עומק הברכה הרביעית וסוד תיקון הנשמות

שיעור מס' 122 | *יום ב' פר' ויגש אור לא' טבת נר ז' דחנוכה תשנ"ח.

הרב אליעזר ברלנד שליט\

זכות גדולה נופלת בחלקם של אלו היוצאים יומם ולילה להחזיר אנשים בתשובה ולקרב רחוקים לעבודתו יתברך. מי שמוסר את נפשו על כך, זוכה שכל מלאכי המרכבה מלווים אותו ונושאים אותו על כנפי נשרים בכל עיר ועיר. בעבודת הקודש הזו, ובפרט כשפונים לאנשים כדי להתרים אותם להחזקת הישיבה, נדרשת חכמה וסבלנות. "אם אתה פוגש אדם עשיר גדול, צריך לדעת לחכות חודש או חודשיים בסבלנות ולא להחתים אותו מיד". לפעמים רק מדברים וממתינים, והם כבר לבד ירצו לתת. פזיזות יכולה לגרום להפסד, אך סבלנות מביאה ברכה. כמובן, בכל הדרכים הללו יש להקפיד מאוד על שמירת עיניים, כדי שלא תהיה חלילה מצווה הבאה בעבירה.

סוד קבורת המת והרוגי ביתר

מסירות נפש נדרשת לא רק בחיי האדם, אלא גם בדאגה למתים. היום התקיימה הלוויה של צדיק גדול מאוד, וכל מי שזכה להשתתף בה זכה לדבר עצום. ישנה זכות מיוחדת ונדירה לעסוק בקבורת מתים, ובפרט בקבורת עצמות של מתים שהוצאו מקברם או שלא זכו לקבורה כלל. אנשים שמוסרים את נפשם, אפילו עד כדי סכנת מעצר, כדי לאסוף עצמות באישון לילה ולהביאן לקבר ישראל – זוכים לזכות שאין כדוגמתה.

כדי להבין את גודל המעלה הזו, עלינו להתבונן בתקנת חז"ל בברכת המזון. משה רבנו תיקן את ברכת "הזן", יהושע בן נון תיקן את ברכת הארץ, ודוד ושלמה תיקנו את ברכת "בונה ירושלים". והנה, לאחר חורבן בית שני ומרד בר כוכבא, הוסיפו חכמים ברכה רביעית – ברכת "הטוב והמטיב".

"כל הברכה הרביעית, הטוב והמטיב, היא לזכר הרוגי ביתר. שבע שנים היו שם הרוגים, מיליארדים של הרוגים, והרומאים ימח שמם עשו מהם גדרות לכרמים. ועל זה שזכו לבסוף לקבור אותם, תיקנו ברכה מיוחדת."

"מי שזכה להגיד ברכת המזון זה דבר מאוד גדול, את הברכה הרביעית הוא אומר לזכר הרוגים שקברו אותם." חז"ל קבעו ברכה שעומדת כבר כמעט אלפיים שנה, רק על הזכות העצומה של הבאת מתים לקבורה.

מנוחת הנפש על פי ליקוטי הלכות

רבי נתן מברסלב מסביר בליקוטי הלכות (הלכות ברכת המזון ב') את העומק הרוחני של קבורת המת. כאשר מפרידים את המת מהקבר ולא נותנים לו להיקבר, הנפש אינה יכולה לבוא למנוחתה. "הנפש לא יכולה לבוא למנוחה עד שלא קוברים את הגופה."

זהו צער נורא לנפטר שהגופה שלו מתגלגלת בביזיון, כפי שקרה להרוגי ביתר במשך שבע שנים, וכפי שקרה בדורותינו כששרפו מיליוני יהודים באושוויץ. רבי נתן מסביר שהנפש קשורה תמיד לגופה. רק על ידי הקבורה הראויה, הנפש יכולה להתחבר בשמים עם הרוח והנשמה ולהגיע למקום מנוחתה האמיתי. לכן, מי שעוסק באיסוף עצמות וקבורתן, עושה חסד עצום עם הנפשות ומאפשר להן להגיע לתיקונן.

תיקון הנשמות דרך האכילה

רבי נתן ממשיך ומקשר בין סוד הקבורה לבין סוד האכילה וברכת המזון. כשאדם אוכל, הוא למעשה מברר נשמות מגולגלות. ייתכן שבאוכל שאנו אוכלים נמצאות נשמות של אבותינו וקרובינו מדורות קודמים.

לכן, יש לברך בכוונה גדולה כדי להחזיר את אותן נשמות לשורשן. "כשאומרים 'הטוב והמטיב' יש לכוון שעל ידי האכילה הזאת כל הנשמות יקבלו את התיקון שלהן." פעולת האכילה בקדושה פועלת פעולה דומה לקבורת המת – היא מביאה את הנשמה למנוחתה ולשורשה.

כאשר שוחטים עוף, הנפש המגולגלת בו צועקת ומתחננת לשוחט שירחם עליה וישחט בכוונה, כדי שלא תצטרך לחזור שוב בגלגול נוסף. התפילה והברכה בכוונה מתקנות את הנפש לחלוטין. אנו זוכים להיות מקושרים לצדיק האמת, שדרכו כל הנשמות, מאדם הראשון ועד סוף כל הדורות, באות עכשיו לתיקונן השלם.

שיעור מס' 122