החיזוק היומי ממורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

יום ד', כ"ח אייר תשפ"ד

משה רבינו רק מחפש לברוח (מהנהגת העם, מתוך ענווה), הוא לא שואל מה התפקיד, הוא ישר הוא אומר: "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח".

הוא לא מוכן, הוא אומר לה’, שלח את אליהו הנביא, תשלח את אהרן, תשלח את מרים, את חור. (ה’ אומר לו) - לא! רק אתה (תלך).

(משה ממשיך לתהות), אין מישהו אחר? פתאום (משה) רואה שיש מישהו אחר, משה הצליח להוכיח שיש מישהו אחר, למה (ה') אתה אומר שאין מישהו אחר? הנה גיליתי בשמיים!

דקה לפני שמשה מקבל את הלוחות, עוד דקה הוא מקבל את הלוחות. את הלוחות משה קיבל בי”ז, דקה לפני קבלת הלוחות הוא פוגש את רבי עקיבא.

משה פוגש את רבי עקיבא, איזה שמחה: שלום עליכם. משה אומר לר’ עקיבא, אני לא מבין מה שאתה מדבר ("שנאמר על רבי עקיבא שהיה דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות", מנחות כ״ט), אז יוצאת בת קול ואומרת: משה תלך אחורה 98 שורות, תהיה יותר בענווה, משה צריך ללכת 98 שורות. הוא שמע את ר’ עקיבא אומר, "הלכה למשה מסיני".

אמר משה, ריבונו של עולם, אני רוצה לראות את השכר של ר’ עקיבא. אז הראו לו ששוקלין בשרו במקולין. אבל משה רצה לראות השכר של ר' עקיבא, לא את הסבל, לא את העונש, ממש צלו את ר’ עקיבא, סרקו את בשרו במסרקות של ברזל.

אדם כזה אתה נותן תורה לידו?

ריבונו של עולם אמר למשה, כן, זה השכר!

זה שר’ עקיבא אמר (אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, עַד כָּאן?! אָמַר לָהֶם:) כׇּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר (עַל פָּסוּק זֶה ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״ אֲפִילּוּ נוֹטֵל אֶת נִשְׁמָתְךָ) מָתַי יָבֹא (פסוק זה) לְיָדִי וַאֲקַיְּימֶנּוּ (ברכות ס״א). כל החיים הייתי מצטער מָתַי יָבֹא (פסוק זה) לְיָדִי וַאֲקַיְּימֶנּוּ. אני חיכיתי לפסוק הזה מהיום שנולדתי, מגיל 40 אני מחכה לרגע הזה שיסרקו את בשרי במסרקות של ברזל.

משה חזר לאחוריו, א"ל (ה') שתוק כך עלה במחשבה תחילה - כי אלה שהולכים על קידוש ה', היום, כל יום הולכים על קידוש ה', אז, עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקים זוּלָתְךָ (ישעיהו סד ג).

כתוב שמי שהולך על קידוש ה', שום בריאה לא יכולה לעמוד על השכר שלו, על האור שלו, אז הוא נהנה מזיו השכינה, הוא לומד תורה מפי הקב”ה. אפילו שהיה חילוני כל החיים, אבל ברגע שהוא הלך על קידוש ה', אפילו אם היה רשע גמור, הכל נמחל לו, הוא לומד תורה מפי הקב”ה.

אז, זו תורה וזו שכרה?

אמר הקב”ה למשה - שתוק! כל זה מובא בתורה ס”ד (ליקוטי מוהר”ן), כל התורה של ס”ד הולכת על - שתוק! כל מי שהולך על קידוש ה', השכר שלו זה שכר כזה שעַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקים זוּלָתְךָ. שום עין לא ראתה, שום עין לא יכולה לראות.

כל מי שנהרגים עכשיו על קידוש ה', כל יום שומעים על עוד ועוד חיילים שנהרגים עכשיו על קידוש ה', אז צריך להגיד - עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ!

הם זוכים למדרגה כזו ששום בריאה לא תזכה אפילו בתחיית המתים!