200 שנה לפטירת רבי נחמן מברסלב זיע''א

מאמר לכבוד 200 שנה לפטירת רבי נחמן מברסלב זיע''א

כל הצדיקים שבכל הדורות מהאר"י ואילך, הם כבר ניצוצות של משיח בן דוד, שכל צדיק וצדיק אמיתי בא לחבר את חלקי נפש רוח נשמה חיה יחידה של דורו עם האין סוף ברוך הוא, שהאציל לנשמתו חיותו ויחידתו, מאור האין סוף, שידע נאמנה כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו, כמו שנאמר "אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים", וכמו שאנו מסיימים את השנה עם הפסוק "ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה", מפרש רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל [בתפארת. יהונתן], שהשכינה כבר תשוב לארץ ישראל לפני קבוץ גליות.

 וזה רק רואים ומרגישים יחידי הדורות, שכבר לפני מאתים שנה הודיעו הצדיקים האמיתיים, שמתחילה כבר שיבת ציון, והשכינה כבר עזבה את הגלות והיא כבר בארץ ישראל, ורק הצדיקים האמיתיים שכל לבם נפשם רוחם ונשמתם חייתם ויחידתם דבקה בשכינה הקדושה ללא שום הסח הדעת, מיום לידתם ועד פטירתם, כמו שמובא בדרך מצוותיך, "אם זכרתיך על יצועי" שזה הולך על יום הלידה "באשמורות אהגה בך" שזה על יום הפטירה, שכל מהלך חייהם הם חשים את השכינה בכל רמ"ח אבריהם ושס"ה גידים.

"ורבינו נחמן מברסלב חזה כל זאת כבר לפני מאתיים שנה, והאיץ בתלמידיו וחסידיו ושומעי לקחו לארוז את חפציהם ולוותר על עשירותם בגולה, ולהתקדם לעבר ארץ הקודש עוד לפני בנין בית המקדש"

וכבר לפני מאתיים שנה הודיע רבינו נחמן מברסלב זי"ע שפרור שלי כבר נמצא בארץ ישראל, והמעט הולך אחר הרוב, וצווה כבר לפני מאתיים שנה שכל אחד יתחיל להכין את פעמיו לארץ ישראל, כי שיבת ציון הולכת ומתקרבת, וכמו שאומר הגר"א בפירושו לנצבים, שפרשת בחוקותי נאמרה על גלות ישמעאל שהיא גלות בבל, ופרשת כי תבוא נאמרה על גלות אדום שהיא הגלות הנוכחית, ופרשת נצבים נאמרה על שיבת ציון שאז נהיה עדיין בגלות הערב רב, שעליהם נאמר "והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה.. לא יאבה ה' סלוח לו וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר בזה ומחה ה' את שמו מתחת השמים", מסביר הגר"א שזה נאמר על אלה שישובו לציון עוד לפני שיבנה ביהמ"ק, ויהיו תחת גלות הערב רב ההולכים בשרירות לבם ולא שמים לב לדבר ה', אלא עוד נלחמים בו חזיתית, ה' ישמרנו!.

אז התורה מבטיחה לנו שלא ניפול ביאוש כשאנו רואים את הערב רב שולטים בארץ ישראל ועושים כאן ככל העולה על ליבם, אלא "ומחה ה' את שמו מתחת השמים", מסביר העשרה מאמרות שרק ה' ימחה אותם מתחת השמים, כי באמת יש להם גם כן שורש בקדושה ובשורש נשמות ישראל, רק שאינם שמים ליבם לזאת ונלחמים בעצמם.

