ליקוט מספרי חסידות ברסלב על גדולת ימי הפורים. מנהגים בהם נהגו רבי נחמן מברסלב ותלמידו רבי נתן מברסלב והנהיגו זאת אף לתלמידיהם. סיפורים וחידושים מגדולי חסידי ברסלב לדורותיהם. על התפילות בפורים וזמנם, על קריאת מגילת אסתר, על ההתבודדות בליל פורים ועל הריקודים והשמחה

גדולת יום הפורים

פורים במלואו כזה: "פא, ואו, ריש, יוד, מם" עם התבות והכולל במספר "נון, חית, מם, נון" – שמו של רבינו הקדוש והנורא רבי נחמן מברסלב. (כוכבי אור חכמה ובינה לרבי אברהם בן רבי נחמן חזן)

עכשיו יהיה כל ההתחלה מפורים שהוא בחינת מחית עמלק כמובן בדבריו [של רבי נחמן מברסלב] ז"ל (לקו"ת סימן ע"ד), והעיקר בכח האתערותא דלתתא של ראשי יחידי הדורות שהוא אדמו"ר [רבי נחמן מברסלב] ז"ל, ורבי שמעון בר יוחאי ז"ל, שמקבל מאיתו כנ"ל, ובפרט על ידי עצם התיקונים שנתקנו ביום הסתלקותם (כמובן מדבריו הקדושים), ששני הימים של הסתלקותם מכוונים להיות חל ביום שחל בו פורים (כמובא בכתב יד מהרב רבי נחמן מטשערין ז"ל), ובשניהם הגדלת ההילולא (יום ל"ג בעומר הילולא דרבי שמעון בר יוחאי ז"ל) וזמן שמחתנו (יום הסתלקות אדמו"ר רבי נחמן מברסלב יום ד' של חג הסוכות זמן שמחתנו - כמו בפורים שהוא יום שמחה) וכן פורים שעבר הוא גם כן ביום שחל ל"ג בעומר כאשר נתנו הקדמונים הסימן פל"ג (שלחן ערוך, אורח חיים, סימן תכח), ומבואר בכתבים (פרי עץ חיים שער י"ט) דימי חנוכה נגד הוד וימי פורים נגד נצח. וכמו כן ל"ג בעומר הוא תמיד ביום ח"י אייר, ויום ב' דחול המועד סכות גם כן ביום ח"י תשרי: וכשחל יום כ"ה בספירה ביום שבת אז היא נקודת המרכז לימי הספירה גם לשבתות לפניו שלוש שבתות, ולאחריו שלוש שבתות כי כל הספירות, ובתוכם גם הספירה הוד. (כוכבי אור)

עַכְשָׁו הַהַתְחָלָה שֶׁל הַגְּאֻלָּה וְתִקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת הוּא מִפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָן מֵרִמְזֵי דִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל רַבֵּנוּ [רבי נחמן מברסלב] זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב', סִימָן ע"ד), בְּעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה עַל פָּסוּק מִ'מִּצְרַיִם וְ'לֹא יֵ'רָאוּ פָ'נַי רֵ'יקָם, שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת פּ'וּ'רִ'י'ם', שֶׁאָמַר אָז, כִּי מִתְּחִלָּה הָיוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת מִפֶּסַח, שֶׁהוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְעַכְשָׁו... וְכוּ' וּפָסַק בְּאֶמְצַע וְלֹא סִיֵּם דְּבָרָיו, וּמִתּוֹךְ דְּבָרָיו הֵבַנְתִּי, שֶׁעַכְשָׁו הַהַתְחָלָה מִפּוּרִים. (שָׁם כ"ה). (שיש"ק א כז)

פַּעַם בְּפוּרִים אָמְרוּ לְמוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁרַבִּי נַחְמָן בֶּן מָרַת חַיָּה בַּת רַבֵּנוּ שׁוֹהֶה בְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי, הוּא הֶעָשִׁיר רַבִּי מַרְדְּכַי רוֹטֶנְזֵייט זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: "נַחְמָן שׁוֹהֶה בְּבֵית מָרְדְּכַי", "נַחְמָן שְׁטֵיט אַיין בַּיי מַרְדְּכֶן". נַעֲנָה וְאָמַר: "כֵּן הַדָּבָר נוֹהֵג, שֶׁבְּפוּרִים שׁוֹהֶה "נַחְמָן", הוּא נִשְׁמַת הַצַּדִּיק, אֵצֶל מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק, וּבְפֶסַח שׁוֹהֶה הַצַּדִּיק אֵצֶל פֶּסַח, וְכֵן בְּכָל יוֹם טוֹב", "אַזוֹי אִיז, פּוּרִים שְׁטֵיט אַיין נַחְמָן בַּיי מָרְדְכֶן, פֶּסַח שְׁטֵיט אַיין נַחְמָן בַּיי פֶּסַח". (שם קע"ה)

