סוד המים התחתונים והדרך לראות את ה'

שיעור מס' 22 | שיעור א' - יום ה', פר' בלק, ח' תמוז תשנ"ה (המשך ממס' 21)

מאמר מעמיק המבאר את סוד בריאת הגיהנום ומחלוקת המים העליונים והתחתונים. דרך סיפורם של קורח ואון בן פלת, מתבאר כיצד ביטול הגאווה והגעה למדרגת "אַיִן" הם המפתח לזכות לכל הישועות ולראות את פני ה'.

הגמרא במסכת פסחים דנה בזמן בריאת הגיהנום. פעם אחת משמע מן הכתובים שהגיהנום נברא לפני בריאת העולם, פעם משמע שנברא ביום שני, ופעם בערב שבת בין השמשות. מסבירה הגמרא שלפני בריאת העולם נברא רק ה"חלל" של הגיהנום, בדומה לאדם הבונה תנור גדול ועוד לא מדליק בו את האש.

לפני בריאת העולם, הכל היה גן עדן. לא היה שום חטא, וגם אותו חלל של גיהנום היה למעשה גן עדן. ביום שני לבריאה החלה המחלוקת. המים התחתונים התחילו לקנא במים העליונים ולדבר עליהם.

חכמת נשים בנתה ביתה

בדומה למים התחתונים, גם קורח קינא באליצפן בן עוזיאל. שבט ראובן בא בטענות על כך שמקדימים את שבט יששכר, ודתן, אבירם ואון בן פלת הצטרפו למחלוקת על משה רבנו.

אך אצל און בן פלת התקיים הפסוק:

"חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנָּה"

אשתו של און בן פלת אמרה לו: "אני לא מסכימה להתנהגות הזאת!". אדם צריך שתהיה לו אשת חיל שתעצור אותו מלעשות שטויות. כאשר אישה רואה שבעלה עושה דבר שאינו טוב, יש לה את הזכות והחובה לצעוק ולמחות.

לקורח הייתה אישה ש"עשתה רצון בעלה" גם לדבר עבירה, והוא ירד יחד איתה לגיהנום. לעומתו, לאון בן פלת הייתה אישה שהתנגדה. היא השקתה אותו ביין כדי שיישן עשרים וארבע שעות, וכך ניצל מהמחלוקת. על כך נקרא שמו "און", משום שישב באנינות כל ימי חייו ועשה צומות על כך שבכלל נכנסו בו מחשבות לחלוק על משה רבנו.

מעלת המים התחתונים וסוד ה"אַיִן"

נחזור למחלוקת המים. המים התחתונים טענו: "אנן בעינא למהוי קודם מלכא" (אנו רוצים להיות לפני המלך). הרי "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", ה' נמצא בכל מקום. ההבדל הוא שהמים העליונים רואים את ה' בטבעיות, ואילו המים התחתונים צריכים לעבוד קשה כדי לזכות לכך.

יש אדם שנולד עם נשמה גדולה ורואה את ה' בקלות, ויש אדם שצריך לעמול על כך. אך דווקא משום שהמים התחתונים עבדו ויגעו כדי לראות את ה', הם יזכו בסוף להיות במדרגה גבוהה יותר מהמים העליונים.

איך אדם זוכה לראות את ה'? רק כאשר הוא הופך את עצמו ל"אַיִן". אם אדם חושב שהוא שווה משהו, הוא לא יכול לראות את ה'. אין דבר כזה. כל העניין של רבנו ושל כל הצדיקים הוא שאדם יעבוד על כך שהוא לא שווה כלום. ממילא הוא לא יקפיד על אף אחד, לא יכעס ולא יקנא.

ברגע שאדם נהיה "אַיִן", הכל קופץ לקראתו. השידוך קופץ לקראתו, הפרנסה קופצת לקראתו. כך היה אצל יצחק אבינו. בעקדת יצחק הוא מסר את עצמו לשחיטה והפך ל"אַיִן". מיד לאחר מכן, כשיצא לשוח בשדה והתפלל, השידוך שלו קפץ לקראתו. כאשר אדם מוסר את עצמו על קידוש ה', כל הישועות קופצות אליו.

כיבוי הגיהנום ומחול הצדיקים

הגמרא אומרת שלגיהנום "אין לו כבייה עולמית". נשאלת השאלה: הרי לעתיד לבוא הגיהנום כן יכבה? מסביר רבי יוסי שהמילה "עולמית" פירושה: כל זמן שהעולם נמצא במתכונתו הנוכחית. אך כאשר העולם יתחדש בתחיית המתים, גם הגיהנום יתבטל.

כיצד יכבה הגיהנום? על כך נאמר:

"עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ"

כל מהות הגיהנום היא המחלוקות, הדיבורים הרעים והקנאה – זהו סודו של קורח. אך קורח עצמו, שצועק מהגיהנום בכל ראש חודש "משה אמת ותורתו אמת", בוכה דמעות של חרטה. עם כל בכייה כזו, הוא מכבה עוד טיפה מהגיהנום, עד שבסופו של דבר הגיהנום יכבה לחלוטין.

לעתיד לבוא, הקדוש ברוך הוא ייכנס לתוך אותו חלל של גיהנום ויהפוך אותו בחזרה לגן עדן. שם יתקיים מחול לצדיקים, וכל אחד יראה באצבעו ויאמר: "הִנֵּה אֱלֹקֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ". זהו כל עניינו של העולם הבא – שירים, מחולות וריקודים של קדושה. ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן.

חלק 3 מתוך 5 — שיעור מס' 22

→ חלק קודם | חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 | חלק 3 (נוכחי) | חלק 4 | חלק 5