ולכן הצדיקים האמיתיים שראו כל מה שיתחולל בשיבת ציון לפני בנין בית מקדשינו, כבר הודיעו לנו כל מה שיקרה כאן בארצנו הקדושה, וכל מה שיעבור על אלה שיחוננו את עפר ארץ הקודש עוד לפני בנין ביהמ"ק, וכמו שכתוב בחסד לאברהם (מעין שלישי עין הארץ נהר כ"ב) בסוד הדר בארץ ישראל [עמ' כז] וכמו שכתוב בחסד לאברהם (מעין שלישי עין הארץ נהר כ"ב) בסוד הדר בארץ ישראל [עמ' כז] : דע כי מסורת קבלה יש בידינו כי באותו יום שיבוא מלך המשיח, יחיו המתים שבא"י וגם באותו היום יסתלקו החומות מירושלים ויבנה אותם באבנים טובות ומרגליות ויחזרו אז המתים שבארץ ישראל בעת חיותם אל בריה חדשה רוחנית, כמו גוף אדם הראשון קודם שחטא, והגוף של חנוך ומשה רבינו ע"ה ואליהו, וישוטטו כולם באויר ויעופפו כנשרים, וכל זה יהיה לעיני אנשי קיבוץ גליות.

ואנשי חוץ לארץ שהשתדלו לבא לארץ ישראל כדי לזכות אל נפש טהורה, ולא חשו לגופם ולממונם ובאו בים וביבשה, ולא חשו להיות נטבעים בים או להיות נגזל ביבשה ולהיותם שבויים ביד אדונים קשים, ובעבור עיקר רוחם ונשמתם עשו זאת, ע"כ חזרו להיות רוחניים מדה כנגד מדה, אבל אותם שהיה בידכם לבוא לארץ ישראל כמוהם, ואתם נתרשלתם בעבור חמדת הממון וחששתם לאיבוד גופיכם ומאודיכם, ומהם עשיתם עיקר ורוחכם ונפשותיכם עשיתם טפל, לכן נשארתם אתם ג"כ גשמיים מרוחכם, ולחמדת ממון שחמדתם הנה הש"י יתן אליכם ממון בלי שיעור.

כי כל כסף וזהב אבנים טובות ומרגליות הנטבעים בכל ים מן הימים הנה אותו הים מושבע להביא הכול אל ים יפו, כי כל מה שנטבע מששת ימי בראשית עד זמן שלמה המלך ע"ה, הכול הקיא הים יפו אל שלמה המלך ע"ה ומשם נתעשר, ומן אותו עת שמת שלמה המלך ע"ה עד עתה שהוא זמן קיבוץ גליות הכול יבוא לעתיד לבוא אל ים יפו והוא יקיא אותה אל היבשה, ומלך המשיח יחלק לכל צדיק וצדיק לפי חלקו הראוי לו, כמו שאמר הכתוב כי שפע ימים ינקו, וגם כל המטמונים שתחת לארץ עתידה הארץ שתעשה מחילות מחילות, כדי שיתגלגלו שמה כל אוצרות וסגולות ולהביאם אותם לארץ ישראל, כדי לחלק אותם אל אנשי קיבוץ גליות לכל אחד ואחד כפי חלקו הראוי לו וישבעו בממון רב, וכל זה יהיה לאותן שהקפידו על ממונם וגופם ונשארו גשמיים שבעים בממון רב, אבל אותן שלא חשו לגופם ולממונם כנזכר רק חשו לרוחם ולנפשם בלבד עשה עימהם השי"ת כמה טובות לעשותם בריה חדשה כנזכר ולהוליך אותם אל גן עדן התחתון.

ורבינו נחמן מברסלב חזה כל זאת כבר לפני מאתיים שנה, והאיץ בתלמידיו וחסידיו ושומעי לקחו לארוז את חפציהם ולוותר על עשירותם בגולה, ולהתקדם לעבר ארץ הקודש עוד לפני בנין בית המקדש, כי החילוק שיהיה בין אלו שיבואו לפני משיח, ואלה שיתאחרו ויבואו אחרי משיח, יהיה כמו הבדל בין שמים וארץ, ואלה הראשונים יקבלו כנפיים לעלות ולרדת ולשמוע דברי אלקים חיים ממתיבתא דרקיעא, כי מסרו נפשם וממונם לעלות לארצנו ולחון עפרה עוד לפני שראו בהתגלות ה' עין בעין, ולכן שכרם יהיה אין סוף ואין ערוך לו.