סוד הנעל העקומה: מעלתם של הצדיקים הנרדפים

שיעור מס' 161 | *יום ג' פר' וירא, י"ד חשון תשנ"ט - חלוקת פרסים למצטיינים בישיבת "שערי תורה"

מבעד לשיחת חולין פשוטה לכאורה על נעל עקומה, גילה רבי נחמן מברסלב לרבי נתן את סוד "עקבות משיחך". המאמר חושף כיצד הרדיפות והביזיונות שעוברים הצדיקים, כדוגמת נח בדור המבול, הם אלו שמכשירים אותם להמשיך את קיום העולם, בסוד "והאלוקים יבקש את נרדף".

בשנת תקס"ה, סמוך לראש חודש ניסן, לאחר שיצאו רוב האנשים שבאו לסעודת 'שלום זכר', נשארנו עומדים לפני רבנו. בתוך כך, הסתכל רבנו על הנעל של רבי נתן. באותם ימים לא היו מחליפים נעליים בכל חודש, ואדם יכול היה ללכת כמה שנים עם אותה נעל עד שהתעקמה לגמרי. רבנו הסתכל על המנעל שהתעקם מאוד, במיוחד באזור העקב, ואז אמר: "המנעל שלך דומה כמו דיין שיך האט הפנים וויא א-פאטש אין פנים" (לנעל שלך יש פנים כמו סטירה בפרצוף).

כולם התפלאו מה הרב מדבר, ולאחר מכן הוא שתק מעט. כולם נבהלו, כי ידעו שכל מילה וכל אות שרבנו מוציא מפיו הם סודי סודות. בוודאי היינו מאמינים שכל מילה של הרבי היא רזין דרזין. רבנו בכל מילה שלו היה כולל את כל כוונות האר"י ואת ספר 'עץ חיים'.

צריך לדעת שספר ליקוטי מוהר"ן אינו רק פירוש ל'עץ חיים' או ניצוצות של חידודים. כל ה'עץ חיים', כל הזוהר וכל כוונות האר"י נמצאים בתוך ליקוטי מוהר"ן, והרבה למעלה מזה, עד אין סוף ואין חקר. "כל אות שרבנו הוציא מהפה זה רזי תילי תילין, סודי סודות למעלה מכל הכוונות בעולם". אפילו בשיחת חולין פשוטה לכאורה, היו כלולים כל הסודות העליונים.

סוד העקביים ופנים בפנים

נפתח את ספר 'תורת חכם', מתלמידיו של הרש"ש הקדוש, וננסה להבין מעט מן המעט מהמשפט הנורא הזה שרבנו אמר. ה'תורת חכם' מסביר שכל עבודתנו היא להחזיר את כל העולמות למצב של 'פנים בפנים'. כיום, העולמות נמצאים עדיין במצב של 'אחור באחור', ורק בזמן התפילה או בברית מילה אנחנו זוכים להביא את העולמות 'פנים בפנים', עד שנזכה שייבנה בית המקדש והמצב יהיה קבוע.

כאשר רבנו דיבר על העקב של הנעל, הוא רמז לעקביים של אדם קדמון. על כך נאמר: > "אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ". הצדיקים הם בחינת העקביים הללו, ואותם מחרפים ומבזים יומם ולילה. בשיחה זו על העקב העקום, רמז רבנו לרבי נתן על כל הרדיפות הנוראות שעתידות לעבור עליו – שישימו אותו בבית הסוהר ויזרקו עליו אבנים.

נח בונה התיבה: כוחן של רדיפות

ה'ייטב לב', סבו של הרבי מסאטמר, מסביר שזהו בדיוק הסוד של פרשת נח. נח עמד במשך מאה ועשרים שנה ובנה תיבה. כל יום הוא לקח מסמר ואמר: "לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, אני הולך עכשיו לתקוע מסמר בתיבה, כי בעוד 120 שנה יהיה מבול".

אנשי הדור לעגו לו וצחקו עליו. ה' הטעים אותם מעין עולם הבא – היו להם ימים טובים, אביביים ופורחים, והם התפוצצו מצחוק: "נח, אמרת מבול? זה גן עדן עלי אדמות!". הרדיפות על נח הלכו וגברו מיום ליום, מרגע לרגע. נח הפך לאדם הנרדף והשפל ביותר בדורו.

אך האמת היא, שכל המיליארדים שחיו אז נבראו רק כדי להכשיר את נח למדרגתו. "כל האנושות כולה יצאה בזכות שרדפו את נח יומם ולילה, על כל צעד ושעל, על כל דיבור ודיבור לעגו וצחקו עליו". בזכות הרדיפות הללו, אומר המדרש, נרשם נח להיות הממשיך של כל הדורות. זכויותיו לא היו רק מעשיו הטובים, אלא עצם היותו נרדף.

והאלוקים יבקש את נרדף

המדרש אומר: > "וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף". רבי יהודה בן נהוראי מלמד שלעולם הקב"ה תובע דמם של נרדפים מן הרודפים. בין אם צדיק רודף צדיק, רשע רודף צדיק, או אפילו צדיק רודף רשע – הקב"ה תמיד נמצא בצד של הנרדף.

"כל עבודת האדם בעולם היא להיות נרדף, וכך הוא מוכשר להמשיך את אור התורה והדורות". הקב"ה בחר בנח משום שהיה נרדף על ידי בני דורו, וכך הוכשר להוציא ממנו את שם ועבר, ועד לאברהם אבינו שגם הוא היה נרדף ומבוזה. זהו סוד העקביים, "אשר חרפו עקבות משיחך", וזהו הסוד העצום שהתחבא באותה שיחת חולין של רבנו על הנעל העקומה.

חלק 1 מתוך 2 — שיעור מס' 161

חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2