הצילני

סיפר רבי נתן מברסלב (מוהרנ"ת), פעם אחת בערב פורים צעקתי להשם יתברך "הצילני מקליפת המן עמלק", ודומה היה עלי הדבר כאילו המן עמלק עומד עלי להכותני עם מוט ברזל... (אבניה ברזל)

תענית אסתר

פעם לפני תפילת המנחה של תענית אסתר כשנכנס ר' נחמן מטולטשין לבית הכנסת היה שמח מאד משום ששמח בשמחת פורים הקריבה ובאה. כשראהו מוהרנ"ת אמר: הנה הולך כעת כל הציבור לומר "כי בצרה גדולה אנחנו" (בתפילת עננו שבמנחה) ועדיין פורים לא הגיע ולשמחה זו מה עושה? (שיש"ק)

מזמור כ"ב בתהילים

בפורים נהגו חסידי ברסלב לומר פרק כ"ב בתהילים - למנצח על איילת השחר.

קריאת המגילה 

ההתעורות וההתלהבות שהיה בין אנ"ש חסידי ברסלב בפורים, בפרט בעת קריאת המגילה, היה יותר מההתעוררות שהיה באמירת כל נדרי, וממש הרגישו וראו במוחש, שיום כיפורים הוא באמת יום כ-פורים כדברי התיקוני הזהר.

התבודדות בליל פורים 

נהגו אנ"ש חסידי ברסלב בלילי הפורים בחצות הלילה שאז הוא זמן מסוגל ביותר, ללכת לשדות וליערות ולהרבות בהתבודדות ותפילות לזכות לאור היום הגדול והנורא הזה.

אמר ופירש פעם ר' פנחס קיבליטשר ז"ל את הנאמר במגילה "ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים" על פי המבואר בדברי רבינו רבי נחמן מברסלב בתורה מ"ט ח"א ובתורה א' ח"ב, שאשה יראת ה' היא בחי' תפילה ופירש שהתפלה החשובה והמקובלת ביותר היא תפילת ההתבודדות שהיא תפילה מוסתרת, וזהו "ויאהב המלך" - היינו מלכו של עולם, "את אסתר" - היינו בחינת התפילה שהיא בהסתר שהיא ההתבודדות, "מכל הנשים" - מכל התפילות, "ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות". אחר שאמר זאת לתלמידיו חסידי ברסלב בליל פורים, רצו לשדה ושהו שם משך כל הלילה מרוב ההתלהבות וההתעוררות. (שיש"ק).

תפילת ותיקין

נהגו אנ"ש חסידי ברסלב להתפלל בפורים בנץ החמה, וכפי הקפדתו של הבעל שם טוב שיתפללו בחמשה ימים בשנה בהנץ החמה, ואחד מהם הוא יום פורים.

עבודת יום הכיפורים

אָמַר מוֹהַרְנַ"תְּ: "סֵדֶר הָעֲבוֹדָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבְּיוֹם הַפּוּרִים קָשֶׁה עָלַי הַרְבֵּה יוֹתֵר מִסֵּדֶר הָעֲבוֹדָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים", כִּי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִמְצָאִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כָּל הַיּוֹם וְעוֹסְקִים אַךְ בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, מַה‏־שֶׁאֵין־כֵּן בְּיוֹם הַפּוּרִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְבּוֹת בְּשִׁכְרוּת, בְּשִׂמְחָה וּבַאֲכִילָה וְכוּ', וּבְדֶרֶךְ זֶה לַעֲבֹד אֶת ה' הֲרֵי שֶׁקָּשֶׁה הַדָּבָר יוֹתֵר וְיוֹתֵר. ["דִי עֲבוֹדָה פוּן פּוּרִים אִיז מִיר אַסַאךְ שֶׁוֶוערֶער וִויא דִי עֲבוֹדָה פוּן יוֹם כִּפּוּר"]. (שיש"ק ג' קל"ט)

ריקודים ושמחה

מצוות היום להרבות הרבה בריקודים וניגונים לשמוח בשמחת הנס והאור של יום זה. ועל ידי ריקודים אלו ממתיקים ומבטלים את כל הגזירות והדינים.

