לך עכשיו לבית החולים

ספור פלאי ביותר הגיע אלינו מהרב יוסף ביטון הי"ו מהעיר אשדוד. חבר שלו, עורך דין בכיר במקצועו, ספר את הספור בחיל ורעדה. הגיעו לעורך הדין כמה חסידי ברסלב, שמשום מה הסתבכו בעסק כל שהוא, ועורך דין אחר תבע אותם על סכומים גבוהים מאד אשר לא היו באמתחתם כלל. עורך הדין הרשע ממש נצל איזו פרצה בחוק שאפשר באמצעותה לתבוע את החסידים, בעוד שבאמת לא עשו החסידים כל עול וכל עברה על החוק, וכל הנושא היה שהם פעלו בתמימות ורק נעשקו על ידי מי שרמה אותם, וכעת עורך הדין של אותו נוכל המשיך את הרשע ותבע אותם כאמור על סכומים גדולים ביותר.

החסידים פעלו כמובן בדרכי התפלה וההתבודדות, הלכו לצדיקי האמת שבדורנו ופקדו את קברי הצדיקים שוכני עפר, אך בד בבד נגשו לעורך הדין מספר הספור, כדי שיסיע להם להחלץ מעלילתו הנבזית של עורך הדין שתבע נגדם.

בקשתם של חסידי ברסלב מעורך הדין היתה שיעשה להם את העבודה ללא תשלום, היות ואין באפשרותם לשלם כלום, כי כבר נעשקו בסכומים גדולים על ידי אותו נוכל, וכעת עורך הדין תובע אותם על סכומים עצומים, והם ממש חיבים עזרה של מסירות נפש. כדי לשכנע את עורך הדין להסכים ולעשות אתם את החסד הזה, הם אמרו לו שיכניסו אותו למורם ורבם, הצדיק הרב אליעזר ברלנד, כדי שיקבל ברכה להצלחה בחייו. עורך הדין הסכים לעשות חסד ומצוה אמתית עם היהודים, והגיע כעבור ימים אחדים אל מורנו הרב כשהוא מלוה בקבוצת החסידים אשר הסבירו למורנו הרב כי זהו עורך הדין היקר והצדיק אשר מסכים ליצג אותם בחנם, והם מבקשים שהרב יברך אותו בזכות המצוה.

עורך הדין קבל את ברכתו של הרב, אך מלבד הברכה, הורה לו הרב כיצד עליו לנהוג בענין הגשת הערעור על התביעה של עורך הדין הרשע שתובע את החסידים. עורך הדין אמר בצאתו מבית הרב כי הוא סבר לנהוג אחרת לחלוטין וכי הוא אינו מבין כלל את ההגיון בהוראתו של הרב, אך מאחר והחסידים מבטלים לרב הוא מוכן ללכת באותה דרך ולעשות כפי שהורה הרב, וכן היה.

עברה תקופה קצרה, והנה עורך הדין הרשע אשר הבין שהחסידים לקחו את שרותיו של עורך הדין הזה, תבע את עורך הדין על ענין מסים בסך תשעים אלף שקלים, סכום לא מבטל כלל, בפרט שעורך הדין כלל לא הרויח מהגשת הערעור ומנהול התיק שהגש נגד החסידים, אלא עשה זאת כאמור בהתנדבות גמורה.

היה זה הפסד גדול של סכום עצום אלו אכן היתה התביעה מתקבלת, אלא שבינתים החליט עורך הדין להניח את כל ההשתדלויות המשפטיות בצד ולעלות אל ביתו של הצדיק הרב אליעזר ברלנד, אשר יעץ לו את העצה כיצד לנהוג, ובאופן פשוט נראה ומסתבר לכאורה כי דוקא משום שצית לצדיק הרב ברלנד, הגיעו אליו הצרות האלו והתביעה הנוראה הזו מעורך הדין שמנסה להתנכל אליו. עורך הדין בקש להכנס לרב כדי לקבל את ברכתו ולספר לרב מה קרה לו, כדי שהרב יחלץ אותו מהתביעה הגדולה אשר עלולה לסכן אף את מעמדו כעורך דין. [כידוע בלשכת עורכי הדין ממהרים לפטר עורך דין מתעודתו ותפקידו במדה ומגשת נגדו תביעה שיש בה סבה מספקת כדי לפטר אותו].

