בפרשת קדושים אנו מצווים "קדושים תהיו", אך מה המשמעות האמיתית של קדושה בעבודת ה'? בדברים חדים ונוקבים, מבהיר כבוד קדושת הרב אליעזר ברלנד שליט״א, כי עיקר שאיפתו של יהודי אינה להיות מפורסם, בעל מדרגות או "בעל רוח הקודש" – אלא להיאבק במסירות נפש על שמירת הקדושה, על טהרת העיניים, ועל קדושת הברית. זו המלחמה האמיתית של כל יהודי, וזו תכלית החיים בעולם הזה.

אלה דברי קודשו:

עם ישראל עם קדוש! עם ישראל מחפשים רק לעבוד על קדושה וטהרה! הם לא מחפשים להשיג לא "נבואות" ולא "מדרגות", שזה מה שאומות העולם ואנשים שלא יודעים דרכי עבודת ה', מחפשים. הטעות של בלעם ושל כל אומות העולם, שאצלם העיקר זה להיות אדם גדול! אדם חשוב! אדם מפורסם! אבל עם ישראל מחפשים רק דבר אחד! איך לעבוד על קדושה וטהרה, שזה ההיפך מכל השיטות ומכל התורות של אומות העולם, שלא יודעים מה זה קדושה, הם בכלל לא מכירים מה זה המושג של קדושה!

עם ישראל קדושים לא מסתפקים בדיבורים, אצלם קודם כל מתחילים לעבוד על הקדושה, על שמירת העינים, על קדושת הברית, ונלחמים על הדברים האלה! נלחמים להינצל מה"לאו" של "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", אפילו שזה קשה מאוד ואדם לא רואה כמעט שום אפשרות להינצל מזה, אבל הוא יודע שצריך להילחם בזה, אין לו ברירה בשביל זה הוא בא לעולם…, וזה שכתוב "באבן שלמה" מהגאון מוילנא שאדם בא לעולם רק כדי לנצח את הדבר הזה, רק בשביל זה הוא בא לעולם, לא בשביל שום דבר אחר, כל הדברים האחרים באים לסייע לקדושה.

אנשים חושבים שקדושה זה דבר צדדי, יש תרי"ג מצוות, ויש שם גם כן את ה"לאו" של "ולא תתורו", אומר הרמב"ם "ארבעה ועשרים דברים מעכבין את התשובה…..והוא אינו יודע שראיית העיניים עון גדול שהיא גורמת לגופן של עריות שנאמר (במדבר טו-לט) "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (רמב"ם הל' תשובה פרק ד'). אומר הרמב"ם שכל אלו שחושבים שאפשר לדלג על ה"לאו" של "ולא תתורו", לשים את זה בסוגריים! לשים את זה בצד! להגיד "יש תרי"ג מצוות… אז מצווה אחת אני לא מקפיד…. הרי לא כל אחד מהדר בכל המצוות? אני מהדר בלהיות גאון, להיות מפורסם, להיות בעל רוח הקודש, אבל להדר אחר ה"לאו" של "ולא תתורו" אין לי זמן לזה, זה לא באפשרותי, אני אדם עסוק, אני נוהג ברכב…

באמת העולם נמצא בטעות! ודאי שאדם יכול לשמור את העיניים! אפילו אדם שנוהג יכול לשמור את העיניים, הוא יכול לבקש מה' שישמור לו את העינים! כי ע"י תפילה אפשר להשיג הכול. אברהם אבינו הלך בכל העולם בקדושה ולא ראה שום דבר! וכמו כן הבנים של יעקב אבינו, הלכו מישראל עד ארץ מצרים, והם לא פתחו את העינים כל הדרך! אומר המדרש שהם לא ראו שום דבר בדרך, אדם יכול לנסוע בכל העולם, בשמירת עינים! ודאי שאפשר לשמור את העינים בדרך.

אומר הרמב"ם "המסתכל בעריות ואומר שאין בכך כלום", אדם פוגם בעינים ואומר מה עשיתי?! איזה עבירה עשיתי?! עלי זה לא משפיע לרעה, זה שקר!!

מסופר על ה"בית ישראל" שנפגש עם כמה פרופסורים, הם שאלו אותו, מדוע החרדים מפחדים כל כך, מכל ראיה, ומכל מבט, ועלינו הפרופסורים הדברים האלה בכלל לא משפיעים ולא מפריעים לנו? אמר להם- משל למה הדבר דומה, לבדואי ואירופאי, הבדואי הולך כל היום על אבנים, על קוצים, על ברקנים, מיום שהוא נולד הוא הולך על האבנים הכי חדות, וזה בכלל לא מפריע לו, הוא לא מרגיש שום כאב (מחמת ההרגל). ואילו אדם אירופאי שנכנס לו טיפת אבן לנעל, טיפת חול הוא כבר לא יכול ללכת! הרגל כואבת לו! יש לו מזה יסורים נוראים. הנמשל הוא שאתם הפרופסורים, דומים לבדואים, כבר כל כך טימאתם את עצמכם, באין סוף טומאות, אז אבן קטנה עבירה קטנה, ראיה, מבט אסור, כבר לא משפיע עליכם! אבל אדם שהוא כולו עדינות הנפש, כולו זכות הנפש, כל דבר הכי קטן, כל עבירה הכי קטנה, כל הסתכלות אסורה, כל ראיה אסורה, זה מפריע לו! זה כואב לו! זה דוקר אותו כמדקרות חרב!

הבחירה של האדם היא רק בעיניים! ברגע שהאדם ישמור את העיניים, הוא יגיע לכל המדרגות שבעולם, הוא לא ידבר לשון הרע, הוא לא יקפיד, הוא לא ישנא, הוא ישמור שבת, יניח תפילין… ולא רק על העיניים הגשמיות צריך לשמור, אלא גם את עיני השכל צריך לשמור! אדם יכול לשמור את העינים הגשמיות, אבל יש לו עוד אין סוף עינים! עיניים של קנאה, עיניים של שנאה, עיניים של כבוד, הוא צריך לשמור את כל סוגי העיניים שיש לו! הוא צריך לנתק את כל החושים שלו מהעולם! שלא יהיה לו עיניים לשום דבר בעולם, לשום נושא בעולם! אלא כל החושים, וכל הרצונות, יהיו רק לה’ יתברך בכבודו ובעצמו, וכששומר את העינים, (עינים הגשמיות ועיני השכל קנאה, שנאה…) אז זוכה ל"גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך", מתגלים לו כל סודות התורה, סודות הבריאה, וכל הנפלאות שבעולם.