לפניכם השיעור היומי המלא כפי שמסר אותו מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א - אתמול לאחר תפילת מעריב יום שלישי ליל כ"ז אייר במדבר:

"שבוע הבא עשרת הדברות, כולם יזכו למתן תורה. ה' קרא לנשים יום קודם, שאל אם הם רוצות לקבל תורה. "אנכי ה' אלקיך" הם אמרו כן. "לא יהיה לך אלקים אחרים על פני" אמרו לא. לפי רבי עקיבא אמרו כן – ששמענו. אחרי זה "לא תרצח", "לא תנאף", "לא תגנוב", כל דבר אמרו לא. לפני רבי עקיבא אמרו כן. אחרי זה "לא יהיה בך עד שקר". אחרי זה "לא תחמד בית רעך" אסור לחמוד שום דבר. אחרי שבועות – אחרי עשרת הדברות קוראים פרשת הנשיאים, שם הלך ממש מכות. שבועות זה בשבת, אחרי שבועות משה כתב. נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור, נשיא לבני שמעון שלומיאל בן צורישדי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל, נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד, נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור, נשיא לבני בנימין אבידן – שהיה מתאבד, קפץ לים – אבידן בן גדעוני. ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי, נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן, נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן. כשהוא רצה לכתוב נשיא לבני יהודה – נחשון, נחשון צעק בשום אופן לא! הוא התחיל לצעוק צעקות נוראות, צעקות מפחידות, שמעו את זה עד אומן. כאלה צעקות נוראות: אתה לא תכתוב נשיא, הוא אמר מה הפרוטקציה הזאת, מה הפרווילגיה. מה אתה חושב שלך נעשה פרוטקציה. קראו לכולם גם לך נכתוב נשיא, הוא אומר לא. לי לא תכתבו. זה גאווה אמר לו משה, תדע לך זה גאווה! אתה רוצה להיות שונה מכולם, תדע לך זה גאווה. הוא אמר אותי לא מעניין גאוה, לא גאוה, אתה לא כותב את המילה נשיא!. התחיל ללכת מכות רצח, כמו על האלף זעירא, שה' אמר למשה תכתוב ו' הוא כתב ו' תכתוב י' הוא כתב י' תכתוב ק' הוא כתב ק', ר' הוא כתב ר'. פתאום הוא אמר תכתוב א', הוא [משה] אמר זה לא, זה בשום אופן לא. זה הלך מכות, דם שם. זה אני לא כותב את הא' לא יעזור לך. ה' אומר לו תכתוב את הא', הוא אומר לא! אומר בעל הטורים [משה אומר] אני בלעם. כתוב "ויקר ה' אל בלעם" (במדבר כ"ג ד') גם לו, אתה מדבר איתי, אתה מדבר עם בלעם. כל המחלוקת בין משה ובלעם היה שמשה טען שהוא בלעם. ובלעם טען שהוא משה, זה היה מחלוקת מאוד רצינית, עד לא הצליחו לפתור את זה. שבלעם צועק שהוא משה, "יודע דעת עליון מחזה שדי יחזה נופל וגלוי עינים" (במדבר כ"ד ט"ז). "אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב" (במדבר כ"ד י"ז), לא ישאר זכר ממואב! על זה בלק לא סלח. כי ביידן אמר לא להכנס לרפיח, לא להכנס למואב. מי כתב את הפסוק "אל תצר את מואב" (דברים ב' ט')? ביידן. אסור להכנס למואב, אסור להכנס לעמון. הוא אמר בשום אופן לא. משה שמע בקול ביידן, הוא כתב את זה בתורה. "אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה" אז מה בלק מפחד, מה? לא נכנסים לרפיח, ולא נכנסים למואב ולא לעמון. בשביל מה הוא מביא את בלעם. אלא אומר "עצום הוא ממני" (במדבר כ"ב ו') אומר הזוהר אני רואה שהנכד שלי, הנין שלי, הבן שלי, כי עגלון היה נכד של בלק. ורות בת של עגלון, והנכד שלה, הנין שלה, חיסל את מואב. "וימדד שני חבלים להמית ומלא החבל להחיות" (שמואל־ב', ח ב') הרגו לו את האבא ואת האמא הוא הפקיד אותם כשהוא ברח משאול הוא הפקיד אותם אצל, הוא אמר מלך מואב זה בן דוד שלי. זה בן דוד של ערפה, בן דוד של רות. אז הוא אמר שני חבלים להמית, ואחד להחיות. "ומחץ פאתי מואב". ועכשיו אנחנו מתקרבים לפרשת נשא, פרשת הנשיאים קראנו את זה בא' ניסן, קראנו את זה בחנוכה, עכשיו אנחנו נקרא זה בעוד עשרה ימים מיד אחרי שבועות. יגיע פרשת נשא. וזה "רצה תפלתי כמו קרבן נחשון" כי נחשון קפץ לים, נחשון לא אכפת לא כלום! הצדיק אמר "ויסעו" (שמות י"ד ט"ו) הצדיק אמר לסוע הוא אומר אין ים, אם עם ישראל אומר "ויסעו" אז אין ים, כולם פחדו. אומר רבי מאיר כולם פחדו לקפוץ לים, רק שבט בנימין קפץ לים – אחרי נחשון. כולם אמרו איך נקפוץ, נטבע, עם התינוקות, נקח את התינוקות על הכתפיים אולי, אבל - - - כי היה ארבע כיתות, כיתה אחת אמרה נעשה מלחמה, כיתה אחת אמרה נברח ל... [כיתה נוספת אמרה] נכנע. אז מה יהיה אם נכנע, אז יתלו את משה ואהרן, ראשי הטרוריסטים, כמה בנדיטים כמה טרוריסטים ברחו ממצרים. מי ראשי הטרוריסטים משה ואהרן, יתלו אותם אם נחזור למצרים יתלו אותם. אמרו בואו נחזור גמרנו אנחנו אבודים. שש מאות אלף, שש מאות טנקים. חלק אמרו למלחמה, חלק אמרו להכנע, חלק אמרו לקפוץ לים לשחות, לעשות חבלים. חלק אמרו נברח למדבר, אמרו יש שם חיות רעות. משה אמר "התיצבו וראו את ישועת ה'" (שמות י"ד י"ג), "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" (שם י"ד) לא זה ולא זה, לא מלחמה ולא כניעה ולא מדבר ולא ים. תעמדו ואז "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון". ואז ראו "ויבקעו המים" (שם כ"א). "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם" (שמות ט"ו ח') אומר הקדושת לוי הוא מביא על "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם" המים מעצמם בלי שה' אמר להם, מעצמם נערמו, מעצמם עלו אחד על השני. "נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים". "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" (שמות י"ד כ"ב) כתוב פעמים, פעמים חומה. פעם למשה ובני ישראל, פעם ל[דתן ואבירם], אפילו שהיו רשעים אבל הם קיבלו מכות [בשביל] עם ישראל. ונבקע להם כל העור, התקלף להם כל העור. נבקע להם הים"‏.