רַבִּי יִצְחָק אַיְזִיק יוֹסֵף זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָבִיו שֶׁל רַבִּי פִּינְחָס יְהוֹשֻׁעַ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִטְשֶׁערִין, מֵהַמְקֹרָבִים הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר לְמוֹהַרְנַ"תְּ. מְאֹד מְאֹד הָיָה מֻפְלָג בְּמַעֲלָה. וּפַעַם אַחַת בְּיוֹם הַפּוּרִים בְּעֵת הַשְּׁתִיָּה, הִתְפָּאֵר לִפְנֵי מוֹהַרְנַ"תְּ שֶׁאֵין מִתְיָרֵא עוֹד מִפְּנֵי הַיֵּצֶר הָרָע. וְאַחַר הַפּוּרִים לְמָחֳרָתוֹ נִכְנַס עוֹד הַפַּעַם לְמוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְשָׁאַל אוֹתוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ אִם הוּא זוֹכֵר מַה שֶּׁהִתְפָּאֵר אֶתְמוֹל בְּעֵת הַשְּׁתִיָּה, וְהֵשִׁיב לוֹ: גַּם הַיּוֹם אֲנִי אוֹמֵר כֵּן. וְשָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי פִּינְחָס יְהוֹשֻׁעַ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁאָמַר לוֹ פַּעַם אַחַת מוֹהַרְנַ"תְּ: "אָבִיךָ הָיָה צַדִּיק". ["דַיין טַאטֶע אִיז גִיוֶוען אַ צַדִּיק"].

קֹדֶם הִתְקָרְבוּתוֹ (של ר' יצחק אייזיק) בִּבְּרֶסְלֶב פַּעַם בְּלֵיל יוֹם כִּפּוּר הָלַךְ מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דֶּרֶךְ בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְרָאָה בְּעַד הַחַלּוֹן אֶת הָרַב יִצְחָק אַיְזִיק יוֹסֵף סוֹפֵר הַנַּ"ל עוֹמֵד וְגוֹמֵר תְּהִלִּים בְּקוֹל רָם וּבְהִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה. וְנִתְוַדַּע עוֹד, שֶׁזֶּה גּוֹמֵר עַתָּה פַּעַם שֵׁנִי תְּהִלִּים כְּמִנְיַן "כֹּפֶר", וּבְעֵת גְּמַר הַפַּעַם הַשֵּׁנִי עֲדַיִן בְּהִתְעוֹרְרוּת וְהִתְלַהֲבוּת עָצוּם כְּמוֹ בְּהַתְחָלַת פַּעַם הָרִאשׁוֹן. וּבְכֵן רָאָה מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁנֶּפֶשׁ יְקָרָה זוֹ רָאוּי לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְקָרְבוֹ, וּבְכֵן הִתְחִיל לַעֲסֹק עִמּוֹ לְקָרְבוֹ, אֲבָל לֹא הָיָה כָּל כָּךְ בְּאִתְגַּלְיָא, עַד פּוּרִים שָׁנָה זוֹ, שֶׁהָיָה מְעַט מְבֻשָּׂם, בָּא בְּעַצְמוֹ לְמוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְעָמַד עַל פִּתְחוֹ וְצָעַק: "הָרַבִּי, הָרַבִּי, הַגַּדְלוּת שֶׁלּוֹ [דֶער רֶבִּי, דֶער רֶבִּי, זַיין גְרוֹיסְקַייט]" קֹדֶם פּוּרִים הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּטוּלְטְשִׁין, וּבִשְׁבִיל שֶׁהָיָה עָנִי כְּדֶרֶךְ הַסּוֹפְרִים הָלַךְ רַגְלִי. וּבַחֲזִירָתוֹ לִבְּרַסְלֶב נִזְדַּמֵּן לוֹ נִסָּיוֹן גָּדוֹל, וְעָמַד בַּנִּסָּיוֹן. (שיש"ק)

שושן פורים

אמר רבה"ק רבי נחמן מברסלב למוהרנ"ת הלא גם שושן פורים הוא פורים. ומצוה להיות גם בשושן פורים בשמחה ותוכל לתקן ביום שושן פורים גם השמחה שהיה צריך ביום הפורים... (הגהות המעתיק בחיי מוהר"ן)