את ביהמ"ק מלמעלה, מהיכל של זבול להוריד אותו למטה, זה שאנחנו קורים במשנה ברורה חלק ו', אנחנו קוראים שהיום הזה שני חמישי ושני, משנה ברורה חלק ו' כולנו צמים היום, אבל למה צמים? מה עשינו? כולנו לומדים תורה יום ולילה קמים חצות, מתפללים ותיקין, למה צריך לצום? מה עשינו לא טוב שנגזר עלינו לצום? אז אומר חלק ב' הלכות פסח אז אומר השו"ע שנוהגים, נוהגים יש נוהגים להתענות שני חמישי ושני אחר הפסח ואחר חג הסוכות. אנחנו מחכים שיעבור כל חודש ניסן וחודש תשרי ואז מתענים שני חמישי ושני שאפשר להתענות, ובאשכנז ובצפת נהגו להתענות, עושים תענית ציבור וקוראים "ויחל" אז אומר ה"באר היטב" שחוששים שמא מתוך משתה ושמחה באו לידי עבירה, כמו שאצל איוב אומר המשנה ברורה חוששים שמא מתוך משתה ושמחה באו לידי עבירה איוב הביא קרבנות כל פעם שהבנים עשו שמחה הביא קרבנות. שואל ר' נתן הרי זה ההיפך ממה שלמדנו, למדנו תורה כ"א שאי אפשר לשבור את עזות הגוף רק ע"י שמחה "חדות ה' היא מעוזכם" להיפך ע"י שמחה ניצולים מכל החטאים. שמחה זה שֶמחֹה תמחה, מוחים את העמלק מוחים את העבירות ע"י השמחה יוצאים מכל העבירות שבעולם. אז שואל - מה הפשט של הדברים האלה? אנחנו לא מבינים את הפשט נכון שם, בשו"ע. אז אומר ר' נתן - ושמחת יום טוב היא מצוה גדולה מאד העיקר זה השירה כמה שיותר נשיר וננגן אז ככה נקרב יותר את בנין ביהמ"ק אין שום אפשרות לקרב את בנין ביהמ"ק רק ע"י שירים וניגונים, כל הפעולות שעושים אז זה נקודות טובות, מה שיבנה את ביהמ"ק זה רק השירים והניגונים אז איך אפשר לומר, אז איך אפשר לומר ששמחת יום טוב היא מביאה לחטא, ח"ו? הרי זה מצוה דאורייתא "והיית אך שמח". אז מצוה דאורייתא תביא אותנו לחטא? מה, ה' נותן לנו מצוה שתביא אותנו לידי חטא? שמחת יום טוב היא מצוה גדולה מן התורה, והראיה מאיוב זה לא ראיה, איוב זה היה סעודות חול, זה סעודות רשות , לא סעודות של מצוה, אלא שמחת יום טוב היא מצוה גדולה מן התורה, צריך להיות קדושים, מה שמחים בשמחת תורה, שמחים בשמחת תורה, ילמד תורה, ילמד 24 שעות, רוקד 48 שעות. הרבי מסאטמאר רקד 48 שעות בלי הפסק, לא היה מפסיק שום משהו, עושה קידוש טועם משהו, והלאה רוקד ורוקד 48 שעות בלי הפסק. זה היה המנהג של הרבי מסאטמאר הקודם וככה היו הרבה צדיקים, עם הספר תורה 48 שעות. מי שרצה הלך הביתה, אכל, שתה, הצטרף, אבל הוא היה רוקד הוא לא החזיק אף אחד. אפשר ללכת הביתה לעשות קידוש לא צריכים. זה בא זה הולך. והוא רוקד 48 שעות עם הספר בלי הפסק בלי לישון בלי כלום. אז עושים קידוש טועמים משהו, רוקדים הלאה. אז אחרי שמחת תורה צריכים לצום? אחרי כזה שמחה עצומה? אין שמחה יותר גדולה משמחת תורה. שמחת יום טוב היא מצוה גדולה מן התורה וישראל קדושים שמחים אז בה' יתברך ובתורתו הקדושה שעשה עמנו ניסים ונפלאות. שמחים על הניסים רוצים שיהיה