באותה תקופה היה קשה מאד להכנס למורנו הרב, וכאשר הגיע עורך הדין לביתו של הרב בביתר, לא נתנו לו להכנס. אך הוא דבר עם כל מי שרק יכול היה ונסה בכל כחו להכנס לצדיק, עד שהגיע בנו של הרב ר' נחמן ברלנד שליט"א והכניס אותו למורנו הרב. עורך הדין ספר לרב בקצרה כיצד צית לרב באותו ענין שהיה נדרש כדי לסיע לקבוצת החסידים שהסתבכו בתביעה מול עורך הדין הרשע, וכיצד כעת הוא בעצמו הסתבך בתביעה מול אותו עורך דין רשע שמנסה בכל כחו להזיק לו.

הרב עשה בידו תנועה שהוא אומר לעורך הדין ללכת, ואמר לו באופן נחרץ "לך לבית החולים". עורך הדין לא הבין ונסה שוב לומר לרב שהוא בא כדי לקבל ברכה ועצה מול התביעה של עורך הדין ואינו זקוק לברכה לרפואה, הוא נסה להסביר לרב שכלל אינו צריך ללכת לבית החולים אלא לבית המשפט אם כבר. אך הרב אמר שוב שילך בזריזות לבית החולים, ובזה תמה הפגישה.

עורך הדין יצא מביתו של הרב כשהוא מבלבל כולו, הוא לא הבין מה זה הדבר הזה ומדוע מתנהגים אליו כך. הוא בא לעשות חסד עם כמה חסידים, קבל ברכה ועצה, וכשהעסק מסתבך נגדו שולחים אותו לבית החולים. אבל הוא הרגיש שהצדיק אינו סתם אומר דברים, ואולי יש כאן ענין שעליו לנהוג בתמימות ולעשות את דברי הרב אפלו שהוא לא מבין את דבריו, וכך החליט עורך הדין ללכת מיד לבית החולים, כשהוא חוזר ומשנן לעצמו את המשפט "מה כבר יש לי להפסיד". את הליכתו לבית החולים הוא עשה רק כדי שלא יכה את עצמו לאחר מכן מבחינת המצפון, ושלא יתיסר בשאלה מדוע הוא לא שמע וצית לצדיק, אך במוחו כלל לא ראה הגיון בדבר.

באמצע הדרך הוא התחיל להבין שהוא עושה דבר שיכול לגרום לו לבזיונות. הוא לא היה רגיל בחסידי ברסלב לאהוב ולחבב את הבזיונות, והכבוד והמעמד עדיין היו חשובים אצלו. הוא לא היה מסגל לדמין את עצמו מגיע לחדר מיון ומבקש להתאשפז בגלל שיש לו הפניה מהרב ברלנד. הוא פתאום הבין שאין לו הפניה וגם אין לו שום כאב, וכי עליו למצוא בהקדם תרוץ כלשהו שיסביר את סבת הגעתו לחדר המיון.

עד שהגיע תורו בחדר מיון הוא כבר הספיק לנסח את גרסתו. הוא ספר שיש לו כאבים בלב, היות ובעבר היו לו סבוכים כלשהם בתפקוד הלב [דבר שהיה נכון, אך רק בקשר לעבר, כעת לא הרגיש עורך הדין בשום כאב]. הוא נכנס לבדיקות, ובבדיקות גלו שתשעים אחוז מהעורקים של הלב סתומים והוא חיב לעבור בדחיפות נתוח. חייו נצלו בזכות ששמע לצדיק, וכבר בהתאוששות מחדר הנתוח הסבירו לו כי אלו היה מגיע בעוד כמה שעות, היה יכול למות מדום לב חס ושלום, והם שבחו אותו על הערנות שגלה בכך שהגיע לבית החולים. אך הוא ידע שאין כאן ערנות כלל, אלא נס גלוי ורוח הקודש של הצדיק הרב ברלנד שליט"א, ואם מגיע לו שבח זה רק על כך שהחליט לצית לצדיק ולא לזלזל בדבריו על אף שלא הבין אותם כלל.

אך הספור לא הסתים כאן. במהלך ימי האשפוז שלו בבית החולים לאחר הנתוח, הגיע לידיעתו כי אותו עורך דין רשע שתבע אותו ואשר התעלל בחסידים בתביעותיו הזדוניות, הובהל אף הוא לאותו בית חולים כשהוא סובל ממחלה קשה, וכעבור כמה ימים נפטר לבית עולמו. התביעה אשר רחפה על ראשו ועל ראשיהם של החסידים בטלה ממילא, ועורך הדין שעשה חסד עם החסידים ושמע בקול הצדיק קבל את חייו במתנה, ויותר מכל הוא קבל את הזכות הגדולה להאמין בצדיקים, דבר שלא מובן מאליו, ואשרי הזוכה לזה.

מתוך הספר "פלא עליון חלק ג"