לפניכם תקציר מתוך השיעור היומי כפי שמסר אותו מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א - אתמול לאחר תפילת מעריב יום חמישי ליל ל' שבט א' דראש חודש אדר פרשת תרומה:

כתוב "והיה כי יצעק אלי שמוע שמעתו" אם אדם צועק, ה' שומע. "והיו נשיכם אלמנות" אם האשה לא שומרת על הבעל, אז האשה נשארת אלמנה. רש"י אומר בפנחס "ובאלה לא היה איש" שום אשה לא מתה, לעגל לא הסכימו להביא, אבל זה לא בגלל שהיו קמצניות כי במשכן נתנו הרים של זהב, תמיד האשה קמה לפני הגבר. לכן רואים שיש משברים בבתים, כי האשה קמה מוקדם והגבר קם מאוחר. לאשה יש שכל פי מיליון מלאיש, כי החכמה של האשה זה מחכמה של ב"ן, והחכמה של האיש זה מהבינה. הבן שם את כל הכסף שלו ומוכר את הבית שלו ונהיה אפס לגמרי. האשה צריכה לתת לאיש עם הנבוט על הראש שלא ישים את כל הכסף בהימורים. כי הגברים יצאו למחולות עם העגל וכל סיבוב נתנו נשיקה לעגל, ומי שנתן נשיקה, אז השפתיים נהיו מזהב. מי שחשב מת במגיפה, ומי שרצה ה', ברא נחל ענק שיהיה איפה לטחון את העגל. קרח אמר למשה אתה שמעת ש'משה מת ויהושע מכניס' אז החלטת שישארו ארבעים שנה, "העיני אנשים האלה תנקר". וממ"נ אם ידעת שיחטאו המרגלים אז למה שלחת, ואם ידעת אז מה אתה עושה כאן? אז נשארו עם משה; אליעזר וגרשם, אהרן אלעזר ואיתמר ומרים. והוריד את אברהם יצחק ויעקב היה לו מניין וכך הכניע את קרח. המרגלים היו צדיקים, הם רצו להיכנס לקודש הקודשים. עוד שעתיים חצות הבנות יגמרו את כל התהלים ועזרא נחמיה, ומגילת אסתר. על הויכוח בין אחשוורוש לושתי כמה פסיעות נבוכדנצר עשה, ובזכות מי המלכות על 127 מדינה. כי אחשוורוש היה רוחץ שישים אלף סוסים בחודש, והיה הבן של דריוש. מה שהאשה אומרת זה קודש קודשים, הגבר רב עם אשתו על הפח אשפה כל הלילה, אדם צריך לשמוע בקול אשתו. כל אחד צריך ללמוד עם אשתו ליקוטי הלכות, על אסתר המלכה. וכן מדוע המרגלים פחדו להיכנס לארץ. אסור לגור מחוץ לארץ שניה אחת שם זה כל המחלות, היה יהודי אחד שלא היה מוכן לחזור לארץ כי רצה להיות עם רבו בחגים בסוף פרצה המלחמה ולצערינו נספה שם. כל אחד צריך ללמוד עם אשתו, על המן שלא היה מוכן לחכות לבוקר, הוא צעק 'הציליני מקליפת המן עמלק...' אחשוורוש אמר שיעלה אני יוציא אותו מהקליפה, המן רצה שיהיה יום אחד, אבל אנחנו עושים שבעה ימים, מי"א עד ט"ז ושממשיכים את הסעודה עד אחרי מנחה אז זה כבר ליל י"ז זה שבעה ימים.