עוד ניסים, שיהיה עוד ניסים, אדם, אין לו חתיכת לחם הוא צריך ניסים, מי שיש לו אוכל בשפע הוא כבר לא צריך ניסים ב"ה. הוא יכול לחיות בלי ניסים, אנחנו היהודים צריכים ניסים. לפעמים אין חתיכת לחם בבית. ניסים ונפלאות הוציאנו ממצרים ונתן לנו את התורה וקרבנו לשמו הגדול "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו" איזה שמחה זאת? בחרתנו מכל העמים אי אפשר לבטא את השמחה, כמה שנרקוד זה לא מספיק בכלל, אז להגיד שע"י השמחה באנו לחטא? ח"ו לא שייך לחשוב מחשבה זאת שבאנו לידי חטא ע"י השמחה. ואומר ר' נתן - זה בדיוק הפוך. אנחנו עכשיו צמים שמא לא רקדנו מספיק על זה צמים עכשיו.. "שמחנו כימות עיניתנו" אנחנו צמים שלא רקדנו מספיק שמא פגמנו בשמחת יום טוב לא אומרים שמא פגמנו ע"י שמחת יום טוב שמא פגמנו בעצם השמחה ממילא גם נפלנו לחטא?כי אם היינו שמחים כמו שצריך, לא היינו נכשלים בחטאים כי עיקר שמחת יום טוב נמשך ע"י התגלות הרצון כי שמחת צדיק הרשע. אז אם היינו שמחים ביום טוב כמו שצריך, היה נבלעת כל האפיקורסות. כי יש חיות רעות. חכמי טבע "שאגו צורריך בקרב מועדיך, שמו אותתם אותות" תורה ד' חלק ב'. אז אדם שומע מפה משם, זה צוחק מה אתה רוקד כ"כ הרבה? זה אומר מה אתה מדבר ניסים? מה פתאום ניסים? מי צריך ניסים? אני ב"ה יש לי הרבה כסף, אני לא צריך ניסים מה אתה צריך ניסים? מה אתה מדבר כל היום מניסים שמח שיש ניסים, שמח שיהיה ניסים, יש אנשים שב"ה לא צריכים לשמוח, לא צריכים לרקוד אצלם הכל טוב. ברוך ה' עד מאה ועשרים. שרק יהיה להם טוב אבל אלה שיודעים מה זה שמחה אלה שזוכים לשמוח באמת, והם רוצים עוד ניסים הם שמחים על הניסים, והם רוצים עוד ניסים. אבל יש כאלה, אומר ר' נתן, שהם צוחקים על הניסים אצלם הניסים זה צחוק, ניסים, מי צריך ניסים? הולכים עושים כסף וחיים כמו בנאדם. ניסים אתה צריך? תעבוד יהיה לך כסף מה אתה צריך ניסים? ע"כ אחרי יום טוב אז אנחנו יודעים שאנשים צוחקים מניסים צוחקים מנפלאות. אצלהם זה דבר של צחוק ולעג ולמה הם צוחקים? כי לא שמחנו מספיק זה הכל אשמתנו כי אנחנו לא מראים את השמחה שלנו בניסים ונפלאות. לא מראים את השמחה שלנו בה' יתברך. אז לכן ה' עשה זה לעומת זה. שתמיד יש כאלה ששמחים בניסים ויש כאלה שלועגים על הניסים וצריכים להתגבר על אלה שלועגים על הניסים. כמו שהרבי אומר שיכלו אלה שלועגים על הניסים, אז תבוא הגאולה. הרבי מביא בליקו"מ, אז הרבי מביא שיגמרו אלה שלועגים על הניסים אז תבוא הגאולה. כל מה שאנשים לועגים על הניסים והם מסתדרים בלי ניסים זה בעיה מאד קשה, זה בעיה מאד קשה, הרבי אומר. וזה שאמרו חז"ל אמנה, ארץ ישראל לכן באנו לא"י זה שאנחנו אומרים ב"תיקון הכללי" בתיקון הכללי אז כתוב דבר, "זכר לעולם בריתו דבר ציוה לאלף דור" שאומר - התוכנית היתה אלף דורות לעשות אלף דורות ה' לא היה לו תכנית