סוד היין ההונגרי: מי שזכה לטעום את האמת לא יטעה לעולם

שיעור מס' 359 | *ליל ו' פר' כי תבוא, אור לט"ו אלול תשס"ב - שיעור לחבורות אנ"ן, חלק ב' (המשך ממס' 358)

משל נפלא על הסוחר והיין ההונגרי המשובח, הממחיש את כוחה של ההתקשרות לצדיק האמת. ברגע שאדם טועם את הטעם האמיתי של התורה והקדושה, שוב אי אפשר להטעות אותו בחיקויים זולים.

לפעמים עולה על דעתו של אדם לקחת את אשתו ולנסוע למרחקים, להיות שם בהעלם גדול מהעולם. הוא חושב שילך לפעמים לשוק, יסתכל על העולם ויצחק מההבלים. אך הצדיק אומר לו: "עוד יגיע זמן שתהיו מתגעגעים למה שהיה ועזבתם אותו. אם לא מתגעגעים – צריך לחפש אותו בכל הכוח".

הצדיק מכריז ואומר: "אני אוצר של יראת שמים, אני לא יודע למה לא מחפשים אותי? למה אתם לא מחפשים אותי?".

משל היין ההונגרי

רבנו הקדוש נתן על כך משל נפלא: פעם אחת נסע סוחר גדול עם יין טוב, "אונגרישער יין" – יין הונגרי, שנחשב ליין המשובח ביותר באירופה באותו אזור. במהלך הנסיעה, פנה העגלון לבעל הבית ואמר לו: "הן אנו נוסעים בדרך הזו עם היין הזה, ואנחנו סובלים צער כל כך גדול מהדרך, הבה נטעום מעט. כל כך הרבה צער אנחנו עוברים, תן לנו לטעום לפחות טיפת יין".

הסוחר הסכים ונתן להם לטעום מזה היין הטוב. הנמשל הוא לאדם שנוסע הרבה עם הצדיק – הצדיק נותן לו לטעום משהו מהאור הגנוז. ומי שזכה לטעום, חייב לטעום משהו אמיתי, בבחינת "טעמו וראו כי טוב".

טעמה כי טוב סחרה

חז"ל אמרו: "הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם". אם נזכה לטעום את הטעם האמיתי של התורה, נבין את הפסוק:

"טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ" (משלי ל"א)

אלו שני דיבורים התלויים זה בזה: ברגע ש"טעמה כי טוב סחרה" – שאדם מרגיש את המתיקות והטוב של התורה והצדיק, אזי "לא יכבה בלילה נרה". מי שזוכה לטעום את הטעם של הרבי האמיתי, הנר שלו לא יכבה לעולם, אף פעם זה לא יכבה.

כמו אותו עני בסיפור אחר, שאכל את העשב ומצא לבסוף יהלום, כך אדם שמוסר נפש על התקרבות לצדיק – בסוף הוא מצליח ומוצא את האוצר.

אי אפשר להטעות את מי שטעם

המשך המשל מספר, שלאחר ימים התגלגל הדבר שאותו משרת (העגלון) ישב יחד עם חבורת שותי יין בעיר קטנה. הם שתו יין פשוט ושיבחו אותו מאוד, ואמרו בביטחון: "זהו יין אונגרישער! זהו יין הונגרי משובח!".

אמר להם המשרת הנ"ל: "תנו לי לטעום". נתנו לו כוסית, הוא טעם ואמר להם מיד: "אני יודע שאין זה יין טוב, ואין זה 'אונגרישער' כלל". האנשים גערו בו, דחפו אותו וזלזלו בו, אך הוא עמד על שלו: "אני יודע שאין זה יין הונגרי כלל! אני קניתי אצל סוחר גדול וטעמתי מהיין האמיתי".

זהו המסר לדורות: לעתיד לבוא, כשיבוא משיח, אז יידעו להבחין ביין המשומר. את האחרים, שלא טעמו את האמת, יוכלו להטעות ולמכור להם יין זול ("שטרביצער") כאילו הוא היין הטוב המשומר. אבל את אנשי שלומנו לא יוכלו להטעות.

גם אם יגידו לאדם: "מה השתגעת? פה לא עושים התבודדות!", או ינסו לבלבל אותו בדרכים שונות, הוא יגיד להם: "טוב מאוד שגיליתי את האמת, טוב שגיליתי מי אתם", ומיד יברח מהשקר.

כאן בעולם הזה נדרשת מסירות נפש. מי שיש לו מסירות נפש, אי אפשר לעזוב אותו. אותנו לא יוכלו להטעות, כי אנחנו טעמנו את היין הטוב.

---
חלק 1 מתוך 4 — שיעור מס' 359
חלק הבא ←
כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2 | חלק 3 | חלק 4