סוד האבן מן השמים: מדוע סירבה אשת התנא להתעשר?

שיעור מס' 64 | * (המשך מ-63) יום ג' אור לט"ו באב תשנ"ו לבחורי החבורה בקלויז ב"בית ישראל"

כאשר רבי שמעון בן חלפתא קיבל אבן טובה מן השמים כדי לקנות צרכי שבת, אשתו סירבה בתוקף ליהנות ממנה. דרך מעשה פלאי זה מתגלה סוד עמוק על היחס בין העולם הזה לעולם הבא, ועל כוחה של אמונה תמימה ופשיטות.

מסופר על יהודי צדיק בשם ר' עוזר, שבאחד מלילות חמישי עמד והתבודד בבכי וצעקה להשם יתברך שאין לו צרכי שבת. באותה שעה עבר ברחוב, מתחת לבית הכנסת, סוחר של קמח. הוא שמע יהודי צועק ובוכה, והלך לראות שמא קרה לו משהו או שמרביצים לו. כשהתקרב לדלת, שמע את ההתבודדות של ר' עוזר המבקש על שבת קודש. הסוחר הבין מיד איזה צדיק וקדוש עליון נמצא כאן, ומיד הביא שק קמח גדול לביתו. כאשר ר' עוזר חזר מההתבודדות, הוא מצא בביתו שק קמח שהספיק לו לכמה חודשים. אדם במקום לחפש גמ"חים והלוואות, צריך לצאת לשדה ולצעוק להשם יתברך. תבוא הביתה ותראה בית מלא כל טוב, מישהו כבר יבוא ויכין לך את הכל בצורה הכי יפה.

יהלום באמצע ההתבודדות

הגמרא מספרת על רבי שמעון בן חלפתא, שיצא מחוץ לעיר והתפלל לפני האלוקים. הוא עשה התבודדות וזעק: "ריבונו של עולם, מה יהיה לשבת קודש?". לפתע, ניתנה לו אבן טובה מן השמים. אדם עומד באמצע התבודדות ופתאום מוצא יהלום שווה מיליון דולר! אדם לא מתאר לעצמו מה זה כוחה של התבודדות.

הוא לקח את האבן לשולחני (חלפן כספים), נתן אותה כפיקדון וקיבל תמורתה סכום כסף כדי לקנות את כל צרכי השבת – בשר, דגים וירקות. כשאשתו חזרה הביתה, היא נדהמה לראות את השולחן ערוך בכל טוב. הרי כשהיא יצאה לא היה שום דבר בבית. היא שאלה אותו מיד: "מאיפה זה? הלכת לגמ"ח? אני לא רוצה שתעשה הלוואות, מאיפה הכסף?". רבי שמעון ניסה להתחמק ואמר לה: "תשמחי, מה את מתעניינת?".

אבנים מן הארץ, לא מן השמים

אבל אשתו עמדה בשלה. כמו נשות ישראל במדבר שלא הסכימו לתת את נזמיהן לחטא העגל ולא חיפשו שום היתרים, כך היא אמרה: "אני לא מתחילה לאכול עד שאתה לא אומר לי מאיפה האוכל והכסף הזה".

רבי שמעון היה אדם עניו ושפל ברך. הוא לא רצה לספר שקיבל אבן מהשמים. אדם לא צריך לספר כל דבר, אפילו לא לאשתו. רבנו יונה מביא על מסכת אבות שצריך לשמור את הפה ולא להתפאר במופתים והצלחות. אך כיוון שאמרה "איני טועמת כלום", נאלץ לספר לה: "הלכתי לשדה, התפללתי לפני האלוקים שיתן לי משהו לשבת, והנה קיבלתי אבן שווה מיליון דולר מן השמים".

לתדהמתו, אשתו השיבה: "תסלח לי, אני לא רוצה אבנים מן השמים. אני רוצה אבנים מן הארץ. אני דורשת שתיקח את האבן ותזרוק אותה חזרה לשמים. תבטיח לי שבמוצאי שבת אתה מחזיר אותה!". שאל אותה רבי שמעון בפליאה: "למה? מה יש? מה לא טוב? כבר קיבלנו אוצר!".

החשבון האמיתי של העולם הבא

ענתה לו אשתו: "אתה רבי שמעון בן חלפתא, גדול התנאים שכל התורה עוברת דרכך, ואתה לא יודע שמה שמקבלים מהשמים בעולם הזה יחסר לך בשמים לעולם הבא? כל גרוש שאתה מקבל פה בעולם הזה, מורידים לך מהעולם הבא. כל טיפה שאתה טועם וכל אכילה שאתה אוכל בעולם הזה, הכל בא על חשבון העולם הבא!".

היא המשיכה ואמרה לו:

"אתה רוצה שיהא שולחנך חסר, ושולחן חברך מלא? שכולם ילמדו פה מתוך דחק, ואנחנו נהיה המיליונרים היחידים ונקבל כבר עכשיו את העולם הבא שלנו? אני לא רוצה שירד לי מהעולם הבא אפילו כחוט השערה. אני מוכנה כל החיים לשכב על הארץ ולאכול רק חתיכת לחם".

אשתו של רבי שמעון הייתה אישה כשרה באמת. היא ידעה את כל הסודות של היהדות – מה מביא לעולם הבא ומה מחסיר ממנו. האמונה, התמימות ויראת השמים האמיתית היו אצלה בשלמות. 'אשה יראת ה' היא תתהלל', אין לה שום בלבול, היא נוסעת על קו אחד במשך מאה ועשרים שנה מבלי לנטות ימין ושמאל.

בסופו של דבר, רבי שמעון ראה שהיא צודקת. היא תפסה את הנקודה האמיתית של החיים. צדיקים אמיתיים, כמו חסידי ברסלב של פעם, היו חיים בפשיטות גמורה. היו ישנים על ספסלים בלי מיטה, הולכים לשדות להתבודד בשלג בלי מעיל, כי בערו באש להשם יתברך, וידעו שכל נוחות מיותרת בעולם הזה מחסירה מזכויותיהם לנצח נצחים.

חלק 1 מתוך 5 — שיעור מס' 64

חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2 | חלק 3 | חלק 4 | חלק 5