לעשות שש אלף שנה אחרי חטא עץ הדעת, ה' רצה שאנשים יעברו פה אלף דורות, ע"כ צד א' צד ב' אז אלף דור מתי אלף דורות. עד שבא אברהם ובא יצחק ואמרו אנחנו נתקן את העולם בשש אלף שנה. "אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק" באו אברהם יצחק ויעקב. רבש"ע אתה רוצה אלף דור אנחנו עושים איתך חוזה. אנחנו מתקנים את העולם בשש אלף שנה. זה בסה"כ 200 דורות. "ויעמידה ליעקב לחוק" קץ כל בשר קץ כל בשר 190 דורות כפול 30 שנה, זה בדיוק 5,700 קץ כל בשר בא לפני. קץ כל בשר יש לך זמן בשביל ה 5,700 ה' יתברך ויעמידה ליעקב. מת"ש נשאר לנו סה"כ, עברו 190 עוד 10 דורות נשאר מת"ש. כבר עברו כמעט שניים. נשאר לנו רק 98 8 נשאר לנו "ויעמידה ליעקב לחוק" 30 יותר 40. זה קצר מי שיאריך ימים עוד יזכה לראות את משיח. "ויעמידה ליעקב לחוק לישראל ברית עולם" אבל צריכים לעשות בכל רגע. אם היינו עושים מה שצריך, משיח באמת היה בא היום.רק משיח יבוא גם בלי שיעשו כלום, הוא יכול לבוא זה מה שאומרים לך, הוא יבוא בסוף האלף השישי אפילו אם לא יעשו כלום אבל אם היינו עושים הוא היה בא ביום. "ויעמידה ליעקב לחוק לישראל ברית עולם" אז באו האבות ואמרו - אנחנו מתקנים את העולם ב200 שנה, מאתיים דורות - שש אלף שנה. אבל מה התנאי? לקבל את א"י, "לך אתן ארץ כנען חבל נחלתכם". אם מסכים לתת את א"י, אז בא"י אפשר לסדר את זה, פה המוחין של האין פה המוחין של השפלות, פה המוחין של א"י אדם לא מדבר על השני אדם לא איכפת מהשני. אדם מתבייש מהשני. אדם אומר אני הרשע הכי גדול זה נקרא א"י זה נקרא מוחין דארץ ישראל. ומי שיש לו מוחין אחרים, אז הוא עדיין בחוץ לארץ הוא יכול להיות בא"י אבל יש לו, את המוחין של חוץ לארץ לא עלינו, כבוד זה לאלוקים הוא. "מלפניך קונו בחכמה ו לנאמנים טעם זקנים יקח". מה, מה, אדם זקן יש לו שכל? זקן זה הכי טיפש. כמו שעומד לפני המקום. כי משפיל גאים, מגביה שפלים. השפל עצמיך תמיד השפל עצמיך, לכן אפרש לך איך תתנהג במידת הענוה ללכת בה תמיד, כל דבריך יהיו בנחת תמיד בנחת, וראשך תמיד יהיה כפוף תלך עם הראש כפוף תמיד ראש כפוף למטה כלשהו, תמיד תכופף את הראש שלך. ועיניך יביטו למטה לארץ שלא תראה פריצות. אבל הלב שלך יהיה למעלה. הלב, שיהיה לך לב. אין לב, אתה אומר אין לב, אדם יכול לכופף את הראש, וזה סתם שטות, סתם שטות. צריך להיות עם לב שהראש יהיה למטה אבל הלב למעלה. ואל תביט בפני אדם בדבריך עימו, לא מסתכלים בפנים של בנאדם, כמו שאסור להסתכל בפנים של אישה, גם אסור להסתכל בפנים של איש, זה אותו איסור. זה נחש, וזה נחש. רק זה נחש פי מליון, פי אינסוף אבל שניהם זה נחשים. ואל תביט בפני אדם בדבריך עימו, הגוף של הבנאדם זה נחש. אסור לראות את הגוף של הבנאדם. לא של אשה ולא של איש. אפילו כיסה את הגוף מכף רגל ועד ראש. קרא לבן שלו מפיבושת, איש בושת לבן