מה הביא את הצדיק לקחת על עצמו מאסר וייסורים? "במעשים טובים אני יודעת שהוא גדול

השאלה המהדהדת במוחם של רבים היא - איך יכול להיות שצדיק כ"כ גדול, תלמיד חכם המפורסם וידוע בגדולתו בתורה, בעל תפילה ומופת שלפי עדות רבים לא מתאים לדור הזה, ועם זאת יושב מאחורי סורג ובריח ונרדף בצורה מעוררת השתאות?!

הגמרא (ב"מ דף פ"ד ע"מ ב) מספרת את הסיפור הקשה של קבלת הייסורים של התנא הקדוש רבי אלעזר בנו של רבי שמעון בר יוחאי. התלמוד שם מביא תיאור קשה איך בלילה היה מזמין רבי אלעזר את הייסורים באומרו: "אחיי ורעיי בואו", היו מקפלים ומציעים תחתיו שישים לבדים בכדי שיספגו את דם פצעיו, ובבוקר היו נמשכים ויוצאים מתחת משכבו שישים קערות מלאות דם וכיב שזבו מפצעיו.

כבר, דורות על גבי דורות מוסכם שרבי אלעזר הוא מגדולי הדורות של ישראל, מגדולי חכמי התנאים האמונים על העברת מסורת התורה שבעל פה דרך המשנה, מעמודי התווך של הגמרא, ויחד עם זאת מחברי החבורה הקדושה שהוציאה את חיבורי הזוהר הקדוש, היסוד והשורש של תורת הקבלה. אבל, אז בחיי חיותו, בני דורו של של רבי אלעזר ברבי שמעון לא נחה דעתם ממעשיו והם חלקו ורדפו אותו בשל כך. הדברים הגיעו לידי כך שבעת שנפטר רבי אלעזר ברבי שמעון הוא אמר לאשתו - "ידענא בדרבנן דרתיחי עלי ולא מיעסקי בי שפיר". רבי אלעזר אומר לאשתו דברים נוראיים, "יודע אני בחכמים שהם כועסים עלי, שעל ידי נתפסו ונמסרו גנבים למלכות וביניהם יש גם גנבים שהיו קרובים של חלק מהחכמים (כפירוש רש"י במקום) - ולכן הם לא יתעסקו בי כהוגן לאחר מיתתי".

המחלוקת על רבי אלעזר בנו של רבי שמעון הייתה כ"כ קשה, לא הבינו את כוונת מעשיו, איך הוא בעצם רוצה ועמל על הרחקת הקוצים מהכרם, על הרחקת הקליפה והטומאה מישראל. איך, כל מה שהוא עושה זה רק עבור ישראל והוא מוכן ע"י זה לקחת על עצמו ייסורים בלתי נסבלים בגוף ונפש, עד שלבסוף אשתו לא מבינה אותו ועוזבת לבית אביה, "אימרדה ואזלה לבית נשא" (מרדה בו והלכה לבית אביה), כלשון הגמרא.

לתלמידי מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א, כמו רבבות אחרים בארץ ובעולם המילים הבאות אולי לא יהוו חידוש גדול. אך, כשהדברים מגיעים, כדרך אגב, מפיו של החוקר שחקר את הרב לאורך כל התקופה האחרונה, חייבים להתבונן בדברים ולהוציא מהם עובדות למעשה. בתחקיר ל'ידיעות' סיפר החוקר שלפי כל הדעות לא נמנה עם חסידי הרב ברלנד, כי ביום שלפני שהרב היה צריך להגיע לפני השופט להחלטה בדבר מעצר עד תום ההליכים, הרב ברלנד ידע מזה. החוקר מספר שהיה ברור לכולם שהשופט הולך לשחרר את הרב ברלנד, והנה באופן מעורר השתאות בחקירה האחרונה לפני השימוע הרב ברלנד שינה את כל העדות לרעתו. הרב ברלנד סיפר לחוקר על סכומי כסף דמיוניים אותם כביכול העביר לאנשים שונים. ופתאום, מה שהיה כמעט בטוח הולך לשחרורו של הרב הלך למעצר עד תום הליכים.

השופט פשוט קרא את עדותו של הרב על עצמו ואמר שבצורה כזו הוא לא יכול לשחרר אותו. לא מובן - מה הביא את הצדיק לקחת על עצמו מאסר וייסורים?! בכדי להבין במקצת את מעשיו של הרב ברלנד נחזור לסיפור הגמרא (שם) על רבי אלעזר בן רבי שמעון.

הגמרא מספרת כי אחרי מותו של רבי אלעזר ברבי שמעון פנה רבי, רבי יהודה הקדוש שמכונה בכבוד, רבינו הקדוש, ומי שהיה מסדר המשניות וחותם את תקופת התנאים, אל אלמנתו של רבי אלעזר. שלח רבי שליח אל האלמנה וביקש ממנה כי תינשא לו, אך האלמנה סרבה באומרה: "כלי שנשתמש בו קודש (בעלה הנפטר רבי אלעזר) ישתמש בו חול (רבי)"? ולמעשה, בהשוואה לבעלה הנפטר קוראת אלמנת רבי אלעזר לרבי כ'חול'. רבי יהודה הנשיא לא נפגע מהדברים, להפך, הוא עונה ואומר, "אמנם רבי אלעזר גדול ממני בתורה, אבל גם במעשים טובים הוא גדול ממני"? והנה התשובה המפתיעה.

אלמנת רבי אלעזר עונה: "לא ידעתי שבעלי היה גדול ממך בתורה, למדתי זאת רק מעדותך, אבל - במעשים טובים אני יודעת שהוא גדול ממך!"

על איזה מעשים טובים מעידה אלמנת רבי אלעזר ברבי שמעון שבעלה גדול בהם מרבי יהודה נשיאם של ישראל?! זה לשון הגמרא: "דהא קביל עליה יסורי, יודעת אני שהוא גדול ממך - שהרי קיבל על עצמו ייסורים!!!

אלמנת התנא הקדוש רבי אלעזר שבחייה היה לה קשה עם קבלת הייסורים של בעלה, הבינה לאחר מותו שהמעשים טובים של בעלה, קבלת הייסורים שלו - הביאו אותו לכזו דרגה גבוהה עימה הוא יכול לקצץ את הקוצים ולהמתיק ייסורים מכל עם ישראל. כמו שמובא במדרש קהלת רבא ( יא) שאלמנתו של רבי אלעזר ברבי שמעון אמרה לרבי, "כשבעלי, רבי אלעזר היה מזמין את ייסוריו בכל לילה, היה אומר, כל יסוריהם של ישרל יבואו עלי".

פרשני התלמוד מתחבטים בשאלה: "מה עניין מעשים טובים אצל ייסורים"? בדרך ה' להרמח"ל ביאר, שהצדיק מכפר על בי דורו ע"י הייסורים שבאים עליו, וכמו שהבאנו למעלה ממדרש קהלת רבא. שלמעשה, הסיבה הגדולה שהצדיק לוקח על עצמו את הייסורים היא בכדי לכפר על ישראל - ואלה המעשים הכי טובים שיכולים להיות, זאת העבודה הכי חשובה לפני הקב"ה, שאפילו רבינו הקדוש, רבי יהודה הנשיא לא היה יכול להשתוות אליו בהם.