סוד הביטחון: הדרך היחידה לאחוז בצדיקי האמת

שיעור מס' 79 | * יום א' פר' ויחי, י"ב טבת תשנ"ז - שיעור בסעודת ברית

רבנו הקדוש רצה שתהיה לנו הנהגה של ביטחון מוחלט, בדומה לבעל שם טוב ולנועם אלימלך, שלא השאירו כסף מיום ליום. למרות שאיננו בדרגות הגבוהות של הצדיקים שצמו והזדככו, הדרך היחידה שלנו להתחבר אליהם היא על ידי השלכת הדאגות על פרנסה ואמונה שלמה שהשם יעזור.

כל המים שיש לנו בברזים עד סוף הדורות הם בזכות בארה של מרים. משה רבנו חי וקיים, הולך איתנו ומאיר לנו, שכן גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם. ביציאת מצרים, משה רבנו הראה שכל הגאולה תלויה בקדושת הברית של יוסף הצדיק. רק על ידי שמשה התעסק בעצמות יוסף, יצאו ישראל ממצרים וזכו לביזת הים. משה חיפש את יוסף, וזה מה שהשפיע את העשירות הגדולה לעם ישראל, כי עיקר התכלית של הרכוש והעשירות היא לזכות להארת הרצון.

הנהגת הצדיקים: לא להשאיר כסף למחר

אולם, להחזיק כסף באמת יכול רק הצדיק האמת. רבנו הקדוש אמר לתלמידיו: "אני רציתי שתהיה לכם הנהגה כמו הנועם אלימלך וכמו הבעל שם טוב, שלא השאירו כסף מיום אחד ליום השני". הבעל שם טוב היה מפזר בכל יום את כל כספו לצדקה. כשהיה עולה על אונייה בדרכו לארץ ישראל, לא לקח עמו אפילו מצות או יין, אלא אמר בביטחון מוחלט: "ייפלו לי מצות ויין מן השמיים". כך נהגו גם צדיקים נוספים, כמו הרבי מביאלא, שמעולם לא השאירו ממון מיום לחברו.

רבנו רצה שגם אנחנו נחיה באמונה כזו, שבה אדם מפזר את ממונו ולא מניח שום ממון מיום לחברו. אך הוא ידע שזו מדרגה קשה. אדם רגיל מיד מתחיל לדאוג: "מה יהיה מחר? צריך לקנות לחם לילדים, לשלם חובות, חשמל ומים. ינתקו לי את החשמל!". אבל מי שיש לו ביטחון אמיתי, יודע שהשם יעזור ברגע האחרון. כמו אותו סיפור על אישה שהלכה להתחנן בחברת החשמל שלא ינתקו לה את הזרם בגלל חוב עצום של שלושה חודשים, ופקיד החברה בעצמו שילם את חובה מכיסו.

המדרגה העליונה של החזקת ממון

ישנה דרגה גבוהה עוד יותר מזו של הבעל שם טוב והנועם אלימלך, והיא הדרגה של האבות הקדושים – אברהם, יצחק ויעקב, וכן הדרגה של רבנו הקדוש. אברהם אבינו היה כבד בכסף ובזהב, והיה לו ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר כדי לפדות את מערת המכפלה. יעקב קנה את חלקת השדה במאה קשיטה.

העבודה הזו, של החזקת ממון, היא כבדה וקשה הרבה יותר מפיזורו. כאשר צדיק אמת מחזיק כסף בכיסו, הוא מרגיש ממש ריח רע, זה דוקר אותו כמחטים. הוא מחזיק את הכסף רק כדי לעשות בו תיקונים וסודות גבוהים. זו עבודה שדורשת מוח חזק ואמיץ, אך זו אינה המדרגה שלנו. המדרגה שלנו היא לפזר את הכסף לצדקה ולא לדאוג.

במה תהיה לנו אחיזה בצדיקים?

נשאלת השאלה: איך אדם פשוט יכול לעלות על המסילה של צדיקי האמת? הרי איננו יכולים לצום כל השבוע או להיות דבוקים בהשם עשרים וארבע שעות ביממה כמותם. מסופר על בעל ה"ברוך טעם" מבראד, חותנו של רבי חיים מצאנז, שהיה מתרכז בתפילת שמונה עשרה עד שהיו מתפוצצים לו ורידים במצח מרוב מאמץ. לעומתו, רבי חיים מצאנז אמר שהוא זוכה לכוון כמותו ללא מאמץ כזה, משום שהוא מכין את עצמו כל הלילה בהתבודדות, ניגונים ושירים לקראת התפילה.

אם כן, מה לנו ולצדיקים ענקיים כמו החוזה מלובלין או המגיד? במה תהיה לנו אחיזה בהם? התשובה היא אחת: האחיזה היחידה שיש לנו בצדיקים היא על ידי שלא נדאג מה יהיה מחר. כאשר האישה שואלת "מה נאכל מחר?", לא לענות בכעס, אלא לומר באמונה פשוטה: "השם יעזור, יהיו ניסים".

נאר בטחון - רק ביטחון

הדאגה לפרנסה פוגמת בברכה. התורה אומרת:

וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ. וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים.

הרב אליהו לופיאן הסביר שזו למעשה קללה ולא ברכה. הקב"ה רוצה לתת לאדם פירות טריים בכל שנה ושנה, אך מכיוון שהאדם שואל ודואג "מה נאכל?", הוא מקבל את הכל בבת אחת מראש לשלוש שנים.

לכן, רבנו אומר שהדרך היחידה להתחבר לצדיקים היא רק עם העבודה של הביטחון. אני לא דורש מכם שתפזרו את כל הכסף שלא יישאר גרוש, אבל תדעו לכם שהעבודה שלכם היא 'נאר בטחון' (רק ביטחון). מי ששם לב, רואה שכל ספרו של רבי נתן, "ליקוטי הלכות", מדבר בעצם רק על דבר אחד – על הביטחון בהשם יתברך.

שיעור מס' 79