שלו, ולנכד קרא מפיבושת. כולם קראו ע"ש הבושה. יזכו לבושה דקדושה. בדברך עמו. וכל אדם יהיה גדול ממך בעיניך. כל אדם יותר גדול ממך. כל אדם אם חכם הוא או עשיר, צריכים לכבד אותו. אם רש יהיה ואתה עשיר ממנו, אז תחשוב שהוא צדיק, יותר צדיק אם הוא חוטא אז הוא שוגג ואתה מזיד, אתה יודע מתי עושה התבודדות? והסר כל דבר מלבך בעת התפילה. מי שיקרא את האיגרת הזאת, אז הוא מבטיח לך, אומר הרמב"ן, בכל יום שתקראנה יענוך מן השמים, כאשר יעלה על לבבך עד עולם, אמן סלה. מה שתבקש תקבל. הכל, אם תקרא את האיגרת הזאת כל יום תתחיל לקרוא את האיגרת הזאת אז הכל תקבל. מה כתוב באיגרת? רק שפלות וענוה. וזה מה שהרבי מביא בליקוטי עצות. יש ליקוטי עצות על ה על ההלכות של שליח ציבור, אדם עושה התבודדות, כל אחד הולך, עושה התבודדות, שעה התבודדות, התבודדות זה דבר אחר לגמרי, התבודדות שהוא ממתיק את הדינים כמו שהרבי אומר שזה עושה תיקונים בכל העולמות, מבטל את כל הגזירות, אז הרבי אומר שהוא עושה את העולם מחוייב המציאות, זה משהו אחר לגמרי אתה רוצה להיות משה רבינו? זה נפלא טוב מאד אדרבה תלך במדבריות בגיל 20 עד גיל 80 אתה תהיה משה רבינו מבטיח לך. תהיה 60 שנה באיזה מערה במדבר, או תחזור משוגע או תחזור משה רבינו, נראה תנסה, תעשה נסיון, אם אחד לא יצליח, נסה עוד אחד אז עכ"פ מה זה התבודדות? מה זה התבודדות? אז התבודדות, הרבי אומר, זה הכל עפ"י תורה נ"ב. אז צריך כל אחד לראות שנכלל בשרשו להגיע לשורש שלו, ולהכלל בשורשו, צריך שיהיה לו ביטול. צריך ביטול, ביטול, זה נקרא התבודדות. רק ביטול לא אני משה רבינו ולא אני אליהו הנביא ולא אני ר' נחמן מברסלב ולא אני ממשיך את הדרך של ברסלב אני לא יודע מה זה ברסלב, ואני לא יודע, אין לי שום השגה בברסלב אני לא זכיתי אף פעם להיות חסיד ברסלב. יודע שיש דבר כזה שקוראים לזה ברסלב, הדבר הזה זה שיא השלימות. כמו שיש יהודי זה שיא השלימות כדי להיות יהודי, צריך להיות ברסלב כדי להיות באמת יהודי אמיתי. לכן לא יודע מה זה יהודי, לא יודע מה זה ברסלב. לא יודע לא זה ולא זה. לא יודע מה זה יהודי, אני אוהב לאכול אוהב לשתות, אוהב לישון, כמו גוי, אין שום הבדל ביני לבין גוי, אז כל ההתבודדות זה משהו אחר לגמרי. אי אפשר לבוא לידי ביטול כי אם ע"י התבודדות. עכשיו צריכים התבודדות כדי להגיע לביטול כדי לדעת שאני אין, איך אדם יודע שהוא אין? אני הכי חכם והכי נבון והכי מוצלח והכי מלומד והכי חברה'מן, אדם 24 שעות עובד אני הכי הכי הכי הכי ככה הוא חושב, כל אחד יש לו ראיות על זה, שהוא הכי מוצלח והכי בעל מזל טוב והכי פקח כל אחד על זה הראש שלו עובד 24 שעות מליון מחשבות בשניה, אם היה אפשר לפתח את כל המחשבות הוא היה רואה שיש לו מליון מחשבות בשניה, כי המוח זה אינסוף אם היינו פותחים את המוח, היינו רואים מליון מחשבות בשניה, הכי הכי הכי