Torah Wisdom
אַלִּבָּא דְּהִלְכְתָא • בהשתתפות דיינים ומוצי"ם: מעמד מיוחד של חלוקת תעודות לאברכי כולל הוראה שע"י מוסדות שובו בנים
ביום שלישי כ"ו תמוז, פרשת מטות־מסעי התקיים במעונו של מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א מעמד מיוחד של חלוקת תעודות לאברכי כולל הוראה שע"י מוסדות שובו בנים.
האברכים שעמלו למדו ונבחנו בידיעה רבה, על; יורה דעה חלק ב', חושן משפט הלכות נזקי שכנים. זכו להיכנס אל הקודש פנימה למעמד חלוקת תעודות בהשתתפות הדיינים החשובים חבר הבד"ץ הרה"ג ר' סנדר ארבנפלד שליט"א, הרה"ג ר' עמרם הופמן שליט"א, וראש הכולל מו"צ דקהילתנו הרה"ג ר' נחמן כהן שליט"א. לצידם ישב מנהל המוסדות אשר ידיו רב לו במלאכת הקודש הרה"ח ר' נתן חנניה שליט"א. המעמד נפתח עם דבריו של הרה"ג ר' נחמן כהן שליט"א ששיבח את האברכים החשובים אשר יושבים ועומלים ולומדים בחשק רב את ההלכות הנ"ל אשר הם מההלכות הקשות בדיינות. עוד הוסיף ראש הכולל לדבר על היקף הידיעה העצום אליו הגיעו האברכים ע"י הלימוד והמבחנים. לאחר מכן דיברו חברי הבד"ץ הרה"ג ר' עמרם הופמן שליט"א, הרה"ג ר' סנדר ארבנפלד שליט"א, אשר רוממו את האברכים אשר נבחנו בפניהם על מנת לקבל את תעודת הבד"ץ המעידות על ידיעותיהם הרבות, ר' סנדר הוסיף אין זה בסתם שרואים את הרוח הזו, כי אם מראש המטות - מורינו הרב שליט"א שמכניס בהם את רוח השקידה בלימוד התורה הקדושה. עם סיום הדברים נכנס מורינו הרב שליט"א למעמד ונשא מדברות קודשו.
לפניכם תקציר מהנושאים אשר הזכיר מורינו הרב שליט"א במהלך משא הקודש:
היום זה היארצייט של ה'ישמח משה' הוא היה נשמה שכזו שלא ירדה מעולם, הוא היה בוכה כל היום על צרות עם ישראל. א' זעירא בא לרמז על רבי עקיבא שזכה יותר ממשה, שרבי עקיבא זכה לשי"ן של תפילין, ואילו משה זכה רק ליו"ד - קשר תפילין. אבל זה נהפך מעקיב'א לעקיב'ה, כי היה צריך לעבור מסרקות של ברזל מפני שלא הגיע לכל השיעורים של רבי אליעזר הגדול. סוגיית זמן מעשה המקושש האם בשבת שניה, או שנה וחצי לאחר היציאה ממצרים - לאחר תשעה באב השני. או בסוף שנת הארבעים. וההסבר לכך שמשה כביכול נעלמה ההלכה, אמרו לו בנות צלפחד "בחטאו מת" שלא היה בעדת קרח ולא בעדת המרגלים. כי מי שחולק על הצדיק, לא קיבל נחלה בארץ. המרגלים אמרו שראו ענקיים, אבל האמת היא שלא רצו להיכנס לארץ בלי משה, ו"כד חזי משה ענוותנותיה דיהושע" שראה משה שלמרות שרוצים להרוג את יהושע מפני הנבואה "משה מת ויהושע מכניס", יהושע הלך עמם כי משה אמר לו, ולא ישן ארבעים יום וארבעים לילה. הכל הצדיק עושה, גם הכולל המפואר הזה שיוצאים כאלו דיינים, זה הכל מגיע מהצדיק. העשרה מאמרות אומר על נבואת אלדד ומידד שלא הבינו בכלל את הנבואה, "משה מת" העשרה מאמרות אומר; הכוונה שתוך חמש דקות יהיה תחיית המתים ויכנסו לארץ יהיה ביהמ"ק ולא יחרב לעולם. כתוב בזוהר: חס ושלום לחשוב שמשהו נשרף! "גווע היכלא" - בית המקדש לא נשרף! אלא עלה לשמיים בחתיכה אחת והוא קיים, ומה שהם שרפו היה רק דיקטים. אז מה שאנחנו בוכים זה על "והראנו בבנינו" בית המקדש קיים, אבל אנחנו רוצים לראות אותו. וזה "הנה אנוכי מרביץ בפוך אבנייך, ויסדתיך בספירים ושמתי כדכֹד שמשותיך". רק הצדיקים רואים את בית המקדש, כמו ר' נחמן מהורנדקא שטבל ראה את בית המקדש, ושאלו הבעש"ט ראית את הארון? הארון זה אני, איפה שהצדיק נמצא זה ארון הברית!. בז' אב נכנסו כבר לעזרה וניסו לשרוף, אבל לא נשרף. בית המקדש ירד שלם מהשמיים!. רבינו אמר תקמטו את הספר שלי כמה שאתם רוצים, אבל אל תזוז סעיף אחד מהשו"ע צריך ללמוד שו"ע ולקיים את כל ההלכות לקום בזמן, אדם לא קורא ק"ש בזמן הוא בנידוי. "בלק בן ציפור" שהיה לו ציפור מזהב שהייתה מדברת בכישופים, ואמר לה "הן עם יצא ממצרים" אמרה לו הציפור "זה לא עם, זה ישראל הם הולכים עם ענני כבוד, אי אפשר לנצח אותם"!. כל הפסלים היו מדברים, כתוב בגמרא בע"ז שהיה בצורת הפסל היה מתגלה אליהם ואומר תקריבו אדם וירדו גשמים. כתוב בזוהר בראשית שהיו הולכים לבית טרפוס שהיה שד וכל אחד שהיה עובר לפניו היה שם לו משחה ומתרפא, ולא שם על אותו אחד ואמר מכיוון שהוא יהודי ואין לו עסק עם מי שמאמין באלוקי ישראל. אברהם קורא לאליעזר חמור, כי אם אחרי מאה עשרים שנה לא רואה אש אז הוא חמור. ואליעזר שמח על כך שסוף סוף הוא זוכה לקבל תוכחה מאברהם אבינו - זוכה לקבל ביזיון מהצדיק, בזכות זה זכה להיכנס עם הגוף לגן עדן. שלמה המלך אמו קשרתו לעמוד והכתו עם הסנדל ואמרה לו "מה ברי ומה בר בטני" כל הנשים של דוד התפללו שהבן שלהם יהיה מלך, אני התפללתי שהבן שלי יהיה צדיק!. עכשיו שזכו לגמור חושן משפט, צריך להמשיך ללמוד שוב ושוב לשנן עוד מאה פעם את ולדעת את כל החושן משפט בעל פה.
