סוד ההישרדות בים החיים: להרכין ראש בפני הגל

שיעור מס' 6 | יום שני פר' בהר ח' אייר תשנ"ה המשך ממס' 5

כיצד שורדים את סערות החיים, ההשפלות והקשיים? על פי משנתו של רבי עקיבא, הסוד טמון ביכולת 'לנענע בראש' לכל גל שמגיע, לוותר על האגו ולתת לגלים עצמם להוביל אותנו אל חוף המבטחים.

נענעתי לו בראשי

הגמרא מספרת על רבי עקיבא, שפעם אחת נטרפה ספינתו בים והיה נדמה שטבע, אך לבסוף עלה בשלום מן הים. כששאלו אותו כיצד ניצל, השיב להם: "דף של ספינה נזדמן לי, וכל גל וגל שבא עלי – נענעתי לו בראשי".

זהו יסוד עצום בהנהגת האדם בעולם הזה. החיים מלאים בגלים, במשברים ובניסיונות המאיימים להטביע את האדם. הסוד הוא לא להילחם בגל בכוח, אלא לדעת להתכופף. אדם צריך רק להתכופף מעט, הוא לא צריך לוותר על העקרונות הרוחניים שלו או על הדברים החשובים באמת, אלא לוותר על הגאווה, על ה"אני".

כאשר בא גל – בא לך עוד גל ועוד גל – תרכין את הראש. מה זה אומר בפועל? כשאדם בא אליך בטענות, מבזה אותך או מטיח בך האשמות: "אתה רשע, אתה פושע, אתה אפיקורוס, אתה מין". התגובה הטבעית היא להילחם חזרה, להצטדק. אבל העצה של רבי עקיבא היא אחרת לגמרי: תסכים איתו. תגיד לו: "זה בסדר, אתה צודק. אני אפיקורוס, אני מין, ואתה הצדיק, אתה אלוקים, אתה משיח בן דוד".

מה אכפת לך לראות יהודי מבסוט? שיהיה מרוצה. אתה תמשיך את העיקרון שלך, תמשיך לקום חצות, לעשות שעה התבודדות ולעבוד את ה' בתפילה, בשירה ובריקודים.

לא להילחם במציאות

אמרו חכמים שיבואו רשעים ויגידו לאדם "אתה כזה וכזה", יאשימו אותו בגזל, יגידו לו "גנבת את הבניין". גם אם לא גנבת שום דבר, והבניין עומד על תילו והכל שלך ביושר – אל תתווכח. אם אדם בונה בית כנסת, הרי זה שייך לכל עם ישראל, אין לו בעלות פרטית על בית הכנסת. אז שיבואו ויגידו.

הכלל הוא: "שיבואו רשעים על האדם – נענעתי לו בראשי". אנחנו הולכים בדרך של הורדת הראש. לא צריכים לוותר על שום נקודה בעבודת ה', אבל מול הבריות – תוריד את הראש. תן לגל לעבור.

אומנות הציפה על המים

הגמרא ממשיכה ומספרת סיפור דומה על רבי מאיר. רבן גמליאל סיפר לרבי עקיבא שהוא ראה ספינה נטרפת בים והצטער מאוד על תלמיד חכם שהיה בה, ומנו? רבי מאיר. אך לאחר זמן מה, ראה את רבי מאיר יושב ודן לפניו בהלכה. שאל אותו: "בני, מי העלה אותך?" השיב לו רבי מאיר: "גל טרדני לחברו, וחברו לחברו, עד שהקיאני ליבשה".

רבי עקיבא ניצל בזכות דף של ספינה, אבל רבי מאיר לא מצא כלום. הוא פשוט שכב על הגב. אדם צריך לדעת לצוף על הגב. במקרה של טביעה, חלילה, כשיש סערות נוראות, הסוד הוא לא להיאבק במים אלא לצוף, להרפות.

הגלים בעצמם דוחפים את האדם לחוץ. אם האדם יודע לשחות ולצוף, הגל שנדמה כמי שבא להטביע אותו – הוא זה שדוחף אותו אל החוף.

זהו עומק העניין של "מים שאין להם סוף". כשאדם נמצא בתוך הים הגדול, באוקיינוס של החיים, הוא לא רואה את הסוף. הוא לא רואה את הישועה. אבל אם הוא יודע את הסוד של "גל טרדני לחברו", הוא מבין שכל מה שעובר עליו זה רק גלים שמעבירים אותו ממקום למקום עד לגאולה.

הגלים מובילים ליעד

מסופר על מלח אנגלי שנשטף מהסיפון באוקיינוס השקט על ידי גל ענק. חבריו היו בטוחים שהוא אבוד, ישבו עליו 'שבעה' והתאבלו. והנה, בדיוק ביום השנה, ב'יארצייט', הוא פתאום הופיע. כולם חשבו שזו רוח רפאים, אבל התברר שהוא הצליח להחזיק מעמד 24 שעות במים הקפואים של האוקיינוס פשוט על ידי ציפה, עד שאוניה אספה אותו.

הסיפורים הללו מלמדים אותנו מוסר השכל עצום לחיים. לפעמים נדמה לאדם שהוא טובע, שהצרות שוטפות אותו. הוא לא רואה שום מוצא ("מים שאין להם סוף"). אבל כמו שרבי מאיר ביקש להיקבר על חוף הים ואמר "שימו אותי על חוף הים, אני כבר אגיע לטבריה", והגלים אכן עשו את שלהם – כך גם בחיים הרוחניים.

לא צריך לעשות שום דבר בכוח. תלמד תורה, תתפלל, תתבודד – והגלים כבר ידחפו אותך למקום הנכון.

האדם רק צריך לדעת לא להתנגד להנהגת ה', לקבל את הגלים בהכנעה ובאמונה, וכך דווקא אותם קשיים הם אלו שיביאו אותו אל היבשה, אל חוף המבטחים.

---
חלק 3 מתוך 5 — שיעור מס' 6
→ חלק קודם | חלק הבא ←
כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 | חלק 3 (נוכחי) | חלק 4 | חלק 5