הכי, עכשיו צריכים שעה קצת להירגע קצת להירגע אתה לא הכי הכי יש עוד אנשים חכמים בעולם, יש עוד אנשים מוצלחים בעולם, יש עוד אנשים מבינים בעולם, יש עוד אנשים חברה'מנים בעולם. אז זה לוקח לו שעה שלימה, הרבי אומר זה כל ההתבודדות. אתה רוצה להיות משה רבינו? לך לך לאיזה מערה, בהרים. שם תסגור את עצמך, נראה מה יהיה בעוד 60 שנה. אבל התבודדות זה משהו אחר לגמרי. התבודדות זה פשוט מאד שתתחיל שעה שלימה להפסיק את הרצף של המחשבות, הרצף של המחשבות, שאני הכי חכם והכי נבון והכי פקח והכי מוצלח להפסיק את זה הנשמה שלך, הנשמה שלך היא מסכנה, היא לא יכולה לחזור לשורש שלה הנשמה היא לא רוצה את זה. היא רוצה דבר אחד, היא רוצה להיות אין. הנשמה היא אלוקית היא לא רוצה לשמוע את השטויות האלה. היא לא יכולה לשמוע כאלה שטויות. תן לה מנוחה שעה אחת ביום, ותן לנשמה קצת לדבר. תגיד לך תפסיק עם השטויות שלך אתה לא שווה כלום שחרר אותי תן לי קצת מנוחה אני רוצה לשמוע שיעור בענווה, בשפלות לא שיעור בגאווה כל היום. אדם, הוא לא שומע שיעור בענוה, הוא שומע שיעור בגאווה , הוא לא בא לשמוע שיעור אז הוא שומע שיעור בגאווה זה הכל. שיעור הוא שומע אבל השאלה איזה שיעור? אם הוא שומע שיעור בענווה או שיעור בגאווה? ב"ה לא באתי לשיעור, באתי לשיעור ונגמר השיעור נפלא, אני יכול לשבת ללמוד שמעת באותו זמן שיעור בגאווה, שיעור אדם שומע 24 שעות הוא שומע שיעור, יצה"ר יכול לתת שיעורים ככה. לכל החושים שלו, והוא שומע רק שיעורים בגאווה 24 שעות. עכשיו, הרבי אומר -תפתח קצת ליקוטי הלכות, קצת ליקוטי הלכות, אתה מחפש איפה שיש שיעור בענווה, שעה אחת להפסיק לשמוע שיעור מהיצה"ר, אדם לא שמע 10 שיעורים אז הוא הפסיד אז הוא שמע 10 שיעורים מהיצה"ר לא שהוא לא שמע שיעורים. הוא שמע. הוא שמע פי מליון שיעורים הוא שמע, הוא שמע במקום 10 שיעורים, הוא שמע עשר מליון שיעורים כי הבעל דבר נותן לו על כל שניה מליון שיעורים של גאווה אז ככה אם הוא היה שומע עשר שיעורים, הוא היה חוסך כמה מליון שיעורים בגאווה הוא שמח, מה הוא צריך לשמוע שיעורים? מה יש לשמוע בסה"כ? בין כה וכה אין מה לשמוע. כמובן, אז הוא שומע בינתיים שיעור אין דבר כזה אם אדם לא הולך לשמוע שיעור, אז הוא עכשיו לומד או מתפלל הוא עכשיו שומע שיעור של גאווה. ועיקר ההתבודדות הרבי אומר זה בלילה, לזה צריכים לילה, שקט, שאף אחד באמת לא הולך שהוא לא חושב עכשיו איך להשיג את הדולרים ואיך לרוץ לבנק, ועכשיו יש לי עניין זה ועכשיו לרוץ לאשתי, לרוץ לילדים הילדים מחכים לי אשתי מחכה לי, תשב בשעה שכולם יושנים רדומים אתה לא צריך עכשיו למהר, ורק תעבוד על ענוה רק זה נקרא התבודדות, ורק ההתבודדות הזאת מבטלת את כל הגזירות. אם חס ושלום רואים גזירה בשעת ההתבודדות סימן שלא התבודדתי על הדבר הזה התבודדתי להיות משה רבינו, התבודדתי לראות