חכמת התורה
סוד אשמורת הבוקר: כך תהפכו את הדין לרחמים ותפעלו ישועות

שיעור מס' 5 | *יום חמישי ושישי פר' אמור ד' וה' אייר תשנ"ה.
מדוע דווקא השעות שלפני הנץ החמה הן הזמן המסוגל ביותר לשינוי הגורל? הרב אליעזר ברלנד שליט"א מסביר את סוד אשמורת הבוקר, הצטרפות לשירת המלאכים, והרגע שבו הקב"ה בכבודו ובעצמו יורד לרפא את החולים.
הזמן המסוגל ביותר להתחנן לפני בורא עולם ולפעול ישועות הוא בשעות שבהן משתנות המשמרות, בשליש האחרון של הלילה. מדובר על שלוש או ארבע שעות לפני הנץ החמה, בסוף הלילה. התפילה שאדם מתפלל באותן שעות על החורבן ועל הגלות היא תפילה רצויה ומקובלת ביותר.
כשאנחנו מתפללים בבוקר, אנו מצטרפים לשירת המלאכים. זוהי חובה על כל ישראל להצטרף למקהלה השמימית הזו. רבי אלעזר פתח ואמר: > "ה' בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה" (תהילים ה, ד).
מדוע מוזכרת המילה "בוקר" פעמיים בפסוק? אלא שאת הבוקר ברא אברהם אבינו. "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר" – בזכות אברהם יש בוקר לעולם. לולא אברהם, העולם היה חרב. אברהם אבינו פתח את השערים והפך את הבוקר לעת רצון. מי שקם באשמורת הבוקר ומכוון לשיר יחד עם המלאכים, יכול לפעול ישועות לכל אדם בעולם – לא רק לעצמו, אלא לכל מי שמבקש ממנו, בין אם הוא צדיק ובין אם הוא רשע.
להמתיק את הדינים לפני שהם יורדים
זמן התפילה המובחר הוא באשמורת השלישית, אז כל שערי הרחמים פתוחים. אלו שקמו בחצות הלילה כבר פתחו את השערים, ובאשמורת השלישית מצטרפים לשירה. זהו הזמן שבו ניתן לפעול הכל באותה שנייה.
בכל יום ויום ישנם "אסירי המלך" – אנשים שנגזר עליהם לסבול ייסורים באותו היום. ישנן מחלות וגזירות הטמונות בגוף האדם ומתגלות בגילאים שונים, כעונש על חטאים מגלגולים קודמים או מהגלגול הזה. האדם הוא כולו גלגולים, ובכל יום ישנו עונש שנועד לכפר על משהו.
אולם, אם האדם קם באשמורת הבוקר – הוא ממתיק את העונש הזה. אדם צריך לדעת שעלולות לרחף מעליו גזירות יומיומיות – פתאום בן משפחה חולה, פתאום צרה נוחתת, והוא שואל "למה?". התשובה היא שלא המתקת את הגזרה של אותו יום. כל יום בחצות לילה נערך משפט, ומי שקם באשמורת הבוקר ממתיק את הדין והופך את היום ליום נעים, יום של נועם ה' וזיו השכינה.
זמן התשובה והחזרת המוחין
אשמורת הבוקר היא הזמן העיקרי לעשות תשובה. אדם רוצה יום טוב לו ולמשפחתו, אבל הוא חייב לזכור את החטאים שלו ולבקש עליהם סליחה. אי אפשר רק לבקש מתנות מהמלך מבלי לבקש סליחה על כך שפגעת בו בעבר. הצדיק מחכה שהאדם יבקש סליחה אמיתית.
יש אנשים שחושבים שהקב"ה וותרן, או שמספיק לנסוע לצדיק והכל נמחק כבמטה קסם כמו במחשב. אבל האמת היא שצריך תשובה אמיתית. באשמורת הבוקר, האדם יכול לבקש מה' שיסלח לו ויחזיר לו את ה"מוחין" שאיבד. כשאדם חוטא, הוא מאבד את הדעת ואת היכולת ללמוד תורה. העבירות שורפות את המוח. בזמן הזה, האדם בוכה לה' שיחזיר לו ראש חדש, ראש נקי שיוכל ללמוד בו גמרא.
המלאך רפאל והרפואה השלמה
כשאדם שר ורוקד באשמורת הבוקר עם המלאכים, מתרחש דבר מופלא: יוצא מלאך ושמו רפאל, הממונה על כל ענייני הרפואה. כשאתה שר באשמורת, המלאך רפאל ניצב לידך ושואל: "את מי אתה רוצה שאני ארפא? פלוני? אלמוני? אני כבר מרפא אותו". כל ענייני הרפואה נמצאים בידו באותו רגע.
אך יש דרגה גבוהה מזו. כשמגיע זמן תפילת שחרית ואנו אומרים:
> "הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו... שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו".
ברגע שמתחילים "הודו", הקב"ה בכבודו ובעצמו מופיע. עד עכשיו המלאכים ליוו אותנו, אבל המלאך עלול לפעמים להירתע מלרפא רשע גמור, מחשש שיידבק בטומאתו. המלאך הוא רק שליח, והוא פוחד להיטמא. אבל כשהקב"ה יורד, הוא אומר: "אני ולא מלאך". הקב"ה לא מפחד משום טומאה. הוא אומר: "עכשיו אני בעצמי אלך לרפא. את מי אתה רוצה? את זה ואת זה? אני הולך לרפא אותו".
להקדים את ה"תכלת" של הדין
הזוהר הקדוש מלמד שצבע התכלת בשמיים מרמז על דין. כשהשחר עולה והשמיים נצבעים תכלת, בתי הדין של מעלה נפתחים ומתחילים לדון את כל באי העולם. אם האדם ישן באותו זמן, דנים אותו שלא בפניו וחותמים את גזר דינו לאותו יום.
אבל, אם אדם קם לפני שנהיה התכלת בשמיים, הוא כבר מופיע בבית הדין. השופטים רואים אותו עומד, שר, מתפלל, רוצה להיות יהודי טוב. מיד מתהפך כל הדין. הקב"ה מצווה על בית הדין לא לפתוח במשפט כלל, ואומר: "אני רוצה בעצמי לדון אותו". הקב"ה לוקח את המשפט מידיהם, כי הוא "מלך חפץ בחיים" ו"אב הרחמים".
מי שהקדים תפילות, שירים ולימוד תורה לפני עלות השחר, מגיע עם כל כך הרבה זכויות שהקטרוגים מתבטלים. הקב"ה מחפש לו זכויות ומרחם עליו. או אז, כל הציפורים מתחילות לשיר. הציפורים רואות שהקב"ה עמד להחריב את העולם בגלל העוונות, אך בזכות אותם אנשים שקמו באשמורת הבוקר, הדין הומתק והעולם ניצל. שירת הציפורים היא שירת הודיה על כך שניתן לנו עוד יום של חיים.
---
חלק 1 מתוך 4 — שיעור מס' 5
חלק הבא ←
כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2 | חלק 3 | חלק 4
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם