סוד ההכרזה: מדוע נענש משה רבנו כשהסתיר את זהותו?

שיעור מס' 116 | מוצש"ק פר' חיי שרה, אור לכ"ג חשון תשנ"ח - מלוה מלכה לשד"רים בבית יעקב הישן

כאשר משה רבנו הוצג כ\

איש מצרי או איש יהודי?

כאשר משה רבנו הציל את בנות יתרו מיד הרועים, הן חזרו לאביהן ואמרו: > "אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים, וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן". משה רבנו היה צריך להכריז באותו רגע על זהותו האמיתית. גם אם היה חשש שיהרגו אותו או ירביצו לו, גם אם המון רועים היו מתנפלים עליו ושוחטים אותו – הוא היה צריך להגיד: "אני איש יהודי".

אילו בנות יתרו היו באות לאביהן ואומרות: "איש יהודי דלה דלה לנו מים", יתרו היה מתגייר מיד. הוא היה מתפעל מהנס העצום – כיצד המים עולים לקראתו וכיצד הוא מנצח לבדו את כל הרועים. האר"י הקדוש מגלה סוד עצום: המילים "דָּלֹה דָלָה לָנוּ" אינן סתם תיאור של שאיבת מים, אלא סוד של הפסוק > "טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ". ברגע שאדם זוכה לטל אורות, הוא רואה אור רוחני חזק ועצום.

טל אורות והחמצת הגאולה העולמית

אך ברגע שמשה הוצג כ"איש מצרי", יתרו לא הבין את גודל השעה. הוא חשב שמדובר במכשף, שהרי ממתי מצרים יכולים להראות אור קדוש כזה? לכן הוא רק אמר "קראן לו ויאכל לחם", ועד שהתגלו הדברים והבינו שהוא איש עברי, משה אף הושם בבית הסוהר. על כך מובא שהקב"ה הקפיד על משה. כשאדם לא אומר מי הוא באמת, כשהוא מסתיר את זהותו – על כך ה' לא מוכן לסלוח.

אילו משה היה אומר מיד מי הוא, על המקום היה יורד כזה אור לעולם, והייתה נהיית גאולה שלמה לכל העולם כולו. לא גאולה חלקית כמו בימינו, אלא ממש כל העולם כולו היה נגאל. הזוהר הקדוש אומר שכאשר יתרו חזר לבסוף בתשובה ואמר: > "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים", באותו רגע הפסיקו כולם לעבוד עבודה זרה, וכל העולם ידע את ה'.

לפרסם את הניסים ואת צדיק האמת

מכאן אנו למדים יסוד עצום לעבודת ה' שלנו: העבודה של האדם היא להכריז מי זה הצדיק האמת. ברגע שאדם מכריז ומפרסם מי הוא הצדיק, הוא מביא אור לעולם. בעל ה"שפת אמת" מסביר שזהו בדיוק העניין של מאמר ההגדה: > "וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח".

מהו העניין של לספר ביציאת מצרים? העבודה של האדם היא לפרסם את הניסים יומם ולילה. אדם צריך לשבת יומם ולילה ולפרסם את הניסים שעושה עמנו השם יתברך. כי על ידי הסיפור והפרסום, אנו מודים לפניו יתברך וממשיכים את האור של הגאולה לתוך העולם.

להתעלות מעל הטבע: אין עוד מלבדו

ההלכה וההנהגה האלוהית גורמות לכך שהאדם יורד לעיתים לתוך הקליפות וההסתרות, כדי להצליח להוציא משם את כל נקודות הקדושה, כפי שעשה יעקב אבינו. העולם נראה כאילו הוא מתנהג בדרך הטבע. ספר החינוך מסביר שהקב"ה טבע מתחילת הבריאה כוח בטבע לפעול את פעולתו, ולכל נברא יש מזל מלמעלה שאומר לו "גדל".

אבל עד מתי אדם כפוף לדרך הטבע? עד שמגיע העניין של צדיק האמת. התורה מצווה בפרשת משפטים: > "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה", משום שהכשפים מכחישים את פמליה של מעלה ומנסים להתערב במעשה האל. אך מי שזוכה לאור פני מלך חיים, הוא מתעלה מעל כוחות הטבע והממונים, והוא אינו ירא ממעשה הכישוף והכחשותיו, כי הוא יודע ש"אין עוד מלבדו".

לכן אמר רבי פנחס מקוריץ זיע"א, שלקח לו עשרים ושתיים שנות עבודה רק כדי לזכות להגיע לאמונה השלמה של "לה' לבדו". לדעת באמת שאין שום כוח אחר בעולם, ואין עוד מלבדו.

חלק 1 מתוך 2 — שיעור מס' 116

חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2