את אליהו הנביא, זה לא התבודדות, ואח"כ מבטל מידה זאת, ואח"כ מבטל את עצמו לגמרי רק זה התבודדות. שאני יודע שאני אפס ואין אני לא שווה כלום אני הכי גרוע מכולם, ולבטל את עצמו לגמרי, שלא יהיה בו שום גאות ושום ממשות כמו יהושע "נער לא ימיש מתוך האוהל" ר' אברהם בר' נחמן אומר בביאור הליקוטים, ביאור הליקוטים אומר ר' אברהם בר' נחמן, יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל, יש חושך, "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" שלא יתגשמו ויתחשכו מפיך. שהם בשלימות ע"י גדלות, אין יכולים לפתוח את הפה. מי פותח את הפה? זה דיבורים של חושך דיבורים של חושך אחרי ה"ביאור הליקוטים" שית פרקי דידין ופרקי דרגלין, תורה י"א יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל. שהוא לא עשה ממשות מהתורה של משה, הוא לא עשה שום ממשות הוא לא הרגיש שום גאווה, שום כבוד, הוא לא הרגיש שום ממשות. אמר רבי אברהם בר' נחמן אז אם אדם רוצה להגיע לסוד הייחוד "שמע ישראל ה' אלוקינו הק אחד" אז אסור שיהיה לו שום שום ממשות. שהוא יוכל להגיד ה' אחד, בכוונה אסור שיהיה לו ממשות, שום ממשות, כי באמת אפס זולתו, אפס זולתו, אין כלום בעולם, אין שום דבר רק לה' יתברך בעצמו יחלק מכבודו ברגע שמשאיר לו את כל הכבוד ויודע שהוא אפס אפסים והוא זוכה לדיבור ממשה רבינו, שהוא מתוקף קדושתו, שהוא מתוקף קדושתו, שהוא מתוקף קדושתו וגודל הענווה שלו שמשה הוא יחודא עילאה יכול להאיר בתלמידו שהוא יחודא תתאה עד שגם הוא יזכה לדרגה - לא ימוש. אז ר' אברהם בר' נחמן כותב את זה באות אחת לא ימוש. הוא אומר בממשות. לא ימוש הוא אמר - שלא יהיה לו שום ממשות. לא ימוש הוא אומר ששום ממשות לא יהיה לו, שאדם לא יעשה מהתורה שום ממשות שום ממשות, אז בכל זאת יש ליישב את הפליאה אז עכשיו העולם מונהג רק ע"י מט"ט, לכן לא רואים את ה', עכשיו זה יחודא תתאה, לעתיד לבוא העולם יונהג "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" אז השם הוי"ה ממש אבל שם הוי"ה רק ע"י אלה שיגיעו לסוד הייחוד הוא לא יעשה שום ממשות משום דבר בעולם, אפס זולתו לא מהתורה לא מהתפילה משום דבר לא עושה ממשות אז אלה שיזכו להנהגה של יהושע בן נון, שלא יעשו שום ממשות, בחי' לא ימוש, שלא יעשה שום ממשות כמבואר בפנים, אז הם ימשיכו את הקדושה ואת הענווה, והצדיקים האלה הם יזכו באמת לבנות את ביהמ"ק. אז זה מה שכאן מסביר, התבודדות זה הקיצור של תורה נ"ב שהתבודדות זה רק נקרא דבר אחד, אז אם אדם יהיה אין ואפס אז ההתבודדות זה משהו אחר לגמרי. אתה רוצה להיות משיח, לראות את אליהו לראות את משה רבינו לראות את ר' נחמן מברסלב זה הכל משאלות נפלאות, אבל זה רק ע"י שתהיה אין ואפס, שלא תחשוב בכלל על הדברים האלה, תסיח דעת מהדברים האלה, משיח בא בהיסח הדעת שלא חושבים עליו, אז הוא בא, משיח בא כשאתה בכזה ביטול, כשאתה בכזה ביטול אתה עכשיו אתה רואה רק את העבירות שלך, רק רואה איך אתה מעכב את ביאת המשיח כמו שר' נתן מביא בדף צ"ז, שאדם צריך, אני צריך לדעת שאני מעכב את משיח, שמירת הברית יש לי? שמירת העיניים יש לי? אז מה אני עכשיו קופץ להיות משה רבינו, להיות כמו ר' נחמן מברסלב? אני עכשיו אצעק משיח, בדקה אני אסחוב אותו למטה. משיח אומר - תשמור את העיניים אני אבוא תתחיל לסגור כ"כ חזק תשמור את העיניים אני כבר בא היום. אז להביא את משיח זה משהו אחר לגמרי. להביא את משיח אומר ר' נתן זה שיושבים על הארץ, בוכים על החורבן, וזה שיהיה עוד מעט ימי בין המצרים. כבר עוד חודשיים י"ז תמוז אז כבר... איך קען נישט די הארץ, נאר נאך חצות, אין תשעה באב. אז היה מחכה לבין המצרים שיוכל לבכות לה'. אפשר לבכות אפילו באמצע היום אז ר' נתן אומר, אתה רוצה להביא את ביהמ"ק, להביא את ירושלים? אתה צריך לדעת שאתה מתאבל על ירושלים, אתה רואה את הצער של ירושלים. ירושלים היא בזויה מופקרת, אז ר' נתן אומר אתה רוצה להביא את משיח? אז לשבת על הארץ בחצות הלילה ולבכות ולהתאבל. על מה להתאבל. על העבירות שלי להאמין שאני מחריב את ביהמ"ק רק אני אף אחד אחר לא חוץ ממני רק אני שהוא מתאבל על ירושלים ומפשפש במעשי, יודע שאני לא שומר את העיניים אז אני מחריב את ירושלים. יש רוח טומאה על ירושלים אז אני בורא סכינים על כל ראיה אסורה מפשפש במעשיו ותולה החורבן בעצמו, רק ככה תבוא הגאולה, אומר ר' נתן ע"י אחד שאומר כל החורבן זה רק בגללי, אם אחד היה שומר את העיניים, אז מיד היתה באה הגאולה תולה החורבן בעצמו, כי צריכים גם לשמור את העיניים, וגם להיות אין, זה הבעיה. אדם יכול להגיד - אני אסגור את העיניים אבל לחשוב שאני יותר גרוע מכולם? זה אליה וקוץ בה, ולהגיד אני אין ולפתוח את העיניים, זה לא אין. כי ע"י שאתה יודע שאתה אין אתה לא היית פותח את העיניים לא פותח את העיניים. החורבן בעצמו, רק בעצמו לתלות את החורבן, כי כל אדם לפי חטאיו לפי החטאים שלו, חלק בכל דור ודור מחורבן ביהמ"ק, רק אם הוא ישפוט את עצמו כי מדוע באים הגויים שופטים אותנו? אז למה הם שופטים אותנו? אומר ר' נתן, הוא אומר - במקום המשפט שם הרשע, כי אנחנו שופטים לא נכון, כי אנחנו לא עושים משפט נכון, לא שופטים אחד את השני נכון, ופוגמים במשפט ע"כ נתלבש המשפט ברשע נבוכדנצאר. ע"כ נתלבש המשפט ברשע נבוכדנצאר אז כשבאים גויים ושופטים אותנו, זה מראה ש חבריו זה כי אנחנו שופטים אחד את השני משפטים לא נכונים, אז המשפט מתלבש ברשעים, בנאצים. אז כשאדם יושב על הארץ ואדם יודע שאני כל רגע אני טועה, כל מחשבה שלי וכל שיפוט שלי וכל ביקורת שלי וכל הסתכלות שלי הכל זה טעויות הכל זה טעות הכל זה הפוך אז מייד תבוא הגאולה השלימה בב"א. ע"כ שיעור ט"ו אייר תשנ"ה הערה: המשך שיעור ישן (אי אפשר לתמלל).